... שכן הילדים עצמם הם רק צורה נוספת וחסרת משמעות של קיום פיזי. הבנים האמיתיים של האדם הם הביטוי של הפוטנציאל שלו בעולם ולא הגופים הפיזיים של ילדיו. המשמעות האמיתית של האדם בעולם היא דרך המימוש העצמי של הפוטנציאל האישי שלו ולא דרך הולדת ילדים פיזיים. האם הניתוק הרגשי מהילדים מחייב פגיעה בהם? אליעד כהן מדגיש כי אין ...

... כל מחלות הנפש? כל מחלות הנפש, כך מסביר אליעד כהן, נובעות ממילה אחת בלבד: אמונה. כל אדם נושא בתוכו פוטנציאל לכל מחלות הנפש הקיימות, אך אצל אלו שמאובחנים כסובלים ממחלת נפש, ההפרעה מתבטאת בצורה חזקה וברורה יותר. לדוגמה, אם ...

... כל דבר שהאדם יוצר או מקים: עסק, קריירה, פרויקטים שונים, ארגונים שהוא מנהל, וכו. כל דבר שהאדם מייצר ומוציא מהפוטנציאל שלו אל הפועל הוא בעצם ילד שלו, משום שהדבר נותן לאדם משמעות וסיפוק, אבל זו משמעות חלקית וזמנית בלבד. ... חדשה. מהי הגישה הנכונה כלפי הבאת ילדים לעולם? הגישה שאליעד מציע היא להבין שהילדים הם רק צורה של ביטוי הפוטנציאל של האדם, אך אינם יכולים להעניק משמעות מוחלטת. משמעות אמיתית תגיע רק כאשר האדם יבין את תכלית המציאות והחיים ...

השעמום של אלוהים, בריאת העולם, למה אלוהים ברא את העולם? מי ברא את הפוטנציאל של המציאות? מי ברא את הבורא? האם אלוהים ברא את העולם מתוך שעמום? אליעד כהן מתייחס לשאלה מדוע אלוהים ... כך הוא חוזר לשאלה הבסיסית - מי יצר את יכולת הבריאה של אלוהים, או מהיכן הופיעה היכולת הזאת? האם הפוטנציאל לבריאת העולם תמיד היה קיים באלוהים? אליעד כהן ממשיך להעמיק בשאלה לגבי הפוטנציאל של בריאת העולם, ושואל אם פוטנציאל זה תמיד היה קיים באלוהים. אם התשובה היא שכן, פירוש הדבר הוא שהמהות האלוהית כבר מראש אינה אחדות מוחלטת, כי יש בה פוטנציאל להפריד את עצמה וליצור משהו נוסף. מנגד, אם התשובה היא לא, והפוטנציאל לא היה קיים - אז כיצד בכל זאת נוצרה נפרדות מתוך אחדות מוחלטת? אליעד מסביר בפרוטרוט את הקושי הלוגי בפרדוקס הזה: אם יש באלוהים פוטנציאל של נפרדות, אז הוא כבר לא אחדות מוחלטת, ואם אין בו פוטנציאל כזה, אז איך בכלל התרחשה הבריאה והופיעה הנפרדות? השאלה הזו חושפת את הסתירה העמוקה בהבנת מושג הבריאה והאחדות. מדוע ... שיעמיק בשאלות האלה יגיע בסופו של דבר לתובנה שהכל אחד - כלומר, שבמהות העמוקה של המציאות אין הבדל בין הפוטנציאל לבין מימושו בפועל, בין לפני הבריאה לבין אחריה. הוא מציין שבאמת, ברמה העמוקה ביותר, לא קיים פוטנציאל נפרד או נפרדות מוחלטת אלא הכל אחד מוחלט. לדבריו, העמקה בשאלות וחקירת הפרדוקסים תגלה לאדם את השכל האמיתי שלפיו הפוטנציאל והנפרדות מתהווים מתוך אחדות מוחלטת, למרות הסתירה הלוגית לכאורה. אליעד מדגיש שוב ושוב שהפתרון האמיתי לשאלות הללו הוא הבנה ... את השאלה: מה יצר את אותה סיבה? אם לפני הכל אלוהים היה קיים ללא חלוקה, כיצד הופיע בו פתאום פוטנציאל לשינוי? הטענה אלוהים ברא את רצונו לא פותרת את הקושי, כי אם אין רצון מראש, אין תהליך שמחולל רצון ... לאלוהים את יכולת הבריאה עצמה, שהרי היכולת הזו היא כבר סוג של קיום נוסף מעבר למהות המקורית. כיצד בעיית הפוטנציאל של המציאות מחמירה את הקושי? ישנה שאלה פילוסופית עמוקה: האם הפוטנציאל לקיום העולם תמיד היה קיים בתוך המהות האלוהית? אם התשובה חיובית, לכאורה לא הייתה מהות אלוהית טהורה לחלוטין, כי כבר היה בה פוטנציאל להפריד ולהפוך את עצמה למשהו נוסף. אם התשובה שלילית, ואין שום פוטנציאל שכזה, איך בכל זאת נוצרה נפרדות מתוך אחדות מוחלטת? הפרדוקס מציג מצב שבו המהות הראשונה אמורה להיות באחדות כה גדולה, שאין בה אפשרות לשום נפרדות, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. ובכל זאת, בעולם שלנו כן קיימת נפרדות, ומכאן שהשאלה נותרת בעינה: כיצד נוצרו בכלל האפשרויות הנפרדות מתוך אחדות מוחלטת? ... שהכל אחד? מי שמעמיק בכל השאלות הללו - איך מופיע רצון בישות מושלמת שאין בה שום שינוי, איך קיים פוטנציאל לנפרדות במציאות אחדותית, למה העולם בכלל נוצר, ומה הייתה הסיבה של הסיבה - בסופו של דבר מגלה שכולן מובילות אל נקודה אחת. הנקודה היא שאין באמת הבדל בין לפני ואחרי הבריאה, בין הפוטנציאל לביטוי בפועל, ובין נפרדות לאחדות ברמה העמוקה ביותר. הגילוי הוא שהכל אחד, וכל השאלות מתנקזות לתובנה שהמהות של המציאות ... בורא! כי אם יכול להיות שיש רק אלוהים, אז אלוהים לא בורא, כי אז צריך להגיד שיש דבר נוסף, פוטנציאל נוסף, חוץ מאלוהים! ומאחר שיש אפשרות שתהיה מציאות ללא שום דבר אחר שהוא לא אלוהים, אפילו לא ברמת הפוטנציאל, ממילא מצד מהותו האמיתית של אלוהים, הוא אפילו לא מוגדר כבורא! כי כדי להגדירו כבורא יש להגיד שיש ישות ... ברא את הרצון ללא רצון, ממילא נשאל מי ברא אצל הבורא את יכולת הבריאה? מה גרם לבורא ליצור את הפוטנציאל של המציאות בכלל? בעצם זה מתיחס לכל ההסברים למה אלוהים ברא את העולם, כי נגיד שהוא ברא מסיבה כזאת ... שלא להתרחש, ממילא תמיד תהיה השאלה למה הוא כן התרחש. ואני אתן עכשיו עוד נקודה מעניינת למחשבה והיא לגבי הפוטנציאל של המציאות, השאלה היא האם הפוטנציאל של קיומה של המציאות האם הוא תמיד היה קיים? כי אם כן, אז זה אומר שכל העולם כולו קיומו הוא נצחי ברמת הפוטנציאל, וזה לא הגיוני כי הישות הראשונה היא אמורה להיות באחדות כל כך גדולה, עד כדי כך שלא יוכל להיות בה פוטנציאל של נפרדות, כי אם יש בה פוטנציאל של נפרדות אז היא כבר לא הישות הראשונה. הישות הראשונה במהות הבסיסית, לא יכול להיות אפילו לא פוטנציאל של נפרדות. שאז זה אומר שלא יכול להיות שהפוטנציאל היה קיים מאז ומעולם. האפשרות שיהיה עולם, האם יש אפשרות לכך שיהיה משהו שלא יהיה עולם? ויש שאלה נוספת, אם מצד המהות אין אפילו פוטנציאל שתהיה נפרדות, אז איך יש נפרדות? כי הנפרדות היא ביטוי של האחדות, של המהות. אבל אם באחדות המוחלטת אין אפילו פוטנציאל של נפרדות, אז איך נוצרה הנפרדות מהאחדות? ומי שיעמיק בדברים האלה קדימה ואחורה, בסופו של דבר, יגלה שהכל אחד, מה זאת אומרת שהכל אחד? יגלה שמצד אחד אין הבדל בין הפוטנציאל לבין הביטוי של הפוטנציאל, לבין לפני הבריאה, לבין אחרי הבריאה, וזה לא אומר שעכשיו אין בריאה, לפני הבריאה המצב היה כמו עכשיו, אבל מה זאת אומרת? יש פה שכל אחר שצריך להסביר אותו. מי שיתבונן על הפרדוקסים האלו יבין שפוטנציאל לא ייכול להיות קיים מצד המהות, ומצד שני מבינים, שמהמהות הזו מתהווה הנפרדות בשורה תחתונה האדם מגלה שהכל אחד. ...

... אינסופית שלא יכול להיות שכוחה יוגבל, אפילו לא על ידי עצמה, ואם יש בתוכה מנגנון של מוגבלות, יש בתוכה פוטנציאל של הגבלה עצמית, כי אם יש אלוהים שיכול להגביל את עצמו, אז יכול להיות שניים שמגבילים את עצמם. - אז כך, אם הוא יכול להגביל את עצמו, אז הוא מוגבל מעצם הפוטנציאל להיות מוגבל - ואז הוא לא אלוהים. - ואם הוא לא יכול להגביל את עצמו, אז גם כן הוא ...

... את עצמו מחדש. אותו עיקרון תקף לגבי המציאות כולה. האם המציאות תמיד הייתה קיימת? אליעד מסביר רעיון חשוב נוסף: הפוטנציאל לקיומו של עולם תמיד היה קיים, משום שאם הפוטנציאל לא היה קיים אף פעם, לא היה אפשר שיהיה עולם כרגע. מכאן הוא מסיק שלמעשה תמיד הייתה אפשרות שיהיה ...

... שאלוהים הוא מושלם. אליעד מסביר שבעצם, אם אלוהים יצר עולם שיש בו גם חוכמה וגם טיפשות, חייב להיות בו הפוטנציאל לשניהם - גם לשיגעון, לטיפשות, לכעס, לעצבים ולמחלות נפש. זה אומר שבתוך אלוהים עצמו יש את כל הדברים האלה, או לפחות את הפוטנציאל לייצר אותם. האם אלוהים נמצא מעבר להגדרות של חוכמה וטיפשות? אליעד מסביר לבסוף שהרעיון שאלוהים הוא חכם או טיפש ...

... פעם המפץ הגדול שאלה כן אליעד יופי, לפני המפץ הגדול היה השולחן הזה שאלה כנראה שבפוטנציה אליעד אז היה פוטנציאל, בסדר ומה היה לפני הפוטנציאל, זאת הכוונה שלי שזה קיים כפוטנציאל. אם היינו עכשיו לפני המפץ הגדול והיינו מסתכלים סביבנו, האם היינו יכולים להגיד פה השולחן לא? כי עדיין אין ... לא קיים, הכוונה לא קיים כישויות נפרדות. האם הבנת למה הכוונה לא קיים, אפילו אם לא קיים כרגע אבל הפוטנציאל שלו תמיד קיים. הכוונה לא קיים כישות נפרדת, זה קיים כישות אחת. תסתכלי, יש לך שכל ואת רואה כרגע ... איך מכלום נהיו משהו, כי אם אתה אומר שמכלום נהיה משהו, אז הוא לא באמת כלום, כי היה בתוכו פוטנציאל של המשהו, ולא יכול להיות שהכלום יעשה משהו בקיצור רבי נחמן אומר זה פרדוקס, אין לזה תשובה, משה רבנו ...

... וכן הלאה עד שמגיעים להכרה שהכל נמצא בתוך מסגרת של מקום וזמן. כל דבר שישנו בעולם, כולל מחשבות, רצונות ופוטנציאלים, מתקיים בתוך מרחב של מקום וזמן. כדי שתהיה הגדרה כלשהי כמו אני, חייב להיות גם לא אני, וההבחנה הזאת ... מוחלטים? הנקודה הבאה שאליעד חוקר היא האם המקום והזמן עצמם מחויבים או שהם גם אפשריים בלבד. הוא מסביר שגם הפוטנציאל עצמו, שהוא האפשרות שמשהו יתקיים בעתיד, תופס מקום וזמן. אפילו אם נלך אחורה בזמן, לפני המפץ הגדול, קיים פוטנציאל, ופוטנציאל זה בעצמו תופס מרחב. לכן הוא מציע את הרעיון שהמקום והזמן הם עצמם אינסופיים ולא נבראו לעולם, והעולם פשוט ... והזמן, אליעד מציג את רעיון הכלום. הכלום הוא מצב שאין בו שום דבר, כולל אין מקום, אין זמן, ואין פוטנציאל. בסופו של דבר, הוא מסביר כי הכלום הוא הדבר היחיד שהוא באמת מחויב המציאות, מכיוון שאי אפשר להעלים אותו, ... שכל ישות בעולם תלויה במקום ובזמן, עולה השאלה: האם המקום והזמן עצמם תלויים במשהו? אם מנסים לייחס את הכל לפוטנציאל, גם פוטנציאל תופס סוג של מקום או הפרדה במציאות. אליעד מציג את האפשרות שהעולם תמיד היה קיים, והמקום והזמן הם אין ... לכאורה מתקיימים אינסוף, ולכן לא צריך להניח שיש ישות חיצונית שבראה אותם. העולם הוא בלתי מוגבל במקום, בזמן ובאפשרויות (פוטנציאלים שונים), ולכן יש אינסוף תרחישים. במקום אחד יש סדר כזה ובמקום אחר סדר אחר. השואל תוהה לגבי הסדר שהוא ... ולא חומר, נכניס לזה את הכל - מחשבות, רצונות, מלאכים, שדים, מה שרוצים, כל מה שישנו אפילו גם ברמת הפוטנציאל שלו, שיכול להיות קיים. למעשה כל הדברים שישנם קיומם תלוי במשהו, למשל הכסא תלוי בברזל, בלי הברזל לא יכול ... התהליך, הכסא ממה הוא עשוי? ממקום ומזמן מצד האמת. כשאני אומר שכול דבר נמצא במקום וזמן, אני מתכוון שאפילו פוטנציאל, מה זה אומר, בא נחזור למצב לפני המפץ הגדול, האם העולם קיים? לא קיים, אבל הוא קיים כפוטנציאל. לדוגמה, הכסא הזה האם היה קיים לפני שלושת אלפים שנה? כן, היה קיים כפוטנציאל. זאת אומרת שגם לפני בריאת העולם, הכל היה קיים כפוטנציאל. אם זה קיים עכשיו זה אומר שהיה קיים כפוטנציאל. מה שאני רוצה לחדד זה שגם פוטנציאל תופס זמן ומקום. אני רוצה להוביל אותנו למהלך, שבישות הראשונה אין אפילו פוטנציאל. כי כולם אומרים שאלוהים הוא הפוטנציאל ואחר כך זה הביטוי, אבל זה לא נכון, כי מחוץ לזמן ולמקום אין פוטנציאל, ולכן זאת ההוכחה שאין אלוהים כי אפילו אין פוטנציאל ואף על פי כן יש אלוהים. למה פוטנציאל תופס מקום? כי אפילו בפוטנציאל יש נפרדות. אני אומר שאפילו אם נמחק עכשיו את כל היקום, מה שיישאר לנו פוטנציאל, למעשה כשיש פוטנציאל תמיד תהיה הפרדה, ההפרדה תמיד קיימת. מה זה מקום וזמן, אפשר להגיד שמקום וזמן זה פיסי, המקום הוא המרחב ... ולא יוצא ספר, זוהי רק אפשרות, באותה מידה יכול לצאת ספר. הכל זה אפשרויות. האם מישהו יכול להגיד שיש פוטנציאל שלא קיים? אין פוטנציאל שלא קיים, זאת אומרת שברמת הפוטנציאל הכל קיים. הפוטנציאל הוא אין סופי, ובגלל שהוא אין סופי, ברמת האמת כל האפשרויות הם אותו דבר. זה שתמיד אני ישפוך מים ... שיש רק זמן, המקום הוא לא מחויב המציאות כי עובדה שיש זמן והזמן לא מחויב כי יש מקום. האם הפוטנציאל הוא מחויב המציאות? לא, למה הוא לא מחויב המציאות? כי עצם זה שאנחנו שואלים אם הוא מחויב המציאות, בתיאוריה ... הכלום הוא מחויב המציאות? בא נעצור פה, יש כאן משהו לא הגיוני, כלום פירושו, אין מקום, אין זמן ואין פוטנציאל, כי הפוטנציאל האין סופי עשוי מדבר שאפילו אין בו פוטנציאל, כי ממה עשוי הפוטנציאל של המציאות? משהו כאן לא הגיוני, מצד אחד יש כאן כסא, אפילו אם נגיד שזה אולי חלום או אשליה, ... את הכל. בסופו של תהליך הבנו שיש פה שני הפכים, שמצד אחד יש נפרדות שהבסיס שלה זה מקום וזמן ופוטנציאל אין סופי וכו ובו זמנית הכל אחד, בו זמנית, בו זמנית זה יש ואין. זאת ההבנה הראשונה שיש להבין ...

... פעם מתבטא רצון אחר. ולכן כאשר אנשים אומרים אני לא רוצה את זה ואת זה, זה לא נכון, כי בפוטנציאל יש לכולם את כל הרצונות. למעשה מה שאנשים באמת רוצים זה שיהיה להם טוב. שאלה: יש לי רצון למשל ...