3 המימדים של המציאות, יקומים מקבילים, לפני הפוטנציאל, לפני הרצון של אלוהים, לפני השכל האנושי, מימד הפוטנציאל האין סופי, מימד האפשרויות האין סופיות, אין הבדל בין יש לאין, דבר והיפוכו בו זמנית, יקומים מקבילים בו זמנית, הארה... המימדים של המציאות, יקומים מקבילים, לפני הפוטנציאל, לפני הרצון של אלוהים, לפני השכל האנושי, מימד הפוטנציאל האין סופי, מימד האפשרויות האין סופיות, אין הבדל בין יש לאין, דבר והיפוכו בו זמנית, יקומים מקבילים בו זמנית, הארה מה ההבדל בין פוטנציאל לממשי בתפיסת המציאות שלנו? התפיסה היום - יומית שלנו מבוססת על ההפרדה בין מה שיכול לקרות לבין מה שבאמת קורה. בכל רגע נתון קיימות אינסוף אפשרויות למה שיכול להיות, ... אחד, היד עצמה. כלומר, ביום יום אנחנו מפרידים בין מה שקורה במציאות באופן ממשי לבין מה שיכול לקרות רק בדמיון או באופן פוטנציאלי. זוהי ההפרדה בין הבכוח לבפועל, בין הפוטנציאל לממשי. כאשר הפוטנציאל יוצא מן הכוח אל הפועל, נוצרת ההפרדה בין יש לאין. לדוגמה, אם כרגע יש פה יד פתוחה, אז אין כאן יד סגורה. מתוך אינסוף האפשרויות שהיו קיימות בפוטנציאל, התממשה רק אפשרות אחת מוגדרת וספציפית. כאשר פוטנציאל מתממש, הוא יוצר צמצום המאפשר הבחנה ברורה בין מה שיש לבין מה שאין. מהו מימד היקומים המקבילים, ומה הקשר שלו לפוטנציאל אינסופי? המימד השני, מימד היקומים המקבילים, הוא פרספקטיבה שבה אנחנו כבר לא מבחינים בין הפוטנציאל לבין הממשי. בפרספקטיבה הזאת האדם לא רואה את המציאות בצורה המצומצמת שלה, אלא דרך המהות של הדברים. לכל דבר יש מהות וצורה. המהות היא הדבר הפנימי, המקור של הדברים, והצורה היא הלבוש החיצוני. כאשר אדם מתחיל לחקור את המהות, הוא מגלה שכל מה שקורה במציאות הוא רק צורה אחת של פוטנציאל אינסופי, שיכול היה להתממש למיליון צורות אחרות. בפרספקטיבה זו של המהות והפוטנציאל, אין הבדל ממשי בין האפשרויות השונות, כי כולן קיימות במקביל. כלומר, האדם שרואה את המציאות דרך הפוטנציאל, רואה בו זמנית את כל האפשרויות שקיימות. זוהי הפרספקטיבה של יקומים מקבילים: במקום ובזמן ספציפי קיימות אינסוף אפשרויות במקביל. במציאות הפשוטה יכול לקרות רק דבר אחד, אך במימד היקומים המקבילים, כל האפשרויות קיימות יחד, בו זמנית. האם במימד הפוטנציאל הכל באמת אפשרי? למרות שהאדם שרואה את המציאות דרך הפוטנציאל רואה אינסוף אפשרויות במקביל, גם כאן יש גבול. אפילו במימד של יקומים מקבילים, השכל האנושי אינו מסוגל לדמיין דבר והיפוכו באותו מקום ובאותו זמן. למשל, השכל לא יכול ... כשאדם נמצא ביקומים המקבילים, הוא עדיין מבדיל בין יש לאין. רק שכאן, היש הוא מה שיכול לקרות, והאין הוא מה שאפילו באופן פוטנציאלי לא יכול לקרות לעולם. מה קיים לפני הפוטנציאל, לפני הרצון של אלוהים? מעבר למימד של יקומים מקבילים, קיים מימד עמוק יותר: המימד שלפני הפוטנציאל. במימד זה לא רק שאין הבדל בין יש לאין או בין אפשרות למימוש, אלא אפילו האפשרות עצמה איננה קיימת. זוהי הפרספקטיבה העמוקה ביותר, שנמצאת מעבר לשכל האנושי ומעבר לכל אפשרות של דמיון. מה זה אומר לפני הפוטנציאל? הכוונה היא שלפני שהייתה בכלל אפשרות שמשהו יקרה או לא יקרה, לפני שהייתה אפילו אפשרות לבריאת העולם או להיווצרות רצון אלוהי כלשהו, היה מצב שבו אפילו האפשרות עצמה לא ... קיימת. במימד הזה לא קיימת הפרדה בכלל בין יש לאין, כי האפשרות להבדיל ביניהם עוד לא נוצרה. זהו מצב שאפילו האפשרות לפוטנציאל איננה קיימת בו. ברמה הזאת אפילו האפשרות עצמה נבראת, וזאת בעצם הרמה הגבוהה ביותר של תפיסת המציאות. ברגע שאדם יוצא לגמרי מהשכל האנושי, הוא מגיע למצב שאין הבדל בין יש ... או הארה. כאשר אדם נמצא במימד הראשון (היום - יומי), הוא מוגבל לראות את העולם רק דרך ההבדלים בין מה שיש בפועל למה שרק בפוטנציאל. כשהוא מתקדם למימד של היקומים המקבילים, הוא רואה את המציאות דרך הפוטנציאל, כלומר, מבין שכל האפשרויות קיימות במקביל. וכשהוא ממשיך מעבר לכך, לפני הפוטנציאל, הוא מגיע למצב שבו אפילו ההבחנה בין אפשרויות לא קיימת. ההארה היא התהליך שבו האדם עובר למצב שבו הכל אפשרי לחלוטין (Everything Is Possible - EIP), כלומר, הוא מתעלה ... מגבלות השכל האנושי, ומגיע למצב של אחדות מוחלטת של ההפכים, שבו היש והאין הם אחד באופן מוחלט. יש ואין בו זמנית לפני הפוטנציאל יקומים מקבילים אחדות ההפכים לפני הרצון של אלוהים מעבר לשכל האנושי פוטנציאל וממשי שלום חברים אז הפעם נדבר לגבי הנושא של תפיסת המציאות, יקומים מקבילים, פוטנציאל, יש ואין. אז בקיצור, זה הולך ככה - יש לנו כל מיני רמות של תפיסת מציאות, שזה אומר שיש כל מיני אפשרויות איך בן אדם רואה את המציאות. אפשרות אחת, שזאת האפשרות שלנו ... סוס כל דבר אחר שעולה בדעתכם יש הבדל בין מה שיכול להיות לבין מה שקורה בפועל. זה נקרא הבדל בין בכוח לבפועל, הבדל בין פוטנציאל לבין ממשי. בעולם שלנו, ברמה החיצונית והפשוטה, אנחנו מבדילים בין מה שיכול לקרות, שזה נקרא פוטנציאל או אפשרות, לבין מה שבאמת קורה, שזה נקרא ממשי. ההפרדה בין יש לאין בתוך מה שבאמת קורה, יש הפרדה בין יש לאין. כלומר, מה שיכול לקרות זה אינספור דברים - חתול, פיל, ועוד ... אבל בפועל, בסוף יש כאן משהו מסוים. או שיש, או שאין. כלומר, ההפרדה בין יש לאין מבוססת על ההוצאה מהכוח אל הפועל. כאשר הפוטנציאל מתממש, הוא מצטמצם לצורה ספציפית ומוגדרת, ואז אותה צורה או שיש בה משהו או שאין בה משהו. זה נקרא ההפרדה בין יש לאין ברמת מימוש הפוטנציאל. תפיסה אחרת של המציאות ישנה תפיסה נוספת שבה אין הפרדה בין יש לאין בפרספקטיבה הזו, אלא רואים את המציאות בצורה אחרת. בפרספקטיבה זו, האדם אינו מבדיל בין