אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה קוגניטיבי ✔הדרכה למטפלים, מבוא לטיפול בחרדות, מבוא להתמודדות עם פחד, שיטה לטפל בחרדות, איך לטפל בפחדים? נוסחה לטיפול בתחושות רעות, נוסחה לטיפול...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨הדרכה למטפלים, מבוא לטיפול בחרדות, מבוא להתמודדות עם פחד, שיטה לטפל בחרדות, איך לטפל בפחדים? נוסחה לטיפול בתחושות רעות, נוסחה לטיפול ברגשות רעים, הדרכה למאמנים אישיים, ללמוד לטפל באנשים, דוגמה לטיפול רגשי קוגניטיבי, חרדת קהל, חרדת במה, פחד במה, פחד קהל, איך לטפל בחרדה? ניתוח סיבתיות, בדיקת סיבתיות
וכאן אבאר איך בעצם מטפלים בתחושות רעות מסוגים שונים? מהי דרך הטיפול בסוגים שונים של תחושות רעות? מהן תחושות רעות? מהם הסוגים השונים של התחושות הרעות? איך נוצרות תחושות רעות? ואיך עובד המנגנון של הטיפול בתחושות הרעות באופן כללי? ועוד.

ובאופן יותר ספציפי, אתן דוגמה לאיך לטפל בפחד וחרדה, עד שהם נעלמים. כאשר הניתוח הוא ניתוח לדוגמה בלבד. ז"א, שיכול להיות שאתה לדוגמה עם אותו הפחד בדיוק, תצטרך לנתח אותו אחרת, וכל אדם לגופו. ועבור זה יש את האפשרות של הפגישה האישית והטיפול האישי. אבל אעפ"כ זוהי דוגמה לדרך חשיבה ולאיזה שאלות ניתן לשאול כדי להבין את תת המודע של הפחד ואיך לטפל בחרדה ובפחד וכולי.

ולצורך העניין הפעם ננתח לדוגמה את אחד הסוגים של החרדה החברתית, שבא לידי ביטוי ב: פחד לנאום / חרדת קהל / פחד במה / פחד מעמידה בפני קהל / חרדת במה. אז איך ניגשים לנושא הזה? ומה היא שיטת הטיפול בפחד הזה, כפחד לדוגמה.


אז ראשית כל יש להבין, מה זה בעצם פחד? פחד, זה סוג של תחושה רעה. והדרך להבין ולטפל בפחד, היא בדיוק כמו שמבינים ומטפלים בכל תחושה רעה אחרת. ואיך מטפלים בתחושה רעה?

אז ראשית יש להבין, מהי תחושה רעה? אז זה הולך כך: יש 2 סוגים של תחושות, תחושות טובות ותחושות רעות (ויש גם תחושה של לא משנה / לא אכפת לי / אפתיות, שלא נתייחס אליה כאן).

אך מהן תחושות טובות / רעות, ממה הן נובעות? אז זה הולך כך: כל בן אדם בזמן נתון, יש לו 2 מחשבות בראש שלו. 1 - מה הוא חושב שקורה לו במציאות שלו ברגע מסוים. 2 - מה הוא חושב שהוא רוצה שיקרה לו במציאות שלו באותו הרגע. וכאשר מה שהאדם חושב שקורה, תואם את מה שהוא חושב שהוא רוצה שיקרה, אז טוב לו. וכאשר האדם חושב שקורה ההפך / שונה ממה שהוא רוצה שיקרה, אז רע לו. וככל שהאדם בטוח יותר שיש יותר התאמה או חוסר התאמה, בין מה שהוא רוצה שיקרה לבין מה שקורה, כך יותר טוב / רע לו בהתאם.

והתחושות הרעות והטובות, מתחלקות ל 3 חלקים. עבר, הווה, עתיד. כאשר התחושות הרעות שנובעות מדברים שקרו בעבר, יקראו לצורך העניין: טראומה נפשית / חרטה / זיכרון שלילי / רגשות אשם וכיו"ב. ורגשות רעים שנובעים ממשהו שקורה בהווה, יקראו לצורך העניין: יאוש / דיכאון / עצבנות / מתח / לחץ / כעס / עצבים / חוסר רוגע וכיו"ב. ורגשות רעים שקשורים למשהו ששייך לעתיד, יקראו: פוביה / חשש / פחד / דאגה / חרדה / פרנויה / פאניקה וכיו"ב. כאשר בעצם, המילים השונות מתארות עוצמות שונות והיבטים שונים של סוג הרע, עבר / הווה / עתיד.

וזה בעצם אומר, שרע בזמן עבר, הוא בעצם כאשר מה שאתה חושב שקרה בעבר, שונה ממה שאתה חושב שהיית רוצה שיקרה בעבר. ורע בזמן הווה, הוא כאשר מה שאתה חושב שקורה, שונה ממה שאתה חושב שאתה רוצה שיקרה. ורע בזמן עתיד, הוא כאשר, מה שאתה חושב שיקרה, שונה ממה שאתה חושב שאתה רוצה שיקרה.

לדוגמה: אתה חושב שמרביצים לך + אתה חושב שאתה כרגע היית רוצה עבר אחר שבו לא הרביצו לך = רע מהעבר / טראומה וכולי. או לדוגמה, אתה חושב שמרביצים לך כרגע + אתה כרגע חושב שאתה רוצה הווה אחר, שבו לא מרביצים לך כרגע = רע מהווה / כעס / לחץ וכולי. או לדוגמה, אתה חושב שירביצו לך בעתיד + אתה חושב שאתה לא רוצה שירביצו לך בעתיד = רע מהעתיד / פחד / חרדה וכולי.


ואחרי שהבנו את זה, אז איך בעצם מטפלים בתחושה רעה באופן כללי? אז כפי שהבנו, יש 2 גורמים שאחראים לתחושה הרעה שלך. מה שאתה חושב שקרה / קורה / יקרה, ומה שאתה היית רוצה שיקרה בעבר / הווה / עתיד.

ולכן, בשלב הראשון לפני הכל, כאשר רע לך, שלב ראשון עליך לאתר, את התנגדות הרצון, דהיינו, להבין, מה אתה חושב שקורה ומה אתה חושב שאתה רוצה שיקרה. או במילים אחרות, מהי תפישת המציאות שלך ומהי תפישת הרצון שלך.

ואיך לדעת לאתר את התנגדות הרצון שיוצרת את תחושת הרע? ומי אמר שתמיד יש התנגדות רצון, אולי בעצם התחושה הרעה היא אקראית ובלי סיבה? ומה לעשות אם אתה לא יודע מהי התנגדות הרצון שלך? את כל זה כבר הסברתי במקומות אחרים.

ואבהיר, שבלי שתמצא את תפישת המציאות שלך שמתנגדת לתפישת הרצון שלך, בלי זה אין אפשרות לעבור לשלב הבא. ועוד אוסיף, שאם תענה תשובה נכונה חלקית / לא נכונה / שגויה, באיתור שלך את הסיבה שבגללה רע לך, דהיינו, אם לא תענה תשובה נכונה באופן מלא, ל - מהי תפישת המציאות שלך (מה שאתה חושב שקורה) שמתנגשת בתפישת הרצון העצמי שלך (מה שאתה חושב שאתה רוצה), הרי שיתכן שגם לא תצליח לטפל בתחושה הרעה שלך, ועליך ללמוד למצוא את התנגדות הרצון שיוצרת אצלך את התחושה הרעה.

ואחרי שמצאת את מה שאתה חושב שקורה ואת מה שאתה חושב שאתה רוצה שיקרה, עכשיו הדרך לטפל בתחושה הרעה, היא לבדוק, מהי האמת?! ולברר את האמת ואת כל האמת ורק את האמת, עד שהתחושה הרעה תעלם ב 100%, כל תחושה רעה מכל סוג, אם ובמידה ותרצה להעלים אותה ואם ובמידה ותחקור אותה עד הסוף שלה, כפי שאסביר כאן.

ובפועל, עליך לברר מהי האמת, האם באמת מה שאני חושב שקורה, אכן קורה. והאם מה שאני חושב שאני רוצה שיקרה, אכן אני רוצה את זה. שזה נקרא, להטיל ספק במציאות + להטיל ספק ברצון.

לדוגמה, אתה מרגיש רע. למה אתה מרגיש רע? מה אתה חושב שקורה? + מה אתה חושב שהיית רוצה שיקרה אחרת? תשובה: אני חושב שלא אוהבים אותי + אני חושב שאני רוצה שיאהבו אותי. תפישת המציאות שלך היא שלא אוהבים אותך ותפישת הרצון שלך היא שאתה רוצה שיאהבו אותך.

אז עכשיו עליך לשאול את עצמך כך: אני חושב שלא אוהבים אותי. האם באמת לא אוהבים אותי? האם זאת האמת / כל האמת / אך ורק האמת? ואולי ההפך המוחלט הוא הנכון, אולי אוהבים אותי הכי בעולם? מה האמת? וזה נקרא להטיל ספק בתפישת המציאות. כאשר יש לשים לב, גם להיבט של, אולי ההפך המוחלט הוא הנכון, שהוזכר כאן לעיל.

כמו כן בנוסף עליך לשאול את עצמך כך: אני חושב שאני רוצה שיאהבו אותי. האם באמת אני רוצה שיאהבו אותי? האם זאת האמת / כל האמת / אך ורק האמת? ואולי ההפך המוחלט הוא הנכון, אולי אני לא רוצה בכלל שיאהבו אותי ואני אפילו רוצה שרק ישנאו אותי? מה האמת? וזה נקרא להטיל ספק ברצון. כאשר גם כאן יש לשים לב, גם להיבט של, אולי ההפך המוחלט הוא הנכון, שהוזכר כאן לעיל.

ויש לשים לב לכך, שהרעיון הוא לברר את מידת האמיתות של המחשבה. כי לא כל מחשבה היא אמת או שקר באופן חד משמעי. אלא לפעמים מחשבה היא נכונה באחוז מסוים, מהיבט מסוים בלבד, וצריך לראות ולהבין את זה באופן מדוייק. ז"א השאלה האם זאת האמת ש X, פירושה, האם ועד כמה זאת האמת ש X.

ומה לשאול קודם, האם קודם להטיל ספק ברצון או קודם להטיל ספק במציאות? תשובה: יש יתרונות לזה ולזה. והסברתי את זה במקומות אחרים. אז לצורך העניין כרגע, לא זה לא משנה.

ואיך מטילים ספק? ואיך ללמוד להטיל ספק? ואיזה שאלות לשאול כאשר מטילים ספק? ואיך לדעת מה ההפך המוחלט של המחשבה שלך? את כל זה הסברתי במקומות אחרים

ואחרי שמטילים ספק במציאות וברצון, כמובן שמתקבלות תשובות כלשהן. כגון לדוגמה שיכולה להתקבל תשובה שאומרת, שכן, לא אוהבים אותי. וכן, אני רוצה שיאהבו אותי. אלא שמכאן מתקדמים עוד יותר פנימה, ושואלים, מי אמר שזה נכון מה שאני חושב שקורה ושאני רוצה? האם אני חייב לחשוב כך, שבאמת קורה ושבאמת אני רוצה את מה שאני חושב שקורה ושאני חושב שאני רוצה? האם מה שאני חושב זה באמת מדוייק ב 100%, או שמא זאת לא כל האמת? וכולי.

וכל תשובה שמתקבלת, גם עליה מטילים ספק, האם זאת אכן כל האמת. לדוגמה: נניח שהתשובה לשאלה האם באמת לא אוהבים אותי, היא, כן באמת לא אוהבים אותי. וההוכחה לכך היא שאנשים לא רוצים לדבר איתי. אז על זה אנחנו נמשיך לתחקר ולשאול, האם באמת אנשים לא רוצים לדבר איתי?! האם זה שאנשים לא רוצים לדבר איתי, האם זה אומר בהכרח שאנשים לא אוהבים אותי?!

או לדוגמה, אני רוצה שיאהבו אותי, כי זה עושה לי טוב. אז נשאל, האם באמת זה שאוהבים אותי, מחייב את זה שזה יעשה לי טוב?! האם אני חייב לרצות שיאהבו אותי?! האם אני יכול להרגיש טוב גם בלי שיאהבו אותי?! ולמה בכלל אני רוצה להרגיש טוב?! וכך הלאה עוד שאלות נוספות, שגם אותן צריך לדעת לשאול, בעיקר ע"פ הנוסחה הבאה, שהולכת כך:


איך מנתחים סיבתיות של סיבה ותוצאה. אם מישהו חושב ש X הוא הסיבה של Y, עליו לשאול את עצמו. 1 - האם X מחייב את התוצאה Y, או שאפשרי ש X יוביל לתוצאה שונה / הפוכה מ Y. 2 - האם Y הוא בהכרח תוצאה של X, אולי הוא תוצאה גם של X וגם של משהו אחר, או רק של משהו אחר. 3 - מה הסיבה של X עצמו, האם X הכרחי.


ועכשיו נעבור לצורך העניין לאיך מנתחים פחד באופן כללי. אז פחד, הוא בעצם רע, עתידי. אז כמו שברע של ההווה, אנחנו אמורים להטיל ספק ברצון ולהטיל ספק במציאות כפי שהוסבר לעיל, כך גם לגבי פחד עתידי. אמורים שלב ראשון לזהות את התנגדות הרצון. ושלב שני להטיל ספק ברצון ובמציאות.

ז"א, שאם בהווה אני שואל, האם זה באמת קורה מה שאני חושב שקורה, אז על העתיד נשאל, האם זה באמת יקרה מה שאני חושב שיקרה?! ואם בהווה אני שואל, האם אני באמת רוצה את מה שאני חושב שאני רוצה שיקרה, אז על העתיד נשאל, האם אני באמת רוצה שבהכרח יקרה דווקא מה שאני חושב שאני רוצה שיקרה?!

וגם כאן צריך באופן כללי לדעת, האם ומתי מומלץ להטיל ספק ברצון או במציאות או גם וגם. וכפי שהסברתי במקומות אחרים. אבל כאן מוסברת הדרך באופן כללי.

ועכשיו נחזור לדוגמה המקורית, של ניתוח חרדת קהל / חרדת במה. אז מהו בעצם פחד קהל / פחד במה? תשובה: זו בעצם תחושה רעה, מסוג של פחד עתידי. וכפי שאמרנו בשלב הראשון צריך לזהות את התנגדות הרצון. ז"א למצוא את מה שאני חושב שיקרה, שמתנגש ושלא תואם את מה שאני רוצה שיקרה.

כי אם מישהו חושב שיש לו חרדת דיבור בפני קהל, סתם כך בלי סיבה, שסתם כך יש לו בעיה עם עמידה מול קהל ועם דיבור מול קהל, הרי שבעצם אין לאן להתקדם לגבי טיפול בחרדת קהל הזאת. וכן, נכון שבאמת יש היבט שאומר שהחרדה מופיעה סתם כך בלי סיבה ובאופן אקראי לגמרי. אבל התייחסתי לזה במקומות אחרים. וכאן לצורך הטיפול בפחד עמידה מול קהל, לשם כך צריך להניח שיש לכך סיבה מסוימת. שיש התנגדות רצון כלשהי. שהאדם חושב שיקרה משהו + האדם חושב שהוא לא רוצה שהדבר הזה יקרה. ושמכך נובע הפחד הופעה מול קהל וכולי.

ולכן, שלב ראשון נשאל את האדם שאומר שרע לו, בצורה של פחד קהל, למה רע לך? מהי התנגדות הרצון שלך? מה אתה חושב שיקרה לך אם תדבר מול קהל, ושבמקביל אתה חושב שאתה לא רוצה שיקרה לך, כאשר תדבר בפני קהל.

וכאן לצורך הסימולציה, נניח שהתשובה של האדם תהיה, אני חושב שכאשר אני אדבר בפני קהל, אני ארגיש לחץ + אני לא רוצה להרגיש לחץ. ולכן אני מפחד לדבר מול קהל. כאשר בעצם תפישת המציאות העתידית היא, שאני חושב שאני ארגיש לחץ כאשר אנאם בפני אנשים + תפישת הרצון העתידית היא, שאני חושב שאני לא ארצה להרגיש לחץ כאשר אנאם בפני אנשים. ומאחר שיש התנגדות רצון עתידית, בין מה שאני חושב שיקרה, לבין מה שאני חושב שאני רוצה שיקרה, ממילא אני מרגיש רע עתידי, שנקרא חרדת קהל.

אז כפי שאמרנו, עכשיו צריך להטיל ספק ברצון ולהטיל ספק במציאות. דהיינו, לשאול, האם באמת ועד כמה אני חושב שארגיש לחץ כאשר אהיה מול קהל? והאם באמת ועד כמה אני חושב שאני לא רוצה להרגיש את הלחץ הזה?

אבל כדי להגיע לכל ההיבטים האפשריים של העניין הזה, לשם כך נעבוד עם הנוסחה שהוצגה כאן קודם, לבדיקת סיבתיות. ז"א שיש לנו כאן תהליך של סיבה ותוצאה. כאשר התוצאה היא החרדת במה / חרדת קהל. והסיבה לכך היא, מה שצוין קודם. שזאת המחשבה שאומרת שארגיש לחץ מול קהל ושאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל.


ולכן עכשיו נשאל את 3 השאלות הבאות:

1 - האם הסיבה מחייבת את התוצאה. האם זה שאני חושב שאני ארגיש לחץ מול קהל, ושאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל, האם זה מחייב אותי לפחד לעמוד מול קהל?

2 - האם התוצאה מתחייבת מהסיבה. האם זה שאני מפחד לדבר לפני קהל, האם זה באמת נובע מהסיבה שצוינה לעיל, או שמא יש סיבה אחרת / נוספת / שונה?

3 - מה מחייב את הסיבה. דהיינו, האם זה שאני חושב שארגיש לחץ ו + זה שאני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ, האם זה אכן מחויב והכרחי לחשוב כך שזה יקרה + שאני לא רוצה שזה יקרה? האם זאת כל האמת וכולי?


והתשובות שנגיע אליהן יהיו כדלקמן:

1 - האם זה שאני חושב שאני ארגיש לחץ מול קהל, ושאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל, האם זה מחייב אותי לפחד לעמוד מול קהל?

תשובה: כן! מאחר שאם אני חושב שיקרה משהו שאני לא רוצה שיקרה, אז מחויב שארגיש פחד.

2 - האם זה שאני מפחד לדבר לפני קהל, האם זה באמת נובע מהסיבה שצוינה לעיל, או שמא יש סיבה אחרת / נוספת / שונה?

תשובה: כאן יכול להיות שהתשובה תהיה שכן, דהיינו, שזאת הסיבה היחידה. אבל יכול להיות שתהיה עוד תשובה, כגון לדוגמה, אני חושב שיצחקו עלי ואני לא רוצה שיצחקו עלי. אני חושב שאני אתבלבל ואגמגם ואני לא רוצה להתבלבל ולגמגם. וכיו"ב עוד סיבות שיכולות לגרום לחרדת במה ולפחד מפני קהל הזה. וכרגע נתייחס לעניין כאילו זאת אכן הסיבה היחידה. אבל במציאות, אם יש עוד סיבות שיוצרות את הפחד לנאום בפני קהל, צריך עבור כל אחת מהן, לעשות את התהליך שאנחנו עושים עבור הסיבה שהוצגה כאן.

3 - האם זה שאני חושב שארגיש לחץ ו + זה שאני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ, האם זה אכן מחויב והכרחי לחשוב כך שזה יקרה + שאני לא רוצה שזה יקרה? האם זאת כל האמת וכולי?

תשובה: גם כאן כמובן יתכנו תשובות שונות. אבל נניח לצורך העניין שהתשובה תהיה, כן, אני חושב שארגיש לחץ, ואני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ.


ואיך מתקדמים מכאן?

עכשיו בעצם נמשיך לחקור את הסיבה של הסיבה. ונשאל:

1 - מה הסיבה לכך שאני חושב שארגיש לחץ מול קהל?

2 - מה הסיבה שאני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל?


והתשובות שיתקבלו יהיו:

1 - מה הסיבה לכך שאני חושב שארגיש לחץ מול קהל?

תשובה אופיינית לדוגמה: כי אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל ולכן אני ארגיש לחץ כאשר אדבר בפני קהל.

2 - מה הסיבה שאני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל?

תשובה לדוגמה: כי אני מפחד שיראו שאני לחוץ.

ואזכיר שוב, שאם חוקרים משהו ולא יודעים מה התשובה, מה לעשות? ואיך לדעת לשאול את השאלה המדויקת? את זה הסברתי במקומות אחרים וצריך ללמוד את זה מסודר. אבל כאן מוצג תהליך לדוגמה באופן כללי.


ועכשיו בעצם נציב את התשובות בנוסחה הקודמת, ונמשיך לחקור את הסיבתיות שהוצגה כאן. כי בעצם קיבלנו כאן 2 משפטים חדשים של סיבה ותוצאה.

משפט 1:

תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל.

סיבה: אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל.

משפט 2:

תוצאה: אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל.

סיבה: אני מפחד שיראו שאני לחוץ.

ולכן ניקח לדוגמה את משפט 1 שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל. ונשאל עליו את 3 השאלות הבאות:

1 - האם זה ש - אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל, מחייב את זה ש - אני חושב שארגיש לחץ מול קהל?

2 - האם זה ש - אני חושב שארגיש לחץ מול קהל, האם זה באמת רק בגלל ש - אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל? אולי יש סיבות נוספות / אחרות לכך?

3 - למה ומה הסיבה ש - אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל?

ובנוסף ניקח את משפט 2 שאומר: תוצאה: אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ונשאל גם עליו את 3 השאלות הבאות:

1 - האם זה ש - אני מפחד שיראו שאני לחוץ, מחייב את זה ש - אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל? או שאולי יכול להיות שלמרות שאני מפחד שיראו שאני לחוץ, עדיין לא בהכרח שלא ארצה להרגיש לחץ מול קהל? כי אולי יש דרך וסיטואציה כלשהי, שלמרות שאני לא רוצה שיראו שאני לחוץ, עדיין אפשרי שבכל זאת אני כן ארצה או שלא ישנה לי אם אני ארגיש לחוץ מול הקהל.

ואבהיר: כל רצון ניתן להסתכל עליו בצורה של: רוצה / לא רוצה / לא משנה. לדוגמה: אני רוצה שיצחקו עלי. אני לא רוצה שיצחקו עלי. לא משנה לי אם יצחקו עלי.

ולכן בדוגמה הנ"ל אמרנו, האם הכרחי שזה שאני לא רוצה שיראו שאני לחוץ, האם זה מכריח אותי לא לרצות להרגיש לחוץ מול קהל. אולי אפשרי שלמרות שאני לא ארצה שיראו שאני לחוץ, עדיין מסיבה כלשהי, ארצה או שלא יהיה אכפת לי, אם ארגיש לחץ מול הקהל.

2 - האם זה ש - אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל, האם זה באמת רק בגלל ש - אני מפחד שיראו שאני לחוץ? אולי יש סיבות נוספות / אחרות לכך שאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל? כי צריך לאתר גם אותן ולטפל גם בהן.

3 - למה ומה הסיבה ש - אני מפחד שיראו שאני לחוץ? האם אני חייב לפחד מזה שיראו שאני לחוץ? למה אני מפחד מזה שיראו שאני לחוץ? האם באמת יראו שאני לחוץ?


ועכשיו לתשובות אפשריות שיתקבלו לשאלות הנ"ל:

1 - האם זה ש - אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל, מחייב את זה ש - אני חושב שארגיש לחץ מול קהל?

תשובה: כן! כי אם באמת אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל, אז מצד ההגדרה מתחייב שארגיש לחץ כאשר אדבר מול הקהל.

2 - האם זה ש - אני חושב שארגיש לחץ מול קהל, האם זה באמת רק בגלל ש - אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל? אולי יש סיבות נוספות / אחרות לכך?

תשובה: כן! כי בעצם להגיד אני מרגיש לחוץ ואני ארגיש לחץ, זה אותו הדבר בדיוק.

או במילים אחרות, המשפט הזה, שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל. הוא משפט...
סיבה פחד לדבר תת המודע של הפחד להיות בטוח בעצמך חברתי זיכרונות עובד מתחייבת מהסיבה לשאול שאלות חוסר ביטחון עצמי אימון אישי איך לטפל איך לטפל בחרדה איך לטפל בחרדות איך לטפל בפחד איך לטפל בפחדים אימון אימון אישי אימונים בדיקת סיבתיות דוגמה לטיפול דוגמה לטיפול רגשי דוגמה לטיפול רגשי קוגניטיבי הדרכה הדרכה למאמנים הדרכה למאמנים אישיים הדרכה למטפלים הרגשה התמודדות התמודדות עם פחד התמודדות עם פחדים חרדה חרדות חרדת חרדת במה חרדת קהל טיפול טיפול בחרדה טיפול בחרדות טיפול בפחד טיפול בפחדים טיפול ברגשות טיפול ברגשות רעים טיפול בתחושות רעות טיפול נגד חרדה טיפול נגד חרדות טיפול רגשי טיפול רגשי קוגניטיבי טיפולים טיפולים נגד חרדה טיפולים נגד חרדות להתאמן להתמודד להתמודד עם פחד להתמודד עם פחדים לטיפול לטפל לטפל באנשים לטפל בחרדה לטפל בחרדות לטפל בפחד לטפל בפחדים ללמוד ללמוד לטפל ללמוד לטפל באנשים למידה מאמן מאמן אישי מאמנים מאמנים אישיים מבוא מבוא להתמודדות מבוא להתמודדות עם פחד מבוא לטיפול מבוא לטיפול בחרדות מטופל מטופלים מטפל מטפלים נוסחאות נוסחה נוסחה לטיפול נוסחה לטיפול ברגשות רעים נוסחה לטיפול בתחושות רעות ניתוח סיבתיות סיבה ותוצאה סיבתיות פחד פחד במה פחד קהל פחדים פסיכולוגיה קוגניטיבית קוגניטיבי רגש רגשות רגשות רעים שיטה שיטה לטפל בחרדות תחושה תחושות תחושות רעות
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
... טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי מה ההבדל בין טיפול קוגניטיבי לטיפול התנהגותי? אליעד כהן מציג בהרצאה זו שלושה סוגים של טיפול מרכזיים - טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, וטיפול משולב הנקרא CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). הוא מסביר כי טיפול קוגניטיבי מתמקד בשינוי צורת החשיבה של האדם, מתוך ההנחה שאם ישנה את תפיסתו לגבי ההתנהגות הבעייתית, ההתנהגות עצמה תשתנה מעצמה. ... הוא פשוט יפסיק לעשן מעצמו. לעומת זאת, טיפול התנהגותי עובד דרך שינוי ישיר של הרגלים. לפי גישה זו, אם אדם יתחיל בפועל לשנות את ההרגל הבעייתי, גם תפיסתו הקוגניטיבית לגבי ההרגל תשתנה בהדרגה. לדוגמה, מעשן שיפסיק לעשן באופן יזום ויתמודד עם הקושי שבכך, יתחיל לפתח מחשבות חדשות ותובנות חדשות, וכך תשתנה גם תפיסתו לגבי העישון עצמו. מהו טיפול CBT ואיך הוא משלב את שתי השיטות? טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) משלב את שתי השיטות: הוא כולל גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה וניתוח של מחשבות ורגשות שעולים תוך כדי ... והן ברמת ההתנהגות, ומאפשרת להתמודד עם בעיות שייתכן שהמטופל לא היה מודע אליהן מראש. עם זאת, אליעד כהן מדגיש כי השינוי המהותי ביותר הוא תמיד השינוי הקוגניטיבי. מדוע אליעד כהן מדגיש שהשינוי הקוגניטיבי הוא החשוב ביותר? אליעד כהן מצטט בהרצאתו את רבי נחמן מברסלב, שטען שהמפתח לפתרון כל הבעיות נמצא בשינוי המחשבה (תיקון ... יותר. לפיכך, ללא שינוי מחשבתי עמוק ומקיף, שינוי ההתנהגות בלבד לא תמיד יחזיק מעמד לאורך זמן. האם שינוי חשיבה לבדו תמיד מספיק? אליעד כהן מציין ששינוי קוגניטיבי עמוק יכול בהחלט להספיק כדי לפתור את הבעיה, אך הבעיה היא שלעיתים האדם אינו יכול לראות את כל הקונפליקטים הפנימיים שלו ... על הסיבות שלו לעשן, אך רק כשהוא ינסה להפסיק לעשן, הוא יגלה פחדים, רגשות ותובנות חדשות שיצופו בו תוך כדי ההתמודדות המעשית. איך לשלב טיפול התנהגותי וקוגניטיבי בצורה נכונה? ההמלצה של אליעד כהן היא להתחיל בטיפול שמשלב את שני ההיבטים במקביל: לשנות בפועל את ההרגל (למשל, להפסיק לעשן בפועל). לבצע ניתוח קוגניטיבי מעמיק של כל קושי, פחד או תחושה שעולים במהלך השינוי. להמשיך ולנתח את המחשבות והרגשות תוך כדי התהליך, על מנת להבין ... לשינוי ממשי אם האדם לא מתמודד עם ההתנהגות בפועל. לכן, לרוב, הטיפול המשולב - CBT -הוא הבחירה האידיאלית ביותר, מכיוון שהוא מתמודד עם הבעיה גם ברמה הקוגניטיבית וגם ברמה ההתנהגותית, ובכך מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה לאורך זמן. טיפול קוגניטיבי והתמודדות עם פחדים טיפול התנהגותי לעישון ולהרגלים לא רצויים טיפול CBT משולב למיגור בעיות רגשיות איך לבחור מטפל ... טיפול ב - OCD ובהפרעות כפייתיות טיפול תת הכרתי וכיצד הוא פועל עצות מרבי נחמן על תיקון המחשבה למה כדאי להבין את ההבדל בין טיפול התנהגותי לבין טיפול קוגניטיבי? הדיון מתחיל בהבחנה בין שלושה סוגים עיקריים של טיפול: טיפול קוגניטיבי (שינוי חשיבה), טיפול התנהגותי (שינוי הרגלים) וטיפול משולב המכונה CBT (Cognitive Behavioral Therapy). ההבדל נובע מהשאלה אם עדיף להתמקד קודם בשינוי צורת החשיבה של האדם, או לשנות בפועל את ההתנהגות שלו כדי להביא לשינוי החשיבה. איך טיפול קוגניטיבי שואף לשנות את החשיבה? טיפול קוגניטיבי מתמקד בניתוח התפיסות והמחשבות של האדם, מתוך אמונה שאם יצליח לשנות את ההבנה או את הרצון שלו, ההתנהגות תשתנה מעצמה. בדוגמה של עישון, הגישה הקוגניטיבית תנסה לגרום לאדם להבין לעומק מדוע הוא מעשן ומה הוא מפיק מהעישון. אם הוא יצליח לשכנע את עצמו שהעישון אינו טוב לו ... התנהגותי פועל דרך שינוי הרגלים? טיפול התנהגותי מבוסס על הרעיון שאם אדם יתחיל לשנות את הרגליו בפועל, הוא יוכל בסופו של דבר להסתגל לשינוי גם מבחינה קוגניטיבית. כך, במקרה של עישון, המטפל עשוי להנחות את המטופל להפסיק מיד לעשן או להפחית בהדרגה, ולהחליף את זמן העישון בפעילות ... והתמודדות עם הקושי, המטופל ילמד לחשוב בצורה שונה, כיוון שיצופו רגשות ומחשבות חדשות שלא הופיעו כל עוד המשיך באותו הרגל. מהו טיפול CBT (טיפול התנהגותי - קוגניטיבי) וכיצד הוא משלב בין השניים? טיפול CBT מנסה לשלב את שני הכיוונים: גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה ושינוי של דפוסי ... לדוגמה, מטופל שרוצה להיגמל מעישון יתבקש מצד אחד להפסיק לעשן (שינוי התנהגותי), ומצד שני לעקוב אחר המחשבות והרגשות שעולות לו במהלך הניסיון להיגמל (שינוי קוגניטיבי). כך, כל מחשבה של רצון לעשן או פחד מכישלון מהווה חומר גלם לעבודה חשיבתית עמוקה יותר, שבסופו של דבר מטפלת בשורש ... לפני שהם מתנסים בפועל בשינוי התנהגותי. לכן, יש מקרים שבהם רק התנסות בשטח תציף מחשבות וקונפליקטים שהאדם לא היה מודע אליהם, ואז ניתן יהיה לטפל בהם קוגניטיבית. איך בפועל משלבים בין טיפול התנהגותי לטיפול קוגניטיבי? הגישה המומלצת בהרצאה היא להתחיל בשניהם במקביל: להפסיק או לשנות את ההרגל בפועל (לדוגמה, להפסיק לעשן מיד או בהדרגה). ... חייב לעשן, עוצרים ובוחנים: למה אני חושב כך? מה אני מפחד להפסיד? מה המשמעות של הסיגריה עבורי? להמשיך בתהליך צעד אחר צעד, כשכל צעד מלווה בבדיקה ובניתוח קוגניטיבי של מה שקורה בתודעה. כך התנהגות חדשה ומודעות מלאה למחשבות פועלות יד ביד עד שהשינוי הופך לעומק ולרוחב - הן ברמת המעשה ... בלבד. לכן, בהרבה מקרים טיפול משולב, המכונה CBT, יכול להיות הפתרון הטוב ביותר, כשהוא כולל גם התמודדות מעשית עם הבעיה וגם חקירה חשיבתית מעמיקה. טיפול קוגניטיבי והתמודדות עם פחדים טיפול התנהגותי לעישון ולהרגלים לא רצויים טיפול CBT משולב למיגור בעיות רגשיות איך לבחור מטפל מתאים טיפול ב - OCD ובהפרעות כפייתיות טיפול תת הכרתי וכיצד הוא פועל טיפול ממוקד שינוי לעומק עצות מרבי נחמן על תיקון המחשבה עכשיו יש דבר שנקרא טיפול קוגניטיבי. ש: התנהגותי. אליעד: התנהגותי ויש דבר שנקרא טיפול התנהגותי קוגניטיבי ויש דבר שנקרא טיפול קוגניטיבי ויש דבר שנקרא טיפול התנהגותי. אוקי? ש: לא ידעתי את ההתנהגותי קונטיבי. אליעד: יש בעיקרון שניים טיפול קוגניטיבי וטיפול התנהגותי ויש את ההוא שמשלב ביניהם, עכשיו השאלה היא מה עדיף טיפול
בעד ונגד, כן או לא, תרופות נגד חרדה, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול תרופתי בדיכאון, תרופות נגד דיכאון, כדור נגד חרדה, כדור נגד דיכאון, טיפול קוגניטיבי בחרדה, טיפול קוגניטיבי בדיכאון, סרוטונין, דופמין
בעד ונגד, כן או לא, תרופות נגד חרדה, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול תרופתי בדיכאון, תרופות נגד דיכאון, כדור נגד חרדה, כדור נגד דיכאון, טיפול קוגניטיבי בחרדה, טיפול קוגניטיבי בדיכאון, סרוטונין, דופמין
... בדיכאון, תרופות נגד דיכאון, כדור נגד חרדה, כדור נגד דיכאון, טיפול קוגניטיבי בחרדה, טיפול קוגניטיבי בדיכאון, סרוטונין, דופמין האם כדאי לשלב טיפול תרופתי עם טיפול קוגניטיבי בחרדה ודיכאון? הדיון מתמקד בשאלה האם כדאי להמליץ על שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול קוגניטיבי על מנת להתמודד עם חרדה ודיכאון, או להעדיף ... את הבעיה אך לא לפתח את היכולת להתמודד איתה בצורה בריאה. האם טיפול קוגניטיבי יכול להיות הפתרון היחיד? לעומת זאת, טיפול קוגניטיבי, שמתמקד בשינוי החשיבה והתמודדות עם החרדה על ... השניים? ההמלצה של חלק מהאנשים היא לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול קוגניטיבי. זה מאפשר להפחית את תסמיני החרדה בהתחלה בעזרת הכדורים, ובמקביל להתחיל את העבודה הקוגניטיבית כדי להתמודד עם הבעיה בצורה ארוכת טווח. עם הזמן, כאשר טיפול הקוגניטיבי מתחיל להראות תוצאות, ניתן להוריד את מינון ... השורשי של השינוי החשיבתי. האם טיפול תרופתי עשוי להפריע לטיפול קוגניטיבי? מנגד, יש כאלה שטוענים כי טיפול תרופתי עשוי להפריע להצלחת הטיפול הקוגניטיבי. לדוגמה, תרופות עשויות לשנות את מצב הרוח או את ... את שורש הבעיה האמיתית. לכן, יש אנשים המעדיפים להתחיל קודם בטיפול קוגניטיבי בלבד, ורק אם זה לא מספיק, לפנות לטיפול תרופתי. ... תרופתי בלבד יכול לפתור את הבעיה, או שהפתרון האמיתי טמון בטיפול קוגניטיבי. יש כאלו המאמינים כי תרופות יכולות רק להקל על ... ולעיתים אף להחמיר את המצב בטווח הארוך. גישה אחרת אומרת שטיפול קוגניטיבי, המצריך מאמץ ותהליך ממושך, עשוי להיות קשה ... מחרדה יזדקק לטיפול תרופתי. מדובר בשאלה מהותית, שכן לפעמים טיפול קוגניטיבי יכול להספיק בכדי לטפל בבעיה באופן ממוקד ונכון. ... עם החרדה בצורה עצמאית, יש מקום לשקול טיפול תרופתי כהשלמה לטיפול הקוגניטיבי. כל מקרה דורש התייחסות פרטנית, שכן כל אדם זקוק ... הצורך והיכולת האישית. האם כדאי לקחת תרופות נגד חרדה? האם טיפול קוגניטיבי יכול להחליף תרופות? מה היתרונות של טיפול ... בתרופות נגד חרדה? האם יש שילוב נכון בין טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי? כיצד תרופות משפיעות על מצב הנפש? ...
האם מנטרות עוזרות? תת מודע, טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, שינון מנטרות, מתי מנטרות עוזרות? שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, שינוי קוגניטיבי, גישה קוגניטיבית, טיפול בחשיפה, תרפיית חשיפה ממושכת
האם מנטרות עוזרות? תת מודע, טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, שינון מנטרות, מתי מנטרות עוזרות? שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, שינוי קוגניטיבי, גישה קוגניטיבית, טיפול בחשיפה, תרפיית חשיפה ממושכת
... מנטרות עוזרות? תת מודע, טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, שינון מנטרות, מתי מנטרות עוזרות? שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, שינוי קוגניטיבי, גישה קוגניטיבית, טיפול בחשיפה, תרפיית חשיפה ממושכת האם מנטרות באמת עוזרות לשינוי התנהגות ... אליעד מדגיש שהדרך להתמודד עם אמונות ופחדים עמוקים חייבת להיות שונה לחלוטין. כאן נכנס לתמונה הטיפול הקוגניטיבי, שמשמעותו היא שינוי אמיתי של החשיבה ולא רק שינוי חיצוני של ההתנהגות. אליעד ... כאשר האמונה או הפחד מושרשים עמוק, הדרך היחידה לפתור אותם היא באמצעות בירור והבנה של המקור שלהם. טיפול קוגניטיבי, לדבריו, הוא טיפול שעוסק בשינוי החשיבה עצמה. אך אליעד מציין שזה לא מספיק לומר טיפול קוגניטיבי - צריך להבין בדיוק מה עושים בטיפול הזה, כיצד מתבצעת החקירה, מי מוביל אותה, ... יעילים במצבים מסוימים בלבד. במצבים מורכבים יותר, הפתרון האמיתי והאפקטיבי היחיד הוא באמצעות חקירה קוגניטיבית עמוקה שתיגע בשורש הפחד או האמונה, ותייצר שינוי משמעותי וממושך. האם מנטרות עוזרות לשנות התנהגות? מה זה טיפול קוגניטיבי? מתי מנטרות יכולות להזיק? איך לשנות אמונה מושרשת בתת מודע? האם טיפול בחשיפה ... לא באמצעות שינוי התנהגותי ולא באמצעות מנטרות. ש: ובאמצעות מה? אליעד: באמצעות חקירה בתוך המוח טיפול קוגניטיבי. ש: זה נקרא טיפול קוגניטיבי? אליעד: בפורמלי כן השאלה מה עושים בטיפול הקוגניטיבי אבל בפורמלי טיפול קוגניטיבי הכוונה שינוי בחשיבה. ש: שינוי בחשיבה. אליעד: כן עכשיו רגע אבל השאלה היא איך ...
התמודדות עם קונפליקטים, התמודדות במצבי קונפליקטים, ניהול קונפליקט אישי, דיסוננס קוגניטיבי, קונפליקט זהות, דרכים לפתרון קונפליקט פסיכולוגי, ניתוח קונפליקט קוגניטיבי, להתמודד עם קונפליקט רגשי
התמודדות עם קונפליקטים, התמודדות במצבי קונפליקטים, ניהול קונפליקט אישי, דיסוננס קוגניטיבי, קונפליקט זהות, דרכים לפתרון קונפליקט פסיכולוגי, ניתוח קונפליקט קוגניטיבי, להתמודד עם קונפליקט רגשי
... עם קונפליקטים, התמודדות במצבי קונפליקטים, ניהול קונפליקט אישי, דיסוננס קוגניטיבי, קונפליקט זהות, דרכים לפתרון קונפליקט פסיכולוגי, ניתוח קונפליקט קוגניטיבי , להתמודד עם קונפליקט רגשי מהם המנגנונים לפתרון קונפליקטים פנימיים? כאשר אדם נתקל בקונפליקט פנימי, לדוגמה כשיש לו רצונות מנוגדים, הוא נמצא במצב של דיסוננס קוגניטיבי. דיסוננס זה יכול להיגרם ממחשבות, רגשות או רעיונות מנוגדים בתודעתו של האדם. כיצד מתמודדים עם מצב כזה? מהו דיסוננס קוגניטיבי ומדוע הוא קורה? הדיסוננס הקוגניטיבי הוא מצב שבו שני רעיונות מנוגדים מתנגשים בראשו של האדם. לדוגמה, אדם יכול לחשוב שהוא רוצה להתחיל דיאטה, אך באותו הזמן, יש לו רצון להמשיך לאכול את מה שהוא אוהב. ... דברים שאין לו בהם צורך אמיתי. איך להתגבר על קונפליקטים פנימיים? מהו דיסוננס קוגניטיבי? כיצד לפתור קונפליקט רגשי? מהו קונפליקט זהות? מהי הדרך הנכונה להתמודד עם מחשבות מנוגדות? ...
פסיכיאטריה, סכיזופרניה, מחלות נפשיות, הפרעות נפשיות, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 1
פסיכיאטריה, סכיזופרניה, מחלות נפשיות, הפרעות נפשיות, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 1
... סכיזופרניה, מחלות נפשיות, הפרעות נפשיות, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול נפשי, טיפול בהפרעה נפשית, שסעת, בריאות הנפש, חלק 1 מהי ... נורמלי לבין חולה, משום שבמידה מסוימת לכולם יש תפיסות חריגות שיכולות להיתפס כמחלת נפש. האם טיפול קוגניטיבי יכול לרפא סכיזופרניה והפרעות נפשיות אחרות? אליעד כהן מדבר בהרחבה על הטיפול הקוגניטיבי ומסביר שיש בו פוטנציאל לעזור מאוד לאנשים הסובלים מסכיזופרניה והפרעות נפשיות אחרות. הוא מציין כי המטרה של הטיפול הקוגניטיבי היא ליצור אצל המטופל סתירה פנימית בין מה שהוא חושב שקיים לבין מה שהוא בטוח ... היגיון שבחשיבה הזו, ולהשתמש בתובנות האלו כדי לעזור לאחרים להשתחרר מאותה תפיסה. הוא טוען שטיפול קוגניטיבי אכן יכול לעזור, אך צריך להיות מבוסס על הבנה עמוקה של תהליכי החשיבה של המטופל, ... אדם צריך להבין את כל ההפרעות הנפשיות לעומקן. האם יש ריפוי לסכיזופרניה? מהי מחלת נפש באמת? טיפול קוגניטיבי בסכיזופרניה מדוע פסיכיאטרים אומרים שאין פתרון? האם אפשר לרפא מחלת נפש באופן ...
הפרעה טורדנית כפייתית, טיפול ב ocd, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, טיפול התנהגותי, חרדה לא הגיונית, מחשבה טורדנית, מחשבה אובססיבית, טיפול קוגניטיבי, טיפול ב או סי די, הפרעה נפשית
הפרעה טורדנית כפייתית, טיפול ב ocd, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, טיפול התנהגותי, חרדה לא הגיונית, מחשבה טורדנית, מחשבה אובססיבית, טיפול קוגניטיבי, טיפול ב או סי די, הפרעה נפשית
... מחשבה אובססיבית, טיפול קוגניטיבי, טיפול ב או סי די, הפרעה נפשית מהי הפרעה טורדנית כפייתית ואיך ניתן להתמודד איתה? ... אליעד הוא שיטה של טיפול קוגניטיבי - התנהגותי שבו האדם מבין את מנגנון המחשבות הטורדניות ומפסיק לתת להן כוח לשלוט בו. ... מחשבות אובססיביות טיפול קוגניטיבי ב - OCD מהי ההיגיון שמאחורי הפעולות הכפייתיות בסכנת חיים? במהלך ההרצאה אליעד מציין את ... מחשבות אובססיביות טיפול קוגניטיבי ב - OCD עכשיו נניח שבן אדם לא רוצה שהמשפחה שלו תמות עד כאן זה הגיוני ונניח שהוא רוצה ...
שכל או רגש, טיפול רגשי, למה שכל ורגש זה אותו דבר? מה זה שכל? מה זה רגש? מרגיש או מבין, השכל של הרגש, הרגש של השכל, לוגיקה, רגש לא הגיוני, אליעד כהן מטפל רגשי, טיפול קוגניטיבי
שכל או רגש, טיפול רגשי, למה שכל ורגש זה אותו דבר? מה זה שכל? מה זה רגש? מרגיש או מבין, השכל של הרגש, הרגש של השכל, לוגיקה, רגש לא הגיוני, אליעד כהן מטפל רגשי, טיפול קוגניטיבי
... שכל? מה זה רגש? מרגיש או מבין, השכל של הרגש, הרגש של השכל, לוגיקה, רגש לא הגיוני, אליעד כהן מטפל רגשי, טיפול קוגניטיבי האם שכל ורגש הם באמת אותו הדבר? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה בהרצאה היא האם שכל ורגש הם דברים שונים או למעשה אותו הדבר בדיוק. אליעד מסביר כי בסופו של דבר, כל שני דברים ... ולכן שכל ורגש הם אותו דבר. איך עובדת השיטה של טיפול רגשי לפי אליעד כהן? אליעד מסביר את תהליך הטיפול הרגשי - קוגניטיבי שהוא מציע. הרעיון הוא לזהות את ההיגיון או השכל הפנימי שעומד מאחורי כל רגש. כשאדם מרגיש משהו, הטיפול מנסה להראות לו את ההיגיון שעומד מאחורי אותו רגש, וכשהוא חושב משהו ... ששכל ורגש אינם נפרדים, נוכל להבין את עצמנו ולחוות יותר שליטה וחופש פנימי. האם שכל ורגש זהים? מהו טיפול רגשי קוגניטיבי? האם יש רגש בלי היגיון? איך השכל והרגש קשורים? מה ההבדל בין שכל לרגש? איך להרגיש רגשות מודחקים? איך לזהות את ההיגיון ברגש? ...
טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, יעוץ רגשי, שיטות טיפול, דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ויפאסנה
טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, יעוץ רגשי, שיטות טיפול, דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ויפאסנה
... רגשי, טיפול קוגניטיבי , יעוץ רגשי, שיטות טיפול, דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ... או תחושות שליליות, אנשים רבים שואלים איזה סוג טיפול יוכל לעזור להם בצורה הטובה ביותר. אליעד כהן מסביר כי קיימות שתי גישות מרכזיות לטיפול: טיפול רגשי וטיפול שכלי (קוגניטיבי), ולכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. ההחלטה איזה טיפול מתאים תלויה בעיקר באופי הבעיה ובמטרת המטופל. מהי המשמעות של טיפול טכני והאם הוא יעיל? לעיתים, אנשים ...
שינוי הרגלים של עובדים, איך לשנות הרגלים? דמיון מודרך, שיטות טיפוליות, שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול התנהגותי, הרגלים רעים, יעוץ למנהלים, ניהול עובדים, אימון למנהלים
שינוי הרגלים של עובדים, איך לשנות הרגלים? דמיון מודרך, שיטות טיפוליות, שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול התנהגותי, הרגלים רעים, יעוץ למנהלים, ניהול עובדים, אימון למנהלים
... דמיון מודרך, שיטות טיפוליות, שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול התנהגותי, הרגלים רעים, יעוץ למנהלים, ניהול עובדים, אימון למנהלים איך לשנות הרגלים והתנהגות של עובדים באופן יעיל? לעיתים קרובות, אנשים מתקשים לשנות הרגלים או ... ימצא את עצמו מהר מאוד במצב של הצפה וקושי לזכור הכל. הגישה הקוגניטיבית (שינוי תפיסתי פנימי) - גישה זו מציעה טיפול עמוק יותר. במקום לתרגל תגובות נקודתיות, על האדם לבחון את ההנחות הפנימיות שהובילו להתנהגות השלילית מלכתחילה. לדוגמה, אדם שצועק על ... איך לשנות הרגלים רעים? שיטות לשינוי התנהגותי לעובדים טיפול קוגניטיבי התנהגותי מה זה? איך לגרום לעובדים לזכור נהלים? ניהול עובדים בצורה יעילה מה ההבדל בין שינוי תפיסתי להתנהגותי? עכשיו מה שקורה אצל אנשים לפעמים שיש להם איזו בעיה הם לא מצליחים ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על הדרכה למטפלים, מבוא לטיפול בחרדות, מבוא להתמודדות עם פחד, שיטה לטפל בחרדות, איך לטפל בפחדים? נוסחה לטיפול בתחושות רעות, נוסחה לטיפול ברגשות רעים, הדרכה למאמנים אישיים, ללמוד לטפל באנשים, דוגמה לטיפול רגשי קוגניטיבי, חרדת קהל, חרדת במה, פחד במה, פחד קהל, איך לטפל בחרדה? ניתוח סיבתיות, בדיקת סיבתיות
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: קוגניטיבי, איך לפתח יכולות חשיבה? איך להיות מאושר ושמח? איך לא להישחק בעבודה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשתול מחשבות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך ליצור אהבה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשנות תכונות אופי? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להעריך את עצמך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להעביר ביקורת בונה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בזוגיות? איך להיגמל מהימורים? איך למצוא זוגיות? איך לחנך ילדים? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך לקבל החלטות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם גירושין? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: קוגניטיבי, איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? דיכאון? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם אכזבות? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: למה העולם קיים? מה המשמעות של החיים? האם באמת הכל לטובה? מהי תכלית ומשמעות החיים? בשביל מה לחיות? אולי אנחנו במטריקס? למה לא להתאבד? למה יש רע בעולם? איך להנות בחיים? איך להיות הכי חכם בעולם? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? האם לדומם יש תודעה? איך להיות מאושר? האם יש משמעות לחיים? מי ברא את אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? האם אפשר לדעת הכל? האם יש אמת מוחלטת? האם הכל אפשרי? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך נוצר העולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי בתל אביב, גישור, מטפל הוליסטי בתחום קוגניטיבי - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.7656 שניות - עכשיו 16_07_2025 השעה 06:42:12 - wesi1