... שהאדם משקר את עצמו שכאשר היא תהיה, אז בצורת המציאות הזאת, הוא ירצה את המציאות כפי מה שהיא. אבל התכלית הסופית היא, שהמציאות תהיה בצורה שהאדם ירצה אותה. כי בסופו של דבר, האדם רוצה, לרצות את המציאות. ולרצות את ... שהיא, בין אם זה שינוי חיצוני וגם אם זה שינוי פנימי, כל רצון לשנות את המציאות, הוא עצמו הפך המטרה הסופית, שהיא לרצות את המציאות כפי מה שהיא. כי בסוף, האדם צריך לרצות את כל המציאות כפי מה שהיא, בשלמות ... רצונו. כך שכל מה שהאדם מנסה לשנות את המציאות, לא רק שהוא לא יכול בשום צורה, להשיג מכך את המטרה שהוא ירצה את המציאות בלי לרצות לשנות אותה, כי הרי הוא מנסה לשנות אותה. אלא שכל רצון לשנות את המציאות, הוא נוגד את התכלית, שהיא לא לרצות לשנות את המציאות. ולקבל גם את זה, שאתה רוצה לשנות את המציאות. אבל, לרצות את זה ...

חוויית התכלית, של המציאות כולה - איך לחוות אותה? כשאדם מבין באמת וחווה באמת, את התכלית והסיבה, של כל האירועים כולם, הוא חווה שלמות. משום, ששביעות רצון מלאה מהמציאות, היא אפשרית, רק כאשר האדם מתבונן ... הראשון, אז הוא חווה את השלמות, כמו שהמסובב הראשון, חווה שביעות רצון מלאה מהמציאות. ומי שרוצה להבין ולחוות את התכלית הסופית של כל המציאות כולה, בכל דבר, לשם כך עליו לקשר את עצמו, אל התכלית של כל דבר. והכוונה היא, שהאדם מוכרח לעשות את כל מעשיו, מתוך התבוננות על תכליתם. כי מי שעושה את מעשיו מתוך הרגל, הוא בעצם הורג את החיות ואת החיים שלו. ומי שרוצה להעיר את עצמו ולקום בתחיית המתים, הוא מוכרח להתבונן על כל פעולה / רגש / מחשבה שלו, ולהבין מהי התכלית ומהי הסיבה, שבגללה הוא עושה את מעשיו. ועל ידי זה שהאדם מוסר את נפשו, לחבר ולקשר את מחשבתו אל התכלית של כל דבר, על ידי זה בסופו של דבר, האדם מגיע אל הבנת התכלית של כל המציאות כולה, ואז הוא מחובר אליה בחוויה שלו, וחווה את השלמות תמיד.

... בשעת השינה, כל המחשבות הרעות שלהם, יוצאות החוצה וכולי. ואצל המון העם, אצלם השינה נתפשת כבזבוז זמן, וכדבר חסר תכלית. כי עבורם, מה שקורה בשינה הוא לא אמיתי, ומה שקורה כאן בעולם שלנו, הוא כן אמיתי. וכל מי שעבורו, מעשיו בשעת החלום והישגיו בשעת החלום, הם חסרי תכלית ומשמעות, הרי שמצד האמת, גם חייו כאן, הם חסרי תכלית ומשמעות. ומי שחושב שכאשר האדם ישן, הוא בעצם מבזבז את הזמן שלו, ומי שחושב שיש דבר כזה בזבוז זמן ...

... יכול לעשות זאת. ואעפכ, הכל אחד ממש. וכאשר הכל הוא בזבוז זמן באמת ובשלמות, על ידי זה אין שום תכלית, ואז אי אפשר לבזבז את הזמן כלל.

... הרעיונות שיש בספר. אבל גם כל שאר הרעיונות שיש בספר, מסבירים אותו. כי כל שכל, הוא גם הקדמה וגם התכלית, וכולם הקדמות אל שכל אחד, שהוא מחוץ להכל. ולכן, בפועל, על האדם ללמוד את הספר הזה בכמה צורות שונות ... תשובה: המינון הוא כרצונו של האדם, וכל המרבה לרוחב ולעומק הרי זה משובח. אבל תמיד צריך לזכור ולכוון אל התכלית האחת, שהיא בסופו של דבר, להבין את הנמשל ואת עומק פנימיות המציאות, כפי מה שהיא לפני כל ההגדרות וכולי. ... את הספר באופן אקראי / או יזום, וקורא בספר היכן שבא לו, באיזה עומק שבא לו. ובלבד שיזכור את התכלית הסופית של הלימוד בספר. וכאשר האדם לומד בספר, הוא מוכרח וחייב למצוא את עצמו בספר. כי יש בספר המון ...

הספר להיות אלוהים - על הספר להיות אלוהים הספר להיות אלוהים, כשמו כן הוא. מטרתו היא, לגרום לאדם להפוך להיות אלוהים ולהרגיש את השלמות של המציאות (אלוהים = מציאות מושלמת). כי זה כמו מלך ... כי האדם אינו נפרד מאלוהים ומהשלמות, רק שהוא שכח את השלמות שבו. והשכל שבספר הזה, מעביר את האדם תהליך, שהמטרה המוצהרת שלו, היא לגרום לאדם להגיע לשלמות האלוהית של אלוהים בכבודו ובעצמו, כולל הכל ללא שום הסתייגויות כלשהן בכלל, השלמות ...

... רק הקדמות בלבד, אל שכל אחר לגמרי, שהוא נמצא מחוץ לכל ההגדרות באשר הן. והאדם מוכרח לזכור תמיד, כי התכלית היא, לא להיאחז בשום צורה של מציאות ושל רעיון כלשהו, וגם לא בצורה של השכל, שהחכם האמיתי מגלה לאדם. ... את האדם אל השלמות, אבל אין בהן שלמות. וכאשר האדם מנסה להתקדם ולקדם את עצמו, הוא מגדיר עבור עצמו מטרה מוגדרת. והמטרה המוגדרת היחידה שאותה צריך האדם להגדיר עבור עצמו, היא להבין את המציאות, כפי מה שהיא באמת, בלי כל אינטרס כלשהו. ...

... שמח. ולשקר את עצמו שהוא רואה את החיובי שיש בכל דבר, וכיוב שקרים נוספים. וכל השקרים האלו, יש להם מטרה אחת ויחידה, והיא, שהאדם ימשיך לסבול! כי האדם ממשיך לסבול, רק בגלל שהוא חושב בחשיבה חיובית שקרית. והאדם סובל, ...

... הוא מתאמץ כל הזמן, לנצח את המשחק. דהיינו, שהאדם מתאמץ כל הזמן, להרגיש כמה שיותר טוב, ולהצליח להשיג את המטרות שלו, כמה שיותר וכולי. אבל מי שהוא כבר ניצח את המשחק, כמו החכם האמת, שהוא כבר יודע שהכל אחד, ...

תכלית המציאות / סיבתיות - האם כל דבר הוא סיבת עצמו? האם יש תכלית אחת נצחית? כפי שהובהר במקומות אחרים, אם נאמר שלכל דבר יש סיבה, זה מוביל לכך, שכל דבר, הוא עצמו ... מדוע לא יכול להיות, שכל דבר הוא סיבת עצמו. משום, שלומר שהדבר הוא סיבת עצמו, פירושו הוא, שאין שום תכלית אחרת, מלבד הדבר עצמו. כי יש אפשרות להסתכל ולומר, שלכל המציאות כולה יש תכלית אחת, וכל הסיבות מובילות אליה. וכאשר אנחנו אומרים שכל דבר הוא סיבת עצמו, זה בעצם אומר, ששום דבר, לא מוביל אל איזו תכלית רחוקה כלשהי, אלא כל דבר מוביל אל תכלית עצמו. ובכך בעצם אנחנו אומרים, כי כאשר דבר כלשהו קורה, אז בעצם, דרכו מתגלה, שתכלית המציאות הסופית, היא הדבר עצמו. כי הרי הוא לא משרת שום תכלית אחרת, אלא הוא עצמו התכלית הסופית. וזה כמובן דבר, שאינו אפשרי לומר כלל עפ השכל הנפרד. כי לא יכול להיות שהתכלית הסופית של המציאות, תשתנה כל הזמן. כי אם תכלית המציאות עצמה משתנה, הרי שזה אומר, שזאת לא תכלית של אמת. כי אם זאת הייתה התכלית באמת, היא לא הייתה משתנה. ואם היא משתנה, אז זה אומר שהיא לא התכלית האמיתית. וכאשר אומרים שהדבר הוא סיבת עצמו, פירושו, שהוא עצמו התכלית הסופית. אבל, אם הוא עצמו התכלית הסופית, אז כיצד הוא משתנה? ולמה הוא לא היה קיים כל הזמן? כי התכלית הסופית של המציאות, היא לא יכולה להשתנות. ואעפכ, כל דבר הוא תכלית עצמו כנל. וכיצד הדבר אפשרי? ומי שיעמיק בזה, יראה את האמת, שבאמת הכל אחד. כי התכלית הסופית, היא מהות הכל. וההבנה שכל דבר הוא התכלית הסופית, היא בעצם לבוש של ההבנה, שהצורה נכללת במהות שלה, לישות אחת ממש. ואם יש תכלית אמיתית, אז קיומה הוא מחויב מצד עצמה. כי אם קיומה מחויב מצד דבר אחר, הרי שהיא לא התכלית האמיתית. כי קיומה תלוי בדבר אחר, שתכלית קיומו, זאת לא התכלית שנובעת ממנו וכולי. ואם יש תכלית למציאות, שהיא מחויבת מצד עצמה, הרי שהתכלית הזאת, לעולם לא יכולה להשתנות. ואכ היא תמיד צריכה להיות מושגת. כי תכלית המציאות שמחויבת מצד עצמה, פירושו שהמציאות מחויבת להיות בצורה כלשהי. ואם המציאות באמת הייתה מחויבת להיות בצורה כלשהי, אז היא לא הייתה משתנה כל הזמן. וגם אם נאמר שאין תכלית, אז זה אומר, שהאין תכלית, הוא המחויב. ואז ממילא יש לשאול, כיצד זה שדברים משתנים, אם באמת אין שום תכלית כלל. והעניין הוא, כי השינויים ושינוי התכלית, נובעים מצד שינויי הצורות שבמקום ובזמן. אבל המהות, היא לא משתנה לעולם. והאמת היא, שהכל אחד ממש. שמצד אחד ... שאין בה שום שינוי כלל. ואעפ שזה לא הגיוני, שהצורות השונות, הן ישות אחת ממש, אעפכ כך הוא הדבר. והתכלית המחויבת, של קיומה של המהות שלא משתנה לעולם, התכלית הזאת היא התכלית של כל הצורות כולן. שנראה שהן משתנות. אבל באמת, אין שום שינוי כלל, בין השינוי, לבין העדר השינוי וכולי.