מה עומד מאחורי תחושת ההשפלה כשמישהו פוגע בנו פיזית?
אליעד פותח את השיחה ומדגיש את הנושא המרכזי: "אתה לא נפגע באמת מהאירוע הפיזי עצמו, אלא מהפירושים שאתה נותן לאירוע. כלומר, מה אתה אומר לעצמך שהאירוע אומר עליך".
האדם מגיב: "כן, אבל יש גם עובדות, לא הכל זה פירושים."
אליעד מסביר: "נכון, יש עובדות, אבל רוב הסבל שלך הוא תוצאה של הפירושים שלך, ולא של העובדות עצמן."
איך לבדוק האם התחושות שלנו הן עובדה או פירוש?
אליעד נותן הנחיות ברורות לתהליך פנימי: "קח סיטואציה ספציפית, היכנס לתוך המוח שלך ושאל את עצמך - מה העובדה ומה הפירוש?" הוא מציע דוגמה: "אם מישהו נותן לך סתירה, זה עובדה. אבל זה שאתה אומר לעצמך 'הוא לא מכבד אותי' או 'אני חלש' - זה כבר פירוש."
האדם מסביר שבעבר כבר בדק את הפירושים ועדיין מרגיש רע. אליעד מבהיר שהבעיה היא לא עצם הבדיקה, אלא העומק שלה. הם צריכים לחדד את ההבדלים בין עובדות לפירושים בצורה מדויקת יותר.
בשיחה הובהר שהבעיה של האדם לא היתה בעצם הפעולה של בדיקת הפירושים (ההפרדה בין עובדות לפירושים), אלא בדרך ובעומק שבה הוא עשה זאת.
אליעד הסביר לאדם כי הוא אמנם כבר ניסה בעבר לבדוק מה הן העובדות ומה הם הפירושים שלו לגבי הסיטואציות שגורמות לו חרדה ותחושת השפלה, אך הוא עשה זאת בצורה שטחית יחסית ולא מספיק מעמיקה.
כלומר, האדם הסתפק בניתוח כללי ומעט שטחי, ולא נכנס מספיק לעומקם של הפירושים שלו - לא בדק ביסודיות עד כמה כל פירוש שלו מדויק ומחויב להיות נכון.
אליעד הבהיר לו שמה שצריך לעשות כדי להגיע לשינוי אמיתי ומשמעותי הוא תהליך עמוק ויסודי יותר, שבו הוא ממש נכנס לתוך המוח ובוחן בפירוט כל מחשבה, כל פירוש, ומנסה להבין עד כמה כל פירוש הוא עובדה אמיתית, או רק פרשנות לא מחויבת שלו.
לכן הכוונה היא שהפעולה הנכונה היא לא רק לשאול "האם זה עובדה או פירוש?", אלא לעשות זאת בצורה מעמיקה, מדויקת, ושיטתית יותר, ולרדת לפרטי פרטים, כדי לזהות ולשנות את ההרגלים המחשבתיים שמייצרים את התחושות השליליות.
מדוע השפלה קשה יותר מכאב פיזי?
אליעד אומר: בפשוטם של דברים, "כאב פיזי הוא יותר מוחשי, יותר ברור / יותר וודאי / דרך החושים. אז למה דווקא ההשפלה מטרידה אותך יותר? זה כי המשמעות שלה היא נפשית ועמוקה יותר."
האדם מסכים שהבעיה היא בתחושה שהוא "זבל", "חלש", "אפס". אליעד מציע להשוות בין סיטואציות דומות ולבדוק למה בסיטואציה אחת האדם מרגיש מושפל ובאחרת לא.
לדוגמה, אליעד שואל: "אם ילד קטן ייתן לך סתירה, האם תרגיש אותו דבר כמו שמבוגר נותן לך?" האדם עונה: "לא, מהילד אני ארגיש פחות מושפל."
למה אירוע דומה משפיע עלינו בצורה שונה?
אליעד מבהיר שההבדל בין הסיטואציות הוא בפירושים שהאדם נותן: "אתה חושב שאם מבוגר נותן לך סתירה זה אומר שאתה חלש, אבל אם ילד קטן עושה את זה, אתה לא חושב כך."
הוא ממחיש זאת: "אם יתוש עוקץ אותך, אתה לא מרגיש מושפל. למה? כי אתה לא חושב שהיתוש מזלזל בך. אבל אם אדם אחר עושה זאת, אתה חושב שיש כאן כוונה שלילית."
האדם מתחיל להבין את הנקודה, אבל מתעקש שיש מצבים שבהם הפרשנות שלו נכונה. אליעד מדגיש: "נכון, לפעמים הפירוש שלך הגיוני, אבל השאלה האם זה מחויב שזה אומר שאתה אפס או חלש?"
מה קורה כשאנחנו "קופאים" במצב של אלימות?
האדם מתאר שהוא קופא בסיטואציות של אלימות וזה גורם לו להרגיש חלש. אליעד מסביר את התהליך: "הקיפאון הוא תוצאה של מחשבות פנימיות. המוח שלך נתקל במחשבה שהוא לא מסוגל להתמודד איתה וזה יוצר את הקיפאון."
אליעד מדגיש: "יש שתי דרכים לטפל בזה: האחת, לבדוק מה גורם לך לקפוא מלכתחילה. השנייה, לבדוק מה המשמעות שאתה נותן לעצם זה שקפאת."
האדם מבין שלמעשה יש כאן שני שלבים: מחשבות שגורמות לקיפאון והמשמעות שהקיפאון מעיד עליו עצמו.
אפשרי לטפל בלעזור לך לא לקפוא ואפשרי לעזור לך לא להרגיש רע מכך שאתה קופא. כרגע עדיף לעזור לך לא לקפוא.
איך להתמודד עם תחושת הסמרטוט?
האדם אומר שהוא מרגיש כמו "סמרטוט" כאשר פוגעים בו פיזית. אליעד שואל אותו: "מה זה סמרטוט עבורך? זאת עובדה או פירוש?"
הם מגיעים להבנה ש"סמרטוט" זו פרשנות סובייקטיבית לחלוטין. לדוגמה, אליעד מדגים: "אם אתה חולה שפעת, אתה מרגיש חלש מאוד, אבל אתה לא בהכרח מרגיש סמרטוט. הסיבה היא שאין לך פירוש שזה אומר עליך משהו שלילי."
האדם מתחיל להבין שההרגשה "סמרטוט" תלויה באופן שבו הוא מפרש את המצב, ולא במצב עצמו.
תחושה רעה מכך שאדם מותקף בהתפעה בלי לצפות את זה מראש
האדם הסביר לאליעד כהן שחלק ממה שגורם לו להרגיש חלש ומושפל כשמישהו פוגע בו פיזית הוא האלמנט של ההפתעה. כלומר, העובדה שהוא "לא מוכן מראש" ומרגיש פגיע באופן פתאומי, יוצרת אצלו תחושת השפלה מוגברת ותחושה שהוא "חלש" או "חשוף".
אליעד חקר את הנושא לעומק ואמר לו כך:
> "אתה חושב שאם מישהו מפתיע אותך, זה אומר שאתה חלש, שאתה לא ערוך לזה. עצם העובדה שהופתעת, לדעתך, מעידה על חולשה."
אליעד הציג בפניו תהליך חקירה מדויק ומעמיק של התחושה הזו:
* הוא שאל אותו מדוע ההפתעה גורמת לו להרגיש רע במיוחד?
* האדם השיב שההפתעה נותנת לו תחושה שהוא לא מספיק מוכן או לא מספיק חזק להגיב בזמן.
* אליעד הסביר לו שזו פרשנות פנימית ולא עובדה אובייקטיבית: "העובדה שהופתעת היא נכונה, אבל הפרשנות שלך שההפתעה מעידה שאתה חלש, היא רק פירוש פנימי שלך."
אליעד נתן לו דוגמה נוספת להמחיש זאת:
* אם הוא מופתע במסיבת הפתעה משמחת, הוא עדיין יופתע, אך לא ירגיש רע.
* כלומר, ההפתעה עצמה אינה מחייבת תחושת השפלה. ההבדל הוא אך ורק בפרשנות שהוא מעניק לאירוע.
בנוסף, אליעד הסביר שהסיבה שהוא מופתע באופן שלילי וחש השפלה גדולה יותר כשהפגיעה מגיעה ממבוגר לעומת ילד קטן, היא בדיוק בשל הפרשנויות והציפיות המוקדמות שלו:
* אם ילד קטן נותן לו מכה בהפתעה, התחושה קשה פחות, כי הוא לא מייחס לילד משמעות גדולה או הערכה כלפיו.
* אם אדם מבוגר עושה זאת, הוא מיד מפרש את ההפתעה כזלזול או חוסר הערכה, מה שיוצר תחושת השפלה קשה יותר.
ההסבר הסופי של אליעד בנושא הזה היה ברור:
> "ההפתעה כשלעצמה אינה הבעיה. הבעיה היא הפירוש שאתה נותן לעובדה שהופתעת, הפירוש שזה אומר שאתה חלש או לא מוכן."
במילים אחרות, אליעד מדגיש שהאדם צריך לבדוק מחדש ובאופן מעמיק יותר את הפירושים השליליים שהוא מעניק להפתעה, ולהכיר בכך שההפתעה עצמה היא רק עובדה, ולא מעידה בהכרח על פירושים אחרים.
איך לשנות את הפרשנות השלילית?
אליעד מדריך את האדם באופן מעשי כיצד לשנות את הפרשנות:
אליעד פותח את השיחה ומדגיש את הנושא המרכזי: "אתה לא נפגע באמת מהאירוע הפיזי עצמו, אלא מהפירושים שאתה נותן לאירוע. כלומר, מה אתה אומר לעצמך שהאירוע אומר עליך".
האדם מגיב: "כן, אבל יש גם עובדות, לא הכל זה פירושים."
אליעד מסביר: "נכון, יש עובדות, אבל רוב הסבל שלך הוא תוצאה של הפירושים שלך, ולא של העובדות עצמן."
איך לבדוק האם התחושות שלנו הן עובדה או פירוש?
אליעד נותן הנחיות ברורות לתהליך פנימי: "קח סיטואציה ספציפית, היכנס לתוך המוח שלך ושאל את עצמך - מה העובדה ומה הפירוש?" הוא מציע דוגמה: "אם מישהו נותן לך סתירה, זה עובדה. אבל זה שאתה אומר לעצמך 'הוא לא מכבד אותי' או 'אני חלש' - זה כבר פירוש."
האדם מסביר שבעבר כבר בדק את הפירושים ועדיין מרגיש רע. אליעד מבהיר שהבעיה היא לא עצם הבדיקה, אלא העומק שלה. הם צריכים לחדד את ההבדלים בין עובדות לפירושים בצורה מדויקת יותר.
בשיחה הובהר שהבעיה של האדם לא היתה בעצם הפעולה של בדיקת הפירושים (ההפרדה בין עובדות לפירושים), אלא בדרך ובעומק שבה הוא עשה זאת.
אליעד הסביר לאדם כי הוא אמנם כבר ניסה בעבר לבדוק מה הן העובדות ומה הם הפירושים שלו לגבי הסיטואציות שגורמות לו חרדה ותחושת השפלה, אך הוא עשה זאת בצורה שטחית יחסית ולא מספיק מעמיקה.
כלומר, האדם הסתפק בניתוח כללי ומעט שטחי, ולא נכנס מספיק לעומקם של הפירושים שלו - לא בדק ביסודיות עד כמה כל פירוש שלו מדויק ומחויב להיות נכון.
אליעד הבהיר לו שמה שצריך לעשות כדי להגיע לשינוי אמיתי ומשמעותי הוא תהליך עמוק ויסודי יותר, שבו הוא ממש נכנס לתוך המוח ובוחן בפירוט כל מחשבה, כל פירוש, ומנסה להבין עד כמה כל פירוש הוא עובדה אמיתית, או רק פרשנות לא מחויבת שלו.
לכן הכוונה היא שהפעולה הנכונה היא לא רק לשאול "האם זה עובדה או פירוש?", אלא לעשות זאת בצורה מעמיקה, מדויקת, ושיטתית יותר, ולרדת לפרטי פרטים, כדי לזהות ולשנות את ההרגלים המחשבתיים שמייצרים את התחושות השליליות.
מדוע השפלה קשה יותר מכאב פיזי?
אליעד אומר: בפשוטם של דברים, "כאב פיזי הוא יותר מוחשי, יותר ברור / יותר וודאי / דרך החושים. אז למה דווקא ההשפלה מטרידה אותך יותר? זה כי המשמעות שלה היא נפשית ועמוקה יותר."
האדם מסכים שהבעיה היא בתחושה שהוא "זבל", "חלש", "אפס". אליעד מציע להשוות בין סיטואציות דומות ולבדוק למה בסיטואציה אחת האדם מרגיש מושפל ובאחרת לא.
לדוגמה, אליעד שואל: "אם ילד קטן ייתן לך סתירה, האם תרגיש אותו דבר כמו שמבוגר נותן לך?" האדם עונה: "לא, מהילד אני ארגיש פחות מושפל."
למה אירוע דומה משפיע עלינו בצורה שונה?
אליעד מבהיר שההבדל בין הסיטואציות הוא בפירושים שהאדם נותן: "אתה חושב שאם מבוגר נותן לך סתירה זה אומר שאתה חלש, אבל אם ילד קטן עושה את זה, אתה לא חושב כך."
הוא ממחיש זאת: "אם יתוש עוקץ אותך, אתה לא מרגיש מושפל. למה? כי אתה לא חושב שהיתוש מזלזל בך. אבל אם אדם אחר עושה זאת, אתה חושב שיש כאן כוונה שלילית."
האדם מתחיל להבין את הנקודה, אבל מתעקש שיש מצבים שבהם הפרשנות שלו נכונה. אליעד מדגיש: "נכון, לפעמים הפירוש שלך הגיוני, אבל השאלה האם זה מחויב שזה אומר שאתה אפס או חלש?"
מה קורה כשאנחנו "קופאים" במצב של אלימות?
האדם מתאר שהוא קופא בסיטואציות של אלימות וזה גורם לו להרגיש חלש. אליעד מסביר את התהליך: "הקיפאון הוא תוצאה של מחשבות פנימיות. המוח שלך נתקל במחשבה שהוא לא מסוגל להתמודד איתה וזה יוצר את הקיפאון."
אליעד מדגיש: "יש שתי דרכים לטפל בזה: האחת, לבדוק מה גורם לך לקפוא מלכתחילה. השנייה, לבדוק מה המשמעות שאתה נותן לעצם זה שקפאת."
האדם מבין שלמעשה יש כאן שני שלבים: מחשבות שגורמות לקיפאון והמשמעות שהקיפאון מעיד עליו עצמו.
אפשרי לטפל בלעזור לך לא לקפוא ואפשרי לעזור לך לא להרגיש רע מכך שאתה קופא. כרגע עדיף לעזור לך לא לקפוא.
איך להתמודד עם תחושת הסמרטוט?
האדם אומר שהוא מרגיש כמו "סמרטוט" כאשר פוגעים בו פיזית. אליעד שואל אותו: "מה זה סמרטוט עבורך? זאת עובדה או פירוש?"
הם מגיעים להבנה ש"סמרטוט" זו פרשנות סובייקטיבית לחלוטין. לדוגמה, אליעד מדגים: "אם אתה חולה שפעת, אתה מרגיש חלש מאוד, אבל אתה לא בהכרח מרגיש סמרטוט. הסיבה היא שאין לך פירוש שזה אומר עליך משהו שלילי."
האדם מתחיל להבין שההרגשה "סמרטוט" תלויה באופן שבו הוא מפרש את המצב, ולא במצב עצמו.
תחושה רעה מכך שאדם מותקף בהתפעה בלי לצפות את זה מראש
האדם הסביר לאליעד כהן שחלק ממה שגורם לו להרגיש חלש ומושפל כשמישהו פוגע בו פיזית הוא האלמנט של ההפתעה. כלומר, העובדה שהוא "לא מוכן מראש" ומרגיש פגיע באופן פתאומי, יוצרת אצלו תחושת השפלה מוגברת ותחושה שהוא "חלש" או "חשוף".
אליעד חקר את הנושא לעומק ואמר לו כך:
> "אתה חושב שאם מישהו מפתיע אותך, זה אומר שאתה חלש, שאתה לא ערוך לזה. עצם העובדה שהופתעת, לדעתך, מעידה על חולשה."
אליעד הציג בפניו תהליך חקירה מדויק ומעמיק של התחושה הזו:
* הוא שאל אותו מדוע ההפתעה גורמת לו להרגיש רע במיוחד?
* האדם השיב שההפתעה נותנת לו תחושה שהוא לא מספיק מוכן או לא מספיק חזק להגיב בזמן.
* אליעד הסביר לו שזו פרשנות פנימית ולא עובדה אובייקטיבית: "העובדה שהופתעת היא נכונה, אבל הפרשנות שלך שההפתעה מעידה שאתה חלש, היא רק פירוש פנימי שלך."
אליעד נתן לו דוגמה נוספת להמחיש זאת:
* אם הוא מופתע במסיבת הפתעה משמחת, הוא עדיין יופתע, אך לא ירגיש רע.
* כלומר, ההפתעה עצמה אינה מחייבת תחושת השפלה. ההבדל הוא אך ורק בפרשנות שהוא מעניק לאירוע.
בנוסף, אליעד הסביר שהסיבה שהוא מופתע באופן שלילי וחש השפלה גדולה יותר כשהפגיעה מגיעה ממבוגר לעומת ילד קטן, היא בדיוק בשל הפרשנויות והציפיות המוקדמות שלו:
* אם ילד קטן נותן לו מכה בהפתעה, התחושה קשה פחות, כי הוא לא מייחס לילד משמעות גדולה או הערכה כלפיו.
* אם אדם מבוגר עושה זאת, הוא מיד מפרש את ההפתעה כזלזול או חוסר הערכה, מה שיוצר תחושת השפלה קשה יותר.
ההסבר הסופי של אליעד בנושא הזה היה ברור:
> "ההפתעה כשלעצמה אינה הבעיה. הבעיה היא הפירוש שאתה נותן לעובדה שהופתעת, הפירוש שזה אומר שאתה חלש או לא מוכן."
במילים אחרות, אליעד מדגיש שהאדם צריך לבדוק מחדש ובאופן מעמיק יותר את הפירושים השליליים שהוא מעניק להפתעה, ולהכיר בכך שההפתעה עצמה היא רק עובדה, ולא מעידה בהכרח על פירושים אחרים.
איך לשנות את הפרשנות השלילית?
אליעד מדריך את האדם באופן מעשי כיצד לשנות את הפרשנות:
- לבדוק בכל סיטואציה: מה עובדה ומה פירוש?
- להטיל ספק בפירושים, במיוחד...
- למה אני מרגיש מושפל כשפוגעים בי?
- איך להפסיק לפחד מאלימות?
- מה ההבדל בין עובדות לפירושים?
- למה אני קופא במצב לחץ?
- איך לשנות פרשנויות שליליות?
- למה אלימות משפיעה עלי נפשית?
- איך להתגבר על תחושת השפלה?