... עד הסוף שלה. וההיצמדות של האדם אל האמת האישית שלו עד הסוף האחרון בשלמות, מזככת את האדם, להשיג את האמת המוחלטת של המציאות. שהיא נמצאת, ממש אחרי הקצה האחרון של האמת הסובייקטיבית של האדם. ומי שהולך בדרך כלשהי עד הסוף ...

... סובייקטיבית ואישית בלבד, אעפכ על האדם ללכת אחרי האמת האישית שלו, עד הסוף שלה ועד הקצה האחרון שלה. כי האמת המוחלטת, היא נמצאת, אחרי הקצה האחרון של האמת האישית של האדם. ומי שרוצה להבין את המציאות בצורה אמיתית ומוחלטת, עליו ... אחרי הקצה האחרון של היחסי. ומי שהולך אחרי האמת שלו, ב 100% בשלמות שאין שלמות אחריה, הוא רואה את האמת המוחלטת של המציאות. ועל האדם ללכת אחרי האמת האישית שלו, עד הסוף. דהיינו, שתהיה התאמה מלאה בשלמות מלאה, בין הרגש ... הוא הכי לא נאמן לעצמו. כי הוא מתכחש לנקודה הפנימית ביותר של האדם, שהיא המקום שבו האדם יכול להתחבר לאמת האובייקטיבית שאינה תלויה בדבר כלשהו. כי יש בתוך האדם נקודה פנימית, שאינה נאחזת ברעיון כלשהו, אלא היא משוחררת מכל הנחות ... מתכחש לשום דבר, על ידי זה האמת האישית של האדם, מזככת את האדם. כי שורש המחשבה של האדם, היא האמת האובייקטיבית. וברגע שהאדם רחוק ממנה, הוא משתמש באמת האישית שלו בלבד. וכאשר האדם הולך אחרי האמת האישית שלו עד הסוף, אז הוא חוזר לאמת האובייקטיבית, שנמצאת בתוך תוכו בפנימיות הנשמה שלו. כי על האדם ללכת אחרי האמת האישית שלו, עד הסוף ועד הקצה האחרון ... זמנית, על האדם לבדוק את האמת האישית שלו כל הזמן. עד שתהיה התאמה, בין האמת האישית של האדם, לבין האמת המוחלטת של המציאות. ועיקר הבדיקה היא, על ידי זה שהאדם הופך את האמת האישית שלו, מיחסית, למוחלטת. דהיינו, שהאדם לוקח את כל מה שהוא יודע, ובודק וחוקר ושואל, האם אכן זו אמת מוחלטת, ללא כל ספק, וללא כל אפשרות להיות אחרת. ואם קיימת האפשרות להיות אחרת, הרי שזו לא אמת מוחלטת. כי מי שלא הולך אחרי האמת שלו עד הסוף, הוא גם לא בודק את האמת שלו עד הסוף, ולא מגיע לאמת המוחלטת. אבל כאשר האדם נצמד לאמת האישית שלו עד הסוף, זה דוחף אותו לבדוק את האמת האישית שלו עד הסוף, ...

... עולמות שונים. שמצד אחד, האדם לא תלוי רגשית בשום דבר, ולא מפחד ולא נקשר לשום דבר. וזה, מהצד של האמת המוחלטת. דהיינו, מהצד שהאדם מסתכל על הדברים באופן מוחלט, אין אצל האדם טוב ורע, וממילא אין שום פחד וחרדה. ומהצד ...

... לו כרע. ולכן, השיטה הטובה ביותר היא, לומר תמיד את האמת כולה במלואה. דהיינו, מצד אחד לומר תמיד את האמת המוחלטת, שמצד האמת המוחלטת, דהיינו, מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין טוב ורע, ואין שום טעם / צורך לפחד או להיות בחרדה משום דבר באשר ...

... שהוא חלק בלתי נפרד מהמציאות כולה, ואינו שולט בדבר, גם לא ברצונות שלו. למה הרצון להבין מרחיק ומקרב אותך לאמת המוחלטת בו זמנית? אליעד מסביר שלרצות להבין את המציאות או חוקיות מסוימת, פירושו לחפש אמת יחסית ומוגדרת. מצד אחד, כל ניסיון שלך להבין אמת יחסית מרחיק אותך מהאמת המוחלטת, שהיא האין המוחלט, שאין בו שום חוקיות או הגדרה. מצד שני, אם תלך עם ההבנה שלך עד הסוף, בסופו של דבר תגיע לאמת המוחלטת. התהליך הזה הוא דו - משמעי: כל צעד של הבנה חלקית מרחיק אותך, אבל גם מקרב אותך, כי בסוף ההבנה היחסית נמצאת האמת המוחלטת. האדם שחותר להבין, למעשה מנסה למצוא הגדרות ברורות וחוקיות מוגדרת, אבל אליעד מבהיר שאין חוקיות מוגדרת במציאות, אלא היא ... מהו הרצון הראשון? האם יש בחירה חופשית? האם אני חלק מהמציאות? למה המציאות קיימת? האם אני אלוהים? איך מגיעים לאמת המוחלטת? איך עושים שלום פנימי? אליעד: בואו נסביר על הרצון. כול הרצונות בעולם, תמיד יש רצון אחד לפניהם. אין שום ... אחת. שאלה: למעשה כל פעם שאני מנסה להבין משהו, אני מנסה להבין חוקיות. אליעד: נכון, ולכן אתה מחטיא את האמת המוחלטת. כי אם אתה אומר, אני רוצה להבין, למעשה אתה מנסה למצוא אמת יחסית, ואז אתה מתרחק מהאמת המוחלטת. לרצות להבין את האמת, פירושו לשקר. כשאתה רוצה את המוגדר, למעשה אתה מתרחק מהמוחלט. המוחלט הוא האין, אז כאשר ...

... גם אם לא יהיה לך בדיוק את כל מה שאתה רוצה. עד שמגיעים לרצון הראשון הפנימי ביותר, ששם, מצד האמת האובייקטיבית, שום דבר לא באמת משנה. ואם המציאות תהיה כך או אחרת, זה הכל שווה באותה המידה ממש. ושם אין ...

... מסיר מעצמו את כל הפחדים באופן מוחלט. ואיך יחזק האדם אצל עצמו את החשיבה המוחלטת שלו? תשובה: על ידי אמת מוחלטת. דהיינו, על ידי זה שהאדם לוקח את כל מה שהוא יודע / חושב / מאמין / עושה / רוצה ... מוחלטים, או שהם יחסיים בלבד. כגון לדוגמה שהאדם חושב איזה דבר, שעל האדם לשאול את עצמו, האם אכן זאת אמת מוחלטת? האם יכול להיות שאני טועה? האם ואולי אני טועה? אולי ההפך הוא הנכון? אולי אני טועה בהכל? וכיוב שאלות ... יותר, שכל מחשבה ומחשבה שיש לו, וכל הבנה והבנה שיש לו, הם רק יחסיים בלבד, אך הם אינם משקפים אמת מוחלטת כלשהי, אלא הם נכונים רק באופן יחסי בלבד, ככל שהאדם מתבונן יותר בדבר הזה, כך גם משתנה כל החוויה ... אבל האדם פחות נאחז בעצמו וברצונות והמחשבות והרגשות שלו. והאדם כאילו חי בשני עולמות במקביל. שמצד אחד האדם מחובר לאמת האובייקטיבית והמוחלטת, שבה האדם לא יודע שום דבר באופן מוחלט, ושבה האדם באופן מוחלט, יודע שום דבר. ובו זמנית האדם ...

... שסובלים ביותר, מפרנויות וממחשבות שווא וכיוב. והמכנה המשותף של כל הפרנויות ומחשבות השווא הוא, שהן נובעות ממחשבות שאינן נחשבות לאמת אובייקטיבית. כגון לדוגמה מחשבות שווא של רדיפה. שהאדם מאמין שמישהו רודף אותו, ונראה לו כאילו מישהו מנסה לפגוע בו או ... עניין זה במקומות אחרים. וקו החשיבה הזה, לא מתנגד לפרנויה של האדם, אלא זורם איתו ומרגיע אותו, על ידי האמת המוחלטת. כי מצד האמת המוחלטת, כל הפרנויות ומחשבות השווא שיש בעולם, הן כולן מחשבות של אמת. כי מצד האמת המוחלטת, אכן הכל יכול להיות. אלא, שמנקודת המבט הזו של המוחלטות, נקודת המבט שמסתכלת על הדברים עפ האמת המוחלטת, שמשם הכל יכול להיות, ושממילא כל הפרנויות הן מוצדקות, מנקודת המבט הזו, גם לא צריך לפחד כלל. כי מנקודת ...

... שהחיים הרבה יותר מפחידים וקשים, גם בלי המיסטיקה. כי בכל רגע, יכול לקרות לאדם איזה דבר נגד רצונו. ואעפכ האמת לאמיתה היא, שמצד אחד הכל טוב תמיד בכל מקרה, ומצד שני הכל רע תמיד בכל מקרה, ומצד שלישי, זה לא ...

... אחכ יש לאדם חרדות ופחדים, מאחר שיש לאדם רצונות. אבל, אז, החרדות והפחדים מאוזנים. כי האדם כבר יודע את האמת האובייקטיבית, שבאמת אין טוב ורע מוחלטים וכולי.