... המציאות בכלל. ורק אחרי שהאדם רואה את הסתירות, רק אז הוא מתקרב להבין שאכן הסתירות הן אמת, כי באמת היש והאין הם אחד, ורק הוא עצמו עדיין הטועה שחושב שיש כאן סתירה ושקר. כי האדם הוא ככ טיפש, עד שכאשר ...

... בשכלו שתופש את האין ואת היש, כשני הפכים וכשתי ישויות שנפרדות ומנוגדות זו מזו, אז בסוף הדרך הוא רואה, שהיש והאין הם ישות אחת. ואז כאשר האדם מנסה להבין זאת בשכלו, הוא כמובן לא מצליח להבין זאת בשכלו, כי השכל ... באמת. ואז כאשר האדם מתעקש להבין את המציאות בכל זאת, אז הוא מתייאש להבין את המציאות בשכל שלו, שחושב שהיש והאין נפרדים. ואז כאשר הוא מתייאש להיאחז בתפישה שהיש והאין הם נפרדים, אז זה עצמו גורם לכך, שהאדם מקבל שכל חדש, שבו הוא תופש את האחדות של המציאות שהכל ... פירושה, הכלה של רעיון. וחוסר היכולת להבין את המציאות, נובעת מכך שהאדם לא מצליח להכיל בתוכו את הידע הזה, שהיש והאין הם אחד, שעל ידי זה נוצרת תחושת נפרדות ושאלות וספקות וכולי. והבנת האחדות, פירושה, היכולת של האדם להכיל בתוכו את הידע הזה, שהיש והאין הם אחד ושהשלמות והחיסרון הם אחד. כי לא מדובר כאן על הבנה שכלית מוגדרת, כי הבנת האחדות, היא הכלת ...

... והעניין הוא, שעבור מי שמחובר לאמת, הרי שכל רעיון בעולם, הוא בחזקת ספק, עד שלא הוכח אחרת. וגם אם יש אין סוף הוכחות שהוא אמת, הוא עדיין מוטל בספק, כי הכוח של ההוכחות עצמן, הוא עצמו מוטל בספק. כי כל ... הוא אכן כלי שאפשר באמצעותו להבין את האמת. אך זו כמובן אמונה, אך לא יותר מכך. ולכן, גם אם יש אין סוף הוכחות שהדבר הוא כך ולא אחרת, הרי שעדיין הדבר מוטל בספק אמיתי, שמא ואולי השכל של האדם הוא ...

... את השכל של החכם האמיתי, שהוא מבין את התהליך הראשון של כל התהליכים כולם, שהוא התהליך הכללי, שהוא חיבור היש והאין, ושכל התהליכים שבעולם, הם רק צורות שונות של התהליך הכללי, שהם חלקים ממנו וביטויים שלו. והחכם האמיתי, מבין את ...

... שום אחדות ומהות כלל, אלא הכל אחדות אחת אין סופית, למרות הנפרדות של הצורות. אבל האדם שמאמין לשכל שלו, שהיש והאין הם נפרדים, הוא לא מסוגל לראות בכל צורה, את התגלמות המהות של המציאות עצמה. כי המהות של המציאות, ממלאת ...

... דבר והיפוכו בבת אחת. ואז הוא יכול לאחוז ולהגדיר, גם את מה שאינו מוגדר כלל. כי הוא יכול להבין, שיש ואין זה אחד, דהיינו, שהצורה שהיא יש סוף, והמהות שהיא אין סוף, הם אחד ממש. ושהאמת שהיא יש סוף, ושהשקר ... מה שהוא, בלי להגדיר אותו. אבל אצל האדם הרגיל, שהוא מאמין לשכל שלו, שדבר והיפוכו אלו שני דברים נפרדים, ושהיש והאין הם נפרדים זה מזה, הוא לא מסוגל להכיל בתוכו את ההבנה, שחוסר ההגדרה המוחלט, הוא באחדות מוחלטת, עם מה ...

... ומצד האמת, שניהם אחד. כי השכל, הוא כולו מבוסס על הרגש. שהאדם ברמה הרגשית, לא מסוגל להכיל בתוכו ולהרגיש, שיש ואין הם אחד, ואז הוא קורא לזה שכל, שיש ואין הם לא אחד. ובאמת, כל השכל, הוא כולו רגש. וכל מה שהאדם לא מסוגל להרגיש, זה הגבול של השכל ...

... האחדות של המציאות, מצד אחד, זה הדבר הקל ביותר בעולם. כי הבנת האחדות, היא, שאין מה להבין כלל, כי היש והאין הם אחד, ואין שום שכל כלל. אבל מצד שני, הבנת האחדות, היא הדבר המורכב ביותר בעולם. ומי שלא מסוגל ...

... עצמם. שבעיניהם, גם החיסרון והרצון, גם הם שלמות אמיתית וכולי. ובעיניהם, הכל אחד תמיד. ואין שום הבדל, בין אם יש או אין רצון, והכל אחד, והכל שלמות וכולי. ועל האדם להתבונן היטב אל תוכו, ולברר את האמת. האם הוא באמת רוצה ... מניע אותו למלא את החסרונות שלו. האם זו תחושת חסר? ומהיכן היא נובעת? וכולי. ורק מי שבאמת יודע, כיצד היש והאין הם אחד, רק הוא יודע, כיצד מתוך שלמות ואחדות, נוצרים נפרדות ושינוי. וכל זמן שהאדם לא מבין וחווה בשלמות, את החיבור של היש והאין לישות אחת, הרי שהשינויים שלו, הם נובעים מתוך מקום של נפרדות וכולי. ונוסיף, כי כל זמן שהאדם מבין את ...

... נקודה שנמצאת, בתוך המקום האין סופי. והאין סוף מקום, הוא מקיף את האדם מכל צדדיו. ומהתחלת המקום ועד סופו, יש אין סוף מקום. אבל, עד נקודה מוגדרת כלשהי, יש אין סוף מקום, פחות המקום שיש, עד הסוף שלו, מהצד השני. ועוד נחדד ונבהיר: כי ברגע אחד של זמן, קיים ... המון ישויות אחרות, באותו הרגע ממש. וכך גם לגבי הזמן. שעל האדם לדעת את האמת, שבנקודה אחת של מקום, יש אין סוף זמן. והכוונה היא, שהזמן האין סופי כולו, כבר קיים. בדיוק כמו שהמקום כולו קיים תמיד. והמקום מקיף את ... כך גם, בכל נקודה של מקום, קיימים בו זמנית, כל האירועים של הזמן, שיקרו באותו המקום. וכמו שברגע אחד, יש אין סוף מקום. כך גם במקום אחד, יש אין סוף זמן. וכל אירועי הזמן, שיקרו במקום כלשהו, כולם כבר נמצאים באותו המקום תמיד. אלא, שבכל פעם, האדם רואה ...