... טוב ורע, הוא לא יסבול יותר. אם האדם יגיד מה שקורה קורה והוא ממש יתחבר לזה, אז למעשה נגמר הקיום, ואין יותר כלום. יש מישהו אמר, זה שאליעד צוחק על הדת זה בסדר, אבל למה הוא צוחק על כל ...

... שאם האדם באמת ובתמים ובלב שלם, לא היה רוצה להיות חולה, עד כדי כך שהאדם היה מוכן לוותר על הקיום העצמי שלו ועל כל מה שיש לו, והעיקר לא להיות חולה, הרי שאדם כזה, לא היה מסוגל לחוות חולי. ...

... הזה, או להיות קיים בכל סוג קיום שהוא בכל עולם שהוא, בלי להיות בלי שום פחד וחרדה כלשהם. כי הקיום של האדם, דהיינו, עצם זה שהאדם יודע שהוא עצמו קיים, זה עצמו יוצר אצל האדם פחד תמידי. כי הקיום העצמי של האדם, תלוי בכך שהוא יחווה שהוא נפרד מדבר אחר, דהיינו, שיש לו חיסרון כלשהו. וממילא יש רצון, ...

חרדה קיומית, פחד קיומי, פחד לא ידוע, חרדה לא ברורה - ממה נובעים חרדות + פחדים לא ברורים? כי יש שני סוגים של פחד או חרדה. והראשון, הוא כאשר האדם יודע ומסוגל להסביר ממה הוא מפחד ולמה הוא נמצא בחרדה. אבל יש גם סוג נוסף של פחד, שהוא פחד לא ידוע וחרדה לא...בתת המודע. והאדם מגלה, מה באמת חשוב לו, ומה באמת הוא רוצה או לא רוצה שיקרה. ואחרי שהאדם מביא למודע שלו, את הרצונות החזקים שנמצאים אצלו בתת המודע, עכשיו על האדם לבדוק היטב ולברר היטב עם עצמו, האם אני חושב שיכול להיות שהרצון הפנימי שלי, לא יתמלא?! כי אם לא, דהיינו, אם האדם לא חושש מכך שמה שהוא באמת רוצה, לא יקרה. אז ממילא זה עצמו מרגיע את האדם. כי אם האדם מבין באמת, מה באמת חשוב לו. ובו זמנית הוא מבין גם, שהוא לא מפחד מכך שמה שבאמת חשוב לו, ישתנה. זה מוביל את האדם לרוגע פנימי. אבל, אם האדם מגלה, שיש...

... של האדם עצמו תמיד. ויש לאדם בחירה חופשית מלאה על הכל כולל הכל. והאדם בוחר את קיומו העצמי ואת הקיום של הרצון שלו, והאדם בוחר בבחירה חופשית מלאה, את כל מה שקורה במציאות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה ...

... לו רצון עצמי, ומכך שהוא מבין, שאולי הרצון שלו לא יתמלא. ולכל ישות שקיימת בעולם, יש רצון כלשהו. כי הקיום עצמו של האדם, מחייב שתהיה לו תחושת חיסרון כלשהי. ובכל מקום שיש תחושת חיסרון, הרי שיש רצון למלא אותו. ...

... הגיונית. ולפעמים החרדה הכללית היא ככ חזקה, עד שהיא מגיעה לכדי חרדה קיומית. שהאדם חווה סוג של איום על הקיום שלו, והאדם נמצא בחרדה עוצמתית ביותר, שממלאת אותו, עד כדי עוצמה דומה לחוויית הקיום עצמה. וכאשר יש לאדם חרדה רגילה, אז האדם מבין לפעמים עם מה עליו להתמודד ומה עליו לעשות. אבל, כאשר ... מה גורם לכך שהאדם ירגיש לפעמים רע? ולמה האדם מגדיר דברים כטובים או כרעים? ומהיכן נובעת תחושת הרע? ובמה הקיום שלה תלוי? ואיך אפשר להשתחרר ממנה? וכולי. והמסר הוא, שמי שרוצה לצאת מחרדה כללית, עליו להתבונן עמוק אל תוכו, ...

... פנימית עמוקה ביותר. שבה, האדם לא מפחד מכך שיקרה לו דבר רע שיפגע בגופו וכיוב. אלא, שהאדם מפחד מכך שהקיום העצמי שלו ייעלם. והחרדה הקיומית הזאת, יש לה ביטויים שונים, ברמות עומק שונות. כי פחד קיומי, יכול להתבטא גם בחרדה מפני פיטורים. שהאדם מפחד שיפטרו אותו, משום שזה סוג של איום על הקיום שלו. ומצד האמת, כל חרדה או פחד, הם כולם קיומיים בצורה כזו או אחרת. כי גם פחד מפני גנבים לדוגמה, גם הוא סוג של חרדה קיומית. כי הגנבים פוגעים במשאבי הקיום של האדם. וכיוב כל חרדה ופחד אחרים, שהם כולם קיומיים בצורה כלשהי. אלא, שיש גם חרדה קיומית פנימית יותר, שהיא לדוגמה חרדת מוות, שהאדם מפחד מהמוות. כי יש כאלו, שהמוות מסמל עבורם את סוף הקיום העצמי שלהם. וכאשר האדם מזדהה רק עם החיים שלו כאן בגוף הגשמי שלו, על ידי זה, האדם מפחד מהמוות. משום, שהמוות מסמל עבורו את סוף הקיום העצמי שלו. והאדם מבין, שהמוות עלול להפתיע אותו בכל רגע. ולכן האדם כל חייו מנסה להגן על עצמו מהמוות. ... שהאדם מזוהה איתו יותר מכל, זה עם התודעה העצמית שלו. שהיא החוויה הבסיסית ביותר של האדם. שהאדם חווה את הקיום העצמי שלו. שזאת ידיעת האני של האדם, שהוא מודע לעצם קיומו. וכאשר האדם אומר אני, הוא מתכוון יותר מכל לתודעה העצמית שלו עצמה. וכאשר האדם חווה סוג של איום כלשהו, על עצם הקיום של התודעה העצמית שלו, על ידי זה נוצרת אצל האדם, חרדת מוות תודעתית, ופחד מוות תודעתי. שהאדם מפחד פחד ... הקיומית. שהיא הפחד של האדם מכך שהתודעה העצמית שלו עצמו תיעלם. כי הדבר שהכי נראה לאדם כברור מאליו, זה הקיום העצמי שלו. וכל דבר בעולם, יכול להפתיע את האדם ברמה כלשהי. אבל הקיום העצמי של האדם, לא ממש מפתיע אותו. והקיום העצמי של האדם, הוא הדבר שהאדם הכי מקבל אותו, כמובן מאליו, בלי להיות מסוגל לחשוב על העדר הקיום העצמי של התודעה העצמית עצמה. ומי שיתבונן יראה, כי גם הקיום העצמי של האדם עצמו, שהוא הדבר שנראה כבטוח ביותר בעולם (אני חושב משמע אני קיים), הוא הדבר הכי לא בטוח שיש בעולם. ולמה? כי הקיום העצמי של האדם, הוא אפשרי המציאות בלבד, אך הוא אינו מחויב המציאות. כי זה שהאדם מודע לכך שהוא עצמו ... או שלא. אך בכל מקרה, קיומו העצמי של האדם, הוא לא מחויב כלל, אלא הוא רק אפשרות בלבד. ולמה הקיום העצמי של האדם, הוא הדבר הכי פחות בטוח בעולם? תשובה: משום שכל הדברים שיש בעולם, האדם אולי יכול לשלוט עליהם בצורה כלשהי. אבל יש רק דבר אחד ויחיד בעולם, שהאדם לא מסוגל לשלוט עליו כלל. והוא, הקיום העצמי שלו עצמו. כי האדם לא עשה ולא עושה שום מאמץ כלשהו כדי להיות קיים. והקיום העצמי של האדם, לא תלוי בו עצמו בשום צורה שהיא. ולכן ממילא, האדם גם לא יכול להשפיע על הקיום העצמי שלו עצמו בשום צורה שהיא, ולא יכול להגן על הקיום העצמי שלו בשום צורה שהיא. (והאדם לא שולט, גם לא בקיומה של המציאות כולה, שבתוכה הוא עצמו קיים וכולי). ... לבדוק ולגלות, מה הוא היה לפני שהוא היה. דהיינו, על האדם להתבונן עמוק אל תוך האני שלו, ואל תוך הקיום העצמי שלו, עד שהוא יראה מיהו ומהו באמת. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו לעומקם במקומות אחרים. ועל ידי זה שהאדם זוכה לראות ולהבין, ממה התודעה העצמית שלו עשויה? ולמה היא קיימת? ומה מהווה את הקיום העצמי שלו? ולמה הוא עצמו קיים? ומה באמת שולט בקיום העצמי שלו עצמו, ובקיום של כל הדברים כולם? ומה ... כי האדם יודע היטב מה יקרה, אם הוא לא יהיה קיים כלל. ובפרט, מי שזכה לטעום את חוויית העדר הקיום המוחלט, שבו האדם לא מודע לשום דבר כלל. ומי שזכה להיעלם לגמרי, ולחזור מהכלום ומההעדר המוחלט, אל הקיום עצמו, הוא, לא מפחד יותר כלל משום דבר בעולם. וכל הדברים האלו, ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. והמסר הוא, ... העצמית של האדם, שזהו האיום שאולי היא תיעלם לגמרי. ומי שיחקור ויבין את מהות התודעה העצמית שלו, ואת מהות הקיום העצמי שלו, עד לקצה האחרון והראשון, על ידי זה יתבטלו אצלו, כל החרדות הקיומיות וכל הפחדים הקיומיים כולם, באשר ...

... חווה חרדה קיומית, מעצם המחשבה, שאולי משהו יפגע בקיום שלו. וגם זו בעצם חרדת נטישה, שהאדם מפחד לנטוש את הקיום שלו עצמו. ויותר מזה, חרדת נטישה אנושית, דהיינו, הפחד מפני נטישה, לאבד אדם אהוב וכיוב, היא עצמה מונעת ונובעת, ... נטישה קיומית. וחרדת נטישה קיומית פירושו, חרדת הנטישה והפרידה העמוקה ביותר של האדם. שהיא הפחד של האדם, לאבד את הקיום העצמי של עצמו. כי הדבר שהאדם קשור אליו יותר מכל, הוא הקיום העצמי של עצמו. ובלי הקיום העצמי של האדם עצמו, אין לו מאומה. והקיום העצמי של האדם עצמו, הוא הדבר שהאדם תלוי בו רגשית יותר מכל, ושהאדם מפחד לאבד אותו, יותר מכל. והסיבה ... בגלל הפחד הקיומי שלו, שמא הוא ייאבד את קיומו העצמי. ולאדם יש חרדת נטישה קיומית ככ עמוקה, לאבד את הקיום העצמי של עצמו, עד כדי כך שהוא נקשר רגשית לכל מיני דברים שונים, שאחכ הוא חווה חרדת נטישה כלפיהם. ... אהוב, או בחברת דבר אהוב כזה או אחר, אותו הדבר, שהאדם נמצא בחברתו, גורם לאדם להרגיש יותר בטוח, לגבי הקיום העצמי שלו עצמו. והאדם ניקשר רגשית, לדברים שגורמים לו להתמודד, עם חרדת הנטישה הקיומית שלו, שהיא הפחד הקיומי של האדם, לאבד את הקיום העצמי שלו. כי האדם מרגיש חסר אונים, לגבי היכולת שלו לשלוט בקיום העצמי שלו. והאדם מרגיש חסר אונים, לגבי השליטה שלו בקיום העצמי שלו, ובצדק! כי האדם, לא באמת שולט בעצם הקיום העצמי של עצמו. כי האדם לא בוחר לדעת שהוא עצמו קיים (קיום עצמי = לדעת / להרגיש שאתה קיים). והקיום העצמי של האדם, נובע מעצמו, בלי השליטה העצמית של האדם בשום צורה שהיא. והאדם תלוי כל כולו, בקיום העצמי ... מעצם האפשרות, שהוא יחדל להיות קיים. כי כנל, הדבר שהאדם תלוי בו יותר מכל וקשור אליו יותר מכל, הוא הקיום העצמי שלו עצמו. וכאשר האדם נמצא בחברת אדם אהוב וכיוב, אז האדם חווה סוג של תמיכה נפשית, לגבי חרדת ... להשתחרר מכל חרדת נטישה באשר היא. והיא, על ידי זה שהאדם מתבונן עמוק עמוק אל תוכו, ומגלה את מהות הקיום העצמי שלו. כי כאשר האדם מגלה את מהות הקיום העצמי שלו, הוא מפסיק לפחד לאבד את הקיום העצמי שלו עצמו. כי הוא מצליח לחוות את הקיום העצמי שלו, בדרך חדשה לגמרי. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והרעיון הוא, שכל זמן שהאדם קיים, ... רק הוא ממילא יהיה משוחרר, מכל שאר הדברים שהוא תלוי בהם רגשית, שתפקידם לגרום לאדם להרגיש טוב. ונאיר: כי הקיום העצמי של האדם, והרצון העמוק ביותר של האדם, להרגיש טוב תמיד, הם בעצם דבר אחד ממש, שתלוי אחד בשני. ולהשתחרר מהרצון העמוק ביותר, זה רק כאשר משתחררים מהפחד לאבד את הקיום העצמי. וכל הדברים האלו, ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. ובסיכומו של דבר, להתמודד עם חרדת נטישה וחרדת פרידה, זה ... המבט ההפוכה, כנל. והדרך כיצד להשתחרר רגשית לגמרי, מהרצון העמוק ביותר, היא על ידי הבנת הרצון העמוק ביותר, והבנת הקיום העצמי שלו עצמו. וכפי שכבר ביארתי את כל הדברים האלו במקומות אחרים.

... ומתאמץ, ובסוף הכל נגמר. חייב להיות המשך או סיבה גדולה יותר. הרעיון מאחורי זה הוא התחושה שאי אפשר לקבל שהקיום חסר משמעות ושכל המאמץ הוא לשווא. האם התודעה ממשיכה להתקיים לאחר המוות? אליעד מסביר את רעיון הנצחיות של התודעה דרך דוגמאות פשוטות. הוא טוען שהמהות של הקיום היא תמיד קיימת ואינה יכולה להיעלם באמת. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם מישהו חולם חלום ובחלום יש דמויות שונות, ... שאלות פנימיות בתוך אותה מציאות אינסופית שאין לה סיבה או מטרה מעבר למה שהיא עצמה מחליטה. לסיכום, אליעד מדגיש שהקיום הוא בלתי נמנע, שהתחושה של קיום תמיד נמצאת באופן כלשהו, ושהניסיון למצוא סיבה עמוקה או משמעות הוא חסר טעם, ...