... אומרת, עצם ההפרדה בין האני לאחד אינה טעות אלא פעולה מכוונת של התודעה האינסופית כדי לחוות עצמה דרך הפרספקטיבה המצומצמת של האני. הנפרדות אינה באמת מוחלטת - היא חוויה זמנית בתוך האחדות הכוללת. מה זה שורש הנשמה? האם אני הוא הנשמה שלי? למה האדם ...

... לא קשור לרגעים אחרים. הרובד החמישי הוא ההבנה שאין שום אמת אבסולוטית שניתן לאחוז בה באופן מוחלט וחד משמעי, ולכן האדם צריך ללמוד להיות פתוח לתפיסות שונות ולחוויות שונות, בלי להינעל על אמת אחת ספציפית. מה הקשר בין זיכרון אנושי לחוויית המשכיות בזמן? אליעד מסביר כיצד הזיכרון האנושי יוצר אצלנו את תחושת ההמשכיות בזמן. לדוגמה, אם אדם מניח סיר מרק על השולחן, הוא חווה ... שמתי אותו לפני רגע, הוא למעשה מבטא חוויה סובייקטיבית ולא אמת מוחלטת. אם האדם יהיה אמיתי ומדויק עם עצמו, הוא יראה שבעצם אין שום דרך ודאית לאמת את התחושה שלו כמציאות אובייקטיבית. התחושה שמתי את המרק כאן ולכן הוא נמצא פה עכשיו היא פרשנות ... ברגע שאדם מתחיל לראות שכל חוויה שלו היא סובייקטיבית ולא אמת מוחלטת, הוא הופך גמיש יותר, פתוח יותר ופחות נעול בתוך התפיסות האישיות שלו. איך החוויה הסובייקטיבית משפיעה על ההתפתחות האישית? כאשר האדם נועל את עצמו באמונות או בחוויות סובייקטיביות כאילו הן אמת מוחלטת, הוא למעשה מונע מעצמו התפתחות והבנה עמוקה יותר של המציאות ושל עצמו. אליעד מדגים זאת באמצעות האדם שנולד לתוך מערכת אמונות מסוימת, כמו אמונה דתית או תרבותית, ומתחיל לראות את העולם כאילו זו האמת היחידה האפשרית. במצב כזה, הוא סוגר את עצמו מפני כל צורת הבנה או תפיסה אחרת. רק כאשר האדם מוכן להכיר בכך שכל תפיסותיו הן סובייקטיביות ולא מוחלטות, הוא מאפשר לעצמו להתפתח, להתקדם ...

... טועים כאשר הם הופכים אמירה אפשרית למוחלטת. לדוגמה, אם הוא אומר משהו שיכול להתפרש בכמה דרכים, אנשים רבים לוקחים פירוש אחד והופכים אותו לאמת מוחלטת. הוא מציג את הדוגמה של הקהל שחושב שאמר משפט מסוים (הכל קורה עכשיו ואין נפרדות) ובטוח לחלוטין שזה אכן מה שנאמר, אף שייתכן שלא אמר זאת כלל. הוא מסביר ... בין לומר זה טוב ורע לבין את זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה? אליעד מסביר כי כאשר אדם אומר על דבר מה זה טוב וזה רע, הוא הופך את האמירה לאמת מוחלטת וסוגר את האפשרות להבין אחרת או לחשוב אחרת. במצב כזה, אין שום מקום לדיון או לחשיבה נוספת, והאדם מגביל את עצמו. לעומת זאת, כאשר אדם אומר כרגע אני רוצה ...

... כהן מתייחס למושג טוב מאוד, ומסביר שזה בעצם יותר טוב מטוב, אבל במובן של בעייתיות מסוימת. הוא מדגיש שביסוד הדברים יש אמת אחת בלבד, אבל השאיפה לטוב מאוד מצביעה על הרצון לחרוג מן המושלמות ולהגיע ליותר ממושלם, דבר ...

... בגלל חוסר האפשרות להגדיר את הכלום, הוא מהווה את המקור ואת השורש של הכל. אליעד מסביר שמכיוון שהכלום הוא באמת מוחלט , הוא אמור להכיל בתוכו את כל האפשרויות ואת כל המצבים האפשריים. לכן, אם הכלום הוא באמת מוחלט , הוא אינו שונה או נפרד משום דבר אחר שקיים או יכול להיות קיים. במצב כזה, אי אפשר ליצור הפרדה ...

... לאדם להכיל את המציאות, המשפט עצמו בעייתי כי הוא מגדיר באופן מרומז שההפך מלהכיל (לא להכיל) הוא לא רצוי או פחות טוב. הוא טוען שמהצד של האמת המוחלטת , להכיל ולא להכיל הם מושגים שקולים ושווים בערכם. כלומר, אין באמת עדיפות להכלה על פני אי - הכלה, כי שניהם היבטים של המציאות. לדוגמה, כאשר שואלים האם אלוהים מכיל את המציאות?, ...

... מדיטטיביות? ההבנה המרכזית שעלה מתוך השיחה היא שכשמתבוננים, משננים מנטרה או עושים תהליך של מדיטציה, בסופו של דבר כל טכניקת מדיטציה מובילה להבנה אחת: שהשכל שלנו מוגבל והאמת האמיתית היא מעבר לו. זה יכול להרגיש כמו חוויות של האין או התפוגגות, אך אלו מובילות בסופו של דבר להבנה ...

... של המציאות. ואז כאשר האדם חוזר אל השכל המצומצם שלו, אז הוא עדיין זוכר ויודע את האמת, שבאמת המוחלטת , הכל אחד. ושאעפכ יש נפרדות וכולי. ...

... הידיעות של האדם, כולן תלויות בשכל של האדם. ותמיד ניתן להטיל ספק ולשאול, אולי השכל עצמו טועה לגמרי?! ואולי כל המסקנות של השכל, כולן שגויות לגמרי?! וכאשר האדם בוחר להתחבר אל האמת המוחלטת, דהיינו, שהאדם לא מזדהה עם שום רעיון שהוא אינו נכון באופן מוחלט, על ידי זה, האדם משחרר את כל ... הצורות השונות, והאדם אוחז בשום דבר. כי כל מחשבה שיש לאדם, אמיתותה היא רק אפשרי המציאות. כי יכול להיות שהיא אמת, ויכול להיות שהיא שקר. והאדם לא יכול להיות בטוח, האם דעתו היא אמת אובייקטיבית, או שמא דעתו היא רק אמת סובייקטיבית בלבד. כי אין לאדם שום דרך אובייקטיבית, לאמת באופן ... ובלי אמונה, לא היה ניתן להתייחס אל אפשרי המציאות, כאל מחויב המציאות. והאמונה, היא מאפשרת להתייחס אל האפשרי, כאל מחויב. שהאדם מאמין שהדבר הוא נכון, למרות, שלא מחויב שכך היא האמת האובייקטיבית, שאותה לא ניתן להשיג בצורה מוגדרת. וכאשר האדם שומע לדוגמה איזה משפט, והאדם מאמין שהפירוש ...

... מוכן לקבל את זה במקרה אחד ולא במקרה אחר. אליעד מסביר שהקושי נובע מכך שהאדם בטוח לחלוטין שההיגיון שבו הוא משתמש כדי לפרש את המציאות הוא האמת המוחלטת . אליעד מבהיר שכל עוד האדם בטוח שהחוקים ההגיוניים שלו (כמו מה שיש - יש, ומה שאין - אין) הם מוחלטים ונכונים תמיד, הוא לעולם לא יוכל לקבל מציאות סותרת. לכן, בעיני האדם הרגיל, מי שחושב הפוך מההיגיון הזה הוא משוגע. מה קורה אם אנחנו מבינים שההיגיון שלנו הוא לא האמת המוחלטת? אליעד כהן מסביר שההיגיון שהאדם משתמש בו כדי להגדיר מה נכון ומה לא נכון הוא לא בהכרח האמת המוחלטת. הוא טוען שכל תפיסת מציאות היא מוגדרת באופן מסוים, ולכן אינה יכולה להיות נכונה באופן אבסולוטי. הוא מוסיף שאם האדם מבין שההיגיון שלו הוא רק דרך אחת מיני רבות ... שכאשר הוא משוחח עם אדם המשוכנע שהוא החכם ביותר, הוא בעצם משוחח עם אותו חלק פנימי בתוך האדם שיכול להבין שההיגיון שבו הוא משתמש אינו האמת היחידה. אליעד מבהיר שיש בתוך האדם את החלק שמטיל ספק בהיגיון שלו עצמו, גם אם האדם אינו מודע לו. מטרת השיחה היא לעורר את החלק הזה, לגרום לו להבין שההיגיון שלו הוא רק אפשרות אחת ולא האמת היחידה . אליעד מסכם ומדגיש כי בכל אדם קיימים שני הצדדים האלה: המשוגע והחכם. אף אדם אינו משוגע מוחלט או חכם מוחלט, כי כל תפיסת מציאות מוגדרת אינה יכולה להיות האמת האבסולוטית היחידה. לכן, בכל מצב, יש תמיד דרך לתקשר עם האדם ולהביא אותו לראות את האמת שמעבר להיגיון שבו הוא נאחז. האם אני משוגע או חכם? מה ההבדל בין משוגע לחכם? איך לדעת אם אני בטוח במשהו בטעות? האם אפשר להיות גם משוגע וגם חכם בו זמנית? מהי האמת המוחלטת? למה קשה לקבל סתירות במציאות? איך להשתחרר מההיגיון שלי? ...