אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה תרופות ✔איך לטפל בהתנגדויות? טיפול בהתנגדויות, להקדים תרופה למכה, התנגדות מהסיבה הלא נכונה, לשתול מחשבות, שכנוע למתקדמים, שיטות שכנוע, הבעת אמפתיה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
איך לטפל בהתנגדויות? טיפול בהתנגדויות, להקדים תרופה למכה, התנגדות מהסיבה הלא נכונה, לשתול מחשבות, שכנוע למתקדמים, שיטות שכנוע, הבעת אמפתיה, הבעת הזדהות, ניהול משא ומתן
איך להתמודד נכון עם התנגדויות בשכנוע?

אחת השאלות המהותיות בכל תהליך של שכנוע או מכירה היא כיצד מתמודדים עם התנגדויות של האדם שאנחנו מנסים לשכנע. לפי אליעד כהן, המפתח להתמודדות אפקטיבית עם התנגדויות טמון בזיהוי מוקדם שלהן ובתגובה אסטרטגית מתאימה עוד לפני שהן בכלל עולות. בסיכום מפורט זה אציג את כל השיטות, הדוגמאות והטכניקות שאליעד הסביר, כדי שתוכלו להשתמש בהן, וגם כדי לוודא שלא יעבדו עליכם באמצעות אותן טכניקות בדיוק.

מהו העיקרון הבסיסי לשכנוע ולהתמודדות עם התנגדויות?

לפי אליעד כהן, שכנוע יעיל מתרחש כאשר מציגים לאדם את הסיבות מדוע כדאי לו לבצע פעולה מסוימת, לקנות מוצר מסוים, או לאמץ רעיון מסוים. האדם עושה פעולות שהוא חושב שהן יותר נכונות, יותר מועילות, או בעלות יותר יתרונות מחסרונות. לכן לכאורה, כל שצריך לעשות כדי לשכנע הוא להציג את היתרונות. אבל אם מראש אנחנו יודעים שהצד השני יתנגד - צריך לפעול אחרת.

איך מטפלים בהתנגדות עוד לפני שהיא עלתה?

הטכניקה שאליעד הציג היא "להקדים תרופה למכה". הרעיון הוא להציג את ההתנגדות בעצמנו עוד לפני שהאדם השני מספיק להגיד אותה. למשל, במקום לומר לילד "לך תעשה שיעורים", אומרים לו: "אני יודע שאולי לא תרצה לעשות שיעורים, אבל בכל זאת לך תעשה שיעורים". למה זה עובד? כי המוח של הילד כבר שמע את ההתנגדות שלו, ולכן כשההתנגדות תעלה לו בראש, הוא יחשוב שהעניין כבר נשקל ובכל זאת הוחלט שכדאי לעשות זאת.

לדוגמה, במקום להגיד "תקנה את המוצר הזה", נאמר: "אני יודע שאתה אולי חושב שיש מוצרים טובים יותר, אבל המוצר הזה הוא הכי טוב בשבילך". כך אנחנו מראים לאדם שהתנגדותו כבר הובאה בחשבון, וממילא מורידים את הצורך שלו להתנגד בעצמו.

מהם היתרונות והחסרונות של שיטת "הקדמת ההתנגדות"?

אליעד מציין שהיתרון בשיטה זו הוא שהאדם מרגיש שמבינים אותו, ובכך מצטמצם הצורך שלו להתנגד. אך יש בכך גם חיסרון משמעותי - לפעמים אנחנו מעלים התנגדות שהצד השני בכלל לא היה חושב עליה אם לא היינו מעלים אותה, ובכך יוצרים לו התנגדות שלא הייתה קיימת מראש.

לדוגמה, אם אומרים לילד "אני יודע שקשה לך לעשות שיעורים, אבל לך תעשה שיעורים", יכול להיות שהוא בכלל לא חשב על כך שקשה לו, ועכשיו דווקא החדרנו לו את המחשבה שיכול להיות שקשה לו.

איך להשתמש נכון בשיטת "הקדמת ההתנגדות"?

כדי להימנע מהחיסרון הזה, אליעד מציע שיטה מתוחכמת יותר: בהתחלה אומרים את מה שאנחנו רוצים שהאדם יעשה, אחר כך מציינים את ההתנגדות הפוטנציאלית שלו, ולבסוף חוזרים על ההנחיה המקורית שוב.

לדוגמה, נאמר לילד: "לך תעשה שיעורים, ולמרות שאולי קשה לך לעשות שיעורים, לך תעשה שיעורים". בצורה זו, הוא קודם כל שמע את הפעולה הרצויה באופן חיובי ורק לאחר מכן את ההתנגדות שלו, ואז שוב את ההנחיה. בצורה זו יש יותר סיכוי שנצליח להשפיע עליו מבלי ליצור אצלו התנגדות נוספת.

איך "לשתול מחשבות" כדי לטפל בהתנגדויות מראש?

טכניקה נוספת שאליעד מציג היא "שתילת סיבות לא נכונות". אם אנחנו יודעים שאדם יתנגד לפעולה מסוימת, אפשר להציג מראש סיבה לא נכונה או מגוחכת להתנגדות שלו. כאשר האדם ישאל את עצמו למה הוא לא רוצה לבצע את הפעולה, הוא יעלה בראשו את הסיבה השגויה שאמרנו לו - וידחה אותה בעצמו.

לדוגמה, אם הילד לא רוצה לעשות שיעורים כי סתם לא בא לו, נגיד לו: "אני יודע שאתה לא רוצה לעשות שיעורים כי אתה לא אוהב את הצבע של המחברת". זו סיבה לא נכונה, והילד מיד יחשוב שזו סיבה מטופשת - ואז אולי הוא יבצע את הפעולה הרצויה בכל זאת, כי ההתנגדות האמיתית לא עלתה לו למודעות.

אליעד נותן עוד דוגמה: אדם שלא רוצה לקנות טלוויזיה כי הוא חושב לראות טלוויזיה אצל חברים. אם נאמר לו: "אני מבין שאתה לא רוצה לקנות כי אתה חושב שתלך כל פעם לראות אצל חברים, אבל כדאי שיהיה לך בכל זאת", האדם עשוי להבין שההתנגדות שהצגנו היא לא באמת הגיונית, ובכך...
שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ לגבי נושא של שכנוע, להסביר איך המוח משתכנע איך אפשר לשכנע אחרים, איך לשים לב שלא יעבדו עליכם. אוקי אז הנושא הוא כדלקמן אם רוצים לבקש מהבן אדם לעשות משהו מסוים אם רוצים לגרום לבן אדם לחשוב משהו מסוים, אוקי ומראש יודעים שהוא הולך להביע התנגדות מה צריך לעשות במקרה כזה? אז בגדול כדי לשכנע בן אדם לעשות משהו לחשוב משהו, לחשוב משהו זה בעצם למכור לו רעיון מסוים לשם כך צריך כמובן להראות לו את היתרונות של מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה או שיחשוב.

בן אדם בסופו של דבר עושה / חושב את מה שהוא חושב שזה יותר נכון מלא נכון את מה שהוא חושב שזה יותר טוב מרע, את מה שהוא חושב שיש בזה יותר יתרונות מחסרונות ולכן לכאורה אם נגיד רוצים לגרום לבן אדם לקנות מוצר מסוים מה שצריך לעשות זה להסביר לו למה המוצר הזה טוב. עכשיו מה קורה אם אנחנו יודעים מראש שאותו בן אדם הולך להביע בהתנגדות או שהוא עלול להביע התנגדות? אז אחת הדרכים להתמודד עם כזה מצב היא על ידי זה שמביעים התנגדות בשמו לפני שהוא יביע אותה ומכילים אותה.

מה זאת אומרת? אני אתן קודם כל את המבנה נגיד שרוצים להגיד לבן אדם תקנה את המוצר או תחשוב x, אז המבנה הבסיסי אומר אם אנחנו רוצים שהוא יעשה פעולה תגיד לו "תעשה את הפעולה" אבל אם אנחנו יודעים מראש שהוא יכול להביע התנגדות אז במקרה כזה מה שצריך לעשות זה מבחינת המבנה להגיד כזה דבר "אני יודע שאולי לא תרצה לעשות את הפעולה אבל תעשה את הפעולה", זאת אומרת שכשאנחנו אומרים לו "אני יודע שאולי לא תרצה לעשות את הפעולה, אני יודע שאולי תתנגד לפעולה, אני יודע שאולי לא תסכים עם מה שאני הולך להגיד, אני יודע שאולי לא תרצה את מה שאני אומר לך, אני יודע שאולי אתה חושב אחרת אבל תעשה ככה וככה" ממילא הדחף האינסטינקטיבי של הבן אדם להתנגד למה שאמרו לו מהיבט מסוים הדחף הזה יורד, למה? כי הוא כבר שמע את ההתנגדות.

זאת אומרת אם אומרים לילד "לך תעשה שיעורים" הוא אומר "לא רוצה לעשות שיעורים", איך שאומרים לו "תעשה" הוא אומר "רגע מי אמר שאני רוצה לעשות אולי אני לא רוצה לעשות? לא רוצה לעשות שיעורים" אבל אם אומרים לו "אני יודע שאולי אתה לא רוצה לעשות שיעורים אבל לך תעשה שיעורים" אז אחר כך כשהמוח שלו אומר לו "רגע אבל אולי אני לא רוצה לעשות שיעורים" כשהמוח שלו אומר לו כזה דבר אז אוטומטית המוח אומר "רגע אבל כבר אמרו לי שאולי אני לא רוצה לעשות שיעורים ובכל זאת אמרו לי לעשות שיעורים אז כנראה ההוא שאמר לי לך תעשה שיעורים למרות שאולי אני לא רוצה לעשות שיעורים ההוא כבר שכלל את זה שאני לא רוצה לעשות שיעורים ובכל זאת הוא אמר לי לך תעשה שיעורים אז הנה אני כן צריך לעשות שיעורים".

אז אני אסביר עוד פעם את הלוגיקה אוקי אם אנחנו יודעים שבן אדם להביע התנגדות דהיינו, אומרים לבן אדם משפט ואנחנו יודעים שאוטומטית יקפוץ לו "מי אמר אני לא רוצה אני לא מעוניין, אני לא צריך" וכו' מה שאפשר לעשות זה להכיל את ההתנגדות שלו לפני שאנחנו אומרים לו מה לעשות או מה לחשוב גם אם אומרים לו "אני מבין שאולי אתה חושב ככה וככה אבל ככה וככה" ואז אוטומטית מהיבט מסוים המוח שלו מתחיל לחשוב "הבן אדם שאמר לי מה לעשות הוא כבר הכיל את ההתנגדות, דהיינו, יכול להיות שהוא כבר לקח את זה בחשבון והוא כבר עשה את החישוב במקומי וחישב שכדאי לי לעשות ככה וככה למרות שאני חושב אחרת".

עכשיו מה היתרון ומה החיסרון בלהפעיל את השיטה הזאת? היתרון הוא שבעצם אנחנו הכלנו את ההתנגדות של הבן אדם עוד לפני שהוא הביע אותה כבר אמרנו "תקשיב אנחנו יודעים שאולי אתה תחשוב ככה וככה כי ככה וככה אבל אתה לא צריך לחשוב את זה כי ככה וככה" כבר הכלנו את ההתנגדות שלו מראש. מה החיסרון? שיכול להיות מצב שאנחנו חיזקנו את ההתנגדות שלו שהוא לא היה מתנגד לנו כל כך, בגלל שאמרנו לו אולי לא בא לך "נכון לא בא לי" ולכן צריך לשים לב כשעושים טכניקה כזאת לשים לב מה אנחנו חושבים שיש יותר סיכוי שאם אנחנו נגיד לו את מה שאנחנו רוצים באופן פוזיטיבי בלי להביע התנגדות שאז הוא יביע התנגדות והוא לא יסכים איתנו או שדווקא כן כדאי להביע את ההתנגדות מראש כדי שיש יותר סיכוי שהוא יסכים איתנו אחר כך.

זאת אומרת יש יתרונות וחסרונות בזה שמביעים את ההתנגדות לפני שאומרים את מה שרוצים, לדוגמה להגיד לילד "אני יודע שקשה לך לעשות שיעורים לך תעשה שיעורים" יש בזה יתרון וחיסרון היתרון הוא שבעצם אומרים לו "למרות שקשה לך תעשה שיעורים" ואז הוא לא יוכל אחר כך להגיד "קשה לי" כי נכון אמרנו "למרות שקשה לך", החיסרון הוא שאם היינו אומרים "לך תעשה שיעורים" יכול להיות שהוא היה אומר "בסדר" אמרת לו "קשה לי" הוא אומר "רגע קשה לי" נתנו לו תזכורת להתנגדות שלו. אוקי זה היה היתרון והחיסרון שבטכניקה הזאת וצריך לדעת לפעול לפי הסיטואציה, אז מה הכי טוב לעשות? תשובה לפי הסיטואציה לפי ההקשר וצריך לחשוב בהיגיון ואיך לחשוב זה כבר נושא אחר.

מה אנחנו חושבים שיש יותר סיכוי שהבן אדם ישתכנע ולפי זה להסביר לו, עכשיו יש פה עוד היבט מסוים בעניין ברגע שהולכים להביע את ההתנגדות למה שאנחנו רוצים שהבן אדם יחשוב ברגע שהולכים להביע את ההתנגדות הזאת לפני שאנחנו אומרים לבן אדם מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב כגון לדוגמה נגיד שאומרים לו "אני יודע שקשה לך לעשות שיעורים אבל לך תעשה שיעורים", אוקי אז יש פה עוד איזה היבט שאנחנו יכולים להשתדל לצמצם את הסיכוי שזה שבא עם התנגדות זה דווקא ידפוק אותנו, לזה שבא עם התנגדות למה שאנחנו כן רוצים שהבן אדם יעשה כדי לצמצם את הסיכוי שהיא תדפוק אותנו יש פה איזה טכניקה שאפשר לעשות.

והיא על ידי שעושים מבנה כזה, שימו לב המבנה הבסיסי אומר "לך תעשה שיעורים" המתוחכם יותר אומר כמובן לפי ההקשר "למרות שקשה לך לעשות שיעורים לך תעשה שיעורים", המבנה העוד יותר מתוחכם אומר "לך תעשה שיעורים ולמרות שאולי קשה לך לעשות שיעורים לך תעשה שיעורים". זאת אומרת בהתחלה כבר אומרים לבן אדם מה שרוצים שהוא יעשה ולא מראש נותנים לו את ההתנגדות קודם כל נותנים לו את מה שרוצים שהוא יעשה אחר כך מכילים את ההתנגדות שלו ואחר כך אומרים לו עוד פעם מה שרוצים שהוא יעשה.

לדוגמה נגיד "תראה מאוד כדאי לך לקנות את המוצר הזה ולמרות שאתה חושב שמוצרים אחרים יותר טובים אף על פי כן המוצר הזה הוא הכי טוב" אם נתחיל ב - "המוצר הזה הוא הכי טוב" מי אמר אולי יש מוצרים אחרים יותר טובים, אם נגיד לו "תראה אולי יש מוצרים אחרים יותר טובים אבל המוצר הזה הכי טוב" אוטומטית בחוויה של הבן אדם מראש כבר אמרנו לו, התחלנו את הדינמיקה ב - "אתה יודע אולי אתה חושב שיש מוצרים יותר טובים" זהו הוא כבר איבד אותנו זה לא משנה מה נגיד לו אחר כך לכן אומרים לו מראש "אתה יודע המוצר הזה מתאים בשבילך ולמרות שאתה חושב אולי שיש מוצרים יותר טובים אף על פי כן המוצר הזה הוא האידיאלי בשבילך".

אוקי ושימו לב גם כן שכאשר הבעתי את ההתנגדות של הבן אדם השני דחפתי שמה את המילים "אולי, למרות שאולי אתה חושב שמוצרים אחרים הם יותר טובים", כמובן שגם זה נושא של שיחה בפני עצמה יש מקרים שעדיף להגיד לו "למרות שאולי אתה חושב שיש מוצרים יותר טובים" יש מקרים שעדיף להגיד לו "למרות שאתה בטוח שיש מוצרים אחרים יותר טובים" גם פה צריך לדעת מתי אבל זה כבר נושא בפני עצמו. אוקי אבל בגדול קודם אומרים מה שאנחנו רוצים אחר כך אומרים את ההתנגדות ואחר כך אומרים עוד פעם את מה שאנחנו רוצים.

עכשיו מה החיסרון בזה? אז לכאורה יכולתי מראש להגיד אז בוא תמיד תגיד את מה שאתה רוצה את ההתנגדות ואת מה שאתה רוצה, תגיד "אני רוצה ככה וככה ולמרות שככה וככה אף על פי כן ככה וככה". למה מראש לא אמרתי את השיטה הזאת? כי גם בשיטה הזאת יש חיסרון, מה החיסרון של השיטה הזאת? החיסרון של השיטה הזאת הוא בדיוק כמו החיסרון של השיטה של להגיד ישר את מה שאתה רוצה, למה? כי אם אנחנו נגיד לבן אדם "תעשה ככה וככה" יכול להיות שבשנייה שלא הכלנו מספיק את מה שהוא חושב ההפך איבדנו אותו, אם אמרנו לו "תעשה ככה וככה" זהו אבוד כי אוטומטית נהיה לו אנטי ולא משנה מה נגיד אחר כך הלך לאיבוד.

ולכן זה עניין של מינונים צריך לשים לב מה הבן אדם רוצה כמה הוא רוצה להביע התנגדות כמה הוא לא רוצה להביע התנגדות, אם נביע התנגדות והוא יזדהה עם ההתנגדות הזאת או שדווקא אם נביע את ההתנגדות שלו אז דווקא הוא יסכים איתנו כי אנחנו כאילו גילינו אמפתיה כלפי ההתנגדות שלו, אם אומרים למישהו "תעשה ככה וככה" והוא אומר "לא רוצה מה אתה לא אכפת לך שקשה לי" ואם אתה אומר לו "אני יודע שקשה לך אבל תעשה ככה וככה" הוא אומר "הוא הביע אמפתיה לזה שקשה לי אני לא צריך עכשיו להתנגד לו" ולכן בעצם אני רק נתתי פה את ההיבטים האלה כדי שכל אחד יוכל לשחק עם זה איך שהוא רוצה לפי ההקשר ולפי העניין.

עכשיו יש פה עוד טכניקה יותר מתוחכמת שמלבישים אותה על המבנה הזה, הטכניקה אומרת ככה אם אנחנו יודעים שבן אדם הולך להביע התנגדות למשהו מסוים ואנחנו רוצים שהוא לא יביע את ההתנגדות הזאת או אנחנו רוצים לתפל בהתנגדות עוד לפני שהיא נוצרה, מה אפשר לעשות? אז התשובה היא פשוטה אנחנו רוצים שהוא יצביע למפלגה מסוימת וזה מה שאנחנו רוצים, רוצים שהוא יצביע למפלגה מסוימת עכשיו אנחנו יודעים שהוא לא רוצה להצביע למפלגה הזאת, מה צריך לעשות או מה אפשר לעשות? מה שאפשר לעשות זה כזה דבר מה שאפשר לעשות זה לשאול איזה סיבות יכולות להיות לו שבגללן הוא לא ירצה להציע למפלגה שאליה אנחנו רוצים שהוא יצביע איזה סיבות ואז אנחנו רושמים סיבה כזאת וסיבה כזאת.

עכשיו אנחנו שואלים את עצמנו שאלה כזאת האם הסיבות האלה מוצדקות יכול להיות שכן יכול להיות שלא, איזה סיבות הוא הכי בטוח שהן מוצדקות עושים רשימה וכו'. ואז אנחנו צריכים למצוא איזה סיבות יכולות להיות לאותו בן אדם לא להצביע למפלגה שאנחנו רוצים שהוא יצביע אליה ושאנחנו יודעים שהוא עצמו יחשוב שהסיבות האלה לא מוצדקות, לדוגמה נגיד שאנשים נגיד לדוגמה יחליטו נגיד לא להצביע, בשביל הדוגמה אנשים נגיד יחליטו לא להצביע לביבי לבנימין נתניהו מר ראש הממשלה בגלל שאשתו שרה עשתה 1... 2... 3... עכשיו מה האמת האם יש בזה היגיון שאנשים לא יצביעו לביבי בגלל שאשתו עשתה 1.. 2.. 3..? אז כן יש מי שיגיד "כן אנחנו לא נצביע לביבי כי אשתו עשתה 1.. 2.. 3.." אבל יש הרבה מאוד אנשים שיגידו "מה זה קשור עכשיו מה אשתו עשתה אדוני, מה זה קשור שאשתו עשתה ככה וככה תצביע לביבי בשביל סיבות אחרות".

עכשיו שימו לב אם אנחנו נשאל איזה סיבות הגיוניות / לגיטימיות יש לא להצביע לביבי אפשר להביא הרבה סיבות אפשר להגיד כי הביטחון בתקופתו לא משהו כי הכלכלה בתקופתו לא משהו, כי יוקר המחייה לא משהו כי אין שקט חברתי כי אין שקט כזה לא חסרות סיבות, אחת הסיבות בסוף הרשימה תהיה ויש כאלה שיגידו גם בגלל שאשתו שרה ככה וככה ומה זה אומר עליו וזה אומר שככה וככה וכו'. מה יכול לעשות לדוגמה ביבי אם נגיד הוא רוצה שיצביעו לו אז אם הוא יגיד תצביעו לי אז אנשים יגידו לו "לא רוצים להצביע לך אתה בתקופתך אתה הבטחת ביטחון ואין ביטחון הבטחת שלום ואין שלום, הבטחת שיפור כלכלי ואין שיפור כל מה שהבטחת קרה הפוך, לא משנה מה שהבטחת הפוך קרה".

מה יכול לעשות ביבי? לעשות מה שאמרנו להביע את ההתנגדות עוד לפני שהבן אדם מביע אותה ולהגיד "למרות שאתם לא רוצים להצביע לי מסיבות שונות תצביעו לי", אוקי אבל שימו לב שפה מתלבשת עוד מניפולציה מה שצריך לעשות זה כזה דבר כשמביעים את ההתנגדות של הבן אדם לפני מה שרוצים שהוא יעשה שותלים לו מחשבה בראש כאילו הוא מתנגד מהסיבה הלא נכונה, מהסיבה שגם הוא חושב שהיא לא מוצדקת לדוגמה נגיד שביבי יגיד "אני יודע שאתם לא רוצים אולי להצביע לי בגלל מה ששרה עשתה אבל תצביעו לי בכל זאת כי אתם יודעים שזאת סיבה מטופשת, אוקי אתם יודעים שזה סתם קשקוש".

אוקי מה הוא בעצם עשה? הוא בעצם אם הוא היה אומר "תצביעו לי", "לא רוצה להצביע לך, למה שלא נרצה להצביע לך לא חסרות סיבות לא שאחרים יותר טובים אבל גם אתה לא כדאי להצביע לך", אז מה הוא אומר? הוא אומר "אני מראש יגיד את זה שאתה לא רוצה להצביע לי" אבל אם ביבי יגיד "אני יודע שאתם לא רוצים להצביע לי כי נכשלתי בביטחון כי נכשלתי בשלום, כי נכשלתי בכלכלה" אם הוא יגיד את זה מי יצביע לו, אז מה הוא עושה הוא אומר "אני יודע שאולי יש כאלה שלא רוצים להצביע לי כי מסיתים אותכם על מה ששרה עשתה אבל תראו איך הם מסיתים אותכם על מה ששרה עשתה את מי זה מעניין יש לנו גרעין אירני", נכון ואז הוא שכח את כל הסיבות שבגללן לא רוצים להצביע לו אפילו בגלל הגרעין האיראני לא רוצים להצביע לו.

ביבי אם היו חושבים בהיגיון הוא היה יכול להגיד "הבטחתי שאני אטפל בגרעין האיראני נכשלתי עובדתית?" אם הצלחת אז אנחנו לא צריכים אותך נכון ואם לא הצלחת אז גם לא צריכים אותך ככה שבכל מקרה לא צריכים אותך, זאת אומרת איך שהוא לא יסובב את הגלל, הרי מה הוא אומר? הוא אומר "כל העולם נגדנו לגבי הגרעין האיראני" מסקנה נכשלת נכון עכשיו הוא יכול להגיד "לא מה פתאום למרות שאני פה בזכותי הם לא עוד יותר נגדנו" נכון שיש את ההיבט הזה אבל יש גם את ההיבט ההפוך עובדה שהם עדיין נגדנו עובדה שההסברה שלך לא עזרה, עובדה שכל מה שאתה רוצה לעשות העולם נגדנו נכון אז לא הצלחת.

אבל המניפולציה כל כך מתוחכמת עד כדי כך שהיא אומרת, במקרה הזה ספציפית היא מאוד מתוחכמת אבל בגדול המבנה שלה הוא מאוד פשוט קח את ההתנגדות שהבן אדם מתנגד ההתנגדות הרעיונית שהוא לא רוצה לעשות את הדבר ותדחוף לשם איזה סיבה שאתה עצמך מניח שהבן אדם השני בעצמו לא יזדהה איתה ותביע אותה כאילו זאת דעתו של הבן אדם השני. בא נגיד ניקח את הדוגמה עם הילד עם השיעורים, אוקי נגיד שהילד לא רוצה לעשות שיעורים עכשיו אם נשאל למה הילד לא רוצה לעשות שיעורים אז אפשר להגיד הוא לא רוצה לעשות שיעורים כי קשה לו כי בא לו לשחק כי כל מיני סיבות, עכשיו בוא נמציא סיבה לא הגיונית ללמה הילד לא ירצה לעשות שיעורים, בא נגיד נמציא סיבה ילד לא רוצה לעשות שיעורים כי הוא שונא את הצבע של המחברת סתם המצאנו סיבה, אוקי ואז אנחנו אומרים לילד "אנחנו יודעים שאתה לא רוצה לעשות שיעורים כי אתה שונא את הצבע של המחברת אף על פי כן לך תעשה שיעורים".

מה בעצם עשינו? גם הבענו הזדהות עם זה שהוא לא רצה לעשות שיעורים אבל גם שתלנו לו מחשבה "אתה לא רוצה לעשות שיעורים מסיבה מטופשת אוקי כי אתה לא אוהב את הצבע של המחברת, עכשיו אתה עצמך יודע שזה לא נכון אוקי אז לך תעשה שיעורים". זאת אומרת גם אמרנו לו, כאילו זה מראש אומרים לו "תקשיב גם את תקפוץ לך לראש המחשבה שאתה לא רוצה לעשות שיעורים אבל אתה יודע למה אתה לא רוצה לעשות שיעורים זה מסיבה כזאת וכזאת ואתה עצמך יודע שהיא לא נכונה או שהיא לא מוצדקת אז לך תעשה שיעורים". אותו דבר נגיד לגבי מוצר נגיד שלקוח לא רוצה לקנות מוצר מסוים כי הוא לא צריך אותו בא נשאל את עצמו איזה סיבות יכולות להיות ללקוח לא לקנות את המוצר הזה.

עכשיו מה האמת אם הוא לא צריך שלא יקנה, אוקי יש בזה היגיון אבל עכשיו אנחנו נשאל את עצמנו איזה סיבות יכולות להיות ללקוח לא לקנות את המוצר הזה ושהוא עצמו יחשוב שהסיבה הזאת מטופשת, אז לדוגמה נגיד סתם נמציא בן אדם לא רוצה לקנות טלוויזיה כי הוא אומר "לחברים שלי יש טלוויזיה חדשה אני אלך לראות אצלם טלוויזיה" סיבה מטופשת מה קשור מה אתה כל פעם תלך לראות טלוויזיה אצל החברים שלך כשאתה רוצה לראות טלוויזיה חדשה תלת ממד, מה שזה לא יהיה לכן אומרים לבן אדם "תראה אני מבין שאולי אתה לא רוצה לקנות את הטלוויזיה בגלל שאולי יש לך חברים שכבר יש להם טלוויזיה ואתה חושב ללכת לראות אצלם אבל כדאי לך לקנות את הטלוויזיה בכל זאת שיהיה גם לך" וזה כאילו מה עשינו פה.

עכשיו כמובן הדוגמה הספציפית צריכה להתאים לבן אדם לפי ההקשר לפי הסיטואציה ולפי העניין כן, לא סתם להמציא לו לדוגמה שהוא יגיד "מאיפה הבאת לי למה שאני בכלל אחשוב כזה דבר, אני לא רוצה לקנות טלוויזיה בכלל מסיבה אחרת" לכן כמובן שצריך לשים לב גם לדוגמה שמביאים אבל בגדול המבנה אומר כזה דבר, כאשר אומרים לבן אדם את ההתנגדות שלו אז לפעמים כדאי להוסיף דווקא סיבה לא נכונה להתנגדות שלו להגיד לו "אני יודע שאתה מתנגד לככה וככה אבל ככה וככה" וכשאומרים לו "אני יודע שאתה מתנגד לככה וככה" להוסיף "כי" ולתת שמה את הסיבה הנכונה.

שימו לב למבנה המבנה הבסיסי אומר "אני רוצה שתעשה ככה וככה, אני רוצה שתחשוב ככה וככה" המבנה המתוחכם יותר אומר, שזה כמובן מה שאמרתי קודם והמתוחכם יותר אומר "אתה לא מסכים עם זה שככה וככה אבל אני רוצה שככה וככה" וכמובן שקודם נתתי היבט שלפעמים כבר צריך להגיד מה אתה כן רוצה אחר כך מה אתה לא רוצה ואחר כך מה אתה כן רוצה, אוקי וזה כבר נושא אחר. עכשיו שימו לב המבנה אומר כזה דבר, מה אמרנו המבנה אומר ככה "אני רוצה שתעשה ככה" זה המבנה הבסיסי, המבנה המתוחכם יותר אומר "למרות שאתה לא רוצה לעשות ככה תעשה ככה", המבנה העוד יותר מתוחכם אומר "למרות שאתה לא רוצה לעשות ככה כי ככה וככה (סיבה לא נכונה, לא מדויקת שאנחנו יודעים מראש שהוא עצמו לא יסכים איתה (אף על פי כן תעשה ככה וככה", זאת אומרת "למרות שאתה לא רוצה כי...", סתם סיבה שאנחנו יודעים שהוא לא יסכים איתה "אף על פי כן תעשה ככה וככה".

עכשיו מה היתרון ומה החיסרון של הטכניקה הזאת כי אם לא היה שום חיסרון הייתי אומר מראש לעשות את זה תמיד, לכן השאלה היא מה היתרון ומה החיסרון. היתרון הוא שאם אנחנו יודעים שהוא הולך להביע התנגדות אנחנו כבר מראש יכולים לפקס אותו למקום הלא נכון, לתת לו כמו לשתול לו מחשבה כשתקפוץ לך בראש המחשבה שאומרת שאתה לא רוצה לעשות את זה, מראש אנחנו אומרים לו "אתה יודע תחשוב שאתה לא רוצה לעשות את זה כי ככה וככה" ואנחנו כבר מראש יודעים שכשהוא יחשוב שהוא לא רוצה לעשות את זה כי ככה וככה אז אוטומטית הוא לא יסכים לזה ואז הוא כן יעשה את מה שאנחנו רוצים. מה החיסרון של זה, עכשיו ואם לא היינו עושים את זה ואם לא נכניס את ה - "כי" הלא נכון לסיבה להתנגדות מה שקורה בכזה מקרה הוא שיכול להיות שכשהוא יגיד כשהוא ישאל את עצמו "למה אני לא רוצה לעשות את זה?" ואז הוא יעלה על הסיבות הנכונות ואז הוא יתנגד לנו.

לכן מראש אנחנו נשתול לו "כי" לא נכון, דהיינו, סיבה לא נכונה ללמה הוא מתנגד ואז אנחנו מראש כאילו מנטרלים את ההתנגדות שלו. אבל מה החיסרון בזה? החיסרון הוא כזה שאם אנחנו אומרים "תראה למרות שאתה לא בהכרח חושב ככה וככה אף על פי כן תעשה ככה וככה" היתרון...
הזדהות עם ההתנגדות תהליך שכנוע אהבה עצמית חיסרון מול יתרון כדאי לעשות להבין ראש הממשלה להתאים רוצה עכשיו העולם חיסרון ויתרון איך לטפל איך לטפל בהתנגדויות איך לטפל בהתנגדות אמפתיה אמפתיות הבעת אמפתיה הבעת הזדהות הזדהות התנגדויות התנגדות התנגדות מהסיבה הלא נכונה התקדמות טיפול טיפול בהתנגדויות טיפול בהתנגדות טיפולים כדורים להזדהות להקדים תרופה למכה לטפל לטפל בהתנגדויות לטפל בהתנגדות למתקדמים לנהל לנהל משא ומתן לשתול לשתול מחשבות מחשבות מטופל מטופלים מטפל מנהל משא ומתן ניהול ניהול משא ומתן סיבה סיבה לא נכונה סיבות שיטה לשכנוע שיטות שיטות לשכנוע שיטות שכנוע שיטת שכנוע שכנוע שכנוע למתקדמים שתילת מחשבות תרופה תרופות
סרוטונין במח, תרופות פסיכיאטריות, טיפול תרופתי, רמות סרוטונין, כדורים פסיכיאטרים, חוסר סרוטונין, טיפול פסיכיאטרי, תרופות נגד דיכאון, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד עצבים, דופמין, הפרעות חרדה
סרוטונין במח, תרופות פסיכיאטריות, טיפול תרופתי, רמות סרוטונין, כדורים פסיכיאטרים, חוסר סרוטונין, טיפול פסיכיאטרי, תרופות נגד דיכאון, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד עצבים, דופמין, הפרעות חרדה
... במח, תרופות פסיכיאטריות, טיפול תרופתי, רמות סרוטונין, כדורים פסיכיאטרים, חוסר סרוטונין, טיפול פסיכיאטרי, תרופות נגד דיכאון, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד עצבים, דופמין, הפרעות חרדה האם תרופות פסיכיאטריות באמת פותרות בעיות חרדה ודיכאון? אליעד כהן פותח את הדיון בנושא התרופות הפסיכיאטריות והשפעתן על חרדה ודיכאון, תוך כדי בחינת הנושא של שינוי חשיבה והשפעתו על רמות הסרוטונין במוח. באופן כללי, רבים תוהים לגבי יעילותן של תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון ותרופות פסיכיאטריות בכלל, בהשוואה לשינוי חשיבה פנימי, או טיפול פסיכולוגי, אשר מתמקד בשינוי תפיסתי, במחשבות ובאמונות. מה הקשר בין סרוטונין וחרדה לבין שינוי חשיבה? אליעד מסביר את הקשר ... או השמחה שאדם מרגיש. מחקרים רבים מצביעים על כך שאדם שסובל מחרדה או דיכאון, מראה לעיתים קרובות רמות נמוכות יותר של סרוטונין. כאשר אותו אדם מקבל תרופה פסיכיאטרית, התרופה לכאורה מצליחה להעלות את רמות הסרוטונין ולשפר את מצב הרוח או להקל על החרדה. אך אליעד מדגיש נקודה חשובה מאוד: אם תרופות אלו היו פותרות לחלוטין את בעיות החרדה והדיכאון, לא היינו בכלל מדברים על הצורך בשינוי חשיבה. הוא נותן דוגמה מעולם האכילה: כשבן אדם רעב, אף אחד לא חושב איך לשנות את החשיבה כדי לא להיות רעב, אלא פשוט הולך לאכול. אם תרופות נגד חרדה היו עובדות בצורה מושלמת, היו מתייחסים אליהן כמו אל מזון שמעלים רעב. אבל זה לא המצב בשטח. האם מחסור בסרוטונין הוא הסיבה לחרדה? אליעד מציג שאלה מרכזית: מה גרם למה?, האם ... שהחרדה, שמקורה בחשיבה, היא הגורמת לירידה ברמות הסרוטונין. לכן, הגישה הטיפולית של שינוי חשיבה יכולה להשפיע ישירות על רמות הסרוטונין, ללא צורך בתרופות פסיכיאטריות או כדורים נגד דיכאון וחרדה. אליעד חוזר ומדגיש שאין סתירה בין העובדה שכאשר אין סרוטונין האדם יחווה חרדה, וכאשר יש רמות נורמליות של סרוטונין, הוא לא יחווה חרדה. אך השאלה החשובה היא, מה יוצר ... והתשובה שלו ברורה - שינוי החשיבה והתפיסה הוא גורם ישיר שמשפיע על הביוכימיה של המוח, ועל כך הוא ממליץ להתמקד. לסיכום, מה יותר משפיע - טיפול תרופתי או שינוי חשיבה? הנקודה המרכזית שמעלה אליעד כהן היא ששינוי חשיבה הוא כלי עוצמתי, ואף קריטי, בהתמודדות עם הפרעות חרדה, דיכאון ובעיות נפשיות נוספות. התרופות אומנם משפיעות על הכימיה במוח באופן זמני, אך ללא שינוי חשיבה אמיתי, הן לא יביאו לפתרון יסודי וקבוע. האם תרופות נגד דיכאון באמת עוזרות? מה הקשר בין סרוטונין לחרדה? איך שינוי חשיבה משפיע על המוח? טיפול תרופתי לעומת טיפול פסיכולוגי? האם חרדה נגרמת מחוסר סרוטונין? עכשיו מה שהוא דיבר לגבי תרופות פסיכיאטריות, עכשיו השאלה היא כזאת נניח מצד אחד יש את מה שאנחנו כאילו מלמדים לומדים לגבי נושא של שינוי חשיבה אבל עובדתית מחקרים מראים כל בן אדם שסובל מחרדה נניח שבודקים ורואים ... לא שאל איך אני יכול באמצעות שינוי חשיבה לא להיות רעב גם כי זה לא כל כך אפשרי וגם כי אתה פשוט לך תוכל וזה יפתור לך את הרעב, במילים אחרות אם באמת כדורים נגד חרדה היו פותרים את כל החרדות לא היינו מלכתחילה מדברים על איך לפתור חרדה פשוט היו מתייחסים לכדורים כמו למזון אבל זה לא המצב. אבל השאלה היא כזאת הרי עובדתית רואים שכל מי שיש לו ...
תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, להיגמל מתרופות, גמילה מתרופות הרגעה, חרדות בלי תרופות, להפסיק לקחת תרופות
תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, להיגמל מתרופות, גמילה מתרופות הרגעה, חרדות בלי תרופות, להפסיק לקחת תרופות
תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, להיגמל מתרופות , גמילה מתרופות הרגעה, חרדות בלי תרופות, להפסיק לקחת תרופות האם ניתן להיגמל לחלוטין מתרופות נגד חרדה ודיכאון? אליעד מסביר שהצורך בנטילת תרופות נגד חרדה, דיכאון, וחוסר ריכוז נובע מתחושת אי - נוחות ומתח רגשי, שקשורים לאירועים שהאדם חווה בעבר ועדיין משפיעים עליו. הוא מדגיש שהסיבה העיקרית שאנשים פונים לתרופות פסיכיאטריות היא הרצון להקל על מצוקה רגשית ונפשית שהם חווים, ושהכדורים האלה מספקים מענה חלקי בלבד. מכיוון שהתוצאה של הטיפול התרופתי אינה מלאה, האדם עדיין שואף להיות חופשי לחלוטין מהתרופות , להרגיש טוב באופן טבעי וללא תלות בכימיקלים חיצוניים. אליעד מתאר שני כיוונים עיקריים להתמודד עם הבעיה שבגללה האדם נוטל תרופות: הדרך הראשונה היא לוותר על הצורך שהכדור משרת. למשל, אם התרופה נלקחת כדי להגביר ריכוז, האדם יכול לקבל את העובדה שהוא לא מרוכז, וכך להפסיק לקחת כדורים. אם התרופה נלקחת כי יש חרדה, האדם יכול לקבל את זה שיש לו חרדה ולא להילחם בה, וכך לא יזדקק ... כך, אפילו אם ההצלחה תהיה חלקית בשני הכיוונים, הדבר יספיק כדי להשתחרר מתלות בתרופות. מה הקשר בין חרדות, חוסר ריכוז ודיכאון? אליעד מסביר לעומק כי כל הבעיות האלו בעצם ... כי האדם מרוכז ומוטרד כל הזמן. איך אירוע טראומטי מהעבר משפיע על הצורך בתרופות פסיכיאטריות? אליעד מסביר שאם אדם חווה אירוע קשה וטראומטי, הדבר יכול להמשיך להפריע לו ... פעם שהוא נזכר באירוע, הזיכרון מעורר מחדש רגשות קשים, שמחייבים אותו להשתמש בתרופות כדי למתן את הרגשות הללו. אליעד מציג שלוש אפשרויות להתמודדות עם טראומה כזאת: להמשיך לקחת כדורים כל החיים, ולקבל את המצב כפי שהוא. להפסיק את התרופות ולהישאר עם הסבל, ללא פתרון. לנסות להתמודד עם שורש הטראומה על ידי שינוי הפרשנות של ... לשנות את התפיסה הזאת, הזיכרון כבר לא יגרום לו סבל, וכך הוא יוכל להשתחרר מתרופות לגמרי. האם לקבל את הסבל היא גם דרך להיגמל מכדורים פסיכיאטריים? אליעד מסביר גם את ... יקבל את חוסר הריכוז או את הדיכאון. קבלה מלאה שכזאת מורידה את הצורך בטיפול תרופתי, מכיוון שהסבל נפסק כשלא נלחמים נגדו. הוא מדגיש שהמצב של לקבל את הדברים כפי שהם דומה למצב של אדם שנולד עם מוגבלות פיזית, ובכל זאת לומד לחיות איתה בשלום, ללא צורך בתרופות או פתרונות חיצוניים. מה היתרון של קבלת חוסר השלמות או המצוקה בחיים? אליעד טוען ... אמיתי. אם האדם משלים עם המצב הקשה באופן עמוק ופנימי, הוא לא יהיה זקוק יותר לתרופות, כי לא יהיה לו צורך לשנות שום דבר או לברוח משום רגש. הוא כבר לא יהיה תלוי בשום פתרון חיצוני, ובכך הוא הופך באמת לאדם חופשי. איך להפסיק לקחת תרופות נגד חרדה? האם אפשר להיגמל מכדורים פסיכיאטריים? איך להתמודד עם זיכרונות טראומטיים? ... קבלה עצמית כפתרון לחרדה איך לשנות פרשנות לזיכרון טראומטי? איך לחיות בלי תרופות הרגעה? ...
טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכיאטריות, כדורים פסיכיאטרים, פסיכוסומאטיות, דופמין, סרוטונין, תרופות פסיכולוגיות, תרופות נגד דיכאון, תרופות נגד חרדה, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גוף נפש
טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכיאטריות, כדורים פסיכיאטרים, פסיכוסומאטיות, דופמין, סרוטונין, תרופות פסיכולוגיות, תרופות נגד דיכאון, תרופות נגד חרדה, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גוף נפש
... פסיכיאטרי, תרופות פסיכיאטריות, כדורים פסיכיאטרים, פסיכוסומאטיות, דופמין, סרוטונין, תרופות פסיכולוגיות, תרופות נגד דיכאון, תרופות נגד חרדה, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גוף נפש האם התרופות הפסיכיאטריות באמת פותרות את הבעיות הנפשיות? אליעד כהן פותח בדיון מעמיק על השאלה האם טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכיאטריות וכדורים פסיכיאטריים באמת מסוגלים לפתור בעיות נפשיות, דיכאון וחרדות באופן מוחלט או רק חלקי ... בעיקר על הנחה שבעיות נפשיות נובעות מחוסר איזון כימי במוח, כמו מחסור בחומרים מסוימים (דופמין, סרוטונין וכו), ולכן התרופות מנסות לשנות את הרכב החומרים הללו במטרה ליצור תחושה טובה יותר. עם זאת, אליעד מסביר שבמציאות, הטיפול ... חולף מיד, מה שמוכיח שהבעיה הייתה פיזית ולא נפשית. אך בניגוד לכך, כאשר מדובר על מצב נפשי, עצם הפתרון החיצוני (למשל, תרופה או כדור) לא יכול לפתור באופן עמוק ויסודי את מקור הבעיה הנפשית. אליעד מביא דוגמה נוספת: אם אדם מרגיש רע ... אך זה לא פתרון מוחלט לבעיה עמוקה של תחושת חסר משמעות או ריקנות קיומית. במצבים מסוימים, גם אחרי ספורט או נטילת תרופות, האדם עדיין ירגיש בדיכאון או חרדה, אם מקור הבעיה הוא עמוק ופנימי. אליעד מדגיש שגם אם ניתן לראות אצל האדם שהתרופות העלו לו את רמת הסרוטונין, השינוי הכימי הזה קרה בעקבות שינוי במחשבות ובהבנה הפנימית שלו, ולא להיפך. האם ... ולא ההפך. האדם הרגיש טוב בזכות השינוי בהבנה, וכך עלה גם הסרוטונין במוח, ולא כי הסרוטונין עלה קודם. מדוע יש אנשים שתרופות פסיכיאטריות אינן עוזרות להם? אליעד מסביר שאנשים שתרופות אינן עוזרות להם הם כאלה שהסבל שלהם עמוק מאוד, ומקורו בעצם הקיום שלהם, ולא בסיטואציה חיצונית. הוא מתאר ... פתרון מוחלט ועמוק. אליעד מתייחס לכך שפסיכיאטרים לרוב לא מכירים את התהליכים הנפשיים הפנימיים באמת, ולכן מציעים פתרונות תרופתיים שטובים בעיקר למקרים שטחיים ולא למקרים עמוקים וקיומיים. הוא מוסיף דוגמה שבה אדם מרגיש חרדה מאיום עתידי, ואם נותנים לו חדשות טובות, הוא מתמלא בשמחה מיידית, ללא תרופה. הדבר מוכיח שהבעיה העמוקה ביותר היא תמיד פנימית ושכלית. כיצד ניתן להגיע לפתרון מוחלט של בעיות נפשיות? ... הטלת הספק העמוקה ביותר בכל מה שהאדם בטוח בו תוביל אותו לתובנה מוחלטת שתשחרר אותו מכל סבל נפשי. אליעד מסיים בטענה שתרופות וחומרים חיצוניים עשויים לעזור במקרים שטחיים, אך במקרים עמוקים, רק השכל, ההבנה והחקירה העצמית יכולים לפתור את הבעיה לחלוטין. האם תרופות פסיכיאטריות באמת עוזרות? האם דיכאון הוא בעיה כימית? איך עובד הקשר בין גוף לנפש? איך לפתור חרדות ודיכאון ללא תרופות? מה הקשר בין סרוטונין לדיכאון? ...
פסיכיאטריה, האם לאשפז מישהו? אשפוז פסיכיאטרי, אשפוז בכפייה, תרופות פסיכיאטריות, אשפוז כפוי, טיפול רפואי בכפייה, מצבי חירום פסיכיאטריים, תרופה פסיכיאטרית, תרופות אנטי פסיכוטיות, תרופות לסכיזופרניה, הפרעות נפשיות
פסיכיאטריה, האם לאשפז מישהו? אשפוז פסיכיאטרי, אשפוז בכפייה, תרופות פסיכיאטריות, אשפוז כפוי, טיפול רפואי בכפייה, מצבי חירום פסיכיאטריים, תרופה פסיכיאטרית, תרופות אנטי פסיכוטיות, תרופות לסכיזופרניה, הפרעות נפשיות
... האם לאשפז מישהו? אשפוז פסיכיאטרי, אשפוז בכפייה, תרופות פסיכיאטריות, אשפוז כפוי, טיפול רפואי בכפייה, מצבי חירום פסיכיאטריים, תרופה פסיכיאטרית, תרופות אנטי פסיכוטיות, תרופות לסכיזופרניה, הפרעות נפשיות האם כדאי לאשפז מישהו ... במקרה של אדם עם הפרעות נפשיות קשות שמסכן את עצמו או אחרים, אשפוז בכפייה ותרופות פסיכיאטריות ייתכן ויהיו פתרון זמני וחשוב כדי ... שמתנהגים בצורה לא נורמלית, גדל הסיכוי שגם הוא יאמץ התנהגויות כאלה. האם תרופות פסיכיאטריות פותרות בעיות נפשיות? אליעד מתייחס לתרופות פסיכיאטריות כאל אמצעי נוסף שאינו באמת פותר בעיות נפשיות. הוא מסביר שתרופות פסיכיאטריות אינן מטפלות בשורש הבעיה, אלא רק ... כי החברה שלו עזבה אותו, והוא חושב להתאבד. אם מאשפזים אותו ומטפלים בו בתרופות פסיכיאטריות, ייתכן שלאחר חודש הוא כבר לא יהיה ... לא באמת טופלה, אלא פשוט חלפה או נשכחה באופן זמני. הוא משווה את השימוש בתרופות פסיכיאטריות לצריכת סוכר או אכילת עוגיות כדי לשפר ... אף אחד לא באמת חושב שאכילת שוקולד או סוכר מטפלת בדיכאון באופן אמיתי. כך גם תרופות פסיכיאטריות אינן טיפול אמיתי ואינן מרפאות דיכאון ... או בכימיקלים אחרים במוח. מה הדרך הנכונה והיעילה לטפל בהפרעות נפשיות ללא תרופות ואשפוז? אליעד כהן טוען שהדרך הנכונה והיעילה ביותר ... כמעט כל בעיה נפשית ניתן לפתור באמצעות הבנה ושימוש בהיגיון בלבד, ללא צורך בתרופות פסיכיאטריות או באשפוז כפוי. לדבריו, הטיפול האמיתי ... מה שהוא מרגיש, ולטפל בה ישירות, במקום לנסות לטשטש או להרגיע את התסמינים עם תרופות ואשפוזים. אליעד מדגיש כי הפתרון הזה אינו הוקוס - ... מאחורי הרגש והבעיה. האם אשפוז פסיכיאטרי עוזר? איך לטפל בהפרעות נפשיות בלי תרופות? האם תרופות פסיכיאטריות מרפאות דיכאון? האם אשפוז בכפייה מסוכן? ... להתאשפז מרצון, אשפוז נפשי, אשפוז עצמי, אשפוז שיקומי, בית חולים לחולי נפש, תרופות נגד דיכאון, תרופות נגד חרדה ...
תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, תרופות פסיכיאטריות, גארי יורופסקי, צמחונות, בעד אכילת בשר, נגד אכילת בשר, בחירה חופשית של תינוק, תודעה של תינוק, נגד צמחונות, בעד צמחונות
תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, תרופות פסיכיאטריות, גארי יורופסקי, צמחונות, בעד אכילת בשר, נגד אכילת בשר, בחירה חופשית של תינוק, תודעה של תינוק, נגד צמחונות, בעד צמחונות מדוע תרופות נגד חרדה ודיכאון אינן פתרון אמיתי לבעיות נפשיות? אליעד כהן מסביר כי תרופות נגד חרדה, דיכאון ותרופות פסיכיאטריות שונות אינן יכולות לספק פתרון אמיתי ויציב לבעיות נפשיות. לפי ההסבר שלו, השימוש בתרופות הוא כמו לשים פלסטר על פצע עמוק. הוא נותן דוגמה של גג דולף בזמן סופה: בעל מקצוע אינו יכול לתקן את הגג כשהסופה בעיצומה, כי הוא מפחד להחליק או להיפגע. אז הוא מחכה עד שהסופה ... הוא אומר שכאשר אדם סובל מחרדה והוא משתמש בתרופות, החרדה לכאורה עוברת, אך השורש האמיתי של הבעיה נשאר. לכן החרדה תחזור שוב, אולי אפילו חזקה יותר, כיוון שהאדם לא למד להתמודד איתה כראוי. האם תינוקות חסרי אונים או בעלי בחירה ... כדי התרחשות הבעיה ולא אחרי שהבעיה כבר חלפה. האם תרופות נגד חרדה עובדות? האם תינוק חסר אונים? האם אכילת בשר טבעית לאדם? מה הטעות של גארי יורופסקי? איך לפתור בעיות בצורה נכונה? ...
שימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה
שימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה
... בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה למה פסיכולוגים שולחים מטופלים לקחת תרופות פסיכיאטריות? אליעד כהן מסביר לעומק את ההיגיון מאחורי ההמלצה של פסיכולוגים או מטפלים להפנות מטופלים לטיפול תרופתי, כאשר הם עצמם אינם יכולים לעזור להם באופן מלא. כאשר פסיכולוג אומר למטופל אני לא יכול לעזור לך, לך תיקח כדורים, הוא למעשה מודה בחוסר יכולתו לעזור, אך בו זמנית מעביר את האחריות לחוסר ההצלחה אל המטופל עצמו או אל גורם חיצוני. האם הפניה לתרופות מצביעה על מגבלה של המטפל או של המטופל? לדברי אליעד, כאשר הפסיכולוג מפנה את המטופל לנטילת תרופות, הוא בעצם רומז באופן עקיף שהבעיה אינה נמצאת בידיו של המטפל, אלא היא נובעת מתוך מגבלותיו של המטופל. כך, במקום ... ניתנת לפתרון בדרכים הפסיכולוגיות המקובלות. מה משמעות השימוש במונח אין בחירה חופשית בהקשר זה? אליעד מתאר כי הטענה לפיה המטופל זקוק לתרופות כי אין לו בחירה חופשית היא בעצם קביעה שהבעיה אינה ניתנת לפתרון באמצעות שיחות או טיפול פסיכולוגי, אלא רק באמצעות התערבות כימית. הפסיכולוג שאומר זאת יוצר לגיטימציה לכך שהבעיה של המטופל היא כה עמוקה ויסודית, שאין דרך לשנותה אלא בעזרת תרופות שיחליפו את הרצון או התפקוד הרגשי הטבעי של האדם. מדוע מטפלים מעדיפים לשלב תרופות עם טיפול פסיכולוגי? אליעד מסביר כי רוב המטפלים מעדיפים להמליץ על שילוב של טיפול פסיכולוגי ותרופתי כדי לא להודות שהם עצמם חסרי יכולת. לדבריו, כשמטפל ממליץ לשלב טיפול עם כדורים, הוא מנסה להימנע מלהודות באופן מלא בכך שהוא מיותר לחלוטין בתהליך הטיפולי. בצורה זו, הוא עדיין נתפס כבעל ערך מסוים בתהליך השיפור של המטופל, למרות שההסתמכות על התרופות מעידה בעקיפין כי לא ניתן היה לפתור את הבעיה באופן פסיכולוגי בלבד. מה האינטרס של הפסיכולוג בהמלצה על תרופות פסיכיאטריות? אליעד מדגיש את הנקודה שהאינטרס המרכזי של הפסיכולוג או המטפל הוא להגן על דימויו העצמי ועל מעמדו המקצועי. המטפל שומר על תפיסתו כאילו הוא יודע הכל, ולכן אם הוא אינו מסוגל לעזור, המשמעות היא שרק תרופות מסוגלות להתמודד עם אותה בעיה ספציפית. בכך הוא מגן על עצמו מפני ביקורת ומפני תחושת חוסר מסוגלות אישית. מדוע מטפל מפנה מטופל לפסיכיאטר במקום לתת תרופות בעצמו? אליעד מסביר כי כאשר הפסיכולוג שולח את המטופל לפסיכיאטר לקבלת תרופות, הוא לכאורה מעביר את האחריות הלאה, אך למעשה הוא קובע שגם המטפל האחר אינו באמת פותר את הבעיה אלא רק מספק פתרון תרופתי. זהו למעשה מסר עקיף, שאין מישהו שיכול לפתור את הבעיה בצורה פסיכולוגית אמיתית. מה משתמע מהסכמה של המטופל לקחת תרופות? לפי אליעד, כאשר המטופל מסכים ליטול תרופות בעקבות המלצת הפסיכולוג, הוא מאשר בעצמו כי אף אחד לא יכול לעזור לי. הוא מחזק את הטענה כי הבעיה בלתי פתירה בדרכים שאינן תרופתיות, ובכך הוא למעשה פוטר את המטפל מאחריות ומאשש את הטענה שהבעיה שלו אינה ניתנת לפתרון בדרך פסיכולוגית בלבד. האם טיפול תרופתי יכול להיות פתרון מוחלט לבעיות פסיכולוגיות? אליעד טוען שההפניה לתרופות אינה פותרת את הבעיה עצמה, אלא רק מסמנת את קיומה של בעיה שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור. לדבריו, הטיפול התרופתי הוא אמצעי נוח עבור מטפלים להימנע מהודאה בחוסר ידע או ביכולת מוגבלת שלהם לעזור, ובכך הוא מהווה פתרון חלקי בלבד, ולא פתרון אמיתי. לסיכום: מה המשמעות האמיתית של המלצת מטפל על תרופות? לפי ההסבר המפורט של אליעד, המלצה של פסיכולוג או מטפל לנטילת תרופות פסיכיאטריות היא בדרך כלל הודאה מוסווית של המטפל בכך שהוא אינו יכול לפתור את הבעיה. ההמלצה לתרופות פותרת את המטפל מהצורך להודות במגבלותיו ומעבירה את האחריות לבעיה אל המטופל או אל גורמים גנטיים או כימיים, ולכן יש לשים לב מה באמת עומד מאחורי המלצות אלו. למה פסיכולוגים שולחים לכדורים? האם תרופות פסיכיאטריות באמת עוזרות? כדורים נגד דיכאון, האם זה הכרחי? מה פסיכולוגים לא מספרים על טיפול
חיסונים, תרופות, הגוף שלנו חכם, האם להתחסן? להקשיב לגוף, האם להוריד את החום? האם לקחת תרופות? האם לסמוך על הגוף? רפואה מונעת, הורדת חום, התנגדות לחיסונים, הרפואה הנכונה, הרפואה הטבעית, האם להשתמש בתרופות? רפואה אלטרנטיבית
חיסונים, תרופות, הגוף שלנו חכם, האם להתחסן? להקשיב לגוף, האם להוריד את החום? האם לקחת תרופות? האם לסמוך על הגוף? רפואה מונעת, הורדת חום, התנגדות לחיסונים, הרפואה הנכונה, הרפואה הטבעית, האם להשתמש בתרופות? רפואה אלטרנטיבית
... תרופות, הגוף שלנו חכם, האם להתחסן? להקשיב לגוף, האם להוריד את החום? האם לקחת תרופות? האם לסמוך על הגוף? רפואה מונעת, הורדת חום, התנגדות לחיסונים, הרפואה הנכונה, הרפואה הטבעית, האם להשתמש בתרופות? רפואה אלטרנטיבית האם נכון להימנע משימוש בתרופות כי הגוף שלנו חכם? אנשים רבים מתנגדים לשימוש בתרופות, חיסונים והתערבויות רפואיות בטענה כי הגוף שלנו הוא חכם ומסוגל לרפא את עצמו לבד. אליעד כהן מציג את הטענה המרכזית של אותם אנשים, לפיה ... בעצמו עם מחלות ובעיות רפואיות שונות. לפי טענה זו, התערבות רפואית כגון הורדת חום או נטילת תרופות נגד לחץ דם היא מיותרת ואף מפריעה לתהליך הריפוי הטבעי של הגוף. האם יש סתירה בטענה שהגוף שלנו חכם? אליעד כהן אינו מנסה לקבוע האם הגוף ... על הגוף, מדוע לא נותנים לו להסתדר לבד, ללא עזרה חיצונית? מה הקשר בין אוכל ושתייה לשימוש בתרופות? אליעד כהן מסביר שכל האנשים, כולל אלה שמתנגדים לתרופות, משתמשים למעשה בתרופות כל הזמן - כי אוכל ושתייה הם למעשה סוג של תרופה. הגוף סובל ממחלה סופנית שנקראת מוות, והסימפטומים של המחלה הזו הם רעב, צמא ועייפות. כל פעם שאדם אוכל ושותה הוא בעצם לוקח תרופה זמנית שמטפלת רק בסימפטומים ולא במחלה עצמה. האוכל והשתייה לא מונעים בסופו של דבר את המוות - הם רק מאריכים את הזמן עד להופעת הסימפטומים הבאים של רעב וצמא, בדיוק כפי שכדור נגד כאב ראש אינו פותר את הסיבה לכאב, אלא רק מעלים את הכאב באופן זמני. הוא מדגיש את הנקודה שאנשים שמתנגדים לנטילת תרופות מסוימות או להורדת חום כשהם חולים, משתמשים גם הם באותו היגיון רפואי - כלומר, מטפלים בסימפטומים באופן יומיומי על ידי אוכל ושתייה. מדוע ההתנגדות לתרופות מבוססת על נימוקים בעייתיים? אליעד כהן מצביע על כך שהטיעונים שהגוף שלנו הוא חכם ואסור להתערב בו על ידי נטילת תרופות או חיסונים, אינם עקביים. אותם אנשים שטוענים שהגוף חכם לא הולכים עם הטענה עד הסוף. הם בעצמם עוזרים לגוף במצבים יומיומיים, כמו לאכול כשהם רעבים, לשתות כשהם צמאים או לשים מעיל כשקר להם. מכאן שהוא מסיק שהנימוקים נגד תרופות, שמבוססים על הטענה של חוכמת הגוף, הם לא הגיוניים ואף בעייתיים, גם אם המסקנה הסופית (ההתנגדות לתרופות מסוימות) יכולה להיות נכונה מסיבות אחרות. אליעד אינו מצהיר האם צריך לקחת תרופות או להימנע מהן, ואינו מביע עמדה רפואית ברורה בנושא. הוא מתמקד אך ורק בחוסר העקביות בטיעונים ובנימוקים של האנשים שמתנגדים באופן גורף לתרופות או להתערבויות רפואיות אחרות. האם יש בעיה להוריד חום או לטפל בסימפטומים בלבד? אליעד כהן מדגים כי כשאדם לוקח תרופה נגד כאב ראש, הוא אכן לא פותר את הבעיה הבסיסית שגרמה לכאב, אלא רק מטפל בסימפטום הזמני. הוא מציין שייתכן והתרופה לא תפתור כלל את הסיבה לכאב או תמנע את הופעתו מחדש, אך בכל זאת אנשים לוקחים תרופות כאלה כל הזמן. האנשים שמאמינים שאסור להוריד חום מכיוון שהחום הוא סימן לריפוי עצמי, לא מביאים את אותו ההיגיון ליתר תחומי החיים. מה המסר המרכזי שאליעד כהן רוצה להעביר? המסר המרכזי שאליעד כהן רוצה להעביר הוא שאנשים שמתנגדים לתרופות, חיסונים והתערבויות רפואיות כי הגוף חכם צריכים להיות עקביים וליישם את הגישה שלהם בכל תחומי החיים. אם הם סומכים על הגוף לחלוטין, אז הם ... הגוף אינו מספיק חזק ולא עומד במבחן ההיגיון. אליעד כהן אינו מנסה לשכנע אנשים כן או לא להשתמש בתרופות או חיסונים, אלא להראות להם שאם הם משתמשים בטיעון של חוכמת הגוף כדי להתנגד לתרופות , עליהם להיות עקביים ולהבין שגם הם משתמשים באופן יומיומי בטיפול סימפטומטי זמני בדיוק כמו נטילת תרופות. האם הגוף שלנו באמת חכם? האם לקחת תרופות נגד כאב ראש? האם להוריד חום גבוה? האם להקשיב לגוף או לרופאים? האם חיסונים מועילים או מזיקים? רפואה טבעית או אלטרנטיבית? לסמוך על הגוף ... טיפש, אלוהים ברא לנו גוף חכם, האם הגוף חכם? האם הגוף טיפש? חכמת גוף האדם, טיפול במחלות ללא תרופות, תזונה נכונה, אכילה ושתיה זה שימוש בתרופות, אוכל זה תרופה, כולם חולים במחלה סופנית, לחלות במחלה סופנית, לאכול ולשתות זה להשתמש ב
בעד ונגד, כן או לא, תרופות נגד חרדה, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול תרופתי בדיכאון, תרופות נגד דיכאון, כדור נגד חרדה, כדור נגד דיכאון, טיפול קוגניטיבי בחרדה, טיפול קוגניטיבי בדיכאון, סרוטונין, דופמין
בעד ונגד, כן או לא, תרופות נגד חרדה, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול תרופתי בדיכאון, תרופות נגד דיכאון, כדור נגד חרדה, כדור נגד דיכאון, טיפול קוגניטיבי בחרדה, טיפול קוגניטיבי בדיכאון, סרוטונין, דופמין
... ונגד, כן או לא, תרופות נגד חרדה, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול תרופתי בדיכאון, תרופות נגד דיכאון, כדור נגד חרדה, כדור נגד דיכאון, טיפול קוגניטיבי בחרדה, טיפול קוגניטיבי בדיכאון, סרוטונין, דופמין האם כדאי לשלב טיפול תרופתי עם טיפול קוגניטיבי בחרדה ודיכאון? הדיון מתמקד בשאלה האם כדאי להמליץ על שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול קוגניטיבי על מנת להתמודד עם חרדה ודיכאון, או להעדיף טיפול אחד בלבד. בשיחה, הוצגו גישות שונות, כל אחת עם יתרונות וחסרונות. האם עדיף רק טיפול תרופתי? האם ניתן להסתמך רק על טיפול תרופתי כדי לטפל בחרדה? יש אנשים שמאמינים כי טיפול תרופתי הוא הפתרון המהיר והיעיל ביותר לבעיה. התרופות נועדו להוריד את תסמיני החרדה באופן מיידי, אך הבעיה המרכזית היא שהן לא פותרות את הבעיה בצורה שורשית. ישנה דאגה ממנה, שהתרופות עשויות להפוך את האדם לתלוי בהן, ובסופו של דבר לא לפתור את ... חמורים ומחפשים הקלה מיידית. האם כדאי לשלב את השניים? ההמלצה של חלק מהאנשים היא לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול קוגניטיבי. זה מאפשר להפחית את תסמיני החרדה ... בצורה ארוכת טווח. עם הזמן, כאשר טיפול הקוגניטיבי מתחיל להראות תוצאות, ניתן להוריד את מינון התרופות בהדרגה. מדובר בפתרון שמתחשב בשני היבטים: ההקלה המיידית של התרופות והטיפול השורשי של השינוי החשיבתי. האם טיפול תרופתי עשוי להפריע לטיפול קוגניטיבי? מנגד, יש כאלה שטוענים כי טיפול תרופתי עשוי להפריע להצלחת הטיפול הקוגניטיבי. לדוגמה, תרופות עשויות לשנות את מצב הרוח או את החשיבה בצורה שתפגע ביכולת ... לכן, יש אנשים המעדיפים להתחיל קודם בטיפול קוגניטיבי בלבד, ורק אם זה לא מספיק, לפנות לטיפול תרופתי . מה קורה אם התרופות לא פותרות את הבעיה? נראה כי ישנו חוסר הסכמה בין דוברים האם טיפול תרופתי בלבד יכול לפתור את הבעיה, או שהפתרון האמיתי טמון בטיפול קוגניטיבי. יש כאלו המאמינים כי תרופות יכולות רק להקל על התסמינים אך לא לפתור את הבעיה בשורש, ... המצריך מאמץ ותהליך ממושך, עשוי להיות קשה לאנשים שמחפשים פתרון מיידי. כיצד הגישה הכללית לתרופות נגד חרדה משפיעה על האדם? שאלה נוספת שנוגעת לשימוש בתרופות היא איך הגישה הכללית כלפי תרופות משפיעה על האדם. לדוגמה, יש אנשים שמרגישים שאם הם לוקחים תרופות, הם לא שולים את החרדה בעצמם ומרגישים שהם הופכים לתלויים בתרופות, דבר שעשוי להרגיש משפיל או מאיים. יש תחושה של אובדן שליטה, ולכן יש מי שמעדיף לא לקחת תרופות כלל, ולעבוד על פתרון הבעיה בעזרת שינוי חשיבתי בלבד. האם כל אדם צריך טיפול תרופתי? לא כל אדם שסובל מחרדה יזדקק לטיפול
גמילה מכדורים פסיכיאטריים, הפסקת תרופות פסיכיאטריות, איך להפסיק שימוש בכדורים נגד חרדה? לשלוט ברגשות, תרופות נגד הפרעות נפשיות, כדורים נגד הפרעת אישיות, גמילה מתרופות נגד דיכאון, איך להפסיק כדורים פסיכיאטרים? טיפול פסיכיאטרי
גמילה מכדורים פסיכיאטריים, הפסקת תרופות פסיכיאטריות, איך להפסיק שימוש בכדורים נגד חרדה? לשלוט ברגשות, תרופות נגד הפרעות נפשיות, כדורים נגד הפרעת אישיות, גמילה מתרופות נגד דיכאון, איך להפסיק כדורים פסיכיאטרים? טיפול פסיכיאטרי
... מכדורים פסיכיאטריים, הפסקת תרופות פסיכיאטריות, איך להפסיק שימוש בכדורים נגד חרדה? לשלוט ברגשות, תרופות נגד הפרעות נפשיות, כדורים נגד הפרעת אישיות, גמילה מתרופות נגד דיכאון, איך להפסיק כדורים פסיכיאטרים? טיפול פסיכיאטרי איך אפשר להיגמל מתרופות פסיכיאטריות ולחיות ללא כדורים? אנשים רבים שמשתמשים בכדורים פסיכיאטריים, כמו תרופות נגד דיכאון, חרדה, או אפילו תרופות לטיפול בהפרעות נפשיות מורכבות יותר כגון פסיכוזה, מתמודדים עם השאלה החשובה: האם אפשרי להפסיק לקחת את התרופות הללו ולחיות חיים מאוזנים ללא עזרים חיצוניים? התשובה שאליעד כהן נותן היא חד משמעית - כן, ניתן להיגמל לחלוטין מתרופות פסיכיאטריות, אבל הדרך לעשות זאת אינה תמיד פשוטה כפי שהיא נשמעת, ויש להבין כיצד לגשת לתהליך בצורה הנכונה. האם הפסקה הדרגתית של כדורים פסיכיאטריים היא הדרך הנכונה? ... של רגשות היא המפתח לגמילה מתרופות פסיכיאטריות? כדי להפסיק להשתמש בתרופות נגד חרדה ודיכאון, אליעד מדגיש שהדבר החשוב ביותר הוא להבין איך הרגשות נוצרים ומה גורם להם להתפתח. הוא מסביר שכאשר אדם לוקח כדורים נגד דיכאון או חרדה, בעצם הוא מנסה להתמודד עם תחושה לא נעימה שהוא חווה. אולם התחושות האלה אינן נובעות אך ורק מחוסר איזון כימי במוח, אלא בעיקר מתהליכי החשיבה והמחשבות ... התהליך המעשי לגמילה מתרופות פסיכיאטריות כולל את השלבים הבאים: לימוד והבנה עמוקה של המנגנון הנפשי שמייצר רגשות שליליים כמו חרדה, דיכאון, כעס או פרנויה. זיהוי המחשבות השליליות המייצרות רגשות ... אותם או להימנע מהם באמצעות תרופות. הפחתה הדרגתית של השימוש בכדורים בהתאם לשיפור המיומנויות האלה, עד שהאדם יוכל להפסיק לחלוטין את השימוש בתרופות. לדוגמה, כאשר אדם מפחית מינון של כדור ומרגיש שהחרדה חוזרת, עליו להיות מוכן ולדעת כיצד להתמודד עם החרדה באופן עצמאי. כאשר הוא יוכל לשלוט ברגש הזה, הוא יוכל להמשיך ... עד להפסקה מלאה של השימוש בתרופה. מדוע חשוב להתמודד עם רגשות ולא להדחיק אותם? אליעד מדגיש כי התמודדות ישירה עם רגשות שליליים היא הכרחית, כיוון שהדחקתם לא פותרת את הבעיה אלא רק מחמירה אותה. כאשר ... תהליך שמוביל להפחתת התלות בתרופות פסיכיאטריות, וליכולת להתנהל באופן מאוזן ללא סיוע תרופתי. מה הצעד הראשון שכדאי לעשות כדי להפסיק לקחת כדורים פסיכיאטריים? הצעד הראשון לגמילה מוצלחת מתרופות פסיכיאטריות, לפי אליעד, הוא להתחיל ללמוד כיצד נוצרים הרגשות ואיך לשלוט בהם. יש ללמוד ולחקור את המחשבות והאמונות שמייצרות תחושות שליליות, ולהתאמן בשליטה ובניהול ... איך להיות מאוזן רגשית ללא תרופות? איך ניתן להפסיק לקחת כדורים פסיכיאטריים? אנשים רבים שנוטלים כדורים נגד דיכאון, חרדה או תרופות פסיכיאטריות שונות תוהים האם וכיצד ניתן להיגמל מהם לחלוטין ולחיות בלעדיהם. השאלה המרכזית היא איך להפסיק לקחת את הכדורים ולהיות מאוזנים רגשית באופן טבעי. האם ניתן להפסיק לקחת תרופות פסיכיאטריות? כן, ניתן להפסיק לקחת כדורים פסיכיאטריים, אך יש לעשות זאת בצורה נכונה. רבים טוענים כי יש להפסיק בהדרגה, אך זה לא תמיד נכון ולפעמים אף עלול לגרום לנזק. ... רגשות וכיצד לשלוט בהם? כדורים נגד דיכאון או חרדה מיועדים לטפל בתחושות שליליות כמו דיכאון, חרדה ותחושות קשות אחרות. אך בפועל, התחושות האלו נובעות מהמחשבות של האדם ולא רק מחוסר איזון כימי במוח. כדי ... נכונה? איך ניתן להיגמל מתרופות פסיכיאטריות באופן מעשי? ברגע שאדם מתחיל לשלוט ברגשותיו, הצורך בתרופות הולך ופוחת באופן טבעי. לדוגמה, אדם שמפחית מינון של כדור ומרגיש תסמינים רגשיים כמו חרדה או כעס, אך יודע כיצד לנהל אותם - יוכל להמשיך ולהפחית את השימוש בכדורים עד ... הפחתה הדרגתית של השימוש בתרופות בהתאם ליכולת לשלוט ברגשות מהו הצעד הראשון להפסקת השימוש בכדורים? הצעד הראשון הוא להתחיל ללמוד על המנגנון הנפשי: איך נוצרים רגשות? איך לשלוט ברגשות? איך להתמודד עם ... איך להיות מאוזן רגשית ללא תרופות? איך להפסיק כדורים פסיכיאטריים? איך להפסיק כדורים נוגדי דיכאון? איך להפסיק כדורים פסיכיאטריים בבת אחת? איך להפסיק כדורים נוגדי חרדה? איך להפסיק כדורים נגד דיכאון? איך להפסיק
הפרעות חרדה, גמילה מכדורים נגד חרדה, הפסקת טיפול תרופתי בחרדות, איך להיגמל מתרופות נגד חרדה? הפסקת כדורים נוגדי חרדה, איך להפסיק תרופות נגד חרדות? גמילה מתרופות הרגעה, תרופות פסיכיאטריות
הפרעות חרדה, גמילה מכדורים נגד חרדה, הפסקת טיפול תרופתי בחרדות, איך להיגמל מתרופות נגד חרדה? הפסקת כדורים נוגדי חרדה, איך להפסיק תרופות נגד חרדות? גמילה מתרופות הרגעה, תרופות פסיכיאטריות
... חרדה, גמילה מכדורים נגד חרדה, הפסקת טיפול תרופתי בחרדות, איך להיגמל מתרופות נגד חרדה? הפסקת כדורים נוגדי חרדה, איך להפסיק תרופות נגד חרדות? גמילה מתרופות הרגעה, תרופות פסיכיאטריות מהי הדרך הנכונה להיגמל מתרופות נגד חרדה? אנשים רבים סובלים מהפרעות חרדה ומשתמשים בתרופות פסיכיאטריות, כמו כדורים נגד חרדה, במטרה להתמודד עם התסמינים. אליעד כהן מסביר שהמפתח לגמילה מכדורים נגד חרדה טמון בהבנה עמוקה של המנגנון שיוצר את הפחד. הוא מסביר שתרופות נגד חרדה או כדורי הרגעה אמנם מקלות על סימפטומים, אך לא פותרות את מקור הבעיה. למעשה, השימוש בתרופות לאורך זמן יכול לגרום לתלות, ואליעד מדגיש כי השחרור האמיתי מהחרדה אפשרי רק דרך התמודדות פנימית ישירה עם הפחד. מדוע טיפול תרופתי לא פותר את בעיית הפחד מהשורש? אליעד מסביר כי כאשר אדם משתמש בתרופות נגד חרדה, הוא למעשה מתמודד רק עם התסמינים של הפחד, כגון דופק מהיר, תחושת לחץ בחזה או קשיי נשימה. אך התסמינים הם לא הבעיה האמיתית אלא רק הסימפטום. הוא ... מהמחשבה והרצון של האדם שמשהו לא רצוי עומד לקרות בעתיד. למה אנשים מתקשים להפסיק לקחת כדורים נגד חרדה? הסיבה שאנשים מתקשים להפסיק להשתמש בכדורים היא החשש מתהליך הגמילה עצמו ומהתחושות הפיזיות הלא נעימות הנלוות לתהליך. לדוגמה, אדם שמפסיק לקחת ... או לא רוצים משהו? מה המקור של הרצון שלנו? כיצד מתמודדים עם תחושות של פחד ללא טיפול תרופתי? אליעד נותן הסבר מפורט על הדרך להתמודד עם תחושות של פחד וחרדה ללא תרופות. הוא מסביר כי הפחד קיים רק בגלל הרצון שלנו שמשהו ספציפי לא יקרה. לדוגמה, אדם שמרגיש התקף חרדה מפחד מהסימפטומים כי הוא לא רוצה להרגיש אותם. אבל אם הוא ... אמיתי היא להבין מדוע אנחנו רוצים או לא רוצים משהו. איך להתמודד עם הפחד ללא טיפול תרופתי? אליעד מחדד שההתמקדות של האדם צריכה להיות ברצון ולא בתחושות או בסימפטומים. הוא אומר שכאשר אדם חווה התקף חרדה או תחושות שליליות, עליו לא לשאול איך ... את מקור הרצון, הוא משתחרר מהתלות במצב חיצוני, וכך גם לא יצטרך להיות תלוי בטיפול תרופתי. בסיום, אליעד מדגיש שהמפתח לשחרור אמיתי מהחרדות ומהפחד נמצא תמיד בהבנת מנגנון הרצון הפנימי של האדם. כשהאדם מבין שהרצון הוא זה שיוצר את הסבל, הוא יכול להשתחרר גם מהתלות בתרופות פסיכיאטריות ולנהל חיים ללא פחד. איך להפסיק טיפול תרופתי בחרדות? כיצד להיגמל מתרופות הרגעה? האם אפשר להפסיק כדורים נגד חרדה? איך להתמודד עם פחד בלי תרופות? הקשר בין רצון לפחד וסבל האם הפחד הוא מחויב? איך להיפטר מחרדות בלי כדורים? מהו הקשר בין פחד, רצון וסבל וכיצד הם משפיעים על גמילה מכדורים נוגדי חרדה? ... השיחה, נגעו המובילים בנושא הפחד ותחושות פיזיות שמגיעות בעקבותיו, והשפעתם על טיפול תרופתי להפרעות חרדה. הם הדגישו את הקשר בין פחד, הרצון לא להרגיש סבל, וההבנה של תחושות כאלה כחוויות של חוסר רצון. בהתחלה, הוסבר שהפחד עצמו אינו תחושה רעה ... ההסבר הזה מראה כי השגת שליטה על פחדים ותחושות לא בהכרח מצריכה שינוי חיצוני כמו טיפול תרופתי, אלא גישה פנימית שבה מבינים שההימנעות מהפחד, ולא הפחד עצמו, הוא שמחולל את הסבל. האם יש קשר בין רצון לפתרונות טיפוליים לבין הדרך בה אנחנו רואים את ... בכך שבסופו של דבר, הדרך בה נבין את הרצון שלנו תהיה הדרך שבה נוכל להשתחרר מהתלות בתרופות, ובמיוחד ממכשולים פנימיים שמונעים מאיתנו להתמודד עם הפחדים בצורה ישירה. מהם הגורמים העמוקים לפחד? כיצד להתמודד עם פחד ללא תרופות? איך להבין את הרצון האמיתי שלנו? מהו תהליך גמילה מכדורים נוגדי חרדה? האם פחד יכול להיות מנוהל בלי טיפול תרופתי? הקשר בין פחד, רצון וסבל מה ההשפעה של פחד על בריאות הנפש? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על איך לטפל בהתנגדויות? טיפול בהתנגדויות, להקדים תרופה למכה, התנגדות מהסיבה הלא נכונה, לשתול מחשבות, שכנוע למתקדמים, שיטות שכנוע, הבעת אמפתיה, הבעת הזדהות, ניהול משא ומתן
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: תרופות, איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם עצבות? איך להשיג איזון נפשי? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? דיכאון? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: תרופות, איך להעביר ביקורת בונה? איך להעריך את עצמך? איך לקבל החלטות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להתמודד עם גירושין? איך לעשות יותר כסף? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לא להישחק בעבודה? איך לחנך ילדים? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך להיגמל מהימורים? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להאמין בעצמך? איך לנהל את הזמן? איך לפרש חלומות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח יכולות חשיבה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשתול מחשבות? איך ליצור אהבה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להיות מאושר ושמח? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם באמת הכל לטובה? למה העולם קיים? האם יש משמעות לחיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם לדומם יש תודעה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם הכל אפשרי? למה לא להתאבד? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם אפשר לדעת הכל? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? בשביל מה לחיות? איך להיות הכי חכם בעולם? איך להיות מאושר? אולי אנחנו במטריקס? מה יש מעבר לזמן ולמקום? מי ברא את אלוהים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצר העולם? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים? האם יש בחירה חופשית ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לקשב וריכוז, קואצ'ר מומלץ, מאמן אישי לדיאטה בתחום תרופות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.4375 שניות - עכשיו 05_08_2025 השעה 16:37:26 - wesi1