... או זמני. אליעד טוען שאושר מלא חייב לכלול שכחה מוחלטת של החסרונות. כל עוד האדם מודע לכך שיש חיסרון, הוא בעצם לא מאושר באופן מוחלט, כי המודעות הזו יוצרת השוואה בין הטוב לרע, ובכך מפחיתה מהטוהר של התחושה החיובית. דוגמה לכך ... מחסרונות. אם אדם מחליט באופן מודע לחשוב רק על דברים טובים ולהתעלם מהרע, הוא בעצם משקר לעצמו, כי האמת המלאה תמיד מכילה גם טוב וגם רע. המודעות הזו לטוב ולרע מבטיחה עניין בחיים, כי החיים ללא מודעות לחסרונות יהפכו בסופו של ...

... להתנגד לזרם, אבל הוא חייב להיות מודע לכך שהוא מושפע מתבניות וקיבעונות. עצם המודעות הזו מאפשרת לו מרחב של התחדשות פנימית. כיצד מודעות עצמית לקיבעון יוצרת יצירתיות? כאשר האדם מזהה ומודה בכך שיש בו אמונות מקובעות, הוא כבר פותח לעצמו את הדלת לחשיבה ...

... הזה בין הרצון למציאות האפשרית מייצר פחד וחרדה. הסיבה שהכישלון מהעבר עולה במחשבותיו היא משום שהמוח משתמש בעבר כמדד לכך שיש סיכוי סביר שהכישלון יתרחש שוב. אולם, אין זה מחייב שהכישלון אכן יתרחש שוב, אלא רק מעלה את המודעות לאפשרות כזאת. איך אפשר להפחית את הפחד ולהימנע מ - Blackout? אליעד מציע שתי דרכים עיקריות להפחתת החרדה ולמניעת Blackout: להקטין את ...

... עליך לעצור ולשאול: מדוע אמרתי זאת כך? למה בחרתי דווקא בטון הזה? התרגיל הזה לא נועד רק להבנת העצמי אלא בעיקר ללמידה עמוקה יותר על איך לשכנע אנשים אחרים. אליעד מכנה זאת טכניקת השכנוע המתקדמת או טכניקת המודעות העצמית שמאפשרת לנתח ולדייק בשכנוע. מדוע חשוב לנתח לעומק את בחירת המילים שלנו? אליעד מבהיר כי כמעט כל מילה או ...

... למשחקי חשיבה לפיתוח התודעה? אליעד מתאר בהרחבה את הרעיון של משחקי חשיבה ואיך להשתמש בהם לפיתוח התודעה. הוא מבחין בין משחקים פיזיים, כמו כדורגל, לבין משחקי חשיבה אמיתיים, שמטרתם לפתח את המודעות והחשיבה עצמה. המשחק המומלץ ביותר לפיתוח התודעה לדעתו הוא לראות בכל מצב את ההפך שלו: כאשר אתה רואה מצב כטוב, עליך למצוא בו גם את הרע, וכאשר אתה רואה מצב כרע, עליך למצוא בו גם את הטוב. לדוגמה, הוא מציע לקחת אפילו מצבים פשוטים כמו אין לי כסף בכיס, ולשאול למה בעצם יש לי כסף בכיס?. משחק חשיבה כזה פותח את המודעות והגמישות של החשיבה, מאפשר לראות את המציאות בצורה רחבה ושלמה יותר, ובסופו של דבר מוביל למודעות גבוהה יותר של האדם כלפי חייו. איך להתמודד עם פרדוקסים ולופים ...

... עצמי ומה המשמעות של האני בתפיסה הפילוסופית והקוגניטיבית. לדבריו, מודעות עצמית היא תחושה שבה האדם מרגיש וחווה שהוא קיים ונפרד מדברים אחרים. הוא שואל מהי בדיוק המודעות, אך טוען כי אף על פי שאנחנו משתמשים במושג מודעות, קשה להגדיר אותה בצורה מדויקת ומוחלטת. לדבריו, הסיבה לקושי היא משום שהמודעות היא משהו ראשוני מאוד, ולפיכך אי אפשר להסביר אותה במונחים של משהו אחר שקדם לה. איך מזהים מי מודע ומי לא? אליעד מדגים את השאלה הזו בצורה פשוטה: כאשר אתה חושב על משהו שאתה רוצה, אתה יודע בוודאות שזה אתה שחושב את זה. הידיעה הזו של אני שחושב היא בעצם הגדרת המודעות העצמית. הוא מוסיף שאי אפשר לראות מודעות במובן של חפץ חיצוני - אף אחד לא ראה שולחן מודע לעצמו. מה שרואים ומרגישים זה רק את עצמנו, כתחושה פנימית. למה אי אפשר להסביר ... בדיוק כמו שאי אפשר להסביר למישהו מה זה הבדל בין דברים, כאשר הוא לא מסוגל לחוות הבדל. אליעד מדגים: אי אפשר להסביר לאדם שאין לו מודעות מה זה תחושת אני, מפני שהמודעות היא הדבר הבסיסי ביותר - כל התחושות והרגשות באים אחרי המודעות. לכן, כל ניסיון להסביר מהי המודעות במונחים של רגשות, מחשבות או תחושות, אינו תקין, כיוון שהמודעות קודמת לכל אלה. האם האני תופס מקום וזמן במציאות? אליעד כהן דן בשאלה האם האני, אותו דבר מופשט שנקרא מודעות עצמית, תופס מקום וזמן. הוא טוען שתלוי איך מגדירים מקום וזמן. הוא מדגים באמצעות השוואה לכיסא: הכיסא תופס מקום פיזי בעולם, אך המודעות או האני לא תופסים מקום באותו מובן מוחשי. הוא מסביר שהמודעות היא ישות מופשטת, וישות מופשטת אינה מוגבלת במקום ובזמן באותו אופן כמו עצמים פיזיים. הוא מסביר כי מודעות היא למעשה הפרדה, וכאשר יש הפרדה בין דבר לדבר, נוצרת ישות של אני. האם המודעות היא משהו שלומדים או שהיא מולדת? אליעד מסביר שבבית מסוים אפשר לומר שאף אחד לא לימד אותך שאתה קיים או שיש לך מודעות עצמית. האדם יודע שהוא קיים עוד לפני שלימדו אותו להבחין בין דברים. הוא טוען שהמודעות היא סוג של ידע ראשוני, ידע שלא הועבר אליך בשום דרך חיצונית אלא קיים בתוכך מעצם קיומך. מצד שני, אליעד מוסיף שלפעמים מלמדים ילדים מגיל צעיר להבחין בין דברים ולומר זה שונה מזה, וזו בעצם למידה של מודעות - כי מודעות היא בעצמה ההפרדה בין דברים. האם יכול להיות שהמודעות שלך שונה משל אחרים? אליעד מדגיש את הרעיון שכל אדם חווה את עצמו כישות נפרדת, ולכן יש שוני בין המודעות של אדם אחד לזו של אדם אחר. האדם לא יכול לדעת בוודאות אם המודעות שלו דומה לזו של אחרים, אלא רק להסיק זאת מתוך השוואה של ההתנהגויות והתגובות של אחרים. הוא מדגים זאת באומרו שאתה יודע שאתה לא הקיר, כי אתה יכול לחשוב ולהרגיש, ואילו הקיר לא מגיב ולא מביע רגשות. לפיכך, אתה מסיק שיש הבדל בין המודעות שלך לבין משהו שאינו מודע. האם מודעות יכולה להתקיים ללא הבדל? אליעד מסביר שהמודעות במהותה היא יצירת הבדל - הפרדה בין אני לבין משהו אחר. לכן לא ניתן לדבר על מודעות ללא הבדל. ברגע שאדם מרגיש שהוא מודע, המשמעות היא שהוא מזהה את עצמו כנפרד ממשהו אחר. הוא מדגיש שהמודעות היא הבסיס לתחושת ההפרדה, ולכן אי אפשר לנסות ולהסביר את המודעות עצמה במונחים של דברים שמגיעים אחריה כמו תחושות, רגשות ומחשבות. מהי התשובה האמיתית לשאלה מה זה מודעות? אליעד טוען שהשאלה מה זה מודעות? לא יכולה לקבל תשובה אמיתית במונחים של אחרי המודעות. כל תשובה שתינתן - כגון מודעות זה להרגיש נפרד או מודעות זה לדעת שאתה קיים - אינה יכולה לספק באמת, משום שהיא מנסה להסביר את המודעות באמצעות מושגים מאוחרים יותר, מושגים שנוצרו רק אחרי שיש מודעות. לכן, מבחינתו של אליעד, הדרך היחידה להבין מהי מודעות היא פשוט לשתוק ולא לשאול, כי השתיקה והיעדר השאלות חושפים את המהות האמיתית של המודעות, שהיא מעבר לכל הגדרה או הסבר. מהי מודעות עצמית? מה זה האני? האם המודעות תופסת מקום וזמן? האם אפשר ללמוד מודעות? מה ההבדל בין מודע ללא מודע? איך להגדיר מודעות עצמית? ...

תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, תרופות פסיכיאטריות, גארי יורופסקי, צמחונות, בעד אכילת בשר, נגד אכילת בשר, בחירה חופשית של תינוק, תודעה של תינוק, נגד צמחונות, בעד צמחונות

... תמידי? האם באמת אסון אם יחשבו עלי שאני מסתיר משהו או שאני קצת מסתורי? עצם ההכרה באפשרות שאולי אין חובה מוחלטת להיות תמיד פתוח ומעניין, מאפשרת לאדם לבחור מתי לשתף מידע ומתי לשמור אותו לעצמו. אליעד מסכם כי המודעות לכך שלכל תשובה יש משמעות והשפעה שונה מאפשרת לאדם לשלוט בצורה טובה ...

... הוא תמיד חקירה פנימית מעמיקה, שבה האדם שואל את עצמו מה האמת ומוכן לקבל כל תוצאה, בלי קשר להשלכות שלה. אליעד מדגיש שוב ושוב את חשיבות המודעות העצמית כדרך להבין את עצמך באמת, כדי להגיע ...

... יודע שיש לו כסף, הוא מפסיק לרצות כסף, משום שהידיעה שהכסף קיים מסלקת את תחושת החיסרון שיוצרת את הרצון. כיצד המודעות משפיעה על הרצונות שלנו? לפי ההסבר, הרצון מושפע ממידת המודעות ליתרונות והחסרונות של כל דבר. ככל שהמודעות גבוהה יותר ליתרונות, הרצון לדבר גדל. אך אם האדם מודע גם לחסרונות, הרצון נחלש בהתאם. ... פשוטה לכך: אם בחדר יש אבק, אך האדם לא מודע לכך או לא מייחס לכך חשיבות, הוא לא ירצה לנקות את האבק, פשוט מפני שהמודעות לא קיימת או חלשה. האם אפשר להרגיש שלמות מוחלטת? אליעד מבהיר שמצב של שלמות מוחלטת הוא ...