... הפתרון הפרקטי האמיתי הוא לחפש את האמת ולדעת את האמת. כל שאר הפתרונות באשר הם, הם בסך הכל להחליף מחלה ובעיה אחת במחלה ובעיה אחרת. לסיכום: על האדם לעצור ולהתבונן ולוודא כי הוא אכן חושב בצורה נכונה, כי רק זה הפתרון הפרקטי ...

... לו בכלל בעיה. בהנחה כמובן, שבאמת אין לו בעיה. אלא מה? שלא תמיד החולה מסוגל להאמין לרופא שאין לו מחלה. ולכן יש תרופות דמה שהרופא נותן אותן לחולה, כדי שהחולה ייקח אותן, ויאמין ויבין שהוא בריא. ומצד האמת, החולה ...

... זה שקובע את אופי הבעיה, ובו צריך להתמקד כדי לפתור את הבעיה. הדבר דומה לאדם שיש לו תסמינים של מחלה כלשהי לא ידועה. ועל האדם לנסות לאתר את שורש המחלה, ועל פי זה להחליט באיזה דרך להתמודד עם התסמינים ועם המחלה. הכל לפי השורש של המחלה. ומצד האמת, ההתמודדות של האדם, היא תמיד מול השורש של הבעיה, גם אם הוא לא יודע מהו. והסיבה לכך ...

... שבדרך. והרעיון הוא, שלמרות שההתפתחות המדעית מעוררת מחלות חדשות, הרי שזה בהכרח שזה יקרה כך. והמדע לא יוצר שום מחלה חדשה, אלא הוא רק מעורר מחלות ובעיות קיימות. כי לדוגמה קרינה סלולארית, עלולה ליצור אצל האדם את מחלת הסרטן. ... אם הוא ממשיך להתקדם, אז הוא מוצא גם להן פתרון. והיכולת של הרפואה לתת לאדם חיסון מראש בטרם תבוא המחלה, משמעותה היא שהחכם האמיתי הוא יודע לתת לאדם עצות מאוד חכמות, שיש בהן שכל מאוד גדול, שאם האדם נצמד ...

... בקבר, גם הוא מפחד לחשוב על המוות. והאדם רוצה לחיות באשליה שהוא ימשיך לחיות לנצח. ואמר האומר, שהחיים הם מחלה סופנית, כי בסוף מתים. ולחיות זה מסוכן, כי בסוף מתים. וסופו של האדם למות. וברגע שתינוק נולד, הרי שכבר ...

... שהוא לא יודע את האמת. כי העונש של האדם, זה הספקות שבהם הוא נמצא. לדוגמה: נניח שהאדם חולה באיזו מחלה. ונניח שהאדם היה יודע בוודאות שבעוד שבוע, הוא בטוח בריא ב 100%. הדבר הזה היה מרגיע את האדם. ואם האדם היה יודע בוודאות של 100%, שלא משנה מה שהוא יעשה, בכל מקרה בעוד שבוע הוא צריך למות מהמחלה שלו. גם אז, למרות שהיה קשה לאדם לקבל את המצב הזה, הרי שהאדם היה משלים איתו. כי כאשר אין ...

... שהוא עבד של הרצון שלו. עבד במשרה מלאה. כל יום כל היום, ללא הפסקות, ללא ימי חופשה, וללא ימי מחלה. כי האדם עובד במשרה מלאה אצל המעביד הגדול ביותר של בני האדם בעולם, שהוא הרצון האנושי, שהוא משגע את ...

... ואף אחד לא קולט שהתינוק הזה הולך למות. כי מיד ברגע שהאדם נולד, מיד הוא מתחיל למות. והחיים הם מחלה סופנית. ואף אחד לא יצא מהם בחיים. כי סוף האדם למות. וכאשר הילד גדל בשנה, כולם חוגגים לו שהוא ...

... פעולות יומיומיות. הדחקת חוסר הוודאות מעניקה תחושה רגעית של הכל מתנהל כרגיל, אך כשהחיים מזכירים לאדם את הספק (למשל, מחלה פתאומית או אירוע לא צפוי), הוא חווה טלטלה עוצמתית. אם האדם זוכר ביומיום ששום דבר אינו ודאי, הוא עשוי ...

... האדם למצב הוא שקובע? כאשר אדם חולה, הוא בדרך כלל סובל, אך אם יתבונן, יראה שהסבל אינו נובע ישירות מהמחלה, אלא מהרצון שלו להיות בריא. ילדים או חיילים שחולים לפעמים דווקא שמחים במצב הזה, כי המחלה מעניקה להם חופש או פטור מחובות. דוגמה זו מבהירה שהיחס למצב הוא זה שקובע את רמת האושר או הסבל, ... אין הבדל אמיתי בין המצב הנוכחי לבין כל מצב אחר. כיצד דוגמת הילדים והחיילים החולים מראה את השוני ביחס למחלה? כאשר אדם חולה, הוא בדרך כלל רוצה להיות בריא כי הוא בטוח שבריאות תביא לו אושר בשלמות. אך בפועל, עצם הרצון להיפטר מהמחלה עלול ליצור את הסבל. אם נסתכל על ילדים ששמחים לפעמים על ימי מחלה, כי כך הם לא הולכים לבית הספר, או על חייל ששמח למחלה כי קיבל ימי חופש, נראה שהמחלה עצמה לא בהכרח גורמת לסבל. הכל תלוי בדרך שבה האדם מסתכל על המצב ובשאלה האם הוא מקבל אותו. למה ... בריא אז יהיה מאושר בשלמות, אבל אם יתבונן יראה שזה לא נכון, אלא שהרצון להיות בריא הוא הבעיה ולא המחלה עצמה. עצם העובדה שהוא לא רוצה את המחלה ורוצה בריאות כאן נוצרת הבעיה. כי אם ניקח לדוגמה ילדים שהם חולים, לפעמים הם כל כך שמחים שיש להם חופש מבית הספר, ואומרים איזה כייף שאני חולה. גם חייל יכול לפעמים לשמוח ממחלה מסוימת אם קיבל פטור וגימלים, זה תלוי איך מקבלים את המחלה, איך לוקחים אותה, מה עושים ממנה, גם אם היא לא פשוטה, אם מאפשרים לה למציאות ולמחלה להיות כפי מה שהיא. יכול להיות גם שהאדם לא רוצה את המחלה והוא רוצה רק את החופש, אבל לפעמים יש לו לאדם גם סיבה למה שהוא כן ירצה להיות חולה. ושוב, ...