... חשיבה שיפוטית, להיות שיפוטי, שיפוטיות אמיתית, שיפוטיות נייטרלית, שיפוטיות עצמית ובו יתבאר, העניין של שיפוטיות, האם היא טובה או רעה? ושיפוטיות פירושה, להביע את דעתך לטוב ולרע, לגבי דברים ... האדם לסגל לעצמו? והאם בכלל כדאי להיות שיפוטי? והתשובה היא, שהשיפוטיות הטובה ביותר, היא שיפוטיות אמיתית. ושיפוטיות אמיתית וחשיבה שיפוטית אמיתית פירושה, שהאדם כן שופט את הדבר, אבל שופט אותו אך ורק לפי האמת בלבד. ולשפוט את הדבר לפי האמת, פירושו, שהאדם כן שופט את ... שופט את אותו הדבר, מנקודת מבט צרה, שלא רואה את כל התמונה המלאה. ויש עוד נקודת מבט, של שיפוטיות אמיתית, שבה האדם שופט את הדבר, מנקודת מבט שרואה את כל התמונה המלאה. והשיפוטיות שלא רואה את כל התמונה המלאה, היא לא בהכרח שיפוטיות שקרית. אלא שהיא ... של המטבע, שיכול מאוד להיות שהוא אכן אמיתי. אבל היא שוכחת, גם את שאר הצדדים של המטבע. ושיפוטיות אמיתית שרואה את כל התמונה המלאה, פירושה, שהאדם זוכר תמיד, גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין שום טוב או רע. ובנוסף, האדם זוכר תמיד גם את שני הצדדים של ... של הטוב והרע. כי גם בתוך הטוב והרע, גם שם יש המון נקודות מבט, מנוגדות אחת לשנייה. ושיפוטיות אמיתית, היא כאשר האדם זוכר, קודם כל את כל נקודות המבט המנוגדות לגבי הדבר שהוא שופט אותו. דהיינו, זוכר גם את נקודת המבט שאומרת שהדבר הוא רע. וגם את ... של המטבע בו זמנית, גורמת לאדם לראות גם את נקודת המבט, שממנה אין טוב או רע. וזוהי שיפוטיות אמיתית וחשיבה שיפוטית אמיתית, המומלצת ביותר. דהיינו, אפשר לשפוט את הדברים, אבל תמיד צריך לזכור את כל נקודות המבט כלפי אותו הדבר. ובהחלט אפשר לנקוט ...

...מכיוון שבחוויה המוחלטת והאחדותית, שני המצבים זהים לחלוטין. האם אפשר לעבור דרך קירות במציאות מוחלטת? אליעד מזכיר את הנושא של מעבר דרך קירות או מסע אסטרלי כדי להמחיש את הטענה שלו על קיומו של הפוטנציאל האינסופי במציאות. הוא מסביר שיש אנשים הטוענים שהם יכולים לצאת מהגוף או לעבור דרך קירות. אליעד אינו שולל את האפשרות הזאת לגמרי, אך הוא מדגיש כי המטרה אינה לבצע בפועל מעבר דרך קירות, אלא להבין שבחוויה הפנימית ביותר, אדם כבר נמצא בכל המקומות ובכל האפשרויות...

...להשיג אותו בקלות. וזה רק משום שהוא לא יודע שהוא יכול בקלות להשיג את הדבר. ולכן, צריך להשתדל לראות את הדברים כפי מה שהם באמת, ולהשתדל לפעול בצורה מחושבת. ואם מבין האדם שעליו להתאמץ, אך אין לו חשק להתאמץ ונוח לו יותר להתעצל. מה עושים במקרה כזה? איך אפשר להקל על תחושת העצלנות? תשובה: קיימת דרך טובה להתגבר על העצלנות. והיא, על ידי זה שחוסכים מאמץ. העצלנות שונאת מאמץ. וככל שיש פחות מאמץ, כך יש פחות עצלנות. ולכן, כאשר האדם מתעצל לעשות איזה משהו, עליו לנסות...

...מציין את הדוגמה של משה איבגי, וטוען שבמקרים של ידוענים, התלונות עשויות להיות גם תוצאה של ניסיון להשיג פרסום או להכניס אדם תחת מתקפה ציבורית. הדיון עובר גם למקרים שונים של תלונות שווא, תוך שהוא מציין את ההשפעה של כמות התלונות. אליעד מציין שייתכן שלפעמים ככל שיש יותר תלונות, לא בהכרח זה מעיד על אמיתות התלונות, אלא על כך שיש רצון לפגוע באדם מסוים או להוציא את השם שלו רע. האם כמות מתלוננים היא מדד אמיתי לאמיתות התלונה? ההמשך של השיחה עוסק בהבהרת השאלה...

...אבל הוא גם ממש לא רצה למות בשריפה ואז הוא אמר טוב תורידו את היד ואז שנייה לפני שהורידו לו את היד מישהו הביא מפתח ואז פתחו את המפתח פתחו את האזיקים ונשארה לו יד עד כאן הבנו את הסיפור יפה ואז מאוד שמח שיש לו יד, עד כאן הבנו אבל מה מתברר שאותו איש בדיוק שבוע לפני כן לא שמח מזה שיש לו יד נכון או לא נכון הוא מאוד רצה שתהיה לו יד אבל הוא לא שמח מזה כי הוא לא חשב שיש אפשרות. ש: שיורידו לו. אליעד: שלא תהיה לו יד יפה אז מה הבנו בעצם שיכול להיות משהו שאתה...

...פנימיות שעלולות להוביל לתסכול, בלבול או חוסר סבלנות. לכן, מורה רוחני חייב להיות סבלני גם כאשר התלמיד לא מבין או מתעקש על עמדתו. מדוע חשוב שהמורה ייהנה מההסבר שהוא נותן? כאשר המורה מסביר רעיון מתוך תחושת חוסר סבלנות או מתוך תחושת חובה בלבד, הדבר משפיע על התלמיד בצורה שלילית. אם המורה נהנה מהתהליך של ההסבר, ואם הוא מוצא ערך בעצם החזרה על הרעיונות, התלמידים יכולים לקלוט את המסרים בצורה חיובית יותר. אליעד מדגיש כי יש חשיבות גדולה לכך שהמורה לא יראה בהסבר...

...שום מודעות לרע, עלול להפוך לשעמום. הוא מסביר שאדם תמיד זקוק לתחושה של התחדשות ועניין, ולכן אם האדם חווה רק טוב כל הזמן בלי תחושה של חיסרון או אתגר, הוא יאבד את תחושת העניין. תחושת החיסרון חשובה לשמירת האיזון וליצירת עניין, ולכן אושר מוחלט לאורך זמן אינו אפשרי. לדבריו, ההנאה האמיתית היא מתוך הניגוד בין טוב לרע, בין רעב לשובע. הוא מדגים זאת בכך שאדם מעריך את האוכל רק כשהוא רעב. אם הוא תמיד יהיה שבע לחלוטין, הוא יפסיק ליהנות מאוכל. לסיכום, לפי אליעד...

...במקרים רבים וברוב המצבים, האופי כן יבוא לידי ביטוי בהתנהגות חיצונית. אם אדם טוען שהוא מצחיק אך לעולם אינו מספר בדיחות ותמיד עצוב, סביר להניח שנטייתו הטבעית היא לעצבות ולא להומור. מה הדרך הנכונה לשינוי תכונות אופי? הדרך שאליעד מציע לשינוי תכונות אופי אינה עוברת דרך ניסיון לשנות את האופי עצמו ישירות, אלא באמצעות חקירת השורשים והסיבות שמאחורי ההתנהגויות המבטאות את אותו אופי. לדוגמה, אם אדם הוא כעסן ורוצה לשנות זאת, עליו תחילה לשאול את עצמו שאלות כמו...

...תחושת החופש לא מספקת אותו? האדם מגיע למסקנה שגם בחופש יש צמצום, כי אולי יש בו תחושה של חוסר תכלית או שעמום. האם אפשר באמת לא לרצות שום דבר וגם לא את ההיפך שלו? אליעד נותן דוגמה נוספת לגבי זוגיות: האדם אומר שהוא לא רוצה להיות בזוגיות כי זה גורם לו לתחושת מגבלה, אך בו בזמן הוא לא רוצה להיות לבד כי הבדידות מפריעה לו. לכאורה זה סותר, אבל אליעד מסביר שזו סתירה רק לכאורה. כאשר האדם בוחן לעומק, הוא יגלה שהסיבות לכל אחת מהתחושות האלה הן שונות. הוא לא רוצה...

...עשויים להתחיל לאהוב את אותו הדבר גם כן, אפילו אם הם לא היו בוחרים בו בעצמם. איך זה משפיע על המוח שלנו? המוח האנושי פועל כך, שאם אנו אוהבים מישהו, אנחנו נוטים לאהוב גם את הדברים שהוא אוהב. אם אנחנו מעריכים את הסלבריטאי, אנחנו גם רוצים לאהוב את מה שהוא אוהב, ולהימנע להרגיש ניכור כלפי הדברים שהוא מפרסם או מעדיף. לדוגמה, אם סלבריטאי כמו דוגמן או שחקן אומר שמוצר מסוים הוא טוב, המעריץ לא יוכל פשוט להגיד לא נכון. אם הוא לא יסכים, הוא ירגיש שהוא לא יכול...