אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה טיפול ✔איך לטפל בהתנגדויות? טיפול בהתנגדויות, להקדים תרופה למכה, התנגדות מהסיבה הלא נכונה, לשתול מחשבות, שכנוע למתקדמים, שיטות שכנוע, הבעת אמפטיה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
איך לטפל בהתנגדויות? טיפול בהתנגדויות, להקדים תרופה למכה, התנגדות מהסיבה הלא נכונה, לשתול מחשבות, שכנוע למתקדמים, שיטות שכנוע, הבעת אמפטיה, הבעת הזדהות, ניהול משא ומתן
איך להתמודד נכון עם התנגדויות בשכנוע?

אחת השאלות המהותיות בכל תהליך של שכנוע או מכירה היא כיצד מתמודדים עם התנגדויות של האדם שאנחנו מנסים לשכנע. לפי אליעד כהן, המפתח להתמודדות אפקטיבית עם התנגדויות טמון בזיהוי מוקדם שלהן ובתגובה אסטרטגית מתאימה עוד לפני שהן בכלל עולות. בסיכום מפורט זה אציג את כל השיטות, הדוגמאות והטכניקות שאליעד הסביר, כדי שתוכלו להשתמש בהן, וגם כדי לוודא שלא יעבדו עליכם באמצעות אותן טכניקות בדיוק.

מהו העיקרון הבסיסי לשכנוע ולהתמודדות עם התנגדויות?

לפי אליעד כהן, שכנוע יעיל מתרחש כאשר מציגים לאדם את הסיבות מדוע כדאי לו לבצע פעולה מסוימת, לקנות מוצר מסוים, או לאמץ רעיון מסוים. האדם עושה פעולות שהוא חושב שהן יותר נכונות, יותר מועילות, או בעלות יותר יתרונות מחסרונות. לכן לכאורה, כל שצריך לעשות כדי לשכנע הוא להציג את היתרונות. אבל אם מראש אנחנו יודעים שהצד השני יתנגד - צריך לפעול אחרת.

איך מטפלים בהתנגדות עוד לפני שהיא עלתה?

הטכניקה שאליעד הציג היא "להקדים תרופה למכה". הרעיון הוא להציג את ההתנגדות בעצמנו עוד לפני שהאדם השני מספיק להגיד אותה. למשל, במקום לומר לילד "לך תעשה שיעורים", אומרים לו: "אני יודע שאולי לא תרצה לעשות שיעורים, אבל בכל זאת לך תעשה שיעורים". למה זה עובד? כי המוח של הילד כבר שמע את ההתנגדות שלו, ולכן כשההתנגדות תעלה לו בראש, הוא יחשוב שהעניין כבר נשקל ובכל זאת הוחלט שכדאי לעשות זאת.

לדוגמה, במקום להגיד "תקנה את המוצר הזה", נאמר: "אני יודע שאתה אולי חושב שיש מוצרים טובים יותר, אבל המוצר הזה הוא הכי טוב בשבילך". כך אנחנו מראים לאדם שהתנגדותו כבר הובאה בחשבון, וממילא מורידים את הצורך שלו להתנגד בעצמו.

מהם היתרונות והחסרונות של שיטת "הקדמת ההתנגדות"?

אליעד מציין שהיתרון בשיטה זו הוא שהאדם מרגיש שמבינים אותו, ובכך מצטמצם הצורך שלו להתנגד. אך יש בכך גם חיסרון משמעותי - לפעמים אנחנו מעלים התנגדות שהצד השני בכלל לא היה חושב עליה אם לא היינו מעלים אותה, ובכך יוצרים לו התנגדות שלא הייתה קיימת מראש.

לדוגמה, אם אומרים לילד "אני יודע שקשה לך לעשות שיעורים, אבל לך תעשה שיעורים", יכול להיות שהוא בכלל לא חשב על כך שקשה לו, ועכשיו דווקא החדרנו לו את המחשבה שיכול להיות שקשה לו.

איך להשתמש נכון בשיטת "הקדמת ההתנגדות"?

כדי להימנע מהחיסרון הזה, אליעד מציע שיטה מתוחכמת יותר: בהתחלה אומרים את מה שאנחנו רוצים שהאדם יעשה, אחר כך מציינים את ההתנגדות הפוטנציאלית שלו, ולבסוף חוזרים על ההנחיה המקורית שוב.

לדוגמה, נאמר לילד: "לך תעשה שיעורים, ולמרות שאולי קשה לך לעשות שיעורים, לך תעשה שיעורים". בצורה זו, הוא קודם כל שמע את הפעולה הרצויה באופן חיובי ורק לאחר מכן את ההתנגדות שלו, ואז שוב את ההנחיה. בצורה זו יש יותר סיכוי שנצליח להשפיע עליו מבלי ליצור אצלו התנגדות נוספת.

איך "לשתול מחשבות" כדי לטפל בהתנגדויות מראש?

טכניקה נוספת שאליעד מציג היא "שתילת סיבות לא נכונות". אם אנחנו יודעים שאדם יתנגד לפעולה מסוימת, אפשר להציג מראש סיבה לא נכונה או מגוחכת להתנגדות שלו. כאשר האדם ישאל את עצמו למה הוא לא רוצה לבצע את הפעולה, הוא יעלה בראשו את הסיבה השגויה שאמרנו לו - וידחה אותה בעצמו.

לדוגמה, אם הילד לא רוצה לעשות שיעורים כי סתם לא בא לו, נגיד לו: "אני יודע שאתה לא רוצה לעשות שיעורים כי אתה לא אוהב את הצבע של המחברת". זו סיבה לא נכונה, והילד מיד יחשוב שזו סיבה מטופשת - ואז אולי הוא יבצע את הפעולה הרצויה בכל זאת, כי ההתנגדות האמיתית לא עלתה לו למודעות.

אליעד נותן עוד דוגמה: אדם שלא רוצה לקנות טלוויזיה כי הוא חושב לראות טלוויזיה אצל חברים. אם נאמר לו: "אני מבין שאתה לא רוצה לקנות כי אתה חושב שתלך כל פעם לראות אצל חברים, אבל כדאי שיהיה לך בכל זאת", האדם עשוי להבין שההתנגדות שהצגנו היא לא באמת הגיונית, ובכך...
שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ לגבי נושא של שכנוע, להסביר איך המוח משתכנע איך אפשר לשכנע אחרים, איך לשים לב שלא יעבדו עליכם. אוקי אז הנושא הוא כדלקמן אם רוצים לבקש מהבן אדם לעשות משהו מסוים אם רוצים לגרום לבן אדם לחשוב משהו מסוים, אוקי ומראש יודעים שהוא הולך להביע התנגדות מה צריך לעשות במקרה כזה? אז בגדול כדי לשכנע בן אדם לעשות משהו לחשוב משהו, לחשוב משהו זה בעצם למכור לו רעיון מסוים לשם כך צריך כמובן להראות לו את היתרונות של מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה או שיחשוב.

בן אדם בסופו של דבר עושה / חושב את מה שהוא חושב שזה יותר נכון מלא נכון את מה שהוא חושב שזה יותר טוב מרע, את מה שהוא חושב שיש בזה יותר יתרונות מחסרונות ולכן לכאורה אם נגיד רוצים לגרום לבן אדם לקנות מוצר מסוים מה שצריך לעשות זה להסביר לו למה המוצר הזה טוב. עכשיו מה קורה אם אנחנו יודעים מראש שאותו בן אדם הולך להביע בהתנגדות או שהוא עלול להביע התנגדות? אז אחת הדרכים להתמודד עם כזה מצב היא על ידי זה שמביעים התנגדות בשמו לפני שהוא יביע אותה ומכילים אותה.

מה זאת אומרת? אני אתן קודם כל את המבנה נגיד שרוצים להגיד לבן אדם תקנה את המוצר או תחשוב x, אז המבנה הבסיסי אומר אם אנחנו רוצים שהוא יעשה פעולה תגיד לו "תעשה את הפעולה" אבל אם אנחנו יודעים מראש שהוא יכול להביע התנגדות אז במקרה כזה מה שצריך לעשות זה מבחינת המבנה להגיד כזה דבר "אני יודע שאולי לא תרצה לעשות את הפעולה אבל תעשה את הפעולה", זאת אומרת שכשאנחנו אומרים לו "אני יודע שאולי לא תרצה לעשות את הפעולה, אני יודע שאולי תתנגד לפעולה, אני יודע שאולי לא תסכים עם מה שאני הולך להגיד, אני יודע שאולי לא תרצה את מה שאני אומר לך, אני יודע שאולי אתה חושב אחרת אבל תעשה ככה וככה" ממילא הדחף האינסטינקטיבי של הבן אדם להתנגד למה שאמרו לו מהיבט מסוים הדחף הזה יורד, למה? כי הוא כבר שמע את ההתנגדות.

זאת אומרת אם אומרים לילד "לך תעשה שיעורים" הוא אומר "לא רוצה לעשות שיעורים", איך שאומרים לו "תעשה" הוא אומר "רגע מי אמר שאני רוצה לעשות אולי אני לא רוצה לעשות? לא רוצה לעשות שיעורים" אבל אם אומרים לו "אני יודע שאולי אתה לא רוצה לעשות שיעורים אבל לך תעשה שיעורים" אז אחר כך כשהמוח שלו אומר לו "רגע אבל אולי אני לא רוצה לעשות שיעורים" כשהמוח שלו אומר לו כזה דבר אז אוטומטית המוח אומר "רגע אבל כבר אמרו לי שאולי אני לא רוצה לעשות שיעורים ובכל זאת אמרו לי לעשות שיעורים אז כנראה ההוא שאמר לי לך תעשה שיעורים למרות שאולי אני לא רוצה לעשות שיעורים ההוא כבר שכלל את זה שאני לא רוצה לעשות שיעורים ובכל זאת הוא אמר לי לך תעשה שיעורים אז הנה אני כן צריך לעשות שיעורים".

אז אני אסביר עוד פעם את הלוגיקה אוקי אם אנחנו יודעים שבן אדם להביע התנגדות דהיינו, אומרים לבן אדם משפט ואנחנו יודעים שאוטומטית יקפוץ לו "מי אמר אני לא רוצה אני לא מעוניין, אני לא צריך" וכו' מה שאפשר לעשות זה להכיל את ההתנגדות שלו לפני שאנחנו אומרים לו מה לעשות או מה לחשוב גם אם אומרים לו "אני מבין שאולי אתה חושב ככה וככה אבל ככה וככה" ואז אוטומטית מהיבט מסוים המוח שלו מתחיל לחשוב "הבן אדם שאמר לי מה לעשות הוא כבר הכיל את ההתנגדות, דהיינו, יכול להיות שהוא כבר לקח את זה בחשבון והוא כבר עשה את החישוב במקומי וחישב שכדאי לי לעשות ככה וככה למרות שאני חושב אחרת".

עכשיו מה היתרון ומה החיסרון בלהפעיל את השיטה הזאת? היתרון הוא שבעצם אנחנו הכלנו את ההתנגדות של הבן אדם עוד לפני שהוא הביע אותה כבר אמרנו "תקשיב אנחנו יודעים שאולי אתה תחשוב ככה וככה כי ככה וככה אבל אתה לא צריך לחשוב את זה כי ככה וככה" כבר הכלנו את ההתנגדות שלו מראש. מה החיסרון? שיכול להיות מצב שאנחנו חיזקנו את ההתנגדות שלו שהוא לא היה מתנגד לנו כל כך, בגלל שאמרנו לו אולי לא בא לך "נכון לא בא לי" ולכן צריך לשים לב כשעושים טכניקה כזאת לשים לב מה אנחנו חושבים שיש יותר סיכוי שאם אנחנו נגיד לו את מה שאנחנו רוצים באופן פוזיטיבי בלי להביע התנגדות שאז הוא יביע התנגדות והוא לא יסכים איתנו או שדווקא כן כדאי להביע את ההתנגדות מראש כדי שיש יותר סיכוי שהוא יסכים איתנו אחר כך.

זאת אומרת יש יתרונות וחסרונות בזה שמביעים את ההתנגדות לפני שאומרים את מה שרוצים, לדוגמה להגיד לילד "אני יודע שקשה לך לעשות שיעורים לך תעשה שיעורים" יש בזה יתרון וחיסרון היתרון הוא שבעצם אומרים לו "למרות שקשה לך תעשה שיעורים" ואז הוא לא יוכל אחר כך להגיד "קשה לי" כי נכון אמרנו "למרות שקשה לך", החיסרון הוא שאם היינו אומרים "לך תעשה שיעורים" יכול להיות שהוא היה אומר "בסדר" אמרת לו "קשה לי" הוא אומר "רגע קשה לי" נתנו לו תזכורת להתנגדות שלו. אוקי זה היה היתרון והחיסרון שבטכניקה הזאת וצריך לדעת לפעול לפי הסיטואציה, אז מה הכי טוב לעשות? תשובה לפי הסיטואציה לפי ההקשר וצריך לחשוב בהיגיון ואיך לחשוב זה כבר נושא אחר.

מה אנחנו חושבים שיש יותר סיכוי שהבן אדם ישתכנע ולפי זה להסביר לו, עכשיו יש פה עוד היבט מסוים בעניין ברגע שהולכים להביע את ההתנגדות למה שאנחנו רוצים שהבן אדם יחשוב ברגע שהולכים להביע את ההתנגדות הזאת לפני שאנחנו אומרים לבן אדם מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב כגון לדוגמה נגיד שאומרים לו "אני יודע שקשה לך לעשות שיעורים אבל לך תעשה שיעורים", אוקי אז יש פה עוד איזה היבט שאנחנו יכולים להשתדל לצמצם את הסיכוי שזה שבא עם התנגדות זה דווקא ידפוק אותנו, לזה שבא עם התנגדות למה שאנחנו כן רוצים שהבן אדם יעשה כדי לצמצם את הסיכוי שהיא תדפוק אותנו יש פה איזה טכניקה שאפשר לעשות.

והיא על ידי שעושים מבנה כזה, שימו לב המבנה הבסיסי אומר "לך תעשה שיעורים" המתוחכם יותר אומר כמובן לפי ההקשר "למרות שקשה לך לעשות שיעורים לך תעשה שיעורים", המבנה העוד יותר מתוחכם אומר "לך תעשה שיעורים ולמרות שאולי קשה לך לעשות שיעורים לך תעשה שיעורים". זאת אומרת בהתחלה כבר אומרים לבן אדם מה שרוצים שהוא יעשה ולא מראש נותנים לו את ההתנגדות קודם כל נותנים לו את מה שרוצים שהוא יעשה אחר כך מכילים את ההתנגדות שלו ואחר כך אומרים לו עוד פעם מה שרוצים שהוא יעשה.

לדוגמה נגיד "תראה מאוד כדאי לך לקנות את המוצר הזה ולמרות שאתה חושב שמוצרים אחרים יותר טובים אף על פי כן המוצר הזה הוא הכי טוב" אם נתחיל ב - "המוצר הזה הוא הכי טוב" מי אמר אולי יש מוצרים אחרים יותר טובים, אם נגיד לו "תראה אולי יש מוצרים אחרים יותר טובים אבל המוצר הזה הכי טוב" אוטומטית בחוויה של הבן אדם מראש כבר אמרנו לו, התחלנו את הדינמיקה ב - "אתה יודע אולי אתה חושב שיש מוצרים יותר טובים" זהו הוא כבר איבד אותנו זה לא משנה מה נגיד לו אחר כך לכן אומרים לו מראש "אתה יודע המוצר הזה מתאים בשבילך ולמרות שאתה חושב אולי שיש מוצרים יותר טובים אף על פי כן המוצר הזה הוא האידיאלי בשבילך".

אוקי ושימו לב גם כן שכאשר הבעתי את ההתנגדות של הבן אדם השני דחפתי שמה את המילים "אולי, למרות שאולי אתה חושב שמוצרים אחרים הם יותר טובים", כמובן שגם זה נושא של שיחה בפני עצמה יש מקרים שעדיף להגיד לו "למרות שאולי אתה חושב שיש מוצרים יותר טובים" יש מקרים שעדיף להגיד לו "למרות שאתה בטוח שיש מוצרים אחרים יותר טובים" גם פה צריך לדעת מתי אבל זה כבר נושא בפני עצמו. אוקי אבל בגדול קודם אומרים מה שאנחנו רוצים אחר כך אומרים את ההתנגדות ואחר כך אומרים עוד פעם את מה שאנחנו רוצים.

עכשיו מה החיסרון בזה? אז לכאורה יכולתי מראש להגיד אז בוא תמיד תגיד את מה שאתה רוצה את ההתנגדות ואת מה שאתה רוצה, תגיד "אני רוצה ככה וככה ולמרות שככה וככה אף על פי כן ככה וככה". למה מראש לא אמרתי את השיטה הזאת? כי גם בשיטה הזאת יש חיסרון, מה החיסרון של השיטה הזאת? החיסרון של השיטה הזאת הוא בדיוק כמו החיסרון של השיטה של להגיד ישר את מה שאתה רוצה, למה? כי אם אנחנו נגיד לבן אדם "תעשה ככה וככה" יכול להיות שבשנייה שלא הכלנו מספיק את מה שהוא חושב ההפך איבדנו אותו, אם אמרנו לו "תעשה ככה וככה" זהו אבוד כי אוטומטית נהיה לו אנטי ולא משנה מה נגיד אחר כך הלך לאיבוד.

ולכן זה עניין של מינונים צריך לשים לב מה הבן אדם רוצה כמה הוא רוצה להביע התנגדות כמה הוא לא רוצה להביע התנגדות, אם נביע התנגדות והוא יזדהה עם ההתנגדות הזאת או שדווקא אם נביע את ההתנגדות שלו אז דווקא הוא יסכים איתנו כי אנחנו כאילו גילינו אמפתיה כלפי ההתנגדות שלו, אם אומרים למישהו "תעשה ככה וככה" והוא אומר "לא רוצה מה אתה לא אכפת לך שקשה לי" ואם אתה אומר לו "אני יודע שקשה לך אבל תעשה ככה וככה" הוא אומר "הוא הביע אמפתיה לזה שקשה לי אני לא צריך עכשיו להתנגד לו" ולכן בעצם אני רק נתתי פה את ההיבטים האלה כדי שכל אחד יוכל לשחק עם זה איך שהוא רוצה לפי ההקשר ולפי העניין.

עכשיו יש פה עוד טכניקה יותר מתוחכמת שמלבישים אותה על המבנה הזה, הטכניקה אומרת ככה אם אנחנו יודעים שבן אדם הולך להביע התנגדות למשהו מסוים ואנחנו רוצים שהוא לא יביע את ההתנגדות הזאת או אנחנו רוצים לתפל בהתנגדות עוד לפני שהיא נוצרה, מה אפשר לעשות? אז התשובה היא פשוטה אנחנו רוצים שהוא יצביע למפלגה מסוימת וזה מה שאנחנו רוצים, רוצים שהוא יצביע למפלגה מסוימת עכשיו אנחנו יודעים שהוא לא רוצה להצביע למפלגה הזאת, מה צריך לעשות או מה אפשר לעשות? מה שאפשר לעשות זה כזה דבר מה שאפשר לעשות זה לשאול איזה סיבות יכולות להיות לו שבגללן הוא לא ירצה להציע למפלגה שאליה אנחנו רוצים שהוא יצביע איזה סיבות ואז אנחנו רושמים סיבה כזאת וסיבה כזאת.

עכשיו אנחנו שואלים את עצמנו שאלה כזאת האם הסיבות האלה מוצדקות יכול להיות שכן יכול להיות שלא, איזה סיבות הוא הכי בטוח שהן מוצדקות עושים רשימה וכו'. ואז אנחנו צריכים למצוא איזה סיבות יכולות להיות לאותו בן אדם לא להצביע למפלגה שאנחנו רוצים שהוא יצביע אליה ושאנחנו יודעים שהוא עצמו יחשוב שהסיבות האלה לא מוצדקות, לדוגמה נגיד שאנשים נגיד לדוגמה יחליטו נגיד לא להצביע, בשביל הדוגמה אנשים נגיד יחליטו לא להצביע לביבי לבנימין נתניהו מר ראש הממשלה בגלל שאשתו שרה עשתה 1... 2... 3... עכשיו מה האמת האם יש בזה היגיון שאנשים לא יצביעו לביבי בגלל שאשתו עשתה 1.. 2.. 3..? אז כן יש מי שיגיד "כן אנחנו לא נצביע לביבי כי אשתו עשתה 1.. 2.. 3.." אבל יש הרבה מאוד אנשים שיגידו "מה זה קשור עכשיו מה אשתו עשתה אדוני, מה זה קשור שאשתו עשתה ככה וככה תצביע לביבי בשביל סיבות אחרות".

עכשיו שימו לב אם אנחנו נשאל איזה סיבות הגיוניות / לגיטימיות יש לא להצביע לביבי אפשר להביא הרבה סיבות אפשר להגיד כי הביטחון בתקופתו לא משהו כי הכלכלה בתקופתו לא משהו, כי יוקר המחייה לא משהו כי אין שקט חברתי כי אין שקט כזה לא חסרות סיבות, אחת הסיבות בסוף הרשימה תהיה ויש כאלה שיגידו גם בגלל שאשתו שרה ככה וככה ומה זה אומר עליו וזה אומר שככה וככה וכו'. מה יכול לעשות לדוגמה ביבי אם נגיד הוא רוצה שיצביעו לו אז אם הוא יגיד תצביעו לי אז אנשים יגידו לו "לא רוצים להצביע לך אתה בתקופתך אתה הבטחת ביטחון ואין ביטחון הבטחת שלום ואין שלום, הבטחת שיפור כלכלי ואין שיפור כל מה שהבטחת קרה הפוך, לא משנה מה שהבטחת הפוך קרה".

מה יכול לעשות ביבי? לעשות מה שאמרנו להביע את ההתנגדות עוד לפני שהבן אדם מביע אותה ולהגיד "למרות שאתם לא רוצים להצביע לי מסיבות שונות תצביעו לי", אוקי אבל שימו לב שפה מתלבשת עוד מניפולציה מה שצריך לעשות זה כזה דבר כשמביעים את ההתנגדות של הבן אדם לפני מה שרוצים שהוא יעשה שותלים לו מחשבה בראש כאילו הוא מתנגד מהסיבה הלא נכונה, מהסיבה שגם הוא חושב שהיא לא מוצדקת לדוגמה נגיד שביבי יגיד "אני יודע שאתם לא רוצים אולי להצביע לי בגלל מה ששרה עשתה אבל תצביעו לי בכל זאת כי אתם יודעים שזאת סיבה מטופשת, אוקי אתם יודעים שזה סתם קשקוש".

אוקי מה הוא בעצם עשה? הוא בעצם אם הוא היה אומר "תצביעו לי", "לא רוצה להצביע לך, למה שלא נרצה להצביע לך לא חסרות סיבות לא שאחרים יותר טובים אבל גם אתה לא כדאי להצביע לך", אז מה הוא אומר? הוא אומר "אני מראש יגיד את זה שאתה לא רוצה להצביע לי" אבל אם ביבי יגיד "אני יודע שאתם לא רוצים להצביע לי כי נכשלתי בביטחון כי נכשלתי בשלום, כי נכשלתי בכלכלה" אם הוא יגיד את זה מי יצביע לו, אז מה הוא עושה הוא אומר "אני יודע שאולי יש כאלה שלא רוצים להצביע לי כי מסיתים אותכם על מה ששרה עשתה אבל תראו איך הם מסיתים אותכם על מה ששרה עשתה את מי זה מעניין יש לנו גרעין אירני", נכון ואז הוא שכח את כל הסיבות שבגללן לא רוצים להצביע לו אפילו בגלל הגרעין האיראני לא רוצים להצביע לו.

ביבי אם היו חושבים בהיגיון הוא היה יכול להגיד "הבטחתי שאני אטפל בגרעין האיראני נכשלתי עובדתית?" אם הצלחת אז אנחנו לא צריכים אותך נכון ואם לא הצלחת אז גם לא צריכים אותך ככה שבכל מקרה לא צריכים אותך, זאת אומרת איך שהוא לא יסובב את הגלל, הרי מה הוא אומר? הוא אומר "כל העולם נגדנו לגבי הגרעין האיראני" מסקנה נכשלת נכון עכשיו הוא יכול להגיד "לא מה פתאום למרות שאני פה בזכותי הם לא עוד יותר נגדנו" נכון שיש את ההיבט הזה אבל יש גם את ההיבט ההפוך עובדה שהם עדיין נגדנו עובדה שההסברה שלך לא עזרה, עובדה שכל מה שאתה רוצה לעשות העולם נגדנו נכון אז לא הצלחת.

אבל המניפולציה כל כך מתוחכמת עד כדי כך שהיא אומרת, במקרה הזה ספציפית היא מאוד מתוחכמת אבל בגדול המבנה שלה הוא מאוד פשוט קח את ההתנגדות שהבן אדם מתנגד ההתנגדות הרעיונית שהוא לא רוצה לעשות את הדבר ותדחוף לשם איזה סיבה שאתה עצמך מניח שהבן אדם השני בעצמו לא יזדהה איתה ותביע אותה כאילו זאת דעתו של הבן אדם השני. בא נגיד ניקח את הדוגמה עם הילד עם השיעורים, אוקי נגיד שהילד לא רוצה לעשות שיעורים עכשיו אם נשאל למה הילד לא רוצה לעשות שיעורים אז אפשר להגיד הוא לא רוצה לעשות שיעורים כי קשה לו כי בא לו לשחק כי כל מיני סיבות, עכשיו בוא נמציא סיבה לא הגיונית ללמה הילד לא ירצה לעשות שיעורים, בא נגיד נמציא סיבה ילד לא רוצה לעשות שיעורים כי הוא שונא את הצבע של המחברת סתם המצאנו סיבה, אוקי ואז אנחנו אומרים לילד "אנחנו יודעים שאתה לא רוצה לעשות שיעורים כי אתה שונא את הצבע של המחברת אף על פי כן לך תעשה שיעורים".

מה בעצם עשינו? גם הבענו הזדהות עם זה שהוא לא רצה לעשות שיעורים אבל גם שתלנו לו מחשבה "אתה לא רוצה לעשות שיעורים מסיבה מטופשת אוקי כי אתה לא אוהב את הצבע של המחברת, עכשיו אתה עצמך יודע שזה לא נכון אוקי אז לך תעשה שיעורים". זאת אומרת גם אמרנו לו, כאילו זה מראש אומרים לו "תקשיב גם את תקפוץ לך לראש המחשבה שאתה לא רוצה לעשות שיעורים אבל אתה יודע למה אתה לא רוצה לעשות שיעורים זה מסיבה כזאת וכזאת ואתה עצמך יודע שהיא לא נכונה או שהיא לא מוצדקת אז לך תעשה שיעורים". אותו דבר נגיד לגבי מוצר נגיד שלקוח לא רוצה לקנות מוצר מסוים כי הוא לא צריך אותו בא נשאל את עצמו איזה סיבות יכולות להיות ללקוח לא לקנות את המוצר הזה.

עכשיו מה האמת אם הוא לא צריך שלא יקנה, אוקי יש בזה היגיון אבל עכשיו אנחנו נשאל את עצמנו איזה סיבות יכולות להיות ללקוח לא לקנות את המוצר הזה ושהוא עצמו יחשוב שהסיבה הזאת מטופשת, אז לדוגמה נגיד סתם נמציא בן אדם לא רוצה לקנות טלוויזיה כי הוא אומר "לחברים שלי יש טלוויזיה חדשה אני אלך לראות אצלם טלוויזיה" סיבה מטופשת מה קשור מה אתה כל פעם תלך לראות טלוויזיה אצל החברים שלך כשאתה רוצה לראות טלוויזיה חדשה תלת ממד, מה שזה לא יהיה לכן אומרים לבן אדם "תראה אני מבין שאולי אתה לא רוצה לקנות את הטלוויזיה בגלל שאולי יש לך חברים שכבר יש להם טלוויזיה ואתה חושב ללכת לראות אצלם אבל כדאי לך לקנות את הטלוויזיה בכל זאת שיהיה גם לך" וזה כאילו מה עשינו פה.

עכשיו כמובן הדוגמה הספציפית צריכה להתאים לבן אדם לפי ההקשר לפי הסיטואציה ולפי העניין כן, לא סתם להמציא לו לדוגמה שהוא יגיד "מאיפה הבאת לי למה שאני בכלל אחשוב כזה דבר, אני לא רוצה לקנות טלוויזיה בכלל מסיבה אחרת" לכן כמובן שצריך לשים לב גם לדוגמה שמביאים אבל בגדול המבנה אומר כזה דבר, כאשר אומרים לבן אדם את ההתנגדות שלו אז לפעמים כדאי להוסיף דווקא סיבה לא נכונה להתנגדות שלו להגיד לו "אני יודע שאתה מתנגד לככה וככה אבל ככה וככה" וכשאומרים לו "אני יודע שאתה מתנגד לככה וככה" להוסיף "כי" ולתת שמה את הסיבה הנכונה.

שימו לב למבנה המבנה הבסיסי אומר "אני רוצה שתעשה ככה וככה, אני רוצה שתחשוב ככה וככה" המבנה המתוחכם יותר אומר, שזה כמובן מה שאמרתי קודם והמתוחכם יותר אומר "אתה לא מסכים עם זה שככה וככה אבל אני רוצה שככה וככה" וכמובן שקודם נתתי היבט שלפעמים כבר צריך להגיד מה אתה כן רוצה אחר כך מה אתה לא רוצה ואחר כך מה אתה כן רוצה, אוקי וזה כבר נושא אחר. עכשיו שימו לב המבנה אומר כזה דבר, מה אמרנו המבנה אומר ככה "אני רוצה שתעשה ככה" זה המבנה הבסיסי, המבנה המתוחכם יותר אומר "למרות שאתה לא רוצה לעשות ככה תעשה ככה", המבנה העוד יותר מתוחכם אומר "למרות שאתה לא רוצה לעשות ככה כי ככה וככה (סיבה לא נכונה, לא מדויקת שאנחנו יודעים מראש שהוא עצמו לא יסכים איתה (אף על פי כן תעשה ככה וככה", זאת אומרת "למרות שאתה לא רוצה כי...", סתם סיבה שאנחנו יודעים שהוא לא יסכים איתה "אף על פי כן תעשה ככה וככה".

עכשיו מה היתרון ומה החיסרון של הטכניקה הזאת כי אם לא היה שום חיסרון הייתי אומר מראש לעשות את זה תמיד, לכן השאלה היא מה היתרון ומה החיסרון. היתרון הוא שאם אנחנו יודעים שהוא הולך להביע התנגדות אנחנו כבר מראש יכולים לפקס אותו למקום הלא נכון, לתת לו כמו לשתול לו מחשבה כשתקפוץ לך בראש המחשבה שאומרת שאתה לא רוצה לעשות את זה, מראש אנחנו אומרים לו "אתה יודע תחשוב שאתה לא רוצה לעשות את זה כי ככה וככה" ואנחנו כבר מראש יודעים שכשהוא יחשוב שהוא לא רוצה לעשות את זה כי ככה וככה אז אוטומטית הוא לא יסכים לזה ואז הוא כן יעשה את מה שאנחנו רוצים. מה החיסרון של זה, עכשיו ואם לא היינו עושים את זה ואם לא נכניס את ה - "כי" הלא נכון לסיבה להתנגדות מה שקורה בכזה מקרה הוא שיכול להיות שכשהוא יגיד כשהוא ישאל את עצמו "למה אני לא רוצה לעשות את זה?" ואז הוא יעלה על הסיבות הנכונות ואז הוא יתנגד לנו.

לכן מראש אנחנו נשתול לו "כי" לא נכון, דהיינו, סיבה לא נכונה ללמה הוא מתנגד ואז אנחנו מראש כאילו מנטרלים את ההתנגדות שלו. אבל מה החיסרון בזה? החיסרון הוא כזה שאם אנחנו אומרים "תראה למרות שאתה לא בהכרח חושב ככה וככה אף על פי כן תעשה ככה וככה" היתרון...
התנגדות מהסיבה הלא נכונה שיטה לשכנוע לשאול העולם נגדנו לא יכול איך להתמודד האדם מרגיש הכי טוב לעשות בתת מודע לגרום לבחורה לגרום איך לטפל איך לטפל ב איך לטפל בהתנגדויות איך לטפל בהתנגדות אמפטיה אמפטיות אמפתיה אמפתיות בהתנגדויות הבעת אמפטיה הבעת הזדהות הזדהות התנגדויות התנגדות התנגדות מהסיבה הלא נכונה התקדמות טיפול טיפול ב טיפול בהתנגדויות טיפול בהתנגדות טיפולים כדורים להזדהות להקדים תרופה למכה לטפל לטפל בהתנגדויות לטפל בהתנגדות למתקדמים לנהל לשתול לשתול מחשבות מחשבות מטופל מטופלים מטפל מנהל משא ומתן ניהול ניהול משא ומתן סיבה סיבה לא נכונה סיבות שיטה לשכנוע שיטות שיטות לשכנוע שיטות שכנוע שיטת שכנוע שכנוע שכנוע למתקדמים שתילת מחשבות תרופה תרופות
טיפול / לטפל - הכל כולל הכל על טיפול / לטפל - רשימת כל הנושאים
טיפול לטפל - הכל כולל הכל על טיפול לטפל - רשימת כל הנושאים טיפול לטפל טיפול cbt טיפול nlp טיפול ocd טיפול אחרי בגידה טיפול אישי טיפול ב nlp טיפול ב ocd טיפול ב או סי די טיפול ב אוסידי טיפול בpdd טיפול בא מיניות טיפול באו סי די טיפול באובדנות טיפול באובססיה טיפול באובססיה זוגית טיפול באובססיות טיפול באוטיזם טיפול באונס טיפול באיומי התאבדות טיפול באישיות פרפקציוניסטית טיפול באלימות טיפול באלימות בבית הספר טיפול באמיניות טיפול באנורקסיה טיפול באנורקסיה קשה טיפול באנורקסית טיפול באנשים
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
... טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי מה ההבדל בין טיפול קוגניטיבי לטיפול התנהגותי? אליעד כהן מציג בהרצאה זו שלושה סוגים של טיפול מרכזיים - טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, וטיפול משולב הנקרא CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). הוא מסביר כי טיפול קוגניטיבי מתמקד בשינוי צורת החשיבה של האדם, מתוך ההנחה שאם ישנה את תפיסתו לגבי ההתנהגות הבעייתית, ההתנהגות עצמה תשתנה מעצמה. ... יצליח לשכנע את עצמו בצורה עמוקה שהעישון אינו מועיל לו, הוא פשוט יפסיק לעשן מעצמו. לעומת זאת, טיפול התנהגותי עובד דרך שינוי ישיר של הרגלים. לפי גישה זו, אם אדם יתחיל בפועל לשנות את ההרגל הבעייתי, גם תפיסתו הקוגניטיבית ... הקושי שבכך, יתחיל לפתח מחשבות חדשות ותובנות חדשות, וכך תשתנה גם תפיסתו לגבי העישון עצמו. מהו טיפול CBT ואיך הוא משלב את שתי השיטות? טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) משלב את שתי השיטות: הוא כולל גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה וניתוח של מחשבות ורגשות שעולים תוך כדי השינוי. כך, בטיפול לגמילה מעישון, המטופל מתבקש להפסיק לעשן, אך במקביל עליו לעקוב אחרי המחשבות והרגשות שמתעוררים אצלו תוך כדי התהליך. לדוגמה, מחשבות כמו קשה לי בלי ... כיוון שהיא מטפלת בבעיה הן ברמת החשיבה והן ברמת ההתנהגות, ומאפשרת להתמודד עם בעיות שייתכן שהמטופל לא היה מודע אליהן מראש. עם זאת, אליעד כהן מדגיש כי השינוי המהותי ביותר הוא תמיד השינוי הקוגניטיבי. מדוע אליעד כהן מדגיש ... להשתמש בסמים, אך אם החשיבה שלו לא השתנתה באופן מהותי והסיבות שהובילו אותו לשימוש בסמים לא טופלו, הוא עלול לחזור להשתמש בסמים בשלב מאוחר יותר. לפיכך, ללא שינוי מחשבתי עמוק ומקיף, שינוי ההתנהגות בלבד לא תמיד יחזיק מעמד ... לעשן, הוא יגלה פחדים, רגשות ותובנות חדשות שיצופו בו תוך כדי ההתמודדות המעשית. איך לשלב טיפול התנהגותי וקוגניטיבי בצורה נכונה? ההמלצה של אליעד כהן היא להתחיל בטיפול שמשלב את שני ההיבטים במקביל: לשנות בפועל את ההרגל (למשל, להפסיק לעשן בפועל). לבצע ניתוח קוגניטיבי מעמיק של כל קושי, פחד או ... רגע. זהו תהליך של חקירה עמוקה שמוביל גם לשינוי התנהגותי וגם לשינוי מחשבתי. איך לבחור את הטיפול המתאים ביותר? לסיכום, אליעד כהן מציין שאין תשובה חד משמעית מוחלטת לשאלה מהו ה
גישות טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי
גישות טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי
... טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי מדוע הטיפול הנפשי לא תמיד מצליח ומה הסיבה האמיתית לכך? כאשר טיפול נפשי אינו מצליח, אליעד כהן מסביר שאין זה נכון להאשים את המטופל כבעייתי או גרוע. ההסבר לכך פשוט: תפקיד הטיפול הוא להתאים את עצמו למטופל, אפילו אם המטופל מאתגר או קשה במיוחד. לכן, בכל מקרה של כישלון, האחריות מוטלת על הטיפול עצמו. אם שיטת הטיפול אינה מתאימה או שהגישה של המטפל אינה נכונה למטופל, הטיפול ייכשל. מה ההבדל בין טיפול שלא הצליח למרות שהיה אמור להצליח לבין טיפול שלא היה אמור להצליח מלכתחילה? אליעד כהן מבחין בין שני סוגי כישלונות בטיפול: הראשון, כאשר טיפול נכשל למרות שהיה אמור להצליח, והשני, כאשר המטופל מצפה לתוצאות מיידיות מטיפול שלא נועד לכך. הוא נותן כדוגמה אדם שרץ פעם אחת על הליכון, ואז מתלונן שהמשקל לא השתנה. הטיפול, במקרה זה הריצה, לא היה אמור להביא לתוצאות כה מהירות. לכן, לא מדובר בכישלון של הטיפול, אלא בתפיסה מוטעית של המטופל. מה עושים כשהטיפול עובד ואז מפסיק לעבוד? מצבים נפוצים הם כאשר
טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, יעוץ רגשי, שיטות טיפול, דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ויפאסנה
טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, יעוץ רגשי, שיטות טיפול, דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ויפאסנה
טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, יעוץ רגשי, שיטות טיפול, דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ויפאסנה האם טיפול רגשי עדיף על טיפול שכלי? כאשר מתמודדים עם בעיות רגשיות כמו בדידות, עצב, או תחושות ... רבים שואלים איזה סוג טיפול יוכל לעזור להם בצורה הטובה ביותר. אליעד כהן מסביר כי קיימות שתי גישות מרכזיות לטיפול: טיפול רגשי וטיפול שכלי (קוגניטיבי), ולכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. ההחלטה איזה טיפול מתאים תלויה בעיקר באופי הבעיה ובמטרת המטופל. מהי המשמעות של טיפול טכני והאם הוא יעיל? לעיתים, אנשים מתייחסים לפתרון שכלי או טכני ... הגורמת לבדידות, לא תטופל ולא תשונה בשורשה, הבעיה תחזור בהמשך. כיצד עובד טיפול שכלי בבעיה רגשית? לפי אליעד, הבעיות הרגשיות בסופו של דבר נובעות ... יסודי. מה היתרון של טיפול שכלי לפי אליעד? אליעד טוען כי היתרון המרכזי של טיפול שכלי הוא שהוא מתמודד עם מקור הבעיה, שהיא תמיד תפיסה או מחשבה. ... האדם. כיצד אפשר לשלב טיפול רגשי ושכלי בצורה יעילה? אליעד מציע שאפשר לשלב טיפול רגשי ושכלי כדי להקל על המטופל. לדוגמה, לתת למטופל קודם תחושה טובה באמצעות שיטות רגשיות כדי שיהיה לו קל יותר לקבל את ... רגשיות נעימות כדי שהמטופל יצליח להתמודד עם החשיבה הנדרשת. כיצד בוחרים טיפול מתאים לאדם מסוים? אליעד מבהיר שאין טיפול אחד שמתאים לכולם, וכל אדם זקוק למשהו אחר בהתאם ליכולתו להבין ולקבל. ... באמת רוצה כשהוא מבקש טיפול? לפי אליעד, אנשים לעיתים מבקשים משהו מסוים, אך בפועל רוצים דבר אחר. ... את הרצון האמיתי של המטופל ולא בהכרח לתת לו מיד את מה שהוא ביקש. המטפל יכול לתת למטופל הרגשה שמבינים אותו, ואחרי זה להסביר לו בעדינות שייתכן שיש דרך ...
איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות?
איך לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות?
... לרפא כל מחלה נפשית? איך לרפא כל הפרעה נפשית? 100 אחוז פתרון לכל ההפרעות הנפשיות, 100 אחוז טיפול בכל מחלת נפש, 100 אחוז טיפול בסכיזופרניה, 100 אחוז פתרון להפרעת אישיות, איך לרפא מחלות נפש? איך לרפא הפרעות נפשיות? איך ניתן לרפא כל מחלה נפשית? אליעד כהן מציע שיטה שבה ניתן לרפא כל מחלה נפשית, ללא ... המטפל המהירות שבה התהליך יקרה תלויה בעיקר בהיגיון של המטפל. ככל שהמטפל מסוגל לחשוב בהיגיון ברמה גבוהה יותר, כך מהר יותר יתפוס המטופל את יכולת החשיבה המתקדמת ויתחיל להחלים. אליעד מדגיש שבאמצעות שיחה נוחה והדרגתית, המטופל יכול לחזור למצב של איזון נפשי תוך זמן קצר. ההיגיון שבבסיס השיטה המטופל הסובל מההפרעה הנפשית פועל על פי היגיון אחר. לדוגמה, אדם הסובל מהפרנויה וחש שחוצנים רודפים אחריו יכול לשאול את עצמו אם זה הגיוני, אך הוא לא מסוגל להפעיל את ההיגיון המובהק. דרך השיחה עם המטפל, המטופל לומד להטיל ספק במחשבותיו ולבנות היגיון פנימי חדש. אם המטפל מבין את ההיגיון המיוחד של המטופל ומטפל בו בסבלנות ובזמן הנכון, התהליך מביא להחלמה. הקשר בין חיפוש האמת לריפוי נפשי במהלך ההסבר, אליעד מציין שאדם שמחפש את האמת ימצא את עצמו בודק גם את האפשרויות היותר ... האם יש חוצנים, חלק מהתהליך של חיפוש האמת. אם המטפל מסוגל להיכנס לעומק השאלות הללו מבלי לאבד את החשיבה ההגיונית, הוא יכול לסייע למטופל לחזור לחשיבה בריאה. כיצד להימנע מלהיסחף לעולם המשוגע? אליעד מציין את הבעיה הגדולה של מטפלים רבים - הפחד מלהיסחף לעולם של המטופל. כשמטפל חושש שההיגיון שלו יישאב אל תוך עולמו של המטופל, הוא לא מצליח לעזור לו. כדי למנוע זאת, חשוב שמטפל יהיה בעל היגיון חזק וברור, שאינו נוטה להיסחף או להיכנס לתוך דמיונות המטופל. המסר הסופי: כל אחד יכול להיות חכם ומאוזן נפשית לסיום, אליעד מדגיש כי כל אחד יכול ללמוד לחשוב בהיגיון ולסייע לאנשים אחרים לרפא את עצמם מהפרעות נפשיות. השיטה שלו מבוססת על ... פתוח וארוך עם אנשים הסובלים ממחלות נפש, מפני שהם חוששים להיסחף אל אותו צד לא הגיוני ולהתחיל לדמיין ולהזדהות עם המצב ההזוי של המטופל. מתי זה לא יקרה? אם נמצא אדם שחוכמתו או יכולת החשיבה ההגיונית שלו כה גבוהה, ייתכן שלא תהיה לו שום מגבלה להיכנס לעומק ראשו של המטופל, להבין את עולמו ולהוביל אותו החוצה אל עבר שפיות מלאה. אדם כזה, לפי ההסבר, הוא מישהו בעל היגיון של 100 מתוך 100. במצב כזה, לא משנה כמה המטופל נמצא בבלבול, המטפל לעולם לא יאבד את היכולת ההגיונית שלו, אלא רק ירים את המטופל אליו. האדם המשוגע יהיה כמים הקרים, אבל המטפל החם בעוצמה של 100 גובר עליו. החשיבה מאחורי הטענה שכל משוגע למעשה כן חושב בהיגיון כלשהו יש הסבר נוסף: משוגע לא באמת פועל ללא כל ... לחוצנים, הוא לא באמת יצליח לעזור, כי האדם הפרנואידי מרגיש שיש היגיון בהנחת החוצנים. רק אם המטפל מסוגל להיכנס אל עומק החשש של המטופל, לעבור עם החשיבה עד קצה הגבול, ואז להאיר לו כיוונים לוגיים חלופיים, אפשר ליצור תהליך שינוי. הקשר לחיפוש האמת ולדוגמה על בדיקת כל האופציות כאן מובאת דוגמה: אדם שחותרים אצלו ... גבוהה במיוחד. אדם כזה יכול להתחבר לכל מי שחווה הפרעה נפשית (כי הוא כבר מכיר את הכיוונים האלה), מבלי להיסחף אל השיגעון. הבעיה של מטפלים רבים: חוסר יכולת אמיתית להכיל את שיגעון המטופל ישנה אמירה חריפה: מטפל, פסיכיאטר, פסיכולוג, או כל איש מקצוע שלא באמת מסוגל להבין את ההיגיון של המטופל, לעולם לא יצליח לרפא אותו באמת. ייתכן שהוא ייתן תרופות פסיכיאטריות, ייתן כלים התנהגותיים או תמיכה רגשית, אבל לא יגיע לרמת ריפוי מלאה. מטפלים רבים בעצמם חוששים משיגעון, כי הם יודעים בתוכם שאינם לגמרי חסינים. ברגע שיכנסו לעומק ראשו של המשוגע, הם עלולים להיסחף גם כן, עקב אותה דוגמת מים חמים וקרים. אם הם היו חזקים מספיק, כלומר, בעלי היגיון מוחלט, הם לא היו מפחדים לדבר לעומק עם כל חולה נפש, כי אין שום סיכוי שישתגעו. לכן, כדי להגיע לטיפול במאה אחוז הצלחה, נדרש אדם עם היגיון מושלם, או לפחות היגיון גבוה יותר מאשר עוצמת חוסר ההיגיון של המטופל. כיצד נמדדת חוכמה אמיתית? המבחן של לחלץ את ההפך נעשה מעבר לסיפור חסידי או רעיוני מתוך סיפורי מעשיות על שבעת הקבצנים לרבי נחמן: שם דיברו על מבחן שבו כל אחד מתרברב בחוזקותיו. אחד ... יסודית. אם הוא בעל היגיון מוחלט, הוא לא מאבד את עצמו בדרך. לכן, אם מישהו רק משחק שהוא בודק, בלי כוונה אמיתית להיכנס לכל מחשבה של המטופל, הוא לא יוכל לשחרר אותו באמת. הוא יסתפק לזרוק משפטים כמו אין דבר כזה או אתה מדמיין, והמטופל לא באמת יתקדם. מדוע אנשים לא ממהרים ליישם את השיטה? התשובה הפשוטה היא הפחד. כמעט כל אדם נורמלי אינו מחזיק בהיגיון של 100 אחוז, וגם אינו בטוח לגמרי עד כמה השמחה, הביטחון העצמי או החוכמה שלו מוחלטים. לכן, הוא חושש ששיחה ארוכה עלולה למוטט את שיווי המשקל שלו. זוהי הסיבה שבמציאות מתאפשרים רק שינויים קטנים. הטיפול נעשה בצורה מוגנת, עם תרופות, עם הגבלות של זמן ושל דרכי שיח. במקום לנהל שיחה פתוחה עם המשוגע ללא גבולות, עושים זאת בזהירות, כדי שלא המטפל יאבד גם הוא את שפיותו. מה קורה כשחוסר ... עצמיים או בפחד מהעתיד. מבחן ההתגברות על החרדה הוא למצוא מישהו שלא מפחד משום דבר, או לפחות מישהו שהפחד שלו קטן בהרבה, ואז הפחד של המטופל יוכל לפנות את מקומו בהדרגה. אלא שגם כאן קיימת ההשפעה ההדדית: אם החרדה של המטופל גדולה מן הרוגע של המטפל, הרוגע עלול להיפגם. השוואה לשאלת עד כמה אדם באמת יכול לחולל שינוי בסביבתו מופיעה שאלת עומק כללית: אדם בטוח שהוא אופטימי, חזק ומלא ביטחון, אבל איך יידע ... זאת, יכול להיות שיגיע לדרגת היגיון גבוהה מאוד, שתאפשר לו גם למשוך אחרים אל מחוץ לשיגעון שלהם. הרעיון המעשי: לשפוך שכל לראשו של המטופל דרך נושאים נטולי קונפליקט כל הסיכום חוזר לנקודת המוצא: כדי לרפא אדם הסובל מהפרעה נפשית, מדיכאון, מחרדה או משיגעון, לא חייבים לרוץ ולהתפלמס על המחשבה הדמיונית שעליה הוא נשען. ... יבין לבד מדוע הפרעתו אינה מחזיקה מים, מדוע איננה עולה בקנה אחד עם החשיבה המסודרת. הוא יבריא כתוצאה מכך. כיצד הדבר מייצר תקווה לטיפול בכל ההפרעות? נטען בתוכן הזה שהשיטה הזו תקפה לכל סוגי המחלות הנפשיות, בכל עוצמה ובכל מגוון. בין אם מדובר בסכיזופרניה, בדיכאון קליני, בחרדה איומה או בכל דבר אחר, הפתרון הוא ...
שיטות טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף
שיטות טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף
... טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף למה מטפלים מסוימים אוסרים ללכת לטיפול מקביל? אליעד כהן מסביר שישנן שיטות טיפוליות רבות שבהן המטפלים מבקשים מהמטופל שלא להשתתף בטיפול אחר במקביל. הסיבה לכך נעוצה בעיקר באמונות שמטפלים מנסים להחדיר למטופל כחלק מהטיפול שלהם. לדוגמה, מטפל פסיכולוגי עשוי לומר שאסור במקביל ללכת לטיפול פסיכיאטרי או לטיפול NLP, כי זה יפריע לתהליך הטיפול. הסיבה האמיתית לכך, מסביר אליעד, היא שטיפול מסוג אחד עשוי להתבסס על אמונה מסוימת, וכאשר המטופל הולך לטיפול נוסף שמבוסס על אמונה הפוכה, נוצרת סתירה שפוגעת בתהליך הטיפולי המקורי. לדוגמה, אם אדם הולך לטיפול פסיכולוגי שבו מלמדים אותו להאמין בעצמו, ובטיפול אחר מלמדים אותו דווקא להטיל ספק בעצמו ולבדוק את עצמו, ייתכן שתיווצר סתירה בין שני הטיפולים. במקרה כזה, האמונה מה
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 2
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 2
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 2 איך מטפלים במחשבות פרנואידיות ובהפרעות נפשיות מורכבות? אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לטפל באופן יעיל בסכיזופרניה פרנואידית, מחשבות רדיפה, והפרעות נפשיות מורכבות, כמו סכיזופרניה, OCD, פיצול אישיות והפרעת ... לפי אליעד כהן, הגישה המרכזית לטיפול בהפרעות נפשיות מורכבות צריכה להתמקד בהבנת ההיגיון הפנימי שמאחורי המחשבות המוזרות של האדם, ולא להתייחס אליהן ... מתחיל בכך שהוא מדגים כיצד עובד הטיפול הנפוץ כיום בבתי חולים פסיכיאטריים, שם נהוג להגדיר כל מחשבה מוזרה או התנהגות לא נורמטיבית כמחלה, ואז פשוט לתת ... או מסתירה את הבעיה האמיתית. מדוע הטיפול התרופתי לא תמיד מספק פתרון אמיתי לבעיה? אליעד מסביר שהרופאים בבית החולים לא תמיד מודעים או מעוניינים לטפל לעומק בשורש הבעיה. לרופאים קל יותר לטעון שאין פתרון אמיתי או שהבעיה היא גנטית, משום שזה מסיר מהם אחריות על חוסר היכולת שלהם להבין את המטופל ולהתחבר אליו רגשית. קל יותר להאשים את המערכת או את הגנטיקה מאשר להודות בחוסר היכולת של הרופא או של המערכת הרפואית ... המניעים הרגשיים או הפסיכולוגיים של המטופל. אליעד כהן נותן דוגמה לכך מתוכנית הטלוויזיה יצאת צדיק, בה בעלי מקצוע נוכלים ממליצים על החלפת כל המערכת בבית במקום ... ונוח להם מאשר להודות שהם לא יודעים לטפל בבעיה הספציפית. באותה מידה, גם ברפואה הפסיכיאטרית, לפעמים יותר קל להחליט על תרופות שמשנות את כל המוח במקום להבין ... את המניעים הפנימיים והרגשיים, אפשר לטפל בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים. מה הקשר בין הרגשת מיוחדות למחשבות פרנואידיות? בדוגמה נוספת שאליעד כהן מביא, אדם ... את השיגעון הזה כדי להרגיש ייחודי. הטיפול הנכון הוא לגלות מה עומד מאחורי הצורך שלו להרגיש מיוחד, ולעזור לו להכיר בערך עצמי אמיתי שלא תלוי בדברים יוצאי דופן. איך לטפל באדם שלא משתף פעולה? אליעד מסביר שאם האדם לא משתף פעולה באופן ישיר, עדיין אפשר לטפל בו דרך אנשים שמתקשרים איתו - למשל אדם שמביא לו אוכל או מדבר איתו מדי פעם. דרכם אפשר לשאול אותו שאלות שמבהירות את ... איטית יותר אבל טובה בהרבה מחוסר טיפול. בדרך זו אפשר להתחיל תהליך שבסופו של דבר יביא להבנה ולשיפור. האם כל בעיה נפשית ניתנת לטיפול? אליעד כהן מצטט את רבי נחמן מברסלב שטען כי אפילו אם אדם הגיע למצב הנפשי הגרוע ביותר, אפילו אם השתגע לגמרי ועבר ... באמצעות הבנת ההיגיון הפנימי שלו וטיפול רגשי ועמוק. טיפול בסכיזופרניה פרנואידית איך להבין מחשבות רדיפה? מה לעשות עם בן אדם פרנואידי? האם יש היגיון בשיגעון? למה תרופות לא תמיד עובדות? איך לטפל באדם שלא משתף פעולה? איך להבין מחשבות מוזרות? אז מה את אומרת בעצם את אומרת מה שאלת? ש: מה שאני אומרת. אליעד: מה את ... את השיטה הזאת, יש למישהו עצבים לטפל באנשים בכלל? ש: שזה לא יכול לעבוד בסיטונאות. אליעד: למה לא? ש: אני לא יודעת להגיד מה יוצא נגיד במקומות כאלה מלטפל במצבים האלה בצורה כזאת. אליעד: אבל איך הם יטפלו אוקי. ש: בין היתר משום שיש משהו במוח שלהם שהוא לא מאוזן. אליעד: הכי ... לרופא יש אומץ להגיד אני לא יודע לטפל בו אני לא מספיק מקצועי יש אומץ לרפואה להגיד כזה דבר אני לא יודעת או שעדיף לי להגיד אין פתרון, מה עדיף לרפואה להגיד? ... מאיפה הם מבינים בזה במשוגעים יכולים לטפל רק אנשים חכמים מאוד אנשים שחכמים יותר מהמשוגע. עכשיו מה זה אומר יש חכם שמבין ברפואת? ש: שיניים. אליעד: שיניים הוא ...
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 1
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 1
טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 1 מה הסיבה האמיתית למחשבות פרנואידיות אצל אנשים? כאשר אדם אומר שרודפים אחריו, עוקבים אחריו, או מנסים לפגוע בו, ... תלוי רגשית בבית או בחפצים שלו, הוא לא היה מפחד כל כך, ולכן גם לא היה מפתח מחשבות שווא כאלה. איך נכון לגשת לטיפול בפרנויות ומחשבות רדיפה? לדברי אליעד כהן, הגישה לטיפול במחשבות מסוג זה צריכה להיות דרך ההבנה של האינטרס הרגשי של האדם ולא דרך ויכוח רציונלי ישיר על ההיגיון שבדבריו. כלומר, במקום להתווכח ... יסירו את התחושה הרעה שהוא מנסה לברוח ממנה. לדוגמה, אם הסיבה למחשבות רדיפה היא פחד מהתחושה שהוא כישלון, אז הטיפול יצריך לגרום לו להרגיש טוב עם עצמו, לחזק את ההערכה העצמית שלו ולהראות לו שהוא לא חייב להיות תלוי באישור חיצוני כדי להרגיש מוצלח. מדוע גם ... היה מרגיש שלם עם עצמו מלכתחילה, הוא לא היה צריך להמציא שום סיפור שיצדיק את הכישלונות והחסרונות שלו. איך לטפל במחשבות רדיפה? מה לעשות עם הפרעות פרנואידיות? טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות איך לעזור למישהו עם OCD? מהי הסיבה למחשבות לא הגיוניות? טיפול רגשי במחלות נפשיות למה אנשים ממציאים הזיות שווא? עכשיו בא בן אדם אומר שלום עוקבים אחרי מנסים לחסל אותי לפגוע בי וכו נכון ואז מה בדרך כלל ... אם הוא לא יאשים אותם אז בעצם הוא אשם במצב שלו אז עדיף לו להאשים אותם. ולכן מה זה אומר לנו זה אומר לנו שהדרך לטפל באותו בן אדם בכלל מכיוון אחר אם אנחנו רוצים לעזור לו אנחנו בכלל צריכים ללכת בכיוון אחר לגמרי אנחנו צריכים לעזור לו להבין שהוא בן אדם מוצלח ...
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים
טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים האם אפשר לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל? אליעד כהן מסביר את השאלה האם אדם יכול ללכת לכמה טיפולים נפשיים שונים בו - זמנית. הוא נותן כדוגמה אדם שנמצא בטיפול פסיכיאטרי שלוקח תרופות, ובמקביל מעוניין לעשות טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול תפיסתי או טיפול NLP. השאלה העיקרית שאליעד מתייחס אליה היא אם קיימת סתירה בין טיפולים שונים, ואם אכן כדאי או לא כדאי לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל. מדוע יש מטפלים שמתנגדים לטיפול מקביל בשיטות שונות? אליעד כהן טוען שאפשר וניתן לשלב כל טיפול עם כל טיפול אחר. כדוגמה, הוא מסביר שניתן ללמוד יהדות, נצרות ואסלאם במקביל, לשלב בודהיזם תוך טיפול בסכיזופרניה בכדורים, ואפילו להשתמש בסמים תוך כדי טיפול נפשי אחר. לשיטתו, כל מי שטוען אחרת הוא או טועה או נוכל. הסיבה לכך היא שאם מישהו אומר לך שהטיפול שלו לא יעבוד אם תעשה משהו נוסף (למשל להשתמש בסמים, להיות דתי, חילוני, לקחת או לא לקחת תרופות מסוימות), זה מעיד שהטיפול שלו פשוט לא מספיק טוב. הסברו של אליעד הוא שטיפול טוב באמת יכול לעזור לכל אדם בכל מצב ובכל זמן, ללא תלות במצבו הנפשי, בהרגליו או בסגנון חייו. דוגמאות נוספות שהוא מביא הן שטיפול טוב יכול לעזור לאדם מכור לסמים וגם לאדם נקי מסמים, למכור לפורנו ולאדם א מיני, ליהודי וללא יהודי, לסכיזופרן ולפרופסור. כלומר, אם טיפול הוא מספיק טוב, הוא יעבוד לכולם. מה הסימן שטיפול הוא טוב ויעיל באמת? המדד ל
טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית
טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית
טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית מה זה טיפול בחשיפה ואיך הוא עובד? טיפול בחשיפה הוא שיטת טיפול נפוצה המבוססת על ההנחה שכאשר אדם מתמודד באופן ישיר עם הדבר שמפחיד אותו, הוא מגלה בהדרגה שהמציאות אינה מאיימת כפי שדמיין. לדוגמה, אדם הסובל מחרדה חברתית יתחיל את הטיפול בחשיפה בכך שהוא מדבר מול קהל מצומצם, ולאט - לאט יגדיל את מספר האנשים שהוא עומד ... מקומות מעט גבוהים, ואז יתקדם בהדרגה למקומות גבוהים יותר, עד שהחרדה פוחתת באופן משמעותי. האם טיפול בחשיפה תמיד מצליח? למרות שטיפול בחשיפה יכול להיות יעיל מאוד, הוא אינו מצליח תמיד. לדוגמה, במקרים של פחד טיסה ... כאלו, האדם נאלץ להתמודד מיד עם המצב השלם, דבר שעלול להגביר את החרדה וליצור התנגדות מוגברת לטיפול. למשל, אדם שיחווה חוויה שלילית בזמן טיסה עלול לפתח סלידה חזקה עוד יותר, ואף יסרב לטוס שוב, מתוך אמונה שהפעם החרדה הייתה אמיתית ומוצדקת. מדוע החשיפה בלבד אינה מספיקה בטיפול בפחד? חשיפה לבדה עשויה שלא להספיק, ולכן חשוב להוסיף לטיפול אלמנט של התבוננות והבנה. אדם הסובל מפחד קהל לא רק צריך לדבר מול אנשים שוב ושוב, אלא ... הוא מברר ומערער את ההנחות הראשוניות שבבסיס החרדה. כיצד דוגמת התפוז המכני ממחישה את מגבלות הטיפול בחשיפה? בסרט התפוז המכני מוצגת דוגמה לכך שחשיפה בלבד לא בהכרח יוצרת שינוי רגשי ... לאדם שוב ושוב סיטואציה מסוימת, זה לא תמיד יגרום לו לאהוב אותה או להפסיק לפחד ממנה. כדי שהטיפול יהיה יעיל באמת, יש צורך לשלב חשיפה עם הבנה פנימית עמוקה של מקור הרגשות והמחשבות. איך מטפלים בפחדים ספציפיים כמו פחד מגוקים או מים? במקרה של פחד מגוקים, אפשר להציע לאדם ... כך נורא?. ההתבוננות מאפשרת לאדם לראות את חוסר הרציונליות של הפחד ולנטרל את המקור שלו. כיצד טיפול בחשיפה מתקשר להתמכרויות ולרצונות חזקים? העיקרון של טיפול בחשיפה עובד גם בצורה הפוכה: אם חשיפה מפחיתה פחד, אז מניעה (התנזרות) יכולה ... לפתח פחד חדש, כי הבעיה העמוקה לא נפתרה. אותו עיקרון נכון לגבי תאוות או רצונות חזקים: אם לא מטפלים בשורש, הרצון פשוט יופיע בצורה אחרת. מכאן עולה החשיבות הגדולה של ההתבוננות הפנימית, בנוסף לחשיפה או להימנעות עצמן. למה שילוב בין חשיפה להתבוננות הוא הכרחי בטיפול? החשיפה יוצרת מידע חדש על המציאות, המאתגר את התפיסות הקודמות של האדם. ההתבוננות ... אותן בצורה שכלית ומדויקת. שילוב זה יוצר שינוי עמוק ואמיתי, ומונע חזרה של החרדה או ההתמכרות. טיפול בפחדים וחרדות שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה התמודדות עם התמכרויות ותאוות בירור הנחות יסוד והתבוננות פנימית איך להתמודד עם פחד קהל? כיצד להפחית חרדה חברתית? מהו טיפול בחשיפה? ש: מה זאת השיטה הזאת שנקראת טיפול בחשיפה? תשובה: הטיפול מבוסס על כך שכאשר אדם נחשף בהדרגה למצב מפחיד (כמו חרדה חברתית או פחד גבהים), הוא ... מעט אנשים, אחר כך מול מספר גדול יותר, וכך הלאה, עד שהוא מתרגל ונרגע מעט מהפחד הראשוני. האם טיפול בחשיפה תמיד עובד? ש: אם פשוט נחשפים עוד ועוד, האם זה תמיד יעלים את הפחד? תשובה: ... רע. ההתבוננות מאפשרת לבדוק: מה באמת יקרה אם אכשל? האם זה נורא כפי שאני חושב? וכן הלאה. כיצד טיפול בחשיפה מתקשר לרצון ולהתמכרות? ש: מה הקשר בין פחד למשהו לבין הרצון לעשות משהו (למשל, התמכרות)? תשובה: אפשר לראות את ההיגיון ההפוך. טיפול בחשיפה מתבסס על המנגנון אם תתרגל שהדבר לא מפחיד, תפסיק לפחד. כך גם בקיצוניות ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על איך לטפל בהתנגדויות? טיפול בהתנגדויות, להקדים תרופה למכה, התנגדות מהסיבה הלא נכונה, לשתול מחשבות, שכנוע למתקדמים, שיטות שכנוע, הבעת אמפטיה, הבעת הזדהות, ניהול משא ומתן
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: טיפול, איך נוצר העולם? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש משמעות לחיים? למה העולם קיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? אולי אנחנו במטריקס? מה המשמעות של החיים? האם המציאות היא טובה או רעה? למה לא להתאבד? האם יש בחירה חופשית? מי ברא את אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם לדומם יש תודעה? האם באמת הכל לטובה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להיות הכי חכם בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מה יש מעבר לזמן ולמקום? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? בשביל מה לחיות? האם הכל אפשרי? איך להיות מאושר? האם אפשר לדעת הכל? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: טיפול, איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם בדידות? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? דיכאון? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך להיות מאושר ושמח? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשפר את הזיכרון? איך להעביר ביקורת בונה? איך להאמין בעצמך? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך למצוא זוגיות? איך לפרש חלומות? איך להעריך את עצמך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להיגמל מהימורים? איך לחנך ילדים? איך לקבל החלטות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להצליח בזוגיות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לביטחון עצמי, קאוצינג מומלץ, אימון אישי לימודים בתחום טיפול - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 1.6719 שניות - עכשיו 16_06_2025 השעה 14:23:45 - wesi1