חוצפה / עזות פנים / אכזריות / פרות קדושות... ויש באדם חוצפה, שמעיזה לשקר ולומר שיש נפרדות וחיסרון מהשלמות. והאדם סובל בגלל החוצפה הזאת, שהוא מעיז לשקר לעצמו ולחשוב שיש נפרדות, למרות שבאמת יש אחדות. והנפרדות שבאדם, מתחצפת לאלוהות שבאדם ומתנגדת לרצון האלוהי של האדם. כי החלק האנושי ... יכול לעשות את הכל, ושהוא מוגבל להבין את המציאות כולה בשלמות וכולי. שזוהי סיבת הסבל של האדם, שהוא טועה לחשוב שהוא לא יכול להבין את המציאות כולה בשלמות. ועל האדם להיות איש חיל, שנשען על האמת ושמקבל את חיותו ... לא יכול לשקר את עצמו, גם אם הוא ממש רוצה. כי המוחלטות, אין לה ניגודיות והפך. ולכן לא ניתן לחשוב אחרת ממנה. והדרך של האדם להכיר ולזהות את הדמות האמיתית הנצחית שקיימת לעולם, היא רק על ידי זה שהאדם ... ולנסות לעשות דווקא. דהיינו, לנסות דווקא להשמיד את הדעה המוגדרת, שנמצאת בתוכו. ועל האדם לנסות בכל כוחו לשקר ולומר ולחשוב, את ההפך של מה שהוא חושב. ועל האדם לנסות לשקר, כדי לשקר למען תכלית השקר. ואם האדם מסוגל לשקר ... עדיין לא נמצא בנקודה של אמת. והכוונה היא, שעל האדם לקחת רעיון כלשהו, ולנסות לשקר בלי סיבה ובלי שכל ולחשוב את ההפך של הרעיון הזה. ואם האדם מצליח לחשוב את ההפך של הרעיון הזה, הרי שהרעיון הזה הוא לא מוחלט, והרי שהוא עצמו שקר, שקיים בלי סיבה. והדרך לחשוף את השקרים, שקיימים בעזות פנים בלי סיבה, היא על ידי זה שהאדם בעזות פנים ובמצח נחושה, מנסה לשקר את המחשבה שלו ולחשוב את ההפך. ואם האדם יכול לחשוב את ההפך, גם אם זה בלי סיבה ובלי שכל, הרי שזה אומר שהמחשבה עצמה, היא עצמה עזות פנים ושקר. ... רק אפשרי המציאות, שמתחזה למחויב המציאות. וכאשר האדם מנסה במצח נחושה, לשקר את המחשבות שלו ולראות האם הוא יכול לחשוב את ההפך שלהן, גם בלי שכל ובלי סיבה, על ידי זה כל השקרים כולם נופלים, והאדם מגיע אל האמת ... משום, שהמוחלט הוא נמצא לפני כל הדברים, ואין שני לו שמקביל אליו ושונה ונפרד ממנו. ומשום כך, לא ניתן לחשוב אחרת ממנו. משום שהוא נמצא בתוך כל הדברים, ושום דבר לא נפרד ממנו. ואין לו הפך, אלא הוא כולל ...