... נותן לו יותר תחושה של ערך, יותר תשומת לב ויותר טוב בלי תנאים), אותו אדם יתחיל לבוא בדרישות או תלונות לבן או בת הזוג. ככל שהוא פחות מרוצה בתוך הקשר, כך גדל הסיכוי שיריבו, ובסופו של דבר ייפרדו. למה ... הפרטנר הנוכחי, כי הציפיות שלו בקשר עולות. 3. בפועל, ייתכן שברגע שהצד שעוזב יעבור לקשר החדש, יתעוררו בו חרטות ותלונות גם שם, אבל על פי רוב, הדמיון של דברים טובים יותר מספיק כדי להביא אותו לעשות את הצעד. סיכום ...

... כן. אליעד כהן מציין שניתן לבצע שיקוף לא רק במצבים פיזיים, אלא גם בתחומים רגשיים ופסיכולוגיים יותר. למשל, אדם שמתלונן כל הזמן על כך שאינו מצליח בתחום מסוים ואומר שקשה לו, ניתן לשקף לו את עצמו באמצעות שיחה שבה מציגים בפניו את אותה טענה, אבל בתחום אחר שבו הוא דווקא מצליח. לדוגמה, אם אדם מתלונן שקשה לו להצליח בעסקים, אפשר לשאול אותו כיצד היה מתייחס לאדם אחר שהיה אומר לו שקשה לו להצליח במוזיקה, ...

... כיצד משתמשים בשיטת השיקוף במערכות יחסים וזוגיות? אליעד כהן מדגים כיצד משתמשים בשיקוף בזוגיות. לדוגמה, אם אחד מבני הזוג מתלונן שהשני פגע בו, אפשר להציג לו את הסיטואציה הפוך, כשהוא עצמו נמצא במקום בן הזוג. בצורה זו, אותו אדם ... לא להסכים לתת למישהו את מבוקשו אינו שווה ערך לפגיעה מכוונת באדם. הוא מסביר באמצעות דוגמה של גנב שבא להתלונן שהקורבן לא מאפשר לו לגנוב ממנו כסף, ולכן הוא מרגיש פגוע ומוצדק לפגוע בקורבן. ברור שזה עיוות מוחלט של ...

... דוגמה קיצונית יותר, של אדם שהיה בטוח שתכנית בטלוויזיה מדברת עליו ספציפית, ולכן התקשר לערוץ הטלוויזיה ואפילו לבסיס צבאי, בתלונות שהם מדברים עליו. אליעד מדגיש שוב ושוב, שלא הכל נוצר בכוונה עליך, אף שהדמיון והיכולת האנושית להשליך דברים על ...

... האישה המוכה מתארת מצב בו אישה נותרת במערכת יחסים אלימה פיזית או נפשית, למרות שהיא חווה פגיעות רגשיות ופיזיות, ומתלוננת על כך שהיא סובלת. התסמונת אינה מסתכמת רק בכך שהיא מוכת פיזית, אלא מתייחסת גם לפגיעות רגשיות ומילוליות. אף ... מכה אותה בפועל, באופן פיזי, וכן עשויות להיות צורות נוספות של פגיעה רגשית או מילולית. אף על פי שהיא מתלוננת על זה ומדברת על זה, וגם מבינה שזה מצב שמזיק לה מאוד, האישה נותרת בתוך מערכת היחסים הזו. פעמים ... היא תרמה למצב בכך שהקטינה את עצמה או בחרה להישאר תלויה בו. דוגמאות נוספות להבהרה הטקסט מדגיש שיש נשים שמתלוננות: אני נותנת לו הכל, אני מבשלת לו, אני דואגת לו, איך אפשר להגיד שאני מכה אותו?. אבל לפעמים הן ...

... להחליט איך להתמודד ולמה אנחנו בוחרים להישאר או לעזוב. אבחון יתר של הצד השני רק משאיר אותנו במעגל של תלונות, במקום לחפש פתרונות ולערוך שינויים. לסיכום, האם כל אדם עלול להיחשב נרקיסיסט? בהחלט כן. בהקשר זוגי או משפחתי, אפשר ...

... לשאול את עצמו: מה באמת חסר לי כעת, ואיך אני משיג זאת בצורה בריאה? האם אני בוחר להמשיך לכעוס ולהתלונן, או שאני בוחר לקחת אחריות על המצב הנוכחי ולהתקדם? במה אני יכול לצמוח וללמוד מהקשר שהסתיים, במקום להיתקע בלהאשים ...

... לפירוש התנהגות? תופעת הקוזאק הנגזל מתייחסת למי שצעק פגעו בי בעוד הוא עצמו זה שפגע באחרים. לפעמים, אדם מעדיף להתלונן על עלילת שווא המכוונת נגדו, כדי להסתיר שהוא זה שמבצע בדיוק את מה שהוא מאשים בו את הצד השני. ...

... עם אתגרים ניהוליים רבים יותר, הכוללים יותר התעסקות יומיומית, יותר לקוחות שצריך לספק להם שירות, ופוטנציאל גדול יותר לבעיות ולתלונות. לדוגמה, עסק למכירת מוצרים זולים כמו צעצועים או מוצרים לבית יצטרך להתמודד עם הרבה יותר החזרות, תלונות ושאלות של לקוחות מאשר עסק למוצרי יוקרה. המשמעות היא לא רק כלכלית, אלא גם עלולה להיות נפשית, בדמות עומס ...

הטרדות מיניות, סטטיסטיקה, תלונות שווא על הטרדה מינית, תלונות שווא תקיפה מינית, תלונות שווא נגד גברים, תלונות שווא של נשים, תלונות שווא במשטרה, משה איבגי, ינון מגל, אחרי רבים להטות האם כמות המתלוננות משפיעה על סיכוי האמיתות של התלונה? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד כמות המתלוננות משפיעה על הסיכוי לאמיתות של התלונה. הוא מציין את הדעה הרווחת לפיה ככל שיש יותר נשים שמתלוננות על אותו אדם, כך יש יותר סיכוי שהתלונה תהיה נכונה. עם זאת, הוא מעלה את השאלה אם זו הנחה נכונה. האם באמת כשיש יותר מתלוננות, יש יותר ... שמו של אדם על ידי קבוצת נשים שעשויות להמציא סיפור שקרי? אליעד מציין שבני אדם באופן כללי נוטים להאמין שהתלונה נכונה אם יש יותר נשים שמתלוננות, וזאת משום שהתפיסה האנושית מבוססת על האמונה שאם עשר נשים התלוננו, כנראה שזה אמיתי. הוא גם שואל את השאלה כיצד עלינו להבין את המציאות כשיש מספר גדול של מתלוננים. האם כל תלונה נוספת אכן משמעה שיותר סביר שההטרדה התרחשה, או שאולי יש כאן ניסיון ממוקד לפגוע במישהו מסוים? מהם השיקולים המנחים את המוח שלנו בקביעת סיכוי אמיתות של תלונה? בהמשך, אליעד עובר לדון כיצד המוח שלנו פועל במקרים כאלה. הוא מציין שהמוח שלנו נוטה להניח שיותר תלונות מעידות על כך שהן אמיתיות, אך מציין שייתכן שההנחה הזאת אינה נכונה. כלומר, כשיש הרבה מתלוננים, ייתכן שזו לא ... המקרה, אלא דווקא ניסיון לפגוע באדם מסוים. הוא מביא את דוגמתו של משה איבגי, בה השחקן נמצא במרכז שורת תלונות על הטרדה מינית, ומדבר על כך שבמקרים של ידוענים, מספר התלונות עשוי להיגרם גם מתוך מניעים של רצון להרעיל את שמו של אדם או להכניס אותו למתקפה ציבורית. האם כמות המתלוננים היא מדד אמיתי לאמיתות התלונה? בהמשך, אליעד שואל אם כמות המתלוננים באמת משקפת את סיכוי האמיתות של התלונה. הוא טוען שלפעמים, אם יש יותר מתלוננים, זה לא בהכרח מעיד על כך שהתלונה אמיתית. לפעמים דווקא כשיש יותר נשים שמתלוננות, יש סיכוי שהן עשויות להיות חלק ממזימה לפגוע באדם מסוים. הוא מסביר שחשוב לבחון גם את סוג הקשר של המתלוננים עם הנילון כדי להבין את מידת האמיתות של התלונה. אליעד מציין כי לא כל תלונה היא בהכרח נכונה, גם אם היא מגיעה מכמה נשים שונות. ייתכן שהן חוו חוויות שיכולות להיראות כהטרדה מינית, אך לא בהכרח עומדות בסטנדרטים המשפטיים של מה שמוגדר כהטרדה מינית. האם יש סיכוי שהתלונות לא יהיו אמיתיות כשיש יותר נשים שמתלוננות? בסופו של דבר, אליעד מציין כי המוח שלנו נוטה להניח שאם יש יותר נשים שמתלוננות, הן כנראה לא משקרות. אבל הוא טוען שייתכן שהמציאות שונה, ויותר תלונות לא בהכרח מצביעות על אמיתות התלונה. הוא מעלה את השאלה האם המוח שלנו יכול להניח שדווקא כשיש הרבה מתלוננים, מדובר בניסיון לפגוע באדם מסוים, ולא ... לשאלה הזו. לפעמים אנחנו נוטים להימנע מהשאלה הקשה - האם מדובר בטעות או במניפולציה מכוונת, וכך נעים לדבוק בהנחה שהתלונה נכונה, רק משום שקל לנו יותר להאמין לכך. תלונות שווא על הטרדה מינית הטרדות מיניות כמות התלונות כמדד לאמיתות תלונות שווא של נשים תלונות שווא במשטרה הטרדה מינית במשפט האם כל תלונה אמיתית? האם כמות המתלוננות משפיעה על סיכוי האמיתות של התלונה? במהלך ההרצאה, אליעד מציין את הנושא של תלונות שווא בהקשר להטרדות מיניות, תוך בחינת השפעת כמות המתלוננים על סיכוי האמיתות של התלונה. הוא מתחיל בכך ששחקן מסוים נמצא במרכז שורת תלונות על הטרדה מינית, ומעלה את השאלה כיצד כמות המתלוננים משפיעה על קבלת התלונה כאמיתית. השאלה המרכזית היא האם ככל שיש יותר נשים שמתלוננות, יש סיכוי גבוה יותר שהתלונות יהיו נכונות. אליעד מציין ... שגורסת שאם עשר נשים מתלוננות, אז כנראה משהו קרה. הוא שואל את השאלה: האם זו הנחה נכונה? האם כל תלונה נוספת באמת מעידה על אמיתות המקרה, או שאולי זה דווקא מעיד על כך שיש אנשים שמנסים להרעיל את שמו של אדם? הדיון עוסק בשאלה האם היגיון המוח שלנו נוטה להניח שהתלונה נכונה כשיש יותר נשים שמתלוננות. אליעד מסביר שבני אדם נוטים להניח כי אם יש יותר תלונות, יש יותר סיכוי ... מנסות לפגוע במישהו, ולא בהכרח שהן אומרות את האמת. מהם השיקולים המנחים את המוח שלנו בקביעת סיכוי אמיתות של תלונה? לאחר מכן, אליעד עובר לדון כיצד המוח שלנו חושב ומהם השיקולים שמנחים את ההבנה שלנו לגבי אמיתות התלונה. המוח שלנו נוטה לחשוב שאם יותר נשים מתלוננות, כנראה זה נכון, אך הוא מציין שייתכן שזו טעות. אליעד מציין שייתכן שיש יותר סיכוי שהתלונה שקרית כשיש הרבה נשים שמתלוננות, כיוון שיש סיכוי שמנסים לפגוע באדם מסוים ולא בהכרח מדובר באירוע אמיתי. הוא מציין ... כך שיש רצון לפגוע באדם מסוים או להוציא את השם שלו רע. האם כמות מתלוננים היא מדד אמיתי לאמיתות התלונה? ההמשך של השיחה עוסק בהבהרת השאלה אם כמות המתלוננים באמת משקפת את סיכוי האמיתות של התלונה. אליעד מסביר שייתכן מאוד שבמצבים מסוימים, הכמות לא בהכרח משמעה יותר אמיתות, ושעלינו להסתכל גם על סוג הקשר של ... בטוח שההנחה הזאת נכונה. הוא מבהיר שבעצם קיימת אפשרות שהמציאות שונה, וייתכן שיותר תלונות לא בהכרח מצביעות על אמיתות התלונה. המוח שלנו שואל את עצמו איך ייתכן שיותר נשים יתלוננו על אדם מסוים, ומגיע למסקנה שמא שקרניות אלה נובעות ...