... עצמם לא יודעים הכל על הקורונה. אם כן, איך הם יודעים בוודאות שהסגר מוצדק? לדברי אליעד, הסגר עצמו יוצר נזק ודאי וחמור למדינה, לכלכלה, לחיי האנשים ולדמוקרטיה. מי שתומך בסגר מבלי לדעת בוודאות את חומרת הסיכון של המחלה, מתנהג כאילו הוא יודע בוודאות שהנזק של אי - הטלת סגר יהיה חמור יותר מנזק הסגר עצמו. זו מניפולציה, משום שהם עצמם לא יודעים בוודאות שהסגר מוצדק, אבל מתנהגים כאילו יש להם ודאות מוחלטת ... צריך להוכיח שזה שלך או שהוא צריך להוכיח שזה שלו? ברור שהנטל להוכיח את צדקתו מוטל על מי שגרם לנזק או לקח משהו שלא שייך לו. כך גם בסגר הקורונה. מי שתומך בסגר חייב להוכיח באופן חד - משמעי שהנזק של אי - עשיית סגר יהיה גדול בהרבה מהנזק של הסגר עצמו, משום שסגר גורם בוודאות נזק עצום למדינה ולאנשים. לא הוגן לדרוש ממתנגדי הסגר את ההוכחה שאין צורך בסגר, כי הם לא אלה שגורמים לנזק בוודאות. אליעד טוען שההיגיון הבריא אומר בדיוק ההפך: מי שרוצה לסגור את המדינה ולהרוס את הכלכלה חייב להוכיח שזה מוצדק באופן מוחלט. העובדה שיש ספק, דווקא מחזקת את העמדה המתנגדת לסגר, מכיוון שהנזק של הסגר הוא ודאי, בעוד שנזקי הקורונה הם ספקולטיביים ואינם ודאיים באותה המידה. מדוע הטענה של תומכי הסגר שקרית ומניפולטיבית? הטענה של תומכי הסגר נשמעת ... הסיבה היא שהתומכים בסגר מעמידים פנים כאילו רק הם זהירים ושקולים, בעוד בפועל הם מתנהגים כאילו הם יודעים בוודאות שהנזק מהקורונה יהיה גדול יותר מנזק הסגר. אבל הם לא יודעים זאת באמת, ולכן טענתם אינה מבוססת על אמת אלא על פחד, פאניקה, או אינטרסים נסתרים. לדוגמה, אם היה מחבל מתאבד ברחוב, האם הגיוני לסגור את כל המדינה עד לתפיסתו? ברור שלא, כי הנזק מסגירת המדינה יהיה חמור בהרבה מהסיכון הזמני שמסתובב מחבל. כך גם בקורונה, הסיכון המדויק לא ברור, אבל הנזק של הסגר ברור וודאי. מי יכול להחליף את ביבי נתניהו? אליעד כהן משווה את המניפולציה הזו למניפולציה דומה בפוליטיקה: ...

... מסביר שהסיבה שזה קל יחסית, היא מכיוון שאין שום תועלת ספציפית שהאדם מפיק מההרגל הישן, ולכן גם לא ייגרם נזק משינוי ההרגל. מהו הרגל סיבתי וכיצד משנים אותו לפי אליעד כהן? לעומת זאת, הרגל סיבתי הוא הרגל שיש מאחוריו ... הרגל סיבתי: אדם שמעשן, אוכל מתוק או מתעורר מאוחר בבוקר, לא יכול פשוט להפסיק בלי תחליף, כי הוא יקבל נזק או יחווה חוסר. עליו להבין קודם מה הוא מקבל מההרגל הזה (רוגע, הנאה, או כל דבר אחר) ולמצוא תחליף ...

... ליצור עימות או התנגדות מצדו: אם יגידו למנכל ישירות שהוא יורד בדרגה, הוא עלול להתמרד, להתפטר בפתאומיות, או לגרום לנזק. במקום זאת, החברה אומרת למנכל שמדובר בשדרוג או הקלה בעומס, ושמעתה הוא ינהל אנשים נוספים. למעשה, החברה מכניסה עובדים ... וכך נמנע עימות או התנגדות מצדו. הארגון מצליח להתכונן לפיטורים בצורה שקטה, מדורגת, וללא משבר. הארגון מצמצם סיכון של נזק במקרה שהעובד מאיים לעזוב. הפגיעה באיכות העבודה מינימלית, כי העובדים החדשים מקבלים הדרכה וחפיפה מהעובד עצמו, מבלי שהוא מודע ... משפטית, עסקית, פוליטית - איננו יכולים לעשות זאת. אנחנו מפחדים שעובד מסוים יתפטר, ואנחנו רוצים להיערך לכך כדי למנוע נזק. עובד בכיר מאיים בהתפטרות, ואנחנו מחפשים דרך להתמודד עם זה ולצמצם את הפגיעה האפשרית בעסק. אנחנו רוצים להחליף עובד, ...

... בוחר לבצע אך ורק פעולות שיעזרו לעסק שלו, הוא לא מבזבז זמן, הוא לא עושה שום פעולה שיכולה לגרום לנזק, ובכל זאת בסוף החודש העסק שלו עדיין לא משגשג. הסיבה לכך, לפי אליעד, היא שלמרות שהאדם מבצע רק פעולות ... אחרת שהייתה יכולה להביא לך תשואה גבוהה פי כמה, בעצם לא רק שבחרת פעולה פחות טובה, אלא שגרמת לעצמך נזק בכך שויתרת על הזדמנות טובה יותר. זו נקודה חשובה שממחישה מדוע לפעמים לעשות משהו חיובי, מבלי לבדוק אם ישנה ... שהייתה יכולה להביא לך תועלת גדולה יותר, למעשה, אתה פוגע בעצמך. למה? כי פעולה עם תועלת נמוכה היא למעשה נזק, אם הייתה לך אפשרות לבצע פעולה אחרת שהייתה מניבה לך תועלת גבוהה יותר. לכן, חברים, אל תנסו רק לעשות ...

... יותר סמכויות. עם זאת, למרות הסמכות הברורה שלו, כאשר הוא בוחר לפנות לעובד שמתחת למנהל אחר, הוא יוצר בכך נזק וסיבוכים גדולים בארגון. מה המשמעות של עקיפת סמכויות בארגון? עקיפת סמכויות מתרחשת כאשר מנהל בכיר פונה לעובד שנמצא בדרג ... אם התוצאות אינן טובות, כי העובד תמיד יוכל לטעון שהמנהל התערב לו בתפקיד. למה מנהלים עדיין עוקפים סמכויות למרות הנזק? לעיתים מנהלים בכירים עוקפים סמכויות כי הם חושבים שכך קל ומהיר יותר לבצע משימות, אך בפועל הם גורמים ליותר נזק מתועלת. התפיסה היא שאם הם צריכים משהו דחוף מהעובד, קל יותר לפנות ישירות ולא להמתין עד שהמנהל הכפוף להם ...

... הם עדיין רוכשים אותם בגלל המחיר האטרקטיבי. במצב כזה, הלקוחות לא יבואו בטענות לעסק, ולכן העסק מרוויח מכך ללא נזקים נוספים. כאשר המוצר הנחות אינו גורם נזק ישיר לעסק. ישנם מוצרים פחות איכותיים שבהם הלקוח אמנם מקבל מוצר פחות טוב, אך לא מתלונן ולא מטריד את ... מוצרים סוג ב יכולה להיות כדאית, אך בתנאי אחד מרכזי: לא לשקר ללקוח, ולא למכור מוצר שיגרום לך יותר נזק מתועלת. במידה ואתה מתנהל נכון, מציין מראש את טיב המוצר, מתמחר אותו בצורה חכמה ומשתמש בשיטות מיתוג נכונות, העסק ... מוצר נמוך יחסית, אך ההתעסקות עם התקלות גבוהה, אתה עלול להפסיד יותר ממה שהרווחת ולהגיע למצב שהעסק שלך סופג נזקים משמעותיים. מתי כן כדאי למכור מוצרים סוג ב? אם אתה לא משקר ללקוח, ואם המכירה לא תגרום לך לנזק גדול יותר מהרווח, אז בהחלט יש מצבים שבהם שווה לשקול למכור מוצרים סוג ב. למשל: אם תמחור המוצר לוקח ...

... הוא נפשי. והפגיעה יכולה להיות פיזית, מטילים. אבל היא גם יכולה להיות נפשית, מהפחד להיפגע מהטילים. כי הפחד גורם לנזקים, קשים, נפשיים וגם פיזיים. הפחד פוגע באדם גם ברמה הפיזית, כידוע. והאדם מביא על עצמו מחלות פיזיות ונפשיות קשות, ... זה כמובן עוד עניין. אבל המסר כאן הוא, לזכור, שצריכים ללמוד לפחד פחות, ללמוד לא לפחד, להבין שלפחד זה נזק כמו שלהיפגע ממשהו זה נזק. להיות עני, זה סבל. אבל גם לפחד להיות עני, זה סבל. ולהיות חולה, זה סבל. אבל גם לפחד להיות ...

... מתאבד לטובת אלו שיישארו חיים אחריו. שזה בעצם אומר, שאם המחבל המתאבד היה יודע, שהפיגוע שהוא מבצע, יגרום ליותר נזק מאשר תועלת עבור האנשים שלו, הרי שכנראה שהוא לא היה מתאבד. לדוגמה, אם המחבל המתאבד היה יודע, שאחרי שהוא ... כאילו מוסרי וערכי וכיוב, הרי שאכן כמעט ואין מה לעשות נגדו. כי מבחינתו, המוות שלו, יביא יותר תועלת מאשר נזק לעם שלו.

... ערך חיובי עבור האדם. אך מצד שני, יתכן גם כי המנטרה אינה יותר מאשר אמונה טפלה רעה, שגורמת רק נזק לאדם. כמובן שבכל אמונה טפלה באשר היא, תמיד יש נקודת אמת כלשהי. ובכל שקר כלשהו, יש אמת כלשהי. אך ...

... שהוא... לפני שהאדם מגיע אל השלמות שבה הוא מבין שהכל טוב והכל אחד, הרי שכל ההתקדמות שלו היא בכלל נזק עצמי, משום שההתקדמות שלו פירושה בריחה מרע שאינו קיים / הלקאה עצמית מיותרת. רק אחרי שהאדם משלים את כל ...