... אם למשל האדם מוטרד מדברים רבים בחייו, העבודה הנפשית תתמקד בהפחתת הפחדים והכעסים הללו. באופן טבעי, כאשר יש פחות מתח בחייו של האדם, פוחת הסיכוי שתופיע חרדה, שהיא בעצם
הקצנה של לחץ או פחד קיים. להקטין את הפחד מהחרדה עצמה: הדרך השנייה להתמודדות היא שינוי הגישה של האדם כלפי החרדה ... זה, השאלה המרכזית היא מה כל כך נורא בחרדה?. אם אדם יבין שגם אם יחווה שוב תסמינים כמו דופק מהיר, הזעה או אפילו תחושת התעלפות, זה לא חייב להיות כל כך נורא. אפילו במצב
הקיצוני ביותר, אומרים לו אז מה אם תמות? או אז מה אם תתעלף?, כי ככל שהוא פחות מפחד מהאפשרויות האלה, כך החרדה פחות ... אם מצליחים לצמצם את מספר הדברים שהאדם לא רוצה שיקרו בחייו (למשל על ידי עבודה נפשית לשחרור כעסים, שיפור תחושת השליטה והביטחון או טיפול במקורות לחץ), קטן הסיכוי
להקצנה שתהפוך לחרדה. למעשה, ככל שאדם חי בשלום עם המציאות ולא נלחץ ממנה, קטן הסיכוי שחרדה תתעורר. להפחית את הפחד ... שהגוף שלו עשוי להרגיש פחד, ואם הוא מבין שגם אם יחווה תסמינים קשים כמו הזעה, דופק מהיר או אפילו עלפון לרגע, אין זה בהכרח סוף העולם - כוח האחיזה של הפחד נחלש. במקרים
הקיצוניים ביותר, אומרים לאדם: אז מה אם תמות? כלומר, אם הוא לומד לקבל גם את האפשרות הגרועה ביותר, הפחד עצמו מפסיק לנהל אותו. עם זאת, יש אנשים שלא מוכנים לקבל את האפשרות לחוות חרדה או תסמינים
קיצוניים, וגם לא מוכנים לעבוד על הפחדים היומיומיים שלהם. במקרה כזה, הם עלולים להמשיך לחיות בפחד מתמיד מהתקף החרדה ... פחדן באופן כללי אין אפשרות כזאת, בן אדם שהמציאות כרצונו ביומיום הוא לא פתאום חוטף חרדה בדרך כלל בן אדם חוטף חרדה לפני כן הוא לחוץ או משהו ואז זה מתעצם לחרדה חרדה זאת
הקצנה. ולכן דבר ראשון אנחנו ננסה לשכנע אותו שאין סיכוי שהוא יחטוף חרדה או שהסיכוי שהוא יחטוף חרדה יותר קטן על ידי ...