... - אולי יש אמת גדולה יותר, אחרת, או עמוקה יותר? שאילת שאלות מסוג זה מאלצת את האדם להסתכל מעבר להנחות יסוד ולהעמיק בבחינת התפיסות שלו. איך לדעת אילו שאלות לשאול? אליעד מסביר שצריך לשאול שאלות שמאתגרות את ההנחות הכי בסיסיות שלנו. הוא נותן דוגמה לאופן שבו אפשר לפרק כל טענה לשאלות קטנות יותר: - מישהו אומר טענה ... עצמו מגיב למציאות. על ידי שאלות, האדם יכול לזהות: - איפה ההבנה שלו מוגבלת. - באיזה מקומות הוא מקבל הנחות אוטומטיות. - איך הוא יכול להגיע להבנה עמוקה יותר של מהות הדברים. דוגמאות לסוגי שאלות שחשוב לשאול אליעד נותן ...

הנחת המבוקש, הנחות יסוד, מהי הנחת המבוקש שיש בספר להיות אלוהים, איך לא להיאחז בהנחות יסוד מהי הנחת המבוקש שאליעד כהן מדבר עליה בספר להיות אלוהים? אליעד כהן מסביר את המושג הנחת המבוקש ומדגיש כי מדובר בפעולה שבה האדם מניח מראש הנחה מסוימת, ואז מחפש לה הוכחות שיצדיקו אותה. בספר להיות אלוהים, אליעד מודה במפורש שיש הרבה הנחות מבוקש. למשל, הספר מניח מראש שיש דבר כזה להיות אלוהים, ולאחר מכן מנסה להביא הוכחות וראיות להנחה הזו. כלומר, במקום להוכיח קודם כל שיש צורך או חובה להיות אלוהים, ההנחה כבר קיימת, ומכאן נובעות ההוכחות. אליעד מסביר שאין לו כוונה להסתיר את העובדה שזוהי הנחת מבוקש, להפך, הוא אומר בצורה ישירה שזוהי אכן אחת מהנחות המבוקש המרכזיות בספר. אליעד מאתגר את האדם להתמודד עם ההנחה הזו, כשהוא אומר לו: תוכיח שההנחה אינה נכונה. האדם מתבקש לא לקבל את ההנחה באופן אוטומטי, אלא לבחון אותה בעזרת חשיבה עצמאית. הרעיון הוא שהאדם יבחן לעומק מדוע הוא מניח מלכתחילה שהוא צריך ... הוא אמור דווקא להיות כאן, בתוך המציאות האנושית, ולא בהכרח לחזור ולהיות אלוהים. מדוע כל מחשבה וכל שאלה מכילות הנחת יסוד נסתרת? אליעד ממשיך ומסביר שהנחת המבוקש קיימת בכל מחשבה או משפט שהאדם אומר. לדוגמה, כאשר אדם מצביע על קיר ואומר: הנה קיר, קיימת הנחת יסוד שאכן קיים קיר, ושהוא אכן רואה אותו נכון. אך אליעד מאתגר את זה ושואל: האם זה שאתה רואה את ... קיר ואתה לא באמת רואה אותו. האדם תמיד מניח שיש התאמה בין מה שהוא רואה לבין המציאות. זאת בדיוק הנחת המבוקש - האדם מניח מראש שמחשבתו או תפיסתו נכונה, ואז מביא ראיות ואומר: אבל אני רואה אותו! למה כל מחשבה מוגדרת היא הנחת יסוד ולא מחויבת? אליעד מסביר את העיקרון שהמציאות האמיתית אינה מוגדרת, ולכן כל מה שמוגדר הוא בהכרח לא המציאות הראשונה האמיתית. המציאות הראשונית, זו שבאמת קיימת באופן מוחלט, אינה מוגדרת כלל. כל מה שמוגדר הוא כבר סוג של הנחת יסוד, ולכן לא יכול להיות אמיתי באופן מוחלט. כל מושג, רעיון או מחשבה הוא דבר מוגדר - ולכן הוא לא המחויב הראשון, הוא לא נקודת האמת המוחלטת. כך, אפילו שאלת שאלה היא הנחת יסוד, כי בעצם השאלה יש הנחה שיש שאלה שניתן לשאול, כלומר, השאלה כבר מניחה מראש את התשובה או את קיומה שלה. לדוגמה, כאשר אדם שואל: האם העולם קיים?, עצם השאלה מניחה שקיים עולם שאפשר לשאול לגביו. בכך האדם כבר ביצע הנחת יסוד נסתרת, שאולי היא לא נכונה או לא מדויקת. מה המשמעות של להבין את הספר מנקודת מבטו של המחבר הראשון? ... להבין את הדברים מנקודת מבטו של אלוהים הראשון, שממנו הכל התחיל, ולא מנקודת המבט של האדם הקטן שחי בתוך הנחות יסוד סמויות ומוגדרות. רק כאשר האדם מגיע לנקודת מבט זו הוא מסוגל לראות את המציאות ללא שום הנחת יסוד או הנחת מבוקש - להבין מהו המחויב הראשון ללא שום הנחה מוקדמת. מדוע היצמדות להנחות יסוד היא כמו השתכרות מאשליה? אליעד משתמש בדימוי חזק כדי להסביר למה הנחת יסוד היא בעייתית. הוא מדמה את הנחת המבוקש לשיכרון. כמו שאדם מנסה לשכוח את הסבל באמצעות שתיית אלכוהול אך לא פותר באמת את בעיותיו, כך גם אדם שנאחז בהנחות יסוד ובהנחת המבוקש משלה את עצמו ונותר לכוד בתוך אשליה. למעשה, במקום לבדוק באמת את המציאות, האדם בוחר לחיות באשליה נעימה יותר. זוהי הסיבה שאליעד מעודד לא לקבל שום הנחת יסוד כמובן מאליו, אלא לבדוק ולחקור לעומק כל דבר ולראות אותו מנקודת מבט חיצונית לחלוטין - מנקודת המבט של אלוהים עצמו. מהו הרעיון המרכזי בספר להיות אלוהים של אליעד כהן בנושא הנחת המבוקש? הרעיון המרכזי הוא שהאדם צריך לפתח מודעות מלאה להנחות היסוד שלו. עליו להכיר בעובדה שכל דבר שמוגדר אצלו מראש - הוא רק הנחה לא מוכחת. רק דרך חקירת ההנחות הללו, ואפילו את ההנחה שהוא חייב לחזור להיות אלוהים, האדם יכול להגיע לחופש מוחלט, בו הוא לא תלוי בהנחות היסוד, אלא מתבונן בעולם בצורה נקייה וצלולה. מהי הנחת המבוקש? איך לא להיאחז בהנחות יסוד? מה זה המחויב הראשון? איך לבדוק את נכונות התפיסה? האם אנחנו מניחים הנחות מראש? איך לצאת מהנחות יסוד? מהי האמת המוחלטת?

... דרך מודעות עצמית אינטנסיבית וחקירת האמת הפנימית לעומקה. ההגעה למצב זה דורשת את היכולת להתבונן פנימה, להטיל ספק בכל הנחות היסוד של התפיסה שלנו, ולהגיע אל המקום שבו התודעה נקייה מכל חשיבה ומכל הפרדה בין החווה לבין החוויה עצמה. מה ...

... את המציאות. מדוע כל שאלה וכל תשובה הן בעצם שקר? אליעד כהן מסביר שכל שאלה שאנחנו שואלים מבוססת על הנחות יסוד מסוימות. כל הנחת יסוד היא בעצמה סוג של שקר, מאחר והיא מבטאת תובנה חלקית או מוגבלת של המציאות. לכן, כל שאלה, כשהיא נשאלת ... אליעד כהן מסביר נקודה חשובה נוספת: מי שמחפש את האמת, מנסה להימנע משקר. אך בעצם עצם חיפוש האמת כרוך בהנחה שהאדם כרגע לא יודע את האמת. ההנחה הזו, שהאדם אינו יודע, יוצרת בעצמה מצב של שקר - כי אולי האדם כן יודע את האמת אבל מסרב ...

... הוא כבר אינו שואל את עצמו: האם יש בחירה חופשית או אין? כי הוא מבין שכל שאלה נשענת על הנחת יסוד מוטעית. המשמעות של הספק היא ההנחה שיש תשובה מסוימת שהיא נכונה, ואחת שהיא לא. אבל כאשר אדם חוקר נושא לעומקו, הוא מגלה שכל רעיון אפשרי ...

... כיצד שאלות שגויות מובילות לתשובות לא נכונות? לפי אליעד, כאשר אדם שואל שאלה, הוא עושה זאת לעיתים קרובות מתוך הנחות מוקדמות שאינן נכונות או שאינן בדוקות. אליעד נותן דוגמה לכך שאם אדם ישאל אותך האם ביצעת את הפשע בכוונה ... כשביקרת בצרפת?, זאת שאלה שמניחה שהיית בצרפת, אף שבפועל לא היית שם כלל. במילים אחרות, כל שאלה מבוססת על הנחות, ואם ההנחות הללו אינן נכונות, אזי השאלה עצמה הופכת ללא רלוונטית, והתשובה שיקבל השואל תהיה מוטעית או לא תעזור לו להבין ... את נכונות השאלה עצמה לפני שמנסים לענות עליה. זה נקרא לדבר אמת ולא להאמין - כלומר, לא לקבל שום הנחה כמובן מאליו, אלא לבדוק אותה. למה אליעד מאמין שהיה מגיע להבנת האחדות גם ללא רבי נחמן? אליעד כהן טוען ... מהי הדרך להגיע לאמת מוחלטת לפי אליעד? לפי אליעד, הדרך להגיע לאמת מוחלטת היא לעבור על כל אמונה וכל הנחה קיימת שיש לאדם, ולשאול מי אמר שזה נכון? שוב ושוב. בדרך זו, כל דבר שנתפס כטוב או רע ייחשף ... ואז האדם יוכל לראות שגם הטוב וגם הרע הם שווים בערכם. המצב הסופי שאליו שואף אליעד הוא להבין שכל הנחות היסוד, כגון טוב להיות בריא או רע להיות חולה, אינן אמת מוחלטת, אלא מבוססות על חוקיות שהאדם עצמו קיבל ללא ... הכוס הריקה? אליעד מדגים את הדיון על חצי הכוס המלאה וחצי הכוס הריקה כדי להראות שכל עמדה מתבססת על הנחות סמויות. מי שטוען שעדיף שהכוס תהיה קלה יותר (ולכן חצי ריקה), מניח מראש שקלילות היא יתרון. ומי שטוען שטוב לשתות מים (ולכן חצי מלאה), מניח מראש ששתיית מים עדיפה על פני קלילות. אליעד מציע לבדוק מחדש את ההנחות הללו. כאשר בודקים אותן לעומק, אפשר לראות שמה שנחשב כיתרון יכול להיחשב גם כחיסרון, ולהפך. בסופו של דבר, ניתן ...

הנחות יסוד, להניח הנחות, שאלות פנימיות, שאלות חיצוניות, שורש השאלות, לשאול שאלות נכונות, לצאת משאלות, שאלת שאלות מהן הנחות יסוד וכיצד הן יוצרות שאלות בחיים שלנו? ההרצאה של אליעד עוסקת בנושא מרכזי של הנחות יסוד והדרך לשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת על מנת להגיע להבנה מוחלטת ולפתרון מוחלט של בעיות וקונפליקטים פנימיים. אליעד מדגיש כי השאלות שאנו שואלים את עצמנו, גם אם הן פילוסופיות או רוחניות, מבוססות על הנחות יסוד כלשהן שאנחנו מניחים מראש, לרוב בלי להיות מודעים לכך. לפי אליעד, אם האדם באמת רוצה לצאת מתחושת המבוכה, הבלבול, או הסתירה הפנימית שמלווה אותו, עליו לבדוק את אותן הנחות יסוד עליהן מבוססת השאלה שלו. לדוגמה, אדם שואל את עצמו שאלות כמו האם אני קיים?, האם אני אלוהים או בן ... כוח אחר?, אך הוא מתקשה להגיע לתשובה מוחלטת וברורה. הסיבה, לפי אליעד, היא שהאדם אינו מטיל ספק עמוק מספיק בהנחות היסוד של השאלה. במקום לנסות לענות על השאלה עצמה, עליו לקחת צעד אחורה ולבדוק את הנחות היסוד שמסתתרות מאחורי השאלה. איך לבדוק הנחות יסוד כדי לצאת משאלות? אליעד מציע טכניקה ברורה ופשוטה: כאשר יש שאלה כלשהי שאין לה תשובה ברורה, האדם צריך לבדוק את הנחות היסוד שעליהן היא מבוססת. לדוגמה, השאלה למה אני רעב? מבוססת על הנחת היסוד שהאדם באמת רעב. אך האם זה נכון? האם האדם באמת רעב, או אולי הוא רק מדמיין רעב מתוך שעמום, ... אליעד מדגיש כי לעיתים האדם אוכל מתוך שעמום או מתוך רגש אחר ולא בגלל רעב פיזי אמיתי, ולכן כבר הנחת היסוד אני רעב מוטלת בספק. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא של אדם ההולך ברחוב ושואל את עצמו שאלות קיומיות או ... ושינוי שעליהם מבוססות השאלות הללו. אם מניחים מראש שיש נפרדות בין דברים, אז נוצרים שאלות וספקות. אם בודקים את ההנחה הזאת עד הסוף, אפשר להגיע לתובנה שאין הבדל, ואז השאלות נעלמות מעצמן. למה קשה כל כך לשחרר הנחות יסוד חזקות? אליעד מסביר כי ככל שהאדם חווה את המציאות בצורה עוצמתית יותר, כך הוא מתקשה לערער על הנחות היסוד של הקיום שלו. למשל, אדם בטוח בכך שהוא קיים, ולכן מאוד קשה לו לשאול באמת אולי אני בכלל לא ... לי כסף? או האם מה שקרה לי באמת פוגע בי? אלו שאלות שעוזרות להקל על המצוקה היומיומית, ולערער את ההנחות הפשוטות יותר שהאדם מניח. שאלות פנימיות ועמוקות יותר - שאלות כמו האם בכלל יש הבדל בין קיום לאי - קיום? או מי אמר בכלל שמשהו חייב לקרות או לא לקרות? אלו שאלות שמטרתן לערער את ההנחות העמוקות ביותר של האדם, ולקרב אותו להבנה עמוקה של המציאות כפי שהיא. לדוגמה, אם מישהו שואל האם אני חולם ... בין קיום לאי - קיום, ובסופו של דבר לא קיימת בכלל שום שאלה. מדוע יש תחושת זעזוע כשמערערים על הנחות יסוד? אליעד מסביר שכאשר אדם מתחיל לערער את ההנחות היסודיות ביותר של חייו, הוא חווה תחושת זעזוע חזקה, כיוון שכל תפיסת המציאות שלו מתחילה להתערער. ככל שהנחות היסוד שלו היו יותר חזקות, כמו הקיום האישי, הרגשות, החושים והשכל, כך גדול יותר הזעזוע. הוא נותן דוגמה מוחשית לכך ... האדם צריך להיות מוכן להתמודד עם הזעזוע הזה, לא לפחד להטיל ספק בכל, כולל בעצם קיומו שלו, ולהפסיק להניח הנחות שאינן מבוססות. לסיכום, כיצד להגיע לתשובות מוחלטות לשאלות קיומיות? הדרך להגיע לתשובות מוחלטות, לפי אליעד, היא דרך הטלת ספק עמוק בהנחות היסוד. מי שרוצה תשובה מוחלטת צריך לבדוק את המנגנון של השאלות שהוא שואל, ולחפש את הנחות היסוד שעליהן הן מבוססות. עליו לבדוק באופן מוחלט כל הנחת יסוד, בלי להשאיר שום פינה לא ברורה או ספק קטן. ככל שהבדיקה מעמיקה, האדם מגלה שלמעשה השאלות אינן קיימות כלל, מכיוון שכל השאלות והקונפליקטים מבוססים על הנחות לא ודאיות. איך מטילים ספק בהנחות יסוד? מהן שאלות פנימיות וחיצוניות? איך להגיע לתשובה מוחלטת? האם אני קיים או לא קיים? מהן הנחות יסוד? איך להשתחרר מספקות? למה קשה לערער על קיומי?

... זה לצמצם את הילד? אליעד מסביר שהבעיה העיקרית בחינוך וביחסים בין הורים לילדים היא שהילד מגיע לעולם ללא שום הנחות יסוד, ולכן הוא שואל שאלות שנראות להורים לפעמים מופרכות או מסוכנות. הוא נותן כדוגמה מצב שבו ילד שואל מדוע אסור ...

... היא מוגבלת? אליעד טוען שהוכחות לוגיות, למרות חוזקן לכאורה, הן תמיד מוגבלות, מכיוון שבסופו של דבר הן מתבססות על הנחות יסוד שהשכל עצמו אינו יכול לאשר בוודאות מוחלטת. הוא מדגים זאת באמצעות אנשים שונים שמנסים להוכיח דברים הפוכים זה מזה: ...

כתבי בעל הסולם, הרב יהודה לייב אשלג, הקדמה לספר הזוהר, קבלה, לימוד קבלה, מקובלים, תורת הקבלה