צחוק, הומור, בדיחות, חוש הומור, רצינות, בדיחות הדעת, ישוב הדעת, שחרור רגשי, הומור עצמי... הוא לא הדבר עצמו אלא דומה לו. בצחוק אתה יכול לערבב כמה רגשות ביחד, אתה למעשה לא רציני. מה ההפך של צחוק? רצינות. אי אפשר להיות רציני ולצחוק. הצחוק למעשה שובר את הרצינות. למשל עם אתה נבוך, ואתה צוחק, אז אתה יכול להכניס עוד רגש, כאילו למתן את המבוכה. שאלה: מה מניע את האדם לצחוק? אליעד: הצחוק עוזר לאדם לערבב שני רגשות. אם למשל אתה מובך, ואתה צוחק, למעשה אתה שובר את המבוכה. כאילו אתה גם נבוך ... ברצינות. אתה למשל רוצה לעשות או לחוות או לחשוב או להרגיש או להגיד משהו מסוים, ואתה לא יכול לעשות את הדבר הזה ברצינות, אז אתה חייב לצחוק, כדי ליצור מקום לדבר הזה שהרצינות לא יכולה להכיל אותו. אם צחוק זה ההפך של רצינות, אז יש לנו צמצום של רצינות וצמצום ... לא יכול ברצינות לשמוח מזה שרע לו, כי זה לא נעים לך, ולכן אתה אומר שזה בצחוק. כאשר מישהו נופל, אתה לא יכול לחוות ברצינות את החוויה של לצחוק עליו, אבל בצחוק זה בסדר. או למשל שקורה לך משהו רע, ואתה צוחק על זה, כי ברצינות אתה לא יכול לצחוק על זה, כי זה רע. אז למעשה הצחוק כאילו משחרר אותך מהשכל, ואז אתה יכול לצחוק על זה. מה שאני מנסה להגיד הוא, שהצחוק מאפשר לך לחוות דבר לא הגיוני מצד הרצינות. אם יש סיטואציה, ואתה רוצה לחוות רגש ... זה בגלל שמשהו שם הרגיש לך לא נעים, בשכל שלך, לחוות את הדבר. הוא למשל נזכר במשהו, למה הוא צוחק? כי אם הוא היה רציני, אז לא היה לו נעים לצחוק על זה, לא היה לו נעים לחשוב את המחשבה הזאת, ולכן הוא אומר שזה בצחוק. כך שאם מישהו צוחק, זה אומר שאת הרגש שהוא מרגיש, ... מסוים שאומר שאתה לא אמור לחשוב על זה. לכן אומרים שאין לו חוש הומור, הוא לא יכול לחשוב בצורה לא שגרתית. האדם למשל לא יכול בשכל הרגיל לצחוק על מישהו שנופל, ולכן הוא אומר שזה בצחוק. למשל הסטנדאפיסט אומר משהו מטופש, וההיגיון אומר שזה מטופש, אבל אתה בכל זאת ...