אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה אקראיות ✔האם אני הולך להיכשל? האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
האם אני הולך להיכשל? האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון
האם המחשבה "כנראה אכשל" היא נכונה או לא נכונה?

אליעד כהן דן בשאלה חשובה שנוגעת לכל אדם שנתקל במצבים של כישלון מתמשך, כאשר אדם מנסה לעשות משהו מספר פעמים ונכשל שוב ושוב, ומתחיל להאמין שהכישלון הבא הוא כבר כמעט ודאי. השאלה המרכזית שאליעד מציג היא האם המחשבה הזאת, "כנראה אני אכשל בפעם הבאה", היא נכונה או לא נכונה.

מה המשמעות של כישלון מתמשך?

ראשית, אליעד מדגים מצב שבו אדם מנסה שוב ושוב, למשל לעבור טסט נהיגה, ומשקיע בכך מאמצים רבים, פעם אחרי פעם, אבל תמיד נכשל. האדם אומר לעצמו בשלב מסוים, לאחר ניסיונות רבים, "כנראה שגם בפעם הבאה אכשל". אליעד שואל האם המחשבה הזאת נכונה.

הוא מסביר שהדבר תלוי בשאלה האם ההצלחה היא סיבתית או אקראית:
  • אם ההצלחה היא אקראית, אין משמעות לכישלונות קודמים. לדוגמה, אם אדם מילא לוטו אלפי פעמים ולא זכה, בפעם הבאה הסיכוי שלו לזכות הוא זהה בדיוק לפעם הראשונה, כי ההצלחה אינה קשורה למאמציו אלא להסתברות בלבד.
  • אם ההצלחה סיבתית, כלומר, תלויה בפעולות ובסיבות ברורות, אז אם האדם לא שינה את הגורמים שגרמו לכישלון בעבר, הוא ייכשל בוודאות גם בעתיד.
  • אם הוא שינה את הגורמים ויצר את הסיבות הנכונות להצלחה, הוא יצליח בוודאות.
  • אם הוא לא יודע בדיוק מה הן הסיבות להצלחה, אז הוא לא יכול לדעת בוודאות אם הוא יצליח או ייכשל.
כיצד משפיעים ניסיונות קודמים על סיכויי ההצלחה בעתיד?

אליעד נותן דוגמה נוספת של אדם שזורק קובייה 50 פעמים ולא יוצא המספר אחד אפילו פעם אחת. מה הסיכוי שבפעם הבאה ייצא המספר אחד? מצד אחד אפשר לחשוב שהסיכוי גדל ("כבר חייב לצאת"), מצד שני אפשר לחשוב שהסיכוי נשאר בדיוק כמו בפעם הראשונה ("כל זריקה מחדש היא אירוע חדש לחלוטין"). המסקנה שאליעד מסביר היא שבמערכות אקראיות התוצאה אינה תלויה במה שהיה קודם.

האם ניסיונות חוזרים משפרים או פוגעים בסיכוי להצליח?

אליעד מביא דוגמאות נוספות ומורכבות יותר, כמו אדם שמנסה לעבור טסט נהיגה 5000 פעמים או מנסה לשכנע אדם ללכת איתו לסרט שוב ושוב, אך נכשל כל פעם מחדש. הוא מדגיש שוב ושוב את הצורך לבדוק לעומק האם הכישלון הוא סיבתי או אקראי:
  • במקרה של הצלחה אקראית, אין שום משמעות לניסיונות קודמים.
  • במקרה סיבתי, יש לבדוק האם הגורמים שגרמו לכישלון עדיין קיימים או השתנו.
הוא מסביר את החשיבות של הבנת הגורמים הסיבתיים והאקראיים, ומדגיש כי לא מספיק להניח שהמצב הוא סיבתי או אקראי, אלא צריך באמת לבדוק זאת לעומק.

האם צריך להמשיך לנסות גם כשזה נראה חסר סיכוי?

אליעד מסביר כי הרבה פעמים אנשים בטוחים שיצליחו, אך נכשלים, ולעומת זאת אנשים שחושבים שייכשלו - מצליחים. מדוע זה קורה? כי הם לא ניתחו נכון את הסיטואציה ולא זיהו אם מדובר במצב סיבתי או אקראי, ואם הסיבות השתנו או לא.
  • אם אדם נכשל פעמים רבות ועדיין חושב לנסות שוב, עליו לבדוק האם הכישלון שלו סיבתי או אקראי.
  • אם הסיבה סיבתית והסיבות לא השתנו - אין טעם לנסות שוב.
  • אם הסיבות השתנו, יש טעם לנסות שוב, כי כעת יש אפשרות להצליח...
עכשיו נגיד שיש בן אדם שעושה משהו ולא הצליח ואז הוא ניסה עוד פעם ולא הצליח ואז הוא ניסה עוד פעם ולא הצליח עכשיו בפעם העשירית או בפעם המאה הוא אומר כנראה שבפעם הבאה אני אכשל השאלה אם זה נכון לחשוב את זה או לא נכון כאילו האם המחשבה שאומרת טוב אני כנראה אכשל האם היא נכונה או לא נכונה, קרה פעם שניסית משהו ולא הצלחת או כל מה שניסית הצלחת כל מה שניסית לעשות בחיים הצלחת?

ש: אין לי חוויות כישלון כרגע שאני נזכרת בהם.

אליעד: ברור מה יכול להיות תראי הסיכוי ככה הסיכוי שכל מה שהיא ניסתה לעשות היא הצליחה הוא אפס מה שיכול להיות או שהיא בראש ניסתה לעשות אמרה אני לא אצליח לא אנסה ואז היא אף פעם לא נכשלה אפשרות שנייה שהיא נכשלה פעם אחת וישר אמרה טוב לא צריך אז לא נכשלתי אף פעם כי אף פעם לא ניסיתי להשיג את מה שאני לא יכולה, אוקי אבל יש אנשים שמנסים ונכשלים ומנסים ונכשלים ואז באה המחשבה לבן אדם אומרים לו אולי תנסה שוב אז הוא אומר תקשיב הסיכוי שאני אצליח קלוש אני מהמר שאני לא אצליח, השאלה היא האם המחשבה שאומרת אני מהמר שאני לא אצליח האם היא נכונה או לא נכונה וכשאני אומר לבדוק את האמת כשאני אומר בא נבדוק את האמת ונבדוק את האמת הכוונה כל מיני מחשבות כאלה כל מיני ניואנסים מחשבות "כנראה ש..." כל מיני מחשבות, עכשיו השאלה האם זה שבן אדם אומר כנראה שאני אכשל האם זאת אמת או לא מה אתה אומר.

ש: השאלה היא כללית מדי יש פה עניין של הסתברות.

אליעד: היא כללית מדי אתה צודק ומה התשובה שלה, הנה בא נבדוק הוא עכשיו אמר השאלה כללית מדי נכון מה הנחת היסוד שלו למה אמרת השאלה כללית מדי למה אמרת את זה?

ש: כי היא לא מוגדרת כמו שצריך השאלה זאת בעצם התשובה.

אליעד: טוב עכשיו שאלה חדשה תקשיב אתה אמרת השאלה כללית מדי נכון למה אמרת השאלה כללית מדי למה אמרת את זה למה לא אמרת קוקוריקו?

ש: כי היא לא מפורטת.

אליעד: אתה שמעת מה אני שאלתי?

ש: למה זה כללית.

אליעד: לא שאלתי למה זה כללית אני לא אמרתי למה אמרתי שזאת כללית מדי הרי היא לא כללית מדי אני לא שאלתי את זה, אני שאלתי למה ציינת את זה אני מסכים איתך שהשאלה כללית מדי אני לא באמת מסכים איתך אבל מסכים איתך אבל למה אמרת את זה.

ש: כי היו חסרים לי נתונים בשאלה.

אליעד: אתה לך היו חסרים נתונים בשאלה ואז הנחת שאם חסרים לך נתונים בשאלה כנראה שהשאלה כללית מדי, אוקי עכשיו שים לב קודם כל האם באמת היו חסרים לך נתונים בשאלה האם זה נכון או לא ושאלה שנייה נניח שהיו חסרים לך נתונים בשאלה ונניח שהשאלה כללית מדי עדיין למה ציינת את זה לא אמרת למה ציינת את זה אז מה אם היו חסרים לך נתונים בשאלה אבל למה היית צריך להגיד שהשאלה כללית מדי.

ש: כי לא ידעתי לתת תשובה ולכן זה היה התירוץ ורציתי להמשיך.

אליעד: אז מההתחלה שלום אתה שמעת את השאלה לא ידעת מה התשובה ואז אתה רצית להאמין שהתשובה תלויה במידע נוסף שאמור להתווסף לך ואז אמרת טוב אז בא נגיד שאין לי תשובה כי השאלה כללית מדי אז מה הנחת היסוד אומרת שאם השאלה כללית מדי אין לה תשובה נכון.

ש: לא יש לה המון תשובות.

אליעד: אז תיתן המון תשובות מה הבעיה מישהו אמר לך לתת תשובה אחת אמרו לך שהתשובה לא נכונה, אני שואל שאלה כללית מדי אז מה אם היא כללית מדי תיתן תשובה כללית מה הבעיה.

ש: טוב אני אתן תשובה כללית.

אליעד: אז תיתן תשובה כללית כן.

ש: אם אותו אדם שנכשל כמה פעמים לא עושה ניתוח של מה קרה לו וממשיך לעשות בדיוק את אותו הדבר בלי להבין למה הוא נכשל אז יש סיכוי טוב שהוא ימשיך להיכשל.

אליעד: תשובה חזקה ממש לא הבנתי שום דבר ממה שאמרת בכלל, מה אני שאלתי אתה זוכר מה שאלתי מה שאלתי?

ש: האם זה שהוא יגיד אין לי מה להמשיך הלאה אני אכשל.

אליעד: זה מה ששאלתי?

ש: לא בדיוק במילים האלה.

אליעד: לא שאלתי שאלה אחרת הוא לא אמר אין לי מה להמשיך הלאה שאלתי שאלה אחרת.

ש: האם המחשבה היא נכונה.

אליעד: האם המחשבה שאומרת.

ש: שבפעם הבאה אני גם אכשל.

אליעד: כנראה שאני אכשל האם היא נכונה, תשובה אני צריך כן לא אולי תלוי לא יודע אני צריך תשובות מה אתה מספר לי סיפורים אם הוא בדק והוא חשב האם זה נכון או לא נכון.

ש: האם זה נכון לא הבנתי את השאלה.

אליעד: הבן אדם ניסה לעשות משהו ולא הצליח מה הוא ניסה לעבור טסט פעם ראשונה לא הצליח פעם שנייה לא הצליח פעם חמישים לא הצליח אחרי חמישים טסטים לא הצליח ניסה לא יודע מה ניסה כל דבר לא הצליח עכשיו אומרים לו תנסה שוב ואז הוא אומר לעצמו עזוב אני לא אצליח אני כבר מכיר את עצמי אני מנסה ונכשל, השאלה היא האם המחשבה שאומרת לו תקשיב אתה תיכשל כי הנה עד היום ניסית ונכשלת האם היא נכונה או לא נכונה זאת השאלה את הבנת את השאלה, עכשיו כל בן אדם יש לו בחיים דברים שהוא רוצה לעשות הוא אומר עזוב אני לא אצליח אני יודעת שזה מיותר אני יודעת שזה יכשל זה מראש נתון לכישלון זה בטוח לא יצליח וכל מיני כאלה נכון אני בטוח שיש לך איזו מחשבה כזאת. עכשיו השאלה המחשבה שאומרת אל תנסי כי כנראה תיכשלי או הפואנטה פה זה לא על אל תנסי הפואנטה פה המחשבה שאומרת כנראה שאני אכשל האם היא נכונה או לא נכונה זאת השאלה. מה אתה אומר?

ש: אוקי התשובה היא שיכולה להיות פה היא כזאת.

אליעד: התשובה שיכולה להיות.

ש: כן יש כמה תשובות.

אליעד: אני רוצה לדעת מה התשובה.

ש: יכולה להיות תשובה כן כנראה שהוא יכשל במה זה תלוי.

אליעד: במה תלוי מה?

ש: אמרת האם המחשבה.

אליעד: הוא חשב כנראה שאני אכשל האם המחשבה הזאת היא משקפת את האמת או לא את האמת.

ש: אוקי תלוי במה שהוא עושה לקראת הבחינה הבאה.

אליעד: תלוי יפה אז אם.

ש: במה זה תלוי אם הוא לא עושה, נקרא לזה בקיצור מספיק שיעורי בית כדי להתכונן למבחן הבא.

אליעד: אז אם הוא לא עושה מספיק שיעורי בית להתכונן למבחן הבא.

ש: אז המחשבה הזאת נכונה כנראה שהוא יכשל.

אליעד: אוקי יפה תשובה לא נכונה הלאה.

ש: טוב אחרי זה אני צריך לשמוע גם למה.

אליעד: הלאה כן.

ש: עכשיו אם הוא יעשה שיעורי בית אז ההסתברות שהוא יצליח.

אליעד: גם תשובה לא נכונה פוסל את התשובה שלך מכל וכל.

ש: מאיזה קטע מאיזה מילה?

אליעד: את הכל פסול כל הניתוח שגוי לחלוטין, הלאה יש לך תשובה יותר טובה זאת התשובה אם הוא בדק זאת התשובה.

ש: האם כנראה שהוא יכשל אני אומר שכן.

אליעד: אוקי למה אולי לא זאת התשובה שלך.

ש: הוא נכשל עד היום וכנראה יכשל גם פעם הבאה.

אליעד: איזה תחכום איזה עומק מחשבתי.

ש: סטטיסטית זאת מחשבה הגיונית.

אליעד: אוי ואבוי לנו הלאה יש מישהו שיש לו תשובה אחרת.

ש: אולי כדאי שהוא יחשוב אם יש קשר הגיוני בין הפעם האחרונה שהוא נכשל לבין עכשיו מה שהוא רוצה לעשות.

אליעד: מה זאת אומרת אם יש קשר הגיוני?

ש: האם יש קשר מה הקשר.

אליעד: אני שאלתי מה הכוונה יש קשר ואז את אומרת לי מה הקשר לא הבנתי מה הכוונה קשר.

ש: האם זה מחויב שבגלל שנכשלתי פעם אחת או מאתיים פעם גם בפעם הבאה אני אכשל או שזה כמו הטלת קובייה שכאילו יכול להיות שהיה לי עכשיו אקראית מזל מאוד רע.

אליעד: יפה עכשיו רגע קודם כל השאלה לא הייתה האם זה מחויב שהוא יכשל השאלה אם באמת יש יותר סיכוי שהוא יכשל ומה את חושבת שיש יותר סיכוי שהוא יכשל?

ש: לא זה אותו סיכוי.

אליעד: בטוח איך יודעים מה האמת, מההתחלה אני נותן לך טיפ תחזור על השאלה מה השאלה?

ש: האם המחשבה שהבן חושב אחרי שהוא נכשל עשרות פעמים.

אליעד: מספר רב ביותר של פעמים.

ש: מספר רב ביותר של פעמים האם המחשבה שהוא יחשוב שכנראה שגם בפעם הבאה אני אכשל האם היא נכונה או לא נכונה.

אליעד: נכון מה התשובה?

ש: אז אני אומר לך כשבן אדם.

אליעד: אני הייתי בטוח שזה יהיה כל כך פשוט הנה שוב פעם נכשלתי הימרתי שזה יהיה פשוט ולא פשוט הלאה.

ש: כדי שיהיה איזשהו output מסוים צריך להיות input מסוים כדי להצליח כן כדי שהוא צריך שיקרה א' ב' ג' ד' ורק אז הוא יצליח.

אליעד: נניח.

ש: אם ה - input לא ישתנה זאת אומרת אם הוא ישאר תמיד אותו דבר כמו שהוא היה מקודם סיכוי רב שהוא גם יכשל.

אליעד: למה לא סיכוי רב למה לא במאה אחוז?

ש: כי יש עוד דברים שיכולים להשתנות זה לא מספיק.

אליעד: אז לא הבנתי את התשובה אז המחשבה שאומרת אני כנראה אכשל היא נכונה או לא נכונה.

ש: היא נכונה.

אליעד: אז למה לא היא לא נכונה כי הוא בטוח יכשל לא הבנתי כנראה אני אכשל זה לא נכון צריך להיות בטוח.

ש: אולי התשובה גם כן שתי אופציות כנראה.

אליעד: או בטוח אני אכשל או בטוח אני אצליח או אני אולי אכשל או כנראה שאני אכשל או סיכוי סביר שאני אכשל או אני לא יודע אם אני אכשל או אותו סיכוי כמו בפעם הראשונה יכול להיות הרבה תשובות אפשריות, הוא אמר כנראה אני אכשל זאת האמת שהוא כנראה יכשל?

ש: כנראה כשאומרים כנראה זה אומר זה יכול להיות שאני אכשל אבל יכול להיות שאני לא אכשל.

אליעד: נכון ומה התשובה הנכונה לדעתך כשהוא אומר כנראה שאני אכשל זה נכון, אתה אמרת יש input שמביא output מסוים נכון אז איך זה מקדם אותנו ולכן מה?

ש: ולכן כנראה שהוא יכשל.

אליעד: למה כנראה הוא יכשל.

ש: כי כנראה זה גם אומר שהוא לא יכשל.

אליעד: אבל אז התשובה לא נכונה הוא צריך להגיד אני בטוח אכשל.

ש: אם כל ה - input בדיוק אותו דבר הוא יכשל.

אליעד: אז הוא בטוח יכשל הוא לא כנראה יכשל, זאת התשובה שלך?

ש: כן אבל לא נשכח כי המילה כנראה זה אומר יש הסתברות שאני אכשל.

אליעד: למה הסתברות אתה תיכשל אתה לא כנראה תיכשל תיכשל.

ש: אבל כנראה חופף הוא בתוכו מכיל.

אליעד: יש הבדל בין אני אכשל לבין אני כנראה אכשל נכון, זה אותו דבר או שונה?

ש: זה לא אותו דבר אחד מכיל את השני.

אליעד: אם נוריד לבן אדם את הראש הוא כנראה ימות או ימות ימות אז התשובה כנראה לא מדויקת, טוב מה את רוצה להגיד?

ש: אני אומרת שעצם זה שהוא ניסה את החמישים פעם האלה.

אליעד: חמשת אלפים חמש מאות.

ש: חמשת אלפים חמש מאות פעמים זה אומר שמבחינתו הוא יוצא לדרך במטרה להצליח.

אליעד: עד כאן זה נכון.

ש: אז המחשבה היא בעצם הוא צריך כל פעם לגשת כאילו מחדש כאילו הוא לא עבר את כל הפעמים האחרות.

אליעד: זה טיפים אבל השאלה כשהוא אומר אני כנראה אכשל זה נכון או לא נכון?

ש: זה לא נכון.

אליעד: לא נכון לחשוב ככה?

ש: כל פעם הוא מנסה.

אליעד: ונכשל אז כנראה.

ש: אבל עדיין לא כנראה הוא לא סגור על זה שהוא יכשל.

אליעד: זה שהוא לא סגור על זה שהוא יכשל זה נכון אם הוא היה סגור על זה שהוא יכשל הוא לא היה מנסה נכון אבל השאלה המחשבה שאומרת אני כנראה אכשל היא נכונה או לא נכונה זה שהוא לא סגור על זה זה נכון אבל עכשיו הוא החליט די אני סגור על זה אני אכשל לא רוצה יותר לנסות הוא אומר הנה ניסיתי לא הצלחתי יום ויום הוא לא מצליח חבל על הזמן.

ש: אז אני לא מבינה מה אתה מנסה לשאול אם המחשבה.

אליעד: את שמעת פעם על מישהו שניסה לעשות משהו, יפה שמעת פעם על מישהו שניסה לעשות משהו ולא הצליח או שכל האנשים שאת מכירה ניסו והצליחו לא יודע אני שואל.

ש: בא נדבר על דוגמה ספציפית רגע.

אליעד: תמציאי את דוגמה.

ש: אתה דיברת על זה שהוא ניסה לעבור חמישים פעם טסט בסדר.

אליעד: כן ניסה לשכנע מישהו ניסה הלך לסלע אמר לו סלע תוציא מים הנה שולחן תוציא מים ושולחן תוציא מים הוא לא מוציא מים ניסה אמר אני ארביץ לו יותר חזק אולי הוא יוציא מים לא הצליח אמר עכשיו אני ארביץ לו במקום אחר לא הצליח הרביץ לו במקום אחר בסוף אמר תקשיב אין זה לא יוציא מים חשיבה או לא נכונה זאת דוגמה כל דבר אני יכול להמציא לך כל בן אדם ניסה ניסוי, בן אדם ניסה לשכנע מישהו בוא איתי לסרט אמר לו לא אני לא אוהב סרטים בוא איתי לסרט מחר לא אם לא תבוא זה אמר לו לא רוצה לא משנה מה ניסית לא הצלחת אז אתה אומר אני לא מנסה יותר כי זה חבל על הזמן לנסות זה יכשל, יש בזה היגיון?

ש: כן.

אליעד: אז השאלה אם זה נכון או לא נכון אם המחשבה שאומרת אתה כנראה תיכשל היא נכונה או לא נכונה, אני לא שאלתי מה הוא צריך לעשות כדי להצליח למרות שהוא נכשל אם השאלה הייתה בן אדם שעד היום ניסה ונכשל מה הוא צריך לעשות כדי להצליח זאת שאלה אחרת האם הוא יכול להצליח זאת שאלה אחרת אבל השאלה כרגע זה המחשבה שאומרת כנראה אתה תיכשל האם היא נכונה או לא נכונה, אז איך יודעים מה התשובה מה שואלים.

ש: במה תלוי אם הוא יכשל או יצליח.

אליעד: נכון אז קודם כל שואלים במה תלוי אם הוא יכשל, עכשיו מה המניפולציה שבשאלה.

ש: זה מה שהוא אמר.

אליעד: מי אמר הוא אמר אני לא הבנתי שהוא אמר לא חכי עד הסוף חכי עכשיו שנייה.

ש: זה סתם משחקי מילים עכשיו נכון ביחס להגדרת מטרה כן הגדיר לא הגדיר זה מאה אחוז שהוא הסתברותית כנראה יכשל.

אליעד: הלאה מההתחלה עכשיו מה המניפולציה בשאלה המניפולציה בשאלה היא כזאת תראה דוגמה אם הוא נמצא פה האם זה אומר שיהיה פה פיל.

ש: לא.

אליעד: אוקי ואם הוא לא נמצא פה האם זה אומר שיהיה פה פיל אז במה תלוי אם יהיה פה פיל או לא במשהו אחר נכון יפה, עכשיו אנחנו שאלנו אם בן אדם ניסה ונכשל ניסה ונכשל חמש מיליון פעמים האם המחשבה שאומרת כנראה שאני אכשל מה זה כנראה בגלל שניסיתי ונכשלתי מסקנה שאכשל אבל יכול להיות שכישלון בכלל לא תלוי במה שניסית לדוגמה.

ש: את זה אתה מגדיר עכשיו זה לא נכון שזה ככה יכול להיות זה אלים מהשמיים החליטו שאתה לא תצליח זה לא קשור לסיבתי בכלל.

אליעד: נגיד בן אדם קורא תהילים סתם לא משנה דוגמה אחרת בן אדם ממלא לוטו שמעת פעם על בן אדם שממלא לוטו הוא ניסה נכשל ניסה ונכשל למה הוא מנסה שוב פעם הוא אומר רגע אבל עד היום ניסית לא הצלחת נכון אז למה אתה מנסה שוב הנה כל האנשים פה ניסו ולא הצליחו למה אתה מנסה כי הוא אומר זה שנכשלתי אם אני אנצח או לא זה לא תלוי בכמה ניסיתי זה תלוי במשהו אקראי בכלל יש קובייה זורקים אני יכול להצליח זאת אומרת ההצלחה היא לא תלויה בפעולות שלך ההצלחה היא אקראית נכון, זאת אומרת שיכול להיות מצב.

ש: אלא אם כן במאה אחוז אתה בטוח שהדבר שאתה רוצה להשיג איננו במאה אחוז.

אליעד: איננו מה?

ש: איננו מת הבחורה שהוא רוצה להשיג מתה לא יודעת העסק שאתה רוצה לקנות נשרף.

אליעד: מה שאת אומרת זה נכון אבל את לא יודעת להסביר את עצמך נכון אני אסביר מההתחלה קודם כל כשהבן אדם חושב לעצמו אם נכשלתי עד היום כנראה שאני אכשל שוב האם המחשבה הזאת נכונה כן או לא תשובה תלוי בנסיבות, זאת אומרת אם מדובר על דבר שההצלחה שלך היא אקראית אין שום קשר למה שניסית קודם לא רק שאין קשר במובן מסוים אפילו אם עד היום נכשלת זה אפילו מגדיל את הסיכוי שתזכה למה זה מגדיל את הסיכוי אני אסביר לך במובן מסוים נסביר את ההיגיון.

ש: זורק מטבע.

אליעד: אני אתן דוגמה אם אתה מילאת לוטו וזכית ובן אדם מילא לוטו ולא זכה למי יש יותר סיכוי לזכות פעם הבאה?

ש: לשניהם אותו דבר.

אליעד: עכשיו שנייה יש פרספקטיבה אחת שאומרת שאין קשר פעם הבאה זאת פעם הבאה עכשיו יש פרספקטיבה שאומרת לבן אדם שזכה בלוטו כבר פעם אחת יש יותר סיכוי לזכות למה כי אנחנו כבר מכירים הבן אדם הזה הוא כבר רגיל לזכות יש לו יותר סיכוי לזכות.

ש: יש לו מזל כזה.

אליעד: הוא בן אדם שיש לו מזל יש פרספקטיבה אחרת שאומרת לא נכון ההוא שלא זכה יש לו יותר סיכוי לזכות למה כי מה הסיכוי שמישהו יזכה פעמיים אתה לא רק צריך לזכות בלוטו, נגיד שלזכות בלוטו זה אחד למיליון אבל מה הסיכוי שבן אדם אחד יזכה פעמיים בלוטו זה אחד למאה מיליון אז זאת אומרת אומנם הסיכוי שלך לזכות בלוטו הוא אחד למיליון אבל בגלל שכבר זכית פעם אחת והסיכוי שמישהו יזכה פעמיים בלוטו הוא אחד למאה מיליון אז אין לך הרבה סיכוי לזכות, עכשיו בן אדם נגיד זכה בלוטו שלוש פעמים אוקי ואחד לא זכה אף פעם עכשיו למי יש יותר סיכוי לזכות בפעם הרביעית פרספקטיבה אחת אומרת תקשיב אין לזה משמעות חדש פרספקטיבה אחת אומרת תראה הוא כבר זכה שלוש פעמים זה בן אדם שזוכה פרספקטיבה אחרת אומרת תראה מה הסיכוי שמישהו יזכה ארבעה פעמים זה כבר לא הגיוני כבר צריך לפתוח ועדת חקירה לכן לא הגיוני שהוא יזכה וכנראה שמי שלא זכה עד היום יזכה.

עכשיו דוגמה בן אדם נגיד זכה בלוטו יצא לו מספרים מסוימים עכשיו האם יש היגיון שאתה תיקח את המספרים שזכו בשבוע שעבר ותמלא את אותם מספרים יש היגיון היגיון אחד אומר כן הגרלה חדשה חדש אבל מה הסיכוי ששבוע אחרי שבוע יצא בדיוק את אותם מספרים יש גם פרספקטיבה כזאת אבל מצד שני אתה יכול להגיד רגע, עכשיו בואו תראו לוקחים את כל הלוטו של כל המספרים שיצאו בשנה האחרונה בודקים איזה מספרים יצאו נגיד המספר שבע יצא הרבה פעמים עכשיו מה זה אומר שבהגרלה הבאה יש יותר סיכוי שיצא שבע או פחות סיכוי שיצא שבע מצד אחד אתה אומר הנה השבע הוא כל הזמן יוצא כנראה שהוא יצא עוד פעם מצד שני אתה אומר תראה הוא כל הזמן יוצא מתישהו אמורים לצאת מספרים אחרים כנראה שהוא לא יצא יותר ויש פרספקטיבה שאומרת אין לזה שום משמעות.

ש: אבל אתה מדבר על מערכת אקראית עד עכשיו.

אליעד: נכון ולכן התשובה שאתה היית צריך לתת היא תלוי כשהוא שואל אם ניסיתי עד היום ולא הצלחתי והמחשבה שאומרת כנראה שאני אכשל בעתיד האם היא נכונה או לא תשובה אם ההצלחה היא אקראית אז אין משמעות לזה שנכשלת עד היום אם ההצלחה היא סיבתית אז תלוי אם הנסיבות נשארו אותו דבר אם הנסיבות ידועות לך והן נשארו אותו דבר אז אתה במאה אחוז תיכשל ואם הנסיבות ידועות לך והנסיבות השתנו ואתה חושב שהן מתאימות למה שצריך אז אולי אתה במאה אחוז תצליח ואם אתה לא יודע אם הן מתאימות או לא וזה תלוי לפי כמה אתה חושב שהנסיבות מובילות לתוצאה ואם אתה לא יודע מה הנסיבות אז גם יכול להיות שכן יכול להיות שלא לא בהכרח יכול להיות שכן יכול להיות שלא.

ש: אז בעצם הוא צדק כשהוא אמר שחסר נתונים בשאלה.

אליעד: הוא לא צדק בשום דבר.

ש: למה הוא אמר שתלוי יכול להיות שהוא לא הלך לכיוון שאתה רוצה.

אליעד: לא השאלה הייתה מדויקת תראה כל בן אדם ששואל אותך שאלה זה כמו אני אשאל אותך מה השעה עכשיו תשאל שאלה נגיד כל שאלה שתרצה אני אגיד לך חסרים נתונים בשאלה אם תראה לי את השעון ואת הזה אני אגיד לך מה השעה כל דבר אני יכול להגיד לך חסרים נתונים בשאלה.

ש: בסדר אז תגיד.

אליעד: לא הוא הלך לכיוון של הסיבתי הוא הלך לכיוון של תראה אם הוא עשה שיעורים או לא עשה שיעורים כאילו האם הנסיבות השתנו אבל זה לא נכון קודם כל הוא היה צריך להגיד האם זה סיבתי או אקראי מה הוא הניח הוא הניח שזה סיבתי ואם זה אקראי מה אכפת לי אם עשית שיעורי בית, כשאתה נתת תשובה אתה נתת תשובה אתה היית צריך לעשות קודם כל חלוקה סיבתי ואקראי אתה דילגת על זה אתה הלכת לרובריקה של הסיבתי לא על האקראי נכון.

ש: זה כן אבל בהמשך אמרתי.

אליעד: רגע חכה קודם כל אתה היית צריך לחלק את זה קודם כל לסיבתי ואקראי החלוקה הראשונה היא סיבתי ואקראי זה נכון?

ש: כן.

אליעד: יפה עכשיו בתוך אקראי המשפט שאומר כנראה שאני אכשל שוב הוא נכון או לא נכון?

ש: תלוי בנסיבות.

אליעד: לא נכון זה אקראי בן אדם מילא לוטו כל חייו לא זה לא נכון אם הוא יזכה פעם הבאה הוא אומר תראה כבר שלושים שנה מילאתי לוטו מה הסיכוי שאני אזכה שוב זה כמו בפעם הראשונה נכון, עוד פעם אתה יכול להגיד שיש יותר סיכוי אתה יכול להגיד שיש פחות סיכוי ואתה יכול להגיד שזה אותו דבר בא נלך על אותו דבר נכון יפה, עכשיו בהנחה שזה סיבתי דהיינו, אם אתה תצליח או לא זה תלוי בסיבות מסוימות אז אם ידועות לך מה הסיבות או לא ידועות לך מה הסיבות אז בא נניח קודם כל האם ידועות לך מה הסיבות בא נניח שידוע לך מה צריך לקרות כדי שתשיג עכשיו ואני אשאל אותך האם אתה חושב שהסיבות הנוכחיות מתרחשות שיובילו לתוצאה אם כן אז בוודאות שתצליח אם לא בוודאות שלא תצליח ואם אתה לא יודע אז או שכן או שלא.

עכשיו אם אתה רוצה להמר אם אתה נגיד יודע מה צריך לקרות ואתה לא יודע אם הסיבות שלך מתאימות או לא ועכשיו אתה צריך להמר אז אתה יכול להגיד אוקי אתה יכול להתייחס לזה כאל דבר אקראי אתה יכול להגיד אולי הסיבות שלי מתאימות למה שצריך לקרות ואתה יכול לעשות אחוזים מה הסיכוי שהסיבות מתאימות, עכשיו זה בהנחה שאתה יודע מה הסיבות שצריכות להתרחש כדי שתתרחש התוצאה עכשיו לעומת זאת יכול להיות שאתה לא יודע מה צריך לקרות אתה לא יודע בדיוק מה צריך לקרות ובגלל שאתה לא יודע מה צריך לקרות אז אתה גם לא יודע אם הנסיבות מתאימות למה שצריך לקרות.

ש: מה שצריך לקרות אתה מתכוון.

אליעד: נגיד שאתה לא יודע מה התנאים ההכרחיים הנדרשים להשגת התוצאה אין לך מושג, עכשיו על מה וודאי לנו אבל מה האמת האמת היא עוד פעם שאם הנסיבות לא השתנו וזאת...
פחדים להפסיק לעשן לתת תשובה בטוח נכון אליעד בזבוז אפשרות מה היא רוצה שאלות להתבוננות משה משקיע אני אף פעם לא מצליח אני הולך להיכשל אני הולך להצליח אני כל הזמן אני כל הזמן נכשל אף פעם לא מצליח אקראי אקראיות האם אני הולך להיכשל האם אני הולך להצליח הולך להיכשל הולך להצליח הצלחה התמודדות התמודדות עם חרדת כישלון התמודדות עם פחד התמודדות עם פחד מכישלון התמודדות עם פחדים חושש חושש להיכשל חרדה חרדה מכישלון חרדות חרדת כישלון חשש חששות טיפול טיפול בפחד טיפול בפחד מכישלון טיפול בפחדים טיפולים כישלון כישלון אקראי כישלון סיבתי כישלונות כל הזמן נכשל להיכשל להצליח להתמודד להתמודד עם פחד להתמודד עם פחד מכישלון להתמודד עם פחדים לחשוש מטופל מטופלים מטפל סיבתיות פחד פחד להיכשל פחד מכישלון פחד מכישלונות פחדים
מחשבות אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות, איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית, מחשבות סיבתיות או אקראיות
מחשבות אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות, איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית, מחשבות סיבתיות או אקראיות
... אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות , איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית, מחשבות סיבתיות או אקראיות מהן מחשבות אסוציאטיביות ואקראיות ואיך הן נוצרות? המחשבות שלנו במהלך היום רבות ומגוונות. כל אדם חושב מחשבות שונות, אך יש שאלה מרכזית - למה ... שנראה כאילו יש לו סיבה - המילה הזכירה לנו את המחשבה. אך מה אם היינו יכולים לחשוב על משהו אחר? למה דווקא זה? יש כאן רכיב של אקראיות. האסוציאציה שצצה במחשבה לא תמיד נראית בהכרח כרצונית. בנוגע לחלומות, המצב דומה. כשאנחנו חולמים בלילה, בדרך כלל ... אחר? אם למשל ראינו מטוס במהלך היום, נוכל לחלום על טיסה, אך יש גם אפשרות שחלמנו על משהו אחר, לא קשור למטוס. גם כאן יש מימד של אקראיות. מהו תהליך האסוציאציה וכיצד הוא משפיע על המחשבות? תהליך האסוציאציה הוא אחד הגורמים לכך שאנחנו חושבים את המחשבות שאנחנו חושבים, אך יש כאן גם אלמנט של אקראיות. למרות שהמחשבה שלנו נראית כתגובה לדבר שקרה, אין תמיד הסבר ישיר או ברור למה דווקא המחשבה הזו קפצה לנו לראש. הבחירה הזאת היא לא תמיד בהכרח סיבתית, אלא פעמים רבות גם אקראית. האם התנהגותינו נובעת רק מהעבר ומהחוויות שלנו? נניח, אם אדם חווה התעללות בילדותו, האם זה בהכרח יגרום לו להתעלל ... סביר להניח שהוא ייחשף לאותן התנהגויות. אך האם זה בהכרח חייב לקרות? ייתכן בהחלט שבחירה כזו, של לא להתעלל בילדים, תהיה גם בחירה אקראית לחלוטין, שיכולה להתפתח למרות החוויות שעבר. איך זה קשור למחשבות שלנו? המחשבות שלנו הן לא תמיד סיבתיות באופן ... למה אנחנו חושבים על דבר מסוים, אך מצד שני, אנחנו יכולים לחשוב גם על דברים אחרים, ובכך המחשבות שלנו נראות כמשהו שיכול להיות גם אקראי. יש מקום למרווח של אקראיות במחשבות, שגורם לנו לפעמים להרגיש שהמחשבות הופיעו משום מקום. איך נוצרים חלומות? מהם תהליכי מחשבה אסוציאטיביים? מה ההשפעה של התעללות בילדות על התנהגות הילד? מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות - כיצד הן נבדלות? מהו מנגנון האסוציאציה במחשבות? מהן מחשבות אסוציאטיביות ואקראיות ואיך הן נוצרות? המחשבות שלנו במהלך היום רבות ומגוונות. כל אדם חושב מחשבות שונות, אך יש שאלה מרכזית - למה ... שנראה כאילו יש לו סיבה - המילה הזכירה לנו את המחשבה. אך מה אם היינו יכולים לחשוב על משהו אחר? למה דווקא זה? יש כאן רכיב של אקראיות. האסוציאציה שצצה במחשבה לא תמיד נראית בהכרח כרצונית. בנוגע לחלומות, המצב דומה. כשאנחנו חולמים בלילה, בדרך כלל ... אחר? אם למשל ראינו מטוס במהלך היום, נוכל לחלום על טיסה, אך יש גם אפשרות שחלמנו על משהו אחר, לא קשור למטוס. גם כאן יש מימד של אקראיות. מהו תהליך האסוציאציה וכיצד הוא משפיע על המחשבות? תהליך האסוציאציה הוא אחד הגורמים לכך שאנחנו חושבים את המחשבות שאנחנו חושבים, אך יש כאן גם אלמנט של אקראיות. למרות שהמחשבה שלנו נראית כתגובה לדבר שקרה, אין תמיד הסבר ישיר או ברור למה דווקא המחשבה הזו קפצה לנו לראש. הבחירה הזאת היא לא תמיד בהכרח סיבתית, אלא פעמים רבות גם אקראית. האם התנהגותינו נובעת רק מהעבר ומהחוויות שלנו? נניח, אם אדם חווה התעללות בילדותו, האם זה בהכרח יגרום לו להתעלל ... סביר להניח שהוא ייחשף לאותן התנהגויות. אך האם זה בהכרח חייב לקרות? ייתכן בהחלט שבחירה כזו, של לא להתעלל בילדים, תהיה גם בחירה אקראית לחלוטין, שיכולה להתפתח למרות החוויות שעבר. איך זה קשור למחשבות שלנו? המחשבות שלנו הן לא תמיד סיבתיות באופן ... למה אנחנו חושבים על דבר מסוים, אך מצד שני, אנחנו יכולים לחשוב גם על דברים אחרים, ובכך המחשבות שלנו נראות כמשהו שיכול להיות גם אקראי. יש מקום למרווח של אקראיות במחשבות, שגורם לנו לפעמים להרגיש שהמחשבות הופיעו משום מקום. איך נוצרים חלומות? מהם תהליכי מחשבה אסוציאטיביים? מה ההשפעה של התעללות בילדות על התנהגות הילד? מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות - כיצד הן נבדלות? מהו מנגנון האסוציאציה במחשבות? ...
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים, כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה ... המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את תהליך שריפת הנייר על ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה להיות תוצאה של הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי. האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה? נקודה נוספת ... את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ששום ... אין מחויבות שהרגע הבא ימשיך בדיוק את אותה תוצאה. מבחינה עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי. האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות? אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. האם לסיבה הראשונה יש מקור? אליעד ... כך ולא אחרת. מכיוון שהסיבה הראשונה יכולה הייתה להיות אחרת, הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן היא אקראית במהותה. מה מחויב המציאות? אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא מה שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ... סיבתיות או תוצאה. האין הוא הדבר היחיד שמחויב המציאות, אך בו אין כלום, ולכן אין משמעות לסיבתיות או אקראיות. כל דבר שהוא מעבר לכך יכול היה להיות אחרת, ולכן אינו מחויב, ולפיכך אקראי במהותו. האם תהליך חד פעמי יכול להיות סיבתי? לבסוף, אליעד מוסיף שאפילו תהליך אקראי לחלוטין, אם יחזור על עצמו מספיק פעמים, ייראה לנו כסיבתי. לעומת זאת, גם תהליך סיבתי אם הוא מתרחש רק פעם אחת, יכול להיראות כאקראי. כלומר, בסופו של דבר, אקראיות וסיבתיות הן שתי פנים של אותו מטבע והן אינן באמת נפרדות זו מזו. כל הבדל ביניהן הוא הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. אליעד מסכם ומדגיש שבמציאות יש גם אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד. האם הכל
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
... סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש ... השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם ... לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר ... האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - אתה מאמין שאם תאכל כי אתה רעב, זה ישנה את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה מניח גם אקראיות, מכיוון שאתה לא בטוח ב - 100% שהתוצאה הרצויה אכן תקרה. לדוגמה, אינך בטוח שאחרי שתאכל באמת לא תהיה רעב, כי ... שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? אליעד מבהיר שהסיבתיות והאקראיות אינן באמת הפכים אלא שני צדדים של אותו רעיון מהותי. הוא טוען שהמציאות עצמה מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. ... שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה ... זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות הכרחית לחיים שלך? אליעד מציין שהדיון על סיבתיות ואקראיות הוא יסודי לתפיסת המציאות, והוא משפיע על שאלות יומיומיות ועל פעולות פשוטות כמו אכילה. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד חייב להניח את שני הצדדים - סיבתיות ואקראיות. ללא הנחות אלו, הפעולה לא תהיה אפשרית. בסיכומו של דבר, אליעד אומר שהבנה אמיתית של מושג הסיבתיות והאקראיות מאפשרת לאדם לראות את המהות העמוקה ביותר של המציאות, שהיא שהכל סיבתי ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, ... נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. בהקשר זה, השאלה האם כל דבר בעולם קורה מתוך סיבה או אקראיות מעוררת הרבה שאלות פילוסופיות על טבעה של המציאות. מה קורה כאשר מניחים שיש סיבה לכל דבר? אליעד מסביר שכשאנחנו ... שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר מכן, אליעד עובר לנושא אם המוח האנושי ... של אין סיבה? אליעד גם עוסק בהשפעה של הגישה האקראית, שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, כל דבר יכול לקרות בלי סיבה ברורה. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני רעב?, התשובה יכולה להיות תוצאה של סיבה (הגוף צריך אוכל) או יכולה להיות אקראית, ללא סיבה ברורה. מהו הדטרמיניזם ואיך הוא קשור לעקרונות הסיבתיות? בסופו של דבר, אליעד מסביר כי הדטרמיניזם הוא ... ותוצאה. לעומת זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ישיר לסיבות ובלי שיהיה תמיד קשר מובהק בין פעולה ... אותן מבלי להבין את עקרונות הסיבתיות או האקראיות שמאחוריהן. ללא הבנת עקרונות אלו, השאלות ייוותרו פתוחות. סיבתיות האם כל דבר נובע מסיבה? אקראיות מול סיבתיות דטרמיניזם מנגנון שאלת שאלות האם יש סיבה לכל דבר? ...
בחירה חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת?
בחירה חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת?
... חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת? האם קיימת בחירה חופשית אמיתית ... יקרה. או שאין סיבה כזו, ואז האירוע מתרחש בצורה אקראית לחלוטין. הוא מחדד ומסביר שלמעשה, אם יש סיבה ... אין זו בחירה חופשית אמיתית. האם יש הבדל בין פעולה אקראית לבין בחירה חופשית? מן הצד השני, אם אין שום סיבה כלל, ואדם בוחר פעולה באופן אקראי לחלוטין, ללא סיבה שמחייבת אותו, גם אז לא מדובר ... ברורה. בדיוק באותו אופן, אם פעולותיו של אדם הן אקראיות לחלוטין, לא ניתן לומר שהוא בחר באופן מודע, כי ... מסוימת, הרי שמנקודת מבט עמוקה יותר, מדובר באירוע אקראי לחלוטין. האם רצונות האדם מוכרחים או מקריים? אליעד ... אין לו בחירה. או שאין שום סיבה כלל, ואז הרצון הוא אקראי לחלוטין, וגם אז אין בחירה אמיתית. הוא מסביר שאדם ... נשאלת השאלה: האם הבחירה הזו עצמה הייתה מוכרחת או אקראית? באופן זה, כל רצון פנימי יכול להיות מוכרח או ... באמת בחירה חופשית. מה הקשר בין סיבה ראשונה לבין אקראיות מוחלטת? אליעד מעלה נקודה פילוסופית חשובה נוספת: ... שרשרת אינסופית של סיבות היא בעצם חסרת משמעות כמו אקראיות מוחלטת, משום שאין נקודת התחלה אמיתית של ... הייתה שום סיבה, אז בעצם קדם לה העדר סיבה - כלומר, אקראיות מוחלטת. המשמעות היא שבין אם יש סיבתיות מוחלטת או שהכל אקראי לחלוטין - בשני המקרים האדם אינו יכול להחזיק ... למצוא נקודת אמצע כלשהי בין מוכרחות מוחלטת לבין אקראיות מוחלטת. לפי אליעד, כאשר האדם יחפור לעומק, הוא ... של דבר אין הבדל אמיתי בין פעולה מוכרחת לבין פעולה אקראית, ולכן הבחירה החופשית הופכת להיות מושג חסר ... שבסופו של דבר, בין אם מדובר בסיבתיות מוחלטת או באקראיות מוחלטת, בשני המקרים אין מקום לבחירה חופשית ... הבחירה החופשית. האם יש בחירה חופשית? סיבתיות או אקראיות? איך נוצרת בחירה חופשית? האם הרצונות מוכרחים או ... ככה ולא אחרת, ואם סתם בחרת ככה ולא אחרת, באופן אקראי אז גם לא אתה בחרת, כי בחרת ללא סיבה את הדבר ... סיבה ולא היתה שם בחירה האם שייך להגיד שאם הדברים אקראיים לגמרי, כמו עלה שנופל בצורה כזו ולא אחרת דווקא אז אם הכל אקראי, אז אין לך בחירה, וגם אם יש משהו שמחייב את הדבר לקרות אז גם אין בחירה ויש העדר סיבה, זה אקראי, שוב, גם אם אתה מרגיש שבחרת. ומה שנשאר שיש סיבה ... הדבר הזה לקרות, או לא. ואם אין סיבה מחייבת, אז זה אקראי, וזה אין סיבה. ועל האדם לשאול את עצמו על הכל, למה ... נגיד שאם יש סיבה שמחייבת לגמרי, היא שוות ערך לאקראי לגמרי. נאמר שהסיבה הכריחה את הדבר, אז מה הכריח את הדבר שהכריח. וגם אם הסיבה עצמה בסופו של דבר היא אקראית, וסיבה ראשונה של כל הסיבות אז זה אומר שיש העדר ...
צרות באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם
צרות באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם
... באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם למה לפעמים ... טובה. אליעד מדגיש כי השאלה החשובה היא להבין מה גורם לאינרציה הזו, שגורמת לרצף של אירועים חיוביים או שליליים להופיע יחדיו. האם האינרציה היא אקראית או סיבתית? אליעד כהן מציע מספר דרכים להבין את התופעה הזאת. דרך אחת היא לראות את הרצף ... הוא תוצאה ישירה של אירוע שקדם לו, ולכן רצף של דברים רעים נובע מסיבות ברורות שניתן למצוא ולזהות. דרך אחרת, הפוכה לחלוטין, רואה את התופעה כעניין אקראי לחלוטין. לפי השקפה זו, אין שום סיבה לכך שאירוע אחד מוביל לשני, וכל מה שנראה כמו רצף הוא רק אשליה או מקריות מוחלטת. ישנה אפשרות שלישית, שאליעד כהן מעלה: אולי חלק מהאירועים הם אקראיים וחלקם סיבתיים, ואולי ישנו שילוב בין שני הגורמים. לדוגמה, יתכן ש - 50% מהאירועים ברצף הם סיבתיים, ו - 50% הם אקראיים. יכול להיות גם אחוזים שונים, למשל 70% סיבתיים ו - 30% אקראיים. מה ההבדל בין אקראיות לבין סיבתיות? אליעד כהן מציע דוגמה פשוטה להבנת ההבדל בין אקראיות לסיבתיות - זריקת קוביה. כאשר זורקים קוביה, התוצאה היא לכאורה אקראית, אבל אפשר להגיד שברמה הפיזיקלית, התוצאה נקבעת על פי סיבות ברורות (כוח, כיוון הזריקה, זווית, ועוד). למרות זאת, אנו תופסים את התוצאה כאקראית כי קשה מאוד לחזות במדויק את התוצאה מראש. זה מראה עד כמה אקראיות וסיבתיות יכולות להיות מושגים יחסיים, שתלויים בנקודת המבט של המתבונן. למה לפעמים קורה ... הוא מסביר שגם זה יכול להיתפס כסדר מסוים, ושאולי דווקא האירוע השלילי הזה הוא חלק מהסדר הכולל ולא נפרד ממנו. במילים אחרות, גם אירועים שנראים אקראיים לחלוטין יכולים להיות חלק מסדר מסוים, והם עשויים להופיע בזמן ספציפי דווקא בגלל סיבות ... להסבר התופעה, כמו קארמה, מזל או דטרמיניזם. קארמה מתייחסת לרעיון שכל דבר שקורה הוא תוצאה ישירה של פעולות העבר של האדם. המזל, לעומת זאת, הוא תפיסה אקראית של המציאות, שבה אין קשר ברור בין מעשיו של האדם לבין מה שקורה לו. דטרמיניזם טוען שהכל ... ואומר שהחוויה שלנו תלויה בעיקר באופן שבו אנחנו תופסים את המציאות: אם אנחנו מאמינים בסיבתיות מוחלטת, נחפש תמיד סיבות לאירועים, ואם אנו מאמינים באקראיות מוחלטת, נראה את המציאות כבלתי צפויה. איך להתמודד עם רצף של צרות או חוסר מזל? אליעד ... לזהות דפוסים מסוימים באירועים, אבל כל ניסיון לחזות במדויק את הסיום של התקופה השלילית הוא חסר בסיס אמיתי. למה צרות באות בצרורות? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? איך להתמודד עם רצף של אירועים רעים? האם הכל בחיים נקבע מראש? האם יש דבר ...
הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות, סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית
הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות, סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית
... סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות, סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית האם הכל אקראי או סיבתי בחיים שלנו? האם כל אירוע שקורה לנו בחיים מתרחש באקראיות או שיש בו סיבתיות ברורה ומוגדרת? לפי אליעד כהן, כל דבר שקורה הוא גם אקראי וגם סיבתי בו זמנית, והבנת הפרדוקס הזה היא המפתח לקבלת המציאות באופן שלם יותר. ההרצאה של אליעד מתמקדת בשאלות יסודיות על הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, סיבתיות ואקראיות, תוך מתן דוגמאות מפורטות והסברים נרחבים שנועדו להמחיש איך תפיסת המציאות שלנו פועלת וכיצד אנו יכולים ... לכל שאר החוויות החיוביות שהיו לך באותו היום. אליעד מדגיש ששתי התשובות נכונות, משום שהחוויה תלויה בצורה אקראית לחלוטין במצב רוחו של האדם ברגע הנתון, וכן בפרשנות הסיבתית שהאדם נותן לאירוע. למה אירוע קטן יכול להרגיש ... האובדן נתפס כאירוע שמנוגד לתפיסת המזל שהוא הרגיש קודם לכן. האם אירועים חוזרים הם באמת סיבתיים או סתם אקראיות שחוזרת על עצמה? אליעד כהן מבהיר שכשאירועים חוזרים על עצמם, האדם נוטה לתפוס זאת כסיבתיות. לדוגמה, אם ... הסיבה להתנהגות זו, כמו יום רע בעבודה או סיבה אחרת. אך אליעד מסביר שגם אירועים שנראים סיבתיים הם למעשה אקראיים, כיוון שאין הכרח מוחלט שהסיבה תוביל תמיד לאותה התוצאה בדיוק. לדוגמה, אליעד מציין שאם אשתך כועסת עליך ... בעבודה יובילו דווקא להתנהגות רגועה יותר בבית, או שלא ישפיעו כלל. האם אנחנו בוחרים איך להגיב או שהתגובה אקראית? לפי אליעד, כשאדם מתמודד עם אירוע שלילי, הוא מאמין שיש לו בחירה כיצד להגיב. אבל, מנגד, אליעד מעלה נקודה מורכבת יותר: גם הבחירה איך להגיב היא למעשה תוצר של שילוב בין אקראיות לסיבתיות. למשל, כאשר מישהו מכה אותך, לכאורה התגובה הטבעית היא כעס. אך אפשר לדמיין גם תגובות אחרות, כמו ... מראה שתחושת הבחירה נובעת דווקא מכך שאתה מסוגל לדמיין את האפשרויות השונות, ולכן גם התגובה שלך נתפסת כאקראית וסיבתית בו זמנית. האם הסתברות משתנה בהתאם לעבר? אליעד מציג גם את הנושא של הסתברות באמצעות דוגמה פשוטה של ... מתוך ההיגיון והסטטיסטיקה - אנחנו מצפים לקבל התפלגות אחידה לאורך זמן. מה הקשר בין קבלת המציאות להבנת האקראיות והסיבתיות? בסופו של דבר, המסקנה שאליעד מעביר היא שיכולת קבלת המציאות קשורה באופן הדוק להבנת המתח שבין אקראיות וסיבתיות. מי שמבין שהכל גם סיבתי וגם אקראי בו זמנית, מסוגל להתמודד טוב יותר עם קשיים, משום שהוא יודע שאין אירוע בעולם המחייב תגובה אחת בלבד. כל תגובה היא אפשרית, ולמעשה זה מה שמאפשר לו לחיות בצורה פתוחה ומכילה יותר. האם הכל אקראי או סיבתי? איך לקבל אירועים רעים בחיים? האם הסתברות משתנה עם הזמן? למה אירועים חוזרים על עצמם? האם אפשר לשלוט בתגובה הרגשית? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? כיצד להתמודד עם אובדן? ...
אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, סובייקטיביות
אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, סובייקטיביות
... ההפכים, אחדות הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, סובייקטיביות מהי אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, והאם יש הבדל בין יש לאין? הרצאה זו עוסקת בנושאים של אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, וכן בהבנה הפילוסופית על הקשר בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אובייקטיביות וסובייקטיביות. במהלך ההרצאה, אליעד כהן מסביר את הקשר המורכב בין רעיונות אלו באמצעות דיאלוגים והסברים, ומעורר את הקהל לחשוב על תפיסות שנמצאות מעבר למוכר. ההסבר מתחיל בכך שאליעד מסביר שאין הבדל אמיתי בין הפכים - כלומר, יש ואין, סיבה ותוצאה, אקראיות וסיבתיות - כל אלה אינם נפרדים זה מזה, אלא הם חלקים שונים של אותה המציאות. הוא מציין כי פעמים רבות אנחנו מבדילים בין יש ... בקבוק. הוא טוען כי לא מדובר בשאלה של האם יש בקבוק או אין בקבוק, אלא השאלה היא כיצד אנחנו תופסים את המושג בקבוק בהקשר מסוים. האם קיים בקבוק או האם מדובר בהשפעה אקראית שנראית כמו בקבוק - כל תשובה תוכל להיתפס כחלק מהמציאות, אף שהן סותרות זו את זו. אליעד כהן מעורר את השאלה האם אפשרות להסביר כל דבר בדרך של סיבתיות תוכל להתקיים, או שמא כל דבר הוא אקראי באותו אופן? הוא מציין את האפשרות שייתכן שלעיתים אנחנו תופסים את הסיבתיות בצורה שנראית מובנת, אך למעשה אנו ממציאים אותה ... בצורה שונה. מה שנראה עבור אחד כאמת, לא תמיד ייראה כך לאחר, ותחושות שונות אלו מעוררות שאלות רבות לגבי מהות האמת והאם יש אמת אובייקטיבית. מה הקשר בין סיבתיות לאקראיות, ואיך נוכל להבין את העולם בלי להבחין בהבדלים? החלק השני של ההרצאה עוסק בהבהרת הקשר בין סיבתיות לאקראיות. אליעד מסביר שההבחנה בין סיבה לתוצאה היא לא תמיד ברורה, וניתן לראות כל דבר כקורה באופן אקראי או כמתקיים מסיבה. למעשה, אם נבין את העקרונות מאחורי שני המונחים, נגלה שאין ממש הבדל בין השניים. מה שנראה כקשר סיבתי עשוי להתפרש בסופו של דבר כאקראי לחלוטין. בהסבר נוסף, הוא מציין שגם כאשר אדם מרגיש שהמציאות מחייבת סדר וארגון, למעשה הוא יכול להרגיש את אותה תחושה גם כאשר כל הדברים נראים כאילו קרו באקראי. תהליך זה הוא תהליך אישי וסובייקטיבי, שבו כל אחד חווה את הדברים אחרת, למרות שהמציאות אינה משתנה. האם כל חוויה היא ... את העולם. הוא מבקש מהקהל לחשוב באופן ביקורתי על האמיתות האישיות שלהם ולהיות פתוחים לאפשרות שהן לא תמיד משקפות את המציאות כפי שהיא. אחדות הפכים הבדל בין יש לאין אקראיות וסיבתיות הגדרת סיבה ותוצאה סובייקטיביות ואובייקטיביות תפיסת המציאות ...
צירופי מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש אלוהים, השגחה כללית
צירופי מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש אלוהים, השגחה כללית
... מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות , סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום ... מאותם חומרים) ורק ספר תהילים נשאר שלם בסוף השריפה. הוא שואל אם מדובר בכדאיות של דעה דתית או בניסיון אישי שנעשה מתוך אמונה בתופעות אקראיות. הוא שואל גם כיצד ניתן להסביר מקרים כאלה, אם יש בהם משהו מעבר להיגיון הקונבנציונלי או שהמציאות כולה תלויה בסיבה אקראית. אחת השאלות המרכזיות שהוא מעלה היא, אם כל ניסיון כזה ... צירוף מקרים יכול להיראות כנס, אך אין בו בהכרח הוכחה ישירה לקיום כוח עליון. הוא מסביר כי כאשר אנו מבינים את העולם כהשלכות של סדרים אקראיים, קל לנו להתבלבל ולייחס לכל תופעה משמעות דתית או ... סיבות. האם כל תופעה שנראית כנס יכולה להיחשב כהשגחה פרטית? אליעד כהן מציע כי לעיתים תופעות שנראות כנסים יכולות להיות תוצאה של מקרים אקראיים ואין בהן הכוונה אלוהית. אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהרבה מהתופעות האקראיות שמתרחשות בחיינו, כמו הישרדותם של חפצים במצבים ... אישיים (כמו לקחת ספר תהילים ולשרוף אותו), ומציגים תוצאות שנראות כמעידות על השגחה פרטית, אך למעשה מדובר בהשפעת גורמים טבעיים או אקראיים. אליעד גם מתאר ניסויים שונים שמדמים תופעות של ניסים, ... פיזיקלית שלא נלקחה בחשבון בעת יצירת התיאוריה הסיבתית. כל עוד אין הוכחות מדעיות לניסים, עלינו להבין את התופעות הללו כהיבטים של אקראיות או חוקי טבע. צירופי מקרים ניסים השגחה פרטית אמונה באלוהים הוכחות לקיום אלוהים אקראיות סיבתיות ...
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
... סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות , חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה מהי ... לא תמיד קיים קשר חד משמעי של סיבה ותוצאה - לפעמים מדובר על קשר אקראי ולא תמיד על קשר סיבתי. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לבין סיבה אפשרית? סיבה מחייבת היא סיבה ... השאלה האם יש קשר הכרחי בין שני האירועים. מה הקשר בין סיבתיות לבין אקראיות? ההרצאה מציגה את הדילמה של האם כל דבר שקורה הוא סיבתי או אקראי. מצד אחד, אם כל דבר הוא סיבתי, אז לא תהיה לנו שום בחירה חופשית. כל מה שקרה היה חייב לקרות לפי שרשרת של סיבות. מצד שני, אם הדברים הם אקראיים, אז אין שום סיבה מוחלטת שמחייבת את ההתרחשות. מדובר כאן בקו גבול בין סיבתיות לבין אקראיות, כשהשאלה הגדולה היא האם אכן ניתן למצוא קשר ישיר בין סיבה לתוצאה או שהדברים קורים פשוט במקרה. ... האם כל דבר בעולם חייב להיות סיבתי, או שיכולים להיות גם אירועים שהם אקראיים ואין להם סיבה ישירה. המחשבה היא שאם כל דבר היה סיבתי, אז היינו יכולים להוכיח את הסיבתיות בכל ... גרם לכל דבר לקרות. סיבתיות סיבה ותוצאה בחירה חופשית דטרמיניזם אקראיות חוקי הפיזיקה הסיבה הראשונה ...
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי? האם יש אקראיות או שלכל דבר יש סיבה? אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין אירועים המתרחשים במציאות. אחת השאלות שאליעד מעלה היא ... או לכישלון. מהי ההשוואה בין סיבתיות בחיים למציאות של סרט מצויר? אליעד משתמש בדוגמה של סרט מצויר כדי להמחיש את ההבדל בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר קרוע כי ... יהיה קרוע, ללא קשר לסיבתיות שהצופה מניח. אליעד מציין שהמציאות שלנו יכולה להיות דומה לכך, אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה. הוא ממשיך ואומר שגם אם ... מהם. זה מוכיח שגם הזיכרון הוא לא הוכחה לאמיתות האירועים בעבר, אלא פשוט מחשבה או דמיון המתקיימים ברגע ההווה. האם אפשר לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי? אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה בעתיד ... בבורסה - משקיעים יכולים לנסות לחזות אם מניה תעלה או תרד, והם עשויים להרגיש שיש סיבות לכך שהיא עולה או יורדת, אבל במציאות הדברים עשויים להיות אקראיים לחלוטין, ורק לאחר שהדבר התרחש, אנחנו מייצרים הסבר הגיוני וסיבתי. הוא טוען ... בלבד. הוא מדגיש שהסיבה שאנחנו מחפשים חוקיות או נוסחה היא הרצון שלנו בוודאות ושליטה, אך בפועל, אין ודאות מוחלטת, והמציאות תמיד כוללת גם אלמנטים אקראיים. לכן, כאשר אדם שואל איך לדעת אם פעולה מסוימת תוביל אותו להצלחה או לכישלון, ... דחף אותך. אבל בפועל, ייתכן שאין קשר אמיתי בין הדברים, והסיבתיות היא רק פרשנות שהמוח שלך מעניק לסיטואציה אחרי שהיא כבר התרחשה. האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שיש יד מכוונת? אליעד מסכם ואומר שכל ההסברים שאנחנו נותנים למציאות הם הסברים בדיעבד בלבד, ואף פעם אין לנו הוכחה אמיתית לכך שהאירועים הם סיבתיים. אולי הכל נקבע מראש, או אולי הכל אקראי לחלוטין. כל מה שנשאר לנו זה להודות בכך שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה חופשית ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על האם אני הולך להיכשל? האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: אקראיות, איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? דיכאון? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: אקראיות, איך לא להישחק בעבודה? איך להעביר ביקורת בונה? איך לחנך ילדים? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לנהל את הזמן? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך להיות מאושר ושמח? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לקבל החלטות? איך לפרש חלומות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם גירושין? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך ליצור אהבה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להיגמל מהימורים? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להאמין בעצמך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להעריך את עצמך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לשתול מחשבות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשכנע אנשים ולקוחות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה יש רע בעולם? מי ברא את אלוהים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש משמעות לחיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך להיות הכי חכם בעולם? האם המציאות היא טובה או רעה? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם לדומם יש תודעה? האם יש אמת מוחלטת? האם הכל אפשרי? האם יש בחירה חופשית? האם אפשר לדעת הכל? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה לא להתאבד? מה המשמעות של החיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? אולי אנחנו במטריקס? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש או אין אלוהים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לתזונה נכונה, אימון אישי להצלחה, אימון אישי לנוער בתחום אקראיות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3115 שניות - עכשיו 17_07_2025 השעה 03:23:03 - wesi1