אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה אקראיות ✔רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 3 ✔ האם המציאות היא אקראית או...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
1:15:43רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 3
האם המציאות היא אקראית או סיבתית, ומה הקשר לסבל האנושי?

אליעד כהן מסביר שאם אדם לא רוצה לסבול, עליו לחקור ולהבין את חוקי המציאות. אם המציאות היא אקראית לגמרי, ואין סיבה לדברים שקורים, אז כשאדם שואל "למה זה קרה לי?" הוא פשוט טיפש וסובל לשווא, כי הוא מבזבז משאבים על חיפוש סיבה שלא קיימת. לעומת זאת, אם המציאות סיבתית וכל דבר קורה עם סיבה, אז האדם חייב לחקור כל דבר שקורה לו, אחרת הוא מפספס מסרים חשובים שהמציאות מנסה להעביר לו. במצב כזה, אם הוא מתעלם ואינו שואל שאלות, הוא גם טיפש.

לדוגמה, כשאדם הולך ברחוב ורואה עמוד, יש סיבה שהוא ראה את העמוד ולא משהו אחר. אליעד נותן דוגמה נוספת של השתקפות של תמונה במראה. האם יש תמונה או אין תמונה? ישנה תמונה וגם אין, משום שזו השתקפות בלבד. כך גם המציאות שלנו - אולי אנחנו רק השתקפות של משהו אחר, שאינו גלוי לנו באופן ישיר. הוא משתמש בדימוי של אנשים שמצלמים עצמם "מחזיקים את השמש", כאשר ברור שהם אינם באמת מחזיקים את השמש, אלא זו אשליה. כך אנו עשויים להיות השתקפות של מציאות אחרת לגמרי.

מה האדם באמת מחפש - משמעות או להרגיש טוב?

אליעד מחדד שהאדם לא באמת מחפש משמעות בחיים, אלא את התחושה הטובה שמשמעות מעניקה לו. הוא מדגים זאת בצורה פשוטה: אם האדם היה מקבל זריקה שתגרום לו תמיד להרגיש טוב, האם עדיין היה אכפת לו מה משמעות החיים? ברור שלא, כי מה שהוא באמת מחפש זו ההרגשה הטובה.

האדם מנסה למצוא את התחושה הטובה דרך דברים חיצוניים, כמו עבודה, ילדים, קריירה, או התפתחות רוחנית. אך כל אלו לעולם אינם מספיקים, ולכן הוא ממשיך להתרוצץ ולחפש משמעות אחרת. הפתרון, לפי אליעד, הוא להפסיק לחפש את המשמעות האישית והמצומצמת ולחקור דווקא את המשמעות של המציאות עצמה - למה העולם קיים, למה יש מציאות, למה הזמן קיים? אם האדם יבין את המשמעות הכללית של העולם, הוא אוטומטית יקבל גם את המשמעות של עצמו, משום שהוא חלק בלתי נפרד מהעולם.

לדוגמה, אי אפשר להבין מה תפקידך בחברה אם אתה לא מבין קודם כל מה החברה עושה בכלל. באותו אופן, אתה לא יכול להבין את משמעות חייך האישיים אם אתה לא מבין מה המשמעות של המציאות כולה.

האם אפשר באמת להבין את משמעות המציאות?

אליעד טוען שכן, אך לשם כך האדם חייב להיות אמיתי במאה אחוז. הוא חייב לרצות באמת, בלי לזייף ובלי לשקר את עצמו. הוא נותן דוגמה של קידוח בקיר - אתה יכול לקדוח המון, אך אם אין לך את המקדח הנכון ("מקדח האמת"), אתה לעולם לא תצליח. "מקדח האמת" הוא רצון מוחלט ובלתי מתפשר להבין את המציאות. רק אם האדם באמת, במאה אחוז, רוצה להבין את האמת, הוא ימצא אותה. אם הוא אומר "ניסיתי ולא הצלחתי", זה אומר שהוא לא באמת השתמש במקדח הנכון.

הוא מדגיש שאין מצב שאדם ירצה משהו במאה אחוז ולא יקבל אותו. לכן, מי שלא הגיע להבנה עדיין, זה משום שהוא לא באמת רצה. הרצון האמיתי חייב להיות מוחלט, ללא תנאי וללא שום רצון אחר שיפריע בדרך.

איך הרצון וההבנה קשורים זה בזה?

הרצון וההבנה קשורים קשר הדוק. האדם אומר: "אני מבין, אבל אין לי מספיק רצון". אך לפי אליעד, הרצון הוא תמיד תוצאה של הבנה. אם האדם באמת יבין שמשהו הוא טוב עבורו, הרצון שלו יהיה בהתאם. אם יש ספקות, הרצון נפגע. ככל שהאדם יעמיק את ההבנה, הרצון שלו יתגבר באופן אוטומטי.

לדוגמה, אם אדם יבין בוודאות מוחלטת שכדי להיות מאושר הוא חייב להבין את המציאות, הוא ירצה זאת באופן מוחלט ויגיע לתוצאה.

אליעד מוסיף שגם בחינוך ילדים, הדרך היחידה באמת לשנות את התנהגותם היא לעבוד על ההבנה שלהם, כי אם הילד באמת יבין את התועלת במשהו, הוא ירצה אותו לבד.

האם יש לאדם בחירה חופשית אמיתית?

אליעד מנתח את סוגיית הבחירה החופשית בצורה יסודית. האדם שואל "האם אני באמת שולט ברצונות שלי, או שיש כוח אחר שמניע אותי?". אליעד טוען שאם אדם באמת היה שולט ברצונות שלו, הוא היה יכול להחליט בכל רגע מה הוא רוצה ולא היה סובל לעולם. העובדה שאדם סובל מוכיחה שהוא אינו שולט לחלוטין ברצון.

עם זאת, אליעד מציע אפשרות נוספת - ייתכן שהאדם והכוח שמפעיל אותו הם בעצם אחד. מנקודת המבט של האדם כישות נפרדת, אין לו בחירה, אך אם הוא יזהה את עצמו עם המציאות כולה (עם אלוהים, עם ה"נהר" ולא כ"טיפת מים" בלבד), אזי תהיה לו שליטה ובחירה מלאה.

הוא מדגים זאת דרך משל של בורג בתוך שעון - האם הבורג מזיז את עצמו או שהוא מופעל על ידי המנגנון השלם? כל עוד הבורג מזדהה רק עם עצמו, הוא אינו שולט, אך אם יזהה את עצמו עם המנגנון כולו, הוא למעשה "שולט" בהכל.

איך לצאת מהלופ של החיפוש?

כדי לצאת מהלופ, על האדם להתמקד בשאלה אחת עיקרית: "למה המציאות קיימת?" ולהפסיק לפצל את האנרגיה לשאלות משניות כמו "איך להרגיש טוב?". השאלה האחת והאמיתית תוביל אותו להבנה מוחלטת, שתפתור לו את כל השאלות האחרות באופן אוטומטי.

אליעד מדגיש שאין "חצי דרך". ההבנה חייבת להיות מוחלטת ובלתי מתפשרת. כל עוד האדם לא נותן את כל כולו לחיפוש אחר האמת, הוא לא יוכל להגיע לתשובה אמיתית.

הוא מציין את דברי רבי נחמן מברסלב, שיש אור אינסופי שאי אפשר לקבל ממנו חלקית - או שמקבלים אותו במלואו או שלא מקבלים כלל.

סיכום הנקודה המרכזית בהרצאה:

ההבנה היא המפתח לרצון הנכון, והרצון המוחלט הוא הדרך להשגת הבנת משמעות העולם. מי שרוצה באמת, ללא פשרות, יקבל את האמת השלמה ויחווה אושר אמיתי. הדרך היחידה להגיע לכך היא לחקור את המציאות ברצינות מוחלטת, ולא להתפשר על תשובות חלקיות או שטחיות.
איך להבין את משמעות החיים והאם הכל אקראי או סיבתי?

האם באמת כל מה שקורה לנו הוא אקראי, או שיש סיבה מאחורי כל דבר? השאלה הזו נוגעת בחיפוש הפנימי אחר משמעות החיים, ורבים מוצאים את עצמם תוהים על המציאות ומהותם בעולם. בהרצאה, נושא זה נדון בצורה מעמיקה, תוך עיסוק בהבנת העולם דרך פרספקטיבות שונות - אם מדובר במציאות אקראית או סיבתית.

המרצה מציין שכאשר אדם שואל למה קרה משהו לו, הוא למעשה מבזבז משאבים אם הוא מאמין שהמציאות היא אקראית. אם הכל אקראי, אין סיבה לשאול, כי כל דבר פשוט קורה ללא קשר או משמעות. מצד שני, אם כל דבר הוא סיבתי ויש לו סיבה, אז עלינו לשאול שאלות כדי להבין את השכל שמאחורי הדברים. הוא מסביר שמציאות סיבתית מלאה בשכל ובחוכמה, ושעלינו להשתמש בהבנה זו.

המרצה גם נותן דוגמה לשאלה של האם יש תמונה או אין תמונה, כאשר מתבוננים בהשתקפות במראה. התמונה קיימת ויכולה להיות גם לא קיימת בו - זמנית, כמו השתקפות של תמונה מחוץ למציאות. הוא ממליץ להתבונן בהשתקפות כדי להבין את המשמעות שמסתתרת מאחוריה, ולהבין את השכל שבדברים.

איך להתחיל תהליך חיפוש פנימי ומחקר על משמעות החיים?

החיפוש אחר משמעות בחיים נוגע לרצון להרגיש טוב, ולא בהכרח לחפש את המשמעות של החיים עצמם. כאשר אדם מחפש משמעות, הוא בעצם מחפש תחושות חיוביות ודרך להרגיש טוב. המרצה מבהיר שההבנה של משמעות החיים לא באה משאילת שאלות כמו "למה אני פה?" אלא מהבנת המשמעות של המציאות כולה.

המפתח לצאת מלופ המרדף אחרי "משמעות חיצונית" הוא להבין את משמעות העולם עצמו - למה יש מציאות, למה הזמן קיים, וכיצד כל זה מתחבר יחד. כל אדם צריך לשאול את עצמו לא מה המשמעות שלו, אלא מה המשמעות של העולם בכלל. ברגע שמבינים את התמונה הגדולה, השאלות על משמעות החיים כבר לא נחוצות.

האם אנו באמת יכולים להבין את משמעות החיים?

שאלה נוספת שעלתה הייתה האם באמת אפשר להבין את משמעות החיים על ידי חפירה פנימית או האם יש דרך ישירה להבין זאת. המרצה טוען שעל מנת להבין את המשמעות על האדם לשאול את השאלות הנכונות. לא די בשאלה אקראית על משמעות החיים, אלא על האדם לשאול שאלות שמובילות להבנה עמוקה יותר של העולם והמציאות.

המרצה טוען שאין צורך להיאחז במורכבות של שאלות קיומיות אם אין הבנה אמיתית של השאלה עצמה. השאלה החשובה ביותר היא מה משמעות העולם, ולא מהי משמעות החיים האישיים של כל אחד. זאת הדרך להבנה אמיתית.

כיצד הרצון משפיע על הבנת המציאות?

ההבנה והידיעה הן שגורמות לרצון לפעול בצורה נכונה. אם אדם מבין את המציאות נכון, הרצון שלו יתואם עם אותה הבנה. אם אדם מבין שהוא חייב לרצות משהו כדי להגיע למטרה מסוימת, הוא יפעל בהתאם לרצונו. הרצון וההבנה תלויים אחד בשני - על ידי הבנה נכונה של המציאות, הרצון יתעורר באופן טבעי.

לסיום, המרצה מציין כי הכמיהה האמיתית היא לא להבין את עצמנו בלבד, אלא להבין את משמעות העולם ואת כל מערכת המציאות. כאשר נבין זאת, נוכל להגיע למקום שבו כל רצון יהיה מכוון בצורה ברורה ויתממש בצורה מוחלטת.
אדם שלא רוצה לסבול צריך לבדוק את חוקי המציאות, אם המציאות היא אקראית ואתה חופר ושואל מדוע הדברים קרו לי, אז אתה סובל. בהנחה שהכל אקראי ואתה שואל, למה קרה לי? אז אתה טיפש. מה אכפת לך הרי זה אקראי. אתה סתם מבזבז משאבים, והרי אין לזה שום משמעות, שום סיבה, שום תכנון, שום שכל, אתה סתם מבלבל למה זה קרה.

בהנחה שכול דבר קורה עם סיבה, אתה לא חוקר, אז אתה גם טיפש, כי יש סיבה, רצו לרמוז לך משהו, לא סתם הדבר קרה. כשהלכת ברחוב וראית מולך עמוד, לא סתם ראית את העמוד. למשל תסתכלו לשם, יש שם השתקפות על המראה של תמונה, למה יש שם השתקפות? מה זה אומר? אני במקרה מבין את השכל של מה שזה אומר, תכף נעשה חידון מה זה אומר ההשתקפות של התמונה על המראה. אבל תבינו אם זה סיבתי יש בזה שכל.

מה זה אומר? זה אומר שיש תמונה שלא קיימת, יש תמונה או אין תמונה? יש תמונה וגם אין תמונה. אז יכול להיות שאת היא השתקפות של משהו שהוא שם בכלל. את בכלל נמצאת בחוץ, ואת רק משתקפת, כמו שיש כאלה שמצלמים עצמם מחזיקים את השמש, אבל למעשה הם לא מחזיקים את השמש, זה כאילו מחזיק את השמש, זה הנושא של ההשתקפות, אנחנו השתקפות של משהו אחר בכלל.

בכל מקרה הנושא פשוט, אם העולם אקראי ואתה הולך ברחוב ומישהו נכנס בך, ואתה שואל, למה הוא נכנס בי, מה עשיתי? אז אתה טיפש כי זה אקראי, למה אתה שואל בכלל? ואם כל דבר פה הוא סיבתי וכל דבר יש בו חוכמה ושכל, ואתה לא שואל, אז אתה גם טיפש, לכל דבר יש פה שכל, יש כאן אוצרות ומלא שכל, ואתה לא משתמש בו, אז אתה גם טיפש. ואם חלק יש שכל וחלק אין שכל ואתה חוקר את החלק האקראי אז אתה גם טיפש

שאלה: איך יודעים מה זה אקראי או לא אקראי?

אליעד: על ידי ששואלים ברמת האירוע הבודד, האם זה אקראי או סיבתי?

הפסקה

שאלה: האדם מחפש משמעות, דברנו על זה בעבר אבל עדיין זה לא התבהר. הוא מחפש באמצעות דברים חיצוניים, עבודה, ילדים... מבין שזה לא זה, ממשיך לחקור, הולך לקבלה הולך לקורסים.. ולפי מה שאתה אומר בעצם שברגע שאני מבינה שאני חלק מהשלם, חלק מהכל, אז הגעתי

אליעד: משהו כזה.

שאלה: אז איך אני מתחילה איזה שהוא תהליך, אני יושבת בגוף וממשיכה לחפור, אז איך אני יוצאת מהלופ? למשל בעבודה שכול כך רציתי את התפקיד, אני יושבת בעבודה וזה סתם.

אליעד: אני רוצה לחדד את השאלה שלה, היא אמרה שהאדם מחפש משמעות, אני אחדד, זה לא האדם מחפש משמעות, זה האדם שמחפש להרגיש טוב, והמשמעות גורמת לו להרגיש טוב. את לא מחפשת משמעות, הדבר האחרון שאכפת לך שיהיה לך משמעות, את פשוט רוצה להרגיש טוב

שאלה: יש חשיבות למה אני פה?

אליעד: לא, לא אכפת לך למה את פה, את מחפשת להרגיש טוב.

שאלה: ואם אני ארגיש טוב זה יספיק לי?

אליעד: כן, אם הייתי נותן לך זריקה שגורמת לך להרגיש תמיד טוב, אכפת היה לך מה המשמעות?

שאלה: לא.

אליעד: אז מה שאת מחפשת זה להרגיש טוב. האדם כדי להרגיש טוב מחפש מה המשמעות, הוא אומר אם זה משהו משמעותי זה עושה לי טוב.

שאלה: אם אדם מחפש משמעות זה סימן שלא טוב לו.

אליעד: נכון, האדם הוא אלוהים ולא אכפת לו מה היא המשמעות. כי אם אתה אלוהים האם אכפת לך מה המשמעות של מה שעשית? אם עשית, האם אתה מחפש מה רמזת לעצמך? אבל כן, אם אתה אלוהים אתה מחפש מה רמזת לעצמך, תסתכל על עצמך, מה השכל שלי אומר לי, לא משנה זה נושא אחר. בכל מקרה האדם מחפש משמעות ואז הוא מנסה להיאחז בדברים משמעותיים, עבודה, קריירה וכו' וזה לא עובד לו, אז הוא רץ מבור אחד לבור אחר, וגם זה לא עובד לו, מה אני מסביר, במקום לרוץ אחרי המשמעות, תנסה להבין את המשמעות, מה זה להבין את המשמעות? להבין מה היא המשמעות של העולם, לא מה אני עושה פה, מה העולם הזה עושה פה, למה יש עולם, למה יש מציאות? הבנת את הנקודה? במקום לחשוב אני, מה אני עושה? למה אני? תגידי אני חלק ממשהו אחר, למה המשהו הזה קיים בכלל? למה המציאות קיימת, למה הזמן קיים?

שאלה: כששאלתי מי אני הגעתי למסקנה שאני חלק ממשהו.

אליעד: אני זה צורה של משהו. אז מה זה המשהו שאני צורה שלו? נלך צעד אחד אחורה, ההבנה של המשמעות הכללית של העולם היא זו שתתן לך את המשמעות, היא המשמעות, אז אם הבנת מה המשמעות של העולם את לא צריכה לשאול מה המשמעות שלי. כי הבנת כבר מה המשמעות הכללית. אם הצלחת להבין את הכללי הבנת את הכל, וכבר קבלת את המשמעות.

זה לא משמעות החיים להביא ילדים, תביאי ואז תקבלי משמעות, זה לא זה, זה לא מה תשיגי, אם תביני מה המשמעות של העולם, לא תצטרכי עכשיו להתאמץ להשיג אותו. כי כבר יש לך אותה, ההבנה של משמעות העולם נותנת לך את הכל. ואיך לצאת מהלופ של המרדף הרגיל? על ידי שימוש בשכל, על ידי זה שהאדם אמיתי, למה האדם עושה טעויות כי הוא לא משתמש בשכל, כי הוא משקר את עצמו, הוא אומר נכון שהבנתי מה שאליעד אמר אבל אם אני יעשה את זה אולי לא יהיה לי טוב, הוא משקר את עצמו.

אדם שהוא איש אמת, מבין שהוא לא יוכל להבין מה משמעותו אם לא יבין מה משמעות החיים, נכון?

אז אם אתה מבין את זה אז לא שייך לחפש מה המשמעות של החיים אם אתה לא מבין מה המשמעות של העולם בכלל.

שאלה: אבל האנשים חושבים שאם הם יבינו את המשמעות הקטנה הם יבינו את המשמעות הגדולה.

אליעד: איך אתה יכול להבין, אתה למשל נכנס למקום עבודה ואין לך מושג מה העסק עושה בכלל, אין לך מושג מה עושים בחברה הזאת בכלל, אתה לא יודע מה עושים או מייצרים, האם תוכל לדעת מה התפקיד שלך? אין לך מושג מה עושים שם, אתה לא יודע כלום, אולי מוכרים שם חלליות, אולי זה בכלל מתקן לחיסול אנשים, אין לך בכלל מושג, האם אתה יכול לשאול מה התפקיד שלי? קודם תשאל מה עושים במפעל.

שאלה: אז זה מוביל לשאלה מה אנחנו עושים כאן.

אליעד: רגע, הרעיון הוא על ידי השאלה איך למצוא את התשובה, על ידי זה שאתה שואל את השאלות הנכונות. אם אדם קם בבוקר ושואל את עצמו איך אני יכול להיות מאושר, ואז הוא שואל למה העולם קיים? בסוף הוא ימצא את התשובה. אם הוא ימשיך לחפור מה אני צריך לעשות עכשיו, מה אני צריך לעשות עכשיו, הוא לא ימצא, כי הוא צריך להבין שכדי שאני אהיה מאושר אני צריך להבין מה זה העולם הזה בכלל

שאלה: שאלתי, אנשים שואלים את זה עשרות שנים, ולא מגיעים.

אליעד: לא שואלים, תראי לי אחד ששאל ולא הגיע. למעשה את לא יכולה לראות, האם את שאלת ולא הגעת? אמנם הרבה אנשים שואלים ולא מגיעים אבל הם לא שואלים רק את זה, אם אתה שואל את זה ועוד שאלה, אז לא הבנת מה השאלה.

שאלה: אז אני צריכה להתמקד רק בשאלה הזאת?

אליעד: לא, את צריכה להגיע להבנה שהיא תמקד אותך רק בשאלה הזאת. אם יש לך בעולם עוד שאלה שמציקה לך, למה העולם קיים? אז לא הבנת שזאת השאלה בכלל. אם האדם חצי יום ישאל האם העולם קיים וחצי יום ישאל איך להיות מאושר, אז הוא מזגזג, המוח לא מרוכז בו ולא בו, ואז הוא לא מוצא לא פה ולא פה.

לכן לפני שאתה שואל שאלה אתה צריך לשאול האם השאלה בכלל נכונה? יש שלוש אפשרויות, למשל אדם קם בבוקר ויש לו שתי שאלות, הראשונה זה איך להינות והשאלה השנייה למה העולם קיים. עכשיו יש לו שלוש אפשרויות לשאול, אפשרות אחת לשאול רק איך אני יכול להינות? אפשרות שנייה לשאול למה העולם קיים? ואפשרות שלישית לשאול חצי חצי, עכשיו לפני שאתה מתחיל לשאול את השאלות תשאל מה אני צריך לשאול, כי אם אתה צריך לשאול רק שאלה אחת ואתה מבזבז משאבים לשאול את החצי השני, אז אתה לא תמצא את התשובה.

אני טוען שאדם כדי שהוא יקבל תשובה עליו באמת לשאול את השאלה, כדי לקבל משהו אתה באמת צריך לרצות אותו, לשאול פירושו לרצות לקבל תשובה. אבל אם אתה אומר אני מאוד רוצה לדעת למה העולם קיים, אבל אני גם רוצה שיסדרו לי משהו, אז אתה לא באמת רוצה, אתה רוצה, אבל רוצה עוד משהו, אז אל תתפלא שאתה לא מקבל. זה דבר גדול המציאות הזאת, וזאת מתנה גדולה להבין את המציאות אבל אתה חייב באמת לרצות, זה התנאי. אתה לא יכול להגיד אני גם רוצה לרצות אותה וגם חשוב לי מה קורה. זה לא עובד.

עכשיו האם את מכירה אדם אחד בעולם שבאמת כל כולו רצה להבין ולא הבין? את לא מכירה, את גם לא יכולה לדעת, אבל על עצמך.

שאלה: אני יודע.

אליעד: אתה לא יודע אם הוא יודע את התשובה או לא, מאיפה אתה יודע?

שאלה: אתה

אליעד: ידעתי שתגיד אתה, אבל אתה לא יכול לדעת אם אני יודע, אולי אני לא יודע, אתה יכול להאמין לי שרציתי מאוד, אבל אתה לא יכול לדעת שאני יודע, אתה יודע מה אני יודע? אולי אני לא יודע.

שאלה: זה למעשה לא משנה לי

אליעד: אתה צריך לבדוק מנקודת המבט שלך, כל זמן שלא נתת מאה אחוז אתה לא יודע אם זה עובד או לא. הרבה אנשים אומרים לי שהשיטה שלי לא עובדת, אבל השיטה שלי היא שיטת המאה אחוז, לכן אני כותב מאה אחוז הצלחה, אבל זה רק עובד במאה אחוז

שאלה: מאה אחוז נתינה.

אליעד: אני לא יודע

שאלה: מאה אחוז רצון.

אליעד: אני אומר משהו אחר, השיטה שלי היא הדברים המוחלטים, הדברים שפעם עובדים ופעם לא עובדים יש הרבה כאלה, יש הרבה מורים רוחניים שפעם זה עובד ופעם לא עובד, פעם זה טוב ופעם רע, אני עובד במושגים מוחלטים, תיתן מאה אחוז תקבל מאה אחוז, עכשיו אם לא נתת מאה אחוז בכלל עוד לא התחלת את מה שאני הצעתי.

זה כמו אדם שקודח בקיר, אבל הוא צריך מקדח מסוים, ועד שהוא לא ישתמש במקדח הזה, הוא יכול להגיד שהוא קודח, אבל הוא לא קודח עם המקדח הנכון, המקדח הנכון הוא המקדח של המוחלטות, הנחישות.

אין אדם אחד בעולם שיכול להגיד שהוא בנחישות רצה משהו ולא קיבל אותו. באמת רצה, וכל כולו רצה, ולא רצה שום דבר אחר, ולא קבל אותו. אין דבר כזה. אם אתה כל כולך תרצה, המציאות תתהפך למה שתרצה. ולכן אם אדם אומר ניסיתי ולא הצלחתי זה אומר שניסית אבל לא בצורה הנכונה, זה כמו ניסית לקדוח בקיר במקדח הלא נכון, אתה צריך מקדח מסוג מסוים שהיא אפשר לזייף אותו, היא אפשר להשתמש בשלושה מקדחים שונים, יש מקדח מאוד ספציפי שקוראים לו אמת, תרצה באמת, תקבל. אתה רוצה לקבל משהו, אתה צריך לרצות אותו באמת, אין אפשרות להגיד אבל רציתי, אבל זה לא באמת.

שאלה: אז זה קשור לרצון?

אליעד: נכון.

שאלה: אז אם הרצון לא בשליטתי אז קצת נדפקתי.

אליעד: נכון, נדפקת קצת הרבה, אבל את מהצד שלך, זה שיש לך ספק את חייבת לבדוק את זה. יכול להיות שזה לא בשליטתך אבל את חייבת לבדוק את זה.

שאלה: ככול שסובלים יותר אז מוכנים ללכת יותר חזק.

אליעד: נכון, כי אין להם אלטרנטיבה אחרת.

אבל האם את הבנת את הנקודה. המקדח קוראים לו אמת, ואמת זה הדבר היחיד שאי אפשר לזייף אותו. אתה לא יכול להגיד, מאוד רציתי, אין מאוד, יש רציתי וקבלתי, אין מאוד רציתי, כמו שאמרת מקודם ככול שאתה יותר, זה לא כך או שאתה מבין או לא מבין.

שאלה: אבל יש הבנה חלקית, אתה אמרת לי.

אליעד: חלקי, זה עדיין לא שם.

שאלה: אולי הדבר שיוצר את הדבר שיוצר את הדבר שיוצר את הדבר לא רוצה שנדע.

אליעד: את מהצד שלך יש לך ספק אז את חייבת לבדוק. תראי מהצד שאין לך בחירה לא היית שואלת את השאלה, אם היית יודעת שאין לך בחירה לא היית שואלת אותי שאלה כי זה לא משנה מה אני אגיד, בכל מקרה את עושה את מה שרוצים שתעשי.

אבל את שאלת אותי שאלה, נכון? אם באמת היית חווה שכול מה שאת עושה זה מה שרוצים שאת תעשי, אז למה את שואלת בכלל? הרי זה לא משנה מה אני אגיד לך, הרי מישהו מחליט מחר מה תעשי, אז מה אכפת לך מה אני אומר. מישהו מחליט בכל רגע מה תעשי, מה זה משנה מה אמרתי ומה לא אמרתי, מה למדת או מה עשית, או מה תלמדי, בשביל מה ללמוד? הרי מישהו מחליט מה יקרה.

שאלה: השאלה אם זה נכון?

אליעד: בגלל שיש לך ספק, ובגלל זה את שואלת אותי, אז אני עונה לך שאם את רוצה לדעת בוודאות את חייבת לרצות באמת, זה התנאי, חברים אני מתנצל, מי שאשם במחדל זה כל אחד ואחד מכם, כי אלוהים החליט שאלה החוקים. החוקיות של המשחק אומרת, תרצה באמת תקבל את האמת, לא תרצה באמת לא תקבל אותה. אין מה לעשות, רבי נחמן אמר, יש אור אין סוף שהוא כל כך גדול שאתה לא יכול לקבל ממנו חלק, או שאתה מקבל אותו או שאתה לא מקבל אותו, או שהבנת או שלא הבנת, אי אפשר להבין חלקית, ואתה צריך כל כולך לרצות אותו, אם אתה באמת רוצה אותו אתה מקבל אותו.

שאלה: אומרים שדרך הרצון תוכל להגדיל את הכלי.

אליעד: למה המילה הגדלה לא נכונה כי זה לא פונקציה של הגדלה, זה לא הגדלת הכלי, זה ביטול הכלי, כי אם אתה רוצה בגודל מסוים, אז אתה לא מספיק רוצה, אתה צריך לרצות ללא כלי, לרצות עד הסוף לבטל את הכלי. שלא יהיה כלי של רצון, שתרצה רק דבר אחד.

אם כל הרצון שלך יהיה ממוקד רק על דבר אחד, אתה תקבל אותו.

שאלה: רציתי לספר משהו מצחיק, הייתי בבית מלון והיה לי זרם ברגליים שדגדג לי מאוד, לא יכולתי שנייה לשאת זאת, אמרתי אם רוצים להוציא ממני מידע שיעשו לי את זה, ואז אמרתי אני חייב לעשות ניסוי, התרכזתי ואמרתי אני לא רוצה להרגיש את זה, התהפך העולם אני לא רוצה להרגיש זאת, ופתאום הפסקתי להרגיש, מדהים, החלטתי וניתקתי את ההרגשה.

אליעד: אבל זה לא נכון, זה משהו אחר, אם נגיד משהו מדגדג לך בכפות הרגליים, ותוך כדי משהו צובט אותך ממש, אתה לא תרגיש את כפות הרגליים.

שאלה: נכון, אבל זה משהו אחר.

אליעד: זה לא משהו אחר, זה תלוי היכן המחשבה שלך נמצאת, אתה פשוט צריך לחשוב על דבר אחר

שאלה: אבל כאן הוא ביטל את המחשבה.

אליעד: הוא היה עדיין בעימות, אם יכאב לי או לא.

את הבנת את התשובה? את יודעת מה השאלה? תסבירי.

שאלה: מה שאמרת הוא שאם באמת יש לי רצון להבין את משמעות העולם למה הוא קיים, אני צריכה מספיק לשאול את זה ולרצות את זה.

אליעד: המילה מספיק לא נכונה, אנחנו מדברים במושגים מוחלטים, מה האמת? מספיק זה כמותי.

שאלה: אני צריכה באמת לשאול ואז אקבל את התשובה.

אליעד: אם תרצי באמת תקבלי.

שאלה: מה העניין שנאמר גם אם האדם לא ירצה אני אגרום לו לרצות?

אליעד: אני יכול לגרום לאדם לרצות

שאלה: להגדיל לאדם את הרצון?

אליעד: משהו כזה. העניין הוא איך לשלוט ברצון של האדם, יש משהו ששולט ברצון של האדם, מה שולט ברצון? מה אחראי על הרצון, השכל והידיעה, הידיעה יוצרת את הרצון, אתה רוצה לפי הידיעה, אם אתה יודע שזה טוב וזה רע, אז תרצה את זה ולא את זה, הבנת? זאת אומרת שיש מנגנון ששולט ברצון, אם אני גורם לך לדעת שזה טוב וזה רע אז אתה ממילא תרצה את זה, אתה לא יכול להתנגד לי.

על ידי הידיעה, על ידי ההבנה, האדם אומר אין לי מספיק רצון, אני מבין אבל לא מספיק רוצה את זה, מה לעשות? אם תבין זה יכפה את רצונך, לכן אני אומר רק תבין. אם באמת תבין הרצון שלך ינעל. אין אפשרות לברוח, זה כמו מנגנון שאין אפשרות להתחמק ממנו. ההבנה היא הדבר החזק ביותר, יותר חזק מהרצון. הרצון הוא תוצאה של הבנה. ואם האדם אומר אני מבין שאני צריך לרצות אבל אין לי מספיק רצון, הבנתי מה שאמרת אבל אין לי מספיק רצון, מה לעשות? עזוב אותך מהרצון, תנסה להבין את מה שאמרתי. תבין את השכל של הדבר, אם תבין שזה באמת ככה אז אתה באמת תרצה את זה. אם היית מבינה במאה אחוז שהאושר שלך נמצא שם וכדי להגיע לשם עליך במאה אחוז לרצות אותו, אז היית רוצה אותו במאה אחוז וגם היית מקבלת. אבל את אומרת אני מבינה את מה שהוא אומר אבל זה אולי לא בדיוק, אולי יש דרך קיצור, אולי אני לא צריכה מאה אחוז, אולי זה לא מחויב? אז הספקות הורסים לך את הרצון, אבל אם היית מבינה שכדי להיות מאושרת עליך לעשות X דברים היית עושה את זה.

לכן למשל הורה שיש לו בעיה עם הילדים, והילד לא מקשיב לו, מה היא הדרך, תתעסק עם ההבנה של הילד, אם הילד יבין הוא יתנהג בהתאם, אם הוא לא יבין לא יעזור לך שום דבר

זה הכל עניין של הבנה, ההבנה היא האחראית לרצון, כדי שהאדם יסבול הוא צריך לא להבין, לכן האדם סובל. ההבנה והידיעה היא הדבר העליון.

על ידי זה שאתה משתמש ברצון הקיים כדי להבין את מה שאתה יכול, זה בונה לך את הרצון הנוסף. מה הבנת?

שאלה: שההבנה היא החזקה ביותר, והתוצאה של ההבנה זה הרצון, ואמרת שעצם זה שאנחנו מפרידים בין טוב לרע, פה פספסתי משהו.

אליעד: לאדם יש הבנה חסרה, הוא לא מבין למה זה קורה וזה קורה, ואז הוא אומר זה טוב וזה רע, זה בגלל שהוא לא מבין, הבנה שגויה מביאה רצון שגוי

שאלה: ההבנה קודמת לרצון?

אליעד: רגש רע נוצר בגלל שהרצון שלו לא תקין, יש לו בעיה כי הוא לא רוצה את המציאות, למה הרצון שלך רע? מה זה רצון רע? רצון רע פירושו שאתה לא רוצה את המציאות. להרגיש רע זה לא לרצות את המציאות, מאיפה נוצר רצון רע? כשאתה לא מבין את המציאות או מבין אותה בצורה שגויה, למשל אתה חושב אולי זה הכל סיבתי ואולי זה הכל אקראי, כאשר את מבין את המציאות בצורה רעה נוצרים לך רצונות רעים ותחושות רעות. תבין את המציאות בצורה טובה יהיו לך רצונות טובים ותחושות טובות.

שאלה: השאלה שלי מה קדם הרצון להבנה או ההבנה לרצון? האם יש הבנה ללא רצון

אליעד: כן, אבל השאלה מה זה נקרא רצון, זה תמיד הולך ביחד, ההבנה והרצון תמיד ביחד, אתה שואל מי אחראי למה שהוא מבין, למשל ההבנה אחראית לרצון אבל מי אחראי שתבין, אתה יכול להגיד הרצון אחראי למה שאני אבין

שאלה: ברגע שאתה אומר שהרצון הוא תוצר של הבנה, האם זה כמו המקום והזמן?

אליעד: זה בו זמנית, כל הזמן יש לך רצון והבנה, והבנה לפי הרצון. אתה תמיד קיים, תמיד מבין, ותמיד רוצה.

ובנימה אופטימית זו נמשיך בפעם הבאה.
בחירה מלאה אתה טיפש המוחלט להתפשר מטרות התחמקות פרספקטיבות לא רוצה להיות אבא אשליות הבנה מוחלטת לא לשקר אקראי אקראי או סיבתי אקראיות בחירה בחירה חופשית בחירת הרצון הבנה הרצון הרצון החופשי חופש חופש הרצון חופש רצון חופשית חיים חיפוש חיפוש עצמי מהות החיים מטרת החיים משמעות משמעות החיים משמעותיות סיבתי או אקראי סיבתיות רצון רצון חופשי תכלית החיים
מחשבות אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות, איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית, מחשבות סיבתיות או אקראיות
מחשבות אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות, איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית, מחשבות סיבתיות או אקראיות
... אסוציאטיביות, מחשבות אקראיות, איך נוצרות מחשבות? איך נוצרים חלומות? למה אני חושב על משהו? איך נוצרת מחשבה? איך נוצר חלום? תגובות רגשיות, אסוציאציות אקראיות, מחשבה אסוציאטיבית, מחשבה אקראית, מחשבות סיבתיות או אקראיות מהן מחשבות אסוציאטיביות ואקראיות ואיך הן נוצרות? המחשבות שלנו במהלך היום רבות ומגוונות. כל אדם חושב מחשבות שונות, אך יש שאלה מרכזית - למה ... את המחשבה. אך מה אם היינו יכולים לחשוב על משהו אחר? למה דווקא זה? יש כאן רכיב של אקראיות. האסוציאציה שצצה במחשבה לא תמיד נראית בהכרח כרצונית. בנוגע לחלומות, המצב דומה. כשאנחנו חולמים בלילה, בדרך ... על טיסה, אך יש גם אפשרות שחלמנו על משהו אחר, לא קשור למטוס. גם כאן יש מימד של אקראיות. מהו תהליך האסוציאציה וכיצד הוא משפיע על המחשבות? תהליך האסוציאציה הוא אחד הגורמים לכך שאנחנו חושבים את המחשבות שאנחנו חושבים, אך יש כאן גם אלמנט של אקראיות. למרות שהמחשבה שלנו נראית כתגובה לדבר שקרה, אין תמיד הסבר ישיר או ברור למה דווקא המחשבה הזו קפצה לנו לראש. הבחירה הזאת היא לא תמיד בהכרח סיבתית, אלא פעמים רבות גם אקראית. האם התנהגותינו נובעת רק מהעבר ומהחוויות שלנו? נניח, אם אדם חווה התעללות בילדותו, האם זה בהכרח יגרום לו ... זה בהכרח חייב לקרות? ייתכן בהחלט שבחירה כזו, של לא להתעלל בילדים, תהיה גם בחירה אקראית לחלוטין, שיכולה להתפתח למרות החוויות שעבר. איך זה קשור למחשבות שלנו? המחשבות שלנו הן לא תמיד סיבתיות באופן ... יכולים לחשוב גם על דברים אחרים, ובכך המחשבות שלנו נראות כמשהו שיכול להיות גם אקראי. יש מקום למרווח של אקראיות במחשבות, שגורם לנו לפעמים להרגיש שהמחשבות הופיעו משום מקום. איך נוצרים חלומות? מהם תהליכי מחשבה אסוציאטיביים? מה ההשפעה של התעללות בילדות על התנהגות הילד? מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות - כיצד הן נבדלות? מהו מנגנון האסוציאציה במחשבות? מהן מחשבות אסוציאטיביות ואקראיות ואיך הן נוצרות? המחשבות שלנו במהלך היום רבות ומגוונות. כל אדם חושב מחשבות שונות, אך יש שאלה מרכזית - למה ... את המחשבה. אך מה אם היינו יכולים לחשוב על משהו אחר? למה דווקא זה? יש כאן רכיב של אקראיות. האסוציאציה שצצה במחשבה לא תמיד נראית בהכרח כרצונית. בנוגע לחלומות, המצב דומה. כשאנחנו חולמים בלילה, בדרך ... על טיסה, אך יש גם אפשרות שחלמנו על משהו אחר, לא קשור למטוס. גם כאן יש מימד של אקראיות. מהו תהליך האסוציאציה וכיצד הוא משפיע על המחשבות? תהליך האסוציאציה הוא אחד הגורמים לכך שאנחנו חושבים את המחשבות שאנחנו חושבים, אך יש כאן גם אלמנט של אקראיות. למרות שהמחשבה שלנו נראית כתגובה לדבר שקרה, אין תמיד הסבר ישיר או ברור למה דווקא המחשבה הזו קפצה לנו לראש. הבחירה הזאת היא לא תמיד בהכרח סיבתית, אלא פעמים רבות גם אקראית. האם התנהגותינו נובעת רק מהעבר ומהחוויות שלנו? נניח, אם אדם חווה התעללות בילדותו, האם זה בהכרח יגרום לו ... זה בהכרח חייב לקרות? ייתכן בהחלט שבחירה כזו, של לא להתעלל בילדים, תהיה גם בחירה אקראית לחלוטין, שיכולה להתפתח למרות החוויות שעבר. איך זה קשור למחשבות שלנו? המחשבות שלנו הן לא תמיד סיבתיות באופן ... יכולים לחשוב גם על דברים אחרים, ובכך המחשבות שלנו נראות כמשהו שיכול להיות גם אקראי. יש מקום למרווח של אקראיות במחשבות, שגורם לנו לפעמים להרגיש שהמחשבות הופיעו משום מקום. איך נוצרים חלומות? מהם תהליכי מחשבה אסוציאטיביים? מה ההשפעה של התעללות בילדות על התנהגות הילד? מחשבות אקראיות ומחשבות סיבתיות - כיצד הן נבדלות? מהו מנגנון האסוציאציה במחשבות? ...
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים ... בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים, כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה ... נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את תהליך ... ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה להיות תוצאה של הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם ... או האם יש אפשרות תאורטית שהאש לא תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד ... שאחרי הדלקת אש הנייר נשרף, מבחינה תאורטית אין מחויבות שהרגע הבא ימשיך בדיוק את אותה תוצאה. מבחינה עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי. האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות? אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק הבדל ... השאלה מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כך ולא אחרת. מכיוון שהסיבה הראשונה יכולה הייתה להיות אחרת, הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן היא אקראית במהותה. מה מחויב המציאות? אליעד מסביר ... האין, הכלום, ההיעדר, שבו אין כלום ואין סיבתיות או תוצאה. האין הוא הדבר היחיד שמחויב המציאות, אך בו אין כלום, ולכן אין משמעות לסיבתיות או אקראיות. כל דבר שהוא מעבר לכך יכול היה להיות אחרת, ולכן אינו מחויב, ולפיכך אקראי במהותו. האם תהליך חד פעמי יכול להיות סיבתי? לבסוף, אליעד מוסיף שאפילו תהליך אקראי לחלוטין, אם יחזור על עצמו מספיק פעמים, ייראה לנו כסיבתי. לעומת זאת, גם תהליך סיבתי אם הוא מתרחש רק פעם אחת, יכול להיראות כאקראי. כלומר, בסופו של דבר, אקראיות וסיבתיות הן שתי פנים של אותו מטבע והן אינן באמת נפרדות זו מזו. כל הבדל ביניהן הוא הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. אליעד מסכם ומדגיש שבמציאות יש גם אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד. האם הכל ...
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי
... סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. ... בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה ... טעם לשאול שום שאלה, כי שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר ... האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - אתה מאמין שאם תאכל כי אתה רעב, זה ישנה את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה מניח גם אקראיות, מכיוון שאתה לא בטוח ב - 100% שהתוצאה הרצויה אכן תקרה. לדוגמה, אינך בטוח שאחרי שתאכל באמת לא תהיה רעב, כי תמיד יש אפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי (למשל, שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? אליעד מבהיר שהסיבתיות והאקראיות אינן באמת הפכים אלא שני צדדים של אותו רעיון מהותי. הוא טוען שהמציאות עצמה מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה ... מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות הכרחית לחיים שלך? אליעד מציין שהדיון על סיבתיות ואקראיות הוא יסודי לתפיסת המציאות, והוא משפיע על שאלות יומיומיות ועל פעולות פשוטות כמו אכילה. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד חייב להניח את שני הצדדים - סיבתיות ואקראיות. ללא הנחות אלו, הפעולה לא תהיה אפשרית. בסיכומו של דבר, אליעד אומר שהבנה אמיתית של מושג הסיבתיות והאקראיות מאפשרת לאדם לראות את המהות העמוקה ביותר של המציאות, שהיא שהכל סיבתי ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם ... שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. בהקשר זה, השאלה האם כל דבר בעולם קורה מתוך סיבה או אקראיות מעוררת הרבה שאלות פילוסופיות על טבעה של המציאות. מה קורה כאשר מניחים שיש סיבה לכל דבר? אליעד מסביר שכשאנחנו שואלים האם יש סיבה לכל ... הוא בעצם מניח כי יש סיבה לכך שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר מכן, אליעד עובר לנושא אם המוח האנושי יכול להבין שאלה בלי להבין את ... בתודעה האנושית. האם קיימת אפשרות של אין סיבה? אליעד גם עוסק בהשפעה של הגישה האקראית, שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, כל דבר יכול לקרות בלי סיבה ברורה. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני רעב?, התשובה יכולה להיות תוצאה של סיבה (הגוף צריך אוכל) או יכולה להיות אקראית, ללא סיבה ברורה. מהו הדטרמיניזם ואיך הוא קשור לעקרונות הסיבתיות? בסופו של דבר, אליעד מסביר כי הדטרמיניזם הוא גישה שמניחה שכל דבר במציאות ... כל החלטה, וכל שינוי תלויים בסיבה ותוצאה. לעומת זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ישיר לסיבות ובלי שיהיה תמיד קשר מובהק בין פעולה לתוצאה. האם כל פעולה אפשרית ... השאלות הללו, אנחנו לא יכולים להבין אותן מבלי להבין את עקרונות הסיבתיות או האקראיות שמאחוריהן. ללא הבנת עקרונות אלו, השאלות ייוותרו פתוחות. סיבתיות האם כל דבר נובע מסיבה? אקראיות מול סיבתיות דטרמיניזם מנגנון שאלת שאלות האם יש סיבה לכל דבר? ...
בחירה חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת?
בחירה חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת?
... חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת? האם קיימת בחירה חופשית אמיתית או שהכל נקבע מראש? אליעד כהן מציג בהרצאה זו נקודה למחשבה עמוקה ויסודית על מושג הבחירה החופשית, ומסביר באופן מפורט האם ... עיקריות שקיימות עבור כל דבר שקורה: או שיש סיבה שמכריחה ומחייבת שהדבר יקרה. או שאין סיבה כזו, ואז האירוע מתרחש בצורה אקראית לחלוטין. הוא מחדד ומסביר שלמעשה, אם יש סיבה שמחייבת ומכריחה את האדם לבצע פעולה מסוימת, הוא כלל לא בחר, אלא נאלץ לבצע את הפעולה. לדוגמה, אם אדם מרגיש שהוא מתלבט אם לעשות ... מחליט כן לעשות - עדיין, אם משהו חיצוני או פנימי הכריח אותו להחליט כך, אין זו בחירה חופשית אמיתית. האם יש הבדל בין פעולה אקראית לבין בחירה חופשית? מן הצד השני, אם אין שום סיבה כלל, ואדם בוחר פעולה באופן אקראי לחלוטין, ללא סיבה שמחייבת אותו, גם אז לא מדובר בבחירה אמיתית. אליעד נותן דוגמה פשוטה של עלה שנופל מן העץ - הוא לא בחר לפול ימינה או שמאלה, אלא פשוט נפל ללא שום סיבה ברורה. בדיוק באותו אופן, אם פעולותיו של אדם הן אקראיות לחלוטין, לא ניתן לומר שהוא בחר באופן מודע, כי גם כאן, לא קיימת בחירה אמיתית. מהי סיבה שאינה מכריחה והאם היא קיימת? האפשרות השלישית שאליעד מציג היא סיבה שלא מכריחה ... לחוסר סיבה מוחלט. זאת משום שאם הסיבה לא מחייבת את האירוע להתרחש בצורה מסוימת, הרי שמנקודת מבט עמוקה יותר, מדובר באירוע אקראי לחלוטין. האם רצונות האדם מוכרחים או מקריים? אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו שאלה קריטית על כל פעולה או רצון שלו: למה רציתי דווקא את זה ולא משהו אחר? וכאן נמצאות שתי האפשרויות: או שקיימת סיבה מחייבת מדוע האדם רוצה דווקא כך ולא אחרת - ואז אין לו בחירה. או שאין שום סיבה כלל, ואז הרצון הוא אקראי לחלוטין, וגם אז אין בחירה אמיתית. הוא מסביר שאדם יכול לנסות לבחור את הרצון הפנימי שלו, אך גם כאן נשאלת השאלה: האם הבחירה הזו עצמה הייתה מוכרחת או אקראית? באופן זה, כל רצון פנימי יכול להיות מוכרח או מקרי, ולכן גם בבחירת הרצונות אין באמת בחירה חופשית. מה הקשר בין סיבה ראשונה לבין אקראיות מוחלטת? אליעד מעלה נקודה פילוסופית חשובה נוספת: אפילו אם קיימת סיבה ראשונית וחזקה מאוד שמחייבת את הכל להתרחש בצורה מסוימת, הרי שגם לסיבה זו חייבת להיות סיבה, וכן הלאה עד אינסוף. במקרה כזה, שרשרת אינסופית של סיבות היא בעצם חסרת משמעות כמו אקראיות מוחלטת, משום שאין נקודת התחלה אמיתית של הסיבתיות. מצד שני, אם קיימת סיבה ראשונית אחת שלפניה לא הייתה שום סיבה, אז בעצם קדם לה העדר סיבה - כלומר, אקראיות מוחלטת. המשמעות היא שבין אם יש סיבתיות מוחלטת או שהכל אקראי לחלוטין - בשני המקרים האדם אינו יכול להחזיק בבחירה חופשית אמיתית. מה צריך האדם לעשות כדי להבין את הבחירה באמת? אליעד ממליץ לאדם לחקור לעומק כל פעולה שהוא עושה, ולהתבונן ... מסוימת ולא אחרת. עליו לחקור האם הפעולה מוכרחת או מקרית, ולחקור האם ניתן למצוא נקודת אמצע כלשהי בין מוכרחות מוחלטת לבין אקראיות מוחלטת. לפי אליעד, כאשר האדם יחפור לעומק, הוא יבין שבסופו של דבר אין הבדל אמיתי בין פעולה מוכרחת לבין פעולה אקראית, ולכן הבחירה החופשית הופכת להיות מושג חסר משמעות. סיכום מסקנת ההרצאה לסיכום, ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלת קיומה של הבחירה החופשית, כשהיא מראה באופן שיטתי וברור את הפרדוקס העמוק שקיים במושג הזה. הוא מסביר שבחינה פילוסופית מעמיקה מגלה שבסופו של דבר, בין אם מדובר בסיבתיות מוחלטת או באקראיות מוחלטת, בשני המקרים אין מקום לבחירה חופשית אמיתית. האדם מתבקש להתבונן היטב פנימה, לחקור את התהליכים של סיבה ותוצאה, ולגלות בעצמו מהי האמת על הבחירה החופשית. האם יש בחירה חופשית? סיבתיות או אקראיות? איך נוצרת בחירה חופשית? האם הרצונות מוכרחים או מקריים? האם הכל נקבע מראש? מהי סיבה ראשונית? האם אדם באמת בוחר? הפעם אני רוצה לדבר על הבחירה החופשית לתת נקודה נוספת ... השני יכול להיות שאתה עצמך בוחר ככה ולא אחרת, ואז נשאלת השאלה למה בחרת ככה ולא אחרת, ואם סתם בחרת ככה ולא אחרת, באופן אקראי אז גם לא אתה בחרת, כי בחרת ללא סיבה את הדבר שבחרת, ואז זה ללא סיבה ולא היתה שם בחירה האם שייך להגיד שאם הדברים אקראיים לגמרי, כמו עלה שנופל בצורה כזו ולא אחרת דווקא אז אם הכל אקראי, אז אין לך בחירה, וגם אם יש משהו שמחייב את הדבר לקרות אז גם אין בחירה ויש העדר סיבה, זה אקראי, שוב, גם אם אתה מרגיש שבחרת. ומה שנשאר שיש סיבה מסוימת, אבל, היא לא מכריחה אותך. ועל האדם לשאול את עצמו, מה הסיבה לכל פעולה שהוא עושה או שיש סיבה שמכריחה את הדבר הזה לקרות, או לא. ואם אין סיבה מחייבת, אז זה אקראי, וזה אין סיבה. ועל האדם לשאול את עצמו על הכל, למה אני רוצה ככה ולא אחרת, האם אתה מוכרח לרצות את הרצון הזה לחקור את השאלה, האם יש לאדם בחירה, או שאין בחירה? על האדם להעמיק בכך. ועכשיו נגיד שאם יש סיבה שמחייבת לגמרי, היא שוות ערך לאקראי לגמרי. נאמר שהסיבה הכריחה את הדבר, אז מה הכריח את הדבר שהכריח. וגם אם הסיבה עצמה בסופו של דבר היא אקראית, וסיבה ראשונה של כל הסיבות אז זה אומר שיש העדר סיבה. ועל האדם לבדוק פנימה ולעומק, מהי בחירה אמיתית באמת. ...
צרות באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם
צרות באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם
... באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר ... היא להבין מה גורם לאינרציה הזו, שגורמת לרצף של אירועים חיוביים או שליליים להופיע יחדיו. האם האינרציה היא אקראית או סיבתית? אליעד כהן מציע מספר דרכים להבין את התופעה ... ולכן רצף של דברים רעים נובע מסיבות ברורות שניתן למצוא ולזהות. דרך אחרת, הפוכה לחלוטין, רואה את התופעה כעניין אקראי לחלוטין. לפי השקפה זו, אין שום סיבה לכך שאירוע אחד ... מה שנראה כמו רצף הוא רק אשליה או מקריות מוחלטת. ישנה אפשרות שלישית, שאליעד כהן מעלה: אולי חלק מהאירועים הם אקראיים וחלקם סיבתיים, ואולי ישנו שילוב בין שני הגורמים. לדוגמה, יתכן ש - 50% מהאירועים ברצף הם סיבתיים, ו - 50% הם אקראיים. יכול להיות גם אחוזים שונים, למשל 70% סיבתיים ו - 30% אקראיים . מה ההבדל בין אקראיות לבין סיבתיות? אליעד כהן מציע דוגמה פשוטה להבנת ההבדל בין אקראיות לסיבתיות - זריקת קוביה. כאשר זורקים קוביה, התוצאה היא לכאורה אקראית, אבל אפשר להגיד שברמה הפיזיקלית, התוצאה נקבעת על פי סיבות ברורות (כוח, כיוון הזריקה, זווית, ועוד). למרות זאת, אנו תופסים את התוצאה כאקראית כי קשה מאוד לחזות במדויק את התוצאה מראש. זה מראה עד כמה אקראיות וסיבתיות יכולות להיות מושגים יחסיים, שתלויים בנקודת ... מסוים, ושאולי דווקא האירוע השלילי הזה הוא חלק מהסדר הכולל ולא נפרד ממנו. במילים אחרות, גם אירועים שנראים אקראיים לחלוטין יכולים להיות חלק מסדר מסוים, והם עשויים ... קארמה מתייחסת לרעיון שכל דבר שקורה הוא תוצאה ישירה של פעולות העבר של האדם. המזל, לעומת זאת, הוא תפיסה אקראית של המציאות, שבה אין קשר ברור בין מעשיו של האדם לבין מה ... שבו אנחנו תופסים את המציאות: אם אנחנו מאמינים בסיבתיות מוחלטת, נחפש תמיד סיבות לאירועים, ואם אנו מאמינים באקראיות מוחלטת, נראה את המציאות כבלתי צפויה. איך להתמודד עם ... כל ניסיון לחזות במדויק את הסיום של התקופה השלילית הוא חסר בסיס אמיתי. למה צרות באות בצרורות? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? איך להתמודד עם רצף של אירועים רעים? האם הכל ...
הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות, סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית
הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות, סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית
... סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות, סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית האם הכל אקראי או סיבתי בחיים שלנו? האם כל אירוע שקורה לנו בחיים מתרחש באקראיות או שיש בו סיבתיות ברורה ומוגדרת? לפי אליעד כהן, כל דבר שקורה הוא גם אקראי וגם סיבתי בו זמנית, והבנת הפרדוקס הזה היא המפתח לקבלת המציאות באופן שלם יותר. ההרצאה של אליעד מתמקדת בשאלות יסודיות על הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, סיבתיות ואקראיות, תוך מתן דוגמאות מפורטות והסברים ... אירוע שלילי יכול להיות מורגש יותר, כיוון שהוא מנוגד לכל שאר החוויות החיוביות שהיו לך באותו היום. אליעד מדגיש ששתי התשובות נכונות, משום שהחוויה תלויה בצורה אקראית לחלוטין במצב רוחו של האדם ברגע ... היום יכול להרגיש עצבני מאוד על כך שאיבד שקל אחד, כי האובדן נתפס כאירוע שמנוגד לתפיסת המזל שהוא הרגיש קודם לכן. האם אירועים חוזרים הם באמת סיבתיים או סתם אקראיות שחוזרת על עצמה? אליעד כהן מבהיר ... אם מישהו מתעצבן לעיתים קרובות, הוא ינסה למצוא את הסיבה להתנהגות זו, כמו יום רע בעבודה או סיבה אחרת. אך אליעד מסביר שגם אירועים שנראים סיבתיים הם למעשה אקראיים, כיוון שאין הכרח מוחלט שהסיבה ... לכעס בערב. ייתכן בהחלט מצב הפוך שבו אירועים שליליים בעבודה יובילו דווקא להתנהגות רגועה יותר בבית, או שלא ישפיעו כלל. האם אנחנו בוחרים איך להגיב או שהתגובה אקראית? לפי אליעד, כשאדם מתמודד עם אירוע שלילי, הוא מאמין שיש לו בחירה כיצד להגיב. אבל, מנגד, אליעד מעלה נקודה מורכבת יותר: גם הבחירה איך להגיב היא למעשה תוצר של שילוב בין אקראיות לסיבתיות. למשל, כאשר מישהו מכה ... שמחה (אם היית מבין או מפרש את הסיטואציה אחרת). אליעד מראה שתחושת הבחירה נובעת דווקא מכך שאתה מסוגל לדמיין את האפשרויות השונות, ולכן גם התגובה שלך נתפסת כאקראית וסיבתית בו זמנית. האם הסתברות ... במיוחד, משום שמבחינה סטטיסטית - לא מתוך זיכרון אלא מתוך ההיגיון והסטטיסטיקה - אנחנו מצפים לקבל התפלגות אחידה לאורך זמן. מה הקשר בין קבלת המציאות להבנת האקראיות והסיבתיות? בסופו של דבר, המסקנה שאליעד מעביר היא שיכולת קבלת המציאות קשורה באופן הדוק להבנת המתח שבין אקראיות וסיבתיות. מי שמבין שהכל גם סיבתי וגם אקראי בו זמנית, מסוגל להתמודד טוב יותר עם קשיים, משום שהוא יודע שאין אירוע בעולם המחייב תגובה אחת בלבד. כל תגובה היא אפשרית, ולמעשה זה מה שמאפשר לו לחיות בצורה פתוחה ומכילה יותר. האם הכל אקראי או סיבתי? איך לקבל אירועים רעים בחיים? האם הסתברות משתנה עם הזמן? למה אירועים חוזרים על עצמם? האם אפשר לשלוט בתגובה הרגשית? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? כיצד להתמודד עם אובדן? ...
אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, סובייקטיביות
אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, סובייקטיביות
... ההפכים, אחדות הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, סובייקטיביות מהי אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, והאם יש הבדל בין יש לאין? הרצאה זו עוסקת בנושאים של אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, וכן בהבנה הפילוסופית על הקשר בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אובייקטיביות וסובייקטיביות. במהלך ההרצאה, אליעד כהן מסביר את הקשר המורכב בין רעיונות אלו באמצעות דיאלוגים והסברים, ומעורר את הקהל לחשוב על תפיסות שנמצאות מעבר למוכר. ההסבר מתחיל בכך שאליעד מסביר שאין הבדל אמיתי בין הפכים - כלומר, יש ואין, סיבה ותוצאה, אקראיות וסיבתיות - כל אלה אינם נפרדים זה מזה, אלא הם חלקים שונים של אותה המציאות. הוא מציין כי פעמים רבות אנחנו מבדילים בין יש לאין, אך למעשה אין הבדל מהותי בין ... של האם יש בקבוק או אין בקבוק, אלא השאלה היא כיצד אנחנו תופסים את המושג בקבוק בהקשר מסוים. האם קיים בקבוק או האם מדובר בהשפעה אקראית שנראית כמו בקבוק - כל תשובה תוכל להיתפס כחלק מהמציאות, אף שהן סותרות זו את זו. אליעד כהן מעורר את השאלה האם אפשרות להסביר כל דבר בדרך של סיבתיות תוכל להתקיים, או שמא כל דבר הוא אקראי באותו אופן? הוא מציין את האפשרות שייתכן שלעיתים אנחנו תופסים את הסיבתיות בצורה שנראית מובנת, אך למעשה אנו ממציאים אותה בעזרת ההבנה האישית שלנו. בהמשך, אליעד ... כאמת, לא תמיד ייראה כך לאחר, ותחושות שונות אלו מעוררות שאלות רבות לגבי מהות האמת והאם יש אמת אובייקטיבית. מה הקשר בין סיבתיות לאקראיות, ואיך נוכל להבין את העולם בלי להבחין בהבדלים? החלק השני של ההרצאה עוסק בהבהרת הקשר בין סיבתיות לאקראיות. אליעד מסביר שההבחנה בין סיבה לתוצאה היא לא תמיד ברורה, וניתן לראות כל דבר כקורה באופן אקראי או כמתקיים מסיבה. למעשה, אם נבין את העקרונות מאחורי שני המונחים, נגלה שאין ממש הבדל בין השניים. מה שנראה כקשר סיבתי עשוי להתפרש בסופו של דבר כאקראי לחלוטין. בהסבר נוסף, הוא מציין שגם כאשר אדם מרגיש שהמציאות מחייבת סדר וארגון, למעשה הוא יכול להרגיש את אותה תחושה גם כאשר כל הדברים נראים כאילו קרו באקראי. תהליך זה הוא תהליך אישי וסובייקטיבי, שבו כל אחד חווה את הדברים אחרת, למרות שהמציאות אינה משתנה. האם כל חוויה היא אובייקטיבית, או שמא היא סובייקטיבית? אליעד ... באופן ביקורתי על האמיתות האישיות שלהם ולהיות פתוחים לאפשרות שהן לא תמיד משקפות את המציאות כפי שהיא. אחדות הפכים הבדל בין יש לאין אקראיות וסיבתיות הגדרת סיבה ותוצאה סובייקטיביות ואובייקטיביות תפיסת המציאות ...
צירופי מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש אלוהים, השגחה כללית
צירופי מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש אלוהים, השגחה כללית
... מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש אלוהים, ... (הם עשויים מאותם חומרים) ורק ספר תהילים נשאר שלם בסוף השריפה. הוא שואל אם מדובר בכדאיות של דעה דתית או בניסיון אישי שנעשה מתוך אמונה בתופעות אקראיות. הוא שואל גם כיצד ניתן להסביר מקרים כאלה, אם יש בהם משהו מעבר להיגיון הקונבנציונלי או שהמציאות כולה תלויה בסיבה אקראית. אחת השאלות המרכזיות שהוא מעלה היא, אם כל ניסיון כזה לא מספק הוכחה חד משמעית על ... לדברי אליעד, צירוף מקרים יכול להיראות כנס, אך אין בו בהכרח הוכחה ישירה לקיום כוח עליון. הוא מסביר כי כאשר אנו מבינים את העולם כהשלכות של סדרים אקראיים, קל לנו להתבלבל ולייחס לכל תופעה משמעות דתית או רוחנית. הוא מציין שמקרים שבהם ... של סיבות. האם כל תופעה שנראית כנס יכולה להיחשב כהשגחה פרטית? אליעד כהן מציע כי לעיתים תופעות שנראות כנסים יכולות להיות תוצאה של מקרים אקראיים ואין בהן הכוונה אלוהית. אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהרבה מהתופעות האקראיות שמתרחשות בחיינו, כמו הישרדותם של חפצים במצבים קיצוניים או השפעת חומרים מסוימים, ... מבצעים ניסויים אישיים (כמו לקחת ספר תהילים ולשרוף אותו), ומציגים תוצאות שנראות כמעידות על השגחה פרטית, אך למעשה מדובר בהשפעת גורמים טבעיים או אקראיים. אליעד גם מתאר ניסויים שונים שמדמים תופעות של ניסים, כמו שבירת צורת התנהגות ... פשוט במציאות פיזיקלית שלא נלקחה בחשבון בעת יצירת התיאוריה הסיבתית. כל עוד אין הוכחות מדעיות לניסים, עלינו להבין את התופעות הללו כהיבטים של אקראיות או חוקי טבע. צירופי מקרים ניסים השגחה פרטית אמונה באלוהים הוכחות לקיום אלוהים אקראיות סיבתיות ...
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה
... חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה מהי סיבתיות ואיך היא קשורה ... נוספים לקרות (כמו שהגשם ירד בגלל תפילה). אך חשוב להבין, לא תמיד קיים קשר חד משמעי של סיבה ותוצאה - לפעמים מדובר על קשר אקראי ולא תמיד על קשר סיבתי. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לבין סיבה אפשרית? סיבה מחייבת היא סיבה שבלעדיה, הדבר השני לא יקרה. ... אומר שתפגוש שם אנשים. הקשר בין סיבה ותוצאה דורש תמיד את השאלה האם יש קשר הכרחי בין שני האירועים. מה הקשר בין סיבתיות לבין אקראיות? ההרצאה מציגה את הדילמה של האם כל דבר שקורה הוא סיבתי או אקראי. מצד אחד, אם כל דבר הוא סיבתי, אז לא תהיה לנו שום בחירה חופשית. כל מה שקרה היה חייב לקרות לפי שרשרת של סיבות. מצד שני, אם הדברים הם אקראיים, אז אין שום סיבה מוחלטת שמחייבת את ההתרחשות. מדובר כאן בקו גבול בין סיבתיות לבין אקראיות, כשהשאלה הגדולה היא האם אכן ניתן למצוא קשר ישיר בין סיבה לתוצאה או שהדברים קורים פשוט במקרה. האם כל דבר קורה מתוך ... כל דבר קשור בסיבתיות? ההרצאה מציינת את השאלה המרכזית של האם כל דבר בעולם חייב להיות סיבתי, או שיכולים להיות גם אירועים שהם אקראיים ואין להם סיבה ישירה. המחשבה היא שאם כל דבר היה סיבתי, אז היינו יכולים להוכיח את הסיבתיות בכל מקרה, אך בפועל, לא תמיד ניתן לדעת מה בדיוק גרם לכל דבר לקרות. סיבתיות סיבה ותוצאה בחירה חופשית דטרמיניזם אקראיות חוקי הפיזיקה הסיבה הראשונה ...
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי?
אקראיות, סיבתיות, זיכרון אקראי, סיבה ותוצאה, הכל צפוי מראש, השקעה בשוק ההון, השקעה בבורסה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, האם לכל דבר יש סיבה? האם הכל אקראי? האם יש אקראיות או שלכל דבר יש סיבה? אליעד כהן מציג בהרצאה שאלות יסוד בנוגע למושגים של אקראיות, סיבתיות, דטרמיניזם ובחירה חופשית, תוך שהוא מתייחס לשאלות כמו האם הכל צפוי מראש או אקראי, ומה היחס בין זיכרון לבין אירועים המתרחשים במציאות. אחת השאלות ... יוביל להצלחה או לכישלון. מהי ההשוואה בין סיבתיות בחיים למציאות של סרט מצויר? אליעד משתמש בדוגמה של סרט מצויר כדי להמחיש את ההבדל בין סיבתיות מדומה לבין אקראיות אמיתית. הוא מתאר מצב שבו דמות מצוירת קורעת נייר. הצופה מניח שהנייר ... מראש שהנייר יהיה קרוע, ללא קשר לסיבתיות שהצופה מניח. אליעד מציין שהמציאות שלנו יכולה להיות דומה לכך, אנחנו מניחים סיבתיות, אבל ייתכן שהדברים מתרחשים באופן אקראי לחלוטין, וכי המוח שלנו רק מפרש זאת בדיעבד כסיבה ותוצאה. הוא ממשיך ... לו זיכרונות מהם. זה מוכיח שגם הזיכרון הוא לא הוכחה לאמיתות האירועים בעבר, אלא פשוט מחשבה או דמיון המתקיימים ברגע ההווה. האם אפשר לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי? אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות ... דוגמה של השקעות בבורסה - משקיעים יכולים לנסות לחזות אם מניה תעלה או תרד, והם עשויים להרגיש שיש סיבות לכך שהיא עולה או יורדת, אבל במציאות הדברים עשויים להיות אקראיים לחלוטין, ורק לאחר שהדבר התרחש, אנחנו מייצרים הסבר הגיוני וסיבתי. ... ממוצע סטטיסטי בלבד. הוא מדגיש שהסיבה שאנחנו מחפשים חוקיות או נוסחה היא הרצון שלנו בוודאות ושליטה, אך בפועל, אין ודאות מוחלטת, והמציאות תמיד כוללת גם אלמנטים אקראיים. לכן, כאשר אדם שואל איך לדעת אם פעולה מסוימת תוביל אותו להצלחה או ... נבעה מכך שהוא דחף אותך. אבל בפועל, ייתכן שאין קשר אמיתי בין הדברים, והסיבתיות היא רק פרשנות שהמוח שלך מעניק לסיטואציה אחרי שהיא כבר התרחשה. האם המציאות היא אקראית לחלוטין או שיש יד מכוונת? אליעד מסכם ואומר שכל ההסברים שאנחנו נותנים למציאות הם הסברים בדיעבד בלבד, ואף פעם אין לנו הוכחה אמיתית לכך שהאירועים הם סיבתיים. אולי הכל נקבע מראש, או אולי הכל אקראי לחלוטין. כל מה שנשאר לנו זה להודות בכך שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 3
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: אקראיות, למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? למה יש רע וסבל בעולם? האם באמת הכל לטובה? אולי אנחנו במטריקס? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש אמת מוחלטת? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה יש רע בעולם? האם יש משמעות לחיים? האם הכל אפשרי? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להיות מאושר? מה המשמעות של החיים? למה לא להתאבד? האם יש בחירה חופשית? למה העולם קיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך להיות הכי חכם בעולם? האם לדומם יש תודעה? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם אפשר לדעת הכל? מי ברא את אלוהים? האם יש או אין אלוהים? בשביל מה לחיות? איך להנות בחיים ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: אקראיות, איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? דיכאון? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לנהל את הזמן? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לשנות תכונות אופי? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לקבל החלטות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך למצוא זוגיות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשתול מחשבות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך ליצור אהבה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח? איך לחנך ילדים? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לפרש חלומות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לעשות יותר כסף? איך לא להישחק בעבודה? איך להצליח בזוגיות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לקריירה, מאמן אישי להצלחה, קואצ'ינג אישי בתחום אקראיות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2500 שניות - עכשיו 18_07_2025 השעה 13:20:59 - wesi1