אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה מחויב ✔יסודות השכנוע, יסודות המכירה, יסודות ההשפעה, יסודות הנאום, יסודות המנהיגות, יסודות הרטוריקה, מחויב או אפשרי, אובייקטיבי או סובייקטיבי, גם...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
28:49יסודות השכנוע, יסודות המכירה, יסודות ההשפעה, יסודות הנאום, יסודות המנהיגות, יסודות הרטוריקה, מחויב או אפשרי, אובייקטיבי או סובייקטיבי, גם או רק, ספק או וודאות, טיפול בהתנגדויות, אומנות השכנוע
מהו עיקרון המחויב והאפשרי בשכנוע?

עיקרון המחויב והאפשרי מהווה יסוד מרכזי בשכנוע, מכירה ומשא ומתן. עיקרון זה טמון בהבנה שכל רעיון יכול להיתפס בשני אופנים עיקריים: מחויב, כלומר, כוודאות או דבר שמוכרחים להאמין בו, או אפשרי, שמשדר ספק או גמישות. כשבן אדם בטוח בדבר כלשהו, הוא מציג אותו כוודאי, כאשר הוא בספק, הוא מציג את המחשבה כ"אולי". בעניין זה, כל רעיון יכול להתפרש כמחויב (כמו "אני חייב את המוצר הזה") או אפשרי (כמו "אולי אני צריך את המוצר"). המטרה היא לשדר ללקוח או למישהו אחר שהפעולה או ההחלטה שהציעו לו היא לא רק אופציה אלא מחויבת ונדרשת.

איך השימוש בעיקרון משפיע על מכירות?

במכירות, הרצון הוא לגרום ללקוח להאמין שהוא חייב את המוצר ושהוא לא יכול להסתפק במשהו אחר. הצגת המוצר כ"מחויב" ולא כ"אפשרי" משדר ללקוח שהוא חייב לרכוש אותו. לדוגמה, במקום לומר "נראה לי שהמוצר טוב", יש להצהיר "המוצר הזה הכרחי עבורך". כל הצגת הספק או האפשרות תהפוך את ההחלטה לעמומה ותגביר את הסיכוי שהלקוח יימנע מלקנות.

כיצד מטפלים בהתנגדויות באמצעות עיקרון המחויב והאפשרי?

במצב שבו לקוח מציג התנגדות, כמו "זה יקר לי", כדאי להפוך את ההתנגדות ל"אפשרי" ולא למחויב. במקום לומר "זה יקר וזהו", יש לומר "אולי זה נראה לך יקר, אבל אולי יש בזה תועלות נוספות". בכך ההתנגדות מומרת לאפשרות, וקל יותר לשוחח על יתרונות נוספים של המוצר מבלי לסתור את מה שאמר הלקוח.

מה הקשר בין מחויב ואפשרי לאובייקטיבי וסובייקטיבי?

עיקרון המחויב והאפשרי מקביל לעקרונות של אובייקטיבי מול סובייקטיבי, וודאי מול ספק. כאשר אומרים "ככה זה תמיד" מציגים רעיון כאובייקטיבי (מחויב), אך אם אומרים "לדעתי זה ככה", הרעיון נתפס כיותר סובייקטיבי (אפשרי). בדיוק כמו בהפגת התנגדות, כאשר רוצים להוריד את עוצמת ההתנגדות, יש להפוך אותה לסובייקטיבית ("בעיניך זה ככה") ולהציג את הדעה שלנו כאפשרית ("אולי זה ככה").

איך מעבירים את הלקוח ממחויב ואפשרי לסגירת עסקה?

למעבר מהתנגדות לסגירת עסקה, יש לנקוט בגישה של "גם וגם" כאשר הלקוח מציג התנגדות. לאחר מכן, במטרה להגיע להסכמה ולסגור את העסקה, יש להחזיר את השיחה ל"מחויב" ולהציג את הרעיון כ"לא ניתן להימנע ממנו". ברגע שהלקוח מקבל את הרעיון כוודאי, הוא נטה לפעול בהתאם ולהשלים את העסקה.

דוגמאות ליישום מחויב ואפשרי בחיים היומיים

יש לשים לב בשיחה יומיומית להבדלים בין "גם וגם" לבין "רק". לדוגמה, כאשר אומרים "עכשיו יום" הכוונה היא לרק יום, בעוד שאם אומרים "עכשיו יום, ואולי לילה", הרעיון פתוח לאפשרות אחרת. אותו הדבר קורה בהתנגדויות - במקום לטעון באופן חד משמעי שמה שמישהו אומר לא נכון, ניתן להוסיף "גם וגם" ולטעון שיש מקום לראות את הדברים גם בצורה אחרת. במצבים של סגירת עסקה, הכרחי לחזור לרמת המחויב ולשדר כי אין אפשרות אחרת.

סיכום העיקרון המחויב והאפשרי בשכנוע

השימוש בעיקרון המחויב והאפשרי מאפשר גמישות והכוונה מדויקת בכיצד להתמודד עם התנגדויות ולהוביל לפעולה. בין אם מדובר בשיחה עם לקוח, בעבודה עם ילדים או בניהול משא ומתן, חשוב להבין מתי להציג רעיון כוודאי ומתי להפוך התנגדות לאפשרית, כך שנוכל להוביל את השיחה לכיוון הרצוי.
מדוע עיקרון המחויב והאפשרי חשוב כל כך בשכנוע?

עיקרון המחויב והאפשרי הוא בסיס לכל פעולה של שכנוע, מכירה או משא ומתן. אפשר לראות שכל רעיון בעולם מוצג או כמחויב, כלומר, וודאי וחייב להיות כך, או כאפשרי בלבד, כלומר, דבר שאולי נכון ואולי לא. כשבן אדם בטוח ברעיון שלו (מחויב) - הוא מדבר עליו כמשהו וודאי. לעומת זאת, כאשר הוא מסתפק (אפשרי) - הוא מדבר על זה כעל משהו שאולי נכון ואולי לא.

איך חלוקה למחויב ואפשרי משפיעה על קבלת החלטות?

אפשר לתת דוגמה: לקוח חושב על מוצר מסוים, ויכול להחזיק בשתי עמדות שונות כלפיו. הוא יכול להגיד "אני חייב את המוצר הזה" (מחויב) או "אולי אני צריך את המוצר" (אפשרי). ככל שהלקוח מרגיש שהמוצר נחוץ לו באופן מחייב, כך יגדל הסיכוי שירכוש אותו. כשמישהו לא רואה סיבה וודאית לפעול, הוא עלול להישאר במצבו הנוכחי ולא לשנות דבר. לכן, אם רוצים לחתום עסקה, חשוב להביא את הלקוח למצב שהוא משוכנע לחלוטין שהפעולה "מחויבת" עבורו.

כיצד משתמשים בדיבור מחויב ואפשרי במכירות או במשא ומתן?

במצב של מכירה, רוצים שהלקוח יאמין בצורה מוחלטת שהוא זקוק למוצר, ולכן מציגים את הצורך כ"מחויב". לדוגמה:
  • בזמן הסבר על המוצר, יש להימנע מביטויים של ספק כמו "נראה לי שהמוצר טוב" או "אולי זה יעזור לך". במקום זאת, אומרים "המוצר הזה הכרחי עבורך", "זה חייב להתאים לך".
  • אם הלקוח מעלה התנגדות, כמו "זה יקר לי", הוא בדרך כלל מדבר במוחלט: "זה יקר וזהו". כדי לנטרל את ההתנגדות, מומלץ להפוך אותה לאפשרי: "אולי זה רק נראה לך יקר, ואולי יש בזה גם תועלות נוספות" בצורה זו, ההתנגדות שלו נחלשת.
  • אם לקוח בטוח שהוא לא רוצה מוצר (דיבור של מחויב: "בוודאות לא רוצה"), אפשר לרכך זאת באמצעות דיבור אפשרי: "אולי תבדוק, אולי בכל זאת תמצא שזה מתאים לך".
בדרך הזו, כל עוד ההתנגדות מוצגת בצורת מחויב, קשה לשנות אותה, ולכן אנחנו הופכים אותה לאפשרי כדי "להוסיף" רעיון אחר לצידה. אבל כשמגיעים לשלב הסופי של סגירת העסקה, צריך לחזור לדיבור מחויב ("זה הדבר הנכון, אין אופציה אחרת") כדי לגרום ללקוח לפעול.

למה דווקא "גם" ולא "רק" עוזר בהפגת התנגדויות?

כשאדם מתנגד לרעיון, הוא פעמים רבות מציג עמדה מוחלטת (מחויב) בסגנון "לא מתאים לי", "לא רוצה", "לא נכון". אם משיבים לו בהיפוך מוחלט - "כן מתאים לך", "כן נכון" - נוצרת התנגשות חזיתית. לעומת זאת, אם אומרים "גם מה שאתה אומר נכון, וגם אפשר להסתכל אחרת", הופכים את דבריו לאפשרי, ומרגיעים את העימות.

למשל, ילד מתנגד לעשות שיעורים: "אני לא רוצה לעשות שיעורים, אני רוצה לשחק". במקום לומר לו "אתה חייב מיד לעשות שיעורים", אפשר לומר "אתה גם יכול לשחק, וגם אחר כך נעשה ביחד שיעורים". כך, הילד לא מרגיש שסותרים אותו באופן מוחלט, וההתנגדות שלו נחלשת.

מה הקשר בין "מחויב ואפשרי" ל"אובייקטיבי וסובייקטיבי" או "וודאי וספק"?

לעיקרון המחויב והאפשרי מקבילים מושגים נוספים:
  • אובייקטיבי מול סובייקטיבי - כשאומרים "ככה זה תמיד, ברור שזה נכון" מציגים רעיון כאובייקטיבי וחד משמעי (מחויב). ואילו כשאומרים "בעיניך זה ככה, לדעתך זה ככה", הופכים את הרעיון לסובייקטיבי בלבד (אפשרי).
  • וודאי מול ספק - "בוודאות שזה ככה" מייצג גישה מחייבת, בעוד "אולי זה ככה" מציג גישה של ספק ואפשרות. בדומה לכך, בהפגת התנגדות עדיף להשתמש במילים כמו "אולי", "אפשר", ובסגירה להשתמש במילים כמו "בטוח", "חייב", "בוודאות".
איך עוברים מהתנגדות לסגירת העסקה באמצעות המחויב והאפשרי?

המעבר מתנגדות לסגירה מתרחש בשלבים:
  • ראשית, לוקחים את ההתנגדות (שבאה בצורת "רק" או "בטוח לא") והופכים אותה ל"גם" או "אולי". לדוגמה, אם מישהו אומר "זה יקר מדי", עונים לו "אולי זה נראה יקר, אבל תראה מה מקבלים בתמורה".
  • לאחר שההתנגדות הופכת לאפשרות, מציגים אפשרות אחרת לצד ההתנגדות שלו ("גם וגם"). בכך מרווחים מקום לרעיון חדש לחיות לצד הרעיון שלו. הוא כבר לא תקוע ב"רק" שלו.
  • בסוף, כדי שהעסקה באמת תיסגר, יש לחזור לדבר במונחי מחויב וודאי: "אין אפשרות אחרת, זה הפתרון הנכון", "אתה פשוט חייב את זה". ברגע שהלקוח מפנים שהצד שלנו וודאי, הוא יטה יותר לפעול בכיוון הזה.
כיצד בא הדבר לידי ביטוי בדוגמאות יום - יומיות?

בכל דוגמה, אפשר למצוא ביטויים ל"גם וגם" מול "רק":
  • יום ולילה - לומר "עכשיו יום" משמעותו "רק יום ולא לילה". אך לומר "אולי עכשיו יום ואולי לילה" הופך את העניין לאפשרי.
  • "קריר" ו"נחמד" - אלה מילים שמביעות גם וגם, לא משהו מוחלט כמו "קפוא" או "חם מאוד".
  • "אל תפחד" לעומת "אולי אתה מפחד קצת, אבל גם כדאי לנסות" - בראשון כופים עמידה מוחלטת, בשני מאפשרים לו להחזיק בפחד, אך מוסיפים אפשרות חדשה.
  • להיכנס לבית - כדי שאדם אכן יעשה פעולה חדשה (כמו להיכנס לבית), הוא צריך להרגיש לפחות ב - 51% שזו חובה יותר מאשר אפשרות. כי אם זה רק "אולי להיכנס", הוא עלול להישאר במצב הנוכחי (לא להיכנס).
מדוע נדרש לשלב בין שתי הצורות - אפשרי ומחויב?

בסופו של דבר, בעולם המעשי, חייבים להגיע למצב שבו מימוש של רעיון הופך ל"מחויב": ברגע האמת מבצעים פעולה מסוימת אחת, לא "אולי כן ואולי לא". לכן, כדי לשנות מצב קיים (כמו להביא לקוח לרכוש מוצר), צריך לגרום לו להרגיש שהוא חייב לבצע את הפעולה. אבל לאורך הדרך, כדי להתמודד עם התנגדויות, משתמשים בשפה של "אפשרי" ו"גם וגם", כי היא מרגיעה עימותים.

כיצד מסכמים את העיקרון?

כל תהליך שכנוע דורש הבנה מתי לדבר ב"אפשרי" (לריכוך התנגדויות, להראות נקודות מבט שונות, "גם וגם") ומתי לדבר ב"מחויב" (לסגור עסקה, להוביל לפעולה, "רק ככה", "בטוח נכון"). בטבע, אפשרויות הן בלתי מוגבלות, אבל בפועל תמיד קורה דבר אחד ספציפי - המחויב. במילים אחרות, יש אינסוף תרחישים אפשריים, אך בסוף מתממש רק כיוון אחד. לכן, מי שמוכר רעיון או מוצר חייב ללמוד להתנייד בין "גם וגם" ל"רק" לפי הצורך.
שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על אחד מהעקרונות החשובים ביותר בנושא של שכנוע, אם לא אולי אפילו החשוב ביותר שיש או אחד מהחשובים או אולי אפילו החשוב ביותר, זה עיקרון די בסיסי שצריך להבין אותו רצוי להבין אותו ולהשתמש בו החוכמה היא גם להבין אותו וגם לדעת להשתמש בו בזמן אמת בהמון דוגמאות ודרכים. בגדול על מה מבוסס שכנוע על מה מבוססת מכירה, על מה מבוסס להצליח במשא ומתן וכו' מי שישים לב מי שיבדוק יראה שכל הרעיונות בעולם, כל הרעיונות שיש בעולם ניתן לחלק אותם לרעיונות שהם וודאיים ורעיונות שהם מבטאים ספק, שימו לב רעיונות שמבטאים דבר שהוא בטוח ככה ורעיונות שהם מבטאים דבר שיכול להיות ככה.

מה זאת אומרת כל רעיון נגיד לקוח נגיד חושב שהמוצר טוב אז המחשבה שלו יכולה לבוא בתור "אני חושב שהמוצר טוב בוודאות" או "אני חושב שהמוצר אולי טוב אולי לא טוב", זה מאוד פשוט כל רעיון כל מחשבה בעולם או שהיא מבטאת את הדבר שהוא רק אפשרי שהוא יהיה ככה שהוא לא בהכרח ככה או שהיא מבטאת שהוא חייב להיות ככה. בן אדם אומר "או שאני בטוח שזה ככה" שזה נקרא מחויב שזה ככה או "אני לא בטוח שזה ככה", דהיינו, אפשרי שזה ככה או שהוא אומר "אני בטוח שזה לא ככה" שגם זה שייך לרובריקה שנקראת מחויב, מחויב ואפשרי מחויב פירושו חייב וודאי ואפשרי פירושו לא בטוח אולי.

עכשיו מי שישים לב יראה שבסופו של דבר מכירה מתבצעת ככל שהבן אדם חושב שהמכירה היא יותר מחויבת עבורו יותר הכרחית עבורו, יותר וודאית עבורו. אם עכשיו אנחנו ניקח את המחשבה שאומרת "אני צריך את המוצר" הלקוח חושב לעצמו בראש "אני צריך את המוצר", האם אתה מחשבה הזאת שהוא צריך את המוצר האם הוא צריך לחשוב אותה בצורה אפשרית דהיינו, "אני אולי צריך את המוצר" או שהוא צריך לחשוב אותה בצורה מחויבת "אני חייב את המוצר", מה התשובה תהיה? ככל שהוא יחשוב יותר "אני חייב את המוצר" כך יש יותר סיכוי שהוא יקנה. אז בגדול שימו לב אחר כך ניתן עוד דוגמאות, אבל בגדול שימו לב בשביל שהמכירה צריך לדחוף או בשביל שתבצר הסכמה צריך לקחת את מה שאנחנו רוצים שהבן אדם השני יחשוב.

אנחנו רוצים שהילד יחשוב שהוא יכין שיעורים אנחנו רוצים שהילד יחשוב שמשהו מסוים, אנחנו רוצים שהלקוח יחשוב שהוא רוצה לקנות את המוצר אנחנו צריכים לקחת את המחשבה הזאת שאומרת "אני רוצה לקנות את המוצר" ולגרום לה להציג אותה כמחויבת. זאת אומרת צריך לגרום לכך להתנסח בניסוחים ותכף אני אתן כל מיני דוגמאות, להתנסח בניסוחים שמבטאים שזה חייב לקנות את המוצר, שהבן אדם רק את המוצר הזה צריך שבטוח שהוא צריך את המוצר הזה שאין אפשרות שהוא לא צריך את המוצר הזה, אוקי מחויב. יחד עם זאת יש מקרים שבהם צריך לדעת לדבר בצורה של אפשרי, אפשרי פירושו לא וודאי לא הכרחי גם וגם, מה לדוגמה בכל פעם שיש התנגדות של לקוח בכל פעם שיש קונפליקט בכל פעם שיש אי הסכמה אז הדרך לפרוץ את האי הסכמה היא באמצעות אפשרי.

מה זאת אומרת? בן אדם לדוגמה נגיד אומר "זה יקר לי" נגיד אז הוא אומר "זה יקר לי" הוא אומר את זה בצורה מוחלטת, הוא אומר "יקר לי" אבל מה שאפשר לעשות להגיד "אוקי תראה זה נכון שזה גם יקר אבל זה גם משהו אחר, תראה יכול להיות שזה רק נראה יקר" במקום להגיד "זה יקר" להפוך את זה ל - "זה נראה יקר" או "זה יכול להיות יקר", או "נראה לך שזה יקר" או "בעיניך זה יקר" או כל מיני דברים כאלה ואחרים. בגדול כשרוצים שמישהו יעשה משהו צריך לדחוף אותו למקום של ה - "רק" מה אנחנו רוצים שהוא יעשה רק זה מה שצריך לעשות, לעומת זאת אם מישהו מתנגד יש התנגדות אפשרי לא בהכרח צריך אפשרי להחליש את ההתנגדות בפרט אם זאת התנגדות קשה אז אפשרי להחליש את זה על ידי "גם וגם", "תראה אני מבין שזה ככה וככה אבל גם ככה וככה".

בן אדם רוצים שהוא נגיד לדוגמה יעשה שיעורים "לך תעשה שיעורים" במוחלטות, אוקי ואם לדוגמה נגיד הוא אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים אני רוצה ללכת לשחק", "אוקי אז גם תלך לשחק וגם תעשה שיעורים" לדוגמה אוקי גם וגם. עכשיו צריך לשים לב אם בן אדם בטעות מנסה למכור את המוצר שלו באמצעות דיבור של אפשרי, מה זאת אומרת? שהוא יגיד ללקוח "אתה יודע המוצר הזה יכול להתאים לך, המוצר זה נראה לי שהוא טוב לך, המוצר הזה יש אפשרות שהוא מתאים לך זה יכול לעזור לך" כל מיני מילים כאלה שהן לא מוחלטות אז המוכר דופק לעצמו את המכירה, למה כי הוא מדבר בצורה אפשרית.

אותו דבר גם לגבי התנגדות אם בן אדם מביע התנגדות ומשתמשים נגדו במחויב, זאת אומרת בן אדם אומר "אני לא רוצה את זה, זה לא מתאים לי", "לא נכון אתה כן רוצה זה כן מתאים לך" הרבה פעמים הראש בראש לא מצליח, אוקי מחויב מול מחויב לא עובד בן אדם אומר "אני בוודאות לא רוצה משהו, אני בוודאות לא מעוניין" ואז אתה אומר לו "לא בוודאות הפוך" הדבר הזה יכול להרוס את המכירה. עכשיו כמובן שיש מקרים יוצאי דופן כמובן שיש מקרים שבהם בן אדם מביע התנגדות בצורה מוחלטת אומר "בשום פני ואופן לא" וכמובן שיש מקרים שבהם הדרך הטובה ביותר לטפל בהתנגדות היא על ידי שאומרים לו "בשום פנים ואופן אתה אומר שלא ובשום פנים ואופן לא נקשיב לך בוודאי שכן".

עוד פעם יש גם מקרים כאלה ויש גם מקרים שבהם בשביל למכור ללקוח את המוצר אי אפשר להגיד לו "אתה חייב את זה" צריך לשדר לו שזה יכול להתאים לו, אוקי אבל זה מקרים יוצאי דופן שהם כרגע לא נושא השיחה. העיקרון הוא בגדול ברגע שרוצים שמישהו יעשה משהו חייבים שמה שרוצים שהוא יעשה יראה בראש שלו כמחויב, בסוף כדי לסגור את הדבר הוא צריך לחשוב שהוא צריך כי אם בן אדם יחשוב "אני אולי צריך אולי לא" יש אפשרות שהוא ילך על ה - "לא צריך" ואם אנחנו רוצים שהוא יעשה את הדבר צריך לדחוף אותו לזה שהוא צריך. ולכן החוק אצבע בעיקרון של איך לגרום לבן אדם לקנות איך לשכנע אותו במשהו הוא תהפוך את הרעיון שלך למחויב בעיניו שהוא יהיה בטוח שהוא צריך לעשות את זה ולא להציג את זה בצורה של אפשרי לעשות את זה אלא בצורה של מחויב לעשות את זה.

וזה נכון שיש מקרים שצריך לדעת איך להוביל את זה, איך להוביל את המהלך לכך שהוא בסוף יחשוב שהוא חייב אולי כן בהתחלה צריך להגיד לו "תראה זה אולי יכול לעזור לך" ואחר כך להפוך את זה ל - "זה בטוח יעזור לך" זה נכון אבל בסוף בשביל שהעסקה תתבצע 100% חייב שהוא יחשוב שהוא חייב לעשות את זה. מה זאת אומרת? כי אם הוא יישאר ברמת הפוטנציאל ברמת הזה שאולי הוא יכול לעשות את ואולי לא למה שהוא יעשה את זה הוא כבר נמצא בלא לעשות את זה, ברירת המחדל שלו בן אדם נגיד נמצא מחוץ לבית ואנחנו רוצים שהוא יכנס בשביל שהוא יכנס הוא צריך לחשוב שהוא חייב להיכנס שהוא צריך להיכנס כי אם הוא יחשוב "אני אולי יכול להיכנס ואולי לא" והוא יראה את זה באופן שווה את להיכנס ולא להיכנס באופן שווה אז למה שהוא יכנס, כאילו הוא בחוץ יגיד "נכון שאני אולי יכול להיכנס אבל למה שאני אכנס אני אשאיר את עצמי במצב הקיים".

בשביל שהוא יכנס לבית הוא חייב לחשוב לפחות ב - 51% שהוא צריך להיכנס יותר מאשר ה - 49% שהוא חושב שהוא לא צריך להיכנס, דהיינו, ה - 1% הזה הוא בעצם האחוז של המחויב הוא בעצם האחוז שאומר "אדוני אתה חייב להיכנס", ה - 1% הזה זה מה שהכניס אותו לבית. שזה בעצם יש לנו פוטנציאל ומה קורה בפועל בפוטנציאל כל האפשרויות שוות ובפועל יש אפשרות אחת שהיא קוראת יותר מאפשרות אחרת, לדוגמה בפוטנציאל כדור הארץ יכול היה להיות עגול משולש מרובע בפועל הוא אפשרות אחת. זאת אומרת יש את הפוטנציאל ויש מה קורה בפועל בן אדם יכול לראות בפוטנציאל "אני יכול לקנות יכול לא לקנות, זה כדאי לי זה לא כדאי לי" בפוטנציאל אבל בפועל בשביל שתתבצע עסקה אם אנחנו רוצים לשנות מצב קיים לשם כך צריך שלפחות ב - 1% יותר הוא יחשוב בפועל שהוא חייב לעשות את הדבר וזה 100% נכון.

אוקי בשביל שבן אדם יבצע את הפעולה בפרט אם מדובר על שינוי שהוא צריך לשנות פעולה, אם בן אדם צריך לשנות פעולה אז הוא חייב לחשוב שהוא חייב לעשות את זה הוא לא יכול לראות את זה כאפשרי הוא חייב לראות את זה כמחויב ותכף אני אתן עוד דוגמאות. ואותו דבר לגבי התנגדות בעיקרון ברמה העקרונית יותר קל לבן אדם לחשוב "גם וגם" מאשר לחשוב "רק", מה זאת אומרת? אם בן אדם חושב רק משהו מסוים "מעכשיו רק קר" הרבה יותר קל לשכנע אותו שעכשיו גם קר וגם חם מאשר לשכנע אותו שעכשיו רק חם, למה כי המוח יש פחות התנגדות ברמה הלוגית יש פחות התנגדות, הוא אמר "רק קר" יותר קל לו לחשוב שגם קר וגם חם מאשר לחשוב שרק קר או רק חם, אוקי כי יש פה התנגדות וכמובן שיש מקרים יוצאי דופן אבל כרגע אני מסביר את הבסיס של המחויב והאפשרי.

עכשיו ניתן דוגמאות לצורך העניין מי שיעמיק בזה יראה שכל הרעיונות מתחלקים ל - "רק וגם", כל רעיון בעולם או שהוא מבטא רק משהו או שהוא מבטא גם משהו. לדוגמה שמישהו אומר "עכשיו יום" מה הוא מתכוון להגיד עכשיו רק יום, כשמישהו אומר "עכשיו יום" מה הוא בעצם שולל שעכשיו לילה, עכשיו כשהוא אומר "עכשיו יום" הוא מתכוון להגיד עכשיו רק יום ולא לילה אם הוא אומר "עכשיו לילה" עכשיו רק לילה ולא יום, בן אדם אומר "יש פה שולחן" הוא בעצם מתכוון להגיד יש פה רק שולחן כאילו במקום של השולחן נמצא רק שולחן לא נמצא דבר אחר. לעומת זאת יש משפטים שמבטאים "גם" נגיד שמישהו אומר "עכשיו קריר" מה זה קריר הוא לא אמר קר הוא לא אמר קפוא, הוא אמר קריר מה זאת אומרת קריר לא כל כך קר גם קר גם לא קר, נגיד לדוגמה אומרים על משהו "זה נחמד" מה זה "זה נחמד" זה לא מדהים אבל זה לא גרוע נחמד.

אוקי זה נקרא "גם" יש משפטים שמבטאים "רק" ויש משפטים במבטאים "גם", וזה לדוגמה אחד הדברים שצריך לשים לב כשבאים למכור את המוצר צריך לדבר לשים לב שכל המילים, בגדול אני מסביר את העיקרון לשים לב לזה שכל המילים שמדברים על המוצר מדברים ב - "רק" לא מדברים במילים של "גם", זאת אומרת אסור לבטא שהלקוח לא צריך את המוצר. יש לנו "גם" יש לנו "רק" בן אדם מביע התנגדות אומר "אתה יודע אני לא צריך את זה", "אוקי אתה גם לא צריך את זה אבל אתה גם כן צריך את זה" כשהוא מתנגד כשהוא אומר "אני לא רוצה" תנסה לפרוץ את זה דרך "גם" אל תנסה לפרוץ את זה דרך "רק", מישהו אומר "לא בא לי לאכול" אל תגיד לו "אתה חייב לאכול" זה "רק" תגיד לו "אוקי נכון גם לא בא לך לאכול אבל גם משהו אחר", תשים את מה שהוא אמר ולצדו תשים עוד משהו לא במקום מה שהוא אמר תשים משהו אחר, קח את מה שהוא אמר תגיד "אוקי מה שאמרת זה נכון אבל" בלי לסתור את מה שהוא אמר, לא "אני מבין שאתה חושב ככה אבל זה לא נכון לגמרי" לא זאת התנגדות גדולה מדי.

קח את מה שהוא אמר תשאל את עצמך "איך אני יכול שגם מה שהוא אמר זה נכון אבל גם מה שאני אומר זה נכון", בן אדם אומר "אני מפחד לעשות משהו מסוים" אפשר להגיד לו "אל תפחד" זה כמו להגיד לו "רק", "אל תפחד" זה "רק" הוא אמר "אני מפחד", "לא אל תפחד אסור לך לפחד, מה אתה מפחד זה טיפשי לפחד". אפשר להגיד לו "אוקי נכון שאתה מפחד אבל תראה כדאי לך ככה וככה, תראה תפחד פחות אתה יכול לפחד אבל בנוסף לזה", "גם ורק" כשיש התנגדות ורוצים לנטרל אותה צריך לשים לב בן אדם צריך לשים לב כשמישהו מתנגד לו למשהו אומר לו "אני לא רוצה לא מעוניין, לא חושב כמוך לא מסכים איתך, לא בא לי על זה" כל התנגדות, אתה אומר "אני רוצה שהוא יסכים איתי" בתור התחלה תדחוף תתחיל מ - "גם" קח את מה שהוא אמר אל תשלול את מה שהוא אמר תוסיף על מה שהוא אמר, תגיד "מה שאתה אומר זה נכון אבל גם בנוסף לזה 1.. 2.. 3.. 4.." את מה שאתה רוצה ואז קודם כל הבן אדם יתנגד נכניס לו את מה שרוצים ב - "גם".

עכשיו אנחנו רוצים שהוא יעשה את הפעולה אם הוא רואה "גם וגם" אז הוא עדיין יכול להישאר בדעה שלו, "תראה אני מבין שאתה חושב ככה אבל אפשר גם לחשוב אחרת", אוקי אז למה שבסוף הוא יחשוב איך שאנחנו רוצים פה כבר צריך לדחוף את זה ל - "רק" אנחנו צריכים להפוך את ה - "גם וגם" ל - "רק", "אתה רק חושב ככה". אם בן אדם מציג נושא והוא רוצה שיסכימו איתו והוא אומר "אתה יודע אפשר לחשוב ככה אבל אני מבין שיש כאלה שחושבים ככה אבל אפשר לחשוב גם אחרת", "אוקי אז למה שנסכים איתך כאילו למה שלא נשאר בדעה שלי כאילו, אם אני חושב אחרת אני אחשוב אחרת" כי הבן אדם מציג את דעתו ב - "גם" בן אדם שרוצה שיסכימו איתו צריך להציג את דעתו ב - "רק", "מי שחושב ככה וככה הוא טועה אפשרי לחשוב אך ורק ככה, מי שהולך לעשות את זה וזה הוא לא בסדר בכלל חייבים לעשות רק ככה".

אוקי "רק" מה שבסוף דוחף את הפעולה זה "רק", יש לך התנגדות "גם וגם" מי שאומר "צריך לעשות ככה וככה" ואתה חושב שלא צריך אתה חושב שצריך לעשות הפוך "אז נכון שאתה חושב שצריך לעשות ככה וככה וזה נכון כי ככה וככה אבל אתה יודע אני גם חושב שצריך לעשות ככה וככה וזה נכון כי ככה וככה", לא שללנו את מה שהוא אמר אמרנו "גם" הבענו עוד דעה אמרנו שזה גם ככה אבל מי שבסוף יבצע את הפעולה צריך להגיד, אחרי שכבר הסכמנו שהאפשרות שלנו היא גם לגיטימית עכשיו בוא נהפוך אותה ל - "רק לגיטימית" שרק היא נכונה ואת האפשרות השנייה נהפוך ללא לגיטימית. אותו דבר לדוגמה מי שיסתכל על זה מי שיבין את המהות של מה שאני אומר אז זה הולך ככה יש לנו את המושג מחויב ואת המושג אפשרי, עכשיו מה המקבילים של מחויב ואפשרי לדוגמה "רק" מבטא מחויב "גם" מבטא אפשרי "גם וגם" אפשרי ככה ואפשרי ככה, מחויב זה רק ככה רק מחויב.

עוד דוגמה נוספת לדוגמה נגיד אובייקטיבי וסובייקטיבי, דבר שהוא נכון בצורה אובייקטיבית הוא מבטא דבר מחויב ודבר שהוא מוצג כנכון באופן סובייקטיבי הוא בעצם מבטא אפשרי, מה זאת אומרת בן אדם לדוגמה מביע התנגדות תהפוך את ההתנגדות שלו לסובייקטיבית "בעיניך לדעתך, כרגע זה נראה לך אם ככה וככה רק אז מה שאתה אומר זה נכון, יש כאלה שחושבים כמוך" זה נקרא להפוך את זה לסובייקטיבי אישי. לעומת זאת אם אתה רוצה להציג שהרעיון שלך נכון אל תגיד "אני חושב בעיני, כרגע נראה לי" מה פתאום מה שאתה רוצה להגיד שזה נכון דבר במוחלט במחויב, בצורה אובייקטיבית "צריך לעשות ככה וככה כולם מבינים שככה וככה, ברור שככה וככה תמיד ככה וככה" אובייקטיבי לא סובייקטיבי.

עוד פעם כשיש התנגדות אז מה שצריך לעשות תהפוך את הדעה של הבן אדם לסובייקטיבית תגיד לו "בעיניך זה ככה" ותהפוך את הדעה שלך גם לסובייקטיבית תגיד "בעיני זה ככה", אם מישהו אומר "צריך ככה וככה" תגיד לו "אוקי אבל בעיני ככה וככה אני לא אומר שלא צריך, אני אומר לך שבעיני זה ככה וככה", שזה כמו להגיד לו "הדעה שלך היא רק בעיניך" כי אם אני אומר בעיני זה אחרת זה כמו להגיד "ומה שאמרת קודם זה רק בעיניך כי בעיני זה אחרת", אוקי תהפוך את שתי הדעות לסובייקטיביות ואז דעה סובייקטיבית יכולה לחיות לצד דעה סובייקטיבית אחרת. לעומת זאת אם אתה רוצה בסוף לדחוף את הבן אדם לביצוע פעולה אז אי אפשר להישאר בסובייקטיבי, צריך להפוך את זה לאובייקטיבי "חייב ככה צריך ככה, מוחלט ככה", אוקי אובייקטיבי "מכירי הדיור צריכים לרדת" זה לדוגמה נגיד אובייקטיבי.

אם לדוגמה מישהו אומר "יש הרבה אנשים שרוצים שמחירי הדיור ירדו" זה סובייקטיבי כי בעצם אמרת שיש הרבה אנשים זה כמו להגיד "יש הרבה אנשים שלא רוצים", זה בעצם לקחת את הרעיון ולהגיד שהוא "נכון ביחס ל..." זה נקרא סובייקטיבי ולהגיד שהוא תמיד נכון זה נקרא אובייקטיבי להגיד "אם ככה וככה אז ככה וככה" זה סובייקטיבי כי בעצם אמרת הרעיון רק אם וזה גרוע, זה טוב אם מישהו מתנגד אומר "לא נכון בשום פנים ואופן לא" תגיד לו "אוקי אבל אם ככה אז ככה כאילו כל מה שאתה אומר זה נכון אבל במקרה שככה וככה יש יוצא דופן מה שאנחנו אומרים זה נכון", אוקי לא סותרים את מה שהוא אמר מוסיפים על מה שהוא אמר. לעומת זאת אם רוצים בסוף שהדבר יבוצע צריך לדבר אותו בצורה אובייקטיבית "ככה וככה צריך לקרות" לא "אם" לא "כאשר", לא "בשביל" אתה אומר "בשביל" עוד פעם אתה מחליש את מה שאתה אומר בלי "בשביל", ככה זה אובייקטיבי מוחלט אין פה ספקות.

אותו דבר לדוגמה המחויב והאפשרי אותו דבר נגיד וודאי וספק כשאתה רוצה למכור מוצר כשרוצים לסגור עסקה, כשרוצים לבטא רעיון כשרוצים שמישהו ילך אחריך דבר בצורה וודאית "בוודאות ש... מוכרח ש..." וודאי, מה זה ספק? "יכול להיות ש... אולי ככה וככה" מישהו אומר "אתה יודע אני לא חושב ככה וככה" עכשיו תגיד לו "אבל אולי ככה וככה אולי אחרת, תראה אני מבין שאולי אתה חושב ככה אבל אולי ניתן לחשוב גם אחרת", יש "אתה חושב ככה זה לא נכון צריך לחשוב אחרת" ויש "אני מבין שאולי אתה חושב ככה" לקחנו את הדעה שלו הצגנו אותה כ - "אולי", "אולי אתה חושב ככה אבל אולי אפשר לחשוב אחרת" במקום להגיד לו "אני חושב אחרת" להגיד לו "אתה יודע אבל אני נראה לי שאולי אפשר לחשוב גם אחרת", אולי אמרתי אולי לא אמרתי בוודאי אמרתי אולי. אוקי בן אדם מתנגד מתנגדים להתנגדות שלו באמצעות "אולי", "אולי מה שאמרת זה רק אולי נכון וגם מה שאני אומר זה רק אולי נכון, מה אתה רוצה לא אמרתי שוודאי אמרתי שאולי".

לעומת זאת כאשר רוצים לסגור בסוף את העסקה ורוצים שהבן אדם בסוף יבצע את הפעולה לדבר "בוודאי, זה בהכרח ככה" אין "אולי", אל תגיד "אתה יודע נראה לי שאולי כדאי ש..." לא, אתה רוצה שהוא יבצע את הדבר "כדאי ש..." לא "אולי" אין "אולי", אין ספקות "חייב ש..." אין ספקות לא לבטא ספק. המהות היא כשבן אדם רוצה לדבר במוחלטות לסגור את העסקה, לדחוף את הלקוח לחתימה לשכנע את האנשים לבצע את הפעולה דבר במוחלטות לא בספקות אסור לבטא ספק, יש התנגדות תבטא ספק קח את הדעה שלך ותגיד שאתה אולי חושב ככה תגיד שאולי אפשרי לחשוב ככה, תגיד שיש לך ספק אולי זה ככה, קח את הדעה של היריב ותגיד "זה נכון אבל זה רק אולי נכון" כאילו קח את הדעה ותציג אותה כדעה שהיא אולי נכונה ואז בעצם החלשנו אותה מבטוח נכונה הפכנו אותה לאולי נכונה וגם לדעה שלנו לא אמרנו שהיא בטוח נכונה אמרנו שאולי היא נכונה ועכשיו צריך להציג את הדעה, אחרי שכבר הסכימו שהדעה שלנו אולי נכונה עכשיו בוא נציג אותה כבטוח נכונה.

אותו דבר לדוגמה נגיד דברים שקורים בפועל ודברים שיכולים לקרות, אוקי אפשרי הכל אפשרי לעומת זאת יש לנו אפשרי ומחויב אז נגיד ברמה של האפשרי הכל אפשרי הכל יכול להיות, יש משהו שלא יכול להיות בדמיון הכל יכול להיות לעומת זאת יש את הרובד של מה שקורה בפועל לכן לדוגמה אם רוצים נגיד שבן אדם מביע נגיד התנגדות אז איך אפשר לטפל בהתנגדות לקחת את מה שהוא אמר נגיד הוא אומר "אני צריך את זה היום", נגיד אומרים לו "נוכל לספק לך את זה בעוד שבועיים" הוא אומר "לא אבל אני צריך את זה היום" הוא דיבר במוחלט "צריך את זה היום", אפשר להגיד "אני מבין שיש אפשרות שאתה צריך את זה היום אבל אתה יודע יש גם אפשרות שזה יוכל להיות לך טוב בעוד שבועיים". שימו לב הוא אמר "אני צריך את זה היום" כמשהו שבפועל קורה אנחנו אומרים לו "אני מבין שאתה אומר שיש אפשרות שאתה צריך את זה היום", מה זאת אומרת יש אפשרות? כאילו מה שאמרת זה לא "בהכרח ככה" זה רק כאפשרות נכון, "יש אפשרות שאתה צריך את זה היום, זה נכון שאתה צריך את זה היום אבל זאת רק אפשרות שאתה צריך את זה היום אבל יש גם אפשרות שאתה לא צריך את זה היום".

כל תחום ותחום אוקי בגדול אני אסכם את הסיפור, יש לנו מחויב ויש לנו אפשרי מחויב פירושו מה שקורה בפועל, בפועל בסוף קורית אפשרות אחת או שזה ככה או שזה ככה או שיש משהו או שאין משהו. לעומת זאת יש דבר שנקרא אפשרי, אפשרי פירושו גם וגם כל האפשרויות יכולות לחיות אחת לצד השנייה האפשרות שיהיה פיל שקוף מעופף באוויר זאת אפשרות ריאלית בדיוק כמו האפשרות שיהיה פיל רגיל שלא מעופף באוויר כאפשרות זה אפשרי, האם זה אפשרי? אפשרי באפשרות הכל יכול להיות אין שום אפשרות שסותרת שום אפשרות אחרת כל זמן שהיא אפשרות, אפשרות זאת אפשרות האם יש שתי אפשרויות שסותרות? אז זה נכון שאפשר לעשות עכשיו איזו פילוסופיה ולהגיד כן האפשרות שלא תהיה אפשרות אחרת האם היא סותרת אפשרות אחרת אבל זה כבר דיון אחר. אוקי אבל בגדול אפשרות ואפשרות תגיד מה שאתה רוצה אפשרי ככה ואפשרי ככה גם להגיד, אפשרי שיש יום עכשיו ואפשרי שלילה עכשיו, האם המשפט שאומר "עכשיו יום" סותר את המשפט "עכשיו לילה"? סותר, האם המשפט שאומר "אפשרי שעכשיו יום" סותר את המשפט "אפשרי שעכשיו לילה"? לא סותר.

ולכן זה עובד ככה כשיש התנגדות צריך לקחת את מה שהבן אדם אמר להפוך את זה ממחויב לאפשרי, "מה שאמרת זה לא רק ככה זה אפשרי שזה ככה, זה אולי ככה זה ככה רק ביחס ל... זה יכול להיות ככה" אוקי ברגע שהפכנו את הדעה שלו ל - "יכול להיות ככה, יכול להיות שאתה רוצה אולי אתה רוצה, יש אפשרות שאתה רוצה אתה גם רוצה, בעיניך אתה רוצה כרגע אתה רוצה" ברגע שהפכנו את זה לאפשרי עכשיו יש מקום גם לדעה שלנו, "אתה יודע יש עוד אפשרות, מה שאתה אומר זאת אפשרות אבל יש עוד אפשרות" כי לקחנו את מה שהוא אמר כוודאי והפכנו את זה לאפשרי, ברגע שהדעה שלו הפכה לאפשרי אז יש עוד אפשרות. לעומת זאת כשרוצים לסגור בסוף את העסקה בסוף הוא צריך או לקנות או לא לקנות, בסוף או שיש עסקה או שאין עסקה אין "אפשרות" להישאר באפשרות כי בסוף עסקה סגירת עסקה, רכישה הסכמה פעולה מה שזה לא יהיה זה כבר דבר שקורה לא בעולם האפשרויות אלא בעולם המעשים בעולם המעשי.

בעולם המעשי צריך לדבר בוודאות שמה אתה לא יכול להציג את הדעה שלך כאפשרות, "זאת לא אפשרות זה רק ככה, אין אפשרות אחרת זה ככה ואך ורק ככה וזה תמיד ככה וזה מוחלט שזה ככה, וזה ככה בלי צורך לנמק את זה וזה אך ורק ככה וזהו" בלי ספק בלי שום דבר, זה נקרא מחויב. "בריאת העולם" כל התהליכים זה תהליכים שלוקחים דבר אפשרי והופכים אותו למחויב, אפשרי שיהיה ככה וככה בפועל יש רק ככה, אפשרי מחויב יש מה אפשרי ויש מה מחויב, מחויב זה מה שקורה בפועל זאת אומרת "תראה אפשרי שככה וככה אבל בסוף מחויב שכרגע קורה ככה ולא אחרת". אז שימו לב עוד פעם העסקה מתבצעת ההסכמה מתבצעת, אתה רוצה לגרום להביא מישהו לפעולה אתה רוצה שהוא יעשה את מה שאתה רוצה בסוף הוא צריך לחשוב שזה מחויב מה שאתה אומר שמה שאתה אומר זה בטוח נכון שרק זה נכון, שאין אפשרות אחרת שאסור לחשוב אחרת, שזה וודאי מה שאתה אומר שאין ספק בדבר, שזה רק מה שאתה אומר שזה אובייקטיבי, ושזה תמיד ושזה בכל זמן שזה מוכרח וכו' ואסור לבטא ספק.

לעומת זאת ברגע שיש התנגדות אז כפי שאמרתי יש מקרים יוצאי דופן שבהם הסברתי אותם במקרים אחרים אבל בגדול התנגדות, בן אדם אומר משהו מסוים אתה לא חייב או לא צריך להגיד לו "לא נכון" למה כי זה ראש מול ראש, הוא אומר לך עכשיו ככה ואתה אומר לו עכשיו אחרת הקונפליקט מאוד גדול שלפעמים זה הכרחי אבל הסברתי את זה בהזדמנויות אחרות, אבל בגדול התנגדות יותר קל שיהיה "גם וגם" או עדיף למצוא את הדרך שבה זה יכול להיות "גם וגם". עוד פעם לפעמים זה דבר והיפוכו מוחלט אין אפשרות לגם וגם ושום אפשרות בעולם, שום דרך בעולם להציג את זה שזה "גם וגם" שום דרך בעולם אין, למה אין לא יודע לא משנה כרגע אבל בגדול תחפש את הדרך שאפשר שזה יהיה "גם וגם" מישהו אומר ככה ואתה רוצה לרכך את ההתנגדות אל תתחיל מ - "זה לא נכון" תתחיל מ - "זה נכון אבל בנוסף, יש אפשרות לחשוב ככה אבל יש אפשרות לחשוב גם אחרת, בעיניך זה ככה בעיני זה אחרת, אולי זה ככה אולי זה אחרת".

לקחת את הדעה המחויבת של הבן אדם להפוך אותה לאפשרית, ברגע שהפכנו אותה לאפשרית ברגע שהצגנו אותה כדבר שהוא רק אפשרי אחר כך אפשר לדחוף עוד אפשרות, ברגע שדחפנו עוד אפשרות אחר כך אפשר לקחת את האפשרות שלנו ולהפוך אותה מאפשרות להפוך אותה למשהו ממשי כי האפשרויות הן אינסופיות אבל בפועל יש רק דבר אחד ממשי. ואותו דבר מהצד של השומע כשאתה שומע מישהו שאומר לך שזה "גם וגם", "אבל אני אמרתי שזה רק ככה לא אמרתי שזה גם ככה" שימו לב לזה, אתה מבטא איזו דעה ומישהו חוזר אפילו על הדעה שלך מסכים איתך אבל הוא מסכים איתך שאולי זה ככה הוא מסכים איתך שאפשרי שזה ככה, בעצם הוא רימה אותך או מנסה לרמות אותך אולי הוא מנסה לרמות אותך כי בעצם הוא לקח משהו שאתה הצגת אותו כמחויב והפך אותו לאפשרי, או הפוך או נגיד אתה אומר שמשהו אפשרי או שהוא אומר שמשהו אפשרי ואתה מסכים איתו שזה אפשרי ואז פתאום הוא הופך את זה למחויב אומר "זה חייב להיות ככה", "אבל לא אמרנו שחייב אמרנו שרק אפשרי להיות ככה". אז שלא שלא יעבדו עליכם.
מה זה דבר והיפוכו טיפולים דמיונות איך למכור ללקוח את המוצר סיכוי מיהו מנהיג איך לגרום לאישה איך לפעול למידה הקשבה להוביל אובייקטיבי אובייקטיבי או סובייקטיבי אובייקטיביות אומנות אומנות המכירה אומנות השכנוע אמנות המכירה אמנות השכנוע אפשרי אפשרי או מחויב אפשרי ומחויב אפשרי מחויב גם או רק האם גם או רק השפעה התנגדויות התנגדות ודאות וודאות או ספק חוסר ודאות חוסר וודאות טיפול טיפול בהתנגדויות טיפול בהתנגדות טיפולים יסודות יסודות ההשפעה יסודות המכירה יסודות המנהיגות יסודות הנאום יסודות הרטוריקה יסודות השכנוע מחויב מחויב או אפשרי מחויב אפשרי מחויב ואפשרי מטופל מטופלים מטפל מיהו מנהיג מכירה מנהיג מנהיגות סובייקטיבי סובייקטיבי או אובייקטיבי סובייקטיביות סודות המכירה סודות השכנוע סודות שכנוע ספק ספק או וודאות ספקות רטוריקה רק או גם שכנוע
לנצח בשחמט, מחויב המציאות, מחויב מוחלט, בטוח במאה אחוז, וודאות מוחלטת, שכל או חושים, חושים או שכל, אפשרי המציאות, מחויב יחסי, מחויב דמיוני, מחויב שכלי, מחויב רגשי, מחויב חושי
לנצח בשחמט, מחויב המציאות, מחויב מוחלט, בטוח במאה אחוז, וודאות מוחלטת, שכל או חושים, חושים או שכל, אפשרי המציאות, מחויב יחסי, מחויב דמיוני, מחויב שכלי, מחויב רגשי, מחויב חושי
לנצח בשחמט, מחויב המציאות, מחויב מוחלט, בטוח במאה אחוז, וודאות מוחלטת, שכל או חושים, חושים או שכל, אפשרי המציאות, מחויב יחסי, מחויב דמיוני, מחויב שכלי, מחויב רגשי, מחויב חושי מדוע בשחמט לא אוכלים בפועל את המלך? אליעד כהן מסביר כי במשחק השחמט, כאשר אתה מגיע למצב של שחמט, פירוש הדבר הוא שהמלך נמצא במצב שבו אין לו אפשרות לזוז לשום מקום אחר. זהו מצב מחויב המציאות מבחינת חוקי המשחק. יחד עם זאת, במצב כזה, המשחק מסתיים באופן רשמי עוד לפני שהמלך נאכל בפועל. כלומר, ... היא שהוודאות המוחלטת של השכל עדיין לא מספיק חזקה בכדי לבטל לחלוטין את הצורך החושי. מה זה בעצם אומר מחויב שכלי לעומת מחויב חושי? אליעד מסביר את ההבדל בין שני סוגי הוודאויות: יש מחויב שכלי, שבו השכל בטוח לחלוטין בדבר מסוים, ויש מחויב חושי שבו אתה חווה את הדבר במו חושיך. הוא מדגיש נקודה חשובה, שהשכל יכול להיות משוכנע לחלוטין שמשהו יקרה, ... נמצא בכיס שלך, אך עדיין לעיתים תבדוק שוב. מדוע זה קורה? אליעד מסביר שהשכל שלך בטוח, אך לא בצורה מחויבת לחלוטין, כיוון שעדיין קיימת אפשרות דמיונית קלושה שמשהו אחר התרחש, או שאתה לא באמת זוכר או מבין נכון. כיצד להגיע למצב של וודאות מוחלטת באמת? אליעד מסביר שכדי להגיע לוודאות מוחלטת, המחויב שלך צריך להיות כל כך חזק, עד שהוא לא יהיה תלוי בשום גורם נוסף. לדוגמה, הוא אומר שאם מישהו ... שהוא בטוח במשהו, אבל נותן סיבה כמו כי אני יודע שחוקי המשחק הם כאלה, אז זה עדיין לא נקרא מחויב לחלוטין. המחויבות השכלית האמיתית היא כזו שאין מאחוריה שום כי. אם אתה אומר אני בטוח ב - 100% שניצחתי, זה צריך להיות מצב שבו אין לך שום ספק, וששום תחושה או דמיון לא יערערו אותך. מדוע קשה להשיג מחויבות מוחלטת בחיים? אליעד נותן דוגמה נוספת מחיי היום - יום: אדם יכול להגיד שהוא מאושר לחלוטין, אבל אם הוא ... בטוח באמת במשהו באופן מוחלט, לא צריך לבצע בדיקות או פעולות נוספות כדי לוודא אותו. הספק נובע רק כאשר המחויבות השכלית שלך לא מוחלטת לחלוטין, אלא מבוססת על אמונות, הבנות חלקיות או ספקות דקים. מה זה מחויב המציאות? איך להגיע לוודאות מוחלטת? ההבדל בין שכל לחושים האם אפשר להיות בטוח ב - 100%? למה בשחמט לא אוכלים את המלך? איך לבטל ספק לחלוטין? שכל או חושים מה חזק יותר? מהו המושג מחויב וכיצד הוא מתבטא בשחמט? בהרצאה זו, אליעד מציג את המושג מחויב ומסביר כיצד הוא מתייחס לתחום השחמט. המושג הזה יכול להתפרש בכמה אופנים, ואליעד מבהיר שהוא משלב בין מציאות מוחלטת לבין תחום הדמיון והשכל. הוא בודק את האפקט של מחויבות בשחמט, דרך השאלה כיצד זה מתבטא בפועל כאשר יש לך וודאות מוחלטת בנוגע למהלך או לניצחון. לדוגמה, המחשבה על ניצחון בשחמט יכולה להיות מחויבת מבחינת השכל, אך התחושה הפיזית או החושית עשויה להיות שונה, כאילו לא באמת ניצחת אם לא חווית את השחיטה עצמה. מהו ההבדל בין מחויב שכלי לבין מחויב חושי? אליעד מציין שהמושג של מחויב לא תמיד מתממש בצורה מוחלטת. הוא מדבר על ההבדל בין להיות מחויב שכלית לבין להיות מחויב חושי. לדוגמה, בשחמט, המהות היא שאתה בטוח במאה אחוז שניצחת את המשחק, כי כל המהלכים הובילו לכך, אך מצד ... לראות את הסיום המוחלט של המשחק. ברגע שנראה לך שהמלך מת, יש את הרצון להיווכח בכך שוב ושוב. כיצד מחויבות מסבירה את הרצון לראות את המלך מת בשחמט? הדילמה אליעד מציב היא איך זה יכול להיות שברגע שאתה בטוח במאה אחוז שניצחת, עדיין מתעורר בך הצורך לחוות את סיום המשחק בעצמך. מה שמחויב אינטלקטואלית, כלומר, הניצחון בשחמט, לא תמיד מתממש באופן חווייתי. אליעד שואל, כיצד ייתכן שאתה רוצה לראות את המלך מת, ... את המתח הזה בין השכל, שלפעמים יודע משהו בוודאות, ובין החושים שלא תמיד מצליחים להתמודד עם אותה וודאות. מהו המחויב בקונטקסט של שחקן שחמט? כשאליעד מדבר על מחויב בהקשר של שחמט, הוא מבהיר את הצורך להיות בטוח בניצחון לא רק על ידי השכל, אלא גם ברמה החושית. ...
איך לנתח תהליכים? איך לפתח את החשיבה? איך להבין את המציאות? איך להבין את עצמך? איך למצוא את השכל שיש בכל דבר? איך למצוא את מחויב המציאות? איך לראות את אלוהים? סוד המציאות
איך לנתח תהליכים? איך לפתח את החשיבה? איך להבין את המציאות? איך להבין את עצמך? איך למצוא את השכל שיש בכל דבר? איך למצוא את מחויב המציאות? איך לראות את אלוהים? סוד המציאות
... החשיבה? איך להבין את המציאות? איך להבין את עצמך? איך למצוא את השכל שיש בכל דבר? איך למצוא את מחויב המציאות? איך לראות את אלוהים? סוד המציאות איך ניתוח תהליכים מסייע בהבנת המציאות? הבנת המציאות מתחילה בזיהוי ההבחנה בין מה שמחויב לבין מה שאפשרי. מחויב הוא אמת אובייקטיבית, וניתן להבין אותו באופן מוחלט, בעוד שאפשרי הוא מידע שסובייקטיבית נראה נכון, אך ניתן להטיל בו ... בהבנת התהליכים בחיים האישיים? כאשר אדם מתמודד עם סיטואציות מאתגרות, כמו כאשר מישהו מקלל אותו, ניתן להפעיל את ניתוח המחויב והאפשרי. השאלה הראשונה שצריך לשאול היא מה מחויב? למשל, במקרים כאלו התשובה תהיה כלום - אין חובה אובייקטיבית שמישהו יקרא לך משהו רע. לאחר מכן יש לשאול ... לאדם לפרק סיטואציות בצורה אובייקטיבית, מבלי להיתפס ברגשות שליליים באופן מיידי, ובכך להתמודד בצורה נבונה יותר עם המציאות. מהו מחויב המציאות? במסגרת החיפוש אחרי מחויב המציאות, יש לשאול את עצמך מהו הדבר הוודאי ביותר בכל סיטואציה. לדוגמה, אם נשאלת מה אתה רוצה, למעשה השאלה ... הרצון שלך. זו למעשה חקירה פנימית שמובילה את האדם לזהות את מהות רצונותיו ואמונותיו בצורה יותר ברורה. כיצד עקרון המחויב והאפשרי יכול לסייע בקבלת החלטות? במקרה שבו אדם נמצא בסיטואציה של בחירה, כמו כאשר יש לו רק 100 שח והוא צריך לקנות מוצרים ששווים 200 שח, ניתוח המחויב והאפשרי יכול לעזור להחליט אילו מוצרים הם הכרחיים באמת (המחויב) ואילו ניתן לוותר עליהם (האפשרי). לדוגמה, בהנחה שמה שמחויב הוא לקנות את המוצרים החשובים ביותר, ניתן למיין את המוצרים ברשימה ולבצע את הקנייה בהתאם. כיצד עקרון המחויב והאפשרי עוזר להשתחרר מתפיסות נוקשות? עקרון המחויב והאפשרי יכול לשחרר אנשים מתפיסות נוקשות ולהוביל להבנה שלפעמים אין שום דבר שהוא מחויב באופן מוחלט. לדוגמה, כשאדם מרגיש חובה לבצע פעולה כלשהי, כמו ללכת למכולת או לחזור הביתה, עליו לשאול את עצמו: האם זה באמת מחויב? האם יש אפשרות אחרת? מהו סוד ההשתלשלות מהמחויב לאפשרי? כאשר מנתחים כל תהליך, ניתן לראות כיצד כל דבר נובע ממחויב ראשוני. התהליך מתחיל מכלום (שהוא המחויב הראשון), וממנו נובעים כל ההבחנות, כמו ההבחנה בין יש לאין, החושים, התודעה, האמונות, ועד תפיסת המציאות. ההבנה של התהליך הזה עוזרת לאדם לראות את כל הדברים בצורה ברורה יותר. כיצד כל זה קשור לאלוהים ולמציאות האולטימטיבית? ההבנה שמה שמחויב הוא גם האמת האובייקטיבית מאפשרת לאדם לחוות את האחדות הכוללת של המציאות. שאלת מה מחויב? היא הדרך להגיע לתפיסה של אלוהים, שהיא האמת המוחלטת שממנה נובעים כל הדברים. כיצד ניתן להשתמש בגישה זו לפתור בעיות פרקטיות? למשל, כאשר יש סיטואציה של החלטה, כמו אשתך מבקשת לצאת לטיול, ניתן לנתח את הצורך שלה. מה שמחויב היא הרצון שלה להרגיש טוב, אך האם באמת מחויב שהיא תצא לטיול בצפון? או שמא אפשר למצוא פתרון אחר שיביא אותה לאותו מצב של טוב? למה בכלל לבדוק מה מחויב ומה אפשרי? אם אדם באמת מבין שכל דבר הוא רק אפשרי ולא מחויב, לא יהיה צורך לשאול את השאלות הללו. אולם אם הוא עדיין מרגיש שיש דברים שהם מחויבים, זה הזמן לבדוק ולחקור. איך כל זה עוזר להבין את המציאות יום - יום? אם אדם מקבל משהו כמציאות ... בטוח בזה? איך אני יודע שאני נוגע בנייר? אולי אין נייר בכלל? זו דרך להבין שהמחשבות שלנו משתלשלות ממקום מחויב עד לרגע שבו אנחנו חווים את המציאות כפי שהיא. מהי הדרך להחיל את העקרונות הללו ביום - יום? כאשר אדם פוגש את המציאות או את סיטואציה מסוימת, עליו תמיד לשאול את עצמו מה מחויב ומה אפשרי. במידה והוא שואל את השאלות הללו באופן תמידי, הוא יוכל להבין את המציאות בצורה בהירה יותר ויתפוס ... מגבילות? איך להגיע לאמת מוחלטת? איך ניתן לנתח תהליכים ולפתח את החשיבה? ניתוח תהליכים מתחיל בזיהוי ההבחנה בין מה שמחויב לבין מה שאפשרי. מחויב הוא אמת אובייקטיבית, ואפשרי הוא מידע שסובייקטיבית נראה נכון, אך ניתן להטיל בו ספק. התהליך מאפשר לאדם להבין טוב ... כיצד ניתן להשתמש בגישה זו בחיים האישיים? כאשר מישהו מקלל אותך, אתה יכול לעצור ולשאול את עצמך: - מה מחויב? כלום. - מה אפשרי? ייתכן שיש הבדל בין יש לאין, ייתכן שמישהו דיבר אליי, ייתכן שהבנתי את דבריו, וייתכן ... לפרק סיטואציות ולראות אותן בצורה אובייקטיבית יותר, בלי להיקלע אוטומטית לרגשות השליליים שהן עשויות לעורר. כיצד ניתן למצוא את מחויב המציאות? רבי נחמן דיבר על הצורך למצוא את מחויב המציאות. כלומר, יש לבדוק תמיד מהו הדבר הוודאי ביותר בסיטואציה מסוימת. כששואלים מישהו מה אתה רוצה?, בעצם שואלים אותו מה מחויב אצלך?. כיצד עקרון המחויב והאפשרי מסייע בקבלת החלטות? לדוגמה, אם אתה הולך למכולת עם 100 שח ויש לך רשימת קניות של 200 שח, תוכל למיין את המוצרים לרשימה של מחויב (מה שחובה לקנות) ואפשרי (מה שניתן לוותר עליו), וכך לקבל החלטה חכמה יותר. כיצד ניתן להשתמש בגישה זו כדי ... מתפיסות מקובעות? כשאדם מרגיש חובה לבצע פעולה כלשהי, כמו ללכת למכולת או לחזור הביתה, כדאי לשאול: - האם באמת מחויב שאלך למכולת? - האם מחויב שאחזור הביתה? - האם מחויב שאהיה נשוי? הבנת העובדה ששום דבר אינו מחויב באופן מוחלט עוזרת להשתחרר מתפיסות נוקשות ולהשיג חופש מחשבתי. מהו סוד ההשתלשלות מהמחויב לאפשרי? כאשר מנתחים כל תהליך, ניתן לראות כיצד הוא נובע ממשהו מחויב: 1. הכל מתחיל מכלום - זה המחויב הראשון. 2. מזה נוצרת ההבחנה בין יש לאין. 3. משם נוצרים החושים ...
אושר אפשרי, הנוסחה לאושר, הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 2
אושר אפשרי, הנוסחה לאושר, הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 2
אושר אפשרי, הנוסחה לאושר, הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 2 איך להפוך מחויב לאפשרי ולהגיע לאושר אמיתי? רוב האנשים חיים בתחושה שיש דברים בחיים שהם מחויבים המציאות - דברים שחייבים לקרות, שהם אמיתיים באופן מוחלט, ואין אפשרות אחרת מלבדם. לפי אליעד כהן, המפתח לאושר נמצא בדיוק בהיפוך התפיסה הזו. אליעד מסביר שהסבל בחיינו נוצר כאשר אנו תופסים דברים מסוימים כמחויבים, כלומר, כדברים שחייבים להתקיים או להתרחש, ומצד שני, אנו מפחדים שדברים אלה לא יקרו או ייעלמו. התפיסה הזו יוצרת פחד, מתח וקושי, כיוון שאנחנו תלויים בהם רגשית. הדרך לאושר לפי אליעד היא להפוך את כל אותם מחויבים לאפשריים, כלומר, להבין ששום דבר הוא לא באמת מחויב המציאות, ושכל דבר שאנחנו חושבים שהוא הכרחי - ניתן להתקיים גם בלעדיו או ניתן להסתכל עליו אחרת. מדוע המחויבים בחיים גורמים לסבל? אליעד מדגיש שהמחויבים בחיינו הם אלו שגורמים לנו סבל. לדוגמה, אדם שמרגיש שחייבים לאהוב אותו, חייב להרגיש בעל ערך, או חייב להצליח - בהכרח יסבול כל עוד דברים אלו לא מתממשים בדיוק כפי שהוא מצפה. ככל שאנו נאחזים במחויבים רבים יותר ובאופן נוקשה יותר, כך אנחנו סובלים יותר. אליעד מביא דוגמה נפוצה: אדם שרוצה להרגיש בעל ערך וחושב ... יעריכו אותו, יסבול בכל פעם שאינו זוכה להערכה מאחרים. לעומת זאת, אם יצליח להבין שלהיות בעל ערך אינו דבר מחויב, אלא רק אפשרות מתוך אפשרויות רבות, הוא יוכל להשתחרר מהסבל הקשור לכך. כיצד להתמודד עם מחויבים שקשה לשחרר? אליעד מציע דרך פרקטית להתמודדות עם המחויבים שקשה לנו לפרק אצלנו באופן ישיר. הוא מציע להתחיל דווקא ממחויבים של אנשים אחרים. כאשר אדם אחר מציג משהו כמחויב, משהו שהוא אומר לך שחייב להיות כך או אחרת, כדאי להתחיל ולנסות לפרק את המחויב של אותו אדם, להוכיח לעצמך (ולו, אם רוצים) שזה לא באמת מחויב אלא אפשרי בלבד. לדוגמה, אם מישהו אומר לך חייבים להצליח, את יכולה להתחיל לערער על הקביעה הזו ולחשוב על ... שבהם לא חייבים להצליח, להוכיח לעצמך שזה לא הכרחי. כך, מתוך תרגול חיצוני, תהיי מסוגלת יותר ויותר לראות שגם המחויבים האישיים שלך אינם הכרחיים ואינם מחויבי המציאות. מהי נקודת התורפה של כל מחויב? אליעד משתמש בדימוי ברור כדי להמחיש את הרעיון הזה. הוא מסביר שבסרטים, אפילו מפלצת ענקית ועוצמתית ביותר, תמיד תהיה לה איזו נקודת תורפה קטנה שאפשר לנצל כדי להפיל אותה. באותה מידה, הוא מסביר, גם המחויבים הכי גדולים שלנו, אלה שנראים לנו הכי חזקים ומוחלטים, יש בהם נקודת תורפה - איזשהו סדק קטן שאם נתפוס אותו, המחויב יתפרק לחלוטין. לדוגמה, מי שחושב שהערך העצמי שלו תלוי במה שאחרים חושבים עליו - נראה לו שזו אמונה מוחלטת ... באופן טבעי, זה משהו שהתפתח לאחר מכן. אם זה לא היה קיים באופן טבעי מלכתחילה, זה סימן שזה אינו מחויב, אלא רק אפשרי. כיצד מתרגלים פירוק מחויבים בחיים? אליעד משווה את התהליך לאימון הפוך. בדיוק כמו שבעבר התרגלנו לחשוב שיש דברים מסוימים שמוכרחים לקרות, כעת עלינו לתרגל חשיבה הפוכה - שכל דבר שנראה לנו מחויב בעצם אינו כזה. הוא משתמש בביטוי ציורי של פעולה פשוטה: בכל פעם שעולה מחשבה על משהו כמחויב, עלינו להגיד לעצמנו פוו, כלומר, לדחות את המחשבה הזו ולהוכיח שהיא לא הכרחית, שיש אפשרות אחרת. זו פעולה של ... חשיבה גמישה וחופשית יותר. כיצד להתמודד עם תחושת חוסר הערך? אליעד מתייחס לדוגמה הספציפית של תחושת ערך עצמי, שנחשבת למחויב נפוץ אצל אנשים רבים. אם אדם מרגיש שהוא חייב להרגיש בעל ערך, אז כל פעם שהוא יחווה זלזול או ... ליישם זאת מיידית בחיים האמיתיים, התרגול המחשבתי הזה מקרב אותנו להבנה אמיתית שהרצון להיות בעל ערך הוא אפשרי ולא מחויב. ברגע שנתרגל זאת שוב ושוב, עם הזמן החשיבה הזו תהפוך לטבעית עבורנו. מה הקשר בין מחויבים, אפשריים, ואושר? בסופו של דבר, לפי אליעד, הסיבה שאנשים סובלים היא בגלל שהם לוקחים את החיים יותר מדי ברצינות. המטרה הסופית של התהליך שאליעד מציע היא להגיע להבנה שהכל אפשרי ואין שום דבר שבאמת מחויב. כך האדם משתחרר מהתלות במחויבים שהחזיקו אותו כלוא, מפוחד ומוגבל. הוא יוכל לפעול בחופשיות מתוך מודעות שלמה לכך שכל מה שהוא עושה, או רוצה, ... של תהליך כזה היא חופש פנימי ואושר אמיתי, משום שהאדם כבר לא פועל מתוך פחד או מתוך אילוץ של מחויבים פנימיים או חיצוניים. איך להפוך מחויב לאפשרי? איך להתמודד עם תחושת חוסר ערך? איך להשתחרר ממחויבים בחיים? האם הכל אפשרי באמת? מה גורם לסבל נפשי? האם מחויב המציאות קיים? איך להפוך פחד לאפשרי? ש: איפה היינו? אליעד: אוקי מה התשובה, לאיפה רוצים להגיע מההתחלה, מה אתה מבינה ואיך מקדמים את זה? ש: יש לי את המחויבים. אליעד: כאלה ואחרים ברמות שונות כי זה לא כולם יכולים באותה מידה יש מחויבים יותר מחויבים פחות. ש: שאני פועלת באופן די אוטומטי איתם והם תוקעים אותי אני צריכה בעצם בסופו של דבר. אליעד: לא תוקעים אותך הם מקדמים אותך, המחויבים מקדמים אותך אבל הם גם עוצרים אותך. ש: מקדמים אותי למה? אליעד: להשגת מטרות נכון אבל מצד שני הם ...
אושר אפשרי, הנוסחה לאושר, הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 1
אושר אפשרי, הנוסחה לאושר, הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 1
אושר אפשרי, הנוסחה לאושר, הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 1 מה ההבדל בין מחויב לאפשרי ואיך זה משפיע על האושר? המושג המרכזי שאליעד כהן מסביר כאן הוא ההבדל בין מחויב לבין אפשרי, והדרך בה ההבדל הזה משפיע על האושר בחיי היומיום. כדי להבין זאת, צריך להכיר את המושגים לעומק: מהו מחויב המציאות ומהו אפשרי המציאות? אליעד מסביר שמחויב הוא משהו שאין לו אפשרות אחרת, כלומר, - מציאות מוחלטת שלא ניתן לערער עליה. למשל, האדם חושב שהוא חייב ... גמישות. האפשרי הוא דבר שהאדם מסוגל להתייחס אליו אחרת, לראות אותו מכמה זוויות, והוא לא בהכרח חייב להתרחש. איך מחויב ואפשרי משפיעים על החיים? החיים של האדם נשלטים על ידי מושגי המחויב והאפשרי. אליעד מדגים את זה בעזרת דוגמה מחיי היומיום: אם אדם חושב אני חייב ללכת דרך הדלת ולא דרך ... מגביל את עצמו מראש, כי הוא מתייחס לכך כאל עובדה מוחלטת ולא כאל אפשרות. האדם אינו מודע עד כמה המחויב קיים אצלו אפילו בפעולות פשוטות. דוגמה נוספת שאליעד מציג היא המחשבה: אני חייבת שיאהבו אותי. אם האדם יהפוך את המחשבה לאפשרית ויאמר לעצמו: אפשרי שיאהבו אותי ואפשרי שלא, מיד הוא יחוש שחרור ומתח יפחת. להפוך משהו ממחויב לאפשרי משחרר מתחושת הכפייה, הלחץ והחרדה שנובעים מהרצון שדבר מסוים יקרה. כיצד לזהות את המושגים מחויב ואפשרי בשפה היומיומית? אליעד מציע שיטה פשוטה: בכל פעם שהאדם משתמש במילים כמו חייב, מוכרח, או אין אפשרות אחרת, עליו לעצור ולשאול את עצמו אם זה באמת נכון. למשל, אם הוא נכנס לבית דרך הדלת, הוא מרגיש שמחויב להיכנס רק דרך הדלת. אולם, בתיאוריה, ייתכן גם להיכנס בדרך אחרת, כמו דרך הקיר, אפילו אם זה נשמע אבסורדי. החשיבה הזאת פותחת את האדם להרגשה של חופש, ומראה לו שהכל אפשרי. איך להפוך מחויב לאפשרי? אליעד אומר שכדי להגיע למצב של חופש אמיתי, האדם צריך להתאמן על ההרגל של לראות כל דבר כאפשרי. הוא מדגיש שברגע שהאדם יחווה את האמת העמוקה הזו, שאין באמת שום דבר שמחויב שיקרה, הוא יחווה תחושה עמוקה של שחרור. לדוגמה, אליעד מציע לחשוב על מצב קיצוני, כמו מחר יהרגו אותך, ואז ... רע באותה המידה. המשמעות היא שאין חשיבות מוחלטת לדבר, וכך האדם יוכל להשתחרר לחלוטין מלחץ וחרדה. מהו הקשר בין מחויב למצבי לחץ וחרדה? לפי אליעד, לחץ וחרדה נובעים מהאמונה שהאדם חייב דבר מסוים. האדם משוכנע שהוא חייב להשיג מטרות מסוימות בחיים, וזה יוצר אצלו לחץ מתמיד. אם האדם יבין שאין שום דבר מחויב, ושהכל הוא רק אפשרות, הוא יצליח לשחרר את הלחץ והחרדה, כיוון שהאפשרויות הופכות להיות שוות בעיניו. לדוגמה, אליעד מדגים זאת בעזרת אדם הסובל מהפרעה אובססיבית - כפייתית (OCD): הוא מרגיש מחויב לעשות פעולות מסוימות. אם אותו אדם יבין שהפעולות הן אפשריות בלבד ולא מחויבות, הוא ישחרר את הלחץ האובססיבי סביבן, ויתחיל להשתחרר מהכפייתיות שלו. איך אפשר להשתמש בידע הזה כדי לחיות בצורה רגועה? אליעד מדגיש שברגע שהאדם מפנים באופן מוחלט שאין דבר מחויב, הוא הופך להיות רגוע לחלוטין. למשל, הוא יכול לקום בבוקר ולהגיד לעצמו: מה אכפת לי?. הכל אפשרי מבחינתו, ולכן ... שהגיע להבנה הזו בעקבות סבל שחווה בעצמו. מתוך הסבל הוא הגיע לתובנה שכל הסבל נבע מכך שהפך דברים אפשריים למחויבים. כאשר הצליח לשחרר את המחויבות, הפסיק לסבול והתחיל לחיות בשלווה אמיתית. איך להתמודד עם תחושת חוסר שליטה אם הכל אפשרי? שאלה נפוצה שאליעד נשאל בהרצאה היא: אם הכל אפשרי, איך אוכל לבחור? התשובה של אליעד פשוטה: הבחירה נעשית דווקא כאשר אין מחויבות. כאשר הכל אפשרי, האדם משוחרר מלחץ להחליט נכון או לא נכון. הוא בוחר מתוך חופש מוחלט, ולא מתוך פחד ... הגיוני לבין לחוות את ההבנה הזאת באופן עמוק. אנשים רבים אומרים שהם מבינים שהכל אפשרי, אבל בפועל עדיין נשארים מחויבים לרעיונות כמו ביטחון, אהבה או הצלחה. ההבנה האמיתית, לפי אליעד, מתבטאת בכך שהאדם מסוגל לקבל באותה מידה גם מצבים ... שהוא מקבל מצבים חיוביים. רק אז הוא באמת מבין את המשמעות העמוקה של הרעיון שהכל אפשרי. מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? איך להפוך מחויב לאפשרי? מה זה מחויב המציאות? איך להשתחרר מתחושת לחץ וחרדה? האם באמת הכל אפשרי? איך להתמודד עם פחד מחוסר שליטה? מהי הדרך להיות ...
איך להפוך רצון מחויב לאפשרי? איך לשנות את החוויה? איך להפוך מחויב לאפשרי? שיטות לשינוי רגשות, איך לשנות רגשות? דרכים להפוך מחויב לאפשרי, נקודות להתבוננות, האם הרצון מחויב?
איך להפוך רצון מחויב לאפשרי? איך לשנות את החוויה? איך להפוך מחויב לאפשרי? שיטות לשינוי רגשות, איך לשנות רגשות? דרכים להפוך מחויב לאפשרי, נקודות להתבוננות, האם הרצון מחויב?
איך להפוך רצון מחויב לאפשרי? איך לשנות את החוויה? איך להפוך מחויב לאפשרי? שיטות לשינוי רגשות, איך לשנות רגשות? דרכים להפוך מחויב לאפשרי, נקודות להתבוננות, האם הרצון מחויב? איך להפוך רצון מחויב לאפשרי? כדי להפוך רצון ממחויב לאפשרי, אליעד כהן מציע מספר שיטות וטכניקות פשוטות שמטרתן להחליש את תחושת המחויבות של הרצון, ולהביא את האדם למצב שבו הרצון אינו נתפס כחובה אלא כאפשרות בלבד. שינוי זה בתחושה יכול לעזור ... יותר עם מציאות חייו, להרגיש פחות לחץ, ולהגיע לתחושה של חופש נפשי ורגשי. האם הרצון הזה תמיד היה לי מחויב? הדבר הראשון שאליעד כהן ממליץ לעשות הוא לשאול את עצמך האם הרצון הזה, שאני מרגיש כעת שהוא מחויב לי, תמיד היה מחויב לי? האם תמיד חשבתי שהרצון הזה הוא הכרחי ומוחלט, או שהיה זמן כלשהו שבו הוא לא היה קיים, או לא נתפס כמחויב? לדוגמה, אם יש לך רצון מאוד חזק לאכול בשעה מסוימת, אתה יכול להיזכר בתקופה שבה בכלל לא היית רעב ... שבה אפילו לא עניין אותך לאכול דווקא אז. עצם ההיזכרות הזו יכולה לעזור להחליש את התחושה שהרצון הנוכחי הוא מחויב באופן מוחלט. האם הרצון יישאר מחויב בעתיד? כיוון נוסף שאליעד מציע הוא לשאול את עצמך האם הרצון הזה תמיד יישאר מחויב בעתיד? האם יכול להיות מצב שבו הרצון הזה יפסיק להיות חשוב או חיוני לך? לדוגמה, אם אתה מרגיש שאתה ... יפסיק לעניין אותך לחלוטין. כאשר אתה מבין שבעתיד הרצון הזה יכול להיעלם, זה מחליש מאוד את התחושה הנוכחית של המחויבות. האם גם אחרים חווים את הרצון הזה כמחויב? דרך נוספת לשינוי התפיסה של הרצון היא לבחון האם אנשים אחרים חווים את אותו הרצון באותה מידה של מחויבות. אם אתה מגלה שאנשים אחרים לא חווים את הרצון הזה, או שהוא לא חשוב להם בכלל, הדבר עשוי לעזור לך לראות את הרצון שלך כפחות מחויב. לדוגמה, אם חשוב לך מאוד לצאת לחופשה במקום מסוים, ואתה מגלה שאנשים אחרים לא מתעניינים בכך כלל, הדבר עשוי ... כיצד זה עוזר? דרך נוספת שאליעד כהן ממליץ עליה היא להזכיר לעצמך רצונות אחרים שהיו לך בעבר, שהיו נתפסים כמחויבים לחלוטין, והשתנו עם הזמן. למשל, אם בעבר היית בטוח שאתה חייב להצליח בבחינה מסוימת, והיום הבחינה הזו כלל לא ... זה מראה שהרצון יכול להשתנות ואף להיעלם. ההיזכרות בשינויים האלה ברצונות קודמים יכולה לתת לך פרספקטיבה ולהחליש את תחושת המחויבות ברצון הנוכחי. האם הרצון הספציפי הזה באמת מחויב לי? דרך כללית נוספת להחליש את תחושת המחויבות היא לשאול את עצמך באופן ישיר האם הרצון הזה הוא באמת מחויב באופן מוחלט. אליעד מציין שלפעמים האדם יכול לחשוב שרצון מסוים הוא חובה, אבל ברגע שהוא שואל את עצמו בצורה כנה וישירה אם זה באמת חייב להיות כך, הוא יכול להרגיש שהרצון אינו מחויב כלל אלא רק אפשרות. עצם התהייה הזו מפחיתה את עוצמת המחויבות. לסיכום - איך להחליש תחושת מחויבות של רצון? אליעד כהן מדגיש כי כדי להחליש תחושת מחויבות של רצון מסוים, יש לפעול בכמה מישורים: לזכור תקופות שבהן הרצון הזה לא היה מחויב או הכרחי. להבין שבעתיד הרצון הזה עשוי להשתנות או להיעלם. להביט על אנשים אחרים שאינם מרגישים מחויבות כלפי אותו רצון. להשוות את הרצון הנוכחי לרצונות אחרים שהשתנו או נעלמו. לשאול בצורה ישירה וכנה האם הרצון הוא באמת מחויב, או שאולי הוא רק אפשרות אחת מיני רבות. שימוש בכל אחת מהטכניקות האלה יכול להפוך כל רצון, שנתפס עד כה כמחויב, לאפשרי בלבד, ובכך להפחית משמעותית את הלחץ הרגשי ואת תחושת ההכרח. איך להפוך רצון למחויב פחות? שיטות לשינוי רגשות איך לשנות תחושת מחויבות? האם הרצון חייב להתקיים? דרכים להחליש רצונות חזקים
מחויב ואפשרי, מה זה מחויב? מה זה אפשרי? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, ניתוח תהליך, מה מחויב? מה אפשרי? איך למצוא את המהות? איך לנתח תהליך? להסתכל על השכל שיש בכל דבר
מחויב ואפשרי, מה זה מחויב? מה זה אפשרי? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, ניתוח תהליך, מה מחויב? מה אפשרי? איך למצוא את המהות? איך לנתח תהליך? להסתכל על השכל שיש בכל דבר
מחויב ואפשרי, מה זה מחויב? מה זה אפשרי? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, ניתוח תהליך, מה מחויב? מה אפשרי? איך למצוא את המהות? איך לנתח תהליך? להסתכל על השכל שיש בכל דבר מה זה מחויב ומה זה אפשרי? במהלך ההרצאה, אליעד כהן דיבר על ההבחנה בין מחויב ואפשרי, והסביר כיצד כל תהליך והתפתחות בהוויה מתמודדים עם שני העקרונות הללו. הוא הציג את המושגים כדרך להסתכל על תהליכים והתנגשויות בחיים ובמציאות, תוך כדי הדגמות רבות שעזרו להבהיר את רעיונותיו. ההבחנה בין מחויב לאפשרי מתייחסת לשני הכיוונים שבהם אפשר להבין את המציאות: מחויב הוא כל דבר שנראה בוודאות כמחויב להיות כפי שהוא, כלומר, כל מה שמתרחש באמת, ולא ניתן לשנותו. אפשרי, לעומת זאת, מתייחס לדברים שניתן לשנותם, לדברים שקיימת בהם גמישות ואפשרות להתפתח לכיוונים שונים. איך ניתוח תהליך מחויב ואפשרי יכול לעזור לנו להבין את המציאות? אליעד הסביר כיצד כל תהליך שאנו נתקלים בו בחיים, אם ננתחו אותו דרך משקפי מחויב ואפשרי, אנחנו יכולים להבין אותו הרבה יותר לעומק. כל תהליך נופל בין שני קצוות אלו - מה שנראה לנו כמחויב הוא החלק הקבוע והיציב, ומה שאפשרי הוא כל מה שניתן לשנות בו. כדי להסביר את הרעיון הזה, אליעד נתן ... שמפוצץ סתימה בצנרת. הוא ציין שכשאנחנו שואלים איך חומר מסויים, כמו חומצה, פותח סתימה, אנחנו למעשה צריכים לשאול: מהו המחויב בתהליך הזה ומהו האפשרי? כלומר, האם התוצאה של התהליך היא מה שהיינו מצפים לו? האם יש משהו בתהליך שניתן ... של כל תהליך? לאחר מכן, אליעד עבר להסביר איך נוכל למצוא את המהות של תהליך על ידי הבחנה בין מחויב לאפשרי. הוא טוען כי במקרים מסוימים נוכל להבחין בכך ששני הדברים - החומצה והסתימה - אינם מחויבים, אלא האפשרות של איך הם ישפיעו אחד על השני. לדוגמה, אם נשתמש בחומצה מסוימת במציאות מסוימת, ייתכן שהיא תעשה ריאקציה ותחליש את החומר של הסתימה. כלומר, כל שינוי שהתרחש היה אפשרי, אבל התוצאה שלו היתה מחויבת מבחינת החוקיות. הדימויים שהשתמש בהם להסביר את הרעיון במהלך ההסברים, אליעד השתמש בדימויים שונים כדי להמחיש את רעיונותיו. הוא נתן דימוי של סכין שנכנס לעובדה של בננה, תוך שהוא מציין שהסכין הוא המחויב ושהבננה היא האפשרי. התהליך של חיתוך הבננה על ידי סכין היה תהליך שבו חובקה היכולת של הסכין לחתוך את הבננה, ולפיכך, הבחירה של הסכין הייתה המחויב והבננה היתה האפשרי. האם המחויב תמיד מחויב במציאות? אליעד ציין כי חשוב להבין שלפעמים החוקים הפיזיקליים מחייבים את ההתנהלות של תהליך, אבל לא תמיד ישנה רק אפשרות אחת. לפעמים מה שנראה כמחויב אינו בהכרח קבוע, שכן יכול להיות שנמצא משהו חדש שיבטל או ישפיע על החוקיות. כך, ניתן להבחין שמה שהיה ... הסתימה - יכול להשתנות במקרה של שינוי במציאות או במצבים חדשים. האם יש מצבים שבהם לא ניתן לדעת מהו המחויב? בהרצאה, אליעד הציע גם את האפשרות שאין תמיד תשובה חד משמעית לשאלה מהו המחויב, כי לפעמים הכל תלוי בפרספקטיבה שבה אנחנו בוחנים את הסיטואציה. הוא הסביר שמבחינת הפיזיקה, יכול להיות שישנם תהליכים שבהם אנחנו לא יכולים לזהות בדיוק מה היה המחויב ומה היה האפשרי בגלל שהמציאות תמיד משתנה, גם אם ברמה הפיזיקלית או החוקית יש דברים שנראים קבועים. מהו השכל שבדבר? לסיכום, אליעד הציע שאנחנו יכולים להבין את כל התהליכים במציאות רק אם נבין איך מחויב ואפשרי נפגשים ויוצרים את השינויים שאנו רואים. הוא טוען שבחיים, כל תהליך אפשרי יכול להוביל לשינוי או לתוצאה מחויבת, ואין תמיד תשובה חד משמעית לשאלה מי המחויב ומי האפשרי. מחויב ואפשרי? מהות התהליכים בחיים מה זה מחויב? תהליך שינוי והאפשרי ההבדל בין מחויב לאפשרי
מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 1
מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 1
מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 1 מהו מחויב המציאות ומהו אפשרי המציאות? המונחים מחויב המציאות ואפשרי המציאות עומדים במרכז ההרצאה של אליעד, כשהוא מסביר אותם בפשטות רבה. לדבריו, מחויב המציאות הוא דבר שחייב להיות כפי שהוא, ולא יכול להיות שונה. לעומת זאת, אפשרי המציאות הוא דבר שיכול להיות כפי שהוא, אך גם יכול להיות אחרת. כדוגמה, אליעד מציג כוס שמונחת על שולחן. האם הכוס מחויבת להיות שם? התשובה היא לא, כי אפשר להזיז אותה, והיא יכולה להיות גם במקום אחר. האם יש משהו שהוא באמת מחויב במציאות? אליעד טוען כי למעשה, שום דבר במציאות אינו מחויב. כל דבר יכול להיות אחרת, ולכן הוא אפשרי בלבד. עם זאת, גם הטענה ששום דבר אינו מחויב אינה מוחלטת, כי אם נאמר ששום דבר אינו מחויב באופן מוחלט, הרי שיצרנו בעצמנו מחויבות נוספת: המחויבות שאין שום דבר מחויב. לכן, לפי אליעד, אפילו האמירה ששום דבר לא מחויב היא בעייתית ולא מוחלטת לחלוטין. איך נוצרים טוב ורע מהאפשרי והמחויב? אליעד מסביר שהחוויה של טוב או רע נולדת כאשר האדם הופך דבר שהוא רק אפשרי לדבר מחויב. לדוגמה, אדם רוצה ללבוש בגד מסוים בבוקר, אך לא מוצא אותו בארון. אם האדם תופס את זה כעניין מחויב שהוא ילבש דווקא את הבגד הזה, נוצר אצלו מצב של עצב אם לא ימצא את הבגד, ושמחה גדולה אם כן ימצא אותו. זאת מכיוון שהפך דבר שהוא רק אפשרי במציאות לדבר מחויב במציאות. דוגמה נוספת שמציג אליעד היא אדם שחושש שירצחו אותו. הרצון לא להירצח הוא רק אפשרי במציאות, לא מחויב. אך אם האדם הופך את הרצון שלו למחויב, כלומר, לא מסוגל להכיל מצב שבו ירצחו אותו, אז הוא חי בחרדה תמידית. אם האדם היה מתייחס לכך באופן ... האדם תופס את המציאות רק כאפשרית? לפי אליעד, אם התודעה של האדם הייתה תופסת את המציאות רק כאפשרית, בלי מחויבות לשום דבר, הוא לא היה חש טוב או רע, מכיוון שלא היה מייחס חשיבות מיוחדת לשום אפשרות ספציפית. לדוגמה, ... טובים באותה מידה, הוא לא היה יכול לסבול או לפחד ממוות. החוויה של טוב ורע נוצרת מתוך הפיכת האפשרי למחויב. איך אדם יכול להשתחרר מהפיכת האפשרי למחויב? אליעד מציין שהבעיה המרכזית בחיי האדם היא שהוא הופך רצונות וצורות (אפשריים) למחויבים. האדם רוצה לאכול, ורואה את האכילה כמחויבת. אך האכילה היא רק אפשרית - אפשר לאכול ואפשר שלא. אדם שמבין באמת שהאכילה היא לא מחויבת, לא יחוש סבל אם לא יאכל, וגם לא יחוש שמחה מיוחדת כשהוא אוכל. אליעד נותן גם דוגמה של מישהו שמקלל אותך: אם אתה תופס את זה כמחויב שיאהבו אותך או שלא יקללו אותך, תחוש סבל וכעס. אך אם היית רואה את זה כאפשרות בלבד, היית אדיש לכך שהאדם מקלל אותך, ולא היית חווה סבל או שמחה מיוחדת. איך אפשר להגיע למצב שבו אפשרי לא נתפס כמחויב? אליעד מציע דרך מעשית להפוך את ההבנה הזו לחלק מהתודעה. לדבריו, צריך לקחת כל רצון, מחשבה או הרגשה, ולשאול אם היא באמת מחויבת. כשאדם עובר על כל דבר שנראה לו מחויב, ובודק האם יש אפשרות שהוא יהיה אחרת, הוא משתחרר מהחרדה והסבל הקשורים בהפיכת אפשרי למחויב. אליעד מדגים זאת על פחד ממוות: אם אדם מפחד שירצחו אותו, הרי שבתוך תוכו הוא בעצם חושב שיש אפשרות ... מרגיש טוב או לא מפחד. כלומר, עצם קיומו של סבל או פחד מוכיח שהאדם לא באמת תופס את המצב כמחויב, כי אחרת הוא לא היה מסוגל לדמיין מצב הפוך. האם יכול להיות מצב שבו הכל מחויב? אליעד טוען שבמציאות שלנו אי אפשר שיהיה דבר שהוא באמת מחויב. אם היה משהו שבאמת מחויב, האדם כלל לא היה יכול לתפוס אותו או לחשוב עליו, כי הוא לא היה יכול לדמיין מצב שונה. העובדה שאדם יכול לדמיין מצבים שונים מראה שהכל אפשרי ושום דבר אינו מחויב. סיכום עיקרי הדברים: - מחויב המציאות - דבר שלא יכול להיות אחרת. - אפשרי המציאות - דבר שיכול להיות או לא להיות. - כל הסבל והאושר נובעים מהפיכת האפשרי למחויב. - הדרך להשתחרר מסבל היא להטיל ספק במחויבות של כל דבר ולראות אותו כאפשרי בלבד. - כל תחושת סבל או פחד מעידה שהאדם חושב שיש אפשרות אחרת ...
אפשרי המציאות, שהופך למחויב המציאות - להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי
אפשרי המציאות, שהופך למחויב המציאות - להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי כי יש את אפשרי המציאות ויש גם את מחויב המציאות. ואפשרי המציאות, פירושו, כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, מאחר שקיימת האפשרות שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר, ... וכל דבר שקיים, יש עוד משהו אחר ששונה ושנפרד ממנו. ולכן, כל דבר שקיים, קיומו הוא רק אפשרי ולא מחויב. כי אם קיומו של הדבר היה מחויב, הרי שלא היה יכול להיות קיים שום דבר אחר מבלעדיו. ומאחר שתמיד קיים עוד דבר אחר, הרי ששום דבר, קיומו הוא לא מחויב, אלא רק אפשרי בלבד. ואכ מהו הדבר, שקיומו הוא מחויב המציאות, ומה מחויב שיהיה קיים? תשובה: שום דבר. כי כל דבר, קיומו הוא רק אפשרי. ורק הכלום / שום דבר, רק הוא מחויב להיות קיים. שגם העדר הקיום שלו, גם הוא זהה לקיום שלו. כי גם האין כלום, גם הוא זהה ליש כלום. וכאשר גם ההעדר של הדבר, זהה לדבר עצמו, אז ורק אז, קיומו הוא מחויב. ומנקודת מבט נוספת, גם הכלום, קיומו הוא לא מחויב, כי יש גם את מה שאינו כלום. ואכ שום דבר ממש לא מחויב וכולי. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. שהיא גם טובה מאוד, אך גם רעה מאוד. והעניין הוא, כי שום דבר, אינו מחויב כלל. וכל דבר בעולם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלו הוא הנכון?! וכאשר האדם חושב על איזה דבר, וכאשר האדם מבין איזה דבר, הרי שכל ההבנות של האדם, הן רק אפשרי המציאות, אך אף אחת מהן, היא אינה מחויבת המציאות. כי כל אמת שאליה מגיע האדם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלה הוא הנכון?! כי כל הידיעות של ... ובכל כוחו הוא מחפש את המוחלט, ולא נאחז בשום דבר שהוא רק אפשרי, על ידי זה ממילא האדם מתחבר למחויב המציאות. עד שאפילו קיומו הנפרד של האדם, גם הוא נעלם לגמרי. כי גם קיומו של האדם, הוא רק אפשרי ... האדם מרחיק את עצמו בכל כוחו, מהזדהות עם כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, שאז ממילא האדם מתחבר אל המחויב, על ידי זה, כל הנפרדות של האדם נעלמת, ונשארת רק חוסר ידיעה אחת. דהיינו, ידיעה אחת של כל הנפרדות ... מעצמו את כל המחשבות שהן אינן נכונות באופן מוחלט, דהיינו, כל מחשבה שהיא. כי שום מחשבה, קיומה הוא לא מחויב, אלא קיומה הוא רק אפשרי. כי כל מחשבה, ניתן לחשוב על ההפך שלה. וכל מחשבה, ניתן לחשוב על מחשבה ... אלא רק אפשרי בלבד. וכאשר האדם לא חושב על שום דבר שהוא רק אפשרי המציאות להיות אמת, אלא הוא מחויב המציאות להיות אמת, על ידי זה האדם מתאחד עם שום דבר, שרק הוא מחויב המציאות. ובפועל, מי שרוצה להתאחד עם המציאות, צריך לשים לב לכך, שהוא לא מאמין כלל, ושאין לו שום אמונה ... שום אמונה כלל. וכל הזדהות של האדם, היא אמונה. כי האדם מזדהה ומתייחס אל הדבר האפשרי, כאילו הוא היה מחויב. ובלי אמונה, לא היה ניתן להתייחס אל אפשרי המציאות, כאל מחויב המציאות. והאמונה, היא מאפשרת להתייחס אל האפשרי, כאל מחויב. שהאדם מאמין שהדבר הוא נכון, למרות, שלא מחויב שכך היא האמת האובייקטיבית, שאותה לא ניתן להשיג בצורה מוגדרת. וכאשר האדם שומע לדוגמה איזה משפט, והאדם מאמין שהפירוש ... אכן האמת. והאדם שוכח, שבאמת הפירוש שהוא מבין את הדבר, הוא רק אפשרי המציאות בלבד להיות נכון, אך לא מחויב שהוא אכן כך, על ידי זה האדם מאמין, והופך את האפשרי למחויב. שהאדם חושב, שהפירוש וההבנה שלו, שהיא רק אפשרית להיות נכונה, היא נדמית לו, כאילו היא אכן מחויבת להיות נכונה. ובכל פעם ופעם, שהאדם לוקח רעיון כלשהו, שהוא רק סובייקטיבי בלבד, והאדם מתייחס אליו, כאילו הוא היה נכון בצורה אובייקטיבית, הרי שזו אמונה, שבה האדם הופך את האפשרי למחויב. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. כי כאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד, על ידי זה אין שום קיום לשום צורה נפרדת. כי שום צורה, קיומה אינו מחויב המציאות. כי קיים, גם ההעדר שלה. ורק במהות המציאות, שאין שם שום צורה כלל, אלא רק הוויה וישות אחת, רק שם הקיום הוא מחויב. וכאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שלא מוכרח שהוא יהיה קיים, על ידי זה האדם לא מזדהה עם ... עם שום דבר. ובכלום / שום דבר, אין טוב ורע. אך כאשר האדם מזדהה עם אפשרי המציאות והופך אותו למחויב, על ידי זה נוצרת האפשרות לקיומן של ישויות שונות, שקיומן אינו מחויב אלא רק אפשרי בלבד. ואז יש אפשרות של טוב ושל רע. כגון לדוגמה, אדם, שמבחינתו, כדי שהוא יהיה מאושר, מחויב המציאות שהוא יהיה בריא. שמצד האמת, הבריאות של האדם, היא דבר שקיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד. שאפשרי שהאדם יהיה בריא, ואפשרי גם, שהאדם לא יהיה בריא. כי לא מחויב המציאות, שהאדם תמיד יהיה בריא. והאושר של האדם, הוא קיים בנפרד מהבריאות של האדם. והאדם יכול להיות מאושר, גם ... בריא, הרי שהאושר של האדם, לא תלוי בבריאות שלו. ונמצא אם כן, כי האושר של האדם, לא תלוי באופן מחויב, בבריאות שלו. והבריאות של האדם, היא רק אפשרית בלבד. ומצד האמת, האדם יכול להיות מאושר, כאשר הוא בריא, וגם כאשר הוא חולה, בדיוק באופן שווה. אך, כאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, דהיינו, כאשר האדם מתייחס אל המצב הבריאותי שלו, שהוא רק אפשרי, כאל דבר שהוא מחויב. דהיינו, כאשר האדם חושב לעצמו, שמחויב המציאות שהוא יהיה בריא, ושמחויב המציאות שהוא יהיה בריא, כדי שהוא יהיה מאושר, שאז בעצם האדם הופך את האפשרי למחויב. כי לא מחויב שהוא ...
אפשרי או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה
אפשרי או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה
אפשרי או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה מה ההבדל בין אפשרי למחויב במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין המושגים אפשרי ומחויב, ואת הקשר שלהם לסיבתיות וסיבה ותוצאה. לפי אליעד, כשאנחנו רואים אירוע כלשהו שמתרחש במציאות, מיד עולה השאלה האם מה שאנחנו רואים הוא מחויב שיהיה, או רק אפשרי שיהיה. במילים אחרות, האם הדבר שמתרחש יכול היה להתרחש אחרת, או שהוא חייב להתרחש בדיוק ... ונייר. הוא מדגים זאת כך: אם ניקח גפרור דולק ונקרב אותו לנייר, הנייר יישרף. השאלה הנשאלת היא האם זה מחויב שהנייר יישרף, או שזה רק אפשרי שהוא יישרף. כשנחשוב על כך לעומק, נראה שבמציאות שבה אנו חיים, בהינתן התנאים של נייר וגפרור דולק, הנייר מחויב להישרף. לעומת זאת, אם ניקח כוס מים ונשפוך אותה, אנו יכולים להיות בטוחים במוחלטות שהמים יישפכו ולא יעופו באוויר. זה מחויב במציאות. אך השאלה המהותית יותר היא: איך אנחנו יודעים שמשהו הוא אכן מחויב, ולא רק אפשרי? כיצד אנו יודעים שמשהו מחויב או אפשרי? אליעד כהן מציע להסתכל על המנגנון שמייצר את תחושת הוודאות או האי - ודאות שלנו. הוא מביא ... וזה יצר אצלה תחושת ביטחון ותחושת וודאות. עם זאת, עצם העובדה שמשהו קרה שוב ושוב, אינה בהכרח אומרת שהוא מחויב להתרחש תמיד. כך, למשל, כאשר אנו מתבוננים בתופעות הטבע, כמו שריפה של נייר באש, אנחנו בטוחים שזה חייב לקרות, ... חייבת להיות ככה ולא אחרת, אבל למעשה, זהו רק הרגל של חשיבה - ניסיון העבר יוצר תחושת חובה או מחויבות, אך הוא אינו מוכיח שהדבר באמת מחויב במובן הפילוסופי או המוחלט. למה הניסיון אינו מוכיח מחויבות? אליעד מדגיש שהניסיון רק יוצר תחושה של מחויבות, אך לא מוכיח אותה. כלומר, אנחנו מתרגלים לראות שוב ושוב את אותה התוצאה, וכך נוצרת אצלנו אשליה שהדבר תמיד ... מניחים שזה ימשיך לקרות תמיד. לדוגמה, אם תמיד ראינו שמים נשפכים כלפי מטה ולא עולים למעלה, אנו מניחים שזה מחויב שיקרה כך, אך האמת היא שזה לא מוכח כמחויב, אלא זו רק השערה שמבוססת על ניסיון עבר. מה הקשר בין אפשרי המציאות למחויב המציאות? אליעד מבאר את המונחים אפשרי המציאות ומחויב המציאות ואומר שמחויב המציאות הוא משהו שחייב להיות קיים תמיד, ושלא יכול להיות שלא יהיה קיים. אפשרי המציאות, לעומת זאת, הוא דבר שיכול להיות קיים ויכול שלא להיות קיים. כאשר אנחנו אומרים שמשהו הוא מחויב, אנחנו מתכוונים שאין אפשרות אחרת, שאין אופציה חלופית. אבל אליעד מסביר שמרבית הדברים שאנחנו חושבים שהם מחויבים, בעצם רק נתפסים כך על ידינו בגלל ההרגל שלנו לראותם כך. לדוגמה, אם אנחנו רואים שהשמש זורחת כל יום, זה מרגיש לנו מחויב לחלוטין, אבל בפועל, זה רק אפשרי שזה ימשיך להיות ככה בעתיד, ולא בהכרח מחויב באופן אבסולוטי. אליעד קורא לנו להתבונן ולהבחין בין מה שבאמת מחויב מבחינה לוגית, לבין מה שרק נתפס כמחויב מתוך הרגל של הניסיון שלנו. מה המטרה בהתבוננות על אפשרי ומחויב? המטרה העיקרית שאליעד מכוון אליה היא לעורר את האדם לחשוב מחדש על הדברים שהוא תופס כמובנים מאליהם, להבין מה באמת מחויב ומה רק נראה כך. על ידי כך, הוא רוצה לגרום לאדם להיות מודע יותר ולהגיע להכרה צלולה ובהירה יותר של המציאות. אדם שיבחין בין אפשרי למחויב בצורה נכונה, ישתחרר מאשליות ויוכל לראות את המציאות בצורה יותר אובייקטיבית ומדויקת. לסיכום, אליעד כהן קורא לבחון היטב את מה שאנחנו חושבים עליו כמחויב במציאות, להטיל ספק בתחושת הוודאות שלנו, ולשאול את עצמנו האם מה שאנחנו מאמינים בו מבוסס על היגיון מוחלט או רק על ניסיון העבר. אפשרי או מחויב? מהי סיבתיות? הבדל בין מחויב לאפשרי האם הניסיון מוכיח מחויבות? מה המשמעות של אפשרי המציאות? סיבה ותוצאה במציאות
מחויבות בזוגיות, בגידות בזוגיות, לגרום למישהו להתחייב לך, לגרום למישהו להיות מחויב כלפיך, לגרום למישהו לא לבגוד בך, למנוע בגידה, הסרת אחריות אישית בזוגיות, עצלנות בזוגיות, מחויבות זוגית, פחד ממחויבות, רכושנות בזוגיות, יחסים
מחויבות בזוגיות, בגידות בזוגיות, לגרום למישהו להתחייב לך, לגרום למישהו להיות מחויב כלפיך, לגרום למישהו לא לבגוד בך, למנוע בגידה, הסרת אחריות אישית בזוגיות, עצלנות בזוגיות, מחויבות זוגית, פחד ממחויבות, רכושנות בזוגיות, יחסים
מחויבות בזוגיות, בגידות בזוגיות, לגרום למישהו להתחייב לך, לגרום למישהו להיות מחויב כלפיך, לגרום למישהו לא לבגוד בך, למנוע בגידה, הסרת אחריות אישית בזוגיות, עצלנות בזוגיות, מחויבות זוגית, פחד ממחויבות, רכושנות בזוגיות, יחסים למה אנשים רוצים מחויבות בזוגיות? אנשים רבים רוצים להשיג מחויבות בזוגיות משום שהם מחפשים ביטחון, יציבות ואמונה שהצד השני יישאר איתם גם בזמנים קשים. אליעד כהן מסביר שהרצון לקבל ... טוב איתנו באופן טבעי. אם טוב לאדם איתך באופן טבעי, אין לו שום סיבה לעזוב אותך ולכן אין צורך במחויבות פורמאלית. אליעד מביא את הדוגמה שאנשים לא מחויבים לנשום כי הם רוצים לנשום באופן טבעי. זהו מצב אידיאלי - להיות בזוגיות מתוך רצון פנימי ולא מתוך התחייבות חיצונית. מהי מחויבות אידיאלית בזוגיות? המחויבות האידיאלית בזוגיות, לפי אליעד, היא מצב שבו הצד השני מרגיש מחויב להיות איתך מתוך רצון טבעי, ללא צורך בהסכמים או הבטחות. הוא מדגיש כי המצב הטוב ביותר הוא שמישהי תהיה ... מסוגלת לדמיין את עצמה עם אף אדם אחר - לא מבחינה רגשית, לא מבחינה מינית ולא מבחינה חברתית. זו מחויבות שנוצרת מתוך אהבה והנאה ולא מתוך אילוץ או פחד. מה הבעיה העיקרית במוסד הנישואין לדעת אליעד כהן? אליעד מסביר ... השני מראש פועל מתוך חשש פנימי שהוא לא מספיק טוב, ושהצד השני יגלה זאת ויעזוב. איך קשורה דילמת האסיר למחויבות בזוגיות? אליעד כהן מתאר את דילמת האסיר בהקשר לזוגיות, כאשר שני אנשים כביכול מתחייבים זה לזו מתוך הבנה הדדית שאף צד לא יפגע בשני. הבעיה נוצרת כשהאדם עצמו אינו עומד במחויבות, ואז הוא מתחיל לחשוד שגם הצד השני אינו עומד בה. אליעד מסביר כי אנשים לרוב לא בוגדים משום שהם ... ולכן הם מנסים להיות נאמנים בעצמם כדי להקל על עצמם להאמין בנאמנות של בן הזוג. מה הקשר בין עצלנות למחויבות בזוגיות? לפי אליעד, רוב האנשים נכנסים לזוגיות מתוך עצלנות רגשית - הם רוצים שמישהו אחר יגרום להם להרגיש טוב, ... הופך את בן הזוג לרכוש ולסוג של מוצר, ומכאן נובעות הרבה בעיות ביחסים. מה הדרך הבריאה לגרום למישהו להיות מחויב אליך? אליעד מציין שתי דרכים עיקריות ובריאות לגרום למישהו להיות מחויב אליך: הדרך הראשונה והטובה ביותר היא להיות כל כך טוב לצד השני, עד שלא תהיה לו שום סיבה לחפש ... שתלך למישהו אחר, ולכן ירצה מיוזמתו להתחייב לך. בשתי הדרכים, האחריות מוטלת עליך - להיות טוב מספיק כדי לייצר מחויבות טבעית ובריאה, בלי איומים או מניפולציות. למה אנשים מעדיפים ליצור מחויבות באמצעות איומים או התחייבויות פורמאליות? אליעד מסביר שרוב האנשים מעדיפים לגרום לאחרים להתחייב מתוך פחד, איומים או מניפולציות, משום ... לי שרע לך, חשוב לי שתישאר איתי בכל מחיר. הוא מדגיש שזו גישה שיוצרת שנאה ולא אהבה. האם לרצות מחויבות בזוגיות זה לגיטימי? כן, לפי אליעד, זה לגיטימי לחלוטין לרצות שמישהו יהיה מחויב כלפיך ויאהב אותך ללא תנאים. אך הדרך להשגת המחויבות היא הקריטית - אם אתה פועל דרך מניפולציות, איומים או חתימה על טפסים, אתה יוצר שנאה וצרות. הדרך הבריאה ... זו זוגיות שמבוססת על אהבה והנאה, בלי צורך במניפולציות, הסכמים פורמאליים או התחייבויות כפויות. בן הזוג בזוגיות כזאת מרגיש מחויבות מתוך אהבה טבעית ולא מתוך פחד או לחץ. איך להשיג מחויבות בזוגיות? איך להימנע מבגידות בזוגיות? מהי דילמת האסיר בזוגיות? איך למנוע רכושנות בזוגיות? האם כדאי להתחתן? למה אנשים רוצים מחויבות בזוגיות? איך יוצרים זוגיות בריאה? למה להיות בזוגיות? איך לקבל בלעדיות בזוגיות? בעד ונגד מוסד הנישואין, האם להתחתן? האם ... פוליגמיה, בעד ונגד יחסים פתוחים, איך לגרום לו להתחייב לך? איך לגרום לה להתחייב לך? איך להתמודד עם פחד ממחויבות? מהי מחויבות הדדית בזוגיות? למה לא לבגוד? בעד ונגד בגידה, האם כדאי לבגוד? למה לא כדאי לבגוד? ממה נוצרת רכושנות בזוגיות? איך לא להיות רכושני בזוגיות? איך נוצרת מחויבות בזוגיות? למה יש בגידות בזוגיות? איך לגרום למישהו להתחייב לך? איך לגרום למישהו להיות מחויב כלפיך? איך לגרום למישהו לא לבגוד בך? איך למנוע בגידה? איך לגרום למישהו לא לבגוד בך? איך לקחת אחריות ... עצלנות בזוגיות? איך לא להיות בעצלנות בזוגיות? איך להיכנס לזוגיות ממקום טוב? מהי זוגיות בריאה? מהי זוגיות חולה? האם מחויבות זוגית זה טוב או רע? אז יש דבר שנקרא מחויבות בזוגיות נכון מה זה מחויבות בזוגיות אתה רוצה שבן אדם יתחייב לך, יש בחורה אתה אומר אני רוצה שהיא תהיה מחויבת לי למה אתה רוצה שהיא תהיה מחויבת לך אתה מעדיף שהיא תהיה מחויבת לכמה שיותר באידיאל כביכול אתה אומר אוקי מה אני רוצה ממנה את זה ואת זה אם אני יכולתי להוציא ... זה עדיף מה רוצה שהיא תמיד תחייך אליך שהיא תמיד זה אם יכולת תיאורטית להחתים אותה על הרשימה שהיא מחויבת להכל עם קנסות עם סנקציות זה עדיף אבל כמובן שזה לא יקרה כי אז גם היא תחתים אותך על הרשימה שלה והיא גם רוצה שאתה תתחייב ותתחייב לכן עשו מחויבות על תחומים מסוימים אמרו תראה יש לך תחומים שתעשה מה שאתה רוצה ויש לך תחומים שיש לך מחויבות יש קווים אדומים זה לא עושים זה אתה צריך להתחייב לי לא משנה מה אתה לא עושה מחויבות שמה בתמורה תקבל גם מחויבות של הצד השני נכון. עכשיו השאלה היא מה האמת מה הסיפור הזה של המחויבות מה האמת באמת אז ככה קודם כל מה המהות של מחויבות מה המהות המהות היא זה להגיד למישהו תקשיב ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על יסודות השכנוע, יסודות המכירה, יסודות ההשפעה, יסודות הנאום, יסודות המנהיגות, יסודות הרטוריקה, מחויב או אפשרי, אובייקטיבי או סובייקטיבי, גם או רק, ספק או וודאות, טיפול בהתנגדויות, אומנות השכנוע
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: מחויב, איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? כעס ועצבים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם לחץ ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: מחויב, איך לחנך ילדים? איך להאמין בעצמך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשפר את הזיכרון? איך לעשות יותר כסף? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להתמודד עם גירושין? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לשתול מחשבות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להעביר ביקורת בונה? איך לפרש חלומות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להיות מאושר ושמח? איך למכור מוצר ללקוחות? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך להיגמל מהימורים? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לקבל החלטות? איך לשנות תכונות אופי ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם באמת הכל לטובה? האם יש משמעות לחיים? איך נוצר העולם? בשביל מה לחיות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם אפשר לדעת הכל? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? האם יש בחירה חופשית? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? מה המשמעות של החיים? למה העולם קיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם לדומם יש תודעה? מי ברא את אלוהים? איך להנות בחיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש או אין אלוהים? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם הכל אפשרי? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להיות הכי חכם בעולם? למה לא להתאבד? מה יש מעבר לזמן ולמקום? אולי אנחנו במטריקס ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי בתל אביב, מומלץ, אימון אישי להפרעות קשב בנושא מחויב - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 0.9102 שניות - עכשיו 24_08_2025 השעה 16:20:04 - wesi1