... ופגיעה באנשים גדול מהתועלת, מה שגורם לו לפחד קיצוני. אליעד כהן מגדיר את הפחד הזה כפחד המבוסס על שתי הנחות יסוד עיקריות: הנחת יסוד ראשונה: קיימת אפשרות שהוא ישתגע ויפגע באנשים (מציאות). הנחת יסוד שנייה: אם הוא אכן ישתגע ויפגע באנשים, הדבר יהיה רע (רצון). את ההנחה הראשונה אליעד מחלק לשני חלקים נפרדים ... וירה באנשים הוא אומר אני מפחד שגם לי זה יקרה. עכשיו אז מה שבקיצור צריך לעשות זה לבדוק מה הנחות היסוד שלו אז קודם כל אנחנו תמיד מתחילים כל פחד מבוסס על שתי הנחות יסוד רצון ומציאות, אחד הוא חושב שיש אפשרות שהוא ישתגע ויפגע באנשים שתיים הוא חושב שאם הוא ישתגע ויפגע באנשים שזה רע עד כאן הבנו זה מחלקים את זה קודם כל לשתי הנחות יסוד בסיסיות. אבל האמת היא יש לנו מציאות ורצון אז בתוך הרובריקה של המציאות זה מתחלק לשני חלקים, מה אמרנו ... אליעד: יפה עכשיו שימו לב בא ניקח את המציאות הוא אומר אני יכול להשתגע ולירות באנשים אז יש פה הנחת יסוד של המציאות אבל את זה אני יכול לחלק לשתי הנחות יסוד אחד הוא מניח שיש אפשרות שהוא ישתגע שתיים הוא מניח שאם הוא ישתגע זה יגרום לו לירות באנשים זה שתי הנחות יסוד שונות, זאת אומרת אם נגיד הוא היה בטוח שהוא יכול להשתגע אבל הוא היה בטוח שאם הוא ישתגע הוא ... לכעוס על מישהו שהוא אוהב או משהו כזה או את כל התסביכים שיש לו בן אדם נגיד אנחנו מניחים הנחת יסוד שבן אדם שיורה באנשים זה כי הוא כועס עליהם נגיד ככה אנחנו מניחים ואז צריך לשאול אותו למה לדעתך ...

... של היריב נגדו. הסבר: הדרך לפרק את כל השאלות, היא על ידי שאלות. מדוע? כל השאלות כולן מבוססות על הנחות יסוד כלשהן. אם לא היו לאדם שום הנחות יסוד כלשהן, הרי שלא היו לו שום שאלות. כל שאלה מבוססת על הנחות יסוד. קח שאלה כלשהי, ונסה להבין מהן הנחות היסוד שעליהן השאלה מבוססת. לאחר מכן תחקור את אמיתותן של הנחות היסוד של השאלה, על ידי שתשאל עליהן שאלות. קח הנחת יסוד כלשהו, ותשאל עליה אולי ההפך הוא הנכון?! קח שאלה, מצא את הנחות היסוד שלה, ותאמת אותן על ידי שאלות ישירות למרכז הכוח של הנחות היסוד. הדרך הטובה והמהירה ביותר לפרק הנחת יסוד שקרית, היא על ידי שתוקפים אותה חזיתית ושואלים עליה, אולי ההפך שלה הוא הנכון. הנחת יסוד שקרית = הנחת יסוד שאין לה אחיזה במציאות באמת. כאשר לא מפחדים ומנסים לשלול את הנחת היסוד כולה מהשורש, זו הדרך היחידה לבדוק האם היא אמיתית. אם יש להנחת היסוד הזו אחיזה במציאות, לא תצליח להפוך אותה. אם אפשר להפוך אותה ולעקור אותה מהשורש, הרי שהיא שקר. אל תפחד לחקור את השורש של הנחות היסוד ולשאול על השורש עצמו, אולי ההפך הוא הנכון?! ככל שהאדם מפרק יותר הנחות יסוד שקריות, כך האמת מתגלה לו. בסופו של תהליך, כאשר האדם שואל שאלות על הנחות היסוד של השאלות עצמן, בסופו של דבר הוא מגיע להבנת אמת מוחלטת, אמת שאי אפשר לשאול עליה אולי ההפך הוא ... גם אם האדם מתאמץ לחשוב על ההפך, הוא עדיין מגיע לאותה הנקודה עצמה. כך שבסופו של דבר נשארת רק הנחת יסוד אחת, שהיא האמת, שעליה אין שום שאלות. לסיכום: מכל השאלות ניתן להיפתר רק על ידי ידיעה מלאה של הדבר שעליו קיימות השאלות. מכל הספקות ניתן להיפתר רק על ידי ידיעת האמת. ברמה המעשית: קח כל שאלה ותאתר את הנחות היסוד שבלעדיהן לא הייתה שאלה. נסה להבין מהו הדבר שבלעדיו לא הייתה שאלה. נסה לאתר את הגורם לכך שהשאלה תהייה ...

... לו שום פחד. מבין הכל = מבין בשלמות מדוע הדברים כפי שהם. ומה טוב בדברים כפי שהם. פחד = הנחות יסוד = אמונות טפלות = ידיעות שאינן וודאיות. אמת = ביטחון. שקר = פחד. כל הפחדים של האדם נובעים מחוסר ... המציאות = חוסר פחד = ביטחון. כדי לסלק את כל הפחדים על האדם לחפש את האמת. הפחד נוצר בעקבות הנחות יסוד. אין פחד שאינו מבוסס על הנחות יסוד. לדוגמה הפחד מהמוות מבוסס על הנחת יסוד שאומרת שהמוות פחות טוב מהחיים. אילו היה יודע בוודאות כי המוות אינו שונה מהחיים, הרי שלא היה מפחד מהמוות. ... ויחזור למהות הנצחית שלו שהיא המציאות, הרי שהוא לא היה מפחד. הפחד מכך שלא יהיה לאדם כסף, נובע מתוך הנחת יסוד שאומרת שאם לא יהיה לאדם כסף מצבו הרגשי יהיה פחות טוב מאשר ברגע הזה. הנחת היסוד הזו מבוססת על הנחת יסוד אחרת שאומרת כי מצבו הרגשי של האדם תלוי בין השאר בכסף. וזה עצמו מבוסס על הנחת יסוד שאומרת שמה שהאדם באמת צריך זהו דבר חיצוני, שאפשר להשיג אותו רק בכסף וכולי. אם היה האדם יודע כי ... שהוא אינו מספיק טוב, והרי שהוא אינו טוב אמיתי. כך שכל החרדות והפחדים של האדם נובעים אך ורק מתוך הנחות יסוד כלשהן לגבי המציאות. האדם מניח שטוב פירושו X. האדם מניח שמציאות כלשהי אינה טובה. והרי שנוצר פחד וכולי. הפחד ... האמת ולא להניח שום דבר שהוא אינו יודע אותו בוודאות. קח כל פחד, בדוק ממה הוא נובע. בדוק מהן הנחות היסוד שעליהן מבוסס הפחד. קח את הפחד ותפרק אותו לגורמים עד שתגיע לשורש שלו. לדוגמה. האדם מפחד מפיטורים, משום שהוא ... למצוא פרנסה, משום שהוא מניח שאם הוא לא ימצא פרנסה, הרי שחייו לא יהיו חיים. וזה עצמו מבוסס על הנחת יסוד אחרת והיא שהאדם מניח שלחיות בצורה כלשהי, טוב יותר או פחות מצורה אחרת. וזה עצמו נובע מהנחות יסוד לגבי מהו טוב ומהו רע. לגבי מה האדם באמת רוצה וכולי. קח את הנחות היסוד שעליהן מבוסס הפחד וחקור אותן לעומק. תשאל עליהן את כל השאלות האפשריות. אל תקבל שום הנחת יסוד בלי סיבה. חקור את כל הנחות היסוד לעומק. עד שתגיע לוודאות ושלא יישאר לך ספק כלשהו לגבי הנחות היסוד שלך. בדוק את הנחות היסוד שלך לגבי המציאות. בדוק את האמונות שלך. בדוק את הדברים עד שתגיע לוודאות שאין וודאות אחריה. כאשר תגיע להבנה ...

... ועוד אחד שווה שלוש, אחד ועוד אחד שווה שתיים, 1 ועוד 1 שווה 3, 1 ועוד 1 שווה 2, הנחות היסוד של השאלה, איך להבין שאלה? איך לנתח שאלה? האם יש שאלות לא נכונות? אליעד כהן מסביר כיצד לגשת לניתוח ... נכונה והגיונית או שיש שאלות לא נכונות שאינן הגיוניות בכלל. ההסבר שלו מתחיל מכך שכל שאלה שנשאלת מבוססת על הנחות יסוד מסוימות. ללא הנחות יסוד אין אפשרות לשאול שאלה, כי כל שאלה בנויה על הנחות יסוד. כדי להבין האם השאלה נכונה והגיונית, יש לנתח את הנחות היסוד שלה. לדוגמה, כאשר מישהו שואל כמה זה אחד ועוד אחד? יש להבין תחילה מהן הנחות היסוד שעומדות מאחורי השאלה. אליעד מדגים, שאם לא הייתה קיימת אפשרות אחרת לתשובה מלבד שתיים, השאלה לא הייתה נשאלת כלל. ... שלו. איך לנתח שאלה? האם כל שאלה היא הגיונית? האם יש שאלות לא נכונות? כמה זה אחד ועוד אחד? הנחות יסוד של שאלות

... בתהליך הזה. לפעמים המסקנות שניתן להסיק אינן ישירות או קלות, משום שהקשרים בין המידע נתונים בצורה עקיפה או שחסרות הנחות יסוד חשובות. לכן חשוב לתרגל גם את הזיהוי של מידע חסר ולדעת לשאול את השאלות הנכונות: לדוגמה, אם אומרים לך ... כל הדברים הקטנים הם לבנים, אז גם החתול לבן. זו דוגמה לחשיבה לוגית המאפשרת לנו להסיק מסקנות מתוך סדרת הנחות יסוד. מה החשיבות של היכולת להבין דבר מתוך דבר? יכולת זו חיונית בכל תחומי החיים - מדע, עסקים, מערכות יחסים, ... אמונה ולשאול - איך הגעתי למסקנה הזו? למה אני חושב שהיא נכונה? האם יכול להיות שהיא לא נכונה? חיפוש הנחות יסוד: בכל טענה שנאמרת לבדוק - על מה היא מבוססת? האם היא נובעת מעובדות או מהשערות? פירוק והרכבה: כל טענה ... מסקנות ולפתח חשיבה חדה. ניתן לשפר את היכולת הזו על ידי תרגול מתמיד של ניתוח מחשבות, פירוק מידע, חיפוש הנחות יסוד ושאלת שאלות. בסופו של דבר, ככל שאדם יתרגל יותר לחשוב כך, כך מוחו יתרגל לבצע חיבורים מורכבים ולגלות מסקנות ...

... מפורסם כדי שיעריכו אותו. כך שטיפת מוח עובדת - היא לא תמיד בהצגת רעיונות ישירים, אלא ברעיונות שמבוססים על הנחות יסוד. לדוגמה, כל פעם שמישהו רואה פרסומת שמציגה אדם מפורסם או מושא הערצה, הוא לא רק עובר שטיפת מוח לגבי ... חשוב ומשמעותי. מהם האתגרים ששטיפת מוח מציבה לנו? כאשר אנו נחשפים לשטיפת מוח, אנחנו עלולים להאמין ברעיונות שמבוססים על הנחות יסוד שגויות. פעמים רבות, אנחנו לא בודקים את מה שאנחנו רואים או שומעים, ואנחנו לא תמיד שואלים את עצמנו אם ... חשוב להיות מודע לתהליך הזה ולבחון היטב את הרעיונות וההנחות שמסביבם. שטיפת מוח? אוטוסוגסטיה שכנוע עצמי פרסומות ומסרים סמויים הנחות יסוד השתלות מחשבות מהי שטיפת מוח וכיצד היא פועלת? איך בן אדם יכול לבצע לעצמו שטיפת מוח או למישהו אחר? ... הזה, כמו למשל הצורך לאסוף נוצות תרנגול ולתלות אותן בבית או להימנע מאכילת חזה עוף, הוא עשוי לקבל את הנחת היסוד ולהאמין בה באופן טבעי. כיצד שטיפת מוח פועלת ביומיום? דוגמאות לשטיפת מוח אפשר לראות בפרסומות ובמדיה. למשל, מדוע גברים ... נגזרים, מבלי לבחון את תקפותם. איך ניתן למנוע שטיפת מוח? הדרך למנוע שטיפת מוח היא לפתח הרגל של בדיקת הנחות יסוד. במקום לקבל רעיונות כפי שהם, יש לשאול: האם הרעיון נכון? האם יש לו ביסוס? האם ההנחות שעליהן הוא מבוסס ...

... במהותן חוזרות על עצמן ודרכי הפתרון לבעיות השונות, די זהים. וצורת הניתוח של בעיות, די זהה אחת לשניה. לבדוק הנחות יסוד, להבדיל בין עובדה לפירוש, לבדוק מה האמת, לעשות ניתוח סיבתיות, ולהסיק מסקנות וכולי. ולכן יש גם דרך נוספת, שהיא ... לנתח את השאלה שלו. ואז המיקוד הוא, בללמוד איך לחשוב, ללמוד לקחת את השאלה ולחלק אותה לחלקים, לבדוק את הנחות היסוד של השאלה, לזהות איזו הנחת יסוד היא עובדה ואיזו הנחת יסוד היא פירוש, ללמוד לעשות ניתוח סיבתיות, ללמוד לנתח לחשוב ולהסיק מסקנות. ואז בדרך הקשה, דהיינו, בדרך הארוכה והקצרה, כך ... באופן עצמאי. תאורטית ועקרונית זה אפשרי. אבל זה מגדיל את הסיכוי, לכך שהוא יתחשמל בדרך... לדוגמה העניין של למצוא הנחות יסוד, ברמת העיקרון כל דבר אפשרי לפרק אותו, עד לרמה של מי אמר שיש הבדל בין יש לאין, ולהטיל ספק ... אבל כאשר אדם לומד לחשוב, הוא לא צריך לרוץ הרחק מידי, אלא הוא צריך בתור התחלה ללמוד לזהות, באיזה הנחות יסוד להטיל ספק ובמה לא להטיל ספק. מה כן אפשרי להניח כעובדה ומה להגדיר את זה כפירוש. כי אם לא, ... לתוצאה ובין התוצאה לסיבה. אבל צריכים לדעת מאיפה להתחיל להתמקד, כדי לא ללכת לאיבוד. וכאשר בן אדם מנסה לאתר הנחות יסוד של רעיון, הוא צריך לדעת איך לסדר את הנחות היסוד בסדר נכון. ועד היכן לפרק את הנחות היסוד ומה לא להגדיר כהנחת יסוד, אלא לקבל את זה כאמת מוחלטת שאינה הנחת יסוד. וכאשר לומדים לחשוב לבד ובאופן עצמאי, מאוד קל ללכת לאיבוד ולהתייאש. או לחשוב שאתה חכם, למרות שאתה בדרך לבית ... שללמוד ממני איך לחשוב בהיגיון, זה הכל בהנחה שאני יודע לחשוב בהיגיון ושאני יודע ללמד לחשוב בהיגיון. וגם זאת הנחת יסוד וכולי. אבל בטוח נכון, שאני מלמד את האדם לחשוב בצורה מסוימת. האם היא חשיבה הגיונית או לא, זאת שאלה ...

... ויש משהו שהוא רק בעיני המתבונן בלבד. אבל מה הופך משהו לנכון עובדתית? מה הופך משהו לעובדה אובייקטיבית? תשובה: הנחות היסוד שאנחנו מניחים, ביחס להסקה הלוגית שלנו מהנחות היסוד שאנחנו מניחים. ואני אסביר: כל מחשבה שיש לבן אדם בראש, כל רעיון שהאדם חושב עליו שהוא נכון או לא נכון, יש לו הנחות יסוד כלשהן. לאחר מכן, המוח עושה חישובים לוגיים, בהתבסס על הנחות היסוד האלו. וביחס לזה המוח קובע, האם מדובר על עובדה או על פירוש. דהיינו, אם לוגית ניתן להוכיח שמשהו נכון, בהתבסס על הנחות היסוד, הרי שמדובר על עובדה. אבל אם בהתבסס על הנחות היסוד, לא ניתן להוכיח לוגית שמשהו הוא נכון, הרי שהוא פירוש. לדוגמה: נניח שאנחנו רואים שולחן שיש לו 4 רגליים. ... שולחן ומה זה רגל של שולחן וכולי. ובהתאם לזה, זאת עובדה שיש לשולחן 4 רגליים. כי אין אפשרות לוגית שהנחות היסוד האלו נכונות ושאין לשולחן 4 רגליים. ולכן, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה. עכשיו, ניקח לצורך העניין אמירה ... כמות של רגליים. אז, אם נניח שראינו שולחן אחד שיש לו 4 רגליים, שזאת עובדה, שהיא עצמה מבוססת על הנחות היסוד הנל, הרי שזה אומר שזאת תהיה עובדה לומר שלכל השולחנות יש 4 רגליים. כי אם נניח שכל השולחנות יש ... כאל פירוש בלבד. אז מהי בעצם עובדה? עובדה היא כאשר ניתן להוכיח שרעיון כלשהו נכון, בצורה לוגית, על בסיס הנחות יסוד שהן עצמן פירוש ולא עובדה. לדוגמה, זה שהחושים מייצגים את האמת, זה פירוש. אבל בהנחה שהפירוש הזה נכון, אז ... חושב ולחלק אותה לחלקים, כדי לבחון כל חלק בפני עצמו, האם הוא עובדה או פירוש. והוא צריך לדעת למצוא הנחות יסוד דהיינו, לחקור לעומק את כל העניין של הנחות יסוד. דהיינו, לדעת לזהות מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת לו בראש. אחרי שמבינים מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת בראש, עכשיו צריכים ללמוד ולדעת לעשות ניתוח סיבתיות בצורה נכונה. דהיינו, צריכים לדעת איך לחשוב נכון, ... בצורה לוגית, איך להסיק מסקנות בצורה נכונה, איך לנתח נכון דברים מבחינת חוקי הלוגיקה. ואז כאשר האדם מבין את הנחות היסוד של הרעיון ומבין איך מסיקים נכון בצורה לוגית נכונה מסקנות, אז אפשרי להבין, האם מדובר על עובדה או פירוש. ...

... רק משום הצורה שבה הוא מחפש את הפתרונות. הצורה שבה האדם מחפש את הפתרונות לבעיות שלו, היא תוצאה של הנחות היסוד שלו. האדם מניח הנחות יסוד כלשהן, ועל בסיסן של הנחות היסוד האלו הוא מנסה למצוא פתרון לבעיות שלו. הדרך הטובה ביותר למצוא את הפתרון האמיתי כאשר לא מוצאים את הפתרון, היא על ידי בדיקת הנחות היסוד שעל בסיסן האדם מחפש את הפתרון. כאשר האדם בודק את הנחות היסוד שלו לעומקן, על ידי זה הוא מגלה שישנן הנחות יסוד שלא בהכרח שהן נכונות. הנחות היסוד האלו שאינן נכונות, הן אלו שחוסמות את האדם מלמצוא את הפתרון האמיתי. וזה משום שהן מצמצמות את החשיבה שלו ולא מאפשרות להגיע אל האמת. כאשר קיימת אצל האדם אפילו הנחת יסוד אחת כלשהי שאינה נכונה, הנחת היסוד הזו היא הגבול שמפריד בין האדם לבין הפתרון לבעיה שלו. הנחת היסוד השגויה מטעה את האדם ולא מאפשרת לו לראות את הדברים כפי שהם באמת. ולכן האדם אינו מוצא את הפתרון. כאשר האדם בודק את הנחות יסוד שלו, בודק אותן בצורה יסודית לעומק, על ידי זה הוא מגלה שמרחב האפשרויות שלו גדל. הוא כבר לא מצומצם לטווח מאוד ספציפי של פתרונות, אלא כמות הפתרונות גדלה. אם אינך מוצא את הפתרון, הרי שקיימת אצלך הנחת יסוד כלשהי שגויה. הנחת יסוד שגויה יכולה להיות, גם מההיבט שבו האדם חושב בטעות, שכדי שיהיה לו טוב, המציאות צריכה להיות דווקא בצורה כלשהי. גם זו הנחת יסוד שגויה. כאשר האדם חוקר את כל הנחות היסוד שלו, על ידי זה הפתרון צץ מעצמו. וכאשר האדם מאמת את כל הנחות היסוד שלו בשלמות אמיתית, אז הוא מגלה שהבעיה בכלל לא קיימת. הוא אינו מוצא את הפתרון, הוא פשוט מבין שאין ... שבמציאות, כך הוא נהנה יותר ממנה. ומי שמבין את המציאות בשלמות, טוב לו תמיד. ברמה המעשית: פשוט תחקור את הנחות היסוד שלך באשר הן. עד שהבעיה תעלם מעצמה.

... נכון, או לא לדעת מה התשובה, ולנסות לברר אותה לפי האמת. אך בכל מקרה, החכם מעדיף לא להתעסק עם הנחות יסוד כלשהן שלא נבדקו, אלא הוא מברר את האמת ומעדיף לדעת מאשר להאמין. נכון, החכם יכול גם לשער / לנחש ... על סמך ידיעות וודאיות. וזאת מאחר שלא כל המידע זמין לכל אחד כל הזמן. ולכן חייבים לפעול על סמך הנחות יסוד כלשהן, שהן בעצם אמונות. אך החכם הוא תמיד עירני לזכור, מהי אמונה ומהי ידיעה. וכאשר האדם פועל על סמך ... את הדבר שבו הוא מאמין. ולכן רצוי להשתדל היכן שאפשר, להסתמך כמה שיותר על בירור האמת, וכמה שפחות על הנחות יסוד שאינן בדוקות. ומאחר שהאדם לא יכול לאמת את כל הידיעות שלו, ממילא השאלה הנשאלת היא, איזה סוג של אמונות ... ההחלטות שבאמת חשובות בחייו, הוא מקבל על בסיס של כמה שיותר ידע שאומת, וכמה שפחות על בסיס של אמונות והנחות יסוד שיכולות להיות שגויות. ונסכם: אמונה מאפשרת לאדם לקצר תהליכים ולהתחבר לידע אמיתי שאותו הוא עדיין לא יודע. ומצד שני ...