אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה סיבה ✔איך לטפל בהתנגדויות? טיפול בהתנגדויות, להקדים תרופה למכה, התנגדות מהסיבה הלא נכונה, לשתול מחשבות, שכנוע למתקדמים, שיטות שכנוע, הבעת אמפתיה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
איך לטפל בהתנגדויות? טיפול בהתנגדויות, להקדים תרופה למכה, התנגדות מהסיבה הלא נכונה, לשתול מחשבות, שכנוע למתקדמים, שיטות שכנוע, הבעת אמפתיה, הבעת הזדהות, ניהול משא ומתן
איך להתמודד נכון עם התנגדויות בשכנוע?

אחת השאלות המהותיות בכל תהליך של שכנוע או מכירה היא כיצד מתמודדים עם התנגדויות של האדם שאנחנו מנסים לשכנע. לפי אליעד כהן, המפתח להתמודדות אפקטיבית עם התנגדויות טמון בזיהוי מוקדם שלהן ובתגובה אסטרטגית מתאימה עוד לפני שהן בכלל עולות. בסיכום מפורט זה אציג את כל השיטות, הדוגמאות והטכניקות שאליעד הסביר, כדי שתוכלו להשתמש בהן, וגם כדי לוודא שלא יעבדו עליכם באמצעות אותן טכניקות בדיוק.

מהו העיקרון הבסיסי לשכנוע ולהתמודדות עם התנגדויות?

לפי אליעד כהן, שכנוע יעיל מתרחש כאשר מציגים לאדם את הסיבות מדוע כדאי לו לבצע פעולה מסוימת, לקנות מוצר מסוים, או לאמץ רעיון מסוים. האדם עושה פעולות שהוא חושב שהן יותר נכונות, יותר מועילות, או בעלות יותר יתרונות מחסרונות. לכן לכאורה, כל שצריך לעשות כדי לשכנע הוא להציג את היתרונות. אבל אם מראש אנחנו יודעים שהצד השני יתנגד - צריך לפעול אחרת.

איך מטפלים בהתנגדות עוד לפני שהיא עלתה?

הטכניקה שאליעד הציג היא "להקדים תרופה למכה". הרעיון הוא להציג את ההתנגדות בעצמנו עוד לפני שהאדם השני מספיק להגיד אותה. למשל, במקום לומר לילד "לך תעשה שיעורים", אומרים לו: "אני יודע שאולי לא תרצה לעשות שיעורים, אבל בכל זאת לך תעשה שיעורים". למה זה עובד? כי המוח של הילד כבר שמע את ההתנגדות שלו, ולכן כשההתנגדות תעלה לו בראש, הוא יחשוב שהעניין כבר נשקל ובכל זאת הוחלט שכדאי לעשות זאת.

לדוגמה, במקום להגיד "תקנה את המוצר הזה", נאמר: "אני יודע שאתה אולי חושב שיש מוצרים טובים יותר, אבל המוצר הזה הוא הכי טוב בשבילך". כך אנחנו מראים לאדם שהתנגדותו כבר הובאה בחשבון, וממילא מורידים את הצורך שלו להתנגד בעצמו.

מהם היתרונות והחסרונות של שיטת "הקדמת ההתנגדות"?

אליעד מציין שהיתרון בשיטה זו הוא שהאדם מרגיש שמבינים אותו, ובכך מצטמצם הצורך שלו להתנגד. אך יש בכך גם חיסרון משמעותי - לפעמים אנחנו מעלים התנגדות שהצד השני בכלל לא היה חושב עליה אם לא היינו מעלים אותה, ובכך יוצרים לו התנגדות שלא הייתה קיימת מראש.

לדוגמה, אם אומרים לילד "אני יודע שקשה לך לעשות שיעורים, אבל לך תעשה שיעורים", יכול להיות שהוא בכלל לא חשב על כך שקשה לו, ועכשיו דווקא החדרנו לו את המחשבה שיכול להיות שקשה לו.

איך להשתמש נכון בשיטת "הקדמת ההתנגדות"?

כדי להימנע מהחיסרון הזה, אליעד מציע שיטה מתוחכמת יותר: בהתחלה אומרים את מה שאנחנו רוצים שהאדם יעשה, אחר כך מציינים את ההתנגדות הפוטנציאלית שלו, ולבסוף חוזרים על ההנחיה המקורית שוב.

לדוגמה, נאמר לילד: "לך תעשה שיעורים, ולמרות שאולי קשה לך לעשות שיעורים, לך תעשה שיעורים". בצורה זו, הוא קודם כל שמע את הפעולה הרצויה באופן חיובי ורק לאחר מכן את ההתנגדות שלו, ואז שוב את ההנחיה. בצורה זו יש יותר סיכוי שנצליח להשפיע עליו מבלי ליצור אצלו התנגדות נוספת.

איך "לשתול מחשבות" כדי לטפל בהתנגדויות מראש?

טכניקה נוספת שאליעד מציג היא "שתילת סיבות לא נכונות". אם אנחנו יודעים שאדם יתנגד לפעולה מסוימת, אפשר להציג מראש סיבה לא נכונה או מגוחכת להתנגדות שלו. כאשר האדם ישאל את עצמו למה הוא לא רוצה לבצע את הפעולה, הוא יעלה בראשו את הסיבה השגויה שאמרנו לו - וידחה אותה בעצמו.

לדוגמה, אם הילד לא רוצה לעשות שיעורים כי סתם לא בא לו, נגיד לו: "אני יודע שאתה לא רוצה לעשות שיעורים כי אתה לא אוהב את הצבע של המחברת". זו סיבה לא נכונה, והילד מיד יחשוב שזו סיבה מטופשת - ואז אולי הוא יבצע את הפעולה הרצויה בכל זאת, כי ההתנגדות האמיתית לא עלתה לו למודעות.

אליעד נותן עוד דוגמה: אדם שלא רוצה לקנות טלוויזיה כי הוא חושב לראות טלוויזיה אצל חברים. אם נאמר לו: "אני מבין שאתה לא רוצה לקנות כי אתה חושב שתלך כל פעם לראות אצל חברים, אבל כדאי שיהיה לך בכל זאת", האדם עשוי להבין שההתנגדות שהצגנו היא לא באמת הגיונית, ובכך...
שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ לגבי נושא של שכנוע, להסביר איך המוח משתכנע איך אפשר לשכנע אחרים, איך לשים לב שלא יעבדו עליכם. אוקי אז הנושא הוא כדלקמן אם רוצים לבקש מהבן אדם לעשות משהו מסוים אם רוצים לגרום לבן אדם לחשוב משהו מסוים, אוקי ומראש יודעים שהוא הולך להביע התנגדות מה צריך לעשות במקרה כזה? אז בגדול כדי לשכנע בן אדם לעשות משהו לחשוב משהו, לחשוב משהו זה בעצם למכור לו רעיון מסוים לשם כך צריך כמובן להראות לו את היתרונות של מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה או שיחשוב.

בן אדם בסופו של דבר עושה / חושב את מה שהוא חושב שזה יותר נכון מלא נכון את מה שהוא חושב שזה יותר טוב מרע, את מה שהוא חושב שיש בזה יותר יתרונות מחסרונות ולכן לכאורה אם נגיד רוצים לגרום לבן אדם לקנות מוצר מסוים מה שצריך לעשות זה להסביר לו למה המוצר הזה טוב. עכשיו מה קורה אם אנחנו יודעים מראש שאותו בן אדם הולך להביע בהתנגדות או שהוא עלול להביע התנגדות? אז אחת הדרכים להתמודד עם כזה מצב היא על ידי זה שמביעים התנגדות בשמו לפני שהוא יביע אותה ומכילים אותה.

מה זאת אומרת? אני אתן קודם כל את המבנה נגיד שרוצים להגיד לבן אדם תקנה את המוצר או תחשוב x, אז המבנה הבסיסי אומר אם אנחנו רוצים שהוא יעשה פעולה תגיד לו "תעשה את הפעולה" אבל אם אנחנו יודעים מראש שהוא יכול להביע התנגדות אז במקרה כזה מה שצריך לעשות זה מבחינת המבנה להגיד כזה דבר "אני יודע שאולי לא תרצה לעשות את הפעולה אבל תעשה את הפעולה", זאת אומרת שכשאנחנו אומרים לו "אני יודע שאולי לא תרצה לעשות את הפעולה, אני יודע שאולי תתנגד לפעולה, אני יודע שאולי לא תסכים עם מה שאני הולך להגיד, אני יודע שאולי לא תרצה את מה שאני אומר לך, אני יודע שאולי אתה חושב אחרת אבל תעשה ככה וככה" ממילא הדחף האינסטינקטיבי של הבן אדם להתנגד למה שאמרו לו מהיבט מסוים הדחף הזה יורד, למה? כי הוא כבר שמע את ההתנגדות.

זאת אומרת אם אומרים לילד "לך תעשה שיעורים" הוא אומר "לא רוצה לעשות שיעורים", איך שאומרים לו "תעשה" הוא אומר "רגע מי אמר שאני רוצה לעשות אולי אני לא רוצה לעשות? לא רוצה לעשות שיעורים" אבל אם אומרים לו "אני יודע שאולי אתה לא רוצה לעשות שיעורים אבל לך תעשה שיעורים" אז אחר כך כשהמוח שלו אומר לו "רגע אבל אולי אני לא רוצה לעשות שיעורים" כשהמוח שלו אומר לו כזה דבר אז אוטומטית המוח אומר "רגע אבל כבר אמרו לי שאולי אני לא רוצה לעשות שיעורים ובכל זאת אמרו לי לעשות שיעורים אז כנראה ההוא שאמר לי לך תעשה שיעורים למרות שאולי אני לא רוצה לעשות שיעורים ההוא כבר שכלל את זה שאני לא רוצה לעשות שיעורים ובכל זאת הוא אמר לי לך תעשה שיעורים אז הנה אני כן צריך לעשות שיעורים".

אז אני אסביר עוד פעם את הלוגיקה אוקי אם אנחנו יודעים שבן אדם להביע התנגדות דהיינו, אומרים לבן אדם משפט ואנחנו יודעים שאוטומטית יקפוץ לו "מי אמר אני לא רוצה אני לא מעוניין, אני לא צריך" וכו' מה שאפשר לעשות זה להכיל את ההתנגדות שלו לפני שאנחנו אומרים לו מה לעשות או מה לחשוב גם אם אומרים לו "אני מבין שאולי אתה חושב ככה וככה אבל ככה וככה" ואז אוטומטית מהיבט מסוים המוח שלו מתחיל לחשוב "הבן אדם שאמר לי מה לעשות הוא כבר הכיל את ההתנגדות, דהיינו, יכול להיות שהוא כבר לקח את זה בחשבון והוא כבר עשה את החישוב במקומי וחישב שכדאי לי לעשות ככה וככה למרות שאני חושב אחרת".

עכשיו מה היתרון ומה החיסרון בלהפעיל את השיטה הזאת? היתרון הוא שבעצם אנחנו הכלנו את ההתנגדות של הבן אדם עוד לפני שהוא הביע אותה כבר אמרנו "תקשיב אנחנו יודעים שאולי אתה תחשוב ככה וככה כי ככה וככה אבל אתה לא צריך לחשוב את זה כי ככה וככה" כבר הכלנו את ההתנגדות שלו מראש. מה החיסרון? שיכול להיות מצב שאנחנו חיזקנו את ההתנגדות שלו שהוא לא היה מתנגד לנו כל כך, בגלל שאמרנו לו אולי לא בא לך "נכון לא בא לי" ולכן צריך לשים לב כשעושים טכניקה כזאת לשים לב מה אנחנו חושבים שיש יותר סיכוי שאם אנחנו נגיד לו את מה שאנחנו רוצים באופן פוזיטיבי בלי להביע התנגדות שאז הוא יביע התנגדות והוא לא יסכים איתנו או שדווקא כן כדאי להביע את ההתנגדות מראש כדי שיש יותר סיכוי שהוא יסכים איתנו אחר כך.

זאת אומרת יש יתרונות וחסרונות בזה שמביעים את ההתנגדות לפני שאומרים את מה שרוצים, לדוגמה להגיד לילד "אני יודע שקשה לך לעשות שיעורים לך תעשה שיעורים" יש בזה יתרון וחיסרון היתרון הוא שבעצם אומרים לו "למרות שקשה לך תעשה שיעורים" ואז הוא לא יוכל אחר כך להגיד "קשה לי" כי נכון אמרנו "למרות שקשה לך", החיסרון הוא שאם היינו אומרים "לך תעשה שיעורים" יכול להיות שהוא היה אומר "בסדר" אמרת לו "קשה לי" הוא אומר "רגע קשה לי" נתנו לו תזכורת להתנגדות שלו. אוקי זה היה היתרון והחיסרון שבטכניקה הזאת וצריך לדעת לפעול לפי הסיטואציה, אז מה הכי טוב לעשות? תשובה לפי הסיטואציה לפי ההקשר וצריך לחשוב בהיגיון ואיך לחשוב זה כבר נושא אחר.

מה אנחנו חושבים שיש יותר סיכוי שהבן אדם ישתכנע ולפי זה להסביר לו, עכשיו יש פה עוד היבט מסוים בעניין ברגע שהולכים להביע את ההתנגדות למה שאנחנו רוצים שהבן אדם יחשוב ברגע שהולכים להביע את ההתנגדות הזאת לפני שאנחנו אומרים לבן אדם מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב כגון לדוגמה נגיד שאומרים לו "אני יודע שקשה לך לעשות שיעורים אבל לך תעשה שיעורים", אוקי אז יש פה עוד איזה היבט שאנחנו יכולים להשתדל לצמצם את הסיכוי שזה שבא עם התנגדות זה דווקא ידפוק אותנו, לזה שבא עם התנגדות למה שאנחנו כן רוצים שהבן אדם יעשה כדי לצמצם את הסיכוי שהיא תדפוק אותנו יש פה איזה טכניקה שאפשר לעשות.

והיא על ידי שעושים מבנה כזה, שימו לב המבנה הבסיסי אומר "לך תעשה שיעורים" המתוחכם יותר אומר כמובן לפי ההקשר "למרות שקשה לך לעשות שיעורים לך תעשה שיעורים", המבנה העוד יותר מתוחכם אומר "לך תעשה שיעורים ולמרות שאולי קשה לך לעשות שיעורים לך תעשה שיעורים". זאת אומרת בהתחלה כבר אומרים לבן אדם מה שרוצים שהוא יעשה ולא מראש נותנים לו את ההתנגדות קודם כל נותנים לו את מה שרוצים שהוא יעשה אחר כך מכילים את ההתנגדות שלו ואחר כך אומרים לו עוד פעם מה שרוצים שהוא יעשה.

לדוגמה נגיד "תראה מאוד כדאי לך לקנות את המוצר הזה ולמרות שאתה חושב שמוצרים אחרים יותר טובים אף על פי כן המוצר הזה הוא הכי טוב" אם נתחיל ב - "המוצר הזה הוא הכי טוב" מי אמר אולי יש מוצרים אחרים יותר טובים, אם נגיד לו "תראה אולי יש מוצרים אחרים יותר טובים אבל המוצר הזה הכי טוב" אוטומטית בחוויה של הבן אדם מראש כבר אמרנו לו, התחלנו את הדינמיקה ב - "אתה יודע אולי אתה חושב שיש מוצרים יותר טובים" זהו הוא כבר איבד אותנו זה לא משנה מה נגיד לו אחר כך לכן אומרים לו מראש "אתה יודע המוצר הזה מתאים בשבילך ולמרות שאתה חושב אולי שיש מוצרים יותר טובים אף על פי כן המוצר הזה הוא האידיאלי בשבילך".

אוקי ושימו לב גם כן שכאשר הבעתי את ההתנגדות של הבן אדם השני דחפתי שמה את המילים "אולי, למרות שאולי אתה חושב שמוצרים אחרים הם יותר טובים", כמובן שגם זה נושא של שיחה בפני עצמה יש מקרים שעדיף להגיד לו "למרות שאולי אתה חושב שיש מוצרים יותר טובים" יש מקרים שעדיף להגיד לו "למרות שאתה בטוח שיש מוצרים אחרים יותר טובים" גם פה צריך לדעת מתי אבל זה כבר נושא בפני עצמו. אוקי אבל בגדול קודם אומרים מה שאנחנו רוצים אחר כך אומרים את ההתנגדות ואחר כך אומרים עוד פעם את מה שאנחנו רוצים.

עכשיו מה החיסרון בזה? אז לכאורה יכולתי מראש להגיד אז בוא תמיד תגיד את מה שאתה רוצה את ההתנגדות ואת מה שאתה רוצה, תגיד "אני רוצה ככה וככה ולמרות שככה וככה אף על פי כן ככה וככה". למה מראש לא אמרתי את השיטה הזאת? כי גם בשיטה הזאת יש חיסרון, מה החיסרון של השיטה הזאת? החיסרון של השיטה הזאת הוא בדיוק כמו החיסרון של השיטה של להגיד ישר את מה שאתה רוצה, למה? כי אם אנחנו נגיד לבן אדם "תעשה ככה וככה" יכול להיות שבשנייה שלא הכלנו מספיק את מה שהוא חושב ההפך איבדנו אותו, אם אמרנו לו "תעשה ככה וככה" זהו אבוד כי אוטומטית נהיה לו אנטי ולא משנה מה נגיד אחר כך הלך לאיבוד.

ולכן זה עניין של מינונים צריך לשים לב מה הבן אדם רוצה כמה הוא רוצה להביע התנגדות כמה הוא לא רוצה להביע התנגדות, אם נביע התנגדות והוא יזדהה עם ההתנגדות הזאת או שדווקא אם נביע את ההתנגדות שלו אז דווקא הוא יסכים איתנו כי אנחנו כאילו גילינו אמפתיה כלפי ההתנגדות שלו, אם אומרים למישהו "תעשה ככה וככה" והוא אומר "לא רוצה מה אתה לא אכפת לך שקשה לי" ואם אתה אומר לו "אני יודע שקשה לך אבל תעשה ככה וככה" הוא אומר "הוא הביע אמפתיה לזה שקשה לי אני לא צריך עכשיו להתנגד לו" ולכן בעצם אני רק נתתי פה את ההיבטים האלה כדי שכל אחד יוכל לשחק עם זה איך שהוא רוצה לפי ההקשר ולפי העניין.

עכשיו יש פה עוד טכניקה יותר מתוחכמת שמלבישים אותה על המבנה הזה, הטכניקה אומרת ככה אם אנחנו יודעים שבן אדם הולך להביע התנגדות למשהו מסוים ואנחנו רוצים שהוא לא יביע את ההתנגדות הזאת או אנחנו רוצים לתפל בהתנגדות עוד לפני שהיא נוצרה, מה אפשר לעשות? אז התשובה היא פשוטה אנחנו רוצים שהוא יצביע למפלגה מסוימת וזה מה שאנחנו רוצים, רוצים שהוא יצביע למפלגה מסוימת עכשיו אנחנו יודעים שהוא לא רוצה להצביע למפלגה הזאת, מה צריך לעשות או מה אפשר לעשות? מה שאפשר לעשות זה כזה דבר מה שאפשר לעשות זה לשאול איזה סיבות יכולות להיות לו שבגללן הוא לא ירצה להציע למפלגה שאליה אנחנו רוצים שהוא יצביע איזה סיבות ואז אנחנו רושמים סיבה כזאת וסיבה כזאת.

עכשיו אנחנו שואלים את עצמנו שאלה כזאת האם הסיבות האלה מוצדקות יכול להיות שכן יכול להיות שלא, איזה סיבות הוא הכי בטוח שהן מוצדקות עושים רשימה וכו'. ואז אנחנו צריכים למצוא איזה סיבות יכולות להיות לאותו בן אדם לא להצביע למפלגה שאנחנו רוצים שהוא יצביע אליה ושאנחנו יודעים שהוא עצמו יחשוב שהסיבות האלה לא מוצדקות, לדוגמה נגיד שאנשים נגיד לדוגמה יחליטו נגיד לא להצביע, בשביל הדוגמה אנשים נגיד יחליטו לא להצביע לביבי לבנימין נתניהו מר ראש הממשלה בגלל שאשתו שרה עשתה 1... 2... 3... עכשיו מה האמת האם יש בזה היגיון שאנשים לא יצביעו לביבי בגלל שאשתו עשתה 1.. 2.. 3..? אז כן יש מי שיגיד "כן אנחנו לא נצביע לביבי כי אשתו עשתה 1.. 2.. 3.." אבל יש הרבה מאוד אנשים שיגידו "מה זה קשור עכשיו מה אשתו עשתה אדוני, מה זה קשור שאשתו עשתה ככה וככה תצביע לביבי בשביל סיבות אחרות".

עכשיו שימו לב אם אנחנו נשאל איזה סיבות הגיוניות / לגיטימיות יש לא להצביע לביבי אפשר להביא הרבה סיבות אפשר להגיד כי הביטחון בתקופתו לא משהו כי הכלכלה בתקופתו לא משהו, כי יוקר המחייה לא משהו כי אין שקט חברתי כי אין שקט כזה לא חסרות סיבות, אחת הסיבות בסוף הרשימה תהיה ויש כאלה שיגידו גם בגלל שאשתו שרה ככה וככה ומה זה אומר עליו וזה אומר שככה וככה וכו'. מה יכול לעשות לדוגמה ביבי אם נגיד הוא רוצה שיצביעו לו אז אם הוא יגיד תצביעו לי אז אנשים יגידו לו "לא רוצים להצביע לך אתה בתקופתך אתה הבטחת ביטחון ואין ביטחון הבטחת שלום ואין שלום, הבטחת שיפור כלכלי ואין שיפור כל מה שהבטחת קרה הפוך, לא משנה מה שהבטחת הפוך קרה".

מה יכול לעשות ביבי? לעשות מה שאמרנו להביע את ההתנגדות עוד לפני שהבן אדם מביע אותה ולהגיד "למרות שאתם לא רוצים להצביע לי מסיבות שונות תצביעו לי", אוקי אבל שימו לב שפה מתלבשת עוד מניפולציה מה שצריך לעשות זה כזה דבר כשמביעים את ההתנגדות של הבן אדם לפני מה שרוצים שהוא יעשה שותלים לו מחשבה בראש כאילו הוא מתנגד מהסיבה הלא נכונה, מהסיבה שגם הוא חושב שהיא לא מוצדקת לדוגמה נגיד שביבי יגיד "אני יודע שאתם לא רוצים אולי להצביע לי בגלל מה ששרה עשתה אבל תצביעו לי בכל זאת כי אתם יודעים שזאת סיבה מטופשת, אוקי אתם יודעים שזה סתם קשקוש".

אוקי מה הוא בעצם עשה? הוא בעצם אם הוא היה אומר "תצביעו לי", "לא רוצה להצביע לך, למה שלא נרצה להצביע לך לא חסרות סיבות לא שאחרים יותר טובים אבל גם אתה לא כדאי להצביע לך", אז מה הוא אומר? הוא אומר "אני מראש יגיד את זה שאתה לא רוצה להצביע לי" אבל אם ביבי יגיד "אני יודע שאתם לא רוצים להצביע לי כי נכשלתי בביטחון כי נכשלתי בשלום, כי נכשלתי בכלכלה" אם הוא יגיד את זה מי יצביע לו, אז מה הוא עושה הוא אומר "אני יודע שאולי יש כאלה שלא רוצים להצביע לי כי מסיתים אותכם על מה ששרה עשתה אבל תראו איך הם מסיתים אותכם על מה ששרה עשתה את מי זה מעניין יש לנו גרעין אירני", נכון ואז הוא שכח את כל הסיבות שבגללן לא רוצים להצביע לו אפילו בגלל הגרעין האיראני לא רוצים להצביע לו.

ביבי אם היו חושבים בהיגיון הוא היה יכול להגיד "הבטחתי שאני אטפל בגרעין האיראני נכשלתי עובדתית?" אם הצלחת אז אנחנו לא צריכים אותך נכון ואם לא הצלחת אז גם לא צריכים אותך ככה שבכל מקרה לא צריכים אותך, זאת אומרת איך שהוא לא יסובב את הגלל, הרי מה הוא אומר? הוא אומר "כל העולם נגדנו לגבי הגרעין האיראני" מסקנה נכשלת נכון עכשיו הוא יכול להגיד "לא מה פתאום למרות שאני פה בזכותי הם לא עוד יותר נגדנו" נכון שיש את ההיבט הזה אבל יש גם את ההיבט ההפוך עובדה שהם עדיין נגדנו עובדה שההסברה שלך לא עזרה, עובדה שכל מה שאתה רוצה לעשות העולם נגדנו נכון אז לא הצלחת.

אבל המניפולציה כל כך מתוחכמת עד כדי כך שהיא אומרת, במקרה הזה ספציפית היא מאוד מתוחכמת אבל בגדול המבנה שלה הוא מאוד פשוט קח את ההתנגדות שהבן אדם מתנגד ההתנגדות הרעיונית שהוא לא רוצה לעשות את הדבר ותדחוף לשם איזה סיבה שאתה עצמך מניח שהבן אדם השני בעצמו לא יזדהה איתה ותביע אותה כאילו זאת דעתו של הבן אדם השני. בא נגיד ניקח את הדוגמה עם הילד עם השיעורים, אוקי נגיד שהילד לא רוצה לעשות שיעורים עכשיו אם נשאל למה הילד לא רוצה לעשות שיעורים אז אפשר להגיד הוא לא רוצה לעשות שיעורים כי קשה לו כי בא לו לשחק כי כל מיני סיבות, עכשיו בוא נמציא סיבה לא הגיונית ללמה הילד לא ירצה לעשות שיעורים, בא נגיד נמציא סיבה ילד לא רוצה לעשות שיעורים כי הוא שונא את הצבע של המחברת סתם המצאנו סיבה, אוקי ואז אנחנו אומרים לילד "אנחנו יודעים שאתה לא רוצה לעשות שיעורים כי אתה שונא את הצבע של המחברת אף על פי כן לך תעשה שיעורים".

מה בעצם עשינו? גם הבענו הזדהות עם זה שהוא לא רצה לעשות שיעורים אבל גם שתלנו לו מחשבה "אתה לא רוצה לעשות שיעורים מסיבה מטופשת אוקי כי אתה לא אוהב את הצבע של המחברת, עכשיו אתה עצמך יודע שזה לא נכון אוקי אז לך תעשה שיעורים". זאת אומרת גם אמרנו לו, כאילו זה מראש אומרים לו "תקשיב גם את תקפוץ לך לראש המחשבה שאתה לא רוצה לעשות שיעורים אבל אתה יודע למה אתה לא רוצה לעשות שיעורים זה מסיבה כזאת וכזאת ואתה עצמך יודע שהיא לא נכונה או שהיא לא מוצדקת אז לך תעשה שיעורים". אותו דבר נגיד לגבי מוצר נגיד שלקוח לא רוצה לקנות מוצר מסוים כי הוא לא צריך אותו בא נשאל את עצמו איזה סיבות יכולות להיות ללקוח לא לקנות את המוצר הזה.

עכשיו מה האמת אם הוא לא צריך שלא יקנה, אוקי יש בזה היגיון אבל עכשיו אנחנו נשאל את עצמנו איזה סיבות יכולות להיות ללקוח לא לקנות את המוצר הזה ושהוא עצמו יחשוב שהסיבה הזאת מטופשת, אז לדוגמה נגיד סתם נמציא בן אדם לא רוצה לקנות טלוויזיה כי הוא אומר "לחברים שלי יש טלוויזיה חדשה אני אלך לראות אצלם טלוויזיה" סיבה מטופשת מה קשור מה אתה כל פעם תלך לראות טלוויזיה אצל החברים שלך כשאתה רוצה לראות טלוויזיה חדשה תלת ממד, מה שזה לא יהיה לכן אומרים לבן אדם "תראה אני מבין שאולי אתה לא רוצה לקנות את הטלוויזיה בגלל שאולי יש לך חברים שכבר יש להם טלוויזיה ואתה חושב ללכת לראות אצלם אבל כדאי לך לקנות את הטלוויזיה בכל זאת שיהיה גם לך" וזה כאילו מה עשינו פה.

עכשיו כמובן הדוגמה הספציפית צריכה להתאים לבן אדם לפי ההקשר לפי הסיטואציה ולפי העניין כן, לא סתם להמציא לו לדוגמה שהוא יגיד "מאיפה הבאת לי למה שאני בכלל אחשוב כזה דבר, אני לא רוצה לקנות טלוויזיה בכלל מסיבה אחרת" לכן כמובן שצריך לשים לב גם לדוגמה שמביאים אבל בגדול המבנה אומר כזה דבר, כאשר אומרים לבן אדם את ההתנגדות שלו אז לפעמים כדאי להוסיף דווקא סיבה לא נכונה להתנגדות שלו להגיד לו "אני יודע שאתה מתנגד לככה וככה אבל ככה וככה" וכשאומרים לו "אני יודע שאתה מתנגד לככה וככה" להוסיף "כי" ולתת שמה את הסיבה הנכונה.

שימו לב למבנה המבנה הבסיסי אומר "אני רוצה שתעשה ככה וככה, אני רוצה שתחשוב ככה וככה" המבנה המתוחכם יותר אומר, שזה כמובן מה שאמרתי קודם והמתוחכם יותר אומר "אתה לא מסכים עם זה שככה וככה אבל אני רוצה שככה וככה" וכמובן שקודם נתתי היבט שלפעמים כבר צריך להגיד מה אתה כן רוצה אחר כך מה אתה לא רוצה ואחר כך מה אתה כן רוצה, אוקי וזה כבר נושא אחר. עכשיו שימו לב המבנה אומר כזה דבר, מה אמרנו המבנה אומר ככה "אני רוצה שתעשה ככה" זה המבנה הבסיסי, המבנה המתוחכם יותר אומר "למרות שאתה לא רוצה לעשות ככה תעשה ככה", המבנה העוד יותר מתוחכם אומר "למרות שאתה לא רוצה לעשות ככה כי ככה וככה (סיבה לא נכונה, לא מדויקת שאנחנו יודעים מראש שהוא עצמו לא יסכים איתה (אף על פי כן תעשה ככה וככה", זאת אומרת "למרות שאתה לא רוצה כי...", סתם סיבה שאנחנו יודעים שהוא לא יסכים איתה "אף על פי כן תעשה ככה וככה".

עכשיו מה היתרון ומה החיסרון של הטכניקה הזאת כי אם לא היה שום חיסרון הייתי אומר מראש לעשות את זה תמיד, לכן השאלה היא מה היתרון ומה החיסרון. היתרון הוא שאם אנחנו יודעים שהוא הולך להביע התנגדות אנחנו כבר מראש יכולים לפקס אותו למקום הלא נכון, לתת לו כמו לשתול לו מחשבה כשתקפוץ לך בראש המחשבה שאומרת שאתה לא רוצה לעשות את זה, מראש אנחנו אומרים לו "אתה יודע תחשוב שאתה לא רוצה לעשות את זה כי ככה וככה" ואנחנו כבר מראש יודעים שכשהוא יחשוב שהוא לא רוצה לעשות את זה כי ככה וככה אז אוטומטית הוא לא יסכים לזה ואז הוא כן יעשה את מה שאנחנו רוצים. מה החיסרון של זה, עכשיו ואם לא היינו עושים את זה ואם לא נכניס את ה - "כי" הלא נכון לסיבה להתנגדות מה שקורה בכזה מקרה הוא שיכול להיות שכשהוא יגיד כשהוא ישאל את עצמו "למה אני לא רוצה לעשות את זה?" ואז הוא יעלה על הסיבות הנכונות ואז הוא יתנגד לנו.

לכן מראש אנחנו נשתול לו "כי" לא נכון, דהיינו, סיבה לא נכונה ללמה הוא מתנגד ואז אנחנו מראש כאילו מנטרלים את ההתנגדות שלו. אבל מה החיסרון בזה? החיסרון הוא כזה שאם אנחנו אומרים "תראה למרות שאתה לא בהכרח חושב ככה וככה אף על פי כן תעשה ככה וככה" היתרון...
איך משתחררים מאהבה שלום סיכוי התנגדויות בתהליך מכירה לקוחות להתגבר עליו התנגדויות קניה עושה שיעורים טיפים מה יהיה בעתיד התנגדויות של לקוחות איך להזדהות איך לטפל איך לטפל בהתנגדויות איך לטפל בהתנגדות איך לנהל איך לנהל משא ומתן איך לשתול איך לשתול מחשבות אמפתיה אמפתיות הבעת אמפתיה הבעת הזדהות הזדהות התנגדויות התנגדות התנגדות מהסיבה הלא נכונה התקדמות טיפול טיפול בהתנגדויות טיפול בהתנגדות טיפולים כדורים להזדהות להקדים תרופה למכה לטפל לטפל בהתנגדויות לטפל בהתנגדות למתקדמים לנהל לנהל משא ומתן לשתול לשתול מחשבות מחשבות מטופל מטופלים מטפל מנהל משא ומתן ניהול ניהול משא ומתן סיבה סיבות שיטה לשכנוע שיטות שיטות לשכנוע שיטות שכנוע שיטת שכנוע שכנוע שכנוע למתקדמים שתילת מחשבות תרופה תרופות
האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה
האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה
האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה האם באמת אין סיבה למה שאתה מרגיש? אנשים רבים טוענים לפעמים שהם חווים רגשות או תחושות מסוימות ללא סיבה. הם מרגישים פחד, חרדה, כעס או עצב, וכאשר שואלים אותם מדוע, הם עונים: לא יודע, פשוט ככה. אליעד כהן מסביר שאין דבר כזה בלי סיבה. כל רגש, תחושה או מחשבה שמתרחשת אצל האדם, יש לה סיבה מסוימת גם אם היא נסתרת, לא ידועה או נשכחה לחלוטין. הוא מסביר שכאשר אדם טוען שמשהו קורה ללא סיבה, הוא בעצם אומר: אינני יודע את הסיבה, ולא שבאמת אין סיבה. אליעד מדגיש כי המוח של האדם מתוכנת לחפש היגיון וסיבות לכל דבר שקורה. לכן, כאשר אדם מרגיש משהו שהוא חושב שאין לו סיבה, יש לו שתי אפשרויות: הראשונה לומר אין סיבה ולהפסיק לחפש, והשנייה היא להמשיך ולחפש אחר הסיבה הנסתרת, שכרגע אינה ברורה לו. למה אנשים מעדיפים לחשוב שאין סיבה? הסיבה המרכזית לכך שאנשים מעדיפים להניח שאין סיבה, היא מפני שזה קל יותר מאשר להתמודד עם חיפוש סיבה לא ידועה. לחפש סיבות זה תהליך מעייף שדורש מאמץ, זמן וכאב נפשי לעיתים. לכן, האדם יעדיף לעיתים לוותר מראש ולקבוע שהתחושה או המחשבה פשוט קיימת ללא סיבה, וכך הוא פוטר את עצמו מן הצורך לחפש ולהתעמק. אך אליעד מסביר שיש כאן בעיה גדולה: כאשר אדם אומר על עצמו אני מרגיש כך ללא סיבה, הוא בעצם מתייג את עצמו כמשוגע. כי מהו שיגעון אם לא לבצע פעולות או להרגיש רגשות ללא סיבה הגיונית ברורה? אדם שהולך ברחוב וצועק הצילו! ללא סיבה מוצדקת, נחשב למשוגע. לעומת זאת, אם הוא צועק כי ישנה סיבה, כמו סכנה אמיתית, הוא נתפס כחכם. במצב שבו האדם מרגיש משהו ללא סיבה, הוא מגדיר את עצמו, גם אם לא במודע, כאדם שאינו שפוי לגמרי. איך לשכנע מישהו שיש סיבה, גם כשהוא בטוח שאין? אליעד נותן דוגמה פשוטה וברורה מאוד שממחישה את הטענה שלו, שמסייעת לשכנע שיש סיבה גם כשנדמה שאין: לדוגמה, נניח שאתה ממלא מספרים בלוטו, ופעם אחר פעם אתה ממלא מספרים שונים. בכל פעם יוצאים אותם מספרים בדיוק - מה תחשוב? האם זה אקראי לחלוטין או שיש סיבה נסתרת לכך? ברור שברמה ההגיונית, כל אדם יעדיף לחשוב שיש סיבה נסתרת, שזה לא מקרי לחלוטין. עוד דוגמה שאליעד מביא היא משחק שש - בש: אם בכל פעם שאתה משחק ... לו בדיוק דאבל בדיוק כשהוא זקוק לו, האם אתה תחשוב שזה צירוף מקרים? כמובן שלא. באופן טבעי תחשוב שיש סיבה - אולי הוא מרמה, אולי יש מניפולציה בקוביות. לכן, באותה צורה בדיוק, אם אתה מרגיש פחד או חרדה שוב ושוב ללא סיבה, הרבה יותר הגיוני לומר שיש סיבה לא ידועה עדיין, מאשר לומר שזה מקרי לחלוטין. אם המוח היה באמת מקולקל וסתם פוחד בלי סיבה, אז היית ...
הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1
הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1 כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה להיות מאושר עליו להבין את כל המציאות בשלמות. ואחת מהדרכים להבין את המציאות בשלמות, היא באמצעות השאלה הבאה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? וכפי שכבר ביארתי, אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה הזאת בשכל האנושי. כי על כל תשובה נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ועוד ביארתי, שמי שיבין את השאלה הזאת בשלמות, הוא ממילא יקבל שכל חדש גדול יותר, שהוא השכל ... זה האדם מקבל שכל חדש וכולי. והעניין הוא, כי לכאורה יש דרך מאוד פשוטה להשיב על השאלה של מהי הסיבה הראשונה. ואחת התשובות האפשריות היא, שאפשר אולי לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שאכן תמיד לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. ואכ ממילא אין צורך למצוא את הסיבה הראשונה כי אין סיבה ראשונה. ועוד דרך מילוט אפשרית היא, שאפשר לומר שלכל סיבה יש סיבה, אבל יש נקודת עצירה כלשהי, שבה יש סיבה כלשהי, שהיא אין לה סיבה. ואפשר לומר, שלא לכל סיבה יש סיבה. ושאכן כאשר חוזרים אחורה ברצף של הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה ... נראה כי לשתיהן יש את אותה משמעות. והמשמעות של שתי דרכי המילוט הנל, היא שבעצם הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא האין סיבה. כי דרך המילוט השנייה, היא מאוד ברורה שמשמעותה היא שהסיבה הראשונה היא אין סיבה. כי דרך ... דהיינו, שלרצף הסיבה והתוצאה, קודמת האין סיבה. ויש אין סיבה ואחריו יש סיבה ראשונה שהיא גוררת אחריה את כל הסיבות. וזאת דרך המילוט השנייה. אבל, מי שיתבונן יראה שגם דרך המילוט הראשונה שאומרת שלכל סיבה ישי סיבה, אבל ללא ... התשובה לשאלת מהי הסיבה הראשונה. ונחדד: כל המשמעות של סיבה, היא שיש איזו נקודה יציבה אחת, שעליה נשענות כל הסיבות שיוצאות ממנה. ושהיא המשמעות של כל הסיבות והתוצאות שיש אחריה. אבל כאשר אנחנו אומרים שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף, הרי שבעצם אמרנו שאין שום משמעות אמיתית לשום סיבה. כי כל הסיבות טובות וחזקות בדיוק באותה המידה. ואם אין איזו נקודת התחלה כלשהי שהיא החוזק והמשמעות של כל התהליך, הרי שבעצם כל הסיבות שיש בתהליך הן חסרות משמעות. וזה בעצם אומר, שגם דרך המילוט שאומרת שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה ... רצף הסיבה והתוצאה שלנו. דהיינו, שהאין סיבה, הוא סיבת כל התהליכים שלנו. ובמילים אחרות: לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, משמעותו זהה לאמירה שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שהאין סיבה הוא נקודת התחלה של רצף הסיבה והתוצאה שלנו. ונמצא אם כן, כי שתי דרכי המילוט מהשאלה ... שמאין סיבה, נוצרו תהליכים של סיבה ותוצאה? וכאן יש שתי אפשרויות לענות על השאלה הזאת, כיצד מהאין סיבה נוצרו סיבות. והדרך הראשונה לענות, היא שאפשר לומר שאכן לא נוצרו שום סיבות. וכל מה שנראה לנו כתהליכים של סיבה ותוצאה, זה תהליכים אקראיים לחלוטין. דהיינו, אפשר לנסות לומר שאכן יש רק ... תמיד. ואין בעולם שלנו שום תהליכים של סיבה ותוצאה. ובכך בעצם העלמנו את השאלה של איך מאין סיבה נהיו סיבות. והתשובה השנייה האפשרית היא, שאפשר להבין שהחשיבה שאומרת שבאין סיבה חייב להיות משהו ממנגנון היש סיבה, הוא נובע אך ורק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מאין סיבה נוצרו תהליכים של סיבות. אבל השאלה הזאת עצמה היא שאלה שאפשר לשאול אותה רק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן יש לשאול, כיצד אין סיבה, יכול להיות סיבה של תהליכים עם סיבות. אבל אפשר לומר, שבנקודת ההתחלה של האין סיבה שאחריו יש רצף של סיבה ותוצאה, הרי שאפשר לומר ששם הקשר ... סיבה לבין היש סיבה שאחריו, הוא קשר מסוג של אין סיבה. זא, אם נאמר שאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן נשאל, כיצד אין סיבה סובב שיהיו סיבות. אך אפשר לומר שהאין סיבה הוא לא הסיבה של התהליך. אלא הוא פשוט היה שם לפני הסיבות. והרצף של הסיבות התחיל מעצמו בלי קשר לאין סיבה שלפניו. דהיינו, ניתן לנסות לנתק את קשר הסיבה תוצאה שיש בין האין סיבה לבין הסיבות. ובכך בעצם ניתן לומר, שלפני כל הרצף סיבה תוצאה שלנו, היה אין סיבה. ואז ממילא אין שום שאלה בלתי ... ונמצא אם כן, כי יש כאן שאלה שאין לה תשובה בשכל אנושי. והשאלה היא, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? או במילים אחרות, כיצד ניתן להסביר את תהליכי הסיבתיות שיש בעולם, באמצעות צורת חשיבה של סיבתיות. וזה אינו אפשרי ...
הסוד של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר?
הסוד של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל דבר בעולם יש סיבה כלשהי. ויש סיבה אחת ראשונה לכל הסיבות. וגם היא עצמה יש לה עוד איזה סיבה ראשונה וכך הלאה. ומי שרוצה לאהוב את המציאות וליהנות ממנה, עליו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, עד שהאדם יגיע להזדהות רגשית עם הסיבה הראשונה, וממילא עם כל התהליך כולו. דהיינו, שעל האדם להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין האדם לבין כל האירועים של המציאות. כי כל האירועים הם תוצאה ישירה ומוכרחת של סיבה ראשונה אחת. ואם האדם מבין את הסיבה של הסיבה הראשונה, ממילא הוא מבין את סיבת כל האירועים, וחי איתם בשלום. וכאן ניתן מספר נקודות למחשבה, שיעזרו לאדם כאשר הוא מחפש את השורש של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכאשר האדם מחפש ומנסה להבין מהי הסיבה הראשונה, וכאשר האדם מנסה להעלות השערות שונות לגבי הגדרתה של הסיבה הראשונה, על האדם להתבונן יותר לעומק, ולנסות לשאול את עצמו, מפני מה בכלל קיימת סיבה ראשונה. כי כפי שכבר ביארתי, כל סיבה ראשונה שאותה יגדיר האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וכאשר האדם שם לב לכך שבעצם על כל סיבה שלא ניתן, תחזור השאלה מה הסיבה של הסיבה הזאת עצמה, ממילא יש לרדת לשורש השאלה, שהוא מפני מה בכלל יש סיבה. כי עד שהאדם שואל מהי הסיבה הראשונה, עליו לשאול מפני מה בכלל יש סיבה ראשונה. ונסביר: כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא סיבה. וזה בעצם אומר, שמה שהאדם ... קיימת ישות של חוסר סיבה / העדר סיבה / אין סיבה. ומי שרוצה להבין מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, לשם כך עליו לנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומה יוצר את הסיבות עצמן? ומהי ההגדרה של סיבה? ומה הופך סיבה, למה שהיא? זא מה בעצם ההבדל בין יש סיבה לבין העדר ... אז מדוע התוצאה היא כפי מה שהיא? והאם יכולה להיות תוצאה בלי סיבה? והאם יכולה להיות אותה תוצאה בדיוק מסיבות שונות? ואם כן יכולה להיות אותה התוצאה בדיוק מסיבות שונות, אז כיצד האדם יכול להיות בטוח שדבר כלשהו, הוא הסיבה של דבר אחר. אולי בכלל יש איזו סיבה ... הסיבה הראשונה. ואחכ אמרנו שעל האדם לחפש מהיכן בכלל מגיעה הסיבה הראשונה עצמה. דהיינו, מה השורש והסיבה שבכלל יש סיבות. ועל האדם לנסות להתבונן על מהותה של סיבה, כדי לנסות להבין איך היא נוצרת. אבל יש רמת עומק נוספת, ... אצל האדם סיבה, לבין מה שנקרא אצל האדם העדר סיבה? כי עד שהאדם מחפש מהי הסיבה הראשונה, ומהיכן מגיעות סיבות, על האדם בכלל לנסות להבין, האם באמת יש הבדל אמיתי בין מה שנקרא סיבה לבין מה שנקרא חוסר סיבה? ... רגע נתון של המציאות, מכריח את הרגע הבא בציר הזמן להיות כפי מה שהוא. כי לאדם נדמה שיש המון סיבות והמון תוצאות בהמון תהליכים שונים. אך בכלל יכול להיות שיש איזה חוק על אחד, שהוא בעצם גורם לכך שכל ... לוגית ושכלית להוכיח שכל הסדר שיש בעולם שלנו, הוא בכלל לא איזו תוצאה של דבר אקראי לחלוטין. וכנל, זה שמסיבות שונות זה נראה אולי לאדם כלא מסתבר ככ, זה עדיין לא הוכחה לכך שזה לא יכול להיות. כי ברגע ... יש סיבה ותוצאה? ומה הסיבה שבגללה החלום הוא דווקא כפי מה שהוא? ובכל מקרה, כדי להבין את מהותן של הסיבות ושל האקראיות, לשם כך יש להבין את מהותם של האירועים עצמם. ומאוד יתכן שתפישות שונות של מהותם של האירועים ... שאלות שונות, שאמורות להביא את האדם להבנת מהות המציאות, וממילא הבנת מהות הזמן והמקום, וממילא הבנת האירועים, וממילא הבנת הסיבות, וממילא הבנת הסיבה הראשונה, וממילא חיים טובים.
בכי ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה
בכי ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה
בכי ללא סיבה, לבכות בלי סיבה, איך נוצר צורך לבכות בלי סיבה? למה אני רוצה לבכות בלי סיבה? איך נוצר בכי? סוגים של בכי, למה אני בוכה כל הזמן? לא יודע למה אני בוכה, למה אני בוכה בלי סיבה? איך לעצור בכי? לבכות ללא סיבה, הדחקה למה אנשים בוכים בלי סיבה? בכי ללא סיבה הוא מצב שבו אדם מוצא את עצמו בוכה בלי סיבה ברורה ובלי שהוא מצליח להבין מדוע הוא עושה זאת. לפי ההסבר של אליעד כהן, יש מספר גורמים שיכולים להוביל ... בצורה יעילה. מהם הגורמים האפשריים לבכי? אליעד כהן מסביר שקודם כל יש לחלק את הגורמים לבכי לשני סוגים עיקריים: סיבות פיזיות וסיבות רגשיות. סיבה פיזית: בכי שנובע מגירוי פיזי ישיר, כמו למשל דמעות שנוצרות בעת חיתוך בצל. אליעד נתן דוגמה מצחיקה שבה אדם ... מה שיצר דמעות שגרמו לו להיראות כאילו הוא באמת בוכה. דוגמה זו ממחישה באופן ברור כיצד בכי יכול להיגרם מסיבה פיזית ללא כל רגש מעורב. סיבה רגשית: בכי יכול לנבוע מרגשות חזקים של שמחה או של עצב. אליעד מציין שרוב האנשים, ברוב המקרים, אינם בוכים ... שמחה גדולה במיוחד, אלא נוטים יותר לבכות בגלל עצב או קושי רגשי כלשהו. למה אני מרגיש צורך לבכות בלי סיבה ברורה? אליעד כהן מסביר כי בכי ללא סיבה ברורה, במיוחד כאשר האדם מרגיש שהוא בוכה בלי שהוא יודע למה, נובע מכך שהוא חווה עצב או קושי רגשי כלשהו שאותו הוא מדחיק. כאשר האדם מדחיק רגש או בעיה, הוא בעצם מסרב להכיר באופן מודע ברגש השלילי או בסיבה האמיתית לעצב שלו, ואז הרגש יוצא בצורה בלתי נשלטת של בכי. אליעד מבהיר שאדם שבוכה בלי לדעת למה הוא ... בכנות עם מה שמפריע לו באמת, הוא ירגיש הקלה משמעותית, מה שיפסיק באופן טבעי את הצורך שלו בבכי ללא סיבה. לסיכום, בכי בלי סיבה אינו באמת חסר סיבה, מדובר בסימן לכך שישנה סיבה רגשית שהאדם פשוט לא מודע לה או מדחיק אותה. הדרך להפסיק בכי כזה היא התמודדות ישירה ואמיתית עם מקור ההדחקה. למה אני בוכה בלי סיבה? הדחקה רגשית ובכי איך לעצור בכי ללא סיבה? למה אני מרגיש עצוב? איך להפסיק להדחיק רגשות? למה זולגות הדמעות מעצמן? לא יודעת למה אני בוכה, למה אני לא יכולה להפסיק לבכות? למה בוכים בלי סיבה? למה אנשים בוכים? הדחקה רגשית, הדחקה ובכי, לבכות ולהדחיק, למה מישהו בוכה? ממה נובע צורך לבכות? למה אני מרגיש צורך לבכות? איך להפסיק לבכות בלי סיבה? איך להפסיק לבכות מכל דבר? איך להתגבר על בכי? לבכות ללא סיבה, בכי בלי סיבה, רצון לבכות בלי סיבה
מה לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה
מה לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה
מה לעשות כשלא יודעים? לא יודע למה, מבוי סתום, מצליח להבין את עצמי, לא מבין את עצמי, לחץ בלי סיבה, מועקה בלי סיבה, עצבני בלי סיבה, עצבות בלי סיבה, דיכאון ללא סיבה, בכי ללא סיבה, עצבנות ללא סיבה מה לעשות כשמגיעים למבוי סתום בחקירה עצמית? אליעד כהן מסביר באופן מפורט מה לעשות כשאדם מגיע למבוי סתום בחקירה ... שכדי להרחיב את הידע הקיים, האדם צריך לנסות לכתוב ספר או לספר סיפור על התחושות וההתנסויות שלו, מבלי להתייחס לסיבות שעדיין לא ידועות לו. לדוגמה, אדם שרוצה להבין למה הוא מעשן צריך להתחיל לספר מתי הוא מעשן, כמה הוא ... המדויקים של המצב, האדם יכול למצוא מידע שהיה סמוי מהעין קודם לכן. למשל, אם מישהו אומר אני עצבני בלי סיבה, עליו לחקור מה בדיוק הוא חש, מה בדיוק הוא מרגיש באותו רגע של עצבנות, מה קורה בגופו או במחשבתו ... של פתרון. איך לחקור את הרגשות והמחשבות באופן יסודי? כאשר האדם חוקר רגשות כגון לחץ, מועקה או דיכאון בלי סיבה, עליו לתאר בפירוט מקסימלי את החוויה שלו: מתי היא מתרחשת, מה בדיוק הוא מרגיש, מה היה באותו רגע קודם, ... לו באמת, והמודעות הזאת בעצמה יכולה להביא להקלה או לפחות לסייע במציאת הדרך לפתרון. למה אני מרגיש מועקה בלי סיבה? איך מתמודדים עם לחץ ללא סיבה? מה לעשות כשלא מבינים את עצמנו? איך לצאת ממבוי סתום בחקירה עצמית? איך לזהות סיבות לפחד לא מוסבר? מדוע כדאי לפרק בעיות לחלקים קטנים?
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה מהי סיבתיות ואיך היא קשורה לבחירה חופשית? סיבתיות היא הרעיון שמאחוריו עומדים שני אירועים שקורים בזו אחר זו, בהנחה ... לגרום לאירועים נוספים לקרות (כמו שהגשם ירד בגלל תפילה). אך חשוב להבין, לא תמיד קיים קשר חד משמעי של סיבה ותוצאה - לפעמים מדובר על קשר אקראי ולא תמיד על קשר סיבתי. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לבין סיבה אפשרית? סיבה מחייבת היא סיבה שבלעדיה, הדבר השני לא יקרה. לדוגמה, אם מישהו לא עובד, לא יהיו לו הכנסות. מצד שני, סיבה אפשרית היא סיבה שיכולה לאפשר התרחשות של אירוע מסוים, אך לא בהכרח תגרום לו לקרות. לדוגמה, אם אתה נמצא במקום מסוים, זה לא בהכרח אומר שתפגוש שם אנשים. הקשר בין סיבה ותוצאה דורש תמיד את השאלה האם יש קשר הכרחי בין שני האירועים. מה הקשר בין סיבתיות לבין אקראיות? ההרצאה ... דבר הוא סיבתי, אז לא תהיה לנו שום בחירה חופשית. כל מה שקרה היה חייב לקרות לפי שרשרת של סיבות. מצד שני, אם הדברים הם אקראיים, אז אין שום סיבה מוחלטת שמחייבת את ההתרחשות. מדובר כאן בקו גבול בין סיבתיות לבין אקראיות, כשהשאלה הגדולה היא האם אכן ניתן למצוא קשר ישיר בין סיבה לתוצאה או שהדברים קורים פשוט במקרה. האם כל דבר קורה מתוך סיבה ראשונה? דבר מרכזי בהבנת הסיבתיות הוא השאלה האם כל דבר בעולם הוא תוצאה של סיבה ראשונית. לדוגמה, אם אתה קם בבוקר כדי לעבוד, זה לא בהכרח אומר שעשית את זה מתוך סיבה אחת - יכול להיות שזה מבוסס על הרבה סיבות קטנות שונות שמובילות לכך שתפעל בדרך מסוימת. השאלה המהותית היא האם יש סיבה אחת מוחלטת וראשונית לכל דבר שקורה, או האם הדברים הם תוצאה של סדר של סיבות קטנות ושרשרת אירועים. מה הקשר בין סיבתיות לחופש הבחירה? במבט פילוסופי, יש קשר הדוק בין סיבתיות לבין חופש הבחירה. אם כל דבר שקרה הוא תוצאה של סיבה קודמת, אז אולי אין לנו בכלל בחירה חופשית - כל הבחירות שלנו עשויות להיות תוצאה של סיבות שנמצאות מחוץ לשליטתנו. מצד שני, אם אנחנו רואים את עצמנו כבעלי בחירה חופשית, אז התוצאה שהשגנו נובעת מההחלטה שלנו, ... הסיבתיות? החוקיות של פיזיקה וטבע מציינת כי כל אירוע פיזי או טבעי, קורה על פי חוקי הטבע והפיזיקה, שלפיהם סיבה ותוצאה מחויבות להתקיים. אם כל דבר פיזי נגרם על ידי סיבה קודמת וקשור לחוקים טבעיים, השאלה שמועלת היא: האם אנחנו יכולים להשפיע על כך? האם כל פעולה שלנו נגרמת גם היא מהחוקיות הפיזיקלית? מהו חוק הסיבה הראשונה? החוק של הסיבה הראשונה מדבר על רעיון כי לכל דבר בעולם יש סיבה ראשונית, שהיא ההתחלה לכל התהליכים והאירועים. השאלה היא אם יש סיבה ראשונית או שהדברים קורים ללא סיבה מקדימה, האם יש משהו שקדם לכל האירועים בעולם, או שמא כל הדברים נגרמו בהדרגה מתוך סיבות יותר קטנות. האם סיבתיות מחייבת את הכל? אם כל דבר הוא תוצאה של סיבה, אז כל התהליך יקרה באופן מחייב - כל פעולה תגרום לתוצאה ידועה מראש, וזה גם עשוי לשלול את חופש הרצון שלנו. אם נגיד שכל דבר חייב לקרות בגלל סיבה קודמת, אז לא נוכל לומר שאנחנו בוחרים את מעשינו באופן חופשי, כי כל מה שאנחנו עושים נגרם על ידי סיבות קודמות. האם כל דבר קשור בסיבתיות? ההרצאה מציינת את השאלה המרכזית של האם כל דבר בעולם חייב להיות סיבתי, או שיכולים להיות גם אירועים שהם אקראיים ואין להם סיבה ישירה. המחשבה היא שאם כל דבר היה סיבתי, אז היינו יכולים להוכיח את הסיבתיות בכל מקרה, אך בפועל, לא תמיד ניתן לדעת מה בדיוק גרם לכל דבר לקרות. סיבתיות סיבה ותוצאה בחירה חופשית דטרמיניזם אקראיות חוקי הפיזיקה הסיבה הראשונה
איך לא להרגיש רע בלי סיבה? איך לא להרגיש רע בלי היגיון? איך לא לעשות דברים בלי סיבה? איך לא לסבול בלי סיבה? איך לא לרצות בלי סיבה? איך לעשות דברים עם סיבה? נטל ההוכחה
איך לא להרגיש רע בלי סיבה? איך לא להרגיש רע בלי היגיון? איך לא לעשות דברים בלי סיבה? איך לא לסבול בלי סיבה? איך לא לרצות בלי סיבה? איך לעשות דברים עם סיבה? נטל ההוכחה
איך לא להרגיש רע בלי סיבה? איך לא להרגיש רע בלי היגיון? איך לא לעשות דברים בלי סיבה? איך לא לסבול בלי סיבה? איך לא לרצות בלי סיבה? איך לעשות דברים עם סיבה? נטל ההוכחה איך להפסיק להרגיש רע בלי סיבה ברורה? אליעד כהן מסביר כיצד אדם יכול למנוע מעצמו תחושות שליליות ורצונות חסרי היגיון על ידי הרגל פשוט אך משמעותי: לא לעשות דברים בלי סיבה. אדם לעיתים מרגיש רע מכיוון שיש לו רצון שלא מתממש. כאשר אדם רוצה משהו וזה לא קורה, נוצר בו תסכול ותחושה רעה. הפתרון שאליעד מציע הוא ללמד את המוח שלנו לפעול באופן מסודר, תמיד עם סיבה ברורה ומוגדרת. ברגע שניצור הרגל שבו איננו פועלים ללא סיבה ברורה, המוח מתרגל שלא לפתח רצונות ללא סיבה. כתוצאה מכך, נחסוך מעצמנו סבל מיותר ותחושות שליליות שאין להן בסיס אמיתי. למה להפסיק לעשות דברים בלי סיבה? אליעד מביא דוגמה מפורטת להשוואה בין שני סוגי אנשים: אדם הראשון אומר לעצמו שכל דבר שהוא רוצה לומר או לעשות - הוא יעשה, אלא אם הוא מזהה סיבה טובה שלא לעשות זאת (למשל, חשש מנזק כלשהו). האדם השני מתנהג בדיוק הפוך ואומר לעצמו שהוא לא יעשה שום פעולה ולא יגיד שום דבר, אלא אם כן יש לו סיבה מוצדקת לפעול או לדבר. האדם הראשון מאפשר לעצמו לפעול או לדבר סתם, כי ככה בא לו, כל עוד הוא לא מזהה נזק או סיבה להימנע. האדם השני תמיד יחפש סיבה טובה לפני פעולה. לפי אליעד, ההתנהגות של האדם השני עדיפה בהרבה, מכיוון שהיא יוצרת סדר ודיוק מחשבתי, ומונעת בלבול ... חסרי בסיס. איך נוצרת תחושת ריקנות וחוסר סיפוק? אליעד מסביר שכאשר האדם מרגיל את עצמו לעשות דברים סתם, ללא סיבה או בלי סיבה ברורה, הוא למעשה מלמד את המוח שלו שזה לגיטימי שדברים יקרו בלי סיבה. כך, כאשר האדם פתאום יחווה תחושה רעה, המוח יתקשה לשאול את עצמו למה הוא מרגיש כך. זאת משום שהמוח התרגל שאין צורך בסיבה ברורה. כתוצאה מכך, האדם יישאר תקוע בתוך הרגשה שלילית ללא היגיון ברור. הדוגמה של אליעד בנושא היא על אדם שמעביר ערוצים בטלוויזיה בלי סיבה, רק כי התחשק לו, או בוחר פעולות אקראיות בלי סיבה ברורה. אם מתרגלים לפעול בלי סיבה, בעתיד גם יופיעו תחושות לא נעימות ורצונות חסרי בסיס, וכך תיווצר תחושת חוסר סיפוק או אי - שקט פנימי. איך הרגל ברור של פעולה עם סיבה מפחית סבל? על מנת למנוע רגשות שליליים חסרי הסבר, אליעד מדגיש שחשוב להרגיל את עצמנו כבר בחיי היום - יום לעשות רק פעולות שיש להן סיבה ברורה ומוצדקת. אם נשאל את עצמנו תמיד למה אנו עושים פעולה כלשהי, ואם לא נמצא סיבה - פשוט לא נעשה אותה. התרגול הזה גורם למוח להפסיק לייצר רצונות סתם, וכך באופן טבעי נפסיק להרגיש רע ללא היגיון ברור. לדברי אליעד, אם האדם יתרגל מספיק זמן לעשות רק דברים עם סיבה ברורה, הוא ימצא שבעתיד יהיה לו קל יותר להשתחרר מתחושות שליליות או רצונות חסרי בסיס. ברגע שיעלה רצון חסר סיבה, האדם יזהה בקלות שהרצון הוא מיותר, וכך לא ייצמד אליו, וכתוצאה מכך לא יסבול. מה לעשות כדי למנוע רגשות שליליים ורצונות חסרי בסיס? ההמלצה המעשית של אליעד היא ליצור הרגל ברור: לפני כל פעולה, לשאול: מה הסיבה שאני עושה את זה? אם אין סיבה ברורה, פשוט להימנע מהפעולה. כך נוצר הרגל שימנע בעתיד תחושות לא נעימות ורצונות לא מוצדקים. לדברי אליעד, ככל שהאדם ... משמעותית את הסבל שלו בחיי היום - יום, וייצור בסיס נפשי יציב ורגוע יותר. איך לא להרגיש רע בלי סיבה? למה אנשים מרגישים רע ללא סיבה? איך לא לעשות דברים בלי היגיון? איך להפחית סבל נפשי? איך ליצור הרגלים נכונים? מה גורם לתחושת ריקנות?
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן הבסיס להבנת כל שאלה או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך אליעד מדגיש שיש הבדל בין סוגי שאלות שונות, כמו האם יש משהו? לעומת למה יש משהו?. השאלה למה? היא סיבתית באופן מובהק, כי אתה שואל על הסיבה לקיום דבר מסוים או לפעולה כלשהי. לעומת זאת, כשאתה שואל האם יש פה משהו?, אתה לא בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה מניח שיש סיבה או מבנה מסוים, שדרכו תוכל לדעת אם יש פיל או אין פיל. כלומר, בעצם השאלה קיימת הנחה מוקדמת לגבי ... אפשר להבין שאלה בלי הנחה מוקדמת של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש סיבה למעשה ההליכה. ללא ההנחה שיש סיבה, השאלה עצמה הופכת להיות חסרת משמעות עבור השומע. עם זאת, אליעד מדגיש כי זהו רק צד אחד של המטבע. ... לשאול שום שאלה, כי שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם ... מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח שיש במחשב מנגנון של סיבה ותוצאה שניתן להדליק או לכבות. אליעד שואל: אם ננטרל את האפשרות של סיבה ותוצאה, האם המחשב עדיין יוכל להבין שאלות? התשובה היא לא. כי ההבנה של שאלה מחייבת מראש תפיסה של קשר בין סיבה לתוצאה. זאת ועוד, אליעד מוסיף שגם כשאנחנו טוענים שאין סיבה לשום דבר, זו כבר הנחה סיבתית - כי ההחלטה להאמין שאין סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים ... הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות ... ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן מציע לגזור את רעיון הסיבתיות מתוך חוויות יומיומיות ... מתאר כיצד כל שאלה שאנחנו שואלים מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה נובעת מההנחה של סיבה ותוצאה. הוא מסביר כי כל פעולה נחשבת למבוססת על סיבתיות, אך השאלה שיכולה להתעורר היא האם באמת כל דבר יש לו סיבה, או האם יש מצבים שבהם לא ניתן למצוא סיבה לכל דבר. האם כל דבר בעולם נובע מסיבה? אליעד מציין שהמוח האנושי מניח שהכל מסודר לפי סיבה ותוצאה. הוא מביא את הדוגמה של שאלה כמו למה הלכת? שהיא שאלה סיבתית, שכן יש להניח שפעולה כזו או אחרת (כמו הליכה) נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. בהקשר זה, השאלה האם כל דבר בעולם קורה מתוך סיבה או אקראיות מעוררת הרבה שאלות פילוסופיות על טבעה של המציאות. מה קורה כאשר מניחים שיש סיבה לכל דבר? אליעד מסביר שכשאנחנו שואלים האם יש סיבה לכל דבר?, אנחנו מניחים מראש שכל פעולה או תוצאה נובעת מתוך סיבה ישירה. כלומר, כל פעולה שאנחנו עושים - ... זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ישיר לסיבות ובלי שיהיה תמיד קשר מובהק בין פעולה לתוצאה. האם כל פעולה אפשרית חייבת להיות סיבתית? אליעד מסכם את הרצאתו ...
ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1
... איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה / באופן אקראי. וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא ... הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו. להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום: אני כועס כי אני מאחר לעבודה. [סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס]. אני עצוב כי אין לי כסף. [סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב]. אני עצבני כי חם לי. [סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני]. נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. [סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי]. הילדים צועקים וזה מעצבן אותי. [סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי]. אני כועס על אשתי כי היא לא אוהבת אותי. [סיבה: אשתי לא אוהבת אותי. תוצאה: אני כועס על אשתי]. אני מפחד שלא אצליח במבחן. [סיבה: יש אפשרות שלא אצליח במבחן. תוצאה: אני מפחד ממנה]. אני לבד ועצוב לי. [סיבה: אני לבד. תוצאה: עצוב לי]. אני בחרדה מכך שאמות. [סיבה: יש אפשרות שאמות. תוצאה: אני בחרדה מכך]. וכיוב ניתן כמובן להביא עוד המון דוגמאות ולראות, איך בחיי היום יום, ... אם לא. והחוכמה היא, לדעת להבין את החוקיות הנכונה ולדעת לנצח את המשחק... שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה: אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה כלשהי וכאשר אנחנו מנסים להתמודד עם מצב כלשהו, שלב ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי. כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי שאין לנו שום אפשרות לשלוט עליו. ואם הבן אדם ... אני לא רוצה שיכאב לי, שלזה ביחד יש כבר משמעות שיוצרת לבן אדם תחושה של רע. ואז יש לנו סיבה ותוצאה, שהיא: סיבה: כואב לי >> תוצאה: רע לי. ובמהות: לצורה בפני עצמה אין שום משמעות, אלא ביחס לצורות אחרות. וברגע שיש 2 צורות, מחויב שהן יהיו זו אחרי זו בציר הזמן. וממילא מחויב שניתן לייחס להן חוקיות של סיבה ותוצאה. ולכן כל דבר בעל משמעות, הופך להיות בעל משמעות, רק כאשר הוא קורה ביחס לאירוע אחר, דהיינו, בתוך סיבתיות כלשהי. בכל מקרה, שלב ראשון, נסה להפוך את הסיטואציה לאירוע של סיבה ותוצאה. שלב 2 - זיהוי הסיבה והתוצאה: בשלב הזה, אנחנו צריכים לדעת לזהות, מהי הסיבה ומהי התוצאה. והדרך הפשוטה לכך, היא לבדוק, מה קרה לפני מה ומה קדם למה, בציר הזמן. ולהבין, שהסיבה קורית תמיד לפני התוצאה. הסיבה גורמת לתוצאה, התוצאה נגרמת מהסיבה. והסיבה תמיד קודמת לתוצאה. ותמיד הסיבה לפני התוצאה. לדוגמה: אני לא אוהב את עצמי כי אני משמין. נשאל: מה קדם למה, שהשמנת או שלא אהבת את עצמך? תשובה: קודם השמנתי ואחר כך לא אהבתי את עצמי. דהיינו, הסיבה היא שהשמנתי. והתוצאה היא שאני לא אוהב את עצמי. דוגמה נוספת: אני עצבני על השכן שעושה רעש. נשאל: מה קרה קודם, שהשכן עשה רעש, או שכעסת על השכן שעושה רעש? תשובה: קודם הוא עשה רעש. מסקנה: הסיבה היא שהשכן עשה רעש. התוצאה היא שאני כועס עליו. ובמילים אחרות, הסיבה לפני התוצאה ולא התוצאה לפני הסיבה. ולכן פשוט תנסה להבין מה קרה קודם בציר הזמן וזו הסיבה ומה שקרה אחר כך, זו התוצאה. שלב 3 - הבנת 4 הטענות במשפט הסיבה והתוצאה: עכשיו צריך להבין שבכל פעם שיש לנו משפט של סיבה ותוצאה, הרי שיש לנו בו 4 טענות שונות, שצריך לבדוק את אמיתות כל אחת מהן. ואסביר: נניח שנאמר יורד ... גשם תלבש מעיל. ולכאורה אלו 2 משפטים זהים. אבל אלו 2 משפטים שונים. ותכף אסביר את השונות שלהם. ואסביר: הסיבה גורמת לתוצאה. התוצאה נגרמת מהסיבה. ובמקרה שלנו, הסיבה היא שיורד גשם, התוצאה היא שתלבש מעיל. ואת זה ניתן להציג ... ואם לא הייתי רעב, אז [שוב יש 2 אפשרויות, כאשר] אפשרות 1 - עדיין הייתי אוכל את העוגה בגלל סיבות אחרות. לדוגמה בגלל שאני עצבני והעוגה גורמת לי להירגע. אפשרות 2 - לא הייתי אוכל את העוגה. אבל עדיין ... לא הייתה קורית הסיבה הזאת, אז [שוב יש 2 אפשרויות, כאשר] אפשרות 1 - עדיין הייתה קורית התוצאה בגלל סיבות אחרות, שגם הן אחראיות ברמה כלשהי לכך שתקרה התוצאה הזאת. אפשרות 2 - התוצאה לא הייתה קורית. אבל עדיין ... בתוך האדם עצמו. שליטה מלאה בנושא של ניתוח סיבתיות כנל, יביא את האדם לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולגלות את האמת מאחורי ההפרדה שהמוח עושה בין יש לבין אין. עד שבאמצעות חקר הסיבתיות, האדם יוצא מהשכל האנושי, ...
סיבה נכונה וסיבה לא נכונה, האם אתה עושה דברים מהסיבה הנכונה? האם אתה פועל מהסיבה הנכונה? האם ההתאהבות היא מהסיבה הנכונה? האם הזוגיות היא מהסיבה הנכונה? מהי סיבה נכונה? מהי סיבה לא נכונה? האם יש סיבה נכונה?
סיבה נכונה וסיבה לא נכונה, האם אתה עושה דברים מהסיבה הנכונה? האם אתה פועל מהסיבה הנכונה? האם ההתאהבות היא מהסיבה הנכונה? האם הזוגיות היא מהסיבה הנכונה? מהי סיבה נכונה? מהי סיבה לא נכונה? האם יש סיבה נכונה?
סיבה נכונה וסיבה לא נכונה, האם אתה עושה דברים מהסיבה הנכונה? האם אתה פועל מהסיבה הנכונה? האם ההתאהבות היא מהסיבה הנכונה? האם הזוגיות היא מהסיבה הנכונה? מהי סיבה נכונה? מהי סיבה לא נכונה? האם יש סיבה נכונה? האם יש סיבה נכונה או לא נכונה לפעולות שלנו? הרצאה של אליעד עוסקת בשאלה העמוקה אם כל פעולה שלנו נעשית ממניע נכון או לא נכון. אנשים רבים נתקלים במצבים בהם הם מתלבטים על הסיבות שמניעות אותם לבצע פעולות מסוימות, כמו למשל, אם הם נמצאים בזוגיות מהסיבה הנכונה, או אם הם עובדים במקצוע מסוים מסיבות נכונות. לדבריו של אליעד, קיימת נטייה לחשוב שיש סיבות נכונות ו - סיבות לא נכונות לעשות משהו, אך הוא מעלה את השאלה: מי קובע איזו סיבה נכונה ואיזו לא? האם כל סיבה טומנת בחובה את ההגדרה של נכונה או לא נכונה? מהי סיבה נכונה ומהי סיבה לא נכונה? אליעד מציע כמה דוגמאות הממחישות את הדילמה הזו. למשל, לגבי נושא של נישואין, ניתן להגדיר סיבות נכונות להתחתן, כמו אהבה, חיבור עמוק עם בן הזוג, או הרצון להקים משפחה. מנגד, אפשר להעלות סיבות שיכולות להיחשב כלא נכונות, כמו פחד מהבדידות או לחץ משפחתי. עם זאת, השאלה היא אם אנחנו יכולים להחליט חד משמעית אילו סיבות הן נכונות ואילו לא. האם יש באמת הבדל בין סיבות שונות? האם אדם שמתחתן מאהבה בהכרח עושה את הדבר הנכון יותר מאדם שמתחתן מתוך פחד מהבדידות? ובמה נמדד ההבדל בין סיבות כאלו? האם זה באמת משנה אם אדם אוכל כי הוא רעב או כי הוא פשוט משועמם? על פי אליעד, ... פעולה שאנחנו מבצעים נובעת מרצון להרגיש טוב יותר, להימנע מבעיה או כאב. השאלה היא אם באמת יש דבר כזה סיבה נכונה ו - סיבה לא נכונה, או שמא כל סיבה יש לה את הלגיטימציה שלה, כל עוד היא נובעת מהמניע הפנימי של האדם. האם יש אמת מוחלטת בנושא? אליעד מציין כי כל פעולה שאנחנו עושים נובעת בסופו של דבר מהרצון להרגיש טוב יותר. אין סיבה אחת שניתן להגדיר אותה באופן מוחלט כנכונה, אלא כל סיבה נובעת מתוך השקפת עולם ופרספקטיבה אישית. אם כך, האם יש טעם בכלל לשאול אם הסיבה נכונה או לא? אליעד מציע שיותר חשוב להבין את עצמנו, להבין את המניעים הפנימיים ולפעול מתוך כנות פנימית ולא מתוך תחושת נכונות או לא נכונות של סיבה כזו או אחרת. אז מה נכון לעשות? האם זה רע או טוב לשאול את עצמך אם אתה עושה משהו מהסיבה הנכונה? על פי אליעד, בהחלט הגיוני לשאול את עצמך את השאלה הזו. מדובר בהגברת המודעות האישית, אך חשוב לזכור ... אני עובד כאן מהסיבה הנכונה? האם אני עוזב מקום עבודה מסיבה נכונה? השאלות הללו משקפות את המחשבה שלפיה ישנן סיבות נכונות או לא נכונות לפעולות שאנו עושים. כלומר, ישנה הנחה כי יש סט של חוקים או קריטריונים שיקבעו האם מה שאנחנו עושים הוא מוצדק או שגוי. אבל האם זה באמת נכון? האם באמת ניתן להגדיר סיבות מסוימות כנכונות ואחרות כלא נכונות? דוגמאות לסיבות נכונות ולא נכונות לצורך העניין, נניח שאדם מתלבט אם להתחתן. ניתן להגדיר רשימה של סיבות נכונות להתחתן, למשל: כי אני אוהב את בן / בת הזוג שלי כי אני מאושר/ת איתו / ה כי אני מרגיש/ה שזה יחזק אותי כי יש בינינו חיבור עמוק ומנגד, אפשר להגדיר רשימה של סיבות לא נכונות להתחתן, כגון: כי אני מפחד/ת להיות לבד כי אין לי איפה לגור כי המשפחה שלי לוחצת עליי ... זו סיבה לא נכונה? ומנגד, האם מי שמתחתן מאהבה מבטיח לעצמו חיים טובים יותר? האם יש באמת הבדל בין סיבות שונות? האם ניתן להחליט באופן חד משמעי מהי סיבה נכונה ומהי לא? נניח שאדם אוכל כי הוא רעב - ... נובעת מכך שאנו מאמינים שהיא תוביל אותנו למקום טוב יותר. אם כך, האם יש בכלל טעם לנסות להגדיר אילו סיבות טובות ואילו לא? האם לא עדיף פשוט להכיר בכך שכל הסיבות שוות בפני עצמן, ושכל אחד רשאי להחליט על חייו לפי שיקוליו האישיים? אז מה נכון לעשות? כן הגיוני שבן ... את ההחלטות שלך מתוך כנות פנימית. למידע נוסף איך להיות שלם עם עצמך לעשות דברים מהסיבה הנכונה סוגים של סיבות למה אני עושה דברים קבלת החלטות מודעת אמת מול דמיון האם זאת הסיבה הנכונה? האם זאת סיבה לא נכונה? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על איך לטפל בהתנגדויות? טיפול בהתנגדויות, להקדים תרופה למכה, התנגדות מהסיבה הלא נכונה, לשתול מחשבות, שכנוע למתקדמים, שיטות שכנוע, הבעת אמפתיה, הבעת הזדהות, ניהול משא ומתן
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: סיבה, איך ליצור אהבה? איך לעשות יותר כסף? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בזוגיות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשתול מחשבות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשנות תכונות אופי? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להיות מאושר ושמח? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לנהל את הזמן? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לא להישחק בעבודה? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לפרש חלומות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך להיגמל מהימורים? איך לחנך ילדים? איך לשפר את הזיכרון ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: סיבה, איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? דיכאון? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים? איך להנות בחיים? האם אפשר לדעת הכל? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצר העולם? איך להיות מאושר? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש אמת מוחלטת? אולי אנחנו במטריקס? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש בחירה חופשית? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מי ברא את אלוהים? מה המשמעות של החיים? האם יש משמעות לחיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה לא להתאבד? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה יש רע בעולם? האם באמת הכל לטובה? האם המציאות היא טובה או רעה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה העולם קיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? בשביל מה לחיות? איך נוצר העולם? האם הכל אפשרי ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

נושאים נוספים לעיונך...
אנשים מפורסמים האם כל אחד יכול? דיכוי החשק המיני יכולת זיהוי להתמודד עם מצבים השתקפות מוחלטת לנצח פחד זוגיות מעוררת פחדים אין לי ביטחון עצמי עם אנשים איך אני משדר ביטחון עצמי? לאהוב את איך שאני נראה בלי תנאים להתאהב באישה איך לדעת שמישהו מאושר? עצות לאושר לשכנע אקס הומוסקסואליות דתית לקבל החלטה החלטה בלי אפשרות להתחרט איך להתמודד עם קשיים? להתמודד עם השורש איך להצליח בניהול? התמדה באימון אישי שאלות של כאב של הלקוח לגשת ללקוח לשכנע ילד לאכול ירקות איך לגרום לילדה לא להתאבד? נקודת מבט רוחנית רוחניות ואהבת המוות מה ההיגיון של משוגעים? לרפא סכיזופרן לגרום לאקסית לחזור אלי להפסיק לחשוב על האקסית פרפר לשריר החזה העליון שריר שנקרע האם אלוהים יכול לעשות הכל? המהות של אלוהים משיכה מינית והארה רוחנית הארה קורית איך להפוך להיות אלוהים האמיתי? מה מיוחד בספר להיות אלוהים? איך לעשות כסף בלי ללמוד? מנטורים לכסף למה אין תשובה לשאלה מהי משמעות החיים? למצוא את משמעות החיים תכונת אופי שלילית הסוד של ההנאה הבחירה הראשונה להשאיר בחירה חופשית מתי העולם נברא? העולם קדמון או מחודש עוד נושאים ...
האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לימודים, אימון אישי לתזונה נכונה, מאמן אישי לנוער בנושא סיבה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 1.0000 שניות - עכשיו 20_09_2025 השעה 11:17:45 - wesi1