מציאות - מהי המציאות? ההגדרה של מציאות - מהי מציאות? מציאות מחוייבת / מציאות אפשרית / מציאות מוחלטת מציאות פירושה, מה שמצוי / קיים. ובספר הזה, לפעמים המושג מציאות, פירושו הוא, המציאות הנפרדת שלנו, של מה שמצוי וישנו, כנפרד ממה שאיננו (מציאות אפשרית). ולפעמים פירושו הוא, המציאות שקיומה הוא מחוייב, דהיינו, מהות המציאות, דהיינו, מה שמצוי תמיד (מציאות מחוייבת / מציאות מוחלטת). ובכל פעם, הפירוש הוא לפי ההקשר המתאים. ...

... יוצרת מציאות / ליצור מציאות - איך להפוך מחשבה למציאות? איך ליצור מציאות? כפי שכבר ביארתי, המציאות של האדם היא תוצר ישיר של המחשבה שלו. כל מעשה מתחיל במחשבה וכל רגש שורשו בצורת מחשבה. השלמות היא כאשר המחשבה והמציאות מתאחדות. אך כיצד מגיעים לאחדות הנכספת בין המציאות לבין המחשבה של האדם? תשובה: על האדם לחזק את המחשבה שלו. ככל שהמחשבה של האדם חזקה יותר, כך המציאות של האדם הן ברמת העשייה והן ברמת החוויה של האדם את האירועים השונים, הכל משתנה מעצמו. את עיקר הדגש צריך לשים האדם על הצד של המחשבה. כדי שהמציאות תתאחד עם המחשבה, על המחשבה להיות צלולה וברורה ברמת צלילות כמו של המציאות האמיתית עצמה. על האדם לא להסתפק במחשבות שאינן ברורות, אלא להפוך את המחשבות שלו לחדות צלולות וברורות ברמת מוחשיות אמיתית. כדי להפוך את המחשבות לממשיות ומוחשיות יותר, על האדם ... שלה, על התכלית שלה, על הסיבות שלה, על המניעים שלה, על הרצונות שלה וכולי. על המחשבה החיובית להיות צלולה וברורה כדי שגם המציאות תהפוך להיות חיובית. מחשבה צלולה = מחשבה ללא שום ספק, מחשבה וודאית, מחשבה מוחשית מושלמת, מחשבה אמיתית. על האדם להיכנס אל תוך המחשבות של עצמו ולהעמיק בהן. ככל שהמחשבה תהיה עמוקה יותר, כך היא הופכת להיות אמיתית יותר וכך המציאות מתאחדת עם המחשבה. ...

מציאות מודעת לעצמה? השכל של המציאות? מהי המודעות העצמית שיש למציאות? במספר מקומות נעשה השימוש במושג, נקודת המבט של המציאות על עצמה / השכל של המציאות / המציאות רואה את עצמה וכיו"ב. ועכשיו נסביר את העניין הזה לעומקו. ראשית, נקודת המבט של המציאות על עצמה, מייצגת את נקודת המבט של האמת הבלתי תלויה של המציאות. כי ישנה אמת אובייקטיבית אחת ויחידה, שגם אם כולם יתעלמו ממנה ולא ידעו אותה, היא קיימת. כי קיומה של אמת אמיתית אינו תלוי בדבר. האמת האובייקטיבית של המציאות, היא נקודת מבט חיצונית על המציאות שלא מתוך המציאות, אלא מבחוץ. זוהי נקודת המבט של המציאות על עצמה. ועכשיו נסביר את עניין המודעות העצמית ממש של המציאות לעצמה. אז כמובן שיש להסביר, כי לא מדובר במודעות עצמית כמו שיש לאדם, אלא במודעות עצמית גדולה פי אין סוף מזו שיש לאדם. המודעות העצמית שיש לאדם, היא רק בדיחה ביחס למודעות העצמית שיש למציאות ביחס לעצמה. כי כל הידיעה של האדם את הדברים נחשבת לידיעה חלקית, ורק הידיעה של המציאות את עצמה נחשבת לידיעה שלמה. וראשית יש להבין, כי כל תכונה שיש לאחד מהחלקים של ה"שלם" קיימת גם בשלם עצמו. כשם שבגרעין של העץ יש את כל התכונות של העץ / ענפים / פירות / עלים וכולי, כך גם במהות של המציאות יש לפחות את כל התכונות שיש לכל הדברים שיש בתוך המציאות עצמה. כל הדברים שבעולם מתהווים על ידי המציאות. המציאות היא ההוויה שמהווה את כל הדברים כולם. גם הזמן והמקום הם יצירה שהמציאות מהווה אותם. הזמן והמקום הם סוג של תחושה, שהמציאות מהווה את התחושה הזאת בכל רגע מחדש. המהות של המציאות, דהיינו, המציאות עצמה ש בתוכה נמצא היקום וכולי, היא הריכוז האין סופי של כל התכונות של כל הדברים שיכולים להיות בתוכה. ז"א קיימת ישות שהיא המציאות שהמהות של הישות הזאת, היא גדולה יותר מהריכוז של כל הפוטנציאל האין סופי של כל הדברים האפשריים בבת אחת, במקום אחד, בפחות מרגע אחד, בישות אחת. אם ... הקיימות אפילו תיאורטית, ונאחד את כולן לפחות מרגע אחד ולמקום אחד, דהיינו, לישות אחת, הרי שכל זה הוא רק חלק קטן מהמהות של המציאות. בכל מקרה, מאחר שלאדם שנמצא בתוך המציאות יש מודעות עצמית, ממילא זה אומר שגם למציאות עצמה יש מודעות עצמית. אם לא הייתה למהות של המציאות את תכונת המודעות העצמית, הרי שהיא לא הייתה יכולה להוות אפשרות של מודעות עצמית. וכל אחת ואחת מהתכונות שיש לכל אחד מהחלקים של ה"שלם", כל אחת ... לעצמו, היא כמו מודעות בתוך מודעות אחרת. דהיינו, כמו שאנשים בתוך חלום מודעים לעצמם, כך גם האדם מודע לעצמו בתוך המודעות של המציאות. ונסביר: כפי שכבר ביארתי במספר מקומות, האדם בתוך המציאות, דומה לאדם ישן שחולם חלום. כאשר האדם ישן וחולם חלום, התודעה העצמית שלו מתפצלת לשתי ישויות שונות. כאשר האדם חולם חלום ה"אני" שלו מתפצל לשני ... שיש בתוך החלום, הם בכלל חלקים מהמהות העצמית של האדם עצמו. וכל מה שקורה לאדם בתוך החלום, זה בכלל רצון עצמי שלו. כך גם לגבי המציאות. המודעות של האדם בתוך ה

... יוצרת מציאות / ליצור מציאות באמצעות המחשבה? איך להפוך מחשבות למציאות? מחשבה יוצרת מציאות. וגם אם לא ממש, עדיין המציאות של האדם מושפעת המון מצורת המחשבה שלו. והשאלה הנשאלת היא, כיצד באפשרותו של האדם להפיק את המיטב ואת המירב מהכוח של מחשבה יוצרת מציאות שלו? תשובה: כדי להפוך את המחשבות למציאות ממשית, לשם כך על האדם להפוך את המחשבות שלו למשהו יותר ממשי. כאשר יש לאדם מחשבה כלשהי וברצונו שהיא תתממש במציאות האמיתית, באפשרותו של האדם להגדיל את הסיכוי לכך שזה יקרה, על ידי שהוא יהפוך את המחשבות שלו למשהו יותר ממשי, דהיינו, לחשוב את המחשבות בצורה יותר מפורטת וממשית. ... הוא היה בים ממש. ובעוצמה רגשית כ"כ חזקה, עד שהגוף של האדם יגיב, כאילו הדבר הזה קורה בפועל. וזו מחשבה ממשית, שניתן ממש להרגיש וכאילו למשש את המציאות ואת הדבר שעליו חושבים. דוגמא נוספת: האדם יכול לדמיין את עצמו רץ באופן כללי. אבל, האדם יכול גם לדמיין את עצמו רץ בצורה כל כך מפורטת, עד שהוא ממש יתחיל להזיע והדופק שלו יעלה וכיו"ב, כאילו הוא עושה את זה ממש. וזאת מחשבה ממשית, מחשבה שכמעט ואין הבדל בינה לבין המציאות. ומי שרוצה להוציא את המחשבות שלו מכוח אל הפועל, עליו לנסות להפוך את המחשבות שלו לכמה שיותר ממשיות. על האדם לנסות לדמיין בצורה כמה שיותר מפורטת את עצמו, נמצא במציאות שבה הוא רוצה להיות, עד שהוא ממש ירגיש את התחושות השונות, כאילו הוא נמצא שם ממש. בנוסף, באפשרותו של האדם להפוך את המחשבות שלו ליותר ממשיות, על ידי זה שהוא יכתוב ... או יספר עליהן לאחרים ולעצמו בצורה כמה שיותר מפורטת וכיו"ב. וככל שהאדם חושב על מה שהוא רוצה, בצורה יותר מפורטת וממשית, כך הוא מקרב אליו את המציאות שאליה הוא רוצה להגיע. לסיכום: כדי להפוך מחשבה למציאות, לשם כך על האדם לחשוב על מה שהוא רוצה שיקרה, ברמה מאוד מפורטת, עד כדי כך שהוא ממש ירגיש את המציאות שאליה הוא רוצה להגיע, ובעוצמה כ"כ חזקה עד שהוא כאילו ממש יהיה במציאות הרצויה. ועל ידי זה, המחשבה מקרבת אל האדם את המציאות הרצויה. ...

מציאות / חלום / מציאות מדומה - האם החיים הם מציאות או אולי שמא הם רק חלום? לפעמים תוהה האדם בדעתו שמא ואולי הוא רק באמצע חלום שנדמה לו כמציאות. והשאלה היא איך מתמודדים עם המחשבה הזאת? והתשובה היא שכאשר יש לאדם שאלה כלשהי, במקום לרוץ לחפש תשובה, על האדם לנסות להבין טוב יותר מהיכן מגיעה בכלל השאלה. ... שהוא מחפש תשובה, עליו לנסות להבין למה הוא בכלל שואל את השאלה הזאת. ועל האדם לנסות להבין מדוע הוא בכלל מעוניין לדעת האם זה חלום או מציאות. ואם האדם מגיע למסקנה שהשאלה הזאת נובעת מתוך סקרנות בלבד, אך אין לה שום משמעות אמיתית לגביו, הרי שבעצם השאלה לא רלוונטית, מאחר שהיא חסרת משמעות. נסביר: על ... האם אני מרגיש את זה? האם אני רוצה את זה? אם אני מרגיש את הרעב שמציק לי, מה זה עוזר לי או משנה לי אם אני באמצע חלום או אולי בכלל בתוך מציאות מדומה או בתוך איזה מטריקס. מה זה בכלל משנה? ואם זה לא משנה, אז ממילא אפשר להמשיך לחיות כרגיל גם בלי תשובה. כי אם בפרקטיקה האדם מרגיש את הרעב שמציק לו, אז זה ... או לא. ולכאורה יכול לחשוב האדם, שאם הוא בתוך חלום או כן יש לזה משמעות. והיא שאם הוא בתוך חלום, אז אולי יש דרך להתעורר מהחלום אל המציאות האמיתית. ולכן חשוב לאדם להבין האם הוא בתוך חלום ואם כן איך אפשר להתעורר ממנו אל המציאות האמיתית. אלא שמי שמתבונן בעניין הזה מבין שגם המחשבה הזאת חסרת משמעות. כי גם אם האדם יתעורר אל מציאות אחרת, הרי שגם בה הוא ימשיך להרגיש בדיוק את מה שהוא מרגיש כאן. ז"א גם אם יש מציאות אחרת, הרי שגם שם יש טוב ורע וגם שם צריך להתמודד עם המציאות. אז מה זה בכלל משנה אם זה חלום או מציאות? ובנוסף, גם אם יתעורר האדם אל מציאות אחרת, הרי שגם אז הוא ימשיך לשאול את עצמו אולי הוא בתוך חלום. כי אולי זה חלום בתוך חלום וכולי. כך שאין ממש משמעות להתעוררות מחלום. המשמעות היא מה ואיך האדם מרגיש ביחס למציאות. אם טוב לאדם, מה אכפת לו שזה חלום. ואם לא טוב לו, אז זה לא עוזר לדעת שזה חלום. בקיצור, על האדם לנסות להתבונן היטב על המשמעות שהוא מייחס לשאלה האם זה חלום או ...

... את המציאות היחסית, לרצות מוחלט, לאהוב את מה שיש, לשמוח במה שיש, לקבל את המציאות, לרצות את האפשרות שהמציאות תשתנה, לאהוב את האפשרות הרעה, מהי זוגיות טובה? זיכרונות רעים, לאהוב צורה יחסית, רצון במוחלט, לאהוב את הפוטנציאל, לאהוב את האפשרות שיהיה רע, לאהוב זיכרונות רעים, לחיות את הרגע כשמדברים על לאהוב את המציאות, לקבל את המציאות גם במובן הכללי וגם במובן הפרטי של לאהוב מישהו / משהו ספציפי, כגון לאהוב בן / בת זוג, לאהוב מקום עבודה וכיו"ב, צריכים להבין מהי המציאות שאותה אנחנו אוהבים / רוצים לאהוב וכולי. והמציאות היא, גם מה שקורה בפועל במציאות וגם מה שיכול לקרות. דהיינו, לאהוב את המציאות פירושו, לאהוב את מה שקורה כרגע. ומה שקורה כרגע, כולל בתוכו, דברים שקורים בפועל כרגע, זיכרונות של דברים שקרו בעבר, ואפשרויות של דברים שיכולים לקרות בעתיד בסיכויים שונים. ולאהוב את המציאות פירושו לאהוב גם את מה שקורה בפועל בצורה ממשית, אבל גם את מה שקרה ואת מה שיכול לקרות. ומי שאוהב רק את מה שקורה בפועל אבל לא אוהב את מה שיכול לקרות, אז הרי שהוא לא באמת אוהב את מה ... שיקרו דברים בעתיד, גם היא עצמה קורית כרגע. כי כרגע יש במציאות גם את מה שקורה בפועל, אבל כרגע ממש יש גם אפשרות שיקרו דברים כלשהם בעתיד. ולאהוב את מה שקורה כרגע, פירושו לאהוב בין השאר גם את האפשרויות שיש כרגע במציאות ולא רק את מה שקורה בפועל. כי גם האפשרות, גם היא קורית בפועל. יש כרגע בפועל אפשרות שבעתיד יקרה משהו אחר. כיו"ב לדוגמא לאהוב בן / בת זוג, שצריך לאהוב את מה שיש כרגע וגם את האפשרות ...

... מגיע לך יחס כזה? שיפוטיות שגויה, מציאות שעולה על כל דמיון, דמיון שעולה על כל מציאות, התאהבות לא הגיונית, אוהב את מי שלא אוהב אותך, למה אוהבים אותך? למה ... שונא משהו שעושה לו טוב? ולמה לפעמים מתאהבים באנשים הלא נכונים? ואיך לפעמים חושבת אישה מוכה? ועוד. והנקודה היא, כי לפעמים המציאות עולה על כל דמיון, אבל לפעמים הדמיון עולה על כל מציאות. ז"א שלפעמים בן אדם מדמיין משהו בצורה כ"כ חזקה, עד כדי כך שזה משפיע על קבלת ההחלטות שלו, יותר מאשר מה שקורה במציאות בפועל. לדוגמא, נניח שיש לבן אדם כלב קטן וחמוד. ונניח שבמציאות הכלב הזה חמוד, קטנטן ואינו עושה רעה לאף אחד. אז במצב רגיל, אם מישהו יפחד מהכלב הזה, יהיה פשוט ניתן להראות לו את המציאות, שהכלב הזה לא עושה רע לאף אחד. אבל ישנם מצבים, שבהם לבן אדם יכול להיות ... הזה יכול לגרום לאותו בן אדם, לשנוא את אותו הכלב הקטן ולהתייחס אליו כאל שטן ממש, והכל בגלל הדמיון שהיה כל כך חזק, יותר מאשר המציאות בפועל. ויכול להיות גם מצב הפוך, שבו נניח שיש גבר שמכה את בת זוגתו. ואותה אישה מוכה, נניח שהמציאות היא שכשהיא איתו רע לה, ושיש לה את האפשרות לקום ולעזוב אותו ולהרגיש יותר טוב בלעדיו. אבל יתכן מצב שבו יש לה דמיון מאוד גדול, כאילו משהו שקורה ביקום מקביל / מציאות מקבילה, שבה היא מדמיינת מסיבה כלשהי, שמאוד טוב לה איתו, או שהיא מדמיינת שהקשר איתו מציל אותה ממשהו מאוד רע ודמיוני. ואז ממילא היא תאהב אותו. כי שוב, הדמיון גבר על המציאות. וזה בעצם אומר, שלפעמים מישהו אוהב / שונא אותך / מישהו / משהו, לא בגלל שבפועל במציאות עשית / לא עשית / קרה / לא קרה משהו טוב או רע. אלא לפעמים זה אך ורק בגלל הדמיון שיש בראש של הבן אדם השני, ביחס לאותו הדבר שכלפיו יש את הרגש, שעל פניו לא תואם את המציאות. וצריך לדעת לאתר את הרגש הזה ואת הסיבה הדמיונית שלו, ולטפל בה בהתאם... ... ניתן לשלוט במישהו, ולגרום למישהו לאהוב / לשנוא משהו, על ידי ששותלים לו דמיון מאוד חזק לגבי משהו, דמיון שיהיה יותר חזק מאשר במציאות בפועל. ...

... המציאות, שהופך למחוייב המציאות - להפוך את האפשרי למחוייב ואת המחוייב לאפשרי כי יש את אפשרי המציאות ויש גם את מחוייב המציאות. ואפשרי המציאות, פירושו, כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, מאחר שקיימת האפשרות שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר, קיומו הוא רק אפשרי המציאות. כי כל דבר שקיים, תמיד יש את האפשרות, שהוא לא יהיה קיים. וכל ... מבלעדיו. ומאחר שתמיד קיים עוד דבר אחר, הרי ששום דבר, קיומו הוא לא מחוייב, אלא רק אפשרי בלבד. וא"כ מהו הדבר, שקיומו הוא מחוייב המציאות, ומה מחוייב שיהיה קיים? תשובה: שום דבר. כי כל דבר, קיומו הוא ... ניתן לשאול, אולי ההפך שלו הוא הנכון?! וכאשר האדם חושב על איזה דבר, וכאשר האדם מבין איזה דבר, הרי שכל ההבנות של האדם, הן רק אפשרי המציאות, אך אף אחת מהן, היא אינה מחוייבת המציאות. כי כל אמת שאליה מגיע האדם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלה ... מוחלט, על ידי זה, האדם משחרר את כל האחיזה שלו בכל הצורות השונות, והאדם אוחז בשום דבר. כי כל מחשבה שיש לאדם, אמיתותה היא רק אפשרי המציאות. כי יכול להיות שהיא אמת, ויכול להיות שהיא שקר. והאדם לא יכול ... כאשר האדם נותן 100% מעצמו, ובכל כוחו הוא מחפש את המוחלט, ולא נאחז בשום דבר שהוא רק אפשרי, על ידי זה ממילא האדם מתחבר למחוייב המציאות. עד שאפילו קיומו הנפרד של האדם, גם הוא נעלם לגמרי. כי גם קיומו של האדם, הוא רק אפשרי המציאות. כי הוא אפשרי, רק כאשר יש הפרדה בין האדם לבין שאר הדברים. אך ... מחשבה אחרת, ששונה ונפרדת ממנה. ולכן, שום מחשבה, קיומה אינו מוכרח, אלא רק אפשרי בלבד. וכאשר האדם לא חושב על שום דבר שהוא רק אפשרי המציאות להיות אמת, אלא הוא מחוייב המציאות להיות אמת, על ידי זה האדם מתאחד עם "שום דבר", שרק הוא מחוייב המציאות. ובפועל, מי שרוצה להתאחד עם המציאות, צריך לשים לב לכך, שהוא לא מאמין כלל, ושאין לו שום אמונה כלל. כי האמונה אפשרית, רק בדבר שקיומו הוא אפשרי בלבד. כי כאשר דבר, יכול להיות נכון ויכול גם לא להיות נכון, דהיינו, אפשרי המציאות בלבד, אז שייך להאמין שהדבר הזה הוא אכן נכון או לא נכון. אך ... הזדהות של האדם, היא אמונה. כי האדם מזדהה ומתייחס אל הדבר האפשרי, כאילו הוא היה מחוייב. ובלי אמונה, לא היה ניתן להתייחס אל אפשרי המציאות, כאל מחוייב המציאות. והאמונה, היא מאפשרת להתייחס אל האפשרי, כאל מחוייב. שהאדם ... איזה משפט, והאדם מאמין שהפירוש שהוא מבין את המשפט הזה, הוא אכן האמת. והאדם שוכח, שבאמת הפירוש שהוא מבין את הדבר, הוא רק אפשרי המציאות בלבד להיות נכון, אך לא מחוייב שהוא אכן כך, על ידי זה האדם ... כאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד, על ידי זה אין שום קיום לשום צורה נפרדת. כי שום צורה, קיומה אינו מחוייב המציאות. כי קיים, גם ההעדר שלה. ורק במהות המציאות, שאין שם שום צורה כלל, אלא רק הוויה וישות אחת, רק שם הקיום ... האדם לא מזדהה עם שום דבר. או במילים אחרות, האדם מזדהה עם "שום דבר". ובכלום / שום דבר, אין טוב ורע. אך כאשר האדם מזדהה עם אפשרי המציאות והופך אותו למחוייב, על ידי זה נוצרת האפשרות לקיומן של ישויות שונות, שקיומן אינו מחוייב אלא רק אפשרי בלבד. ואז יש אפשרות של טוב ושל רע. כגון לדוגמא, אדם, שמבחינתו, כדי שהוא יהיה מאושר, מחוייב המציאות שהוא יהיה בריא. שמצד האמת, הבריאות של האדם, היא דבר שקיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד. שאפשרי שהאדם יהיה בריא, ואפשרי גם, שהאדם לא יהיה בריא. כי לא מחוייב המציאות, שהאדם תמיד יהיה בריא. והאושר של האדם, הוא קיים בנפרד ... דהיינו, כאשר האדם מתייחס אל המצב הבריאותי שלו, שהוא רק אפשרי, כאל דבר שהוא מחוייב. דהיינו, כאשר האדם חושב לעצמו, שמחוייב המציאות שהוא יהיה בריא, ושמחוייב המציאות שהוא יהיה בריא, כדי שהוא יהיה מאושר, שאז בעצם האדם הופך את ... רוצה באופן מחוייב, שיקרה דבר שקיומו הוא רק אפשרי. כגון, כאשר האדם רוצה להיות בריא, דווקא באופן מחוייב. למרות שבאמת, לא מחוייב המציאות שהוא יהיה בריא, אלא זו רק אפשרות בלבד. וכאשר האדם מתעקש, שהמציאות תהיה דווקא כרצונו, על ידי זה נוצר סבל. כי שום צורת

... / להתאחד עם המציאות - מהי המשמעות? כיצד להגיע להרמוניה ואחדות המציאות? הרמוניה. להתאחד עם המציאות. מהי המשמעות? וכיצד לעשות זאת? להתאחד עם המציאות = להפוך את הישות של האדם לאחת עם המהות של המציאות. התאחדות עם המציאות = הרמוניה מושלמת של האדם ושל המציאות. האדם = המציאות = אחד. האדם הוא התודעה שלו. כאשר התודעה של האדם מתאחדת עם המציאות, הישות של האדם נעלמת ונטמעת בתוך המציאות. כאשר האדם מתאחד עם המציאות, הוא כבר אינו נפרד מהמהות של המציאות, אלא הוא והמהות של המציאות הם דבר אחד. להתאחד עם המציאות = להיות המציאות = לחוות את השלמות. להתאחד עם המציאות = להרגיש אחדות גמורה עם כל דבר / להרגיש אהבה עצמית כלפי כל דבר. להתאחד עם המציאות = לא להיות קיים כנפרד מהמציאות, אלא להיות היא עצמה = שלמות רגשית. השאלה היא איך עושים זאת? תשובה: כדי להתאחד עם המציאות, צריך לחשוב כמו המציאות. פירוש: ראשית נבהיר כי לחשוב כמו המציאות = לחפש את האמת האובייקטיבית שיש בכל דבר. האמת האובייקטיבית = האמת הבלתי תלויה של המציאות. האמת האובייקטיבית = נקודת המבט של המציאות על עצמה. נקודת המבט של המציאות על עצמה, היא האמת האובייקטיבית. השכל של המציאות, צורת המחשבה של המציאות, היא האמת האובייקטיבית של המציאות. מהי אמת אובייקטיבית: אמת אובייקטיבית = אמת שאינה שוללת דבר, אמת שנמצאת בכל דבר, אמת שאינה זקוקה להוכחה, אמת שאין לה הפך, אמת נצחית, אמת בלתי תלויה. איך להגיע אליה? ומהי האמת הזאת? = ביארתי במקומות אחרים כאשר האדם רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת, על ידי זה הוא עצמו הופך להיות המהות של המציאות עצמה. הישות הנפרדת של האדם משאר הדברים נעלמת, ובמקומה הישות וההוויה של האדם הופכת להיות המציאות כולה. האדם מתמזג בהרמוניה מושלמת עם ה

... עם המציאות - מה המשמעות? איך להתאחד עם המציאות? להתאחד עם המציאות, פירושו להיות בתחושת הרמוניה מוחלטת של האדם עם המציאות, תחושה שבה האדם לא חווה נפרדות כלשהי, אלא אך ורק אחדות בין הדברים השונים. והשאלה היא, איך להגיע לאחדות הזאת? והתשובה היא, כי כדי להגיע לאחדות עם המציאות בכלל ועם כל דבר בפרט, לשם כך צריך להתבונן. לדוגמא: אם ברצונו של האדם להתאחד עם רעיון כלשהו, עליו להתבונן ברעיון הזה, עד ... כלפי פנים. כי כלפי חוץ הדברים יכולים להראות שונים, אך במהותם ובפנימיותם הם מאוחדים כישות אחת. ולהתאחד עם המציאות, אין פירושו שעל האדם להיעלם בצורה כלשהי. וגם מי שהוא מאוחד עם המציאות, הרי שהגוף שלו עדיין נבדל משאר הדברים. ועיקר האחדות עם המציאות, היא בפנימיות של האדם. דהיינו, כאשר התודעה של האדם שהיא הדבר הפנימי ביותר של האדם, כאשר היא מרגישה שהיא אחת עם המציאות ושהכל אחד, הרי שהתודעה של האדם חווה אחדות עם המציאות. ואחדות עם המציאות, משמעותו האמיתית היא, שהאדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים, ועדיין להרגיש את האחדות. כי המהות של ההפכים, היא הנפרדות. והמהות של ... גם שמח בחלקו מצד אחד, וגם ממשיך להתקדם ולשאוף לעוד, הרי שזו אחדות וחיבור ההפכים, וזו תחושת ההרמוניה עם המציאות. שהאדם מכיל בתוכו, גם את האחדות מבפנים וגם את הנפרדות מבחוץ. ואיך להגיע לאחדות הזאת? על ידי התבוננות באחדות שיש בכל דבר. כי מי ... הדמיון שיש בין כל הדברים שבעולם, הם נקודות האחדות שיש בתוך כל דבר ודבר שבעולם. ומי שרוצה להגיע לאחדות עם המציאות, עליו להתבונן על האחדות שיש בכל דבר. דהיינו, על האדם לנסות להבין איך הדברים השונים דומים אחד לשני, ולנסות למצוא קווי דמיון בין ...