... האדם מאמין שאלוהים כתב את הספר או שאליעד הוא השליח שלו, בשורה התחתונה המסר נשאר זהה. הספר לא מבקש הסכמה של אף אחד, בדיוק כפי שאלוהים לא ביקש הסכמה מהאדם כשברא את העולם. המטרה הברורה והמוצהרת של הספר היא להפוך את האדם לאלוהים, לא פחות מזה. להיות אלוהים ... עד עמוד 44 זה מבוא. שאלה: אין פה הסכמות. אליעד: בסדר, כשאלוהים ברא את העולם, הוא לא בקש ממך הסכמה. אז ככה זה עובד, או שאתה מיישר קו עם אלוהים או שאתה סובל, אין אופציה נוספת. מטרת הספר, היא ...

... וכאשר אתה מעביר ללקוח מידע שהוא כבר יודע אותו, אז הלקוח בתת המודע שלו, בכל פעם שהוא מסכים איתך, ההסכמה שלו יש לה נקודת תורפה כלשהי, והיא, שהלקוח יודע, שבעצם לא חידשת לו שום דבר שאיתו הוא מסכים. זא ההסכמה של הלקוח עם מה שאמרת לו, ההסכמה הזאת לא נוצרה באופן אישי בזמן המכירה ובתוך תהליך השכנוע, אלא ההסכמה של הלקוח למה שאתה אומר לו, ההסכמה הזאת כבר הייתה קיימת בעבר, עוד לפני שהוא פגש אותך. כי בעצם אמרת ללקוח, דברים שהוא כבר ידע אותם ... לא הסכים איתך על שום דבר, אלא בינתיים הוא בעיקר הסכים עם מה שהוא כבר ידע בעבר. וכדי ליצור הסכמה חזקה יותר בינך לבין הלקוח, עליך לנסות ליצור חוויית הסכמה בינך לבין הלקוח, חוויית הסכמה שתיווצר בזמן המכירה עצמה ובזמן של תהליך השכנוע עצמו. דהיינו, עליך לנסות לאתר משהו שהלקוח לא בטוח שהוא נכון, ...

... המציאות היא כך ולא אחרת. ובכל מקרה הרעיון הוא, שצורת ניסוח של למה אתה לא מבין ש..., מוסתרת בתוכה הסכמה לעובדה שניסיונות השכנוע נכשלו, ועכשיו רק צריך לברר למה השכנוע לא הצליח. ובנוסף, ברגע שמושמע המשפט למה אתה לא ... ש..., רק עוררה את ההתנגדות של השומע, לדברים שאיתם הוא לא מסכים. ובכל מקרה משפט של למה X, מבטא הסכמה נסתרת לכך, שאכן המציאות היא כך ולא אחרת. שזה כמובן לא לגיטימי בשום צורה שהיא, לבטא הסכמה כלשהי לטענה שאתה מתנגד אליה, אפילו לא בצורה נסתרת. כי ברגע שאתה מתנגד לדעה כלשהי, אסור לך לתת שום ...

... יותר כמו גם זו אופציה טובה. כך אתה מונע התנגדות ומאפשר ללקוח להרגיש שליטה ובחירה פתוחה יותר. איך ליצור הסכמה הדרגתית עם הלקוח? אחת הטכניקות המומלצות שאליעד מציג היא יצירת הסכמה הדרגתית. בתחילה, אתה יכול להתחיל בביטוי עדין ומתון כמו המוצר הזה הוא טוב, ורק אם אתה רואה שהלקוח מתחבר ... לו בעצם, זה המוצר הכי טוב עבורך. שיטה זו מאפשרת לך להתאים את המסר בדיוק לפי רמת ההתנגדות או ההסכמה של הלקוח תוך כדי השיחה. האם טוב והכי טוב הם ביטויים מוחלטים או יחסיים? אליעד מסביר ששני הביטויים, טוב ... טובה. איך אפשר להוביל לקוח לקבל החלטה? במקרים רבים, הדרך לשכנע אינה דרך קביעה חד משמעית אלא דרך יצירת הסכמה הדרגתית. לכן, אפשר להתחיל בביטוי מרוכך כמו זה טוב ורק לאחר מכן, בהתאם לתגובת הלקוח, לחזק את המסר ולומר ...

... אפילו במשוגע הקיצוני ביותר קיימת רמה כלשהי של היגיון והבחנה בין דברים. כדי לשכנע אדם כזה, עליך למצוא נקודת הסכמה אחת איתו. לא ייתכן שלא תהיה שום נקודת הסכמה, כי אחרת הוא בכלל לא היה מסוגל לתקשר בשום רמה. נקודת ההסכמה הזאת היא המפתח לשכנוע. ברגע שמצאת נקודה שבה הוא מסכים איתך, תוכל לבנות עליה את הטיעונים לשינוי דעתו בתחומים ... בתהליך השכנוע הוא לבדוק במה הוא כן מסכים איתך. לא משנה כמה המצב נראה חסר סיכוי, תמיד קיימת נקודת הסכמה. לאחר שמצאת את הנקודה הזו, עליך לנסות להוביל אותו מחשבתית, צעד אחר צעד, עד שהוא ישתכנע בנקודות שעליהן אתם ...

... הטעות שאנשים עושים כאשר מנסים לשכנע אחרים? לפי אליעד, הטעות הנפוצה ביותר היא לנסות לשכנע לפני שבדקת אם קיימת הסכמה על הנחת היסוד. למשל, אם מישהי מנסה לשכנע מישהו ללכת למסעדה, צריך קודם לבדוק אם בכלל יש הסכמה משותפת ששניהם רוצים לבלות יחד. אם הבסיס המהותי של הרצון אינו מוסכם, כל ניסיון שכנוע יהיה חסר משמעות. לדוגמה, ... לגבי בילוי משותף והאדם האחר מתלונן על בעיות (פקקים, חם מדי), חשוב לשאול אותו קודם כל אם בכלל קיימת הסכמה עקרונית לרצון להיות ביחד. ייתכן כי האדם כלל לא מעוניין בחיזוק הקשר, או שיש לו רצונות אחרים לגמרי. ייתכן ... שאלות מקדימות כגון: אתה בכלל מסכים שזה הדבר הנכון לעשות? אתה בכלל מסכים שאנחנו צריכים לעשות זאת?. רק לאחר שההסכמה הזאת ברורה, אפשר להתקדם לשכנוע. מהי הדרך הנכונה לטפל בפסימיות ובחשיבה שלילית? אליעד מציין כי כדי להתמודד עם אנשים ...

... לדבר בצורה פוזיטיבית: קיומנו הוא נושא שכולם מסכימים עליו. בדרך זו נמנע מראש הדיון על המחלוקת ומועבר מסר של הסכמה ואחדות. מה החשיבות של שימוש מדויק במילים כמו מחלוקת או אי הסכמה? כשביבי משתמש במילה מחלוקת, הוא מחזק באופן לא מודע אצל השומעים את התפיסה שקיימת בעיה או ריב אמיתי. עדיף לומר אי הסכמה או דברים שנראים כמחלוקת על מנת להפחית את תחושת העימות והמתיחות אצל הקהל. השימוש במילים הללו יוצר אווירה של ...

... המודע והתת מודע מסכימים, אין בעיה או צורך לבצע פעולות בדיקה חוזרות ונשנות. הבעיה מתעוררת רק כאשר יש אי הסכמה בין שני חלקי התודעה הללו. לדוגמה, אם אדם חושב בתת מודע שדבר מסוים אינו מסוכן, אבל במודע יש לו ... סכנה, האדם צריך לבדוק מה הסיבה לתחושה של כל אחד מהחלקים, וכך להגיע למסקנה ברורה ואחידה. כאשר האדם יוצר הסכמה בין שתי המחשבות הסותרות הללו, הצורך בבדיקה חוזרת ונשנית ובטקסים אובססיביים פוחת, והאדם יכול להתנהל בחיים ללא הסבל שנגרם ... בפרשה הוא לסנכרן את המודע והתת מודע שזה אומר ביומיום לקחת מקרים שהמודע והתת מודע לא מסכימים וליצור ביניהם הסכמה, איך על ידי שהבן אדם בודק מה האמת. ש: יכול להיות מצב שבמודע אני חושב שזה מסוכן ובתת מודע ...

... השאלה אם אפשר להוכיח. אליעד: יכול להיות שהאמת היא הרי הסברתי לך האמת היא שיכול להיות, קודם כל אין הסכמה בין פסיכולוגים לפסיכיאטרים לגבי אם אפשר או אי אפשר בינם לבין עצמם אין הסכמה זה לא שכולם אומרים שיש אפשרות או אין אפשרות אין הסכמה מוחלטת בזה, עכשיו מה האמת בא נניח שכל הפסיכיאטרים וכל הפסיכולוגים כולם אומרים שבן אדם שיש לו חרדה זה ...

... בצורה דו משמעית, מגדיל את הסיכוי לכך שתגיע לבית המשפט. ולמה? כי לפעמים מגיעים לבית המשפט, כי יש חוסר הסכמה, מה סוכם. ולא רק בגלל שאחד הצדדים מפר הסכמים שיטתי, אלא גם בגלל חוסר הסכמה על מה סוכם. ואז כאשר פותחים את ההסכם לראות מה סוכם, במידה וההסכם כתוב בצורה יותר ברורה וחד משמעית, הרי שזה מגדיל את הסיכוי לכך שתהיה הסכמה על מה שסוכם. כמו כן, אם הצד שמפר את ההסכם, חושב שיהיה לו יותר קשה לשכנע את השופט, שהוא ...