... של השכן נדמה לירוק יותר היא משום התלות הרגשית של האדם בדברים חיצוניים לו שאינם הוא. כאשר החוזק הפנימי והאושר הפנימי של האדם נובע מהדברים שנמצאים בכל מקום ובכל זמן, ממילא הדשא שלו ירוק תמיד. כאשר החוזק של האדם ...

... יותר וגם המחשבה שאתמול בעבר היה טוב יותר, גם זה סוג של הסתכלות על הדשא של השכן. כדי להיות מאושר באמת, על האדם להבין מה טוב בדשא שלי עצמי ברגע הזה. וכדי להבין מה טוב בדשא שלי עצמי ברגע ...

... הרי שכל אחת חסרה את הטוב שבשלמות האחרת. השלמות האחת כוללת בתוכה את כל הטוב כולו. השלמות האמיתית = אושר אמיתי. כדי להגיע לשלמות האמיתית, לשם כך צריך כסף אמיתי, דהיינו, צריך את הרצון החזק ביותר הקיים במציאות, שהוא ...

... בכלל. ולכן לייאוש אין שום מקום. בנוסף על כך, ככל שהאדם קרוב יותר לייאוש כך הוא גם קרוב יותר לאושר האמיתי. הסיבה שהאדם אינו מאושר, היא רק משום שהוא לא התייאש לחפש. זא האדם אינו מאושר משום שהוא כל הזמן רוצה מציאות שונה מהמציאות שלו. אם היה האדם מתייאש באמת מלרצות, אם היה האדם מגיע להבנה אמיתית שלעולם לא יהיה לו את מה שהוא רוצה, הרי שהוא היה מפסיק לרצות וממילא הוא היה נעשה מאושר. ונחדד את העניין. חוסר אושר נובע מתלות רגשית בצורה חיצונית של המציאות. כאשר הרצון החיצוני של האדם אינו תואם את הצורה החיצונית של המציאות, נולד חוסר אושר. ייאוש חיובי הוא השלב שבו האדם מתייאש ומפסיק לחפש מציאות חיצונית שונה מהמציאות שלו, על ידי זה שהוא מתחבר ... לא לרצות. כאשר האדם מתחבר לרצון הפנימי ביותר של עצמו, על ידי זה הוא מתייאש במובן החיובי מלחפש את האושר, משום שהוא מבין שהאושר זמין עבורו כבר כרגע. התאבדות לדוגמה נובעת מהרמה הכמעט קיצונית של ייאוש. אבל עדיין לא מדובר על ייאוש אמיתי ... / להיות שמח בחלקו וכולי. האדם כל חייו מנסה למצוא מציאות חיצונית כלשהי שבה נדמה לו שהוא יוכל להיות מאושר ולהפסיק לרצות משהו שונה ממה שיש לו. התאבדות מגיעה כאשר האדם עוד לא התייאש לגמרי. זא אדם שמתאבד עדיין ... ממילא אז הוא באמת מתייאש מלחשוב שיש משהו טוב יותר מאשר מה שיש לו. ואז הוא בעצם מתחיל להיות מאושר. האושר מגיע רק כאשר האדם מתייאש לגמרי מהמחשבה שקיימת צורה כלשהי של מציאות שטובה יותר מהמציאות שלו. כך שבכל מקרה אין שום יאוש בעולם כלל. כי אין ממה להתייאש. וגם שאושר = ייאוש מוחלט מלחפש משהו שונה ממה שיש לך = הבנה אמיתית של המציאות = טוב אמיתי. ונקודה למחשבה: בעל החיים היחיד שמתאבד הוא האדם. מדוע? האם זה קשור לצורת החשיבה? לצורת החיים? לקבלת המציאות? לידיעת האושר והטוב האמיתי? האם בעלי חיים פחות חכמים לחשוב על האפשרות הזו, או שהם פחות (יותר) חכמים מכדי להסתבך ולהגיע ...

... צריך לחפש גם את הסיבה של הסיבה וכן הלאה. עד שמגיעים לשורש הפנימי ביותר של המציאות = שלמות = אושר.

... להבטיח לו, שלעולם לא יאונה לו כל רע. ושגם אם יקרה לו משהו נגד רצונו, שעדיין הוא ירגיש טוב אושר ושלמות. וכיצד? תשובה: באמצעות התבוננות על האמת. כי בכל העולם כולו, יש רק דבר אחד שלא צריך ביטוח. והוא ...

... בעולם. ואם נתבונן עוד בעניין נראה, כי הדבר הפשוט ביותר בעולם, הוא גם הדבר המורכב ביותר בעולם. ונסביר: להיות מאושר זה מאוד פשוט. אין דבר יותר פשוט מאשר להיות מאושר. אלא, שלהיות מאושר, זה יותר מידי פשוט. ומרוב שזה פשוט, לכן זה ככ קשה לביצוע. ונסביר: כדי להיות מאושר לשם כך צריך להבין משהו. צריך להבין משהו מאוד פשוט. צריך להבין שהכל טוב. ולמה זה הדבר שהכי פשוט ...

ניהול זמן - איך למצוא זמן לדברים החשובים באמת? כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, האושר מגיע על ידי הבנה. כאשר האדם מבין את המציאות, על ידי זה הוא מרגיש טוב. וכדי להגיע להבנה, לשם ... משהו ספציפי, אלא האדם יכול פשוט לנסות להתבונן ולשים לב טוב יותר לדברים שאותם הוא עושה ביום יום. ונסביר: האושר תלוי בהבנת המציאות. אבל, הבנת המציאות, אין משמעותו היא כי האדם צריך לעזוב את כל מה שהוא עושה, ולחשוב ...

... הדברים. וכאשר האדם מתחיל ללכת בדרך חדשה, אז הוא מרגיש תחושה של מילוי ושל סיפוק. משום שנדמה לו שהנה האושר שלו מגיע. וכאשר האדם מגיע אל סוף הדרך, או אפילו כאשר האדם מתקרב אל סוף הדרך וכבר רואה את ...

... הימים, של האנשים שחיו בעבר. ובעבר אנשים היו בטוחים, שאם העולם יהיה כפי מה שהוא היום, הרי שכולם יהיו מאושרים. אלא, שהיום הדברים נראים אחרת. כי כפי שכבר ביארתי, לא משנה מה יהיה לאדם הוא לא יהיה מאושר. אאכ הוא ידע ליהנות מהדברים, כפי מה שהם. ובעבר, רוב בני האדם רוב הזמן, היו עסוקים בלשרוד, ולא היה ... ולא היה להם מספיק זמן להתבונן על החיים שלהם. מאחר, שהם רוב הזמן עסקו בלשרוד. ולכן הם היו כאילו מאושרים, מאחר שלא היה להם זמן להתלונן. אבל בימינו אנו, שרוב הדברים בעולם קורים מעצמם, ושהאדם לא צריך ללכת לבאר ... שהוא לא מתקדם לשום מקום. וכל התהליך הזה, הוא חיובי ביותר. משום, שהוא מביא את האדם ואת העולם אל האושר האמיתי. כי האושר, שכאילו היה בעבר, הוא לא היה אמיתי. וההוכחה לכך היא, שהוא התבטל. ודבר אמיתי, לא מתבטל. ואם האושר של בני האדם נעלם, הרי שהאושר שהיה פעם לא היה אמיתי. והאושר שהיה פעם, היה נסיבתי בלבד. כי לא היה זמן להתלונן. אבל גם אז, בני האדם לא היו מאושרים באמת. ובימינו אנו, העולם התפתח וטוב שכך. ויש לבני אדם יותר זמן פנוי לחשוב ולהתבונן, וטוב שכך. והדבר הזה ... להתבונן פנימה, במקום לשנות את החיצוניות. והעצבות שבה בני האדם נמצאים כיום, היא הגורם לכך, שבעתיד, בני האדם יהיו מאושרים באמת. כי החיפוש העצמי של בני האדם כיום, גדול יותר מאשר בעבר. ולא בגלל שאנשים היום, פחות חכמים מאשר ... כמו שהוא היום, הרי שזה יהיה גן עדן. והאנשים היום יותר חכמים, והם יודעים את האמת, ולאט לאט מבינים שהאושר נמצא בתוך האדם. וכל התהליכים האלו מובילים את האנושות למצב שבו בעתיד, בני האדם יהיו מאושרים באמת.