... שיש הבחנה כלשהי בין משהו למשהו אחר, כלומר, בין יש לאין. כאשר חוקרים את מקור האני, רואים שזה נובע מהעובדה שקיימת הפרדה כללית בין קיים ללא קיים. שאלה: איך זה קשור לתחושה? תשובה: זו שאלה על מודעות. כמו שאדם ...

... הקיר. אם אני מוריד את המילה אני חושב, אז נהפך ליש קיר ואני לא רוצה קיר. ואז אם זה עובדה שיש קיר ואני לא רוצה קיר - אז רע. אבל אם אתה מוסיף, אני חושב ש.. אז בעצם המציאות ...

... שהוא רצה לקבל אותה. ולא רק זה, אלא גם לקחת את העטיפה שהלקוח ביקש, והפכת אותה מבקשה בזמן עתיד, לעובדה בזמן הווה. זא הלקוח אמר אני רוצה טלביזיה, כדי שאוכל לשבת מולה בכיף וליהנות ממנה. כאשר הניסוח של כדי ... ותהנה ממנה. דהיינו, הפכת את הבקשה שלו, למילוי של הבקשה שלו. הוא רצה לשבת, ואתה כבר מציג את זה כעובדה, שהוא כבר יושב מול הטלביזיה. הוא רצה ליהנות מהטלביזיה, ואתה אומר לו שהוא כבר נהנה מאותה טלביזיה. ואעפכ אוסיף, ... וליהנות ממנה. ואם אתה הופך את הבקשה שלו להיות מסוגל לשבת ליד הטלביזיה, אם אתה הופך את הבקשה הזאת לעובדה, דהיינו, למצב שבו הוא כבר יושב מול הטלביזיה, אז יכול להיות שזה יצור אצל הלקוח התנגדות, בכך שהפכת את ... הקרוב שלך. דהיינו, קח את הניסוח המקורי של הלקוח, תשמיט מתוכו את המילים הבעייתיות, ותחליף אותן בסוג של קביעת עובדה. דהיינו, תעשה ללקוח סוגסטיה ודמיון מודרך, ותקבל את ההחלטה שלו במקומו. ותחליט לו שהוא רוכש את המוצר שלך. ותעשה ...

... ובכל פעם שהאדם מספר סיפור כלשהי, אז בצורת הדיבור שלו, ובצורה שבה הוא מספר את הסיפור שלו ומציג את העובדות שלו, הוא תמיד מסגיר ברמה כלשהי למי שיודע לזהות, הוא מסגיר עד כמה הוא עצמו בטוח באמיתות המידע שאותו ... כמה הן מבטאות תחושה סובייקטיבית והאם ועד כמה הן מבטאות תחושה אובייקטיבית. והאם ועד כמה הן מבטאות אדם שמתאר עובדה ברורה שאינה מוטלת בספק, והאם ועד כמה האדם מתאר עובדה שהוא לא בטוח בה במאה אחוז, ושהוא בעצמו יש לו ספק לגבי מה שהוא עצמו מספר. כך שראשית כל ... ראשון עליך לתת לאדם השני לספר לך כמה שיותר סיפורים שונים ומשונים. ועליך לשים לב לכך, שכל סיפור / עובדה / רעיון שאותו מספר לך האדם השני, יש כמה אפשרויות מה אתה חושב על עד כמה האדם השני בטוח בסיפור שלו. כי לפעמים האדם השני מתאר לך עובדות ברורות. כגון לדוגמה יש כאן קיר / עכשיו יורד גשם וכיוב. שאלו דברים שהאדם השני מספר לך, ואתה מבין ... הבדלים כלשהם, וכמה שיותר הבדלים זה יותר טוב, הבדלים בצורה שבה האדם שמולך מספר לך סיפורים שונות ומציג לך עובדות שונות. ועליך למצוא רשימת הבדלים בצורה שבה האדם מספר לך סיפורים שונים. כגון לדוגמה בקצב הדיבור, בבחירת המילים של ... הוא שומע מישהו שמספר לו סיפור כלשהו, הוא יודע בזמן אמת, לעשות הפרדה ברורה, בין החלקים של הסיפור שהם עובדות אובייקטיביות, לבין החלקים בסיפור שהם רק פירושים סובייקטיביים בלבד, לבין החלקים בסיפור שמחויב שהם יהיו נכונים מצד ההגדרה שלהם, ... וכיוב. וכפי שכבר הסברתי את כל הנושאים האלו במקומות אחרים. ואז, כאשר האדם בזמן אמת עושה הפרדה ברורה, בין העובדות לבין הפירושים וכיוב, אז בזמן אמת הוא יודע לשים לב, כיצד האדם מתאר עובדות וכיצד האדם מספר על פירושים. ואז בזמן אמת, כאשר האדם אומר איזה משפט, שלא ברור לך האם הוא עובדה או פירוש, אז בזמן אמת הוא יודע לעשות התאמה, עד כמה צורת הסיפור של האדם, דומה לצורה שבה הוא הציג עובדות, ועד כמה היא דומה לצורה שבה הוא הציג פירושים וכיוב. זא שמי שהוא מומחה לתת מודע, אז בזמן אמת, ... הסיפור שלו. ואז הוא יודע לראות את התמונה המלאה, האם ועד כמה כל שאר החלקים, האם הם תיאור של עובדות או שהם רק פירושים סובייקטיביים בלבד. ועוד אוסיף ואומר, כי מי שרוצה להיות מכונת אמת אנושית וללמוד את סודות ...

... מילים שמצמצמות ומסתייגות ומקטינות את משמעות המילה חם. כי כאשר האדם עומד מול קיר, הוא אומר יש כאן קיר כעובדה קיימת. וכאשר יורד בחוץ גשם, אז האדם אומר יורד בחוץ גשם כעובדה קיימת. דהיינו, אינפורמציה אובייקטיבית. וכאשר האדם אומר את המילה חם. אז קיימת האפשרות שהוא אומר זאת, כאינפורמציה אובייקטיבית וכמידע שמתאר את המציאות מנקודת מבט אובייקטיבית. דהיינו, התשובה לשאלה מה הטמפרטורה בחוץ, היא חם כעובדה אובייקטיבית, שאינה נתונה לפרשנות כלשהי. והיא אינה אינפורמציה סובייקטיבית, אלא היא אינפורמציה אובייקטיבית לחלוטין. וכאשר מציבים את המילים לי ... היכן מציבים את המילים האלו, הרי שהמילים האלו, מחלישות את העוצמה של המילה חם. כי חם בפני עצמו, זאת עובדה קיימת. אבל המילה קצת מחלישה את העוצמה של החום. דהיינו, לא הרבה חם, אלא קצת חם. ולא חם ממש, ... אבל לא חם ממש. וכך גם המילה לי שגם היא מצמצמת ומחלישה את משמעות המילה חם. כי יש חם כעובדה קיימת. ויש חם לי, כעובדה סובייקטיבית ולא כעובדה אובייקטיבית. כי המילה לי, עונה לשאלה למי חם? דהיינו, החום הוא דבר סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. והמילה לי שמצורפת למילה חם, היא בעצם הדגשה, שהחום הוא לא עובדה ברורה, שמי ששומע אותה, אסור לו להטיל בה ספק. אלא הוא עובדה סובייקטיבית, שמקור הכוח שלה, הוא המילה לי. ואחרי שהבנו את המשמעות של המילים בפני עצמן, ובהקשר שלהן אחת לשנייה, ... המילים הראשון, הוא חם לי קצת. וחם לי קצת פירושו, שהמילה חם היא הראשונה. דהיינו, ראשית כל יש קביעת עובדה שחם, כעובדה ממשית שהיא עובדה אובייקטיבית שאין להטיל בה ספק. ולאחר מכן יש הסתייגות של לי. דהיינו, גם אם לא לכולם חם, אבל על כל פנים, לי חם. וכמה חם לי? חם כעובדה קיימת. זא שכאשר האדם אומר חם לי, אז בעצם הוא מתאר עובדה של המציאות, שהיא שחם. ואחכ הוא מסתייג שגם אם אתה לא רואה שחם, הרי שחם לי בגוף ראשון. אבל עדיין העוצמה של החום קיימת. ואחכ האדם מרגיש שגם לומר שחם לו, גם זאת הקצנה, וגם זאת לא עובדה מדויקת. ואז הוא מוסיף את המילה קצת. דהיינו, לא חם לי כמו שחום אמור להרגיש, אלא חם לי רק ... המקורי שלו, כדי שיהיה לו יותר קל להגן על האמיתות של המשפט שלו. כי יותר קשה להגן על אמיתות העובדה שחם, מאשר להגן על אמיתות העובדה שחם לי, שעליה יותר קל להגן. כך, שלפעמים השימוש במילה לי, מצד אחד הוא מחליש את המשפט, כביטוי של ... הפרופורציה של החום. ואחכ הוא מוסיף את המילה לי, שהיא כמובן סוג של הסתייגות. כי קצת חם, זה נשמע כעובדה. והמילה לי, הופכת את המשפט, ממשפט אובייקטיבי, למשפט סובייקטיבי. ויש גם את הניסוח שאומר לי חם קצת - שבעצם ...

... לך בראש על עצמך יהיו כמה שיותר קרובות לאמת. למה קשה להודות במה שאתה לא יכול לעשות? אליעד מתייחס לעובדה שלאנשים קשה להודות במה שהם לא יכולים או במה שהם לא טובים מספיק. זה נובע מהקושי הרגשי ומהפחד להיחשף ...

... מהן דרכי ההתמודדות עם פחדי בית המשפט? אחת מהדרכים שעוזרות להתגבר על פחד בבית משפט היא פשוט להכיר את העובדות בצורה מוחלטת. אליעד מציין כי בהתחלה, הוויכוח בבית המשפט מתמקד בעובדות - האם הדברים קרו כפי שמתארים אותם הצדדים. ברגע שמציבים את העובדות באופן ברור, השאלה עוברה לפירוש של העובדות, ולזה קשה להתמודד. הוא מדבר על חשיבות העובדות בהפחתת המתח המשפטי. אדם המתמודד עם פחד בבית המשפט צריך להציג את העובדות בצורה שהן בלתי ניתנות לערעור, אך צריך להיות מוכן גם להתמודד עם פירושים שונים של העובדות על ידי הצדדים השונים. האם הפירושים חשובים יותר מהעובדות עצמן? המרצה מציין כי פעמים רבות השאלה אינה האם העובדות נכונות, אלא איך כל צד מפרש את העובדות. לדוגמה, כשיש פרשנות שונה על נתונים מסוימים, הרבה פעמים בית המשפט עוסק בפירוש ולא בעובדות עצמן. הוא מסביר את ההבדל בין העובדות לפירושים שלהן וכיצד כל צד מציג את העובדות בצורה שונה כדי לתמוך בעמדתו. מהו תהליך ההתמודדות עם פחד בבית המשפט? אליעד מציין כי ישנם מצבים שבהם אדם נמצא במצב שבו הוא לא יכול להוכיח את העובדות בצורה מוחלטת. למשל, במצבים של זיוף חתימות או היעדר ראיות ברורות, האדם חייב להכיר בכך שההוכחות לא תמיד יהיו חד משמעיות. ההתמודדות עם המצב כזה דורשת לא רק הבנה של העובדות, אלא גם של הקשר המשפטי הכולל. הוא מציע שלא להתמקד רק בתוצאה, אלא גם בדרכים שבהן ניתן להימנע ממצבים ...

... יפסוק לפי האמת. היא מסבירה שהיא יודעת שהצדק לצידה ויש לה הוכחות חותכות, אך היא חוששת שהשופטת תתבל את העובדות בעקבות שכנוע חיצוני של הצד השני, או בעקבות מניפולציות של עורכי הדין. היא מבינה שהשופט לא תמיד פוסק לפי ... להבין שהחיים אינם מושלמים ושהמציאות היא לעיתים רחוקות אידאלית. יש להסכים עם האפשרות שהצדק לא תמיד נעשה, ולקבל את העובדה שהמערכת המשפטית אינה תמיד מבוססת על צדק מוחלט. עליה ללמוד לחיות עם חוסר הוודאות ולמנוע מהפחד לשתק אותה. האם ... כל להבין שהפחד שלה מבוסס ומציאותי, ולפעול בצורה מושכלת כדי להבליט את האמת שלה בפני השופטת. במקביל, עליה להכיר בעובדה שהמערכת המשפטית אינה תמיד פועלת לפי עקרונות צדק מוחלטים. פחד מהופעה בבית משפט מה לעשות כאשר הפחד לא מוצדק? ...

... חייב להיות כאן, ומהו העקרון המחויב במציאות. מהי אקסיומה ומהו מחויב המציאות? אקסיומות הן הנחות יסוד שאותן אנו מקבלים כעובדות או כמציאות מבלי להוכיח אותן. לדוגמה, האקסיומה שהמציאות קיימת, או שהזמן מתקדם בכיוון אחד. כל דבר במציאות, לפי אליעד, ...

... לבדוק ולחקור. איך כל זה עוזר להבין את המציאות יום - יום? אם אדם מקבל משהו כמציאות מוחלטת, כמו העובדה שהוא מחזיק נייר, עליו לשאול את עצמו - האם אני בטוח בזה? איך אני יודע שאני נוגע בנייר? אולי ... כדאי לשאול: - האם באמת מחויב שאלך למכולת? - האם מחויב שאחזור הביתה? - האם מחויב שאהיה נשוי? הבנת העובדה ששום דבר אינו מחויב באופן מוחלט עוזרת להשתחרר מתפיסות נוקשות ולהשיג חופש מחשבתי. מהו סוד ההשתלשלות מהמחויב לאפשרי? כאשר ... שאומרת זה רע לי? - האם אני בטוח בזה? תהליך זה עוזר להבין שהרבה מהסבל שלנו נובע מאמונות ולא מעובדות מחויבות. כיצד ניתן להשתמש בזה לצורך פתרון בעיות פרקטיות? למשל, אם אשתך מבקשת לצאת לטיול לצפון בסוף השבוע, תוכל ...