... עצמה. דהיינו, במקום לנסות לענות על השאלה ובמקום לנסות לנתח את השאלה, במקום זה לתקוף את הצורך בשאלה עצמה. דהיינו, לחקור למה יש לך את השאלות
הקיומיות. לדוגמה לשאול, למה זה משנה לי למה אני חי? מה אכפת לי למה אני חי? למה אני רוצה לדעת למה העולם קיים? מה באמת עומד מאחורי השאלה מהי משמעות החיים? מה יצא לי מזה שאני אחקור למה אני חי? כאשר חקירה כזאת אמורה להפוך ללא משנה את השאלה
הקיומית. והיא אמורה לגרום לבן אדם להפסיק לשאול את השאלה
הקיומית. כי מצד האמת, הסיבה שבן אדם שואל שאלות קיומיות, היא בגלל שיש משהו שלא טוב לו בחיים. דהיינו, שהמציאות נגד רצונו במשהו. כי מי שהמציאות כרצונו, טוב לו והוא לא שואל שאלות פילוסופיות. וכל השאלות
הקיומיות של האדם, הן ביטוי לזה שלא טוב לו. וברגע שהאדם מוצא מה לא טוב לו והוא מטפל במה שלא טוב לו, הוא מפסיק לשאול שאלות קיומיות. עד כאן אפשרות 1 להתמודד עם שאלות קיומיות, באמצעות חקירת סיבת השאלה של השאלה
הקיומית והסטת המוח של הבן אדם, מהשאלה
הקיומית אל שאלות אחרות, שהן יותר אמיתיות עבור השואל עצמו. אפשרות 2 - היא למצוא תשובות לשאלות
הקיומיות ולהסתפק בתשובות יחסיות. דהיינו, כן למצוא תשובה לשאלה
הקיומית , אבל להסתפק בתשובה יחסית לשאלה
הקיומית. לדוגמה: שאלה: למה אני קיים? תשובה: בשביל העולם הבא, כדי למלא את רצון אלוהים, כדי לתקן את המציאות וכיוב. שאלות בעיקרון תשובות שעונות לשאלות קיומיות. אבל ... מוחלטות. כי תשובה יחסית פירושה, תשובה שניתן לשאול עליה שאלות נוספות. ותשובה מוחלטת פירושה, תשובה שלא ניתן לשאול עליה שאלות נוספות. וכל השאלות
הקיומיות, על כל תשובה שלהן, ניתן להמשיך לשאול עוד שאלות קיומיות. לדוגמה על השאלה למה קורה X אפשרי לענות בגלל Y. אבל תמיד אפשרי להמשיך לשאול מהי הסיבה של Y למה קורה Y ... תשובה לשאלה, אז הוא מפסיק לשאול את השאלה. כי אם אין תשובה אין שאלה. דהיינו, האפשרות ה 3 היא להיות בטוח בוודאות שאין תשובה שמספקת אותך, לשאלות
הקיומיות ושגם לא תוכל למצוא תשובה לשאלות האלו. דהיינו, להגיע לרמת וודאות מוחלטת, שאין אפשרות למצוא תשובה לשאלות
הקיומיות שאלות שבאות מהחלל הפנוי. ואז כאשר המוח בטוח שאין אפשרות למצוא תשובה, אז המוח מפסיק לשאול את השאלה. אבל יש גם אפשרות 4 - שהיא לפתח את המוח לרמת שכל על אנושי ...