... ידי זה שהאדם עובר לשימוש באין שכל שלו. זא, כי האדם אוהב את עצמו או שונא את עצמו, לפי השיפוטיות העצמית שלו את עצמו, לפי תפישת הטוב והרע שלו, את עצמו. וצריך להכיר בעובדות, שהן, שכל זמן שהאדם שופט את ... שופט את הדבר עם השכל שלו. כי כאשר האדם שופט כל דבר שהוא עם השכל שלו, ממילא יש לו שיפוטיות טובה וגם שיפוטיות רעה. וכדי לאהוב משהו בלי שום תנאים בכלל, דהיינו, לא לשנוא את הדבר, גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם, לשם כך צריך לקבל את הדבר, בלי שום שיפוטיות. וכאשר האדם מתחבר בתוכו למקום שבו אין לו שום שיפוטיות כלשהי כלפי עצמו, ממילא הוא מפעיל בתוכו את המקום, שבו, אין לו שום שיפוטיות כלפי שום דבר בעולם. כי האדם לא יכול גם לא להיות שיפוטי כלפי עצמו בכלל, וגם בו זמנית כן להיות שיפוטי כלפי דברים אחרים. כי או שהאדם שיפוטי, או שהאדם לא שיפוטי. ואם השכל לא עובד, כדי לא להיות שיפוטי. אז באותו הרגע שהאדם לא משתמש בשכל שלו כלפי עצמו, באותו הרגע האדם לא שופט גם שום דבר אחר. ואם האדם מגיע למצב שהוא לא שיפוטי כלפי עצמו בכלל, דהיינו, לא שיפוטי כלפי אף אחד בכלל, ממילא האדם לא אוהב ולא שונא אף אחד בעולם, בשום רמה שהיא. כי כאשר אין שום שיפוטיות של טוב ורע, ממילא גם אין שום אהבה או שנאה. ולאהוב את עצמך, יש לזה משמעות, רק כאשר האהבה ... היא עם סיבה, הרי שהיא אהבה עצמית על תנאי. ובכל מקרה, אהבה עצמית שנובעת מסיבות כלשהן, דהיינו, משכל כלשהו, ומשיפוטיות כלשהי, היא לעולם לא יכולה להיות בשלמות. כי תמיד יש גם חסרונות כלשהן. ויש גם את נקודת המבט הנגדית, שבה האדם לא שופט את עצמו, ולא מעריך את עצמו לפי שיפוטיות של טוב ורע. שזה בעצם להתייחס לעצמך, בלי להשתמש בשכל של השיפוטיות שמבדילה בין טוב לבין רע. וכאשר האדם שופט את עצמו, בלי שום שיפוטיות, אז ממילא, האדם מגיע למצב, שהוא לא מוצא בעצמו שום חסרונות. אבל גם הוא לא מוצא בעצמו שום יתרונות. ולא רק בעצמו, אלא גם בשום דבר אחר. כי כשאין שיפוטיות, אז הכל אחד, והכל שווה בדיוק באותה המידה. ובסיכומו של דבר, האדם יכול לאהוב את עצמו עם סיבות, אבל ... והאדם יכול גם לא לאהוב ולא לשנוא את עצמו, על ידי זה שהוא לא מגדיר שום דבר, ולא מאמין לשיפוטיות של השכל שלו. אלא, שאז זו כבר לא נקראת אהבה עצמית. כי כאשר אין שכל, אז כבר אין אהבה ...

... מוגדר, אין שלמות אמיתית. והכוונה היא, שמנקודת מבט שבה האדם הוא נייטרלי לגמרי, ומנקודת מבט שבה האדם הוא לא שיפוטי לגמרי, מנקודת מבט שכזו, אכן האדם יכול להרגיש שלמות, כלפי כל דבר בעולם שלנו. אבל, נקודת מבט שכזו, היא ... האדם חווה אהבה כלפי ישות אחת, יותר מאשר כלפי כל שאר העולם, הרי שבקשר זוגי שכזה, יש סוג של שיפוטיות ושל העדפה מוגדרת. כי אם אין שום העדפה מוגדרת כלשהי, ואם באמת אין שום שיפוטיות כלשהי, אז ממילא כבר אין שום משמעות לזוגיות. כי האדם אוהב את כל המציאות כולה, באותה המידה ממש. וכאשר האדם נמצא בתוך קשר זוגי, הרי שהוא נמצא במצב של שיפוטיות ושל אהבה עם תנאים כלשהם. וממילא זה אומר, שלעולם לא יכולה להיות זוגיות מושלמת באופן מוחלט. ולמה? כי בכל מקום שיש שיפוטיות ושכל, תמיד יהיו בו גם חסרונות כלשהם וגם חוסר שלמות כלשהי. וברגע שהאדם מודע לעצמו, ומודע לכך שהוא אוהב ישות אחת, יותר מאשר את כל שאר העולם, הרי שממילא הוא נמצא בתוך משחק של שיפוטיות. וכאשר יש שיפוטיות, אז כל דבר שהוא, יש בו גם יתרונות וגם חסרונות, באופן יחסי לכל שאר הדברים. ולכן, זוגיות, לעולם לא ...

... כך מתפתחת קנאה ורכושנות בצורה משמעותית יותר. למה בכלל קיימת קנאה בזוגיות? ההסבר של אליעד מתחיל במושג בסיסי - שיפוטיות. לדבריו, אם האדם היה חי ללא שיפוטיות, ללא הבחנה בין טוב לרע, לא היה לו שום בסיס להבדיל בין שלי ללא שלי. במקרה כזה, גם קנאה ... על האדם לעבור מסע של מודעות עצמית. עליו לשפוט את עצמו פחות לפי קריטריונים של אנשים אחרים, ולהיות פחות שיפוטי כלפי עצמו. ככל שאדם פחות שיפוטי כלפי עצמו, כך הוא זקוק פחות לאישור ואהבה מבחוץ, ואז הוא פחות מקנא ופחות רכושני כלפי בן זוגו. למה ... כך מתפתחת קנאה ורכושנות בצורה משמעותית יותר. למה בכלל קיימת קנאה בזוגיות? ההסבר של אליעד מתחיל במושג בסיסי - שיפוטיות. לדבריו, אם האדם היה חי ללא שיפוטיות, ללא הבחנה בין טוב לרע, לא היה לו שום בסיס להבדיל בין שלי ללא שלי. במקרה כזה, גם קנאה ... על האדם לעבור מסע של מודעות עצמית. עליו לשפוט את עצמו פחות לפי קריטריונים של אנשים אחרים, ולהיות פחות שיפוטי כלפי עצמו. ככל שאדם פחות שיפוטי כלפי עצמו, כך הוא זקוק פחות לאישור ואהבה מבחוץ, ואז הוא פחות מקנא ופחות רכושני כלפי בן זוגו. למה ... טוב עם עצמו, ובתוך הזוגיות הוא מרגיש יותר טוב עם עצמו. לאדם יש אפשרות במוח שלו להיות בלי שום שיפוטיות ובלי שום תנאים. פירושו שהוא לא מבדיל בין טוב לרע, ואם אין טוב ורע אז אין שלי ולא שלי, אין רוצה ולא רוצה ואז אין שום קשרים רגשיים, ואז אין קנאה ואין רכושנות. ככול שיש לך פחות שיפוטיות, אתה פחות מקנא, פחות רוצה להידמות, ופחות רכושני, כל הקשרים הרגשיים חלשים. מה זה קנאה? הרצון להיות כמו, אני ... לפי קנה מידה שלא תלוי באחרים אז אתה יכול לאהוב את עצמך, ויש טריק נוסף, שאם אתה מפסיק להיות שיפוטי, אז אתה מקבל את עצמך. הרעיון הוא, שככול שיש לך פחות צורך באהבה חיצונית, ככה אתה פחות קנאי. ככול ...

... לאורך זמן. אם תגיע למצב שבו לא אכפת לך בכלל ממה שחושבים עליך, תגיע בעצם למצב שאין לך שום שיפוטיות כלפי עצמך. למה? כי כל השיפוטיות וההגדרות העצמיות של האדם - כגון אני יפה, אני מוצלח, אני חכם, או אני טיפש - מקורן בחברה. הן ... עדיין את ההשפעה החיצונית הזו. ברגע שתינוק גדל, הוא מתחיל לספוג רעיונות וסיפורים מן הסביבה שלו, וכך נוצרת אצלו שיפוטיות עצמית. לכן, אם תאמר שלא אכפת לך כלל ממה שאנשים חושבים עליך, המשמעות העמוקה היא שלא תהיה לך שום הגדרה עצמית, ממש כמו תינוק. ובמצב כזה, אין שום סיבה לעשות דבר. אדם חסר כל שיפוטיות עצמית הופך לפסיבי לחלוטין. הוא לא יהיה לו עניין להשיג כלום, כי אין שום דבר שיגדיר לו מה נחשב ... לא להשתמש באופציה הזו תמיד ובכל מצב. אם תאמר באופן קיצוני שלא אכפת לך מה חושבים עליך, תאבד כל שיפוטיות עצמית. ואם תאבד את השיפוטיות העצמית לחלוטין, לא תהיה לך מוטיבציה לעשות שום פעולה. לכן, המצב האופטימלי הוא שיהיה לך אכפת מדעות של אחרים - ... אחרים חושבים עליך, אך האם זה באמת כדאי? אם תגיד לעצמך שאינך מושפע מהסביבה, המשמעות היא שלא תהיה לך שיפוטיות כלפי עצמך כלל. אך השיפוטיות שלך כלפי עצמך נובעת מסביבתך - מהחינוך שקיבלת, מהחברה שסביבך. אם באמת לא היה לך אכפת מהסביבה, לא הייתה לך שום דעה על עצמך, ממש כמו תינוק שטרם פיתח שיפוטיות עצמית. מה קורה אם אתה אוהב את עצמך בלי תנאים? אהבה עצמית ללא תנאים נשמעת אידיאלית, אך למעשה, אם ...

... תנאי וללא תלות בגורמים חיצוניים כלשהם. כדי לעשות זאת, האדם צריך לחזור לפרספקטיבה של הילד, שחווה את העולם ללא שיפוטיות וללא הגדרות של טוב ורע. לדבריו, כאשר הילד נולד הוא אינו מבדיל בין טוב לרע, בין רשע לצדיק, ואוהב ... ללמוד מהילד כדי להיות מאושר? אליעד מציין כי יש יתרונות לתפיסה הילדותית, שטרם התקלקלה על ידי מוסכמות חברתיות או שיפוטיות יתר. עם זאת, הוא מדגיש שצריך לשלב את המעלות של הילד עם אלו של המבוגר. המבוגר אינו צריך לאבד ... היא שהמבוגר יסתכל על הילד וילמד ממנו כיצד להיות מאושר, איך לאהוב את עצמו ללא תנאי וכיצד לא לחיות בשיפוטיות אינסופית. איך מתמודדים בפועל עם תחושת רכושנות וקנאה בזוגיות ובעסקים? כדי להתמודד עם תחושות כמו קנאה ורכושנות, אליעד מסביר ... הסופי שמציע אליעד הוא שילוב בין חוכמת המבוגר לתמימות הילד. הוא ממליץ להתבונן בילדים וללמוד מהם איך לחיות בלי שיפוטיות ובלי תנאים לאהבה העצמית. כאשר האדם מצליח לשלב את נקודת המבט התמימה הזו עם הבגרות והניסיון שלו, הוא מגיע ... נחוץ שילוב של השכל של המבוגר עם השכל של הילד. כשהאדם מתבונן בילד, הוא מבין היכן הוא טועה, להסתכל בחוסר שיפוטיות של הילד. ואז יחזור לאהוב את עצמו ללא סיבה, חזרה לשכל של הילד, שהוא לא מספיק חכם כדי לשנוא ...

... משתחרר מהפיתוי של השאיפה לשלמות. ברגע שלא תהיה הבחנה בין טוב לרע, אדם יחווה את המציאות כפי שהיא, ללא שיפוטיות, וללא תחושת חיסרון. אדם כזה יוכל לחיות את חייו בשלום פנימי עם כל מה שמתרחש. כיצד שיטת ההפכים עוזרת ... של השאיפה לשלמות. כשאין הבחנה בין טוב ורע, אין יותר חיסרון, ואז האדם חווה את המציאות כפי שהיא, ללא שיפוטיות. אדם כזה לא ירגיש רע או טוב כלפי שום דבר, כי הוא חי בהבנה שאין הבדל מהותי בין כל ... מה קורה, הוא לא יודע כלום, אין לו דיעה. אם אדם מגיע למצב שאין לו דיעה, אז אין לו שיפוטיות, אז הוא לא מרגיש רע או טוב, אבל הוא מבחינתו בשלמות, הוא שלם עם כל מה שקורה, אין לו ... מבדיל בין שום דבר לשום דבר, לא מבדיל בין מה שיש לבין מה שאין, ואז ממילא יש אפס אחוז שיפוטיות, ואז אין אני ולא אני, וכשאין אני, אין שום חיסרון. אתה בעצם מתאחד עם המציאות, כפי מה שהיא. בסוף ...

... זו המשמעות העמוקה של הפרת הכעס ברחמנות - היכולת להכיל כעס ושנאה בתוך אהבה אינסופית. האם אפשר לחיות בלי שיפוטיות בכלל? אליעד מעלה את השאלה האם אפשר לחיות ללא שיפוטיות בכלל, כלומר, בלי לקבוע מה טוב ומה רע בשום תחום. הוא מסביר שהמוח האנושי רגיל לשפוט כל דבר - טוב או רע, נכון או לא נכון. אבל מצב ללא שיפוטיות כלל, הוא מצב שמעבר לשכל. לדוגמה, הוא מציע לדמיין מצב שבו אדם לא היה מאמין לאף מחשבה או לתחושות ... האם המציאות טובה או רעה? מה יש מעבר לטוב ולרע? מה המשמעות של לאהוב בלי תנאים? איך לחיות בלי שיפוטיות בכלל? האם המציאות באמת קיימת? מה קיים מחוץ לשכל?

... משתנה אהבה עצמית מהילדות לבגרות? אליעד מסביר שכאשר האדם נולד, הוא נמצא במצב טבעי של אהבה עצמית פשוטה, ללא שיפוטיות וללא רגשות אשמה. ילד קטן לא צריך להתאמץ לאהוב את עצמו, כי אין לו את השכל המבדיל בין טוב ... לא לאהוב את עצמו, מכיוון שהוא מקבל את עצמו באופן מוחלט וטבעי. עם זאת, כאשר האדם מתבגר, מתפתחת אצלו שיפוטיות וביקורת עצמית, שגורמת לו להעריך דברים כטוב או רע. שיפוטיות זו מביאה אותו לראות בעצמו דברים רעים ולפתח שנאה עצמית או כעס עצמי, וכך הוא מתרחק מאהבה עצמית טבעית ... וכך האהבה העצמית שלו אינה יכולה להיות אמיתית וטבעית כמו אצל ילד קטן, כי היא מתבססת על הדחקה והתעלמות מהשיפוטיות הפנימית שלו. מהי הדרך להשיג אהבה עצמית אמיתית בבגרות? הדרך היחידה שאליעד מציע להשגת אהבה עצמית אמיתית היא על ידי הבנה וקבלה מלאה של עצמך, תוך שימוש בשיפוטיות חיובית. הכוונה היא לא לשקר לעצמך ולהגיד שאתה בסדר, אלא לנסות להבין לעומק מה הטוב שקיים גם בתכונות השליליות ...

... ומי שיתחבר לנקודת המבט האובייקטיבית, דהיינו, מי שיסתכל על עצמו מנקודת מבט אובייקטיבית באמת, דהיינו, נקודת מבט ללא כל שיפוטיות כלשהי, הרי שממילא הוא לא יאהב את עצמו, וגם לא ישנא את עצמו. אלא יחווה כלפי עצמו רגש אחיד, ... את עצמו אפילו קצת, ומעריך את עצמו אפילו קצת, ומי שמקבל את עצמו אפילו קצת. דהיינו, מי שיש לו שיפוטיות חיובית כלשהי כלפי עצמו. ממילא זה אומר, שמוכרח שתהיה לו גם שיפוטיות שלילית כלשהי לגבי עצמו. כי האדם יכול לאהוב את עצמו, רק ביחס למשהו אחר, שהוא פחות טוב ממנו. וממילא, ...

... בכל דבר יש יתרון כלשהו וגם חיסרון כלשהו. אבל מנקודת מבט מוחלטת, דהיינו, מנקודת מבט נייטרלית לגמרי, שאין בה שיפוטיות כלשהי, מנקודת מבט שכזו, אין בשום דבר, לא חיסרון ולא יתרון. כי אין שום משמעות לחיסרון או ליתרון, כאשר ... יותר שמח. אבל עליו לדעת, שמבחינה מוחלטת, הוא לא יכול להיות רק שמח, בלי שום עצבות. כי היכן שיש שיפוטיות כדי לראות יתרונות, יש גם שיפוטיות שרואה חסרונות כלשהם בדברים אחרים וגם בדבר עצמו. דהיינו, חשיבה חיובית ומחשבות חיוביות, לא יכולות להביא את האדם למצב שבו הוא יהיה רק שמח. כי במקום של השיפוטיות, תמיד יהיו גם חסרונות כלשהם. ומי שרוצה לא להיות עצוב בכלל, ומי שרוצה להיות בלי שום חרדה בכלל, ומי שרוצה לצאת מהדיכאון לגמרי ובשלמות, עליו לצאת לגמרי מכל השיפוטיות היחסית שלו, ולעבור לשיפוטיות מוחלטת. כי כל זמן שהאדם חושב על דברים באופן יחסי, הוא גם חווה יתרונות וחסרונות כלשהם, במה שקורה סביבו. ...