🖨חינוך ילדים - הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? איך לחנך ילדים? חלק 5וכאשר אנחנו אומרים, שהמורה צריך לנסות להבין, איזו תועלת מביאים הלימודים לו עצמו, הכוונה היא, כיצד הלימודים האלו, משפרים את איכות החיים של המורה באופן כללי ובחיים באופן כללי. כי לדוגמה, לומר שלימודי ההיסטוריה משפרים את חיי המורה, בכך שהוא יודע מה קרה בעבר, זו לדוגמה לא תועלת אמיתית. כי אפשר גם, לא לדעת מה קרה בעבר, וממילא אין בכך שום תועלת.
אבל התועלת האמיתית לדוגמה, שיש למורה מכך שהוא יודע את מה שקרה בהיסטוריה, היא בכך, שהמורה מבין טוב יותר, את דפוסי ההתנהגות של בני האדם. ובוודאות, בכל פעם שהמורה נתקל כאדם בסיטואציה חברתית כלשהי, הרי שבוודאות שבדרך כלשהי, הידע שלו בהיסטוריה, משפיע על קבלת ההחלטות שלו בהווה, בכל אחד ואחד מתחומי החיים.
ואם המורה להיסטוריה היה מתייחס ללימודים שאותם הוא מלמד, לא כאל דרך להעביר מידע, אלא כאל דרך ללמוד חוכמת חיים מעשית ועכשווית, באמצעות האירועים ההיסטוריים, הרי שהדבר הזה היה גורם גם למורה עצמו, להתעניין בכל פעם מחדש, בדברים שאותם הוא מלמד. כי בכל פעם, הוא היה מגלה תובנות חדשות, מהאירועים ההיסטוריים שקרו בעבר.
ואם כן, בשלב הראשון על המורה לנסות להבין, כיצד החומר שאותו הוא מלמד, כיצד הוא השפיע ומשפיע על החיים שלו, בצורה כלשהי. ובעיקר לנסות להבין, איזה תובנות החומר שאותו הוא מלמד, הביאו לחיים האישיים שלו. ואם זה לדוגמה לימודי היסטוריה, אז המורה יכול למצוא אלפי תובנות שהוא למד לחייו האישיים, מהאירועים שקרו לפני אלפי שנים.
ואם לדוגמה מדובר על לימודי המתמטיקה, הרי שגם הם מביאים לאדם תועלת מעשית לחייו. ואיך? על ידי זה שהאדם מרגיל את עצמו לחשוב בצורה מאוד מסוימת. כי המתמטיקה, למרות שנדמה שהיא עוסקת במספרים, ושמשום כך היא נקראת תורת המספרים, הרי שמצד האמת, המתמטיקה היא עוסקת, בדרך לתרגל פתרון בעיות, בעולם האמיתי.
כי את לימודי המתמטיקה, ניתן לחלק לשני חלקים. יש את החלק של הידע שאותו האדם רוכש. כגון לדוגמה את לוח הכפל. שהאדם לומד את כל הכפולות של המספרים. וברמה הזאת וכיו"ב, האדם אכן באמת משתמש במידע הזה, גם כילד וגם כאדם בוגר.
אבל עיקר לימודי המתמטיקה וגם לימודי הגיאומטריה וכיו"ב, מה שהאדם באמת לומד, זה לא איך לחשב שטח של משולש. כי האדם, בשום שלב בחייו, לא יזדקק לחשב של שטח של משולש. והדבר האחרון שאמור לעניין אדם נורמאלי, זה איך לחשב שטח של משולש. כי בחיים האמיתיים, כמעט ואף אחד בעולם, לא מחשב את שטחם של משולשים.
ואם האדם כאדם בוגר יעבוד בדבר כלשהו, שיצריך אותו לחשב את שטח המשולש, אז הוא יוכל ללמוד איך לחשב את שטח המשולש. אבל למה שאדם נורמאלי ורגיל, יתעניין באיך מחשבים שטח של משולש? איך בדיוק זה מקרב אותו אל האושר האישי שלו, בצורה כלשהי?!
אלא, שכאשר האדם לומד איך לחשב שטח של משולש, מה שהאדם באמת לומד, זה לנסות לחשוב בצורה מופשטת על דברים שונים. כי המשולש והריבוע והעיגול וכל שאר הצורות, כל הדברים האלו, הם סוג של משחק, שדרכו האדם לומד לחשוב בצורה מופשטת.
והדרך לחשב את שטחו של המשולש, שונה מהדרך לחשב את שטחו של העיגול. וכל דבר ודבר, יש סיבה, מדוע הוא כך ולא אחרת. וכאשר המורה חושב שהוא מלמד את הילדים את הנוסחה, איך לחשב את שטח המעגל, הרי שזה אכן באמת משעמם. כי זה לא באמת מעניין אף אחד, המידע של: איך לחשב שטח של מעגל.
אבל, אם המורה הוא חכם אמיתי, אז כאשר הוא מלמד את הילדים איך לחשב שטח של מעגל, אז במקום להתייחס לעצמו, כאל מישהו שמעביר מידע משעמם, לילדים חפים מפשע, הרי שהמורה יכול במקום זה, לנסות ללמד את עצמו ואת התלמידים, את התהליך המחשבתי, שהביא לכך שנוצרה הנוסחה של: איך מחשבים שטח של מעגל או משולש וכיו"ב.
ואם המורה מציב לעצמו ולתלמיד כמטרה, לדעת את הנוסחה. הרי שאוטומטית, זה הופך את המקצוע למשעמם עבור התלמיד. כי אכן, הנוסחה לא באמת מעניינת אף אחד. וכיו"ב, אם המורה להיסטוריה מתייחס לעצמו כאל ספר מדבר, שמעביר מידע עתיק ולא רלוונטי, לתלמידים מסכנים שצריכים להקשיב לו, הרי שממילא, זה לא מעניין את התלמידים, וגם לא את המורה עצמו.
וכאשר המורה מלמד את התלמידים את החומר הנלמד, על המורה לנסות להתמקד ולמקד את התלמידים, לא...
חלק 2חינוך ילדים - הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? איך לחנך ילדים? חלק 2 ולכן גם לדוגמה, ילדים לא מתעניינים בלימודי היסטוריה וכיוב. משום, שלימודי ההיסטוריה, הם לימודים על אירועים שכבר התרחשו בעבר. והילד לא מצליח להבין בשום דרך, כיצד הלימודים האלו ייצרו לו הנאות חדשות. וכיוב, גם לימודי המתמטיקה. שגם אותם, רוב הילדים, לא אוהבים. משום, שהלימודים האלו הם מופשטים מידי, ולא מייצרים שום תועלת ממשית ומיידית. ומצד האמת, הילדים, מאוד רוצים ללמוד דברים חדשים. והילדים, כל הזמן לומדים דברים חדשים. כי הילדים, לומדים לדוגמה איך לשחק במשחקי מחשב. והילדים, לומדים שפות חדשות מיוזמתם, כדי להבין את התכנים שמעניינים אותם. והילדים, מומחים בללמוד. וכל הזמן, הם מתעסקים בללמוד. אבל מבחינתם של הילדים, הלימוד, הוא רק אמצעי להשגת הנאה. וכאשר המקצועות של בית הספר, לא מביאים לילד שום תועלת כילד, הרי שממילא הטבע האנושי של האדם, הוא לא לעשות את מה שלא יוצר אצלו הנאה, וטוב שכך! כי רק מי שהוא עבד ושפוט של אחרים, רק הוא עושה דברים, שלא נותנים לו הנאה. וכאשר מלמדים ילד לעשות דברים, למרות שהוא לא נהנה מהם, הרי שבעצם מלמדים אותו לסבול בשקט (והפתרון יבוא בהמשך). כי האדם מטבעו, אם הוא בריא בנפשו, כמו ילד קטן, שהוא עדיין בריא בנפשו, לפני שבני האדם שגעו אותו, הרי שהוא מטבעו אמור לעשות רק את מה שגורם לו ליהנות. ... שום היגיון בעולם, שהאדם יעשה משהו שיוצר אצלו סבל. והאדם בהחלט, כן מוכן להתאמץ, עבור משהו שהוא חושב שיביא לו תועלת ויגרום לו להנאה. והילד, בהחלט לומד כל הזמן דברים חדשים. ובהחלט, הילד מוכן להתאמץ ללמוד כל דבר ולעשות כל דבר, למרות שהוא לא נהנה ממנו. וזה בתנאי, שהוא חושב, שהדבר הזה יביא לו הנאה. ומאחר שהלימודים בבית הספר, הם לא מביאים לילד כמעט שום הנאה, הרי שכל ילד שהוא בריא בנפשו, ממילא הוא לא אמור להשקיע בלימודים. כי מי שהוא בריא בנפשו, הוא לא יעשה שום דבר, שלא מוביל אותו אל הנאה כלשהי. ורוב הילדים שלומדים, הם לומדים רק בגלל שהם מפחדים מההורים ומהמורים שלהם. והילד לומד למבחנים, רק כדי שלא ישגעו אותו ההורים והמורים. והדבר האחרון שמעניין את הילד, זה רוב הדברים שהוא לומד. שהם לא מייצרים לילד, שום תועלת. והילד לומד את הלימודים שלו, רק כדי צרכו. דהיינו, הילד לומד, רק כדי שהוא לא יסבול מההורים שלו. ועבור הילד, העלות והרע שהוא סובל מהלימודים, היא קטנה יותר, מהרע שהוא יסבול מההורים שלו, אם הוא לא ילמד. ולכן הוא לומד את מה שלא גורם לו להנאה, כדי לסבול כמה שפחות, ממה שיקרה לו, אם הוא לא ילמד. והילד לומד גם את מה שלא גורם לו להנאה, כדרך של בחירה, ברע במיעוטו. או אם הוא
חלק 3חינוך ילדים - הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות התנהגות של ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? איך לחנך ילדים? חלק 3 והתשובה לשאלה היא, כי כדי לגרום לילד להתעניין בלימודים, לשם כך צריך בצורה כלשהי, לגרום ללימודים, לתת לילד הנאה כלשהי. וההנאה, לא צריכה להיות כתגמול על הלימודים, אלא כתוצאה מהלימודים עצמם. כי הילד מטבעו, מאוד רוצה ללמוד, כל דבר שיצור אצלו הנאה. והילד לומד את כל הלימוד שלו, תוך כדי זה שהוא מנסה ליצור אצלו הנאה. כך, שכדי לגרום לילד לאהוב את הלימודים, להשקיע בהם, וממילא להצליח בהם ובמבחנים וכיוב, לשם כך צריך לגרום בצורה כלשהי לילד, ליהנות מהלימודים עצמם. וזה, על ידי זה, שהילד עצמו יבין, כיצד ובאיזו דרך, הלימודים המשעממים של בית הספר, כיצד הם יכולים ליצור אצלו הנאה. אלא, שאם ההורה עצמו, חושב שהלימודים האלו, לא ברי שימוש בעולם האמיתי, אז כיצד הוא יכול לשכנע את הילד ליהנות מהלימודים?! כי הילד רוצה, הנאה מיידית. והילד רוצה לדעת, שבאופן מיידי, הלימודים שלו יביאו לו הנאה כלשהי, מעצם הידע שהוא רכש. ואם ההורים והמורים עצמם חושבים, שרוב הלימודים הם מיותרים לגמרי, עבור העולם האמיתי, אז כיצד ניצור הנאה אצל הילד?! ונחדד: גם כאשר ההורה והמורה, כן מבינים שהלימודים מביאים לילד תועלת בעולם האמיתי, גם אז, זה לא תמיד מעניין את הילד. כי הילד, רוצה הנאה ותוצאה מיידית וטוב שכך. כי אדם שחושב בהיגיון, הוא ישקיע במה שמביא לו תועלת ממשית. ולא באיזה דבר, שאולי בעתיד יביא לו איזו תועלת, שהוא לא מבין אותה. כך שגם כאשר המקצוע הנלמד, הוא כן יביא לילד תועלת כאשר הוא יהיה בוגר, הרי שגם אז, זה לא באמת מעניין את הילד. כי הילד רוצה הנאה מיידית. כל שכן, כאשר מדובר על מקצוע, שלא מביא שום תועלת ממשית, גם לא כאדם בוגר. ... מעניינים אף אחד. ובנוסף על כל אלו, כאשר המורה עצמו מרגיש שחיקה מהעבודה כנל, וכאשר המורה עצמו, לא באמת מתעניין במה שהוא עצמו מלמד, אז כיצד בדיוק אפשר לצפות מהילד, שיתעניין במה שהוא לומד?! ואף על פי כן, יש דרך לגרום לילד להתעניין בלימודים. והיא, על ידי זה שהילד יבין, כיצד הלימודים האלו מביאים לו תועלת ממשית ומיידית, בחיים האמיתיים שלו כילד. ואיך להסביר את זה לילד? אז כדי להסביר למישהו משהו, לשם כך קודם לכן, זה שרוצה להסביר, עליו בעצמו להבין, את מה שהוא רוצה להסביר. ומי שרוצה בצורה כלשהי, לגרום לילד שלו להבין, שהוא יכול להפיק תועלת ממשית מלימודי ההיסטוריה לדוגמה, הרי שקודם לכן, עליו כהורה ... באופן ישיר באמצעות השימוש במה שהאדם למד, אלא באמצעות זה שהאדם בחייו הבוגרים, יש לו יכולות חשיבה יותר טובות. בגלל, כל אותם הדברים, שהוא למד בבית הספר. וכאשר הילד לומד בבית הספר דבר כלשהו, מה שהוא באמת לומד, זה איך לחשוב בצורה נכונה יותר, כדי ליהנות יותר בחיים, גם כילד וגם כאדם בוגר. אלא, שהאדם נדמה לו, שהוא רוכש ידע. והידע, ברובו, הוא לא שימושי. וכאשר הידע ...
אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהותאל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות... הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות למה אנשים מפחדים להביא ילדים לעולם? רבים מתלבטים האם להביא ילדים או להישאר אל - הוריים, מתוך חשש מפני ... הכלכליות והחברתיות של ההורות. אנשים שבוחרים להיות אל - הוריים עושים זאת לעיתים מתוך חשש כבד מפני פגיעה רגשית שעלולה להיגרם להם אם יקרה משהו רע לילדם. למשל, אישה אחת פחדה מאוד להביא ילד כי היא חששה שאם תביא ילד, הוא עלול להיפגע או אפילו למות, והיא לא ... הורות. היא תכננה מראש את כל ההיבטים הכלכליים והרגשיים, ונמנעה מגישת הנזרום ונראה מה יהיה, מחשש להסתמך על אחרים במקרה של קושי. הפחד שלה התמקד בדאגה לילד: הפחד שהוא ימות, ידרס בכביש, יעבור התעללות בגן, ייאנס, יירצח ועוד. החרדה התבססה על ההבנה שקשה מאוד לאדם להגן אפילו על עצמו, ולכן כמעט בלתי אפשרי מבחינתה לדמיין כיצד תגן על ילד חסר ישע. בעקבות כך, היא שקלה ברצינות לבחור באל - הורות - החלטה מודעת שלא להביא ילדים לעולם, כדי להימנע מהחרדות והכאבים ... הפחד אינו נובע מהפעולה עצמה אלא מהתלות בתחושת הטוב שאדם מצפה לקבל מהפעולה. אם אפשר לחוש טוב ללא תלות בתוצאה, הפחד מתפוגג. איך להרגיש טוב בלי להביא ילד? על מנת להתמודד עם הפחד מהורות, אליעד הציע שהאישה תדמיין את עצמה כאמא שחווה רגעים טובים עם הילד שלה, ותשאל את עצמה מדוע היא נהנית מאותם רגעים. התשובות עשויות להיות: הילד נותן לה תחושת משמעות בחיים. הוא גורם לה ... הוא מספק לה תחושת ביטחון שהיא לא תהיה לבד בעתיד. הוא מאפשר לה להרגיש כאמא טובה. לאחר זיהוי הצרכים הללו, עליה למצוא דרך להרגיש את התחושות האלו גם ללא ילד. למשל, אם היא מפחדת להזדקן לבד, עליה לפתור את הפחד ישירות ולא באמצעות הבאת ילד. לאחר שתרגיש שהיא יכולה להשיג את התחושות הללו בעצמה, ללא תלות בילד, רק אז תוכל לבחור באמת האם היא רוצה ילד או לא, ממקום של חופש אמיתי ולא מתוך פחד. ... לשקול סיכוי מול סיכון? יש גישה שאומרת שעל האדם לשקול יתרונות מול חסרונות. אך אליעד מסביר שזה פתרון לא מספיק, כי באמת יש סיכון משמעותי שמשהו רע יקרה לילד. במקום זאת, הפתרון הוא לטפל ישירות בגורם לפחד ... עצמו, הוא ייגש לאישה מתוך חופש בחירה ולא מפחד. היכולת להרגיש טוב בלי תלות במשהו מאפשרת בחירה חופשית אמיתית. אם האדם כבר מרגיש מסופק ומאושר בלי ילדים, הוא יכול לבחור להביא ילדים ממקום נקי מפחד. אם יגיע למצב שבו הוא משיג את כל הטוב שהוא מדמיין שהילדים יעניקו לו ללא ילדים, הוא עשוי לבחור שלא להביא ילד כלל, אך זו תהיה בחירה אמיתית ולא כפויה. ... או לא - רבים היו בוחרים שלא להיוולד מלכתחילה. הם אינם מסוגלים לדמיין את עצמם מסתדרים עם האתגרים והכאב שהחיים מציבים, ובמיוחד לא עם הקושי שבהבאת ילדים לעולם. איך להגיע לבחירה חופשית אמיתית לגבי ילדים? האדם האידיאלי, לפי אליעד, הוא מי שיכול להביא ילדים וגם לא להביא
חינוך ילדים עקשנים, השמנה אצל ילדים, איך לשכנע אנשים, NLP, איך לחנך ילדים, בעיות בחינוך ילדים מתבגרים, חינוך ילדים, איך לשכנע ילדים, ילדים בעייתיים, בעיות התנהגות אצל ילדיםחינוך ילדים עקשנים, השמנה אצל ילדים, איך לשכנע אנשים, NLP, איך לחנך ילדים, בעיות בחינוך ילדים מתבגרים, חינוך ילדים, איך לשכנע ילדים, ילדים בעייתיים, בעיות התנהגות אצל ילדיםחינוך ילדים עקשנים, השמנה אצל ילדים, איך לשכנע אנשים, NLP, איך לחנך ילדים, בעיות בחינוך ילדים מתבגרים, חינוך ילדים, איך לשכנע ילדים, ילדים בעייתיים, בעיות התנהגות אצל ילדים איך אפשר לעזור לילד שלא רוצה עזרה? אליעד מסביר תחילה שיש להבחין בין העובדות עצמן לבין הפירושים שנותנים להן. אם ילדה לא רוצה שההורה יעזור לה, זוהי העובדה. הפרשנות שההורה נותן, לדוגמה שהילדה עקשנית או עצבנית, היא כבר פירוש, ולא עובדה אובייקטיבית. הוא מציע תמיד להיצמד לעובדות בלבד. למשל, אם הילדה מקללת את אמא שלה, העובדה היא שהיא מקללת, ולא שהיא עצבנית. היא ... למישהו, יש קודם להבין מה באמת מפריע להורה עצמו. הרבה פעמים ההורה אומר רע לי כי אני לא מצליח לעזור לילדה שלי. אליעד מחדד זאת ואומר שרע להורה בגלל שהוא רוצה לעזור לילדה, ולא מצליח. הוא מסביר שלא עצם חוסר היכולת לעזור הוא שגורם לרע, אלא הרצון לעזור שאינו מתממש. למה הילדה מתנהגת בצורה בעייתית לפי ההורה? ההורה מייחס לילדה בעיות כמו שאין לה חברים או שהיא עצבנית ואלימה. אליעד מסביר כי אלו פירושים, ולא עובדות. למשל, ההורה טוען שאין לילדה חברים כי היא לא יוצאת מהבית. אך אליעד מבהיר שהעובדה היחידה היא שההורה לא רואה אותה יוצאת מהבית, והפירוש שהילדה בודדה או שאין לה חברים הוא רק מחשבה או פרשנות של ההורה. כמו כן, אליעד מציע שההורה יעשה חסד עם עצמו ויגיד בצורה מדויקת: ההתנהגות של הילדה מתפרשת לי כבעייתית, במקום לומר שהיא בעייתית בצורה מוחלטת. מה לעשות כשהילדה לא מבקשת עזרה? אם הילדה לא מבקשת עזרה, אליעד אומר שהדרך היחידה היא פשוט לא לעזור. ואם הילדה מבקשת ואז מתנגדת שוב, יש להבהיר לה בצורה ברורה: את רוצה או לא ... יחסית - להחליט שמקבלים את העובדה שרוצים לעזור, ואז לבדוק כיצד אפשר לעזור בפועל במציאות. למשל, לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית, ובכך אולי להשפיע על ההתנהגות שלה. איך לעזור לילדה לפתח מודעות עצמית דרך דוגמה אישית? אליעד מדגיש שהדרך היעילה ביותר להשפיע על הילדים היא באמצעות דוגמה אישית. הוא מסביר שאם ההורה רוצה שהילדה תפתח מודעות עצמית, עליו להראות לה התנהגות מודעת בעצמו. לדוגמה, ... עצמית כגון: אני חושב שההתנהגות שלו טיפשית, או זה נראה לי טיפשי, אבל אולי הוא חושב אחרת. באופן זה הילדה תוכל ללמוד מההורה להטיל ספק במחשבות של עצמה, ולא להאמין להן באופן מוחלט. איך לעזור לילדה להתמודד עם בדידות ושעמום? אליעד מציע אסטרטגיה נוספת: כשהילדה מתלוננת על בדידות או שעמום, ההורה יכול להשתמש בדיוק באותן מילים כדי ליצור הזדהות. למשל, כשהילדה אומרת משעמם לי, גם ההורה יגיד לה: גם לי משעמם לפעמים, והנה ככה ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?