אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה מטופלים ✔יסודות השכנוע, יסודות המכירה, יסודות ההשפעה, יסודות הנאום, יסודות המנהיגות, יסודות הרטוריקה, מחויב או אפשרי, אובייקטיבי או סובייקטיבי...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
28:49יסודות השכנוע, יסודות המכירה, יסודות ההשפעה, יסודות הנאום, יסודות המנהיגות, יסודות הרטוריקה, מחויב או אפשרי, אובייקטיבי או סובייקטיבי, גם או רק, ספק או וודאות, טיפול בהתנגדויות, אומנות השכנוע
מהו עיקרון המחויב והאפשרי בשכנוע?

עיקרון המחויב והאפשרי מהווה יסוד מרכזי בשכנוע, מכירה ומשא ומתן. עיקרון זה טמון בהבנה שכל רעיון יכול להיתפס בשני אופנים עיקריים: מחויב, כלומר, כוודאות או דבר שמוכרחים להאמין בו, או אפשרי, שמשדר ספק או גמישות. כשבן אדם בטוח בדבר כלשהו, הוא מציג אותו כוודאי, כאשר הוא בספק, הוא מציג את המחשבה כ"אולי". בעניין זה, כל רעיון יכול להתפרש כמחויב (כמו "אני חייב את המוצר הזה") או אפשרי (כמו "אולי אני צריך את המוצר"). המטרה היא לשדר ללקוח או למישהו אחר שהפעולה או ההחלטה שהציעו לו היא לא רק אופציה אלא מחויבת ונדרשת.

איך השימוש בעיקרון משפיע על מכירות?

במכירות, הרצון הוא לגרום ללקוח להאמין שהוא חייב את המוצר ושהוא לא יכול להסתפק במשהו אחר. הצגת המוצר כ"מחויב" ולא כ"אפשרי" משדר ללקוח שהוא חייב לרכוש אותו. לדוגמה, במקום לומר "נראה לי שהמוצר טוב", יש להצהיר "המוצר הזה הכרחי עבורך". כל הצגת הספק או האפשרות תהפוך את ההחלטה לעמומה ותגביר את הסיכוי שהלקוח יימנע מלקנות.

כיצד מטפלים בהתנגדויות באמצעות עיקרון המחויב והאפשרי?

במצב שבו לקוח מציג התנגדות, כמו "זה יקר לי", כדאי להפוך את ההתנגדות ל"אפשרי" ולא למחויב. במקום לומר "זה יקר וזהו", יש לומר "אולי זה נראה לך יקר, אבל אולי יש בזה תועלות נוספות". בכך ההתנגדות מומרת לאפשרות, וקל יותר לשוחח על יתרונות נוספים של המוצר מבלי לסתור את מה שאמר הלקוח.

מה הקשר בין מחויב ואפשרי לאובייקטיבי וסובייקטיבי?

עיקרון המחויב והאפשרי מקביל לעקרונות של אובייקטיבי מול סובייקטיבי, וודאי מול ספק. כאשר אומרים "ככה זה תמיד" מציגים רעיון כאובייקטיבי (מחויב), אך אם אומרים "לדעתי זה ככה", הרעיון נתפס כיותר סובייקטיבי (אפשרי). בדיוק כמו בהפגת התנגדות, כאשר רוצים להוריד את עוצמת ההתנגדות, יש להפוך אותה לסובייקטיבית ("בעיניך זה ככה") ולהציג את הדעה שלנו כאפשרית ("אולי זה ככה").

איך מעבירים את הלקוח ממחויב ואפשרי לסגירת עסקה?

למעבר מהתנגדות לסגירת עסקה, יש לנקוט בגישה של "גם וגם" כאשר הלקוח מציג התנגדות. לאחר מכן, במטרה להגיע להסכמה ולסגור את העסקה, יש להחזיר את השיחה ל"מחויב" ולהציג את הרעיון כ"לא ניתן להימנע ממנו". ברגע שהלקוח מקבל את הרעיון כוודאי, הוא נטה לפעול בהתאם ולהשלים את העסקה.

דוגמאות ליישום מחויב ואפשרי בחיים היומיים

יש לשים לב בשיחה יומיומית להבדלים בין "גם וגם" לבין "רק". לדוגמה, כאשר אומרים "עכשיו יום" הכוונה היא לרק יום, בעוד שאם אומרים "עכשיו יום, ואולי לילה", הרעיון פתוח לאפשרות אחרת. אותו הדבר קורה בהתנגדויות - במקום לטעון באופן חד משמעי שמה שמישהו אומר לא נכון, ניתן להוסיף "גם וגם" ולטעון שיש מקום לראות את הדברים גם בצורה אחרת. במצבים של סגירת עסקה, הכרחי לחזור לרמת המחויב ולשדר כי אין אפשרות אחרת.

סיכום העיקרון המחויב והאפשרי בשכנוע

השימוש בעיקרון המחויב והאפשרי מאפשר גמישות והכוונה מדויקת בכיצד להתמודד עם התנגדויות ולהוביל לפעולה. בין אם מדובר בשיחה עם לקוח, בעבודה עם ילדים או בניהול משא ומתן, חשוב להבין מתי להציג רעיון כוודאי ומתי להפוך התנגדות לאפשרית, כך שנוכל להוביל את השיחה לכיוון הרצוי.
מדוע עיקרון המחויב והאפשרי חשוב כל כך בשכנוע?

עיקרון המחויב והאפשרי הוא בסיס לכל פעולה של שכנוע, מכירה או משא ומתן. אפשר לראות שכל רעיון בעולם מוצג או כמחויב, כלומר, וודאי וחייב להיות כך, או כאפשרי בלבד, כלומר, דבר שאולי נכון ואולי לא. כשבן אדם בטוח ברעיון שלו (מחויב) - הוא מדבר עליו כמשהו וודאי. לעומת זאת, כאשר הוא מסתפק (אפשרי) - הוא מדבר על זה כעל משהו שאולי נכון ואולי לא.

איך חלוקה למחויב ואפשרי משפיעה על קבלת החלטות?

אפשר לתת דוגמה: לקוח חושב על מוצר מסוים, ויכול להחזיק בשתי עמדות שונות כלפיו. הוא יכול להגיד "אני חייב את המוצר הזה" (מחויב) או "אולי אני צריך את המוצר" (אפשרי). ככל שהלקוח מרגיש שהמוצר נחוץ לו באופן מחייב, כך יגדל הסיכוי שירכוש אותו. כשמישהו לא רואה סיבה וודאית לפעול, הוא עלול להישאר במצבו הנוכחי ולא לשנות דבר. לכן, אם רוצים לחתום עסקה, חשוב להביא את הלקוח למצב שהוא משוכנע לחלוטין שהפעולה "מחויבת" עבורו.

כיצד משתמשים בדיבור מחויב ואפשרי במכירות או במשא ומתן?

במצב של מכירה, רוצים שהלקוח יאמין בצורה מוחלטת שהוא זקוק למוצר, ולכן מציגים את הצורך כ"מחויב". לדוגמה:
  • בזמן הסבר על המוצר, יש להימנע מביטויים של ספק כמו "נראה לי שהמוצר טוב" או "אולי זה יעזור לך". במקום זאת, אומרים "המוצר הזה הכרחי עבורך", "זה חייב להתאים לך".
  • אם הלקוח מעלה התנגדות, כמו "זה יקר לי", הוא בדרך כלל מדבר במוחלט: "זה יקר וזהו". כדי לנטרל את ההתנגדות, מומלץ להפוך אותה לאפשרי: "אולי זה רק נראה לך יקר, ואולי יש בזה גם תועלות נוספות" בצורה זו, ההתנגדות שלו נחלשת.
  • אם לקוח בטוח שהוא לא רוצה מוצר (דיבור של מחויב: "בוודאות לא רוצה"), אפשר לרכך זאת באמצעות דיבור אפשרי: "אולי תבדוק, אולי בכל זאת תמצא שזה מתאים לך".
בדרך הזו, כל עוד ההתנגדות מוצגת בצורת מחויב, קשה לשנות אותה, ולכן אנחנו הופכים אותה לאפשרי כדי "להוסיף" רעיון אחר לצידה. אבל כשמגיעים לשלב הסופי של סגירת העסקה, צריך לחזור לדיבור מחויב ("זה הדבר הנכון, אין אופציה אחרת") כדי לגרום ללקוח לפעול.

למה דווקא "גם" ולא "רק" עוזר בהפגת התנגדויות?

כשאדם מתנגד לרעיון, הוא פעמים רבות מציג עמדה מוחלטת (מחויב) בסגנון "לא מתאים לי", "לא רוצה", "לא נכון". אם משיבים לו בהיפוך מוחלט - "כן מתאים לך", "כן נכון" - נוצרת התנגשות חזיתית. לעומת זאת, אם אומרים "גם מה שאתה אומר נכון, וגם אפשר להסתכל אחרת", הופכים את דבריו לאפשרי, ומרגיעים את העימות.

למשל, ילד מתנגד לעשות שיעורים: "אני לא רוצה לעשות שיעורים, אני רוצה לשחק". במקום לומר לו "אתה חייב מיד לעשות שיעורים", אפשר לומר "אתה גם יכול לשחק, וגם אחר כך נעשה ביחד שיעורים". כך, הילד לא מרגיש שסותרים אותו באופן מוחלט, וההתנגדות שלו נחלשת.

מה הקשר בין "מחויב ואפשרי" ל"אובייקטיבי וסובייקטיבי" או "וודאי וספק"?

לעיקרון המחויב והאפשרי מקבילים מושגים נוספים:
  • אובייקטיבי מול סובייקטיבי - כשאומרים "ככה זה תמיד, ברור שזה נכון" מציגים רעיון כאובייקטיבי וחד משמעי (מחויב). ואילו כשאומרים "בעיניך זה ככה, לדעתך זה ככה", הופכים את הרעיון לסובייקטיבי בלבד (אפשרי).
  • וודאי מול ספק - "בוודאות שזה ככה" מייצג גישה מחייבת, בעוד "אולי זה ככה" מציג גישה של ספק ואפשרות. בדומה לכך, בהפגת התנגדות עדיף להשתמש במילים כמו "אולי", "אפשר", ובסגירה להשתמש במילים כמו "בטוח", "חייב", "בוודאות".
איך עוברים מהתנגדות לסגירת העסקה באמצעות המחויב והאפשרי?

המעבר מתנגדות לסגירה מתרחש בשלבים:
  • ראשית, לוקחים את ההתנגדות (שבאה בצורת "רק" או "בטוח לא") והופכים אותה ל"גם" או "אולי". לדוגמה, אם מישהו אומר "זה יקר מדי", עונים לו "אולי זה נראה יקר, אבל תראה מה מקבלים בתמורה".
  • לאחר שההתנגדות הופכת לאפשרות, מציגים אפשרות אחרת לצד ההתנגדות שלו ("גם וגם"). בכך מרווחים מקום לרעיון חדש לחיות לצד הרעיון שלו. הוא כבר לא תקוע ב"רק" שלו.
  • בסוף, כדי שהעסקה באמת תיסגר, יש לחזור לדבר במונחי מחויב וודאי: "אין אפשרות אחרת, זה הפתרון הנכון", "אתה פשוט חייב את זה". ברגע שהלקוח מפנים שהצד שלנו וודאי, הוא יטה יותר לפעול בכיוון הזה.
כיצד בא הדבר לידי ביטוי בדוגמאות יום - יומיות?

בכל דוגמה, אפשר למצוא ביטויים ל"גם וגם" מול "רק":
  • יום ולילה - לומר "עכשיו יום" משמעותו "רק יום ולא לילה". אך לומר "אולי עכשיו יום ואולי לילה" הופך את העניין לאפשרי.
  • "קריר" ו"נחמד" - אלה מילים שמביעות גם וגם, לא משהו מוחלט כמו "קפוא" או "חם מאוד".
  • "אל תפחד" לעומת "אולי אתה מפחד קצת, אבל גם כדאי לנסות" - בראשון כופים עמידה מוחלטת, בשני מאפשרים לו להחזיק בפחד, אך מוסיפים אפשרות חדשה.
  • להיכנס לבית - כדי שאדם אכן יעשה פעולה חדשה (כמו להיכנס לבית), הוא צריך להרגיש לפחות ב - 51% שזו חובה יותר מאשר אפשרות. כי אם זה רק "אולי להיכנס", הוא עלול להישאר במצב הנוכחי (לא להיכנס).
מדוע נדרש לשלב בין שתי הצורות - אפשרי ומחויב?

בסופו של דבר, בעולם המעשי, חייבים להגיע למצב שבו מימוש של רעיון הופך ל"מחויב": ברגע האמת מבצעים פעולה מסוימת אחת, לא "אולי כן ואולי לא". לכן, כדי לשנות מצב קיים (כמו להביא לקוח לרכוש מוצר), צריך לגרום לו להרגיש שהוא חייב לבצע את הפעולה. אבל לאורך הדרך, כדי להתמודד עם התנגדויות, משתמשים בשפה של "אפשרי" ו"גם וגם", כי היא מרגיעה עימותים.

כיצד מסכמים את העיקרון?

כל תהליך שכנוע דורש הבנה מתי לדבר ב"אפשרי" (לריכוך התנגדויות, להראות נקודות מבט שונות, "גם וגם") ומתי לדבר ב"מחויב" (לסגור עסקה, להוביל לפעולה, "רק ככה", "בטוח נכון"). בטבע, אפשרויות הן בלתי מוגבלות, אבל בפועל תמיד קורה דבר אחד ספציפי - המחויב. במילים אחרות, יש אינסוף תרחישים אפשריים, אך בסוף מתממש רק כיוון אחד. לכן, מי שמוכר רעיון או מוצר חייב ללמוד להתנייד בין "גם וגם" ל"רק" לפי הצורך.
שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על אחד מהעקרונות החשובים ביותר בנושא של שכנוע, אם לא אולי אפילו החשוב ביותר שיש או אחד מהחשובים או אולי אפילו החשוב ביותר, זה עיקרון די בסיסי שצריך להבין אותו רצוי להבין אותו ולהשתמש בו החוכמה היא גם להבין אותו וגם לדעת להשתמש בו בזמן אמת בהמון דוגמאות ודרכים. בגדול על מה מבוסס שכנוע על מה מבוססת מכירה, על מה מבוסס להצליח במשא ומתן וכו' מי שישים לב מי שיבדוק יראה שכל הרעיונות בעולם, כל הרעיונות שיש בעולם ניתן לחלק אותם לרעיונות שהם וודאיים ורעיונות שהם מבטאים ספק, שימו לב רעיונות שמבטאים דבר שהוא בטוח ככה ורעיונות שהם מבטאים דבר שיכול להיות ככה.

מה זאת אומרת כל רעיון נגיד לקוח נגיד חושב שהמוצר טוב אז המחשבה שלו יכולה לבוא בתור "אני חושב שהמוצר טוב בוודאות" או "אני חושב שהמוצר אולי טוב אולי לא טוב", זה מאוד פשוט כל רעיון כל מחשבה בעולם או שהיא מבטאת את הדבר שהוא רק אפשרי שהוא יהיה ככה שהוא לא בהכרח ככה או שהיא מבטאת שהוא חייב להיות ככה. בן אדם אומר "או שאני בטוח שזה ככה" שזה נקרא מחויב שזה ככה או "אני לא בטוח שזה ככה", דהיינו, אפשרי שזה ככה או שהוא אומר "אני בטוח שזה לא ככה" שגם זה שייך לרובריקה שנקראת מחויב, מחויב ואפשרי מחויב פירושו חייב וודאי ואפשרי פירושו לא בטוח אולי.

עכשיו מי שישים לב יראה שבסופו של דבר מכירה מתבצעת ככל שהבן אדם חושב שהמכירה היא יותר מחויבת עבורו יותר הכרחית עבורו, יותר וודאית עבורו. אם עכשיו אנחנו ניקח את המחשבה שאומרת "אני צריך את המוצר" הלקוח חושב לעצמו בראש "אני צריך את המוצר", האם אתה מחשבה הזאת שהוא צריך את המוצר האם הוא צריך לחשוב אותה בצורה אפשרית דהיינו, "אני אולי צריך את המוצר" או שהוא צריך לחשוב אותה בצורה מחויבת "אני חייב את המוצר", מה התשובה תהיה? ככל שהוא יחשוב יותר "אני חייב את המוצר" כך יש יותר סיכוי שהוא יקנה. אז בגדול שימו לב אחר כך ניתן עוד דוגמאות, אבל בגדול שימו לב בשביל שהמכירה צריך לדחוף או בשביל שתבצר הסכמה צריך לקחת את מה שאנחנו רוצים שהבן אדם השני יחשוב.

אנחנו רוצים שהילד יחשוב שהוא יכין שיעורים אנחנו רוצים שהילד יחשוב שמשהו מסוים, אנחנו רוצים שהלקוח יחשוב שהוא רוצה לקנות את המוצר אנחנו צריכים לקחת את המחשבה הזאת שאומרת "אני רוצה לקנות את המוצר" ולגרום לה להציג אותה כמחויבת. זאת אומרת צריך לגרום לכך להתנסח בניסוחים ותכף אני אתן כל מיני דוגמאות, להתנסח בניסוחים שמבטאים שזה חייב לקנות את המוצר, שהבן אדם רק את המוצר הזה צריך שבטוח שהוא צריך את המוצר הזה שאין אפשרות שהוא לא צריך את המוצר הזה, אוקי מחויב. יחד עם זאת יש מקרים שבהם צריך לדעת לדבר בצורה של אפשרי, אפשרי פירושו לא וודאי לא הכרחי גם וגם, מה לדוגמה בכל פעם שיש התנגדות של לקוח בכל פעם שיש קונפליקט בכל פעם שיש אי הסכמה אז הדרך לפרוץ את האי הסכמה היא באמצעות אפשרי.

מה זאת אומרת? בן אדם לדוגמה נגיד אומר "זה יקר לי" נגיד אז הוא אומר "זה יקר לי" הוא אומר את זה בצורה מוחלטת, הוא אומר "יקר לי" אבל מה שאפשר לעשות להגיד "אוקי תראה זה נכון שזה גם יקר אבל זה גם משהו אחר, תראה יכול להיות שזה רק נראה יקר" במקום להגיד "זה יקר" להפוך את זה ל - "זה נראה יקר" או "זה יכול להיות יקר", או "נראה לך שזה יקר" או "בעיניך זה יקר" או כל מיני דברים כאלה ואחרים. בגדול כשרוצים שמישהו יעשה משהו צריך לדחוף אותו למקום של ה - "רק" מה אנחנו רוצים שהוא יעשה רק זה מה שצריך לעשות, לעומת זאת אם מישהו מתנגד יש התנגדות אפשרי לא בהכרח צריך אפשרי להחליש את ההתנגדות בפרט אם זאת התנגדות קשה אז אפשרי להחליש את זה על ידי "גם וגם", "תראה אני מבין שזה ככה וככה אבל גם ככה וככה".

בן אדם רוצים שהוא נגיד לדוגמה יעשה שיעורים "לך תעשה שיעורים" במוחלטות, אוקי ואם לדוגמה נגיד הוא אומר "אני לא רוצה לעשות שיעורים אני רוצה ללכת לשחק", "אוקי אז גם תלך לשחק וגם תעשה שיעורים" לדוגמה אוקי גם וגם. עכשיו צריך לשים לב אם בן אדם בטעות מנסה למכור את המוצר שלו באמצעות דיבור של אפשרי, מה זאת אומרת? שהוא יגיד ללקוח "אתה יודע המוצר הזה יכול להתאים לך, המוצר זה נראה לי שהוא טוב לך, המוצר הזה יש אפשרות שהוא מתאים לך זה יכול לעזור לך" כל מיני מילים כאלה שהן לא מוחלטות אז המוכר דופק לעצמו את המכירה, למה כי הוא מדבר בצורה אפשרית.

אותו דבר גם לגבי התנגדות אם בן אדם מביע התנגדות ומשתמשים נגדו במחויב, זאת אומרת בן אדם אומר "אני לא רוצה את זה, זה לא מתאים לי", "לא נכון אתה כן רוצה זה כן מתאים לך" הרבה פעמים הראש בראש לא מצליח, אוקי מחויב מול מחויב לא עובד בן אדם אומר "אני בוודאות לא רוצה משהו, אני בוודאות לא מעוניין" ואז אתה אומר לו "לא בוודאות הפוך" הדבר הזה יכול להרוס את המכירה. עכשיו כמובן שיש מקרים יוצאי דופן כמובן שיש מקרים שבהם בן אדם מביע התנגדות בצורה מוחלטת אומר "בשום פני ואופן לא" וכמובן שיש מקרים שבהם הדרך הטובה ביותר לטפל בהתנגדות היא על ידי שאומרים לו "בשום פנים ואופן אתה אומר שלא ובשום פנים ואופן לא נקשיב לך בוודאי שכן".

עוד פעם יש גם מקרים כאלה ויש גם מקרים שבהם בשביל למכור ללקוח את המוצר אי אפשר להגיד לו "אתה חייב את זה" צריך לשדר לו שזה יכול להתאים לו, אוקי אבל זה מקרים יוצאי דופן שהם כרגע לא נושא השיחה. העיקרון הוא בגדול ברגע שרוצים שמישהו יעשה משהו חייבים שמה שרוצים שהוא יעשה יראה בראש שלו כמחויב, בסוף כדי לסגור את הדבר הוא צריך לחשוב שהוא צריך כי אם בן אדם יחשוב "אני אולי צריך אולי לא" יש אפשרות שהוא ילך על ה - "לא צריך" ואם אנחנו רוצים שהוא יעשה את הדבר צריך לדחוף אותו לזה שהוא צריך. ולכן החוק אצבע בעיקרון של איך לגרום לבן אדם לקנות איך לשכנע אותו במשהו הוא תהפוך את הרעיון שלך למחויב בעיניו שהוא יהיה בטוח שהוא צריך לעשות את זה ולא להציג את זה בצורה של אפשרי לעשות את זה אלא בצורה של מחויב לעשות את זה.

וזה נכון שיש מקרים שצריך לדעת איך להוביל את זה, איך להוביל את המהלך לכך שהוא בסוף יחשוב שהוא חייב אולי כן בהתחלה צריך להגיד לו "תראה זה אולי יכול לעזור לך" ואחר כך להפוך את זה ל - "זה בטוח יעזור לך" זה נכון אבל בסוף בשביל שהעסקה תתבצע 100% חייב שהוא יחשוב שהוא חייב לעשות את זה. מה זאת אומרת? כי אם הוא יישאר ברמת הפוטנציאל ברמת הזה שאולי הוא יכול לעשות את ואולי לא למה שהוא יעשה את זה הוא כבר נמצא בלא לעשות את זה, ברירת המחדל שלו בן אדם נגיד נמצא מחוץ לבית ואנחנו רוצים שהוא יכנס בשביל שהוא יכנס הוא צריך לחשוב שהוא חייב להיכנס שהוא צריך להיכנס כי אם הוא יחשוב "אני אולי יכול להיכנס ואולי לא" והוא יראה את זה באופן שווה את להיכנס ולא להיכנס באופן שווה אז למה שהוא יכנס, כאילו הוא בחוץ יגיד "נכון שאני אולי יכול להיכנס אבל למה שאני אכנס אני אשאיר את עצמי במצב הקיים".

בשביל שהוא יכנס לבית הוא חייב לחשוב לפחות ב - 51% שהוא צריך להיכנס יותר מאשר ה - 49% שהוא חושב שהוא לא צריך להיכנס, דהיינו, ה - 1% הזה הוא בעצם האחוז של המחויב הוא בעצם האחוז שאומר "אדוני אתה חייב להיכנס", ה - 1% הזה זה מה שהכניס אותו לבית. שזה בעצם יש לנו פוטנציאל ומה קורה בפועל בפוטנציאל כל האפשרויות שוות ובפועל יש אפשרות אחת שהיא קוראת יותר מאפשרות אחרת, לדוגמה בפוטנציאל כדור הארץ יכול היה להיות עגול משולש מרובע בפועל הוא אפשרות אחת. זאת אומרת יש את הפוטנציאל ויש מה קורה בפועל בן אדם יכול לראות בפוטנציאל "אני יכול לקנות יכול לא לקנות, זה כדאי לי זה לא כדאי לי" בפוטנציאל אבל בפועל בשביל שתתבצע עסקה אם אנחנו רוצים לשנות מצב קיים לשם כך צריך שלפחות ב - 1% יותר הוא יחשוב בפועל שהוא חייב לעשות את הדבר וזה 100% נכון.

אוקי בשביל שבן אדם יבצע את הפעולה בפרט אם מדובר על שינוי שהוא צריך לשנות פעולה, אם בן אדם צריך לשנות פעולה אז הוא חייב לחשוב שהוא חייב לעשות את זה הוא לא יכול לראות את זה כאפשרי הוא חייב לראות את זה כמחויב ותכף אני אתן עוד דוגמאות. ואותו דבר לגבי התנגדות בעיקרון ברמה העקרונית יותר קל לבן אדם לחשוב "גם וגם" מאשר לחשוב "רק", מה זאת אומרת? אם בן אדם חושב רק משהו מסוים "מעכשיו רק קר" הרבה יותר קל לשכנע אותו שעכשיו גם קר וגם חם מאשר לשכנע אותו שעכשיו רק חם, למה כי המוח יש פחות התנגדות ברמה הלוגית יש פחות התנגדות, הוא אמר "רק קר" יותר קל לו לחשוב שגם קר וגם חם מאשר לחשוב שרק קר או רק חם, אוקי כי יש פה התנגדות וכמובן שיש מקרים יוצאי דופן אבל כרגע אני מסביר את הבסיס של המחויב והאפשרי.

עכשיו ניתן דוגמאות לצורך העניין מי שיעמיק בזה יראה שכל הרעיונות מתחלקים ל - "רק וגם", כל רעיון בעולם או שהוא מבטא רק משהו או שהוא מבטא גם משהו. לדוגמה שמישהו אומר "עכשיו יום" מה הוא מתכוון להגיד עכשיו רק יום, כשמישהו אומר "עכשיו יום" מה הוא בעצם שולל שעכשיו לילה, עכשיו כשהוא אומר "עכשיו יום" הוא מתכוון להגיד עכשיו רק יום ולא לילה אם הוא אומר "עכשיו לילה" עכשיו רק לילה ולא יום, בן אדם אומר "יש פה שולחן" הוא בעצם מתכוון להגיד יש פה רק שולחן כאילו במקום של השולחן נמצא רק שולחן לא נמצא דבר אחר. לעומת זאת יש משפטים שמבטאים "גם" נגיד שמישהו אומר "עכשיו קריר" מה זה קריר הוא לא אמר קר הוא לא אמר קפוא, הוא אמר קריר מה זאת אומרת קריר לא כל כך קר גם קר גם לא קר, נגיד לדוגמה אומרים על משהו "זה נחמד" מה זה "זה נחמד" זה לא מדהים אבל זה לא גרוע נחמד.

אוקי זה נקרא "גם" יש משפטים שמבטאים "רק" ויש משפטים במבטאים "גם", וזה לדוגמה אחד הדברים שצריך לשים לב כשבאים למכור את המוצר צריך לדבר לשים לב שכל המילים, בגדול אני מסביר את העיקרון לשים לב לזה שכל המילים שמדברים על המוצר מדברים ב - "רק" לא מדברים במילים של "גם", זאת אומרת אסור לבטא שהלקוח לא צריך את המוצר. יש לנו "גם" יש לנו "רק" בן אדם מביע התנגדות אומר "אתה יודע אני לא צריך את זה", "אוקי אתה גם לא צריך את זה אבל אתה גם כן צריך את זה" כשהוא מתנגד כשהוא אומר "אני לא רוצה" תנסה לפרוץ את זה דרך "גם" אל תנסה לפרוץ את זה דרך "רק", מישהו אומר "לא בא לי לאכול" אל תגיד לו "אתה חייב לאכול" זה "רק" תגיד לו "אוקי נכון גם לא בא לך לאכול אבל גם משהו אחר", תשים את מה שהוא אמר ולצדו תשים עוד משהו לא במקום מה שהוא אמר תשים משהו אחר, קח את מה שהוא אמר תגיד "אוקי מה שאמרת זה נכון אבל" בלי לסתור את מה שהוא אמר, לא "אני מבין שאתה חושב ככה אבל זה לא נכון לגמרי" לא זאת התנגדות גדולה מדי.

קח את מה שהוא אמר תשאל את עצמך "איך אני יכול שגם מה שהוא אמר זה נכון אבל גם מה שאני אומר זה נכון", בן אדם אומר "אני מפחד לעשות משהו מסוים" אפשר להגיד לו "אל תפחד" זה כמו להגיד לו "רק", "אל תפחד" זה "רק" הוא אמר "אני מפחד", "לא אל תפחד אסור לך לפחד, מה אתה מפחד זה טיפשי לפחד". אפשר להגיד לו "אוקי נכון שאתה מפחד אבל תראה כדאי לך ככה וככה, תראה תפחד פחות אתה יכול לפחד אבל בנוסף לזה", "גם ורק" כשיש התנגדות ורוצים לנטרל אותה צריך לשים לב בן אדם צריך לשים לב כשמישהו מתנגד לו למשהו אומר לו "אני לא רוצה לא מעוניין, לא חושב כמוך לא מסכים איתך, לא בא לי על זה" כל התנגדות, אתה אומר "אני רוצה שהוא יסכים איתי" בתור התחלה תדחוף תתחיל מ - "גם" קח את מה שהוא אמר אל תשלול את מה שהוא אמר תוסיף על מה שהוא אמר, תגיד "מה שאתה אומר זה נכון אבל גם בנוסף לזה 1.. 2.. 3.. 4.." את מה שאתה רוצה ואז קודם כל הבן אדם יתנגד נכניס לו את מה שרוצים ב - "גם".

עכשיו אנחנו רוצים שהוא יעשה את הפעולה אם הוא רואה "גם וגם" אז הוא עדיין יכול להישאר בדעה שלו, "תראה אני מבין שאתה חושב ככה אבל אפשר גם לחשוב אחרת", אוקי אז למה שבסוף הוא יחשוב איך שאנחנו רוצים פה כבר צריך לדחוף את זה ל - "רק" אנחנו צריכים להפוך את ה - "גם וגם" ל - "רק", "אתה רק חושב ככה". אם בן אדם מציג נושא והוא רוצה שיסכימו איתו והוא אומר "אתה יודע אפשר לחשוב ככה אבל אני מבין שיש כאלה שחושבים ככה אבל אפשר לחשוב גם אחרת", "אוקי אז למה שנסכים איתך כאילו למה שלא נשאר בדעה שלי כאילו, אם אני חושב אחרת אני אחשוב אחרת" כי הבן אדם מציג את דעתו ב - "גם" בן אדם שרוצה שיסכימו איתו צריך להציג את דעתו ב - "רק", "מי שחושב ככה וככה הוא טועה אפשרי לחשוב אך ורק ככה, מי שהולך לעשות את זה וזה הוא לא בסדר בכלל חייבים לעשות רק ככה".

אוקי "רק" מה שבסוף דוחף את הפעולה זה "רק", יש לך התנגדות "גם וגם" מי שאומר "צריך לעשות ככה וככה" ואתה חושב שלא צריך אתה חושב שצריך לעשות הפוך "אז נכון שאתה חושב שצריך לעשות ככה וככה וזה נכון כי ככה וככה אבל אתה יודע אני גם חושב שצריך לעשות ככה וככה וזה נכון כי ככה וככה", לא שללנו את מה שהוא אמר אמרנו "גם" הבענו עוד דעה אמרנו שזה גם ככה אבל מי שבסוף יבצע את הפעולה צריך להגיד, אחרי שכבר הסכמנו שהאפשרות שלנו היא גם לגיטימית עכשיו בוא נהפוך אותה ל - "רק לגיטימית" שרק היא נכונה ואת האפשרות השנייה נהפוך ללא לגיטימית. אותו דבר לדוגמה מי שיסתכל על זה מי שיבין את המהות של מה שאני אומר אז זה הולך ככה יש לנו את המושג מחויב ואת המושג אפשרי, עכשיו מה המקבילים של מחויב ואפשרי לדוגמה "רק" מבטא מחויב "גם" מבטא אפשרי "גם וגם" אפשרי ככה ואפשרי ככה, מחויב זה רק ככה רק מחויב.

עוד דוגמה נוספת לדוגמה נגיד אובייקטיבי וסובייקטיבי, דבר שהוא נכון בצורה אובייקטיבית הוא מבטא דבר מחויב ודבר שהוא מוצג כנכון באופן סובייקטיבי הוא בעצם מבטא אפשרי, מה זאת אומרת בן אדם לדוגמה מביע התנגדות תהפוך את ההתנגדות שלו לסובייקטיבית "בעיניך לדעתך, כרגע זה נראה לך אם ככה וככה רק אז מה שאתה אומר זה נכון, יש כאלה שחושבים כמוך" זה נקרא להפוך את זה לסובייקטיבי אישי. לעומת זאת אם אתה רוצה להציג שהרעיון שלך נכון אל תגיד "אני חושב בעיני, כרגע נראה לי" מה פתאום מה שאתה רוצה להגיד שזה נכון דבר במוחלט במחויב, בצורה אובייקטיבית "צריך לעשות ככה וככה כולם מבינים שככה וככה, ברור שככה וככה תמיד ככה וככה" אובייקטיבי לא סובייקטיבי.

עוד פעם כשיש התנגדות אז מה שצריך לעשות תהפוך את הדעה של הבן אדם לסובייקטיבית תגיד לו "בעיניך זה ככה" ותהפוך את הדעה שלך גם לסובייקטיבית תגיד "בעיני זה ככה", אם מישהו אומר "צריך ככה וככה" תגיד לו "אוקי אבל בעיני ככה וככה אני לא אומר שלא צריך, אני אומר לך שבעיני זה ככה וככה", שזה כמו להגיד לו "הדעה שלך היא רק בעיניך" כי אם אני אומר בעיני זה אחרת זה כמו להגיד "ומה שאמרת קודם זה רק בעיניך כי בעיני זה אחרת", אוקי תהפוך את שתי הדעות לסובייקטיביות ואז דעה סובייקטיבית יכולה לחיות לצד דעה סובייקטיבית אחרת. לעומת זאת אם אתה רוצה בסוף לדחוף את הבן אדם לביצוע פעולה אז אי אפשר להישאר בסובייקטיבי, צריך להפוך את זה לאובייקטיבי "חייב ככה צריך ככה, מוחלט ככה", אוקי אובייקטיבי "מכירי הדיור צריכים לרדת" זה לדוגמה נגיד אובייקטיבי.

אם לדוגמה מישהו אומר "יש הרבה אנשים שרוצים שמחירי הדיור ירדו" זה סובייקטיבי כי בעצם אמרת שיש הרבה אנשים זה כמו להגיד "יש הרבה אנשים שלא רוצים", זה בעצם לקחת את הרעיון ולהגיד שהוא "נכון ביחס ל..." זה נקרא סובייקטיבי ולהגיד שהוא תמיד נכון זה נקרא אובייקטיבי להגיד "אם ככה וככה אז ככה וככה" זה סובייקטיבי כי בעצם אמרת הרעיון רק אם וזה גרוע, זה טוב אם מישהו מתנגד אומר "לא נכון בשום פנים ואופן לא" תגיד לו "אוקי אבל אם ככה אז ככה כאילו כל מה שאתה אומר זה נכון אבל במקרה שככה וככה יש יוצא דופן מה שאנחנו אומרים זה נכון", אוקי לא סותרים את מה שהוא אמר מוסיפים על מה שהוא אמר. לעומת זאת אם רוצים בסוף שהדבר יבוצע צריך לדבר אותו בצורה אובייקטיבית "ככה וככה צריך לקרות" לא "אם" לא "כאשר", לא "בשביל" אתה אומר "בשביל" עוד פעם אתה מחליש את מה שאתה אומר בלי "בשביל", ככה זה אובייקטיבי מוחלט אין פה ספקות.

אותו דבר לדוגמה המחויב והאפשרי אותו דבר נגיד וודאי וספק כשאתה רוצה למכור מוצר כשרוצים לסגור עסקה, כשרוצים לבטא רעיון כשרוצים שמישהו ילך אחריך דבר בצורה וודאית "בוודאות ש... מוכרח ש..." וודאי, מה זה ספק? "יכול להיות ש... אולי ככה וככה" מישהו אומר "אתה יודע אני לא חושב ככה וככה" עכשיו תגיד לו "אבל אולי ככה וככה אולי אחרת, תראה אני מבין שאולי אתה חושב ככה אבל אולי ניתן לחשוב גם אחרת", יש "אתה חושב ככה זה לא נכון צריך לחשוב אחרת" ויש "אני מבין שאולי אתה חושב ככה" לקחנו את הדעה שלו הצגנו אותה כ - "אולי", "אולי אתה חושב ככה אבל אולי אפשר לחשוב אחרת" במקום להגיד לו "אני חושב אחרת" להגיד לו "אתה יודע אבל אני נראה לי שאולי אפשר לחשוב גם אחרת", אולי אמרתי אולי לא אמרתי בוודאי אמרתי אולי. אוקי בן אדם מתנגד מתנגדים להתנגדות שלו באמצעות "אולי", "אולי מה שאמרת זה רק אולי נכון וגם מה שאני אומר זה רק אולי נכון, מה אתה רוצה לא אמרתי שוודאי אמרתי שאולי".

לעומת זאת כאשר רוצים לסגור בסוף את העסקה ורוצים שהבן אדם בסוף יבצע את הפעולה לדבר "בוודאי, זה בהכרח ככה" אין "אולי", אל תגיד "אתה יודע נראה לי שאולי כדאי ש..." לא, אתה רוצה שהוא יבצע את הדבר "כדאי ש..." לא "אולי" אין "אולי", אין ספקות "חייב ש..." אין ספקות לא לבטא ספק. המהות היא כשבן אדם רוצה לדבר במוחלטות לסגור את העסקה, לדחוף את הלקוח לחתימה לשכנע את האנשים לבצע את הפעולה דבר במוחלטות לא בספקות אסור לבטא ספק, יש התנגדות תבטא ספק קח את הדעה שלך ותגיד שאתה אולי חושב ככה תגיד שאולי אפשרי לחשוב ככה, תגיד שיש לך ספק אולי זה ככה, קח את הדעה של היריב ותגיד "זה נכון אבל זה רק אולי נכון" כאילו קח את הדעה ותציג אותה כדעה שהיא אולי נכונה ואז בעצם החלשנו אותה מבטוח נכונה הפכנו אותה לאולי נכונה וגם לדעה שלנו לא אמרנו שהיא בטוח נכונה אמרנו שאולי היא נכונה ועכשיו צריך להציג את הדעה, אחרי שכבר הסכימו שהדעה שלנו אולי נכונה עכשיו בוא נציג אותה כבטוח נכונה.

אותו דבר לדוגמה נגיד דברים שקורים בפועל ודברים שיכולים לקרות, אוקי אפשרי הכל אפשרי לעומת זאת יש לנו אפשרי ומחויב אז נגיד ברמה של האפשרי הכל אפשרי הכל יכול להיות, יש משהו שלא יכול להיות בדמיון הכל יכול להיות לעומת זאת יש את הרובד של מה שקורה בפועל לכן לדוגמה אם רוצים נגיד שבן אדם מביע נגיד התנגדות אז איך אפשר לטפל בהתנגדות לקחת את מה שהוא אמר נגיד הוא אומר "אני צריך את זה היום", נגיד אומרים לו "נוכל לספק לך את זה בעוד שבועיים" הוא אומר "לא אבל אני צריך את זה היום" הוא דיבר במוחלט "צריך את זה היום", אפשר להגיד "אני מבין שיש אפשרות שאתה צריך את זה היום אבל אתה יודע יש גם אפשרות שזה יוכל להיות לך טוב בעוד שבועיים". שימו לב הוא אמר "אני צריך את זה היום" כמשהו שבפועל קורה אנחנו אומרים לו "אני מבין שאתה אומר שיש אפשרות שאתה צריך את זה היום", מה זאת אומרת יש אפשרות? כאילו מה שאמרת זה לא "בהכרח ככה" זה רק כאפשרות נכון, "יש אפשרות שאתה צריך את זה היום, זה נכון שאתה צריך את זה היום אבל זאת רק אפשרות שאתה צריך את זה היום אבל יש גם אפשרות שאתה לא צריך את זה היום".

כל תחום ותחום אוקי בגדול אני אסכם את הסיפור, יש לנו מחויב ויש לנו אפשרי מחויב פירושו מה שקורה בפועל, בפועל בסוף קורית אפשרות אחת או שזה ככה או שזה ככה או שיש משהו או שאין משהו. לעומת זאת יש דבר שנקרא אפשרי, אפשרי פירושו גם וגם כל האפשרויות יכולות לחיות אחת לצד השנייה האפשרות שיהיה פיל שקוף מעופף באוויר זאת אפשרות ריאלית בדיוק כמו האפשרות שיהיה פיל רגיל שלא מעופף באוויר כאפשרות זה אפשרי, האם זה אפשרי? אפשרי באפשרות הכל יכול להיות אין שום אפשרות שסותרת שום אפשרות אחרת כל זמן שהיא אפשרות, אפשרות זאת אפשרות האם יש שתי אפשרויות שסותרות? אז זה נכון שאפשר לעשות עכשיו איזו פילוסופיה ולהגיד כן האפשרות שלא תהיה אפשרות אחרת האם היא סותרת אפשרות אחרת אבל זה כבר דיון אחר. אוקי אבל בגדול אפשרות ואפשרות תגיד מה שאתה רוצה אפשרי ככה ואפשרי ככה גם להגיד, אפשרי שיש יום עכשיו ואפשרי שלילה עכשיו, האם המשפט שאומר "עכשיו יום" סותר את המשפט "עכשיו לילה"? סותר, האם המשפט שאומר "אפשרי שעכשיו יום" סותר את המשפט "אפשרי שעכשיו לילה"? לא סותר.

ולכן זה עובד ככה כשיש התנגדות צריך לקחת את מה שהבן אדם אמר להפוך את זה ממחויב לאפשרי, "מה שאמרת זה לא רק ככה זה אפשרי שזה ככה, זה אולי ככה זה ככה רק ביחס ל... זה יכול להיות ככה" אוקי ברגע שהפכנו את הדעה שלו ל - "יכול להיות ככה, יכול להיות שאתה רוצה אולי אתה רוצה, יש אפשרות שאתה רוצה אתה גם רוצה, בעיניך אתה רוצה כרגע אתה רוצה" ברגע שהפכנו את זה לאפשרי עכשיו יש מקום גם לדעה שלנו, "אתה יודע יש עוד אפשרות, מה שאתה אומר זאת אפשרות אבל יש עוד אפשרות" כי לקחנו את מה שהוא אמר כוודאי והפכנו את זה לאפשרי, ברגע שהדעה שלו הפכה לאפשרי אז יש עוד אפשרות. לעומת זאת כשרוצים לסגור בסוף את העסקה בסוף הוא צריך או לקנות או לא לקנות, בסוף או שיש עסקה או שאין עסקה אין "אפשרות" להישאר באפשרות כי בסוף עסקה סגירת עסקה, רכישה הסכמה פעולה מה שזה לא יהיה זה כבר דבר שקורה לא בעולם האפשרויות אלא בעולם המעשים בעולם המעשי.

בעולם המעשי צריך לדבר בוודאות שמה אתה לא יכול להציג את הדעה שלך כאפשרות, "זאת לא אפשרות זה רק ככה, אין אפשרות אחרת זה ככה ואך ורק ככה וזה תמיד ככה וזה מוחלט שזה ככה, וזה ככה בלי צורך לנמק את זה וזה אך ורק ככה וזהו" בלי ספק בלי שום דבר, זה נקרא מחויב. "בריאת העולם" כל התהליכים זה תהליכים שלוקחים דבר אפשרי והופכים אותו למחויב, אפשרי שיהיה ככה וככה בפועל יש רק ככה, אפשרי מחויב יש מה אפשרי ויש מה מחויב, מחויב זה מה שקורה בפועל זאת אומרת "תראה אפשרי שככה וככה אבל בסוף מחויב שכרגע קורה ככה ולא אחרת". אז שימו לב עוד פעם העסקה מתבצעת ההסכמה מתבצעת, אתה רוצה לגרום להביא מישהו לפעולה אתה רוצה שהוא יעשה את מה שאתה רוצה בסוף הוא צריך לחשוב שזה מחויב מה שאתה אומר שמה שאתה אומר זה בטוח נכון שרק זה נכון, שאין אפשרות אחרת שאסור לחשוב אחרת, שזה וודאי מה שאתה אומר שאין ספק בדבר, שזה רק מה שאתה אומר שזה אובייקטיבי, ושזה תמיד ושזה בכל זמן שזה מוכרח וכו' ואסור לבטא ספק.

לעומת זאת ברגע שיש התנגדות אז כפי שאמרתי יש מקרים יוצאי דופן שבהם הסברתי אותם במקרים אחרים אבל בגדול התנגדות, בן אדם אומר משהו מסוים אתה לא חייב או לא צריך להגיד לו "לא נכון" למה כי זה ראש מול ראש, הוא אומר לך עכשיו ככה ואתה אומר לו עכשיו אחרת הקונפליקט מאוד גדול שלפעמים זה הכרחי אבל הסברתי את זה בהזדמנויות אחרות, אבל בגדול התנגדות יותר קל שיהיה "גם וגם" או עדיף למצוא את הדרך שבה זה יכול להיות "גם וגם". עוד פעם לפעמים זה דבר והיפוכו מוחלט אין אפשרות לגם וגם ושום אפשרות בעולם, שום דרך בעולם להציג את זה שזה "גם וגם" שום דרך בעולם אין, למה אין לא יודע לא משנה כרגע אבל בגדול תחפש את הדרך שאפשר שזה יהיה "גם וגם" מישהו אומר ככה ואתה רוצה לרכך את ההתנגדות אל תתחיל מ - "זה לא נכון" תתחיל מ - "זה נכון אבל בנוסף, יש אפשרות לחשוב ככה אבל יש אפשרות לחשוב גם אחרת, בעיניך זה ככה בעיני זה אחרת, אולי זה ככה אולי זה אחרת".

לקחת את הדעה המחויבת של הבן אדם להפוך אותה לאפשרית, ברגע שהפכנו אותה לאפשרית ברגע שהצגנו אותה כדבר שהוא רק אפשרי אחר כך אפשר לדחוף עוד אפשרות, ברגע שדחפנו עוד אפשרות אחר כך אפשר לקחת את האפשרות שלנו ולהפוך אותה מאפשרות להפוך אותה למשהו ממשי כי האפשרויות הן אינסופיות אבל בפועל יש רק דבר אחד ממשי. ואותו דבר מהצד של השומע כשאתה שומע מישהו שאומר לך שזה "גם וגם", "אבל אני אמרתי שזה רק ככה לא אמרתי שזה גם ככה" שימו לב לזה, אתה מבטא איזו דעה ומישהו חוזר אפילו על הדעה שלך מסכים איתך אבל הוא מסכים איתך שאולי זה ככה הוא מסכים איתך שאפשרי שזה ככה, בעצם הוא רימה אותך או מנסה לרמות אותך אולי הוא מנסה לרמות אותך כי בעצם הוא לקח משהו שאתה הצגת אותו כמחויב והפך אותו לאפשרי, או הפוך או נגיד אתה אומר שמשהו אפשרי או שהוא אומר שמשהו אפשרי ואתה מסכים איתו שזה אפשרי ואז פתאום הוא הופך את זה למחויב אומר "זה חייב להיות ככה", "אבל לא אמרנו שחייב אמרנו שרק אפשרי להיות ככה". אז שלא שלא יעבדו עליכם.
עימות יתרון לעזור אפשרות לחשוב להצליח במשא ומתן שאלות להתבוננות נקודות נושא שיחה אפשרי או מחויב להתמודד עם התנגדות מחויב או אפשרי אובייקטיבי אובייקטיבי או סובייקטיבי אובייקטיביות אומנות אומנות המכירה אומנות השכנוע אמנות המכירה אמנות השכנוע אפשרי או מחויב אפשרי ומחויב אפשרי מחויב גם או רק האם גם או רק השפעה התנגדויות התנגדות ודאות וודאות או ספק חוסר ודאות חוסר וודאות טיפול טיפול בהתנגדויות טיפול בהתנגדות טיפולים יסודות יסודות ההשפעה יסודות המכירה יסודות המנהיגות יסודות הנאום יסודות הרטוריקה יסודות השכנוע מחויב מחויב או אפשרי מחויב אפשרי מחויב ואפשרי מטופל מטופלים מטפל מיהו מנהיג מכירה מנהיג מנהיגות סובייקטיבי סובייקטיבי או אובייקטיבי סובייקטיביות סודות המכירה סודות השכנוע סודות שכנוע ספק ספק או וודאות ספקות רטוריקה רק או גם שכנוע
הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה
הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה
הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה האם אפשר לטפל בכל מטופל שמתנגד לטיפול? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד ניתן להתמודד עם מטופלים המתנגדים לטיפול, במיוחד כאשר מדובר בילדים או במטופלים המביעים התנגדות חריפה או מתמשכת לטיפול. ישנם מטופלים המגיעים אל מרחב הטיפול אך אינם מוכנים כלל להיכנס פנימה, או שנכנסים ומסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. במקרים אלו, על המטפל להבין את גבולות האחריות שלו ולפעול מתוך הבנה ברורה של מטרתו מול המטופל ומול ההורים. מה לעשות עם ילד שלא מוכן להיכנס לטיפול? כאשר הילד מסרב להיכנס למרחב הטיפולי, אליעד כהן מציג ... פעולה. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא בדרך כלל לא אצל הילד, אלא בהורים וביכולת שלהם להביא את הילד למרחב הטיפולי. האם אפשר לטפל באדם שמתנגד לטיפול באופן מוחלט? אליעד כהן מדגיש בצורה חד - משמעית שאפשר לטפל בכל אדם, אפילו במקרים הקשים ביותר שבהם המטופל מתנגד באופן חריף. אולם, במקרים כאלה תהליך הטיפול הופך לאיטי, מורכב, ודורש סבלנות רבה מאוד. למשל, ייתכן שמטופל יצטרך להעביר עשרות פגישות רק במשחקי כדורגל עם המטפל, בלי לראות שום התקדמות הנראית לעין. המטרה היא לייצר אמון וחיבור עם המטופל, כדי שבשלב מאוחר יותר יוכל להיווצר שינוי משמעותי. הבעיה, לפי אליעד, שההורים מצפים לראות תוצאות מידיות, ויכולים להתקשות להבין ... זה לא אומר שאין טיפול או שזה חסר תועלת. להפך, זו הדרך ליצירת אמון, קשר רגשי ואמון בטיפול. לאחר שהמטופל יחוש בטוח עם המטפל, ניתן יהיה להתחיל לטפל בבעיות העמוקות יותר שהביאו אותו לטיפול מלכתחילה. מה עושים עם מטופל שנכנס אך לא משתף פעולה? כאשר מטופל כבר נכנס למרחב הטיפולי אך אינו משתף פעולה, אליעד מסביר שהגישה היא לנסות להבין מה המטופל באמת רוצה לעשות כרגע. אולי הוא מעוניין רק לשחק, או לשבת בשקט, או לעשות פעילות מסוימת אחרת. המטפל לא חייב להתעקש על צורה מסוימת של טיפול, אלא להיות גמיש ולהתאים את עצמו למטופל. לדוגמה, אם הילד מעוניין רק לשחק, אז המטפל יתחיל בדיוק שם, בשלב בו הילד נמצא, גם אם זה לא תואם את הציפייה ההתחלתית של ההורים או של המטפל. האם על המטפל להתאים את עצמו למטופל בכל מצב? אליעד כהן נותן דוגמה למצב קיצוני יותר: ילד שמסרב להיכנס לקליניקה ובורח חזרה לרכב של ההורים. במקום לראות ... יתגמש בחשיבתו ויבין שהטיפול לא חייב להתקיים דווקא באופן המסורתי והמקובל בתוך קליניקה. ניתן לעשות אותו בכל מקום שבו המטופל נמצא, כל עוד המטרה העיקרית - יצירת אמון ושיתוף פעולה - מושגת. עוד נקודה שאליעד כהן מדגיש היא ההבנה ... מסוימים, ולכן כדאי לו להכיר בכך מראש, ולהימנע מקבלת מקרים שיגרמו לו לתחושת תסכול. אליעד כהן מדגיש שאין חובה לטפל בכל מקרה. מטפל יכול להחליט מראש שהוא לא מקבל סוג מסוים של מקרים או אנשים שהוא לא בטוח כיצד לעזור להם. אם בכל זאת ישנו רצון לעזור אך יש חשש שהמטופל ייפגע או ייפגע מכך שאין שיתוף פעולה, המטפל צריך להבין שמצב כזה הוא לא בהכרח נזק אמיתי, אלא פחד ... ואין כאן אשמה של המקום שלא הסכים לתקן טלפונים. באותו אופן, המטפל לא צריך להרגיש אשמה אם אינו מסוגל לטפל במקרה מסוים. אם המטפל לא מעוניין או לא יכול לטפל במשהו ספציפי, עליו להיות כנה מראש לגבי המגבלות שלו, ולא להרגיש שהוא פוגע במטופל או בהורים. האם ניתן למנוע מראש קבלת מטופלים בעייתיים? לפי אליעד כהן, לפעמים יש דרך לדעת מראש אילו מטופלים יתנגדו לטיפול, ולסנן אותם כבר בשיחת הטלפון הראשונה. ... שיבהירו אם המקרה מתאים לסוג הטיפול שהמטפל מציע, וכך להימנע מראש ממצבים שיגרמו לתסכול או לתחושת כישלון בטיפול. איך לטפל בילד שמתנגד לטיפול? הדרכת הורים בטיפול רגשי האם אפשר לטפל בכל מטופל? איך לזהות מראש התנגדות לטיפול? טיפול בילדים עם הפרעת PDD
שימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה
שימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה
שימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה למה פסיכולוגים שולחים מטופלים לקחת תרופות פסיכיאטריות? אליעד כהן מסביר לעומק את ההיגיון מאחורי ההמלצה של פסיכולוגים או מטפלים להפנות מטופלים לטיפול תרופתי, כאשר הם עצמם אינם יכולים לעזור להם באופן מלא. כאשר פסיכולוג אומר למטופל אני לא יכול לעזור לך, לך תיקח כדורים, הוא למעשה מודה בחוסר יכולתו לעזור, אך בו זמנית מעביר את האחריות לחוסר ההצלחה אל המטופל עצמו או אל גורם חיצוני. האם הפניה לתרופות מצביעה על מגבלה של המטפל או של המטופל? לדברי אליעד, כאשר הפסיכולוג מפנה את המטופל לנטילת תרופות, הוא בעצם רומז באופן עקיף שהבעיה אינה נמצאת בידיו של המטפל, אלא היא נובעת מתוך מגבלותיו של המטופל. כך, במקום להכיר בכך שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור את הבעיה, הוא למעשה קובע שהבעיה היא בלתי ניתנת לפתרון בדרכים הפסיכולוגיות המקובלות. מה משמעות השימוש במונח אין בחירה חופשית בהקשר זה? אליעד מתאר כי הטענה לפיה המטופל זקוק לתרופות כי אין לו בחירה חופשית היא בעצם קביעה שהבעיה אינה ניתנת לפתרון באמצעות שיחות או טיפול פסיכולוגי, אלא רק באמצעות התערבות כימית. הפסיכולוג שאומר זאת יוצר לגיטימציה לכך שהבעיה של המטופל היא כה עמוקה ויסודית, שאין דרך לשנותה אלא בעזרת תרופות שיחליפו את הרצון או התפקוד הרגשי הטבעי של האדם. מדוע מטפלים מעדיפים לשלב תרופות עם טיפול פסיכולוגי? אליעד מסביר כי רוב המטפלים מעדיפים להמליץ על שילוב של טיפול פסיכולוגי ותרופתי כדי לא להודות שהם עצמם חסרי יכולת. לדבריו, כשמטפל ממליץ לשלב טיפול עם כדורים, הוא מנסה להימנע מלהודות באופן מלא בכך שהוא מיותר לחלוטין בתהליך הטיפולי. בצורה זו, הוא עדיין נתפס כבעל ערך מסוים בתהליך השיפור של המטופל, למרות שההסתמכות על התרופות מעידה בעקיפין כי לא ניתן היה לפתור את הבעיה באופן פסיכולוגי בלבד. מה האינטרס של ... עם אותה בעיה ספציפית. בכך הוא מגן על עצמו מפני ביקורת ומפני תחושת חוסר מסוגלות אישית. מדוע מטפל מפנה מטופל לפסיכיאטר במקום לתת תרופות בעצמו? אליעד מסביר כי כאשר הפסיכולוג שולח את המטופל לפסיכיאטר לקבלת תרופות, הוא לכאורה מעביר את האחריות הלאה, אך למעשה הוא קובע שגם המטפל האחר אינו באמת פותר ... פתרון תרופתי. זהו למעשה מסר עקיף, שאין מישהו שיכול לפתור את הבעיה בצורה פסיכולוגית אמיתית. מה משתמע מהסכמה של המטופל לקחת תרופות? לפי אליעד, כאשר המטופל מסכים ליטול תרופות בעקבות המלצת הפסיכולוג, הוא מאשר בעצמו כי אף אחד לא יכול לעזור לי. הוא מחזק את ... ובכך הוא למעשה פוטר את המטפל מאחריות ומאשש את הטענה שהבעיה שלו אינה ניתנת לפתרון בדרך פסיכולוגית בלבד. האם טיפול תרופתי יכול להיות פתרון מוחלט לבעיות פסיכולוגיות? אליעד טוען שההפניה לתרופות אינה פותרת את הבעיה עצמה, אלא רק מסמנת את קיומה של בעיה שהמטפל אינו יודע כיצד לפתור. לדבריו, הטיפול התרופתי הוא אמצעי נוח עבור מטפלים להימנע מהודאה בחוסר ידע או ביכולת מוגבלת שלהם לעזור, ובכך הוא מהווה פתרון חלקי בלבד, ולא פתרון אמיתי. לסיכום: ... שהוא אינו יכול לפתור את הבעיה. ההמלצה לתרופות פותרת את המטפל מהצורך להודות במגבלותיו ומעבירה את האחריות לבעיה אל המטופל או אל גורמים גנטיים או כימיים, ולכן יש לשים לב מה באמת עומד מאחורי המלצות אלו. למה פסיכולוגים שולחים לכדורים? האם תרופות פסיכיאטריות באמת עוזרות? כדורים נגד דיכאון, האם זה הכרחי? מה פסיכולוגים לא מספרים על טיפול תרופתי? האם טיפול פסיכולוגי מספיק ללא תרופות? כיצד להיגמל מכדורים נגד חרדה? עכשיו דיברנו על זה כמה פעמים אבל ננסה לחדד את זה עוד פעם, אמרנו לגבי מה ההיגיון של פסיכולוגים או מטפלים ששולחים מישהו לקחת כדורים אז אמרנו שזה במקום שבן אדם יגיד אני לא יודע לעזור לך אז הוא אומר ... אז בעצם החיסרון הוא במטפל, אם הוא אומר לו אני לא יכול לעזור לך, לך תיקח כדורים אז אם המטופל יסכים לקחת כדורים זה כמו להגיד לפסיכולוג נכון אף אחד לא יכול לעזור לי זה לא שאתה לא יודע ...
קריאת מחשבות של בני זוג, איך לדעת מה היא אוהבת? מה נשים אוהבות? למה צריך לקרוא מחשבות בזוגיות? למה לקרוא את המחשבות שלה? למה לקרוא את המחשבות שלו? מה בחורות רוצות? מה גברים רוצים? סודות בזוגיות, רוצה כן אבל אומרת לא
קריאת מחשבות של בני זוג, איך לדעת מה היא אוהבת? מה נשים אוהבות? למה צריך לקרוא מחשבות בזוגיות? למה לקרוא את המחשבות שלה? למה לקרוא את המחשבות שלו? מה בחורות רוצות? מה גברים רוצים? סודות בזוגיות, רוצה כן אבל אומרת לא
... הצד השני בעבר, גם אם הוא לא ביקש זאת מפורשות, וליישם זאת בעתיד. מה הקשר בין קריאת מחשבות בזוגיות לטיפול נפשי? הצורך להבין את הרצונות האמיתיים של האדם השני אינו רלוונטי רק בזוגיות, אלא גם בתחומים נוספים, כמו תחום הטיפול. מטופלים רבים מגיעים עם תלונה ספציפית, אבל למעשה הבעיה האמיתית שלהם היא אחרת לחלוטין. מטפל טוב צריך לדעת לקרוא בין השורות ולהבין מה באמת מפריע למטופל, גם אם המטופל אינו מודע לכך בעצמו. לסיכום, למה בזוגיות חייבים לקרוא מחשבות? כדי ליצור זוגיות מאושרת באמת, חייבים לפתח את היכולת ... הצד השני, גם אם הוא לא אומר זאת במפורש. זה נכון גם בתחומים אחרים אותה תופעה קיימת גם בתחום הטיפולי. מטופלים רבים באים עם בעיה מסוימת, אבל למעשה, הבעיה האמיתית שלהם היא משהו אחר לגמרי. מטפל טוב צריך לדעת לקרוא ...
בגידה, התמודדות עם בגידה, מחלת הבגידות, איך להתמודד עם בגידה? בגידה היא סימפטום, בגידה היא לא בעיה, בגידה היא תוצאה, חשדות לבגידה, פחד מפני בגידה, משבר בגידה, בגידה היא תופעת לוואי, בגידות בזוגיות, אמון אחרי בגידה
בגידה, התמודדות עם בגידה, מחלת הבגידות, איך להתמודד עם בגידה? בגידה היא סימפטום, בגידה היא לא בעיה, בגידה היא תוצאה, חשדות לבגידה, פחד מפני בגידה, משבר בגידה, בגידה היא תופעת לוואי, בגידות בזוגיות, אמון אחרי בגידה
... את הבגידה? האם הייתה בעיה של תקשורת, של הבנה רגשית, או אולי בעיה בצרכים האישיים של אחד הצדדים? מדוע לטפל בבגידה עצמה זו טעות? אליעד כהן מדגיש שאין טעם להתמקד בטיפול בבגידה עצמה. בני זוג רבים מוצאים את עצמם עסוקים בריבים, בהאשמות ובשאלות כמו בגדת בי או לא בגדת בי?, אך ... לא יפתרו את הבעיה. ההתמקדות חייבת להיות בחיפוש הגורם העמוק יותר: מה באמת חסר לאדם בתוך הזוגיות, ואיך ניתן לטפל בכך ישירות. איך נכון להתמודד עם בגידה בצורה נכונה? כדי להתמודד נכון עם בגידה, האדם צריך לשאול את עצמו שאלות ... אי הבנה בין הצדדים? האם אחד מבני הזוג סובל מחוסר ביטחון עצמי, פחד נטישה, קנאה מוגזמת או פחדים לא מטופלים שמשפיעים על איכות הקשר? רק אחרי שמזהים את החסרים האמיתיים אפשר להתחיל לטפל בשורש הבעיה, ולמנוע בגידות עתידיות. מהם הגורמים הנפוצים לבגידה בזוגיות? אליעד מסביר כמה סיבות נפוצות לבגידה בזוגיות, וכולן קשורות לחוסר ... להתמקד במחלה ולא בסימפטום? חשוב להתמקד בשורש של הבעיה ולא בתופעת הלוואי, כי אחרת הבעיה האמיתית לעולם לא תיפתר. טיפול שטחי בבגידה עצמה הוא כמו לקחת כדור נגד כאב ראש בלי להבין מה גורם לכאב. הטיפול הנכון והיעיל הוא לחקור מה באמת חסר, מדוע הצד הבוגד מרגיש צורך לבגוד, ומה יגרום לקשר להיות מספיק טוב ומספק ... או חשד לבגידה בעתיד. בגידה היא לא מחלה בפני עצמה, אלא רק תופעת לוואי של מחלה עמוקה יותר שזקוקה לטיפול. איך להתמודד עם בגידה בזוגיות? בגידה היא סימפטום ולא בעיה? שיקום זוגיות אחרי בגידה למה אנשים בוגדים? אמון אחרי ... מופיעה ללא סיבה, והיא לא בעיה שצריך לתקן בפני עצמה, אלא היא תוצאה של בעיה עמוקה יותר שצריך לאתר ולטפל בה. איך להתמודד עם בגידה? אם גילית שבגדו בך, או שאתה מרגיש צורך לבגוד, במקום להתרכז בעצם הבגידה, שאל את ... לא יחפש מענה במקום אחר? האם יש חוסר תקשורת? האם יש תחושות של חוסר ביטחון? האם יש פחדים לא מטופלים, קנאה מוגזמת או חשדות שמגיעים מחוסר אמון? סיכום: להבין את הבסיס לבעיה בסופו של דבר, בגידה אינה הבעיה האמיתית. ...
ניהול תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים
ניהול תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים
... הדואר הנכנס, לפי אליעד, משמשת כמו הכניסה למשרד. כל מייל חדש הוא כמו אדם שנכנס למשרד ומחכה לפגישה או טיפול. בדיוק כפי שנחלק לאדם הפונה מקום לשבת ולהמתין לפגישה, כך על המיילים בתיבת הדואר הנכנס לקבל טיפול מיידי. אליעד מדגיש כי השארת מיילים בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בהם יוצרת חוסר סדר ובלבול, כפי שלפני אדם שנכנס למשרד אין מקום ויש בלגן עם המתנה לפגישות. כיצד למנוע דואר לא מטופל? ההמלצה המרכזית של אליעד היא שהמיילים בתיבת הדואר הנכנס צריכים להטופל מיד עם קבלתם. כל מייל שתקבל - יש להחליט מיידית מה לעשות איתו: להעביר אותו למישהו אחר, לשייך אותו למשימה או לסיים את הטיפול בו. ברגע שמטפלים במייל, הוא צריך לצאת מיידית מהאינבוקס ולהעבור לתיקיה מתאימה, כך שנמנע מצב שבו המיילים יתערבבו עם מיילים שכבר טופלו. אליעד ... להשאיר מיילים בתיבת הדואר הנכנס שלא טופלו - זה יכול ליצור בלגן ולהעמיס על המערכת. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? אם לא מטפלים במייל בזמן, הוא עלול להיתקע בתיבת הדואר הנכנס ולא להתעדכן. זה יוצר בלבול ועמסה כאשר תיבת הדואר לא מופרדת בין ... לא טופלו. כל מייל שלא הוצא מהאינבוקס ייצור ערבוב ובלגן, ומיילים חשובים עלולים להיאבד או להתעכב. מה התהליך הנכון לטיפול במיילים? אליעד מסביר שהמפתח בניהול אפקטיבי של דואר אלקטרוני הוא ההחלטה המיידית על כל מייל. כל אימייל צריך להיות מנותב לפעולה, משימה, או לתיקייה מסוימת. ברגע שמטפלים בו, יש להוציא אותו מהאינבוקס. על פי גישה זו, על העובד או האדם להוציא את המיילים מהמקום שבו הם ממתינים, כך שלא יוותרו מיילים לא מטופלים. האם זה באמת חשוב? החשיבות של ניהול נכון של הדואר הנכנס, לפי אליעד, היא קריטית לשמירה על סדר ואפקטיביות ... היום - יום. תיבת הדואר הנכנס משמשת כשער לכל המשימות והפניות, ואם לא נתנהל בצורה מסודרת, כל מייל שלא מטופל בזמן יכול לגרום לעיכובים בתהליכים ולהחמיץ פניות חשובות. ניהול תהליכים עסקיים ניהול זמן מחשוב תהליכים ניהול דואר אלקטרוני התייעלות עסקית ... באופן שמונע מצבים בהם מיילים חשובים ילכו לאיבוד או לא יטופלו כראוי. אליעד מסביר את החשיבות בהבנת התהליך של טיפול באימיילים כדי להימנע מבעיות אלו. מהי מטרת תיבת הדואר הנכנס? תיבת הדואר הנכנס משמשת כמעין כניסה למשרד. כאשר אדם נכנס למשרד, הוא עלול להיתקל במצבים שבהם הוא מחכה לפגישה או לתשובה ממישהו. התהליך של טיפול במיילים הוא דומה. כל אימייל חדש שמגיע לתיבת הדואר הנכנס דומה לאדם שנכנס למשרד ואינו יודע האם טיפלו בו או לא. המטרה היא לא להשאיר אף אימייל בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בו. כאשר אימיילים לא מטופלים, הם נכנסים לתוך תיבת הדואר הנכנס ומלכדים את כל המיילים שניתן היה לטפל בהם. כיצד למנוע דואר לא מטופל? אליעד מציע שאסור להשאיר שום מייל בתיבת הדואר הנכנס לאחר שנעשה איתו משהו. ברגע שהמייל נפתח והוחלט מה לעשות ... יוצר בלבול אלא גם יכול לגרום למיילים שלא טופלו בזמן להיבלע בתוך המיילים שכבר הושלמו. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? כאשר אדם נכנס לאינבוקס, הוא מוצא שם לא רק מיילים שטופלו, אלא גם מיילים שעדיין לא הוחלט מה לעשות איתם. אם לא מטפלים במיילים מיד לאחר קריאתם, יש סיכון שהמיילים יישארו באינבוקס ויתערבבו עם מיילים אחרים. זה יוצר בלגן ומעמיס על המערכת. לכן, הדרך הנכונה היא להפריד בין המיילים שטופלו לבין המיילים שעדיין מחכים לטיפול. מה התהליך הנכון לטיפול במיילים? לכל מייל שנכנס לאינבוקס יש לטפל באופן מיידי ולקבוע מה לעשות איתו. כל מייל צריך להיות מנותב לעבודה או משימה אחרת, או לחלופין להסגר כסיים. ברגע ... תיבת הדואר הנכנס היא השלב הראשון של כל המשימות - היא האזור שבו כל הדברים מתחילים. כל מייל שלא מטופל מיד ישאר שם ויעכב את התהליך, ולכן חשוב כל הזמן לבדוק ולהוציא את המיילים שטופלו מהאינבוקס. ניהול תהליכים עסקיים ...
פסיכיאטרים, פסיכולוגים, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכולוגיות, תרופות פסיכיאטריות, אבחון פסיכיאטרי, סכיזופרניה, OCD, מחלות נפש, הפרעה נפשית, חרדה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה
פסיכיאטרים, פסיכולוגים, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכולוגיות, תרופות פסיכיאטריות, אבחון פסיכיאטרי, סכיזופרניה, OCD, מחלות נפש, הפרעה נפשית, חרדה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה מדוע פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתקשים להבין מטופלים? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת בהרצאה זו על האופן שבו פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתמודדים עם מטופלים, ובעיקר מדגים כיצד להבין לעומק את הבעיות הנפשיות של האדם, בלי לפטור אותן באמירות כמו הוא משוגע או זה ... ולכן קל לו יותר לומר שהבעיה אינה פתירה מאשר לומר אני לא הצלחתי לפתור אותה. הוא נותן דוגמה מהשיח הטיפולי שבו מטופל טוען שהוא לא מצליח לקום לבד בבוקר. המטפלת של אותו אדם תיארה את הבעיה שלו כאילו היא נובעת מחוסר יכולת פיזית להתעורר בעצמו, אבל אליעד מראה שזו איננה הבעיה האמיתית. כאשר המטופל אומר אני לא מצליח לקום לבד, הוא בעצם חושש שיום אחד לא יהיה מי שיעיר אותו, ואז הוא לא ... פסיכולוגים ופסיכיאטרים נוטים להשתמש באמירה של אין פתרון כאמצעי הגנה על האגו, כדי לא להודות שאולי הבעיה הנפשית של המטופל מורכבת מדי עבורם. אליעד ממחיש זאת בצורה של מטופל שהפסיכולוג שלו אומר לו שהוא סובל מ - OCD ואין פתרון לבעיה שלו. לטענת אליעד, הבעיה אינה בכך שאין פתרון, אלא בכך שהמטפל לא מצא אותו עדיין. עצם ההצהרה על כך שאין פתרון היא זו שגורמת למטופל להפסיק לחפש ולשקוע עוד יותר במצבו. למה אנשים סובלים מבעיות נפשיות? אליעד מסביר כי בשורש כל הבעיות הנפשיות עומדת ... עוד פתרונות, גם אם עד היום לא מצא. אליעד כהן מדגיש כי הבנה כזו יכולה להיות פריצת דרך משמעותית בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, שכן היא מאפשרת פתיחות אמיתית להבנה ולמציאת פתרונות חדשים, במקום לסגור את האדם תחת הגדרות אבחוניות ולהגיד ... פתרון לכל בעיה נפשית? מה הסיבה לסבל נפשי? למה אנשים מפסיקים לחפש פתרונות? איך יוצאים מתחושת חיסרון תמידית? איך לטפל ב - OCD וחרדה? האם פסיכיאטרים יכולים להבין כל מטופל? מה לעשות כשאין פתרון הגיוני?
השפעת הסביבה על האדם, לעשות מה שטוב לך, מה יעשה לך טוב? מה הלב שלך רוצה? השפעות הסביבה, מה האמת שלך? מה באמת אתה רוצה? ללכת אחרי האמת שלך, איך לא להיות מושפע מהסביבה?
השפעת הסביבה על האדם, לעשות מה שטוב לך, מה יעשה לך טוב? מה הלב שלך רוצה? השפעות הסביבה, מה האמת שלך? מה באמת אתה רוצה? ללכת אחרי האמת שלך, איך לא להיות מושפע מהסביבה?
... החלק הראשון של ההרצאה עוסק בעניין של איך לא להיות מושפע מהסביבה. אליעד נותן דוגמה של אדם שעובד עם מטופלים ומרגיש שהוא לא עושה את מה שהוא באמת רוצה בעבודה. הוא לא באמת מתחבר לתהליך שהוא עובר עם המטופלים. כשאליעד נשאל איך אפשר להימנע מהשפעות חיצוניות ולהיות באמת מחובר למה שאנחנו רוצים, הוא מסביר שהבעיה טמונה בכך שאין ...
אנורקסיה, הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל
אנורקסיה, הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל
אנורקסיה, הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל כיצד מטפלים באנורקסיה ובהפרעות אכילה באופן יעיל? הטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות דורש בראש ובראשונה הבנה עמוקה של ההיגיון והאמונות הפנימיות של האדם הסובל מההפרעה. אליעד כהן מדגיש כי המפתח המרכזי לטיפול הוא בירור יסודי של הסיבות והגורמים שמונעים מהמטופל לאכול. לא מדובר בכפייה או בשכנוע חיצוני בלבד, אלא בניתוח עמוק ומפורט של כל האמונות, הפחדים והמחויבים הפנימיים של האדם. מדוע אנורקסיה מתפתחת וכיצד לזהות את הסיבות לה? על מנת לטפל באנורקסיה, יש להבין מהיכן היא התחילה. אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת היא לשאול את המטופל שאלות ממוקדות שיעזרו לו לזהות כיצד ומתי החל המצב. לדוגמה, אם מדובר בנערה שהתחילה להיות אנורקסית, יש לברר מתי ... פוגעניות, אולי הלחץ החברתי והציפיות גרמו לה לפתח דימוי גוף שלילי. הזיהוי המדויק של הסיבות האלו הוא הבסיס להמשך הטיפול. כיצד מחלישים את הסיבות לאי - אכילה אצל אדם אנורקסי? אחרי שמזהים את הסיבות, יש להתחיל להחליש אותן. אליעד כהן מדגים כי אם הסיבה המרכזית היא פחד מהשמנה, צריך לבדוק עם המטופלת מדוע הפחד מהשמנה כל כך חזק עבורה. האם זה בגלל דימוי עצמי נמוך? פחד מדחייה חברתית? על ידי בירור ... לה שהם אינם באמת הכרחיים כפי שהיא חושבת. איך אפשר לעודד אדם אנורקסי לראות את היתרונות שבאכילה? חלק נוסף בטיפול הוא הגברת ההבנה של המטופל לגבי היתרונות הטמונים באכילה. יש לגרום לו לראות כי היתרונות שבאכילה גדולים יותר מהחסרונות שהוא רואה בה. למשל, להראות למטופלת שאכילה מסייעת לבריאות, מעניקה לה תחושת חיוניות, ומשפרת את המצב הרגשי והחברתי שלה. ככל שהיא תכיר ביתרונות האלה ותהיה ... לרדת. מדוע חשוב לא להכריח אדם אנורקסי לאכול? נקודה משמעותית נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שאין טעם להכריח את המטופל לאכול. כפייה יוצרת התנגדות, ודווקא מחזקת את ההפרעה. הוא מדגים כי במקום לומר למטופלת את חייבת לאכול, עדיף לגשת אליה בצורה מכילה ואמפתית: אין בעיה שאת לא אוכלת, אבל בואי נבין את ההיגיון שלך. אולי נוכל לפתור זאת בדרך אחרת. גישה זו מעודדת את המטופל לפתוח את עצמו ולשתף ברגשותיו ובחששותיו. מה הקשר בין הפרעות אכילה לדימוי עצמי ולקבלה עצמית? אליעד מסביר שהפרעות אכילה, ... ובאהבה מותנית מהסביבה. הם מאמינים שאם הם לא יראו בצורה מסוימת, לא יקבלו אהבה, הערכה או הערצה מהסביבה. לפיכך, הטיפול חייב לכלול גם עבודה על קבלה עצמית ללא תנאי, כך שהמטופל יוכל להעריך ולאהוב את עצמו בלי קשר למשקלו או למראהו החיצוני. כיצד ניתן לתמרן מחשבות קיימות לטובת הטיפול? דרך נוספת שאליעד מציע היא להשתמש במחויבים הפנימיים של המטופל לטובתו. למשל, אם למטופלת חשוב מאוד להיות חזקה ובריאה, ניתן להדגיש שאכילה במינון נכון תחזק את הגוף שלה ותשפר את הבריאות, וכך לייצר מוטיבציה פנימית לאכילה, על בסיס מחויבים שכבר קיימים אצלה ממילא. מה עושים אם הטיפול לא מתקדם כפי שמצפים? אם הטיפול אינו מתקדם, אליעד מציין שזה משום שלא נחשפו עדיין כל הסיבות האמיתיות לאי - אכילה או שלא הוחלשו מספיק ... במקרה כזה, יש להמשיך לחקור ולברר יותר לעומק, עד שכל החששות והסיבות להתנגדות יתגלו ויטופלו. לסיכום, מהי הגישה הנכונה לטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה? הגישה הנכונה לטיפול היא גישה של הבנה, הכלה ואמפתיה. במקום לכפות או לשכנע בכוח, חשוב לחשוף לעומק את האמונות והמחויבים הפנימיים, להחליש את ... את היתרונות של שינוי הרגלי האכילה. התהליך צריך להיות הדרגתי, מכיל ומבוסס על הבנה אמיתית של ההיגיון הפנימי של המטופל. רק כך ניתן לייצר שינוי מחשבתי אמיתי ויציב שיסייע למטופל להשתחרר מהפרעות האכילה ולהחזיר לעצמו את איכות חייו. הפרעות אכילה אנורקסיה ובולימיה דימוי עצמי וקבלה עצמית איך להתמודד עם פחדים? התמודדות עם הרגלים כפייתיים כיצד ניתן לטפל באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות? אנורקסיה היא הפרעת אכילה שמובילה לירידה קיצונית במשקל בעקבות פחד עז מהשמנה. לרוב, מדובר בהתניה מחשבתית שבה האכילה נתפסת כדבר שלילי ומזיק. הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של התפיסות הפנימיות של האדם הלוקה בהפרעה, ולא רק כפייה חיצונית של אכילה. מהו הבסיס להפרעה ... דבר שלילי. לעיתים, פחד זה קשור לחוויות עבר של דימוי גוף שלילי, חוויות רגשיות קשות, או לחץ חברתי. כדי לטפל בכך, יש לחקור את הסיבות שמובילות לרצון להימנע מאוכל ולזהות את המחויבים המנטליים שמובילים לאמונה זו. כיצד ניתן לשנות את ... היתרונות שבאכילה - יש לשכנע שהיתרונות של אכילה עולים על החסרונות הנתפסים. 4. להראות שהמצב אינו מחויב - כאשר המטופל מבין שהמצב הנוכחי נוצר בתהליך ולא היה קיים תמיד, הוא יכול להתחיל לראות אפשרות לשינוי. מדוע כפייה אינה הפתרון? אם ניגשים למטופל בגישה של כפייה - את חייבת לאכול - לרוב ייווצר אפקט הפוך של התנגדות. במקום זאת, יש לגשת מתוך הבנה והכלה: אין בעיה שאת לא אוכלת, אך אנו רוצים להבין מדוע. מה ההיגיון מאחורי זה?. גישה זו יכולה לגרום למטופל להיפתח ולשתף ברגשותיו. מה הקשר בין דימוי עצמי לקבלה עצמית? הפרעות אכילה רבות נובעות מתלות בהערכה חיצונית. מטופלים מרגישים שעליהם לשמור על דימוי גוף מסוים כדי להיות אהובים או מקובלים. חלק מהטיפול כולל חיזוק קבלה עצמית ללא תנאים, כך שהמטופל יוכל לראות את ערכו ללא קשר למשקל או מראה חיצוני. כיצד ניתן לתמרן את המחשבות של המטופל כדי לעזור לו? במקום להתעמת עם המחויבים שלו, יש להשתמש במחויבים אחרים שכבר קיימים אצלו לטובתו. לדוגמה, אם יש ... מחויב חזק להיראות בריא או להיות חזק, ניתן להשתמש בכך כדי לעודד אכילה דרך היבטים של בריאות וכוח. סיכום הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של אמונותיו הפנימיות של המטופל. במקום לכפות עליו אכילה, יש להבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההימנעות ממנה וליצור שינוי מחשבתי הדרגתי. על ידי חשיפת הסיבות, ... עצמית איך להתמודד עם פחדים? התמודדות עם הרגלים כפייתיים ש: אנורקסיה. אליעד: מה איתה אנורקסיה מה איתה. ש: איך מטפלים בזה. אליעד: בחורה שרוצה להיראות כמוה ואז כל מה שהיא עושה אחרי שהיא אוכלת. ש: ואז היא כאילו מפסיקה כמעט לאכול וכל הזמן יורדת במשקל יורדת ויורדת, לוקחים אותה לטיפולים ולזה ושוקלים אותה שוב עוד שבעים גרם ירדו. אליעד: אוקי ולמה היא לא רוצה לאכול כי מה, איזה מחויב נכנס לה לראש? ש: לא חקרתי את זה. אליעד: אוקי אז מה השאלה באופן כללי מה לעשות? ש: איך מטפלים. אליעד: אז בגדול באופן יחסי נגיד שאנשים יש להם את ההתניה במוח שלאכול זה טוב כי ככה לימדו בן ...
הדרכת אנשי מכירות, לא רוצה לשקר ללקוח, לשקר בתהליך מכירה, לשקר את הלקוח, שקרים לבנים, שקר לטובת הלקוח, לרמות את הלקוח, בעיות של אנשי מכירות, להצליח למכור, הדרכת מנהלים
הדרכת אנשי מכירות, לא רוצה לשקר ללקוח, לשקר בתהליך מכירה, לשקר את הלקוח, שקרים לבנים, שקר לטובת הלקוח, לרמות את הלקוח, בעיות של אנשי מכירות, להצליח למכור, הדרכת מנהלים
... שהדבר יועיל לאדם בטווח הארוך, מבחינה רוחנית או נפשית. רופאים - שיכולים להחליט שלא למסור את כל המידע הרפואי למטופל כדי למנוע ממנו פאניקה או לחץ מיותר. השקר או הסתרת האמת נתפסים כמועילים למטופל. אליעד מדגיש שהבעיה עם השקר נמצאת רק כאשר האדם שמשקרים לו נפגע מכך. אם התועלת שהלקוח יקבל עולה על ... מדויקות כדי לחזק את אמונת המאמינים, מתוך מחשבה שזה יועיל להם. - רופאים שמשמיטים מידע כדי למנוע פאניקה בקרב מטופלים. לסיכום אם העובד תופס את השקר כמעשה שלילי משום שהוא חושב שהוא פוגע בלקוח, יש להראות לו שבמצבים מסוימים ...
קללות גזעניות, השמצות גזעניות, גזענות נגד רוסים, גזענות נגד אתיופים, גזענות נגד ערבים, גזענות נגד שחורים, גזענות נגד יהודים, גזענות נגד מזרחים, גזענות נגד חרדים, גזענות כלפי מיעוטים
... והחלשה. האם גזענות היא תופעה הגיונית? אליעד מסכם שאין לגזענות היגיון אמיתי, אלא שהיא נובעת בעיקר מרגשות שליליים לא מטופלים, כמו פחד, כעס או קנאה. אנשים מחפשים אשמים לצרותיהם או רוצים להרגיש טוב יותר עם עצמם על ידי השפלה ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על יסודות השכנוע, יסודות המכירה, יסודות ההשפעה, יסודות הנאום, יסודות המנהיגות, יסודות הרטוריקה, מחויב או אפשרי, אובייקטיבי או סובייקטיבי, גם או רק, ספק או וודאות, טיפול בהתנגדויות, אומנות השכנוע
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מטופלים, למה יש רע בעולם? האם הכל אפשרי? מהי תכלית ומשמעות החיים? מה המשמעות של החיים? האם יש או אין אלוהים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה העולם קיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה יש רע וסבל בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך נוצר העולם? האם יש אמת מוחלטת? האם אפשר לדעת הכל? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך להיות מאושר? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש משמעות לחיים? האם לדומם יש תודעה? בשביל מה לחיות? איך להיות הכי חכם בעולם? מי ברא את אלוהים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה לא להתאבד? האם יש בחירה חופשית? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? איך נוצר העולם ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: מטופלים, איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? דיכאון? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להאמין בעצמך? איך לשנות תכונות אופי? איך להעריך את עצמך? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשתול מחשבות? איך לפרש חלומות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לקבל החלטות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להצליח בראיון עבודה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך להיגמל מהימורים? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להתמודד עם גירושין? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לחנך ילדים? איך לשפר את הזיכרון? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי בסקייפ, מאמן אישי להפרעות קשב, מאמן זוגי בנושא מטופלים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2969 שניות - עכשיו 30_08_2025 השעה 17:36:56 - wesi1