אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה מטופל ✔יסודות השכנוע, יסודות המכירה, יסודות ההשפעה, יסודות הנאום, יסודות המנהיגות, יסודות הרטוריקה, מחויב או אפשרי, אובייקטיבי או סובייקטיבי, גם...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
28:49יסודות השכנוע, יסודות המכירה, יסודות ההשפעה, יסודות הנאום, יסודות המנהיגות, יסודות הרטוריקה, מחויב או אפשרי, אובייקטיבי או סובייקטיבי, גם או רק, ספק או וודאות, טיפול בהתנגדויות, אומנות השכנוע
מהו עיקרון המחויב והאפשרי בשכנוע?

עיקרון המחויב והאפשרי מהווה יסוד מרכזי בשכנוע, מכירה ומשא ומתן. עיקרון זה טמון בהבנה שכל רעיון יכול להיתפס בשני אופנים עיקריים: מחויב, כלומר, כוודאות או דבר שמוכרחים להאמין בו, או אפשרי, שמשדר ספק או גמישות. כשבן אדם בטוח בדבר כלשהו, הוא מציג אותו כוודאי, כאשר הוא בספק, הוא מציג את המחשבה כ"אולי". בעניין זה, כל רעיון יכול להתפרש כמחויב (כמו "אני חייב את המוצר הזה") או אפשרי (כמו "אולי אני צריך את המוצר"). המטרה היא לשדר ללקוח או למישהו אחר שהפעולה או ההחלטה שהציעו לו היא לא רק אופציה אלא מחויבת ונדרשת.

איך השימוש בעיקרון משפיע על מכירות?

במכירות, הרצון הוא לגרום ללקוח להאמין שהוא חייב את המוצר ושהוא לא יכול להסתפק במשהו אחר. הצגת המוצר כ"מחויב" ולא כ"אפשרי" משדר ללקוח שהוא חייב לרכוש אותו. לדוגמה, במקום לומר "נראה לי שהמוצר טוב", יש להצהיר "המוצר הזה הכרחי עבורך". כל הצגת הספק או האפשרות תהפוך את ההחלטה לעמומה ותגביר את הסיכוי שהלקוח יימנע מלקנות.

כיצד מטפלים בהתנגדויות באמצעות עיקרון המחויב והאפשרי?

במצב שבו לקוח מציג התנגדות, כמו "זה יקר לי", כדאי להפוך את ההתנגדות ל"אפשרי" ולא למחויב. במקום לומר "זה יקר וזהו", יש לומר "אולי זה נראה לך יקר, אבל אולי יש בזה תועלות נוספות". בכך ההתנגדות מומרת לאפשרות, וקל יותר לשוחח על יתרונות נוספים של המוצר מבלי לסתור את מה שאמר הלקוח.

מה הקשר בין מחויב ואפשרי לאובייקטיבי וסובייקטיבי?

עיקרון המחויב והאפשרי מקביל לעקרונות של אובייקטיבי מול סובייקטיבי, וודאי מול ספק. כאשר אומרים "ככה זה תמיד" מציגים רעיון כאובייקטיבי (מחויב), אך אם אומרים "לדעתי זה ככה", הרעיון נתפס כיותר סובייקטיבי (אפשרי). בדיוק כמו בהפגת התנגדות, כאשר רוצים להוריד את עוצמת ההתנגדות, יש להפוך אותה לסובייקטיבית ("בעיניך זה ככה") ולהציג את הדעה שלנו כאפשרית ("אולי זה ככה").

איך מעבירים את הלקוח ממחויב ואפשרי לסגירת עסקה?

למעבר מהתנגדות לסגירת עסקה, יש לנקוט בגישה של "גם וגם" כאשר הלקוח מציג התנגדות. לאחר מכן, במטרה להגיע להסכמה ולסגור את העסקה, יש להחזיר את השיחה ל"מחויב" ולהציג את הרעיון כ"לא ניתן להימנע ממנו". ברגע שהלקוח מקבל את הרעיון כוודאי, הוא נטה לפעול בהתאם ולהשלים את העסקה.

דוגמאות ליישום מחויב ואפשרי בחיים היומיים

יש לשים לב בשיחה יומיומית להבדלים בין "גם וגם" לבין "רק". לדוגמה, כאשר אומרים "עכשיו יום" הכוונה היא לרק יום, בעוד שאם אומרים "עכשיו יום, ואולי לילה", הרעיון פתוח לאפשרות אחרת. אותו הדבר קורה בהתנגדויות - במקום לטעון באופן חד משמעי שמה שמישהו אומר לא נכון, ניתן להוסיף "גם וגם" ולטעון שיש מקום לראות את הדברים גם בצורה אחרת. במצבים של סגירת עסקה, הכרחי לחזור לרמת המחויב ולשדר כי אין אפשרות אחרת.

סיכום העיקרון המחויב והאפשרי בשכנוע

השימוש בעיקרון המחויב והאפשרי מאפשר גמישות והכוונה מדויקת בכיצד להתמודד עם התנגדויות ולהוביל לפעולה. בין אם מדובר בשיחה עם לקוח, בעבודה עם ילדים או בניהול משא ומתן, חשוב להבין מתי להציג רעיון כוודאי ומתי להפוך התנגדות לאפשרית, כך שנוכל להוביל את השיחה לכיוון הרצוי.
מדוע עיקרון המחויב והאפשרי חשוב כל כך בשכנוע?

עיקרון המחויב והאפשרי הוא בסיס לכל פעולה של שכנוע, מכירה או משא ומתן. אפשר לראות שכל רעיון בעולם מוצג או כמחויב, כלומר, וודאי וחייב להיות כך, או כאפשרי בלבד, כלומר, דבר שאולי נכון ואולי לא. כשבן אדם בטוח ברעיון שלו (מחויב) - הוא מדבר עליו כמשהו וודאי. לעומת זאת, כאשר הוא מסתפק (אפשרי) - הוא מדבר על זה כעל משהו שאולי נכון ואולי לא.

איך חלוקה למחויב ואפשרי משפיעה על קבלת החלטות?

אפשר לתת דוגמה: לקוח חושב על מוצר מסוים, ויכול להחזיק בשתי עמדות שונות כלפיו. הוא יכול להגיד "אני חייב את המוצר הזה" (מחויב) או "אולי אני צריך את המוצר" (אפשרי). ככל שהלקוח מרגיש שהמוצר נחוץ לו באופן מחייב, כך יגדל הסיכוי שירכוש אותו. כשמישהו לא רואה סיבה וודאית לפעול, הוא עלול להישאר במצבו הנוכחי ולא לשנות דבר. לכן, אם רוצים לחתום עסקה, חשוב להביא את הלקוח למצב שהוא משוכנע לחלוטין שהפעולה "מחויבת" עבורו.

כיצד משתמשים בדיבור מחויב ואפשרי במכירות או במשא ומתן?

במצב של מכירה, רוצים שהלקוח יאמין בצורה מוחלטת שהוא זקוק למוצר, ולכן מציגים את הצורך כ"מחויב". לדוגמה:
  • בזמן הסבר על המוצר, יש להימנע מביטויים של ספק כמו "נראה לי שהמוצר טוב" או "אולי זה יעזור לך". במקום זאת, אומרים "המוצר הזה הכרחי עבורך", "זה חייב להתאים לך".
  • אם הלקוח מעלה התנגדות, כמו "זה יקר לי", הוא בדרך כלל מדבר במוחלט: "זה יקר וזהו". כדי לנטרל את ההתנגדות, מומלץ להפוך אותה לאפשרי: "אולי זה רק נראה לך יקר, ואולי יש בזה גם תועלות נוספות" בצורה זו, ההתנגדות שלו נחלשת.
  • אם לקוח בטוח שהוא לא רוצה מוצר (דיבור של מחויב: "בוודאות לא רוצה"), אפשר לרכך זאת באמצעות דיבור אפשרי: "אולי תבדוק, אולי בכל זאת תמצא שזה מתאים לך".
בדרך הזו, כל עוד ההתנגדות מוצגת בצורת מחויב, קשה לשנות אותה, ולכן אנחנו הופכים אותה לאפשרי כדי "להוסיף" רעיון אחר לצידה. אבל כשמגיעים לשלב הסופי של סגירת העסקה, צריך לחזור לדיבור מחויב ("זה הדבר הנכון, אין אופציה אחרת") כדי לגרום ללקוח לפעול.

למה דווקא "גם" ולא "רק" עוזר בהפגת התנגדויות?

כשאדם מתנגד לרעיון, הוא פעמים רבות מציג עמדה מוחלטת (מחויב) בסגנון "לא מתאים לי", "לא רוצה", "לא נכון". אם משיבים לו בהיפוך מוחלט - "כן מתאים לך", "כן נכון" - נוצרת התנגשות חזיתית. לעומת זאת, אם אומרים "גם מה שאתה אומר נכון, וגם אפשר להסתכל אחרת", הופכים את דבריו לאפשרי, ומרגיעים את העימות.

למשל, ילד מתנגד לעשות שיעורים: "אני לא רוצה לעשות שיעורים, אני רוצה לשחק". במקום לומר לו "אתה חייב מיד לעשות שיעורים", אפשר לומר "אתה גם יכול לשחק, וגם אחר כך נעשה ביחד שיעורים". כך, הילד לא מרגיש שסותרים אותו באופן מוחלט, וההתנגדות שלו נחלשת.

מה הקשר בין "מחויב ואפשרי" ל"אובייקטיבי וסובייקטיבי" או "וודאי וספק"?

לעיקרון המחויב והאפשרי מקבילים מושגים נוספים:
  • אובייקטיבי מול סובייקטיבי - כשאומרים "ככה זה תמיד, ברור שזה נכון" מציגים רעיון כאובייקטיבי וחד משמעי (מחויב). ואילו כשאומרים "בעיניך זה ככה, לדעתך זה ככה", הופכים את הרעיון לסובייקטיבי בלבד (אפשרי).
  • וודאי מול ספק - "בוודאות שזה ככה" מייצג גישה מחייבת, בעוד "אולי זה ככה" מציג גישה של ספק ואפשרות. בדומה לכך, בהפגת התנגדות עדיף להשתמש במילים כמו "אולי", "אפשר", ובסגירה להשתמש במילים כמו "בטוח", "חייב", "בוודאות".
איך עוברים מהתנגדות לסגירת העסקה באמצעות המחויב והאפשרי?

המעבר מתנגדות לסגירה מתרחש בשלבים:
  • ראשית, לוקחים את ההתנגדות (שבאה בצורת "רק" או "בטוח לא") והופכים אותה ל"גם" או "אולי". לדוגמה, אם מישהו אומר "זה יקר מדי", עונים לו "אולי זה נראה יקר, אבל תראה מה מקבלים בתמורה".
  • לאחר שההתנגדות הופכת לאפשרות, מציגים אפשרות אחרת לצד ההתנגדות שלו ("גם וגם"). בכך מרווחים מקום לרעיון חדש לחיות לצד הרעיון שלו. הוא כבר לא תקוע ב"רק" שלו.
  • בסוף, כדי שהעסקה באמת תיסגר, יש לחזור לדבר במונחי מחויב וודאי: "אין אפשרות אחרת, זה הפתרון הנכון", "אתה פשוט חייב את זה". ברגע שהלקוח מפנים שהצד שלנו וודאי, הוא יטה יותר לפעול בכיוון הזה.
כיצד בא הדבר לידי ביטוי בדוגמאות יום - יומיות?

בכל דוגמה, אפשר למצוא ביטויים ל"גם וגם" מול "רק":
  • יום ולילה - לומר "עכשיו יום" משמעותו "רק יום ולא לילה". אך לומר "אולי עכשיו יום ואולי לילה" הופך את העניין לאפשרי.
  • "קריר" ו"נחמד" - אלה מילים שמביעות גם וגם, לא משהו מוחלט כמו "קפוא" או "חם מאוד".
  • "אל תפחד" לעומת "אולי אתה מפחד קצת, אבל גם כדאי לנסות" - בראשון כופים עמידה מוחלטת, בשני מאפשרים לו להחזיק בפחד, אך מוסיפים אפשרות חדשה.
  • להיכנס לבית - כדי שאדם אכן יעשה פעולה חדשה (כמו להיכנס לבית), הוא צריך להרגיש לפחות ב - 51% שזו חובה יותר מאשר אפשרות. כי אם זה רק "אולי להיכנס", הוא עלול להישאר במצב הנוכחי (לא להיכנס).
מדוע נדרש לשלב בין שתי הצורות - אפשרי ומחויב?

בסופו של דבר, בעולם המעשי, חייבים להגיע למצב שבו מימוש של רעיון הופך ל"מחויב": ברגע האמת מבצעים פעולה מסוימת אחת, לא "אולי כן ואולי לא". לכן, כדי לשנות מצב קיים (כמו להביא לקוח לרכוש מוצר), צריך לגרום לו להרגיש שהוא חייב לבצע את הפעולה. אבל לאורך הדרך, כדי להתמודד עם התנגדויות, משתמשים בשפה של "אפשרי" ו"גם וגם", כי היא מרגיעה עימותים.

כיצד מסכמים את העיקרון?

כל תהליך שכנוע דורש הבנה מתי לדבר ב"אפשרי" (לריכוך התנגדויות, להראות נקודות מבט שונות, "גם וגם") ומתי לדבר ב"מחויב" (לסגור עסקה, להוביל לפעולה, "רק ככה", "בטוח נכון"). בטבע, אפשרויות הן בלתי מוגבלות, אבל בפועל תמיד קורה דבר אחד ספציפי - המחויב. במילים אחרות, יש אינסוף תרחישים אפשריים, אך בסוף מתממש רק כיוון אחד. לכן, מי שמוכר רעיון או מוצר חייב ללמוד להתנייד בין "גם וגם" ל"רק" לפי הצורך.
שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על אחד מהעקרונות החשובים ביותר בנושא של שכנוע, אם לא אולי אפילו החשוב ביותר שיש או אחד מהחשובים או אולי אפילו החשוב ביותר, זה עיקרון די בסיסי שצריך להבין אותו רצוי להבין אותו ולהשתמש בו החוכמה היא גם להבין אותו וגם לדעת להשתמש בו בזמן אמת בהמון דוגמאות ודרכים. בגדול על מה מבוסס שכנוע על מה מבוססת מכירה, על מה מבוסס להצליח במשא ומתן וכו' מי שישים לב מי שיבדוק יראה שכל הרעיונות בעולם, כל הרעיונות שיש בעולם ניתן לחלק אותם לרעיונות שהם וודאיים ורעיונות שהם מבטאים ספק, שימו לב רעיונות שמבטאים דבר שהוא בטוח ככה ורעיונות שהם מבטאים דבר שיכול להיות ככה.

מה זאת אומרת כל רעיון נגיד לקוח נגיד חושב שהמוצר טוב אז המחשבה שלו יכולה לבוא בתור "אני חושב שהמוצר טוב בוודאות" או "אני חושב שהמוצר אולי טוב אולי לא טוב", זה מאוד פשוט כל רעיון כל מחשבה בעולם או שהיא מבטאת את הדבר שהוא רק אפשרי שהוא יהיה ככה שהוא לא בהכרח ככה או שהיא מבטאת שהוא חייב להיות ככה. בן אדם אומר "או שאני בטוח שזה ככה" שזה נקרא מחויב שזה ככה או "אני לא בטוח שזה ככה", דהיינו, אפשרי שזה ככה או שהוא אומר "אני בטוח שזה לא ככה" שגם זה שייך לרובריקה שנקראת מחויב, מחויב ואפשרי מחויב פירושו חייב וודאי ואפשרי פירושו לא בטוח אולי.

עכשיו מי שישים לב יראה שבסופו של דבר מכירה מתבצעת ככל שהבן אדם חושב שהמכירה היא יותר מחויבת עבורו יותר הכרחית עבורו, יותר וודאית עבורו. אם עכשיו אנחנו ניקח את המחשבה שאומרת "אני צריך את המוצר" הלקוח חושב לעצמו בראש "אני צריך את המוצר", האם אתה מחשבה הזאת שהוא צריך את המוצר האם הוא צריך לחשוב אותה בצורה אפשרית דהיינו, "אני אולי צריך את המוצר" או שהוא צריך לחשוב אותה בצורה מחויבת "אני חייב את המוצר", מה התשובה תהיה? ככל שהוא יחשוב יותר "אני חייב את המוצר" כך יש יותר סיכוי שהוא יקנה. אז בגדול שימו לב אחר כך ניתן עוד דוגמאות, אבל בגדול שימו לב בשביל שהמכירה צריך לדחוף או בשביל שתבצר הסכמה צריך לקחת את מה שאנחנו רוצים שהבן אדם השני יחשוב.

אנחנו רוצים שהילד יחשוב שהוא יכין שיעורים אנחנו רוצים שהילד יחשוב שמשהו מסוים, אנחנו רוצים שהלקוח יחשוב שהוא רוצה לקנות את המוצר אנחנו צריכים לקחת את המחשבה הזאת שאומרת "אני רוצה לקנות את המוצר" ולגרום לה להציג אותה כמחויבת. זאת אומרת צריך לגרום לכך להתנסח בניסוחים ותכף אני אתן כל מיני דוגמאות, להתנסח בניסוחים שמבטאים שזה חייב לקנות את המוצר, שהבן אדם רק את המוצר הזה צריך שבטוח שהוא צריך את המוצר הזה שאין אפשרות שהוא לא צריך את המוצר הזה, אוקי מחויב. יחד עם זאת יש מקרים שבהם צריך לדעת לדבר בצורה של אפשרי, אפשרי פירושו לא וודאי לא הכרחי גם וגם, מה לדוגמה בכל פעם שיש התנגדות של לקוח בכל פעם שיש קונפליקט בכל פעם שיש אי הסכמה אז הדרך לפרוץ את האי הסכמה היא באמצעות אפשרי.

מה זאת אומרת? בן אדם לדוגמה נגיד אומר "זה יקר לי" נגיד אז הוא אומר "זה יקר לי" הוא אומר את זה בצורה מוחלטת, הוא אומר "יקר לי" אבל מה שאפשר לעשות להגיד "אוקי תראה זה נכון שזה גם יקר אבל זה גם משהו אחר, תראה יכול להיות שזה רק נראה יקר" במקום להגיד "זה יקר" להפוך את זה ל - "זה נראה יקר" או "זה יכול להיות יקר", או "נראה לך שזה יקר" או "בעיניך זה יקר" או כל מיני דברים כאלה ואחרים. בגדול כשרוצים שמישהו יעשה משהו צריך לדחוף אותו למקום של ה - "רק" מה אנחנו רוצים שהוא יעשה רק זה מה שצריך לעשות, לעומת זאת אם מישהו מתנגד יש התנגדות אפשרי לא בהכרח צריך אפשרי להחליש את ההתנגדות בפרט אם זאת התנגדות קשה אז אפשרי להחליש את זה על ידי "גם וגם", "תראה אני מבין שזה ככה וככה אבל גם ככה וככה".

בן אדם רוצים שהוא נגיד לדוגמה יעשה שיעורים "לך תעשה שיעורים" במוחלטות, אוקי ואם לדוגמה נגיד הוא אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים אני רוצה ללכת לשחק", "אוקי אז גם תלך לשחק וגם תעשה שיעורים" לדוגמה אוקי גם וגם. עכשיו צריך לשים לב אם בן אדם בטעות מנסה למכור את המוצר שלו באמצעות דיבור של אפשרי, מה זאת אומרת? שהוא יגיד ללקוח "אתה יודע המוצר הזה יכול להתאים לך, המוצר זה נראה לי שהוא טוב לך, המוצר הזה יש אפשרות שהוא מתאים לך זה יכול לעזור לך" כל מיני מילים כאלה שהן לא מוחלטות אז המוכר דופק לעצמו את המכירה, למה כי הוא מדבר בצורה אפשרית.

אותו דבר גם לגבי התנגדות אם בן אדם מביע התנגדות ומשתמשים נגדו במחויב, זאת אומרת בן אדם אומר "אני לא רוצה את זה, זה לא מתאים לי", "לא נכון אתה כן רוצה זה כן מתאים לך" הרבה פעמים הראש בראש לא מצליח, אוקי מחויב מול מחויב לא עובד בן אדם אומר "אני בוודאות לא רוצה משהו, אני בוודאות לא מעוניין" ואז אתה אומר לו "לא בוודאות הפוך" הדבר הזה יכול להרוס את המכירה. עכשיו כמובן שיש מקרים יוצאי דופן כמובן שיש מקרים שבהם בן אדם מביע התנגדות בצורה מוחלטת אומר "בשום פני ואופן לא" וכמובן שיש מקרים שבהם הדרך הטובה ביותר לטפל בהתנגדות היא על ידי שאומרים לו "בשום פנים ואופן אתה אומר שלא ובשום פנים ואופן לא נקשיב לך בוודאי שכן".

עוד פעם יש גם מקרים כאלה ויש גם מקרים שבהם בשביל למכור ללקוח את המוצר אי אפשר להגיד לו "אתה חייב את זה" צריך לשדר לו שזה יכול להתאים לו, אוקי אבל זה מקרים יוצאי דופן שהם כרגע לא נושא השיחה. העיקרון הוא בגדול ברגע שרוצים שמישהו יעשה משהו חייבים שמה שרוצים שהוא יעשה יראה בראש שלו כמחויב, בסוף כדי לסגור את הדבר הוא צריך לחשוב שהוא צריך כי אם בן אדם יחשוב "אני אולי צריך אולי לא" יש אפשרות שהוא ילך על ה - "לא צריך" ואם אנחנו רוצים שהוא יעשה את הדבר צריך לדחוף אותו לזה שהוא צריך. ולכן החוק אצבע בעיקרון של איך לגרום לבן אדם לקנות איך לשכנע אותו במשהו הוא תהפוך את הרעיון שלך למחויב בעיניו שהוא יהיה בטוח שהוא צריך לעשות את זה ולא להציג את זה בצורה של אפשרי לעשות את זה אלא בצורה של מחויב לעשות את זה.

וזה נכון שיש מקרים שצריך לדעת איך להוביל את זה, איך להוביל את המהלך לכך שהוא בסוף יחשוב שהוא חייב אולי כן בהתחלה צריך להגיד לו "תראה זה אולי יכול לעזור לך" ואחר כך להפוך את זה ל - "זה בטוח יעזור לך" זה נכון אבל בסוף בשביל שהעסקה תתבצע 100% חייב שהוא יחשוב שהוא חייב לעשות את זה. מה זאת אומרת? כי אם הוא יישאר ברמת הפוטנציאל ברמת הזה שאולי הוא יכול לעשות את ואולי לא למה שהוא יעשה את זה הוא כבר נמצא בלא לעשות את זה, ברירת המחדל שלו בן אדם נגיד נמצא מחוץ לבית ואנחנו רוצים שהוא יכנס בשביל שהוא יכנס הוא צריך לחשוב שהוא חייב להיכנס שהוא צריך להיכנס כי אם הוא יחשוב "אני אולי יכול להיכנס ואולי לא" והוא יראה את זה באופן שווה את להיכנס ולא להיכנס באופן שווה אז למה שהוא יכנס, כאילו הוא בחוץ יגיד "נכון שאני אולי יכול להיכנס אבל למה שאני אכנס אני אשאיר את עצמי במצב הקיים".

בשביל שהוא יכנס לבית הוא חייב לחשוב לפחות ב - 51% שהוא צריך להיכנס יותר מאשר ה - 49% שהוא חושב שהוא לא צריך להיכנס, דהיינו, ה - 1% הזה הוא בעצם האחוז של המחויב הוא בעצם האחוז שאומר "אדוני אתה חייב להיכנס", ה - 1% הזה זה מה שהכניס אותו לבית. שזה בעצם יש לנו פוטנציאל ומה קורה בפועל בפוטנציאל כל האפשרויות שוות ובפועל יש אפשרות אחת שהיא קוראת יותר מאפשרות אחרת, לדוגמה בפוטנציאל כדור הארץ יכול היה להיות עגול משולש מרובע בפועל הוא אפשרות אחת. זאת אומרת יש את הפוטנציאל ויש מה קורה בפועל בן אדם יכול לראות בפוטנציאל "אני יכול לקנות יכול לא לקנות, זה כדאי לי זה לא כדאי לי" בפוטנציאל אבל בפועל בשביל שתתבצע עסקה אם אנחנו רוצים לשנות מצב קיים לשם כך צריך שלפחות ב - 1% יותר הוא יחשוב בפועל שהוא חייב לעשות את הדבר וזה 100% נכון.

אוקי בשביל שבן אדם יבצע את הפעולה בפרט אם מדובר על שינוי שהוא צריך לשנות פעולה, אם בן אדם צריך לשנות פעולה אז הוא חייב לחשוב שהוא חייב לעשות את זה הוא לא יכול לראות את זה כאפשרי הוא חייב לראות את זה כמחויב ותכף אני אתן עוד דוגמאות. ואותו דבר לגבי התנגדות בעיקרון ברמה העקרונית יותר קל לבן אדם לחשוב "גם וגם" מאשר לחשוב "רק", מה זאת אומרת? אם בן אדם חושב רק משהו מסוים "מעכשיו רק קר" הרבה יותר קל לשכנע אותו שעכשיו גם קר וגם חם מאשר לשכנע אותו שעכשיו רק חם, למה כי המוח יש פחות התנגדות ברמה הלוגית יש פחות התנגדות, הוא אמר "רק קר" יותר קל לו לחשוב שגם קר וגם חם מאשר לחשוב שרק קר או רק חם, אוקי כי יש פה התנגדות וכמובן שיש מקרים יוצאי דופן אבל כרגע אני מסביר את הבסיס של המחויב והאפשרי.

עכשיו ניתן דוגמאות לצורך העניין מי שיעמיק בזה יראה שכל הרעיונות מתחלקים ל - "רק וגם", כל רעיון בעולם או שהוא מבטא רק משהו או שהוא מבטא גם משהו. לדוגמה שמישהו אומר "עכשיו יום" מה הוא מתכוון להגיד עכשיו רק יום, כשמישהו אומר "עכשיו יום" מה הוא בעצם שולל שעכשיו לילה, עכשיו כשהוא אומר "עכשיו יום" הוא מתכוון להגיד עכשיו רק יום ולא לילה אם הוא אומר "עכשיו לילה" עכשיו רק לילה ולא יום, בן אדם אומר "יש פה שולחן" הוא בעצם מתכוון להגיד יש פה רק שולחן כאילו במקום של השולחן נמצא רק שולחן לא נמצא דבר אחר. לעומת זאת יש משפטים שמבטאים "גם" נגיד שמישהו אומר "עכשיו קריר" מה זה קריר הוא לא אמר קר הוא לא אמר קפוא, הוא אמר קריר מה זאת אומרת קריר לא כל כך קר גם קר גם לא קר, נגיד לדוגמה אומרים על משהו "זה נחמד" מה זה "זה נחמד" זה לא מדהים אבל זה לא גרוע נחמד.

אוקי זה נקרא "גם" יש משפטים שמבטאים "רק" ויש משפטים במבטאים "גם", וזה לדוגמה אחד הדברים שצריך לשים לב כשבאים למכור את המוצר צריך לדבר לשים לב שכל המילים, בגדול אני מסביר את העיקרון לשים לב לזה שכל המילים שמדברים על המוצר מדברים ב - "רק" לא מדברים במילים של "גם", זאת אומרת אסור לבטא שהלקוח לא צריך את המוצר. יש לנו "גם" יש לנו "רק" בן אדם מביע התנגדות אומר "אתה יודע אני לא צריך את זה", "אוקי אתה גם לא צריך את זה אבל אתה גם כן צריך את זה" כשהוא מתנגד כשהוא אומר "אני לא רוצה" תנסה לפרוץ את זה דרך "גם" אל תנסה לפרוץ את זה דרך "רק", מישהו אומר "לא בא לי לאכול" אל תגיד לו "אתה חייב לאכול" זה "רק" תגיד לו "אוקי נכון גם לא בא לך לאכול אבל גם משהו אחר", תשים את מה שהוא אמר ולצדו תשים עוד משהו לא במקום מה שהוא אמר תשים משהו אחר, קח את מה שהוא אמר תגיד "אוקי מה שאמרת זה נכון אבל" בלי לסתור את מה שהוא אמר, לא "אני מבין שאתה חושב ככה אבל זה לא נכון לגמרי" לא זאת התנגדות גדולה מדי.

קח את מה שהוא אמר תשאל את עצמך "איך אני יכול שגם מה שהוא אמר זה נכון אבל גם מה שאני אומר זה נכון", בן אדם אומר "אני מפחד לעשות משהו מסוים" אפשר להגיד לו "אל תפחד" זה כמו להגיד לו "רק", "אל תפחד" זה "רק" הוא אמר "אני מפחד", "לא אל תפחד אסור לך לפחד, מה אתה מפחד זה טיפשי לפחד". אפשר להגיד לו "אוקי נכון שאתה מפחד אבל תראה כדאי לך ככה וככה, תראה תפחד פחות אתה יכול לפחד אבל בנוסף לזה", "גם ורק" כשיש התנגדות ורוצים לנטרל אותה צריך לשים לב בן אדם צריך לשים לב כשמישהו מתנגד לו למשהו אומר לו "אני לא רוצה לא מעוניין, לא חושב כמוך לא מסכים איתך, לא בא לי על זה" כל התנגדות, אתה אומר "אני רוצה שהוא יסכים איתי" בתור התחלה תדחוף תתחיל מ - "גם" קח את מה שהוא אמר אל תשלול את מה שהוא אמר תוסיף על מה שהוא אמר, תגיד "מה שאתה אומר זה נכון אבל גם בנוסף לזה 1.. 2.. 3.. 4.." את מה שאתה רוצה ואז קודם כל הבן אדם יתנגד נכניס לו את מה שרוצים ב - "גם".

עכשיו אנחנו רוצים שהוא יעשה את הפעולה אם הוא רואה "גם וגם" אז הוא עדיין יכול להישאר בדעה שלו, "תראה אני מבין שאתה חושב ככה אבל אפשר גם לחשוב אחרת", אוקי אז למה שבסוף הוא יחשוב איך שאנחנו רוצים פה כבר צריך לדחוף את זה ל - "רק" אנחנו צריכים להפוך את ה - "גם וגם" ל - "רק", "אתה רק חושב ככה". אם בן אדם מציג נושא והוא רוצה שיסכימו איתו והוא אומר "אתה יודע אפשר לחשוב ככה אבל אני מבין שיש כאלה שחושבים ככה אבל אפשר לחשוב גם אחרת", "אוקי אז למה שנסכים איתך כאילו למה שלא נשאר בדעה שלי כאילו, אם אני חושב אחרת אני אחשוב אחרת" כי הבן אדם מציג את דעתו ב - "גם" בן אדם שרוצה שיסכימו איתו צריך להציג את דעתו ב - "רק", "מי שחושב ככה וככה הוא טועה אפשרי לחשוב אך ורק ככה, מי שהולך לעשות את זה וזה הוא לא בסדר בכלל חייבים לעשות רק ככה".

אוקי "רק" מה שבסוף דוחף את הפעולה זה "רק", יש לך התנגדות "גם וגם" מי שאומר "צריך לעשות ככה וככה" ואתה חושב שלא צריך אתה חושב שצריך לעשות הפוך "אז נכון שאתה חושב שצריך לעשות ככה וככה וזה נכון כי ככה וככה אבל אתה יודע אני גם חושב שצריך לעשות ככה וככה וזה נכון כי ככה וככה", לא שללנו את מה שהוא אמר אמרנו "גם" הבענו עוד דעה אמרנו שזה גם ככה אבל מי שבסוף יבצע את הפעולה צריך להגיד, אחרי שכבר הסכמנו שהאפשרות שלנו היא גם לגיטימית עכשיו בוא נהפוך אותה ל - "רק לגיטימית" שרק היא נכונה ואת האפשרות השנייה נהפוך ללא לגיטימית. אותו דבר לדוגמה מי שיסתכל על זה מי שיבין את המהות של מה שאני אומר אז זה הולך ככה יש לנו את המושג מחויב ואת המושג אפשרי, עכשיו מה המקבילים של מחויב ואפשרי לדוגמה "רק" מבטא מחויב "גם" מבטא אפשרי "גם וגם" אפשרי ככה ואפשרי ככה, מחויב זה רק ככה רק מחויב.

עוד דוגמה נוספת לדוגמה נגיד אובייקטיבי וסובייקטיבי, דבר שהוא נכון בצורה אובייקטיבית הוא מבטא דבר מחויב ודבר שהוא מוצג כנכון באופן סובייקטיבי הוא בעצם מבטא אפשרי, מה זאת אומרת בן אדם לדוגמה מביע התנגדות תהפוך את ההתנגדות שלו לסובייקטיבית "בעיניך לדעתך, כרגע זה נראה לך אם ככה וככה רק אז מה שאתה אומר זה נכון, יש כאלה שחושבים כמוך" זה נקרא להפוך את זה לסובייקטיבי אישי. לעומת זאת אם אתה רוצה להציג שהרעיון שלך נכון אל תגיד "אני חושב בעיני, כרגע נראה לי" מה פתאום מה שאתה רוצה להגיד שזה נכון דבר במוחלט במחויב, בצורה אובייקטיבית "צריך לעשות ככה וככה כולם מבינים שככה וככה, ברור שככה וככה תמיד ככה וככה" אובייקטיבי לא סובייקטיבי.

עוד פעם כשיש התנגדות אז מה שצריך לעשות תהפוך את הדעה של הבן אדם לסובייקטיבית תגיד לו "בעיניך זה ככה" ותהפוך את הדעה שלך גם לסובייקטיבית תגיד "בעיני זה ככה", אם מישהו אומר "צריך ככה וככה" תגיד לו "אוקי אבל בעיני ככה וככה אני לא אומר שלא צריך, אני אומר לך שבעיני זה ככה וככה", שזה כמו להגיד לו "הדעה שלך היא רק בעיניך" כי אם אני אומר בעיני זה אחרת זה כמו להגיד "ומה שאמרת קודם זה רק בעיניך כי בעיני זה אחרת", אוקי תהפוך את שתי הדעות לסובייקטיביות ואז דעה סובייקטיבית יכולה לחיות לצד דעה סובייקטיבית אחרת. לעומת זאת אם אתה רוצה בסוף לדחוף את הבן אדם לביצוע פעולה אז אי אפשר להישאר בסובייקטיבי, צריך להפוך את זה לאובייקטיבי "חייב ככה צריך ככה, מוחלט ככה", אוקי אובייקטיבי "מכירי הדיור צריכים לרדת" זה לדוגמה נגיד אובייקטיבי.

אם לדוגמה מישהו אומר "יש הרבה אנשים שרוצים שמחירי הדיור ירדו" זה סובייקטיבי כי בעצם אמרת שיש הרבה אנשים זה כמו להגיד "יש הרבה אנשים שלא רוצים", זה בעצם לקחת את הרעיון ולהגיד שהוא "נכון ביחס ל..." זה נקרא סובייקטיבי ולהגיד שהוא תמיד נכון זה נקרא אובייקטיבי להגיד "אם ככה וככה אז ככה וככה" זה סובייקטיבי כי בעצם אמרת הרעיון רק אם וזה גרוע, זה טוב אם מישהו מתנגד אומר "לא נכון בשום פנים ואופן לא" תגיד לו "אוקי אבל אם ככה אז ככה כאילו כל מה שאתה אומר זה נכון אבל במקרה שככה וככה יש יוצא דופן מה שאנחנו אומרים זה נכון", אוקי לא סותרים את מה שהוא אמר מוסיפים על מה שהוא אמר. לעומת זאת אם רוצים בסוף שהדבר יבוצע צריך לדבר אותו בצורה אובייקטיבית "ככה וככה צריך לקרות" לא "אם" לא "כאשר", לא "בשביל" אתה אומר "בשביל" עוד פעם אתה מחליש את מה שאתה אומר בלי "בשביל", ככה זה אובייקטיבי מוחלט אין פה ספקות.

אותו דבר לדוגמה המחויב והאפשרי אותו דבר נגיד וודאי וספק כשאתה רוצה למכור מוצר כשרוצים לסגור עסקה, כשרוצים לבטא רעיון כשרוצים שמישהו ילך אחריך דבר בצורה וודאית "בוודאות ש... מוכרח ש..." וודאי, מה זה ספק? "יכול להיות ש... אולי ככה וככה" מישהו אומר "אתה יודע אני לא חושב ככה וככה" עכשיו תגיד לו "אבל אולי ככה וככה אולי אחרת, תראה אני מבין שאולי אתה חושב ככה אבל אולי ניתן לחשוב גם אחרת", יש "אתה חושב ככה זה לא נכון צריך לחשוב אחרת" ויש "אני מבין שאולי אתה חושב ככה" לקחנו את הדעה שלו הצגנו אותה כ - "אולי", "אולי אתה חושב ככה אבל אולי אפשר לחשוב אחרת" במקום להגיד לו "אני חושב אחרת" להגיד לו "אתה יודע אבל אני נראה לי שאולי אפשר לחשוב גם אחרת", אולי אמרתי אולי לא אמרתי בוודאי אמרתי אולי. אוקי בן אדם מתנגד מתנגדים להתנגדות שלו באמצעות "אולי", "אולי מה שאמרת זה רק אולי נכון וגם מה שאני אומר זה רק אולי נכון, מה אתה רוצה לא אמרתי שוודאי אמרתי שאולי".

לעומת זאת כאשר רוצים לסגור בסוף את העסקה ורוצים שהבן אדם בסוף יבצע את הפעולה לדבר "בוודאי, זה בהכרח ככה" אין "אולי", אל תגיד "אתה יודע נראה לי שאולי כדאי ש..." לא, אתה רוצה שהוא יבצע את הדבר "כדאי ש..." לא "אולי" אין "אולי", אין ספקות "חייב ש..." אין ספקות לא לבטא ספק. המהות היא כשבן אדם רוצה לדבר במוחלטות לסגור את העסקה, לדחוף את הלקוח לחתימה לשכנע את האנשים לבצע את הפעולה דבר במוחלטות לא בספקות אסור לבטא ספק, יש התנגדות תבטא ספק קח את הדעה שלך ותגיד שאתה אולי חושב ככה תגיד שאולי אפשרי לחשוב ככה, תגיד שיש לך ספק אולי זה ככה, קח את הדעה של היריב ותגיד "זה נכון אבל זה רק אולי נכון" כאילו קח את הדעה ותציג אותה כדעה שהיא אולי נכונה ואז בעצם החלשנו אותה מבטוח נכונה הפכנו אותה לאולי נכונה וגם לדעה שלנו לא אמרנו שהיא בטוח נכונה אמרנו שאולי היא נכונה ועכשיו צריך להציג את הדעה, אחרי שכבר הסכימו שהדעה שלנו אולי נכונה עכשיו בוא נציג אותה כבטוח נכונה.

אותו דבר לדוגמה נגיד דברים שקורים בפועל ודברים שיכולים לקרות, אוקי אפשרי הכל אפשרי לעומת זאת יש לנו אפשרי ומחויב אז נגיד ברמה של האפשרי הכל אפשרי הכל יכול להיות, יש משהו שלא יכול להיות בדמיון הכל יכול להיות לעומת זאת יש את הרובד של מה שקורה בפועל לכן לדוגמה אם רוצים נגיד שבן אדם מביע נגיד התנגדות אז איך אפשר לטפל בהתנגדות לקחת את מה שהוא אמר נגיד הוא אומר "אני צריך את זה היום", נגיד אומרים לו "נוכל לספק לך את זה בעוד שבועיים" הוא אומר "לא אבל אני צריך את זה היום" הוא דיבר במוחלט "צריך את זה היום", אפשר להגיד "אני מבין שיש אפשרות שאתה צריך את זה היום אבל אתה יודע יש גם אפשרות שזה יוכל להיות לך טוב בעוד שבועיים". שימו לב הוא אמר "אני צריך את זה היום" כמשהו שבפועל קורה אנחנו אומרים לו "אני מבין שאתה אומר שיש אפשרות שאתה צריך את זה היום", מה זאת אומרת יש אפשרות? כאילו מה שאמרת זה לא "בהכרח ככה" זה רק כאפשרות נכון, "יש אפשרות שאתה צריך את זה היום, זה נכון שאתה צריך את זה היום אבל זאת רק אפשרות שאתה צריך את זה היום אבל יש גם אפשרות שאתה לא צריך את זה היום".

כל תחום ותחום אוקי בגדול אני אסכם את הסיפור, יש לנו מחויב ויש לנו אפשרי מחויב פירושו מה שקורה בפועל, בפועל בסוף קורית אפשרות אחת או שזה ככה או שזה ככה או שיש משהו או שאין משהו. לעומת זאת יש דבר שנקרא אפשרי, אפשרי פירושו גם וגם כל האפשרויות יכולות לחיות אחת לצד השנייה האפשרות שיהיה פיל שקוף מעופף באוויר זאת אפשרות ריאלית בדיוק כמו האפשרות שיהיה פיל רגיל שלא מעופף באוויר כאפשרות זה אפשרי, האם זה אפשרי? אפשרי באפשרות הכל יכול להיות אין שום אפשרות שסותרת שום אפשרות אחרת כל זמן שהיא אפשרות, אפשרות זאת אפשרות האם יש שתי אפשרויות שסותרות? אז זה נכון שאפשר לעשות עכשיו איזו פילוסופיה ולהגיד כן האפשרות שלא תהיה אפשרות אחרת האם היא סותרת אפשרות אחרת אבל זה כבר דיון אחר. אוקי אבל בגדול אפשרות ואפשרות תגיד מה שאתה רוצה אפשרי ככה ואפשרי ככה גם להגיד, אפשרי שיש יום עכשיו ואפשרי שלילה עכשיו, האם המשפט שאומר "עכשיו יום" סותר את המשפט "עכשיו לילה"? סותר, האם המשפט שאומר "אפשרי שעכשיו יום" סותר את המשפט "אפשרי שעכשיו לילה"? לא סותר.

ולכן זה עובד ככה כשיש התנגדות צריך לקחת את מה שהבן אדם אמר להפוך את זה ממחויב לאפשרי, "מה שאמרת זה לא רק ככה זה אפשרי שזה ככה, זה אולי ככה זה ככה רק ביחס ל... זה יכול להיות ככה" אוקי ברגע שהפכנו את הדעה שלו ל - "יכול להיות ככה, יכול להיות שאתה רוצה אולי אתה רוצה, יש אפשרות שאתה רוצה אתה גם רוצה, בעיניך אתה רוצה כרגע אתה רוצה" ברגע שהפכנו את זה לאפשרי עכשיו יש מקום גם לדעה שלנו, "אתה יודע יש עוד אפשרות, מה שאתה אומר זאת אפשרות אבל יש עוד אפשרות" כי לקחנו את מה שהוא אמר כוודאי והפכנו את זה לאפשרי, ברגע שהדעה שלו הפכה לאפשרי אז יש עוד אפשרות. לעומת זאת כשרוצים לסגור בסוף את העסקה בסוף הוא צריך או לקנות או לא לקנות, בסוף או שיש עסקה או שאין עסקה אין "אפשרות" להישאר באפשרות כי בסוף עסקה סגירת עסקה, רכישה הסכמה פעולה מה שזה לא יהיה זה כבר דבר שקורה לא בעולם האפשרויות אלא בעולם המעשים בעולם המעשי.

בעולם המעשי צריך לדבר בוודאות שמה אתה לא יכול להציג את הדעה שלך כאפשרות, "זאת לא אפשרות זה רק ככה, אין אפשרות אחרת זה ככה ואך ורק ככה וזה תמיד ככה וזה מוחלט שזה ככה, וזה ככה בלי צורך לנמק את זה וזה אך ורק ככה וזהו" בלי ספק בלי שום דבר, זה נקרא מחויב. "בריאת העולם" כל התהליכים זה תהליכים שלוקחים דבר אפשרי והופכים אותו למחויב, אפשרי שיהיה ככה וככה בפועל יש רק ככה, אפשרי מחויב יש מה אפשרי ויש מה מחויב, מחויב זה מה שקורה בפועל זאת אומרת "תראה אפשרי שככה וככה אבל בסוף מחויב שכרגע קורה ככה ולא אחרת". אז שימו לב עוד פעם העסקה מתבצעת ההסכמה מתבצעת, אתה רוצה לגרום להביא מישהו לפעולה אתה רוצה שהוא יעשה את מה שאתה רוצה בסוף הוא צריך לחשוב שזה מחויב מה שאתה אומר שמה שאתה אומר זה בטוח נכון שרק זה נכון, שאין אפשרות אחרת שאסור לחשוב אחרת, שזה וודאי מה שאתה אומר שאין ספק בדבר, שזה רק מה שאתה אומר שזה אובייקטיבי, ושזה תמיד ושזה בכל זמן שזה מוכרח וכו' ואסור לבטא ספק.

לעומת זאת ברגע שיש התנגדות אז כפי שאמרתי יש מקרים יוצאי דופן שבהם הסברתי אותם במקרים אחרים אבל בגדול התנגדות, בן אדם אומר משהו מסוים אתה לא חייב או לא צריך להגיד לו "לא נכון" למה כי זה ראש מול ראש, הוא אומר לך עכשיו ככה ואתה אומר לו עכשיו אחרת הקונפליקט מאוד גדול שלפעמים זה הכרחי אבל הסברתי את זה בהזדמנויות אחרות, אבל בגדול התנגדות יותר קל שיהיה "גם וגם" או עדיף למצוא את הדרך שבה זה יכול להיות "גם וגם". עוד פעם לפעמים זה דבר והיפוכו מוחלט אין אפשרות לגם וגם ושום אפשרות בעולם, שום דרך בעולם להציג את זה שזה "גם וגם" שום דרך בעולם אין, למה אין לא יודע לא משנה כרגע אבל בגדול תחפש את הדרך שאפשר שזה יהיה "גם וגם" מישהו אומר ככה ואתה רוצה לרכך את ההתנגדות אל תתחיל מ - "זה לא נכון" תתחיל מ - "זה נכון אבל בנוסף, יש אפשרות לחשוב ככה אבל יש אפשרות לחשוב גם אחרת, בעיניך זה ככה בעיני זה אחרת, אולי זה ככה אולי זה אחרת".

לקחת את הדעה המחויבת של הבן אדם להפוך אותה לאפשרית, ברגע שהפכנו אותה לאפשרית ברגע שהצגנו אותה כדבר שהוא רק אפשרי אחר כך אפשר לדחוף עוד אפשרות, ברגע שדחפנו עוד אפשרות אחר כך אפשר לקחת את האפשרות שלנו ולהפוך אותה מאפשרות להפוך אותה למשהו ממשי כי האפשרויות הן אינסופיות אבל בפועל יש רק דבר אחד ממשי. ואותו דבר מהצד של השומע כשאתה שומע מישהו שאומר לך שזה "גם וגם", "אבל אני אמרתי שזה רק ככה לא אמרתי שזה גם ככה" שימו לב לזה, אתה מבטא איזו דעה ומישהו חוזר אפילו על הדעה שלך מסכים איתך אבל הוא מסכים איתך שאולי זה ככה הוא מסכים איתך שאפשרי שזה ככה, בעצם הוא רימה אותך או מנסה לרמות אותך אולי הוא מנסה לרמות אותך כי בעצם הוא לקח משהו שאתה הצגת אותו כמחויב והפך אותו לאפשרי, או הפוך או נגיד אתה אומר שמשהו אפשרי או שהוא אומר שמשהו אפשרי ואתה מסכים איתו שזה אפשרי ואז פתאום הוא הופך את זה למחויב אומר "זה חייב להיות ככה", "אבל לא אמרנו שחייב אמרנו שרק אפשרי להיות ככה". אז שלא שלא יעבדו עליכם.
המוצר יקר המחיר גבוה איך למכור ללקוח את המוצר איך ללמוד שיטות האם לסגור את העסק התנגדות מחיר שיטות משא ומתן טיפול בהתנגדות ספק או וודאות מחשבות אובייקטיבי אובייקטיבי או סובייקטיבי אובייקטיביות אומנות אומנות המכירה אומנות השכנוע אמנות המכירה אמנות השכנוע אפשרי אפשרי או מחויב אפשרי ומחויב אפשרי מחויב גם או רק האם גם או רק השפעה התנגדויות התנגדות ודאות וודאות או ספק חוסר ודאות חוסר וודאות טיפול טיפול בהתנגדויות טיפול בהתנגדות טיפולים יסודות יסודות ההשפעה יסודות המכירה יסודות המנהיגות יסודות הנאום יסודות הרטוריקה יסודות השכנוע מחויב מחויב או אפשרי מחויב אפשרי מחויב ואפשרי מטופל מטופלים מטפל מיהו מנהיג מכירה מנהיג מנהיגות סובייקטיבי סובייקטיבי או אובייקטיבי סובייקטיביות סודות המכירה סודות השכנוע סודות שכנוע ספק ספק או וודאות ספקות רטוריקה רק או גם שכנוע
יחסי מטפל מטופל, איך לגרום למטופל להקשיב לך? סמכות מול מטופל, כימיה עם מטופל, איך לטפל באנשים? יחסי מטופל מטפל, כימיה אישית בין מטופל למטפל, חברות בין מטופל למטפל, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לשמוע לך?
יחסי מטפל מטופל, איך לגרום למטופל להקשיב לך? סמכות מול מטופל, כימיה עם מטופל, איך לטפל באנשים? יחסי מטופל מטפל, כימיה אישית בין מטופל למטפל, חברות בין מטופל למטפל, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לשמוע לך?
יחסי מטפל מטופל, איך לגרום למטופל להקשיב לך? סמכות מול מטופל, כימיה עם מטופל, איך לטפל באנשים? יחסי מטופל מטפל, כימיה אישית בין מטופל למטפל, חברות בין מטופל למטפל, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לשמוע לך? איך לגרום למטופל להקשיב לך בצורה אפקטיבית? כאשר אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד לגרום למטופל להקשיב לעצות ולייעוץ שהוא מקבל, הוא מתייחס לשלוש גישות עיקריות: סמכות, כימיה אישית, והבנת ההיגיון. תחילה הוא מפריך את הטענה כי סמכות לבדה יכולה להוות בסיס טוב לטיפול אפקטיבי. כאשר המטופל מקשיב למטפל מתוך סמכות, הוא למעשה מקשיב לו מתוך אמונה בלבד. הוא אינו מבין באמת את מהות העצות שהוא מקבל, אלא פשוט סומך על סמכותו של המטפל. לדוגמה, מטופל יכול לראות תעודות תלויות על קיר משרד המטפל, ולחשוב שהמטפל הוא דמות סמכותית בגלל התעודות האלה, ולהאמין לו בצורה עיוורת, מבלי להבין את ההיגיון מאחורי הדברים שנאמרים לו. לפי אליעד, מצב כזה הוא גרוע, כיוון שהמטופל לא באמת לומד, לא מתפתח, ורק נשען על אמונתו בסמכות של המטפל. בנוסף לכך, אליעד גם מבקר את הרעיון שכימיה אישית, חברות או אווירה נעימה מדי יכולות להוות בסיס איתן להקשבה אמיתית. הוא מסביר שאם המטופל מקשיב למטפל רק מפני שהוא מרגיש חבר שלו, או כי לא נעים לו לסרב או להתווכח עם המטפל, אז ההקשבה הזו אינה מועילה באמת. לדוגמה, אם מטפל מתנהג בצורה ידידותית מאוד ומנסה להתחבב על המטופל, המטופל עשוי לקבל את העצות כדי לא לפגוע ביחסים, אך לא בהכרח מתוך הבנה אמיתית ועמוקה של הייעוץ עצמו. גם במצב זה, המטופל לא מפנים ולא מבין לעומק את מה שנאמר לו. מדוע סמכות וכימיה אישית אינן פתרון מספיק? הסיבה לכך שסמכות או כימיה אינן מספיקות, לפי אליעד, היא פשוטה - בשני המקרים הללו המטופל לא באמת מבין את ההיגיון והסיבות שמאחורי הייעוץ. ההקשבה שלו נובעת מגורמים חיצוניים - אמונה בדמות סמכותית או רגש של חיבה וחברות - ולא מהבנה אמיתית של הבעיה, הפתרון, והסיבות לכך שהפתרון מתאים עבורו. לדוגמה, אם המטפל אומר למטופל תעשה כך או אחרת, והמטופל מציית כי הוא סומך על המטפל, אבל אינו מבין למה עליו לעשות זאת, ייתכן שהוא יעשה זאת לזמן קצר ואז יפסיק. המטופל לא יוכל להיות עקבי, משום שהוא לא מבין את ההיגיון של הפעולות שהוא נוקט בהן. אותו הדבר קורה כשהמטפל מנסה להשתמש בכימיה אישית - המטופל עשוי להקשיב, אך אם יחליט יום אחד שהיחסים לא חשובים לו מספיק, הוא יפסיק להקשיב. מהי הדרך האידיאלית לגרום למטופל להקשיב לך באמת? הפתרון שאליעד מציע הוא פשוט וברור: המטפל חייב לוודא שהמטופל מבין לעומק את ההיגיון והסיבות שמאחורי כל עצה. כאשר המטופל באמת מבין את הסיבה מדוע פעולה מסוימת טובה או רעה עבורו, הוא אינו זקוק יותר לאמונה עיוורת במטפל או לחברות עמו. הוא מקשיב למטפל כי הוא באמת מבין שהעצה מועילה ומשרתת את טובתו. לדוגמה, במקום שהמטפל יגיד למטופל אתה צריך לעשות ספורט, מבלי להסביר למה, הוא צריך להסביר בצורה ברורה: אם תעשה ספורט, זה יעזור לך לשפר ... להרגיש טוב יותר, להפחית סטרס, ולהאריך את תוחלת החיים שלך. המטפל צריך לפרט ולהסביר מדוע פעולה מסוימת מועילה, כך שהמטופל יוכל לקבל החלטה מודעת, מושכלת ומבוססת על הבנה אמיתית ולא רק על אמונה במטפל. הגישה הזו, לפיה המטופל חייב להבין את ההיגיון מאחורי הייעוץ, היא הדרך היחידה שתבטיח שהמטופל יקשיב ויישם את ההמלצות לטווח הארוך. מדוע גישה זו עדיפה לטווח הארוך? גישה זו עדיפה משום שהיא מאפשרת למטופל להיות עצמאי ולפתח יכולת שיפוט והחלטה עצמאית. במקום להיות תלוי במטפל, המטופל רוכש את הכלים להבין לבד מדוע דברים מסוימים טובים או לא טובים עבורו. אליעד משתמש בדימוי: אל תיתן לו דגים - תלמד אותו לדוג. כלומר, המטפל לא אמור לגרום למטופל להאמין בו בצורה עיוורת, אלא ללמד את המטופל איך להבין בעצמו את ההיגיון והסיבות של מה שהוא עושה. לדוגמה, אם המטופל מבין לעומק מדוע נכון להתמודד עם פחד מסוים בדרך מסוימת, הוא יוכל להתמודד גם עם פחדים חדשים בעצמו, מבלי ... תהפוך להיות פנימית ומבוססת על ההבנה שלו, מה שמבטיח שינוי עמוק ויציב יותר. לסיכום: מה צריך לעשות מטפל כדי שהמטופל יקשיב לו? המטפל צריך לוודא שכל עצה וכל המלצה שהוא נותן מבוססת על הסבר ברור והיגיון מובן למטופל. עליו להימנע מיצירת קשר שמבוסס על סמכות עיוורת או חברות מוגזמת. המטרה של המטפל צריכה להיות שהמטופל יקשיב מתוך הבנה פנימית עמוקה, מה שיבטיח שהעצות ייושמו לאורך זמן ובצורה עקבית. יחסי מטפל מטופל כיצד לגרום למטופל להקשיב סמכות מול כימיה בין מטפל למטופל הבנת ההיגיון של הייעוץ איך לטפל באנשים איך לגרום למטופל להקשיב לך? האם סמכות או כימיה אישית עוזרים יותר? בהרצאה זו נשאלת השאלה כיצד לגרום למטופל ... מהאפשרויות לא אידיאלית בפני עצמה. המטפל מתחיל בכך שהוא מפריך את הרעיון של סמכות. סמכות היא למעשה אמונה של המטופל ביכולת של המטפל, כך שהוא מקשיב לו מתוך כבוד לדמות הסמכותית ולא מתוך הבנה אמיתית של הייעוץ. אם המטופל מקשיב ... על הבנה הדדית של העצות וההיגיון שמאחוריהן. יחסי מטפל מטופל כיצד לגרום למטופל להקשיב סמכות מול כימיה בין מטפל למטופל הבנת ההיגיון של הייעוץ איך לטפל באנשים
הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה
הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה
הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה האם אפשר לטפל בכל מטופל שמתנגד לטיפול? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד ניתן להתמודד עם מטופלים המתנגדים לטיפול, במיוחד כאשר מדובר בילדים או במטופלים המביעים התנגדות חריפה או מתמשכת לטיפול. ישנם מטופלים המגיעים אל מרחב הטיפול אך אינם מוכנים כלל להיכנס פנימה, או שנכנסים ומסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. במקרים אלו, על המטפל להבין את גבולות האחריות שלו ולפעול מתוך הבנה ברורה של מטרתו מול המטופל ומול ההורים. מה לעשות עם ילד שלא מוכן להיכנס לטיפול? כאשר הילד מסרב להיכנס למרחב הטיפולי, אליעד כהן מציג ... פעולה. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא בדרך כלל לא אצל הילד, אלא בהורים וביכולת שלהם להביא את הילד למרחב הטיפולי. האם אפשר לטפל באדם שמתנגד לטיפול באופן מוחלט? אליעד כהן מדגיש בצורה חד - משמעית שאפשר לטפל בכל אדם, אפילו במקרים הקשים ביותר שבהם המטופל מתנגד באופן חריף. אולם, במקרים כאלה תהליך הטיפול הופך לאיטי, מורכב, ודורש סבלנות רבה מאוד. למשל, ייתכן שמטופל יצטרך להעביר עשרות פגישות רק במשחקי כדורגל עם המטפל, בלי לראות שום התקדמות הנראית לעין. המטרה היא לייצר אמון וחיבור עם המטופל, כדי שבשלב מאוחר יותר יוכל להיווצר שינוי משמעותי. הבעיה, לפי אליעד, שההורים מצפים לראות תוצאות מידיות, ויכולים להתקשות להבין ... זה לא אומר שאין טיפול או שזה חסר תועלת. להפך, זו הדרך ליצירת אמון, קשר רגשי ואמון בטיפול. לאחר שהמטופל יחוש בטוח עם המטפל, ניתן יהיה להתחיל לטפל בבעיות העמוקות יותר שהביאו אותו לטיפול מלכתחילה. מה עושים עם מטופל שנכנס אך לא משתף פעולה? כאשר מטופל כבר נכנס למרחב הטיפולי אך אינו משתף פעולה, אליעד מסביר שהגישה היא לנסות להבין מה המטופל באמת רוצה לעשות כרגע. אולי הוא מעוניין רק לשחק, או לשבת בשקט, או לעשות פעילות מסוימת אחרת. המטפל לא חייב להתעקש על צורה מסוימת של טיפול, אלא להיות גמיש ולהתאים את עצמו למטופל. לדוגמה, אם הילד מעוניין רק לשחק, אז המטפל יתחיל בדיוק שם, בשלב בו הילד נמצא, גם אם זה לא תואם את הציפייה ההתחלתית של ההורים או של המטפל. האם על המטפל להתאים את עצמו למטופל בכל מצב? אליעד כהן נותן דוגמה למצב קיצוני יותר: ילד שמסרב להיכנס לקליניקה ובורח חזרה לרכב של ההורים. במקום לראות ... יתגמש בחשיבתו ויבין שהטיפול לא חייב להתקיים דווקא באופן המסורתי והמקובל בתוך קליניקה. ניתן לעשות אותו בכל מקום שבו המטופל נמצא, כל עוד המטרה העיקרית - יצירת אמון ושיתוף פעולה - מושגת. עוד נקודה שאליעד כהן מדגיש היא ההבנה ... מסוימים, ולכן כדאי לו להכיר בכך מראש, ולהימנע מקבלת מקרים שיגרמו לו לתחושת תסכול. אליעד כהן מדגיש שאין חובה לטפל בכל מקרה. מטפל יכול להחליט מראש שהוא לא מקבל סוג מסוים של מקרים או אנשים שהוא לא בטוח כיצד לעזור להם. אם בכל זאת ישנו רצון לעזור אך יש חשש שהמטופל ייפגע או ייפגע מכך שאין שיתוף פעולה, המטפל צריך להבין שמצב כזה הוא לא בהכרח נזק אמיתי, אלא פחד ... ואין כאן אשמה של המקום שלא הסכים לתקן טלפונים. באותו אופן, המטפל לא צריך להרגיש אשמה אם אינו מסוגל לטפל במקרה מסוים. אם המטפל לא מעוניין או לא יכול לטפל במשהו ספציפי, עליו להיות כנה מראש לגבי המגבלות שלו, ולא להרגיש שהוא פוגע במטופל או בהורים. האם ניתן למנוע מראש קבלת מטופלים בעייתיים? לפי אליעד כהן, לפעמים יש דרך לדעת מראש אילו מטופלים יתנגדו לטיפול, ולסנן אותם כבר בשיחת הטלפון הראשונה. ... שיבהירו אם המקרה מתאים לסוג הטיפול שהמטפל מציע, וכך להימנע מראש ממצבים שיגרמו לתסכול או לתחושת כישלון בטיפול. איך לטפל בילד שמתנגד לטיפול? הדרכת הורים בטיפול רגשי האם אפשר לטפל בכל מטופל? איך לזהות מראש התנגדות לטיפול? טיפול בילדים עם הפרעת PDD
השפעת המטופל על המטפל, מי משפיע על מי? טיפול בחולי נפש, חכם וטיפש, שמח ועצוב, מתי המטופל משפיע על המטפל? מתי הפסיכולוג יושפע מהמטופל? יחסי מטפל מטופל, מעשה בשבעה קבצנים, הקבצן החרש, טיפול לפסיכולוגים
השפעת המטופל על המטפל, מי משפיע על מי? טיפול בחולי נפש, חכם וטיפש, שמח ועצוב, מתי המטופל משפיע על המטפל? מתי הפסיכולוג יושפע מהמטופל? יחסי מטפל מטופל, מעשה בשבעה קבצנים, הקבצן החרש, טיפול לפסיכולוגים
השפעת המטופל על המטפל, מי משפיע על מי? טיפול בחולי נפש, חכם וטיפש, שמח ועצוב, מתי המטופל משפיע על המטפל? מתי הפסיכולוג יושפע מהמטופל? יחסי מטפל מטופל, מעשה בשבעה קבצנים, הקבצן החרש, טיפול לפסיכולוגים מהי השפעת המטופל על המטפל, ומי משפיע על מי? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית והמעשית של השפעת המטופל על המטפל ובחינה של יחסי מטפל - מטופל. אליעד פותח את השיחה בשאלה בסיסית: מה קורה כששני אנשים, אחד שמח ואחד עצוב, נפגשים? איך אחד מהם יכול ... על האחר. אם אדם עצוב פוגש אדם שמח, השאלה היא מי מהם ישפיע על השני? האם פסיכולוג שנפגש עם מטופל אובדני יכול להישאר אובייקטיבי או שהמצב הפנימי של המטופל יגרום לו לשנות את עמדותיו? בהמשך, אליעד מדבר על סיפור הקבצן החרש מתוך מעשה בשבעה קבצנים, שם הקבצן החרש ... הפיזית בלבד, אלא במה שהאדם רואה ובמה שהוא מאמין בו. לקראת סיום, אליעד מדבר על חולי נפש והשפעתם על המטפלים. הוא מציין שפסיכולוגים צריכים להיות זהירים כאשר הם מטפלים במטופלים בעלי בעיות נפשיות, כי לפעמים הם עצמם יכולים להיסחף ולהפוך את השפעת המטופל לפסיבית עליהם. הוא גם מציין כי חלק מהמטופלים לא מוכנים לקבל טיפול אם הם מרגישים שהמטפל לא מבין את הבעיה שלהם או לא מכיל את רגשותיהם באופן אמיתי. מהי השפעת השיטות השונות בטיפול? אליעד מדבר גם על שיטות טיפול שונות ומסביר כי כל שיטה טיפולית יש לה גבולות. לעיתים, שיטות שמסתמכות על חשיבה חיובית או אמונה דתית עשויות להצליח בטווח הקצר, אך אין להן תמיד את העומק הנדרש לטיפול ממושך ויעיל. הוא מדבר על כך שגם טיפולים שנראים יעילים יכולים להתפוגג בסופו של דבר אם לא מבינים את המהות האמיתית של הבעיה. בהשוואה בין טיפולים דינמיים ושיטות טיפול אחרות, אליעד מבהיר ששיטות רבות הן חסרות בסיס או לא מבוססות על מחקר מעמיק, ולכן לעיתים אינן מספקות תוצאות אמיתיות לאורך זמן. השפעת המטופל על המטפל מתי המטופל משפיע על הפסיכולוג? שיטות טיפול בחולי נפש הקשר בין עושר לאושר מה גורם לשמחה ולעצב? מהו טיפול פסיכולוגי אמיתי?
טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חוויית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב?
טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חוויית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב?
טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חוויית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב? איך אפשר לעזור לאנשים בלי להיפגע בעצמך? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד מטפלים ופסיכולוגים יכולים לעזור לאנשים בלי להיפגע בעצמם, ומדגיש במיוחד את התהליך הנפשי והרגשי שהמטפל עובר כאשר הוא מטפל באנשים ... מדובר בבעיות יום - יומיות כמו פרידות או בעיות קשות יותר כמו דיכאון או סכיזופרניה. לדבריו של אליעד כהן, טיפול נפשי באמצעות שיחות הוא כמו מאבק מוחות בין המטפל למטופל, כאשר המטופל מתעקש שהחיים רעים וקשים, והמטפל מנסה לשכנע אותו אחרת. מה ההבדל בין טיפול תרופתי לטיפול בשיחות? אליעד כהן מביא כדוגמה את הטיפול הפסיכיאטרי, שבו המטפל לא חייב להזדהות באופן רגשי עם המטופל. המטופל מגיע עם תלונות של דיכאון, והפסיכיאטר נותן לו כדור בלי לנהל איתו מאבק נפשי אמיתי. כלומר, אין שם מאבק רגשי או שכלי, אלא פתרון כימי מהיר. לעומת זאת, בטיפול נפשי רגשי, יש מאבק מנטלי אמיתי: המטפל צריך לנצח בשחמט את המטופל ולגרום לו לראות את החיים באופן חיובי יותר. לדוגמה, כשאדם אומר רע לי, חברה שלי עזבה אותי, המטפל מנסה להראות לו דרכי חשיבה אלטרנטיביות, שיגרמו לו להרגיש טוב למרות המצב. איך מתנהל המאבק המנטלי בין המטפל למטופל? אליעד מתאר שהמטופל מנסה בכל כוחו לשכנע שהחיים רעים - הוא מתלונן על כאב, על כך שהחיים דפוקים, ושהוא נמצא בתוך בעיה קשה. המטפל, מצדו, חייב להוכיח למטופל שהמצב אינו כל כך גרוע, או שאפשר לראות אותו בדרך אחרת. לדוגמה, אם אדם מתלונן שהוא שומע קולות ומאמין בהם, המטפל צריך לשכנע אותו שהקולות האלה לא קיימים. תהליך זה דורש מהמטפל להיכנס לראש של המטופל ולהבין בדיוק את ההיגיון שלו, כדי שיוכל להראות לו את הסתירות ולחלץ אותו מהמקום הנפשי בו הוא נמצא. למה המטפל נמצא בסיכון רגשי במהלך הטיפול? לפי אליעד כהן, הסיכון הגדול ביותר עבור מטפלים הוא שהם עלולים להיסחף לתוך העולם הנפשי הבעייתי של המטופל. כמו במצב שבו אדם מנסה לחלץ מישהו שנפל לתהום ועלול ליפול איתו ביחד, כך גם המטפל נמצא בסכנה להיגרר ... נפשי קשה אם אינו מוכן מספיק להתמודד עם מה שהוא שומע ומטפל בו. אליעד מדגיש במיוחד את הסכנה שקיימת בטיפול ארוך טווח שבו המטפל נחשף שוב ושוב לתלונות, כאב, פחדים, חרדות, והזיות של מטופלים, מה שעלול לגרום למטפל עצמו להפוך למי שזקוק לטיפול. כיצד מטפל יכול לשמור על עצמו מפגיעה נפשית במהלך טיפול באחרים? כדי שמטפל יוכל לעזור לאחרים בלי להיפגע, אליעד כהן מסביר שעליו לעבור תחילה תהליך אישי ועמוק שבו הוא לומד להתמודד בעצמו עם כל הבעיות והקשיים שהוא עתיד לפגוש. הוא צריך לדמיין את כל סוגי הסבל, הכאב והקשיים שהמטופלים שלו יכולים להביא אליו, ולהתגבר עליהם בעצמו. רק אדם שיכול להסתכל באופן ישיר על כל הכאב, הפחד והסבל שבעולם, ... מטפל יעיל. אדם שלא עבר תהליך פנימי עמוק של התמודדות עצמית מול בעיותיו שלו, יתקשה לעמוד בלחץ הנפשי של טיפול במקרים מורכבים. מי שלא פתר עם עצמו את כל הקונפליקטים והכאבים האפשריים, עלול למצוא את עצמו מזדהה יתר על המידה עם המטופל ולהיפגע בעצמו. לכן, לדבריו, כל אדם ששואף להיות מטפל חייב לעבור מסע עצמי פנימי יסודי, שיכין אותו נפשית להתמודד עם כל קושי או מצב נפשי קיצוני שהוא יפגוש בטיפול. לסיכום, איך להפוך למטפל טוב שלא יזדקק בעצמו לטיפול? לסיכום, אליעד כהן מבהיר שכדי להיות מטפל טוב שלא יצטרך בעצמו חילוץ, על המטפל להיות מסוגל להתמודד עם הקשיים ... לאחרים. רק אדם שהתמודד באופן אישי עם הפחדים, ההזיות, הכאב, והסבל הנפשי הגדול ביותר - ונשאר שפוי - יכול לטפל באחרים בלי להיפגע. המטפל הטוב הוא מי שיכול לנצח במאבק המנטלי עם המטופל, בלי שהמאבק הזה יחליש או יפגע בו. איך להיות מטפל טוב? השפעת הטיפול על המטפל טיפול פסיכולוגי למטפלים איך להתמודד עם קשיי המטופל? מי יכול להיות מטפל? תכונות אופי של מטפל יחסי מטפל מטופל בטיפול פסיכולוגי איך ללמוד להיות מטפל? מי יכול להיות מטפל? סוגי מטפלים, מה צריך ללמוד כדי להיות מטפל רגשי? יחסי מטפל מטופל בטיפול פסיכולוגי, תכונות אופי של פסיכולוג, מיהו מטפל טוב? תכונות שליליות של מטפל, תכונות אופי של מטפל, לעשות לאנשים טוב, ...
האם ואיך לבחור מטפל אמפתי? אמפתיה של מטפל כלפי מטופל, אמפתיה טיפולית, אמפתיה בתהליך טיפולי, יועץ זוגי אמפתי, אמפתיה בתהליך יעוץ זוגי, תכונות של מטפל מומלץ, אמפתיה של אליעד כהן, בחירת מטפל
האם ואיך לבחור מטפל אמפתי? אמפתיה של מטפל כלפי מטופל, אמפתיה טיפולית, אמפתיה בתהליך טיפולי, יועץ זוגי אמפתי, אמפתיה בתהליך יעוץ זוגי, תכונות של מטפל מומלץ, אמפתיה של אליעד כהן, בחירת מטפל
האם ואיך לבחור מטפל אמפתי? אמפתיה של מטפל כלפי מטופל, אמפתיה טיפולית, אמפתיה בתהליך טיפולי, יועץ זוגי אמפתי, אמפתיה בתהליך יעוץ זוגי, תכונות של מטפל מומלץ, אמפתיה של אליעד כהן, בחירת מטפל איך לבחור ... מטפל, אחת התכונות החשובות ביותר שהם מחפשים היא אמפתיה. לפי אליעד כהן, מטפל אמפתי הוא כזה שמגלה הבנה עמוקה למטופל, מזדהה עם תחושותיו, ומסוגל לגרום לו להרגיש מובן ונתמך. עם זאת, לאמפתיה יש שני צדדים, ואליעד כהן מדגיש את ... כשבוחרים מטפל שהוא אמפתי מדי. מדוע אמפתיה היא תכונה חיונית למטפל? אמפתיה נתפסת כתכונה שמאפשרת חיבור משמעותי בין מטפל למטופל. כאשר מטפל מביע אמפתיה, הוא נותן תחושה שהוא מבין את המטופל באופן עמוק, שהוא ממש נמצא בנעליו. לדוגמה, כאשר אדם מספר למטפל שהייתה לו ילדות קשה או שהוא מרגיש דחוי, מטפל אמפתי יבטא הזדהות ואישור לרגשותיו. אדם שרוצה לקבל טיפול, בדרך כלל מחפש בדיוק את התחושה הזו של ההבנה והאמפתיה, וזה מה שגורם לו להעדיף מטפל אחד על פני אחר. ... מופרזת. מתי אמפתיה יכולה להפוך לתכונה שלילית אצל המטפל? אליעד כהן מסביר שבמקרים רבים, אמפתיה מוגזמת עלולה דווקא להזיק למטופל. הוא מביא דוגמה לכך שאם מטפל יהיה אמפתי מדי כלפי אדם שמתלונן על בעיותיו, הוא עלול פשוט לאשר את התלונות ... צודק, לא מגיע לך יחס כזה, באמת קשה לך, אך בכך הוא רק מאשר את הבעיה בלי להוביל את המטופל אל הפתרון. אליעד מוסיף שהמצב עלול להחמיר במיוחד כאשר מדובר על טיפול זוגי או במערכות יחסים. במצבים כאלה, כאשר אדם מתאר בעיה שיש לו עם בן או בת הזוג, והמטפל מפגין אמפתיה יתרה, הוא עלול לתמוך רק בצד של המטופל שמולו, ובכך להחמיר את הבעיה. לדוגמה, אם מישהו יספר למטפל שהבת זוג שלו פגעה בו או התייחסה אליו לא יפה, מטפל אמפתי מאוד עלול להזדהות עם המטופל מיד ולהאשים באופן חד - צדדי את הצד השני. זה עלול להוביל להחמרה במערכת היחסים ולפגיעה נוספת בקשר. מהי ... במובן מסוים. האכזריות כאן איננה שלילית אלא דווקא רחמנות עמוקה יותר, משום שלעיתים האכזריות היא הדרך הטובה ביותר לעזור למטופל להשתחרר מבעיותיו. למשל, אם אדם מתלונן שהרכב שלו מתקלקל כל הזמן, מטפל אמפתי מדי יציע לו לתקן את הרכב, ... יותר יאמר לו בכנות אתה פשוט נוהג בפראות ולכן הרכב מתקלקל. אמירה כזו נשמעת אכזרית, אך היא למעשה עוזרת למטופל להבין שהבעיה היא אצלו, ומובילה אותו לפתרון אמיתי וארוך טווח. דוגמה נוספת לאכזריות החיונית הזו היא במצב שבו אדם סובל מבעיה רגשית או טראומה. אם מטפל יהיה רק אמפתי וירחם על המטופל, הוא עלול רק לחזק את התחושה של הקורבנות ולא לעזור לו לצאת ממנה. במצב כזה, דווקא המטפל האכזרי, שיגיד למטופל שהוא צריך לקחת אחריות על חייו ולא להמשיך להאשים את העבר או אחרים בבעיותיו, הוא זה שבסופו של דבר יעזור למטופל להשתחרר מהבעיה. מדוע מטפל אידיאלי הוא שילוב של אמפתיה ואכזריות? המטפל האידיאלי, לפי אליעד, הוא מטפל שמסוגל לשלב בין אמפתיה לאכזריות בצורה נכונה ומדויקת. הוא צריך להיות מסוגל להבין את המטופל באופן עמוק, אך גם להיות מספיק חזק ואמיץ לומר לו את האמת, אפילו כשהיא לא נעימה. המטפל לא אמור להיות ... להיות רגיש יתר על המידה. הוא צריך להיות מסוגל לשמור על איזון בין הבנת הבעיה לבין היכולת לאתגר את המטופל ולהוביל אותו לפתרון אמיתי. איך לזהות מטפל שאיננו מתאים בגלל עודף אמפתיה? אליעד מציע לשים לב היטב לדרך בה המטפל מגיב לתלונות ולבעיות של המטופל. אם המטפל תמיד מסכים, תמיד מזדהה בצורה מוחלטת ומעולם לא מציע כיוון אחר, הוא ככל הנראה מטפל אמפתי מדי שעלול שלא לעזור באמת לפתור את הבעיה. המטפל האידיאלי אמור לאתגר את המטופל, לשאול שאלות קשות ולדרוש ממנו להתמודד עם המציאות באופן כן וישיר. לסיכום, מה הדרך לבחור נכון מטפל מתאים? כאשר בוחרים מטפל, לפי אליעד כהן, חשוב מאוד לשים לב למידת האמפתיה שלו. יש לבחור במטפל שמבין ומתחבר לרגשות המטופל, אך גם מסוגל להיות אכזרי במידה הנדרשת ולהגיד את האמת בצורה ברורה, אפילו אם היא קשה. השילוב הנכון בין אמפתיה לכנות הוא המפתח להצלחה של כל טיפול רגשי, זוגי או נפשי. איך לבחור מטפל אמפתי? מה הסכנה באמפתיה מופרזת? האם אכזריות יכולה להיות רחמנות? איך לדעת אם המטפל אמפתי מדי? אמפתיה בתהליך טיפול זוגי רחמנות ואכזריות של מטפל, רחמנות שהיא אכזריות, אכזריות שהיא רחמנות, התאמה בין מטפל למטופל, חיבור בין מטפל למטופל, גישות טיפוליות, סוגים של מטפלים, למה לא לפגוש את אליעד כהן? טיפול של אליעד כהן, ביקורת על אליעד כהן
מאיפה להתחיל לפתור בעיות? איזו שאלה הכי חשובה? מאיזו שאלה להתחיל, איזו בעיה לפתור קודם? יחסי מטופל ומטפל, הדרכת מטפלים, מכנה משותף בין שאלות, מכנה משותף בין בעיות, איך לפתור בעיה? מהי השאלה הכי חשובה? בעיות חופפות, בעיות קשורות
מאיפה להתחיל לפתור בעיות? איזו שאלה הכי חשובה? מאיזו שאלה להתחיל, איזו בעיה לפתור קודם? יחסי מטופל ומטפל, הדרכת מטפלים, מכנה משותף בין שאלות, מכנה משותף בין בעיות, איך לפתור בעיה? מהי השאלה הכי חשובה? בעיות חופפות, בעיות קשורות
מאיפה להתחיל לפתור בעיות? איזו שאלה הכי חשובה? מאיזו שאלה להתחיל, איזו בעיה לפתור קודם? יחסי מטופל ומטפל, הדרכת מטפלים, מכנה משותף בין שאלות, מכנה משותף בין בעיות, איך לפתור בעיה? מהי השאלה הכי חשובה? בעיות חופפות, בעיות קשורות איך להחליט מאיזו בעיה להתחיל לטפל? כאשר יש לאדם כמה בעיות שונות, בין אם מדובר בטיפול פסיכולוגי, אימון אישי או אפילו בעיה רפואית, עולה השאלה: באיזו בעיה להתחיל לטפל קודם? אליעד כהן מדגיש שיש לגשת לנושא דרך הסתכלות רחבה יותר, להבחין בקשרים הקיימים בין הבעיות ולהגדיר את סדר הטיפול על פי כך. הרעיון המרכזי הוא לא לגשת לכל בעיה בנפרד באופן שטחי, אלא לחפש מכנה משותף בין הבעיות ולהגיע לבעיה שורשית שתוכל להשפיע על כל היתר. מהם השיקולים בבחירת הבעיה הראשונה לטיפול? אליעד כהן מתאר כמה שיקולים חשובים שיש לקחת בחשבון כאשר מחליטים מאיפה להתחיל לפתור בעיות: הבעיה הכי מציקה למטופל - ניתן לשאול את האדם ישירות מה הדבר שהכי מציק לו, ובהתאם לכך להתחיל לטפל. יעילות הטיפול - לבדוק איזו בעיה ניתן לפתור בקלות או במהירות, והאם פתרונה יסייע לפתרון בעיות נוספות. התועלת הכוללת - לשקול איזו בעיה תביא הכי הרבה תועלת אם היא תיפתר קודם, ואיך זה ישפיע על איכות החיים הכוללת של המטופל. יכולת המטופל להכיל את הטיפול - עד כמה האדם מסוגל להתמודד כרגע עם הטיפול, כמה הוא פתוח, וכמה הוא מוכן לקבל את ההכוונה. הסיכוי לטפל בבעיה באופן מלא ומוחלט - לעיתים יש בעיות שניתן לפתור חלקית בלבד, אך הפתרון החלקי עשוי להיות משמעותי בפני עצמו. ... למצוא את המכנה המשותף או את הבעיה השורשית בין הבעיות, כי אז ניתן לפתור כמה בעיות במקביל. לדוגמה, אם למטופל יש בעיה של דיכאון ובעיה של ביטחון עצמי נמוך, ייתכן שהדיכאון הוא תוצאה של הביטחון העצמי הנמוך. במקרה כזה, טיפול בביטחון העצמי עשוי לפתור או להקל על הדיכאון. כהן מדגיש שהיתרון הגדול של גישה זו הוא שהיא מאפשרת טיפול ממוקד יותר, יעיל יותר ובעל השפעה עמוקה לטווח ארוך, במקום כיבוי שריפות נקודתי. איך לדעת מהי הבעיה השורשית? הדרך ... הבעיה השורשית היא על ידי חקירה לעומק של הבעיות שהאדם מציג. אליעד כהן מסביר שיש להסתכל על מכלול הבעיות שהמטופל מביא ולנסות לזהות את הקשרים ביניהן - לשאול שאלות כגון מה הוביל לבעיה הזאת? והאם יש משהו משותף לכל ... רואים קשר ברור בין הבעיות, אליעד מציע לבדוק מהי הבעיה שהכי פשוטה לפתרון או מהי הבעיה שהכי משמעותית עבור המטופל כרגע. ניתן לבחור לפתור קודם את הבעיה שפתרונה הוא הכי קל או הכי מועיל, גם אם היא אינה השורשית ... שמונעות מהאדם לחוש אושר ושלווה אמיתיים. איך לפתור בעיות שורשיות? מאיזו בעיה להתחיל לטפל? מכנה משותף בין בעיות הדרכת מטפלים מקצועית איך לזהות בעיות שורש? איך לקבוע סדר עדיפויות בפתרון בעיות? מהי השאלה הכי חשובה בטיפול?
2 גישות טיפוליות, מהי שיטת EIP? טיפול מתוך שלמות, מצא את ההבדלים, השיטה של אליעד כהן, שיטת הטיפול של אליעד כהן, 2 גישות של מורים רוחניים, טיפולים לשינוי הזהות המינית, התאבדות של מטופל, איך לא לגרום למטופל להתאבד? איך לגרום למטופל לא להתאבד? סגנונות של טיפול, גישות של מנטורים לחיים, טיפול מתוך חיסרון, איך לאהוב את עצמך? שנאה עצמית בגלל טיפול, להשתנות מתוך אהבה, לעשות שינוי מתוך אהבה, להשתנות מתוך בחירה, להשתנות מתוך שלמות, טעויות של מורים רוחניים
2 גישות טיפוליות, מהי שיטת EIP? טיפול מתוך שלמות, מצא את ההבדלים, השיטה של אליעד כהן, שיטת הטיפול של אליעד כהן, 2 גישות של מורים רוחניים, טיפולים לשינוי הזהות המינית, התאבדות של מטופל, איך לא לגרום למטופל להתאבד? איך לגרום למטופל לא להתאבד? סגנונות של טיפול, גישות של מנטורים לחיים, טיפול מתוך חיסרון, איך לאהוב את עצמך? שנאה עצמית בגלל טיפול, להשתנות מתוך אהבה, לעשות שינוי מתוך אהבה, להשתנות מתוך בחירה, להשתנות מתוך שלמות, טעויות של מורים רוחניים וכאן נסביר על 2 גישות טיפוליות, 2 גישות של מטפלים שהאדם רוצה להיעזר בהם, 2 גישות של יועצים, 2 גישות של מנטורים לחיים וכולי. ונסביר מה ההבדל בין השיטה ... האדם אל האושר והשנייה אל הסבל. ולמרות שנראה ששתיהן כאילו דומות, הן שונות. והעניין הוא, כך: בן אדם בא לטיפול כדי לטפל בבעיה שיש לו. דהיינו, הוא מניח שיש לו בעיה כלשהי. לדוגמה, בן אדם שרוצה לטפל בכך שיש לו בעיה רגשית, של רגישות יתר. דהיינו, שאותו אדם חושב שהוא רגיש יותר מידי והוא רוצה לטפל בבעיה שלו. דהיינו, הוא רוצה להפסיק להיות רגיש יותר מידי אלא להיות פחות רגיש. עד כאן הכל נשמע הגיוני וטוב ... כאן הכל נשמע הגיוני. אבל כאן יש 2 גישות ו2 דרכים איך להסתכל על העניין הזה. ואלו 2 גישות טיפוליות שונות לחלוטין אחת מהשניה, ואני אסביר. ברמת העיקרון, האדם אמר שיש לו בעיה של רגישות יתר. המטפל רוצה לעזור לאדם שתהיה לו פחות רגישות. דהיינו, גם המטפל וגם האדם מסכימים שיש כאן בעיה של רגישות יתר שרוצים לטפל בה. עד כאן הכל נשמע טוב והגיוני. אבל יש כאן 2 גישות שונות. גישה אחת היא הגישה הפשוטה, כפשוטם של דברים, היא בעצם מניחה שלאדם יש רגישות יתר + שרגישות יתר זו בעיה שצריכים לטפל בה. ומכך נובע שנעשה כל מאמץ אפשרי כדי לטפל בבעיה שהגדרנו. הגישה השניה אומרת, שמצד האמת אין שום בעיה, ושזה בסדר גמור ומושלם שיש לאדם רגישות יתר. ושהאדם לא חייב להפסיק את הרגישות יתר שלו. אלא שהאדם בוחר לרצות בבחירה חופשית מלאה, לטפל בכך שיש לו רגישות יתר. ואנחנו רוצים לעזור לבן אדם להגיע למצב שבו הוא ירגיש שיש לו שליטה על רגישות ... מתי ואיך הוא רוצה שתהיה לו רגישות יתר. דהיינו, הגישה הראשונה שהיא הגישה הכללית הפשוטה ביותר של כל היועצים והמטפלים וכולי, היא שכדי לעזור לאדם אנחנו נניח שיש לו בעיה שאנחנו רוצים לטפל בה. הגישה השלמה יותר והנכונה יותר, היא, שלאדם אין שום בעיה מצד האמת. אלא שהאדם בוחר להגדיר את המצב שלו, ... לעזור לו, מסתכל על ההתמכרות לפורנו כעל דבר גרוע מאוד, כעל אויב, כעל השטן, כעל משהו מאוד גרוע, שצריכים לטפל בו ולהיפטר ממנו. ואני אחדד: אני לא אומר שהגישה הנפוצה היא של אלימות וכעס כלפי המטופל. אני כן אומר שכל הגישות הן באלימות כלפי התופעה שבה רוצים לטפל. דהיינו, אנחנו לא נכעס ולא נשנא את ... שהיא הגישה הכללית, השורש שלה הוא, התפישה שיש טוב ורע. ושאם הגדרנו משהו כרע, אז אנחנו צריכים להתרחק ממנו ולטפל בו וכולי. והחיסרון המרכזי של הגישה הזאת, הגישה הנפוצה ביותר, הוא שהיא עשויה לגרום לאדם לשנוא את עצמו ולכעוס על ... מהתקפי זעם, אלא ננסה להכיל אותו וכולי. אבל אנחנו נסכים איתו שהתקפי זעם והתקפי עצבים, זאת אכן מחלה שצריכים לטפל בה. ומה יקרה אם אותו אדם יתקשה לטפל בבעיה שלו? מה יקרה אם אותו אדם לא יצליח לטפל ברגישות יתר שלו? אז כמובן שתקרה תופעה הפוכה, שבה האדם מתמלא בכעס עצמי, על עצם זה שהוא בכעס. והאדם מתחיל ... מתוך המקום הזה האדם בוחר איך הוא רוצה לחיות ואיך הוא רוצה לצמצם את הרצון שלו וכולי. וכמובן שכאשר המטופל מגיע עם בעיה של חרדה חברתית לדוגמה, אז ברור שאנחנו לא ננסה להשאיר אותו עם הבעיה של החרדה החברתית שלו. אבל לאורך כל הטיפול, יש מסר לתת מודע שעובר אל המטופל. והשאלה היא, האם המסר הוא שאתה חולה במחלה שצריכים לטפל בה ושהיא רק רעה ושאתה חייב להיפטר ממנה. או שהמסר הוא של הכלה, שנעזור לך להיות מסוגל לשלוט בתכונה שיש ... מתוך מקום של שנאה וכעס על התכונה שהאדם מנסה לשנות. וכן על זה הדרך, ניתן לראות את העניין של טיפולי המרה וטיפולים לשינוי הזהות המינית וכיוב, שהוציאו אותם אל מחוץ לחוק. כי רוב ככל המטפלים בעניינים האלו, הם כמובן שונאים את הרעיון שגבר חושב שהוא אישה או שהאישה חושבת שהיא גבר וכיוב. ורובם ככולם הומופובים ... אסון שגבר נמשך לגבר או אישה נמשכת לאישה וכיוב. ולכן הם פועלים מתוך שנאה, עד כדי כך שלפעמים גורמים למטופל להתאבד וכיוב, מרוב שנאה עצמית של האדם כלפי עצמו. ומצד האמת, במה תלוי האם ובאיזו גישה המטפל שלך יטפל ...
הדרכת מטפלים, הזדהות של המטפל עם המטופל, איך לא להרגיש רע מהבעיות של המטופל? הדרכת פסיכולוגים, הדרכת פסיכותרפיסטים, איך לא לקחת איתך את הבעיות של המטופל? איך לא להרגיש רע מהזדהות עם המטופל? גישות טיפוליות
הדרכת מטפלים, הזדהות של המטפל עם המטופל, איך לא להרגיש רע מהבעיות של המטופל? הדרכת פסיכולוגים, הדרכת פסיכותרפיסטים, איך לא לקחת איתך את הבעיות של המטופל? איך לא להרגיש רע מהזדהות עם המטופל? גישות טיפוליות
הדרכת מטפלים, הזדהות של המטפל עם המטופל, איך לא להרגיש רע מהבעיות של המטופל? הדרכת פסיכולוגים, הדרכת פסיכותרפיסטים, איך לא לקחת איתך את הבעיות של המטופל? איך לא להרגיש רע מהזדהות עם המטופל? גישות טיפוליות איך מטפל יכול לא להרגיש רע מהבעיות של המטופלים? מטפל, בין אם הוא פסיכולוג, פסיכותרפיסט, מאמן או ... המטפל חווה את רגשות המטופל ומרגיש את הסבל שלו כאילו היה סבלו שלו. אם המטפל יזדהה בצורה מוחלטת עם המטופל, הוא עלול להתחיל לחוות את הסבל של המטופל ולהימשך אליו, ובכך להיתקל בקשיים רגשיים ובסכנה להיפגע מהמצב. דימוי לכך הוא ... במצב זה, אלא רק בהבנה שהמטופל מרגיש שהוא לא יכול לשנות את רגשותיו. למה המטפל לא צריך לשנות את המטופל? הבעיה של המטופל איננה הסבל עצמו, אלא תחושת האין ברירה. המטפל לא אמור להציל את המטופל, אלא להראות לו שהוא ... להכיר בכך שהוא יכול לבחור את רגשותיו, ושאין חובה להרגיש רע או להישאר במצב זה. הקשר בין טיפול להבנה שהמטופל הוא אלוהים אם המטפל מבין שהמטופל הוא ישות אינסופית שבחר לחוות סבל, הוא יכול להראות לו שהוא יכול לבחור להפסיק את הסבל. גישה זו מדברת על ... ולהראות לו שהוא יכול לשנות את המצב שלו מתוך תובנה שהכל מושלם כפי שהוא. מהו טיפול נכון? הגישה הנכונה בטיפול היא לא לנסות להציל את המטופל, אלא להוביל אותו להבנה שהוא לא צריך להציל את עצמו. ברוב המקרים, המטפל רואה ... מגיע רק מההבנה שהמטופל לא בוחר את רגשותיו. מה חשוב לדעת על טיפול ממקום של הזדהות בריאה? הזדהות עם המטופל היא חיונית, אך צריך לעשות זאת מתוך מקום שבו המטפל מבין שהמצב של המטופל הוא לא רע או בעייתי, אלא שהמטופל פשוט שכח שהוא יכול לבחור את רגשותיו. המטפל טוב לא מרגיש רע מהבעיות ... להציל את המטופל, אלא להחזיר לו את הבחירה, וללמד אותו שהוא יכול לשנות את רגשותיו ולבחור במציאות שונה. איך לטפל במטופלים? הזדהות רגשית בטיפול האם מטפל יכול לא להרגיש רע? גישות טיפוליות המטפל כמיכל איך למנוע הזדהות רגשית עם מטופל? איך מטפל יכול לא ... שלהם. השאלה היא איך אפשר לעזור לאחרים מבלי לקחת את הסבל שלהם על עצמנו ולסבול יחד איתם? האם ניתן לטפל באנשים מבלי להזדהות איתם? אפשרות אחת היא להתנהג כמו רובוט. לדוגמה, כשמישהו מחפש בגוגל איך להתאבד?, גוגל לא מרגיש רע ... יתייחס לאנשים כמו מכונה, ללא הזדהות רגשית, לכאורה הבעיה נפתרה - אך זו אינה גישה שעובדת בטווח הארוך, כי טיפול הוא מקצוע שדורש הזדהות, אחרת זה יהיה משעמם וחסר משמעות. מטפל שמנותק לחלוטין רגשית עלול להרגיש חסר משמעות בעבודתו. אם ... כאילו היא הבעיה האישית שלו. הסכנה שבהזדהות רגשית מוחלטת מצד שני, אם המטפל יזדהה באופן מוחלט עם הבעיה של המטופל, הוא עלול לסבול בעצמו. למשל, אם מישהו מספר שהוא בדיכאון ורוצה להתאבד, והמטפל מזדהה איתו לחלוטין, הוא בעצמו יתחיל לחוש ... של המטופל - אבל מבלי להרגיש מזה רע. איך זה אפשרי? התשובה היא שהמטפל צריך להגיע לתובנה שהמצב של המטופל הוא מושלם כפי שהוא. למשל, אם מטופל אומר אני בדיכאון ורוצה למות, המטפל צריך להיות מסוגל לדמיין את עצמו חווה ... שלם עם זה. כלומר, להבין שאין באמת רע בכך שמישהו מרגיש רע. אם אתה כמטפל מסוגל לחשוב שהמצב של המטופל הוא מושלם כפי שהוא, אז גם כשאתה מזדהה איתו לחלוטין, זה לא פוגע בך. למה לעזור למטופל אם מצבו מושלם? אם באמת הכל מושלם ואין בעיה, למה בכלל לעזור למטופל? התשובה היא שהמטרה האמיתית של מטפל טוב היא לא לשנות את המצב של המטופל, אלא לתת לו בחירה. הבעיה של המטופל היא לא בכך שהוא סובל, אלא בכך שהוא מרגיש שהוא חייב לסבול. המטפל לא צריך להציל את המטופל, אלא להראות ... למטופל להגיע להבנה הזו, הוא בעצם משחרר אותו מהכבלים הרגשיים שלו. איך גישה כזו משנה את חוויית הטיפול? רוב המטפלים עובדים מהנחת יסוד שהמטופל באמת בבעיה, ולכן הם מרחמים עליו ורוצים להציל אותו. אך גישה זו שגויה, כי היא רק מחזקת את האמונה של ... שהוא יכול לבחור איך להרגיש, ולכן הוא עוזר לו להיזכר בכך. כשמטופל אומר אני בדיכאון כי עזבו אותי, רוב המטפלים ינסו להוציא אותו מהדיכאון, אבל מטפל טוב באמת יראה לו שהוא יכול לבחור אם להיות בדיכאון או לא. הוא יראה לו שאין בעיה אמיתית במצב שלו, אלא רק בתפיסה שלו את המצב. הקשר בין טיפול נכון לבין ההבנה שהמטופל הוא אלוהים אם מטפל היה מבין שהוא אלוהים, במובן שהוא בוחר את כל מה שקורה לו, אז כשהוא היה רואה מטופל, הוא היה מבין שגם המטופל הוא אלוהים. כלומר, המטופל הוא ישות אינסופית שבחרה לחוות סבל, והיא יכולה גם לבחור אחרת. כאשר מטופל בא לטיפול ואומר יש לי בעיה, מה שהוא בעצם אומר זה אני לא אלוהים, אני לא בוחר את מה שקורה לי. אבל אם המטפל מבין שהמטופל הוא למעשה אלוהים שהתנתק מהידיעה שהוא שולט במציאות שלו, אז הוא יכול להראות לו את זה. הגישה הנכונה בטיפול: לא ... אחרים, כי הוא יודע שהסבל הוא לא בעיה אמיתית. הוא יודע שהמטופל יכול לבחור אחרת. ולכן, כשהוא עובד עם מטופל, הוא לא מנסה להוציא אותו מהמצב, אלא רק מראה לו שהוא יכול לבחור. סיכום כדי שמטפל לא ירגיש רע מהבעיות ... לחלוטין, אבל לא להרגיש רע מההזדהות, כי הוא מבין שאין באמת בעיה. כאשר מטפל מצליח להבין זאת, הוא יכול לטפל באחרים מתוך שלווה, ללא סבל וללא עומס רגשי. איך להיות מטפל טוב? איך להתמודד עם רגשות שליליים? מהי משמעות הבחירה החופשית? איך לעזור לאנשים מבלי להיפגע רגשית? איך לשלוט בתודעה ולהיות מאושר? האם לטפל באנשים? האם אני יכול לטפל באנשים? האם אני יכול לעזור לאנשים? יחסי מטופל מטפל, בעיות של מטפלים, הדרכת פסיכיאטרים, סבל של מורה רוחני, בעיות של מורה רוחני, האם להזדהות עם המטופל? איך להזדהות עם המטופל? הזדהות רגשית, להציל את המציל, להציל את העולם, בודהיזם, גישות של מטפלים, איזה מטפל מומלץ? הזדהות מטופל מטפל, סכנות בטיפול באנשים, האם אני מתאים לטפל באנשים? להקשיב לבעיות של אנשים, אלוהים בא לטיפול, אלוהים מטפל באנשים, מורה רוחני מואר, המטפל כאלוהים, האם המטפל רוצה לעזור ... לנעלי הזולת, תקשורת בין אישית, הזדהות יתר עם המטופל, אמפתיה בטיפול, מטפל אמפתי, כשל אמפתי, ההבדל בין אמפתיה והזדהות בטיפול, המטפל כמיכל, רגשות המטפל בטיפול, יחסי מטפל מטופל גבולות, בדידות המטפל, הכלה בטיפול, אמפתיה בטיפול פסיכולוגי, טיפול למטפלים, טיפול לפסיכולוגים, בעיות של פסיכולוגים, איך לבחור מטפל? איך לבחור פסיכולוג? איך לבחור פסיכותרפיסט? שיקולים בבחירת מטפל, איך לבחור ...
חרדת מטפלים, מפחד לטפל באנשים, מפחד לייעץ לאנשים, מפחד לתת יעוץ לאנשים, מפחד להיות מטפל, איך להיות מטפל? מה טיפול יכול לתת לך? סוגים של טיפול, איפה ללמוד טיפול? להיות מאמן אישי, ללמוד אימון, ללמוד NLP
חרדת מטפלים, מפחד לטפל באנשים, מפחד לייעץ לאנשים, מפחד לתת יעוץ לאנשים, מפחד להיות מטפל, איך להיות מטפל? מה טיפול יכול לתת לך? סוגים של טיפול, איפה ללמוד טיפול? להיות מאמן אישי, ללמוד אימון, ללמוד NLP
חרדת מטפלים, מפחד לטפל באנשים, מפחד לייעץ לאנשים, מפחד לתת יעוץ לאנשים, מפחד להיות מטפל, איך להיות מטפל? מה טיפול יכול לתת לך? סוגים של טיפול, איפה ללמוד טיפול? להיות מאמן אישי, ללמוד אימון, ללמוד NLP מהי חרדת מטפלים ואיך היא נוצרת? חרדת מטפלים היא פחד שאנשים חווים כאשר הם רוצים לעסוק בטיפול, ייעוץ או אימון אישי, אך חוששים מלתת פתרונות או עצות שגויות לאחרים. אנשים הסובלים מחרדה זו רוצים לעסוק במגוון תחומים כגון טיפול זוגי, טיפול אישי, טיפול בחרדות, אימון עסקי או NLP, אבל מתקשים בפועל להתחיל לטפל כי הם מפחדים לקחת אחריות על התוצאות של הטיפול שלהם. ... כסף. התשלום יוצר תחושה מוגברת של אחריות, ומכיוון שהאדם יודע שיש סיכוי שהוא עלול לטעות, הוא חושש לאכזב את המטופל. באופן פרדוקסלי, דווקא מי שפחות חושב לעומק או פחות ישר עם עצמו עלול לחוש פחות חרדה, כי הוא לא מודע מספיק לאפשרות שהוא טועה. כיצד יושר וחשיבה ביקורתית יכולים להגביר חרדה אצל מטפלים? מטפל או מאמן אישי שמודע מאוד ליכולת שלו לטעות עלול לפתח חרדה משום שהוא מבין שהוא לא יכול להבטיח ... לא ישר מספיק כדי להודות באפשרות שהייעוץ שלו לא נכון או לא מתאים למצב. איך אפשר להתגבר על חרדת מטפלים באמצעות הגדרת גבולות? הדרך להתגבר על הפחד הזה היא להגדיר באופן ברור מה בדיוק המטפל מספק למטופל, ולהימנע מלהבטיח דברים שלא בטוחים: להבהיר למטופל שהטיפול הוא תהליך של חקירת האמת ולא בהכרח פתרון קסם. להדגיש שאתה כמטפל לא מבטיח תוצאות, אלא מציע לעזור לבדוק מה ... המציאות לא תשתנה בפועל. כשאתה כמטפל לא מתיימר לספק משהו שאינך בטוח בו, ואין הבטחות שווא, לא נוצרת חרדה מהטיפול. המטופל מבין שאתה שותף לבדיקת האמת ולא מוכר לו הבטחות לא ריאליות. האם תעודות והסמכות בטיפול באמת מפחיתות חרדה? אנשים רבים חושבים שכאשר הם יקבלו תעודה או הסמכה בטיפול, אימון או NLP, זה יפחית את החרדה ... נובעת מהספק הפנימי שלו לגבי יכולותיו האמיתיות. כיצד אפשר להיות בטוח יותר כמטפל באמצעות חיפוש האמת? כדי להרגיש בטוחים בטיפול, ההמלצה המרכזית היא להשתמש בגישה של חיפוש ובירור האמת: הפרד בין העובדות בפועל לבין הפרשנות של המטופל. שאל את המטופל: האם אתה בטוח שזאת הבעיה האמיתית?, או אולי יש פתרון אחר שלא חשבת עליו? הימנע מהסתמכות בלעדית על תיאוריות או ... הוא לא מציג למטופל פתרון ודאי אלא תהליך של בדיקה וגילוי. כיצד שיטת חיפוש האמת יכולה להקל על פחד הטיפול? השיטה הזאת מפחיתה חרדה כי המטפל יודע שהוא לא משקר ולא מגזים. הוא פשוט מציג דברים כפי שהם ומסייע למטופל לבדוק לעומק את מצבו. כך, גם אם לא נמצא פתרון חיצוני, עצם הבירור של האמת יכול לשפר את תחושת המטופל ביחס לבעיה. חשוב להבהיר שלעתים התהליך יכול להיות מלווה בכל מיני מונחים או מילים כדי להקל על המטופל, אך המהות ... לבחור שיטת טיפול שמתאימה לך? האם אפשר לטפל בחרדות בעזרת לימודי NLP? דרכים להתמודד עם פחד מכישלון מהי חרדת מטפלים וממה היא נובעת? חרדת מטפלים היא מצב נפוץ שבו אנשים שרוצים לעסוק בטיפול, אימון אישי או ייעוץ חווים פחד וחרדה גדולה מלטפל באחרים. אנשים רבים ... החרדה: המטפל לא צריך להתחייב למשהו שהוא לא בטוח שיוכל לספק. במקום להבטיח הצלחה ודאית, המטפל צריך להדגיש למטופל שהטיפול הוא תהליך של בירור משותף של האמת, שבו: המטפל והמטופל יחד בודקים את העובדות ואת הפרשנויות למצב. לא מתחייבים בוודאות ... הזה, כאשר המטפל פועל בכנות ואינו מבטיח דברים שהוא לא יכול להבטיח, הוא לא יחוש פחד או חרדה מפני הטיפול. האם תעודות ושיטות טיפול מוכרות יכולות להפחית את החרדה? אליעד מסביר שרבים חושבים שהשגת תעודות או הסמכות בשיטות טיפול או באימון אישי יפחיתו את החרדה שלהם כמטפלים. בפועל, אדם ישר ומודע עדיין יתהה אם התעודה באמת מעידה על יכולתו לטפל, והאם השיטה שלמד אכן נכונה לכל מצב ... ומרגישים בטוחים יותר? אליעד מציג את הליבה האמיתית של טיפול מוצלח, שמבוססת על בירור האמת בצורה ישירה ומדויקת עם המטופל. הוא ממליץ למטפלים לא להיצמד לתיאוריה אחת או לתהליך קבוע מראש (כמו 12 צעדים), אלא תמיד לבדוק לעומק את המצב הייחודי של המטופל באמצעות השאלות הבאות: מהן העובדות האמיתיות ומה הן רק הפרשנויות של המטופל? האם המטופל בטוח שהבעיה שהוא מתאר היא אכן הבעיה האמיתית? האם המטופל בדק את כל הפתרונות האפשריים? האם יש דברים במצב שאינם ניתנים לשינוי חיצוני, אך אפשר לשנות את ההרגשה הפנימית ביחס ... מבין שאין כאן הבטחה להצלחה של מאה אחוז, אלא יש כאן תהליך אמיתי וכנה של בירור משותף. מה גורם למטפלים לחשוש מעצמם ומהגישה שלהם? אליעד מסביר בפשטות שחרדת המטפלים נובעת מכך שהמטפל משקר לעצמו או למטופל במשהו. החרדה מופיעה רק אם המטפל מתיימר לתת פתרונות או תוצאות שהוא לא בטוח שיוכל לספק. ברגע שהמטפל ישר לגמרי ... יהיה בטוח בעצמו ובגישתו כי הוא יודע שהוא פועל ביושר ובשקיפות מוחלטת מול המטופל. אליעד מסכם שהגישה הטובה ביותר לטיפול היא הגישה של חקירת האמת: כל מה שצריך זה לבדוק יחד עם המטופל את כל ההיבטים של המצב, ללא התחייבות מראש לתוצאה מסוימת. מטפל שפועל כך ירגיש בטוח ולא יחווה חרדת מטפלים, כי הוא אינו מסתיר שום דבר ואינו מתיימר להיות משהו שהוא לא. איך לפתח ביטחון עצמי כמטפל? אימון אישי ... האם אפשר לטפל בחרדות בעזרת לימודי NLP? דרכים להתמודד עם פחד מכישלון מהי חרדת מטפלים וכיצד היא נוצרת? חרדת מטפלים היא פחד של אדם מלהעניק טיפול או ייעוץ לאחרים. רבים שואפים לעסוק בטיפול אישי, טיפול זוגי, טיפול בחרדות, טיפול עסקי, אימון אישי או NLP, אך חוששים לתת עצות או לקחת אחריות על הפתרונות שיציעו. אחד ההסברים לתופעה ... להבטיח תוצאות. כך נוצרת חרדה מהצורך לעמוד בציפיות המטופלים, במיוחד אם גובים תשלום עבור השירות. איך להתגבר על פחד מטיפול בעזרת הגדרת גבולות ברורים? הפתרון הראשון הוא לא להתיימר להבטיח למטופל משהו שאינך בטוח שתוכל לעמוד בו. אם תציג את ... שהיא. מדוע תעודות ושיטות מוכרות לא תמיד מספקות ביטחון? יש אנשים הסבורים כי קבלת תעודה או הסמכה רשמית בתחום הטיפול, האימון או ה - NLP תעלים את חרדת המטפלים. בפועל, אדם ישר עדיין ישאל את עצמו: האם התעודה באמת מבטיחה שאני יודע מה נכון? האם השיטה שלמדתי נכונה עבור ... באמת קורה עם המטופל, ואיך אזהה את הפתרון הנכון עבורו? כיצד לברר את האמת בטיפול ולהרגיש בטוח יותר? ליבת הטיפול המומלצת היא גישה של בדיקת האמת: להפריד בין עובדות (מה קרה בפועל) לבין פירושים (איך המטופל תופש את מה שקרה). לשאול את המטופל: האם אתה בטוח שזאת הבעיה האמיתית? או האם אתה בטוח שאין פתרון אחר?. לא להסתמך רק על תיאוריה אחת או על 12 שלבים קבועים, אלא לוודא כל פעם מה מתאים למטופל המסוים. להיות פתוח לאפשרות שאולי המצב לא ניתן לשינוי חיצוני, אך עדיין ניתן לשפר את תחושת המטופל ביחס לבעיה. ברגע שמטפל מחויב לחיפוש האמת במקום להבטחות שווא, הוא לא צריך לפחד מטעות או מכישלון. הוא משתף את המטופל בגישה של בדיקה והבנה הדדית, והמטופל מבין שאין כאן הבטחה למאה אחוז הצלחה אלא מאמץ כנה לברר יחד את הדרך ... בטיפול לעזור לאחרים טיפול זוגי טיפול אישי טיפול חרדתי טיפול עסקי לא יודע משהו רוצים לעזור והם חרדים להתעסק בטיפול ביעוץ הוא מפחד לייעץ הוא מפחד לטפל, עכשיו מי לא מפחד לייעץ נגיד קוף לא מפחד לייעץ נכון לא יודע ...
ניהול תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים
ניהול תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים
... הדואר הנכנס, לפי אליעד, משמשת כמו הכניסה למשרד. כל מייל חדש הוא כמו אדם שנכנס למשרד ומחכה לפגישה או טיפול. בדיוק כפי שנחלק לאדם הפונה מקום לשבת ולהמתין לפגישה, כך על המיילים בתיבת הדואר הנכנס לקבל טיפול מיידי. אליעד מדגיש כי השארת מיילים בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בהם יוצרת חוסר סדר ובלבול, כפי שלפני אדם שנכנס למשרד אין מקום ויש בלגן עם המתנה לפגישות. כיצד למנוע דואר לא מטופל? ההמלצה המרכזית של אליעד היא שהמיילים בתיבת הדואר הנכנס צריכים להטופל מיד עם קבלתם. כל מייל שתקבל - יש להחליט מיידית מה לעשות איתו: להעביר אותו למישהו אחר, לשייך אותו למשימה או לסיים את הטיפול בו. ברגע שמטפלים במייל, הוא צריך לצאת מיידית מהאינבוקס ולהעבור לתיקיה מתאימה, כך שנמנע מצב שבו המיילים יתערבבו עם מיילים שכבר טופלו. אליעד ... להשאיר מיילים בתיבת הדואר הנכנס שלא טופלו - זה יכול ליצור בלגן ולהעמיס על המערכת. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? אם לא מטפלים במייל בזמן, הוא עלול להיתקע בתיבת הדואר הנכנס ולא להתעדכן. זה יוצר בלבול ועמסה כאשר תיבת הדואר לא מופרדת בין ... לא טופלו. כל מייל שלא הוצא מהאינבוקס ייצור ערבוב ובלגן, ומיילים חשובים עלולים להיאבד או להתעכב. מה התהליך הנכון לטיפול במיילים? אליעד מסביר שהמפתח בניהול אפקטיבי של דואר אלקטרוני הוא ההחלטה המיידית על כל מייל. כל אימייל צריך להיות מנותב לפעולה, משימה, או לתיקייה מסוימת. ברגע שמטפלים בו, יש להוציא אותו מהאינבוקס. על פי גישה זו, על העובד או האדם להוציא את המיילים מהמקום שבו הם ממתינים, כך שלא יוותרו מיילים לא מטופלים. האם זה באמת חשוב? החשיבות של ניהול נכון של הדואר הנכנס, לפי אליעד, היא קריטית לשמירה על סדר ואפקטיביות ... היום - יום. תיבת הדואר הנכנס משמשת כשער לכל המשימות והפניות, ואם לא נתנהל בצורה מסודרת, כל מייל שלא מטופל בזמן יכול לגרום לעיכובים בתהליכים ולהחמיץ פניות חשובות. ניהול תהליכים עסקיים ניהול זמן מחשוב תהליכים ניהול דואר אלקטרוני התייעלות עסקית ... באופן שמונע מצבים בהם מיילים חשובים ילכו לאיבוד או לא יטופלו כראוי. אליעד מסביר את החשיבות בהבנת התהליך של טיפול באימיילים כדי להימנע מבעיות אלו. מהי מטרת תיבת הדואר הנכנס? תיבת הדואר הנכנס משמשת כמעין כניסה למשרד. כאשר אדם נכנס למשרד, הוא עלול להיתקל במצבים שבהם הוא מחכה לפגישה או לתשובה ממישהו. התהליך של טיפול במיילים הוא דומה. כל אימייל חדש שמגיע לתיבת הדואר הנכנס דומה לאדם שנכנס למשרד ואינו יודע האם טיפלו בו או לא. המטרה היא לא להשאיר אף אימייל בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בו. כאשר אימיילים לא מטופלים, הם נכנסים לתוך תיבת הדואר הנכנס ומלכדים את כל המיילים שניתן היה לטפל בהם. כיצד למנוע דואר לא מטופל? אליעד מציע שאסור להשאיר שום מייל בתיבת הדואר הנכנס לאחר שנעשה איתו משהו. ברגע שהמייל נפתח והוחלט מה לעשות ... יוצר בלבול אלא גם יכול לגרום למיילים שלא טופלו בזמן להיבלע בתוך המיילים שכבר הושלמו. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? כאשר אדם נכנס לאינבוקס, הוא מוצא שם לא רק מיילים שטופלו, אלא גם מיילים שעדיין לא הוחלט מה לעשות איתם. אם לא מטפלים במיילים מיד לאחר קריאתם, יש סיכון שהמיילים יישארו באינבוקס ויתערבבו עם מיילים אחרים. זה יוצר בלגן ומעמיס על המערכת. לכן, הדרך הנכונה היא להפריד בין המיילים שטופלו לבין המיילים שעדיין מחכים לטיפול. מה התהליך הנכון לטיפול במיילים? לכל מייל שנכנס לאינבוקס יש לטפל באופן מיידי ולקבוע מה לעשות איתו. כל מייל צריך להיות מנותב לעבודה או משימה אחרת, או לחלופין להסגר כסיים. ברגע ... תיבת הדואר הנכנס היא השלב הראשון של כל המשימות - היא האזור שבו כל הדברים מתחילים. כל מייל שלא מטופל מיד ישאר שם ויעכב את התהליך, ולכן חשוב כל הזמן לבדוק ולהוציא את המיילים שטופלו מהאינבוקס. ניהול תהליכים עסקיים ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על יסודות השכנוע, יסודות המכירה, יסודות ההשפעה, יסודות הנאום, יסודות המנהיגות, יסודות הרטוריקה, מחויב או אפשרי, אובייקטיבי או סובייקטיבי, גם או רק, ספק או וודאות, טיפול בהתנגדויות, אומנות השכנוע
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: מטופל, כעס ועצבים? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם לחץ? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? דיכאון? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: מטופל, איך למצוא זוגיות? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בזוגיות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לעשות יותר כסף? איך להעריך את עצמך? איך לשנות תכונות אופי? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לחנך ילדים? איך לקבל החלטות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להיות מאושר ושמח? איך להיגמל מהימורים? איך לפרש חלומות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשתול מחשבות? איך לשפר את הזיכרון? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך ליצור אהבה? איך להצליח בראיון עבודה? איך לנהל את הזמן? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לא להישחק בעבודה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה העולם קיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם הכל אפשרי? האם יש משמעות לחיים? האם לדומם יש תודעה? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם אפשר לדעת הכל? איך להנות בחיים? איך נוצר העולם? איך להיות הכי חכם בעולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? אולי אנחנו במטריקס? למה לא להתאבד? האם באמת הכל לטובה? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש בחירה חופשית? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי להרזיה, מטפל רוחני, אימון אישי לימודים בתחום מטופל - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3594 שניות - עכשיו 30_08_2025 השעה 15:48:54 - wesi1