... אך אליעד מבהיר שגישה זו איננה מדויקת והיא סוג של פירוש סובייקטיבי, ולא האמת האובייקטיבית עצמה. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? אליעד כהן מדגיש את החשיבות בהפרדה בין עובדות לבין הפירושים שאנחנו מעניקים להן. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם אתה רואה שולחן, העובדה היחידה והאמיתית היא שאתה אכן רואה שולחן. זהו. ברגע שאתה אומר: אם אני רואה שולחן, אז אמור להיות כאן ... כלל. האמירה אמור להיות היא ביטוי לפירוש סובייקטיבי, כלומר, לתפיסות האישיות שלנו על משמעות וייעוד של אירועים, ולא לאמת העובדתית עצמה. מדוע אנשים מאמינים שכל דבר קורה מסיבה מסוימת? אליעד מסביר שאנשים נוטים לומר שמה שקורה להם אמור להיות ... אחרות, האמונה בכך שכל דבר הוא סיבתי ואמור לקרות, מגיעה מתוך צורך פסיכולוגי להתמודד עם קשיים ולא מתוך אמת עובדתית. האם המחשבה שדברים אמורים לקרות תמיד מועילה? אליעד מסביר שהאמירה זה אמור לקרות אינה בהכרח מועילה. הוא נותן דוגמה ... לא אמור לקרות, אנחנו בעצם מבטאים את המחשבות, האמונות והתפיסות שלנו על משמעות ותכלית, וזהו כבר אינו חלק מהאמת העובדתית. מה עושים כשמרגישים שמשהו לא אמור לקרות? אליעד מסביר שברגע שמרגישים שמשהו לא אמור לקרות, אין טעם להמשיך ולחפש ... אמורים לקרות או לא אמורים לקרות, אתה יוצר קונפליקטים פנימיים רבים. אליעד ממליץ להימנע מהנחות לא מבוססות אלו ולהיצמד לעובדה הפשוטה: מה שקורה, פשוט קורה. משמעות עמוקה לא בהכרח קיימת בכל דבר, והיכולת לזהות את ההבדל בין עובדה פשוטה לפירוש אישי יכולה לשפר מאוד את ההתמודדות עם החיים. האם הכל קורה מסיבה מסוימת? למה דברים קורים לי? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם יש משמעות לכל דבר שקורה? מה זה אמור לקרות? האם העולם אקראי או סיבתי? האם יש גורל ... לא צריך להיות אני צריך ללכת לאכול. מה אתם אומרים מה אתה אומר, אני אומר צריך לעשות סדר בין עובדה לפירוש, אתה תמתין שנייה צריך לעשות סדר בין עובדה לפירוש אם משהו קורה זה אומר שהוא קורה זה לא אומר שהוא אמור לקרות, אמור זה כבר פירוש סובייקטיבי ...

שכנוע / מניפולציות - איך להפוך את העובדות לפירושים ואת הפירושים לעובדות? איך לשכנע אנשים? איך לנצח בוויכוח? איך לנצח בדיבייטינג? איך להשפיע על אנשים? איך ליצור השפעה? תת מודע וכאן ... על ידי חיזוק והדגשת הרעיונות האובייקטיביים, שיש באותו הרעיון. ואסביר, כל רעיון בעולם וכל דעה בעולם, אפשר לחלק אותה לעובדות אובייקטיביות ולפירושים סובייקטיביים. ועובדות אובייקטיביות בהקשר הזה פירושו, החלקים של הרעיון שנתפשים כעובדות אובייקטיביות שכולם מסכימים עליהן / שקל יותר להסכים איתם ולהזדהות איתם. והפירושים הסובייקטיביים של הרעיון, בהקשר הזה פירוש, החלקים ... ושקשה יותר להסכים איתם / שלא כולם מסכימים איתם. ומי שיתבונן היטב יראה, כי הרעיונות והדעות השונות, מורכבות גם מעובדות אובייקטיביות וגם מפירושים סובייקטיביים. ואנשים, הרבה יותר קל להם להזדהות וליצור הזדהות עם עובדה אובייקטיבית, מאשר להזדהות עם פירוש סובייקטיבי. וזה בעצם אומר, שאם ברצונך להחליש רעיון כלשהו, עליך להעצים ולהדגיש את נקודות ... יש חלקים שהם רק פירושים אישיים, ושלשומע הרבה יותר קל להבין שזה רק פירוש אישי וסובייקטיבי אך זה לא עובדה אובייקטיבית. וכאשר אתה רוצה להחליש רעיון כלשהו, הדרך לכך היא על ידי זה שאתה מדגיש ומבליט את הפירושים הסובייקטיביים ... בו, ועל ידי זה שאתה יוצר תחושה שכאילו כל הרעיון עצמו, הוא רק נקודת מבט סובייקטיבית בלבד. כי לקחת עובדה אובייקטיבית ולומר עליה שהיא רעיון סובייקטיבי בלבד, זאת כמובן בעיה. כי אנשים לא יקבלו את זה. ולכן אפשר לקחת ... שאתה מדגיש ומעצים את החלקים של הרעיון, שבהם הכי קל לאנשים להטיל ספק. שאלו החלקים של הרעיון, שהם אינם עובדות אלא הם רק פירושים אישיים בלבד. ויותר מזה, אם בטעות זה שהציג את הרעיון, בטעות או במזיד, לקח פירוש אישי שלו, והציג אותו כעובדה אובייקטיבית, עליך להדגיש ולהראות, כיצד נעשה כאן ניסיון לרמות את השומעים. וכיצד אותו מציג רעיון, רצה (= להפוך את ... הוא רק אישי וסובייקטיבי בלבד, הרי שבכך בעצם אתם גורם לשומע להתחיל לבדוק כל חלק של הרעיון, האם הוא עובדה אובייקטיבית או פירוש סובייקטיבי. ואז ממילא יכול להיות שהוא ישים לב יותר טוב, לעובדות האובייקטיביות, שאתה רוצה שהוא יתייחס אליהן כאל פירושים סובייקטיביים בלבד. ועל ידי זה שנוצר אצל השומעים חוסר אמון כלפי ... הם נוטים לחשוב שכל הרעיון עצמו, הוא לא אמיתי ולא מחויב, אלא הוא רק אפשרי בלבד כפירוש אישי ולא כעובדה אובייקטיבית. וכמובן, שאת אותו הדבר בדיוק, יש לעשות בדיוק להפך, כדי לחזק רעיון כלשהו. שעליך לאתר בתוך הרעיון, את העובדות האובייקטיביות ואת החלקים שכולם קל להם להסכים עליהם. ועליך להדגיש ולהבליט את החלקים האלו, כדי ליצור אצל השומעים תחושת אמון, כלפי אותו הרעיון. וגם כאן צריך לא להדגיש יותר מידי את זה שאתה מדבר על עובדות בפועל ולא רק על פירושים בלבד. כי זה יכול להתחיל לגרום לשומעים לבדוק כל דבר שאתה אומר, האם זה פירוש או עובדה בפועל. דהיינו, אתה בהחלט כן יכול לומר אני מדבר על עובדות שקרו וכיוב, אבל אל תאמר אני מדבר על עובדות, ולא על פירושים וכיוב. כי ברגע שאתה אומר שאתה מדבר על עובדות, ולאחר מכן אתה מציג עובדות, אז לאחר מכן גם אם תציג פירושים אחרי העובדות / כחלק מהעובדות, אנשים יחשבו שאלו עובדות ולא פירושים. אבל אם תאמר, אני מדבר על עובדות ולא על פירושים, זה עלול לגרום לאנשים להתחיל לבדוק האם באמת אתה מדבר על עובדות ולא על פירושים. כי בעצם הזכרת והדגשת להם, למה הם לא אמורים להאמין, שזה לפירושים. ואז הם יותר מודעים לכך, שאולי מספרים להם פירושים כעובדות. והדרך לחזק רעיון, היא על ידי זה שמדגישים את העובדות ואת החלקים המחויבים שבו, ויוצרים תחושה שמדובר על רעיון שהוא כולו מחויב. ואתה, כאשר מספרים לך סיפור כלשהו, תבדוק על כל אחד מהחלקים של הסיפור, האם באמת מדובר על עובדות או על פירושים?!

... כאן בציניות כמובן ובצורה אבסורדית. והכל לפי ההקשר של המשפט. ולהלן דוגמאות: מונע על ידי תשוקה לצדק האם זאת עובדה? האם ניתן להוכיח שזה מה שמניע אותו? אולי יש סיבות אחרות שמניעות אותו? ונניח שאת/ה לא יודע איזה עוד ... חיים יש לשים לב, כי זה שהוא נעצר יותר מ 10 פעמים ושהה 77 יום בכלא באבטחה מקסימאלית, זו עובדה. זה שזה היה ושזה שהכל היה למען זכויות בעלי חיים, זה כמובן לא עובדה אלה פירוש ופרשנות. כי יתכן שהמניעים של גארי יורופסקי, הם לא בהכרח למען זכויות בעלי חיים, אלא אולי יש ... משום שדבריו לא בהכרח נכונים?! כמו כן, השימוש במושג התמכרות, הוא סוג של מניפולציה. כי זה שצורכים בשר, זאת עובדה. זה שזאת התמכרות, זה פירוש. וכאשר אומרים לשומע, שמדובר על התמכרות, אוטומטית השומע מפתח רגש של התנגדות כלפי התופעה. ... מחייב מישהו במשהו? האם הוא בהכרח מסכים עם הטענות של גארי יורופסקי? תשובה: לא בהכרח, אלו כבר פירושים ולא עובדות. וכאשר משפט מוגדר ככלל זהב, ממילא הוא מחייב יותר את השומע שלו. אך האם באמת מדובר על כלל זהב? ... הולכים על 4 ויש לכם פרווה, נוצות, קרניים, מקורים או קשקשים האם אין שם כוכבית? תשובה: כן, זאת אכן עובדה. אך האם זה אומר בהכרח שזה כולל בתוכו את הכל, מאחר שאין לידו הבהרה? תשובה: לא. האם החוק של ...

... בשתיים, בא נעשה את זה בשתיים וחצי, ללא תחושת התנצלות או בקשה, הוא משדר כוח, כי הוא בעצם קובע עובדה שהאחר נאלץ להסכים לה. מה ההבדל בין לבקש לבין לקבוע עובדה במשא ומתן? כאשר אתה מבקש רשות או טובה, אתה באופן אוטומטי מסומן כחלש, משום שאתה זקוק לאישורו של האחר. לעומת זאת, כאשר אתה קובע עובדה או משנה תנאים בצורה אסרטיבית, אתה משדר שאתה החזק. לדוגמה, אליעד כהן מתאר מצב בו שני אנשים מתיישבים ליד ... בכך הפכת את החיסרון ליתרון שלך. איך להגיב כשאתה רוצה לשדר חולשה במכוון? אם בכוונתך לשדר חולשה, תדגיש את העובדה שאתה מקבל את ההחלטה בלית ברירה, שזה לא נוח לך ואתה עושה את זה אך ורק בשביל הצד השני. ... זאת בשבילך מחזק את התדמית החלשה שלך. איך לדעת מה באמת קרה במשא ומתן? אליעד מדגיש שחשוב להפריד בין עובדות לפירושים. לפעמים אדם יראה כאילו הוא בחר, אבל בפועל הוא היה חייב לעשות זאת בלית ברירה. לפעמים הוא יציג את עצמו כחלש למרות שהוא בחר מרצונו החופשי. לכן, צריך לנתח היטב את העובדות מול הפירושים ולברר את המניעים הפורמליים והלא פורמאליים של כל הצדדים. לסיכום, אליעד מדגיש שהמהות של חלש וחזק במשא ... לא עושה את זה בקטע של תעשה לי טובה או בקטע של אני צריך אותך אלא בקטע של תקבע עובדה ושהוא יסכים איתך ותזהר לא להיכנס לעימות כי אז אתה עלול לצאת עוד יותר חלש לכן צריך לעשות את ... כי בכל מיני סיטואציות כאלה ואחרות צריך לבדוק מה האמת כשמישהו אומר אני מסכים אני רוצה וכו יש פה עובדה ופירוש, מה העובדה ומה הפירוש. שני אנשים חתמו הסכם אמרו בוא נסכם שהחוזה מתחיל בתאריך 1.1 ואז אחד מהם אמר לא אני רוצה ב - 15.1 והשני נגיד יסכים איתו, עכשיו שימו לב העובדה היא שהוא הסכים איתו, למה הוא הסכים איתו הוא הסכים איתו כחלש או כחזק? עכשיו ניתן להציג את הסיפור ... נכנע לחזק והסכים איתו וניתן לומר בכלל החזק החליט לחלש מה לעשות, ניתן לראות את זה בהרבה דרכים אבל העובדה היא אחת העובדה היא שבסוף הוא הסכים איתו, למה הוא הסכים איתו זה כבר פירוש ולכן כשרואים איזו סיטואציה ומנתחים אותה צריך ... חייב לעשות משהו בלית ברירה ובכלל הוא יכול לבחור לעשות אחרת יכולים להיות המון פירושים ולכן צריך לבודד את העובדה ואת הפירוש, מה קרה כאן עובדתית והאם באמת זה אומר שהוא יותר חלש האם באמת זה אומר שהוא הבין שהוא חלש, האם באמת זה אומר ...

... איך הבן אדם יכול לדעת אם זה אבוד מראש או לא, מה אתה אומר? ש: אולי אם החסרונות הם עובדה או פירוש. אליעד: הם עובדה כמו היתרונות. ש: אם הם עובדה אז אי אפשר לשנות אותם. אליעד: אז הם פירוש הלאה. ש: פירוש אפשר. אליעד: לא נכון לא בהכרח, זאת ... יש חיסרון בגובה להיות בגובה נגיד אני שונא גובה יש לי פחד גבהים ואני מצאתי עבודה בקומה שלושים, זאת עובדה זה חיסרון שאני לא אוכל לפתור אותו. אליעד: למה אתה יכול לבקש לעבוד בקומה שתיים. ש: אין קומה שתיים ... שהם נובעים מאותו השורש אז יש אפשרות, אז תיאורטית יש אפשרות ואז נדון דיון תלוי בך לא תלוי בך, עובדה פירוש מה שאתה רוצה אבל מה שאני מנסה לחדד שהרבה פעמים בן אדם מנסה להיפטר מחסרונות מסוימים והסיבה שהחסרונות ...

... לפגוע בו? כאשר מנהלים שיחה עם אדם אחר ומעוניינים לשלול דעה שהוא מביע, חשוב להבחין קודם כל בין שלילת עובדה לבין שלילת פירוש או דעה סובייקטיבית. אליעד כהן מסביר שיש הבדל מהותי בין שני המקרים הללו, וכי ההתייחסות אליהם צריכה להיות שונה. מה ההבדל בין שלילת עובדה לשלילת פירוש? שלילת עובדה מתרחשת כאשר אדם טוען משהו שהוא מציאותי, מוחשי, וניתן לבדיקה מיידית. לדוגמה, אם אדם אומר יש פה שולחן, ואתה רואה שאין שולחן, אז לגיטימי לחלוטין להגיד לו לא נכון, אין פה שולחן, כי זו עובדה אובייקטיבית. לעומת זאת, שלילת פירוש מתרחשת כאשר האדם מביע דעה סובייקטיבית, לדוגמה: יש פה שולחן יפה. במקרה זה, יופי ... הדדית ולפתרון קונפליקטים בצורה בריאה גדל משמעותית. איך לשלול דעה בלי לפגוע? איך להעביר ביקורת נכונה? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? איך לדבר בנימוס בשיחה? מתי מותר לשלול דעה בצורה מוחלטת? איך לבטא התנגדות בשיחה? טכניקות NLP לניהול שיחות

... באמת מחייב את זה שתכעס עליו?. כלומר, צריך להרגיל את הילד לבדוק בעצמו את האמת של הדברים, לזהות מהי עובדה ומהו פירוש שלו לאותה עובדה, ולחקור האם תגובה או תחושה מסוימת היא מחויבת או רק תוצאה של הפרשנות שלו לאירוע. כיצד ללמד ילדים להבחין בין עובדות לפירושים? אליעד מסביר את החשיבות של ללמד ילדים מגיל צעיר מאוד להבדיל בין עובדה לבין פירוש. הוא מציג דוגמה פרקטית לכך: אם ילד אומר אין לי זמן לראות טלוויזיה כי אני עושה שיעורים, אפשר להציג בפניו את ההבדל בין עובדה לפירוש ולהסביר לו שזמן לצפייה בטלוויזיה וזמן להכנת שיעורים הם לא בהכרח דברים שמחייבים או מבטלים אחד את השני, ... כמציאות לבין המציאות עצמה. עוד דוגמה שאליעד מביא היא במקרה שילד אומר הוא קילל אותי. במקום לקחת את התלונה כעובדה מוחלטת, אפשר לשאול אותו מה בדיוק הוא אמר לך?, ובכך לעזור לילד להבין שאולי התגובה שלו נובעת מפרשנות ולא מעובדה מוחלטת. כך מלמדים את הילד להטיל ספק בפרשנויות שלו עצמו ולבדוק תמיד את המציאות בצורה יותר נקייה ומדויקת. האם ... העצות הפרקטיות שאליעד מציע הן בעיקר דרך חקירה עצמית ושאלות ישירות שמאפשרות לילדים להבין את ההבדלים בין תפיסות לבין עובדות. הרעיון המרכזי הוא שלא צריך להסביר לילדים את כל התאוריות הגדולות מאחורי החשיבה הזו, אלא פשוט ליישם אותה בפועל ... מעמיקה ונכונה, גם מבלי להפוך את התהליך למסובך או לא מובן לילד. איך לחנך ילדים לחשוב נכון? הבדל בין עובדה לפירוש בחינוך ילדים הדרכת הורים לחשיבה ביקורתית איך להרגיל ילדים לחשיבה עצמאית? איך ללמד ילדים להטיל ספק? חינוך ילדים ...

... בכל דבר, לשאול שאלות על המובן מאליו ולהתמודד עם רעיונות בצורה ביקורתית. תהליך זה כולל לא רק חשיבה על העובדות, אלא גם יכולת להבחין בין עובדה לבין פירוש של עובדה. מהי חשיבה ביקורתית? אליעד מסביר שעל מנת לפתח את החשיבה יש להפעיל את מה שהוא מכנה ניתוח סיבתיות. מדובר ... הציבור? ככל שמצליחים לזהות את הנחות היסוד, אפשר לבחון את מהותם ולהבין האם הן תוקפות או לא. ההבדל בין עובדה לפירוש אליעד מדבר גם על ההבחנה בין עובדות לפירושים. העובדה היא מידע שניתן לאמת, בעוד שפירוש הוא הדרך שבה אנו מפרשים את העובדה. דוגמה לכך היא כאשר מישהו אומר העולם מצוי במצב של כאוס. העובדה כאן היא שהמציאות לא תמיד מושלמת, אבל הפירוש שמישהו ייתן על מצב זה יכול להשתנות ממקום למקום. אליעד מציע שכל אדם ינתח את העובדות שהוא נתקל בהן, ויבדוק את הפירושים שקשורים אליהם. הטלת ספק ועובדות הטלת ספק היא הכלי המרכזי לפיתוח חשיבה. אליעד מדגיש שכשיש ספק, יש צורך לחקור ולהתעקש על העובדות. החוקר או המפתח השכלי חייב לא לקבל את כל מה שנאמר לו, אלא לשאול האם זה נכון?. התהליך הזה משפר את היכולת לבחון מצבים בצורה אובייקטיבית. לדוגמה, אם ישנה סיטואציה פוליטית או חברתית, עלינו לבדוק את העובדות מאחוריה, ולא רק את הפירושים שניתנים לה. איך ללמוד לשאול את השאלות הנכונות? במהלך ההרצאה, אליעד מציע שלושה סוגים ... על הנחות יסוד: מהן הנחות היסוד שמנחות את הרעיון?, ומהם המרכיבים שמהם נבנה הפירוש?. והשלב האחרון הוא שאלות על עובדות: האם העובדות שמובאות נכונות?, האם הפירוש שאנחנו נותנים להן משקף את המציאות בצורה אובייקטיבית?. איך לנצל את כל התהליכים לשיפור עצמי? אליעד מציין שעל ידי תרגול מתמיד של כל אחד מהשלבים שהוזכרו - ניתוח סיבתיות, זיהוי הנחות יסוד, בחינת העובדות והפירושים, והטלת ספק - ניתן להגיע לשיפור מתמיד של כישורי החשיבה. הוא מציע לשאול את השאלות הנכונות ולתרגל את ... יכול לפתח את כישוריו השכליים על ידי תרגול ממושך של טכניקות כמו ניתוח סיבתיות, זיהוי הנחות יסוד, והבחנה בין עובדות לפירושים. כל אחד מהתרגולים הללו דורש זמן ומאמץ, אך כל אחד מהם יכול לשפר את יכולות החשיבה באופן משמעותי. איך לפתח את החשיבה? מהם תרגילים לשיפור החשיבה? מהו ניתוח סיבתיות? איך לזהות הנחות יסוד? מהם ההבדלים בין עובדה לפירוש? ניתוח סיבתיות, סיבה ותוצאה, הטלת ספק, להטיל ספק, עובדה ופירוש, הנחות יסוד, איך לטפל בחולי נפש? איך להפוך משוגע לחכם? איך לפתח את המוח? שיפור יכולות קוגניטיביות, שיפור ...

... הנכונה היא לא להיכנס מיד לעימות על האמיתות של דבריו, אלא ללכת איתו שלב אחר שלב ולחקור ביחד את העובדות והפרשנויות. למשל, אם האדם אומר שהמסוק שעובר מעל הבית שלו עוקב אחריו, במקום לשלול זאת מיד, צריך לומר לו: המסוק באמת עובר כרגע מעליך, זו עובדה אמיתית. האם המסוק עוקב אחריך? זו כבר שאלה אחרת, בא נבדוק ביחד מה הסיכוי שהוא באמת עוקב אחריך, איך ... לגמרי באופן גורף. כיצד לעזור לאדם הסכיזופרן לבדוק את המציאות? השיטה שאליעד מציע בטיפול באדם סכיזופרן היא להפריד בין עובדות לבין פירושים. למשל, עובדה היא שהאדם רואה אור בשמיים. הוא לא משקר בזה. זו עובדה שהוא רואה אור. הפרשנות היא האם האור הוא כוכב רגיל או מצלמה שעוקבת אחריו. צריך ללמד אותו לראות את ההבדל הזה בין עובדות לבין פרשנויות או הסברים. יש לבדוק יחד איתו את העובדות בצורה נייטרלית, בלי להטות את התשובה מראש לכיוון מסוים. לדוגמה: עובדה: יש אור בשמיים. עובדה: איננו בטוחים ב - 100% מהו אותו אור. פירוש אפשרי אחד: זהו כוכב רגיל. פירוש אחר: זוהי מצלמה שעוקבת אחריך. בוא נחשוב ביחד כיצד נוכל לבדוק את העובדות כדי להבין מה נכון. כך בעצם האדם הסכיזופרן יוכל בהדרגה לתפוס את ההבדל בין מחשבה לעובדה, ויהיה לו קל יותר להתמצא במציאות. מה החשיבות של אמירת האמת המוחלטת בטיפול בסכיזופרניה? לסיכום הנושא, אליעד מדגיש שוב ... טוב יותר עם הפרנויות, החרדות והפחדים, מבלי שהוא יחוש בדידות או ניכור. רק כאשר מקפידים על אמת מוחלטת ומדייקים בעובדות, נוצרת סביבה בטוחה שמאפשרת תקשורת פתוחה וכנה. איך לרפא סכיזופרניה? האם הסכיזופרניה נכונה? איך לדבר עם סכיזופרן? היצמדות לאמת ... מבין שאתה חושב שהאור הזה הוא מצלמה, ייתכן שזה נכון, וייתכן שזה לא נכון. אפשר לבדוק יחד איתו את העובדות: מה הסיכוי שזו באמת מצלמה? איך אפשר לבדוק את זה? לשאול שאלות שיעזרו לו לנתח את המחשבות שלו: מה ... סכיזופרניה אומר שהמסוק שעובר מעליו עוקב אחריו, במקום לומר לו זה לא נכון, אתה מדמיין, יש לנסח זאת אחרת: העובדה היא שיש מסוק. אנחנו לא יודעים בוודאות מי נמצא במסוק ומה מטרתו. ייתכן שהמסוק באמת עוקב אחריך, וייתכן שלא. ... סכיזופרן היא לא לשקר לו ולא לנסות לשלול לחלוטין את המציאות שלו. במקום זאת, יש לעזור לו לבדוק את העובדות, לשאול שאלות שמובילות להבנה מעמיקה יותר, ובעיקר לשמור על האמון שלו בנו. לפרטים נוספים, ניתן להיכנס לאתר ולחפש מידע ...

... עלי להרגיש שווה בכלל? באמצעות שאלות אלו, ניתן לראות שהתחושה שאנחנו חייבים להרגיש שווים היא בסך הכל אמונה ולא עובדה מוחלטת. מה ההבדל בין להבין לבין להאמין? אליעד מבהיר שיש הבדל עצום בין להאמין לבין להבין. להאמין שאתה שווה ... להרגיש שווים? הרצון להרגיש שווה נובע מתוך אמונה בסיסית שהאדם כפי שהוא לא מספיק טוב. זו הנחה סמויה, לא עובדה, שאומרת שאם תהיה עם בחורה יפה, אם תצליח בקריירה או אם תיראה טוב - אז תהיה שווה. אליעד ממליץ ... ביותר שיש לאדם. זו אמונה שנטמעת בילדות, דרך מערכת עצבית שמחפשת הנאה ונמנעת מכאב. אבל גם אמונה זו אינה עובדה מוחלטת אלא מערכת ביולוגית מסוימת שאפשר להטיל בה ספק. הוא מציע שלא להילחם באמונה אלא רק להתבונן בה ולחקור ... על ידי ניתוח כזה, האדם מגיע למסקנה שהתחושה שהוא חייב להרגיש שווה היא מבוססת על אמונה - לא על עובדה. מה ההבדל בין להבין משהו לבין להאמין במשהו? כשאתה מנסה להאמין שאתה שווה, או שאתה טוב, אתה בעצם בונה ... פועל על פי מערכת ביולוגית מסוימת. אליעד קורא לזה אמונה מובנית, אך הוא מדגיש שזו עדיין אמונה - לא עובדה מחויבת. איך משתחררים מהאמונה שחייבים להרגיש טוב? לא נלחמים באמונה, אלא מתבוננים בה. ככל שתתבונן יותר באמונה הזו, ותשאל ... יכול להפסיק לחשוב לגמרי, או להפסיק להרגיש. אבל אתה יכול לפתח מודעות לכך שאתה בדמות. אליעד מציע לא להיבהל מהעובדה שאתה פועל לפי תבניות, אלא לשאול את עצמך למה אתה פועל כך. לדוגמה, כשאתה מתלבש בצורה מסוימת או מדבר ...