תקציר⬅ ... על גמגום, טיפול בגמגום, הפרעות בדיבור, ללמוד לדבר, מהות הגמגום, הפרעה בדיבור, קלינאות תקשורת, שטף דיבור, טיפולי דיבור, בעיות דיבור, לטפל בגמגום, להפסיק לגמגם, הפסקת גמגום, גורמים לגמגום - פרומו ... ⬅לצפייה בהרצאה בנושא דיבור - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... על דיסלקציה בדיבור, קושי בדיבור, גמגום, לקות בדיבור, לקות שפתית, הפרעות בדיבור, לקות שפה, אבחון דיסלקציה, לקות למידה, טיפול בדיסלקציה, לטפל בדיסלקציה, ילדים עם דיסלקציה, ליקויי למידה, לקות למידה - פרומו ... ⬅לצפייה בהרצאה בנושא דיבור - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... / דיבור - שלמות השתיקה והדיבור - דיבור מתוך שתיקה שתיקה ודיבור. מי שיתבונן בעניין יראה, כי מהותה של השתיקה הפוכה ממהותו של הדיבור. מהותה של השתיקה היא חוסר הגדרה. ומהותו של הדיבור היא הגדרה. כדי לדבר על משהו, לשם כך צריך להגדיר אותו. כל מילה של דיבור, היא הגדרה של דבר אחר. ההגדרות יוצרות את המשמעות של הדיבור. אי אפשר לדבר על משהו שאי אפשר להגדיר אותו. וכל מהותו של הדיבור, הוא להגדיר דברים. והדיבור מבטא את השונות ואת הנפרדות שיש בין הדברים השונים. והשתיקה לעומת זאת, היא מבטאת חוסר הגדרה. כאשר לא יודעים משהו, אז שותקים. אי אפשר לדבר על מה שלא יודעים אותו. כאשר הכל אחד, ואי אפשר להגדיר שום דבר, במקרה כזה אי אפשר לדבר ואפשר רק לשתוק. כמו כן, השתיקה מבטאת הכלה. האדם מכיל בתוכו את הדברים כפי מה שהם ולא מגדיר שום ... יותר מאשר דבר אחר, על ידי זה נוצר הסבל (וגם האושר). השתיקה פירושו, שהאדם לא מגדיר שום דבר, אלא הוא נמצא בהרמוניה מוחלטת עם המציאות ועם הדברים כפי מה שהם. ומי שיתבונן בעניין יראה, שהשלמות היא החיבור של הדיבור ושל השתיקה. כי במציאות שלנו, יש גם דיבור וגם שתיקה. ואם הייתה במציאות רק שתיקה, הרי שכל הדברים היו דוממים. וכאשר הכל דומם ושותק, הרי שזה סוג של מוות. המוות הוא סוג של שתיקה. האדם חדל ושותק מלהמשיך לבטא את עצמו כאן בעולם הזה בגוף שלו. ואם בעולם שלנו הייתה רק שתיקה, הרי שלא הייתה תקשורת בין הדברים השונים שבעולם. ומצד האמת, שתיקה שלמה, פירושו חידלון מוחלט וחוסר הגדרה מוחלט. כי אפילו הדומם לא שותק. כאשר האבן נופלת על האדמה, היא משמיעה קול כל שהוא. וגם הרוח משמיעה קול. רק בגלל שהוא לא מוגדר והאדם לא מבין אותו, לכן הוא לא נחשב לדיבור, אלא לשתיקה. וכל שינוי שיש בעולם, הוא סוג של דיבור. וכאשר המים מכבים את האש, הרי שזה סוג של דיבור. כי המים יוצרים הגדרה חדשה. הם מכבים את האש, ומגדירים דבר חדש ומשנים את המציאות. וכל שינוי שיש בעולם הוא סוג של דיבור. וכל רגעי הזמן, הם נפרדים זה מזה, והם סוג של דיבור. ואילו הייתה בעולם רק שתיקה, הרי שהיקום כולו לא היה קיים כלל. כי המהות של העולם שלנו, הוא השינויים שבתוכו. ואם הכל היה חסר הגדרה והייתה שתיקה מוחלטת, הרי שרגעי הזמן השונים לא היו קיימים, והרי שכל המקומות השונים שיש במרחב המקום היו אחד, וממילא לא היה מרחב המקום קיים כלל. כך שהדיבור הוא הכרחי לצורך קיום העולם. ואם שום דבר לא היה מוגדר, אז לא הייתה בעולם שום ישות שנפרדת מישות אחרת, ואז אפילו ציר הזמן ומרחב המקום היו מתחברים, ואז לא היה קיום לשום דבר. והדיבור הכרחי לצורך קיום העולם. ומצד שני, גם השתיקה הכרחית לצורך קיום העולם. כי אם הכל ישתנה כל הזמן, הרי שגם אז לא תהיה משמעות לעולם. וכאשר הבית עומד במקומו ולא זז, הרי שזה סוג של שתיקה. וכאשר השמש זורחת בכל בוקר באותה צורה, הרי שזה סוג של שתיקה. כך שגם הדיבור וגם השתיקה הכרחיים לצורך קיום העולם. והשלמות של כל הדברים, הוא החיבור של ההפכים. ושלמות השתיקה, היא הדיבור שיוצא ממנה. ושלמות הדיבור, הוא כאשר הוא יוצא מתוך שתיקה. ושלמות הדיבור, הוא כאשר הוא מבטא שתיקה וכאשר הוא כולו שתיקה. והפירוש הוא, שהיופי של השתיקה, היא כאשר היא כ"כ חזקה, עד שאפשר לדבר, ואף על פי כן יישאר השקט של השתיקה. והאחדות של המציאות היא כל כך גדולה, עד שיכולים להתקיים דברים נפרדים, ואף על פי כן, הכל נשאר אחד באחדות מלאה. והטוב של המציאות כל כך גדול, עד שיכול להיות רע שהוא בכלל יהיה טוב. ושלמות אמיתית, היא כאשר הדבר מכיל את ההפך שלו. שאז הוא שלם באמת. ושלמות הדיבור, הוא כאשר הוא נובע מתוך שתיקה. לדוגמא: כאשר האדם שמח בחלקו שזה סוג של שתיקה, ותוך כדי זה הוא רוצה להתקדם בחיים שזה סוג של דיבור, הרי שזו שלמות השתיקה והדיבור. כי כאשר האדם שמח בחלקו ומתוך זה הוא רוצה להתקדם בחיים, כדרך לבטא את זה שהוא שמח בחלקו, וכאשר האדם רוצה להתקדם בחיים, ותוך כדי זה הוא מכיל בתוכו גם את הרגש השני של להיות שמח בחלקו, הרי שזה סוג של אחדות הדיבור והשתיקה. והחכם האמיתי, הוא תמיד שותק. וכל הדיבורים שלו, הם שתיקה. כי השורש של כל הדברים, היא השתיקה. כי כל הדברים בשורשם הם אחד. וכאשר הכל אחד, אין שום הגדרה לשום דבר, וממילא יש רק שתיקה. והחכם האמיתי הוא יודע את השתיקה הזאת ומבין את מהותה, והוא גם יודע כיצד מהשתיקה הזאת נוצרו הדברים השונים שיש בעולם. והוא גם רואה בכל דבר נפרד, את האחדות ואת השתיקה שיש בו. וכאשר החכם מדבר ועושה את מעשיו שגם זה סוג של דיבור, הרי שהוא תמיד מדבר על השתיקה. דהיינו, כי כל הרעיונות שהוא אומר, וכל הדיבורים שהוא מדבר, כולם מובילים אל הנקודה של השתיקה. ובכל דיבור שלו, יש את השכל של השתיקה. כי מי שלא יודע שהכל אחד, אז ה ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא דיבור - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... על איך לדבר עם עצמי? איך להבין את עצמי? דיבור בגוף ראשון, דיבור פנימי, דיבור עם עצמי, מודעות עצמית, איך להיות מודע לעצמי? איך להתחבר לעצמי? איך להיצמד לאמת? איך להיות מחובר לעצמך? מדבר עם עצמי ... ⬅לצפייה בהרצאה בנושא דיבור - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... / סודות השכנוע / לימוד NLP - מהו דיבור אובייקטיבי ומהו דיבור סובייקטיבי? איך לדבר בצורה משכנעת? איך לשכנע בצורה נכונה? איך להעביר מסרים משכנעים? איך לשכנע אנשים? איך להצליח לשכנע? וכאן אבאר עוד אחד מהעקרונות החשובים ביותר בשכנוע והעברת מסרים, והוא העיקרון של דיבור אובייקטיבי ודיבור סובייקטיבי. ואסביר את היתרונות ואת החסרונות של דיבור אובייקטיבי ושל דיבור סובייקטיבי? ומתי לדבר אובייקטיבי ומתי לדבר סובייקטיבי? ולמה לפעמים דיבור אובייקטיבי יותר יעיל ולפעמים לא? ולמה לפעמים אתה מרגיש יותר בנוח עם עצמך לדבר בצורה אובייקטיבית או בצורה סובייקטיבית? ואיך לשלב את שתי צורות הדיבור? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, דהיינו, נקודת מבט נייטרלית לגמרי שאין לה שום העדפת צד כלשהי, מנקודת מבט שכזו, כל הרעיונות נכונים / לא נכונים באותה המידה ממש. וכאשר מנסים לשכנע מישהו במשהו, פירושו של דבר ... רעיון אובייקטיבי. כי מצד האמת האובייקטיבית הגדולה ביותר, כל הדעות כולן וכל ההעדפות כולן, הן רק סובייקטיביות בלבד. ולהשתכנע במשהו, פירושו לקחת דבר סובייקטיבי ולהתייחס אליו בצורה אובייקטיבית. ויש שני סוגים של דיבור. והסוג הראשון הוא דיבור סובייקטיבי. שמשמעותו היא, שבה אתה מציג את הרעיון שלך, כאמת יחסית שהיא רק צד אחד של המטבע ושהצד השני לא חייב להסכים איתך במאה אחוז, אלא יש לו אפשרות לחשוב גם אחרת ממך. דהיינו, צורת דיבור שנותנת לגיטימציה גם לדעה הנגדית שהיא מציגה. ויש גם צורת דיבור של דיבור אובייקטיבי. שבו מציגים רעיון כלשהו, כאמת מוחלטת וכאילו הוא כל התמונה המלאה כולה, בצורה כזו ששוללת את הלגיטימציה של הצד השני, לחשוב בצורה שונה מהרעיון שהוצג. כך שדיבור אובייקטיבי הוא דיבור שמציג את הדעה שלך, כאילו הוא אמת אובייקטיבית שמחוייב המציאות שזו האמת. ודיבור סובייקטיבי הוא דיבור שמציג את הטענה שלך, כטענה סובייקטיבית, שלא מחוייב המציאות שיסכימו איתך. לדוגמא: "יורד עכשיו גשם בחוץ", הוא משפט בצורה אובייקטיבית, שאומר לך שיורד עכשיו גשם כעובדה אובייקטיבית (שגם היא סובייקטיבית, ביחס לחושים של האדם). אבל ... הוא לא עומד בפני עצמו, אלא הוא נשען על "אני חושב ש". או לדוגמא "אתה צריך לעשות שיעורי בית", ביחס למשפט שאומר "אני רוצה שתעשה שעורי בית" או המשפט "אני חושב שאתה צריך לעשות שעורי בית". שהמשפט הראשון הוא בצורת דיבור אובייקטיבית, שקובע עובדה של "אתה צריך לעשות שיעורי בית" כאילו זו אמת בפני עצמה. ויש את המשפטים האחרים, של "אני חושב ש" או "אני רוצה ש", שהם בעצם לוקחים את סוף המשפט ומגדירים אותו כאמת סובייקטיבית בלבד. או לדוגמא "אסור שלאירן ... לא מוסיפים לפניו מילים כגון "אני חושב ש / נראה לי ש / אני רוצה ש / אני רואה ש / אני זוכר ש / אני מבין ש" וכיו"ב, מילים שבעצם מבטאות שההמשך של המשפט, הוא רק ביחס לדובר של המשפט. וכאשר האדם אומר משפט בצורת דיבור סובייקטיבית, אז תת המודע של השומע, מקבל מסר נוסף שאומר לו, שהוא לא באמת חייב להסכים עם מה שאתה אומר, ושזאת רק טענה סובייקטיבית בלבד, ושלא כולם מסכימים עליה. ולעומת זאת, כאשר אתה אומר משפט בצורת דיבור אובייקטיבית, לדוגמא "אסור שלאירן יהיה נשק גרעיני", אז ממילא השומע מקבל מסר לתת המודע שלו, שיש איזו אמת אובייקטיבית, שאולי הוא בטעות לא יודע אותה, ושעכשיו אומרים לו אותה. והשומע מרגיש לא בנוח לומר אחרת ממה שאמרת לו, כאשר אתה ... משדרת לתת המודע של האדם השני, תחושת הכלה של הרעיון הנגדי לרעיון שהוצג. ואז תת המודע של האדם, מרגיש הרבה יותר בנוח לא להסכים עם דבריך ולומר את הטענה הנגדית לטענה שלך. אך לעומת זאת, כאשר אתה מדבר בצורת דיבור אובייקטיבית, שבה אתה אומר משהו סובייקטיבי כאמת אובייקטיבית, בעצם אתה משדר לתת המודע של השומע, שני מסרים. כאשר המסר הראשון הוא המסר הגלוי שאותו אתה אומר בצורה גלויה. אבל יש גם מסר סמוי שמגיע לתת המודע של האדם, מסר שאומר לו, ... להסכים איתך. כי האדם מרגיש הרבה יותר לא בנוח לומר שהוא לא מסכים עם דבר שהוצג כאמת אובייקטיבית, מאשר כלפי דבר שמלכתחילה הוצג כאמת סובייקטיבית. ועכשיו אסביר עוד עניין, והוא מהם היתרונות והחסרונות של כל צורת דיבור. כי לפעמים יש יתרונות בהצגת הדברים בצורה אובייקטיבית, כנ"ל, אבל לפעמים יש יתרונות גם בהצגת הדברים בצורת דיבור סובייקטיבית. ולפעמים, אם תציג את הדברים בצורת דיבור אובייקטיבית, זה יגרום לכך שתצליח פחות לשכנע את האדם השני להסכים איתך. והסיבה לכך היא, שלפעמים צורת דיבור סובייקטיבית, היא נתפשת בעיני השומע, כצורת דיבור פחות מאיימת ויותר מכילה. שהיא נותנת לגיטימציה גם לדעה של הצד השני, להמשיך לחשוב את מה שהוא חושב, אבל להתחיל לחשוב גם על הצד שלך. ולעומת זאת, צורת דיבור אובייקטיבית, לפעמים היא נתפשת ונשמעת כצורת דיבור מאיימת, שבה הצד השני מרגיש ששוללים לו את הלגיטימציה שלו לחשוב אחרת ממך, ואז זה יוצר אצלו אנטגוניזם ותחושת התנגדות להסכים איתך. כך שבפועל, צריך לדעת לשחק עם המינונים השונים של הדיבור האובייקטיבי ושל הדיבור הסובייקטיבי. וצריך לדעת מתי להפעיל יותר לחץ, על ידי ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא דיבור - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... פוליטי, העברת מסרים, לשים לב למה שלא אומרים, איך להעביר מסרים? איך לדבר בצורה משכנעת? איך לשכנע אנשים? דיבור בצורה קיצונית, איך לא להעביר מסרים? דיבור בצורה חד משמעית שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על עוד היבט בנושא שכנוע בקמפיינים פוליטיים ואני רוצה לנתח היבט בקמפיין הפוליטי של מפלגת "המחנה הציוני" נגד ביבי וזה הולך ככה, זה אומר "תשע שנים של כלום, ביבי בתשע שנים לא עשה כלום ולכן נכשלת תלך הביתה" משהו מעין זה. ההתמקדות שלי רוצה להיות במסר של "תשע שנים של כלום", אוקי אז כפי שכבר הסברתי הרבה מאוד פעמים כל מסר שמעבירים אותו יש את מה שאומרים ... ⬅לצפייה בהרצאה בנושא דיבור - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... קהל / פחד במה / דיבור מול קהל - מהו שורש הפחד מפני קהל / פחד במה / דיבור מול קהל? חרדה חברתית וכאן יתבאר, מהו עניין הפחד מפני קהל? ומצד האמת, כמובן שהפחד מפני קהל, נכלל בתוך כל שאר הפחדים כולם. ושורש כל הפחדים, הוא החשש של האדם מכך שהוא ירגיש רע. וזה עצמו, שורשו בכך שהאדם חי בתוך נפרדות של טוב ורע וכולי, וכפי שכבר ביארתי במקומות אחרים. אך הפעם נדבר על הלבושים החיצוניים, של הפחד מפני קהל ... נפרדת מהמציאות השלמה, על ידי זה האדם מפחד שיבואו אנשים, ויזכירו לו את אותם החסרונות שיש לו, שהוא עצמו מפחד מהם. ולכן, הדרך של האדם להתמודד עם פחד מפני קהל ופחד במה / דיבור מול קהל, היא על ידי זה שהאדם מבין את שורש הפחד שלו. ושורש הפחד של האדם מהקהל, הוא מכך שהאדם מפחד מהמחשבות שיש בתוכו, שמעבירות עליו ביקורת מול עצמו. ועל ידי שהאדם מבין את זה, על ידי זה האדם מסתכל אל המקום הנכון ואל הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד הזה. ועל ידי זה שהאדם מבין ומנסה להביא את עצמו למצב, שבו הוא יאהב את עצמו ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא דיבור - לחץ כאן...

תקציר⬅ דיבור / ביקורת חיובית - מה הופך דיבור לטוב וביקורת לביקורת בונה? דיבור טוב. כולם אוהבים טוב וכולם רוצים לשמוע טוב. מה הופך דיבור לטוב? הגורם האחראי לכך שדיבור יהיה טוב, הוא הדעת. ככל שהדיבור של האדם מקושר יותר אל הדעת והמחשבה שלו, הדיבור נחשב לטוב יותר. כאשר הדיבור מקושר אל הדעת הוא הופך לטוב. משום שדעת אמיתית פירושה הבנה מלאה של כל הצדדים של המטבע וראיית התמונה המלאה. כאשר האדם רואה את התמונה המלאה של המציאות, ממילא הוא אוהב את כולם באמת ודן את כולם לכף זכות. כאשר הדיבור של האדם מגיע מהדעת שלו, הדיבור של האדם חייב להיות טוב, מאחר שהוא גורם לזה ששומע את הדיבור להרגיש טוב יותר. דיבור עם דעת, תכליתו לקרב את השומע אל הטוב. דיבור עם דעת אוהב את השומע ומאפשר לו לאהוב גם את עצמו. בשורה התחתונה, ככל שהדיבור אותו מוציא האדם מפיו מחובר יותר אל הדעת והמחשבה, כך הדיבור עצמו הופך להיות טוב יותר. בשורה התחתונה: חשוב בטרם תדבר. חשוב טוב על כל התמונה המלאה. שים את עצמך במקומו של חברך. נסה להבין את הצד השני. ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. רק כאשר תבין את הצד השני בדיוק כפי שאתה מבין את עצמך, רק אז באפשרותך להעביר אליו ביקורת בונה וחיובית. הרעיון שעומד מאחורי: פוליטיקלי קורקט / תקינות פוליטית / לשון נקייה / יופמיזם = דיבור שנאמר בצורה טובה ושאינו פוגע בשומע. לומר תודה, סליחה, בבקשה + אינטונציה מתאימה של הדיבור = דיבור חיובי וטוב שמגיע בגובה העיניים, מתוך קבלת השני וללא התנשאות מעליו. ככל שהדיבור מגיע יותר מהדעת, כך הוא טוב ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא דיבור - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... דיבורים - על מה כולם מדברים? איך להבין ומי מבין את כל הדיבורים? אם נתבונן על עניין הדיבורים של העולם, נראה שכל העולם כולו מלא בדיבורים שונים על נושאים שונים. ורוב הדיבורים שבעולם, נראים כשונים זה מזה. דהיינו, כלפי חוץ אפשר לראות שרוב הדיבורים של העולם, עוסקים בנושאים שונים זה מזה. וכאשר אנחנו אומרים דיבורים, הכוונה היא גם לדיבורים ממש, אך גם לשירים, וגם לספרים, וגם לכל סוגי התקשורת, וגם לאומן שיוצר יצירת אומנות, שדרכה הוא מדבר. ואפילו המחשבות של האדם לעצמו, גם הן סוג של דיבור אישי של האדם עם עצמו. והעולם כולו מלא בדיבורים שונים כל הזמן. ומי שיסתכל בעין אמיתית על פנימיות הדיבורים שיש בעולם, הוא יגלה שכל הדיבורים של העולם, כולם עוסקים באותו הנושא. ולא רק שכולם עוסקים באותו הנושא, אלא שכולם אומרים את אותו הדבר בצורות שונות. וגם כאשר שני בני אדם מתווכחים אחד עם השני, וכל אחד אומר אחרת מחברו, הרי ששניהם אומרים את אותו הדבר, רק שהם לא מבינים מספיק טוב את עצמם, ולכן נדמה להם שהם לא מסכימים זה עם זה. והדבר דומה לילד קטן, שעדיין הוא לא יודע לדבר היטב והוא עדיין לא מכיר היטב את שפת הדיבור, שהוא יכול לומר דבר אחד, למרות שבפועל הוא מתכוון לדבר אחר. והילד הקטן יכול לומר שכואבת לו היד, כאשר הוא בכלל מתכוון שכואבת לו הבטן וכיו"ב. והילד הקטן שלא מבין היטב את משמעות המילים שהוא מדבר, על ידי זה הוא יכול לומר דבר אחד, ולהתכוון לדבר אחר. וכל הדיבורים של כל בני האדם בעולם, וכל הפעולות של כל בני האדם בעולם, הם כולם דיבור וביטוי של הנקודה הפנימית שיש בתוך כל אדם. כי בתוך כל אדם בעולם יש נקודה פנימית כלשהי, שהיא זו שמניעה את האדם, ושמתוכה האדם פועל. וכל פעולה ופעולה של האדם, וכל דיבור וכל מחשבה של האדם, זה הכל נובע מהנקודה הפנימית ביותר שיש לאדם. וכאשר האדם מדבר על כל נושא, וכאשר האדם מביע את דעתו, וכאשר האדם עושה כל דבר ודבר, הכל זה ביטויים שונים של הפנימיות של האדם. ומי שהוא מודע לנקודה הפנימית ביותר שלו, הוא מבין היטב את משמעות הדיבור שלו, וכאשר הוא אומר משהו, הוא מחובר לשורש הפנימי שלו. אבל, רוב בני האדם בעולם, למרות שהם מונעים ופועלים על פי הנקודה הפנימית ביותר שלהם, שהיא נקודת התת מודע ונקודת שורש הרצונות ושורש המחשבות, רוב בני האדם בעולם, לא מודעים לנקודה הפנימית שלהם. וכאשר האדם אומר איזה דיבור, בפועל הוא מבטא את הנקודה הפנימית שלו, שהיא לעולם לא משתנה. וכלפי חוץ נדמה לאדם שבכל פעם הוא אומר משהו אחר, למרות שבאמת כל הדיבורים של האדם, הם ביטוי של אותו הרעיון הפנימי שלפיו פועל האדם. והדבר דומה לאדם חולה שנאנח מכאבים. שהוא משמיע קולות שונים. וכל הקולות כולם הם ביטוי לכאב שלו. והדבר דומה גם לאדם שנמצא במצב כלשהו של לחץ, שכל ההתנהגות שלו היא ביטוי לכך שהוא נמצא בלחץ. ולמרות שלאדם עצמו נדמה שהוא עושה דברים שונים, בפועל הוא כל הפעולות שלו הן פעולות שמהותן היא לבטא את הלחץ. וכל אדם בתוך תוכו רוצה דבר מסוים. והדבר הזה בא לידי ביטוי בכל הדיבורים השונים של כל בני האדם בעולם. וכל הרצונות של כל בני האדם בעולם, כולם נובעים מצורת הסתכלות מסוימת על העולם. כי אם בני האדם בעולם היו חווים את המציאות אחרת, הרי שגם הדיבורים שלהם היו שונים. וכל הדיבורים שבעולם, הם ביטוי לצורת התפישה של בני האדם את המציאות. ולכל צורת מחשבה בעולם יש שורש. וגם התפישה של בני האדם את המציאות, גם לה יש שורש. כי יש אמת אחת. שחלק ממנה בא לידי ביטוי בצורת התפישה של בני האדם את המציאות. וכל הדיבורים שיש בעולם, וכל המחשבות והרעיונות שיש בעולם, הם כולם ביטויים שונים, של אותה האמת האחת של המציאות. ומי שיודע את האמת הפנימית ביותר של המציאות, הוא שומע ומבין היטב את הדיבורים שיש בעולם. כי הוא רואה את השורש של הדברים, ואת הצורה החיצונית והסופית שלהם, שנראית כנפרדת זו מזו. וכלפי חוץ הדברים נראים שונים. אבל מי שהוא חכם אמיתי שמבין את פנימיות הדיבורים שבעולם, הוא מבין שכל הדיבורים בעולם, כולם מדברים על אותו הדבר. וכאשר האדם רואה את פנימיות הדיבורים שיש בעולם, על ידי זה הוא חווה תחושה של שלום אמיתי. כי כאשר האדם מבין את פנימיות הדיבורים שיש בעולם, על ידי זה הוא חי בעולם שבו כולם מסכימים עם כולם, עולם של טוב אמיתי, שבו יש רק אמת ורק הסכמה על הכל. ומי שלא מבין את פנימיות הדיבורים, דהיינו, מי שלא יודע את השכל הראשון שממנו נובעות כל המחשבות שבעולם וכל הדיבורים שבעולם, על ידי זה נדמה לו שהעולם שלנו הוא שדה קרב כמו הגהנום, שבו כולם רבים כל הזמן וכולי. אבל, מי שמתבונן היטב, ומבין את הנקודה שממנה נובע הכל, הוא נהנה מהשלום הגדול שיש בין כל הדעות השונות שיש ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא דיבור - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מה יותר חשוב? חזק בדיבורים, חלש במעשים, העיקר המעשים, העיקר הדיבורים, אהבה, פחד ממחוייבות, הצהרת אהבה, הצהרת אמונים, לא רוצה להתחייב, פחד מחתונה, חרדה ממחוייבות אליעד: במערכת יחסים יש קטע של לפעמים אומרים: "מה שחשוב, העיקר זה המעשים, לא משנה הדיבורים, העיקר המעשים". ויש כאלה שאומרים: "מה שחשוב זה דיבורים", למרות שפחות אומרים את זה. עכשיו מזה אומר דיבורים? נגיד שמישהו בא בהצהרות אהבה ויש מישהו שמבצע. עכשיו השאלה היא מה האמת? האם באמת מה שחשוב זה, העיקר המעשים? זאת השאלה. ש: העיקר המעשים יחסית לדיבורים. אליעד: כן, אתה שמעת פעם מישהו שאומר "מה שחשוב זה המעשים ולא הדיבורים"? "אל דיבורים, מעשים, רוצה לראות מעשים, מכיר את זה?". ש: מכיר מכיר אליעד: מה באמת יותר חשוב? דיבורים או מעשים? ש: ביחס למה? אליעד: דיבורים למעשים? ש: מה יותר חשוב ביחס למה? אליעד: במערכת יחסים זוגית נגיד, נגיד לנאמנות, לכל דבר שאתה רוצה. ש: גם דיבור זה מעשה אליעד: אבל בהנחה שיש הבדל בין דיבור למעשים, כי אחרת לא היה את המושגים האלה מלכתחילה ש: לא תמיד זה נכון, יש מקרים שאתה יכול לתת... אליעד: מה יותר חשוב דיבורים או מעשים? ש: מעשים אליעד: מה? ש: כעקרון מעשים אליעד: בטוח? ש: כעקרון כן, כי המשפט מתייחס לאם אתה.. אליעד: תתרכז טוב טוב, אתה נגיד יוצא עם מישהי, מה יותר חשוב לך? הדיבורים שלה או המעשים שלה? ש: אם אני צריך לבחור אז מעשים שלה. אליעד: תמיד? בטוח? אתה יכול לדמיין את עצמך שאתה בוחר את הדיבורים ולא את המעשים? ש: לא בטוח, במידה ואני יחייב לבחור. אליעד: אני שואל האם אתה יכול להעלות על דעתך מקרה שאתה אומר "מה שחשוב לי זה דיבורים. מעשים לא חשוב לי, חשוב לי דיבורים". ש: ברור, ברור שאני יכול להעלות על דעתי מקרה כזה. אליעד: למה? באיזה מקרה נגיד את יכול להגיד: "מה שחשוב לי זה הדיבורים ולא המעשים"? ש: בכל הנושא של תקשורת. אליעד: לא, מה קשור תקשורת עכשיו? לא, לא תקשורת, לא שהיא מדברת אתך או לא מדברת אתך. נגיד שמישהי אומרת לך "אני אוהבת אותך" אבל ומישהי מתנהגת כאילו היא אוהבת אותך. מה חשוב לך יותר שהיא תגיד לך שהיא אוהבת אותך? או שהיא ... אוהבת אותך זה גם לא מחייב שהיא באמת אוהבת אותך. אז צריך פה להפעיל שיקול דעת. ולפעמים, ראשית מעשה במחשבה תחילה. אליעד: אתה אומר, יש כאלה שהולכים לדיבורים, כי דיבורים יותר קל להם. יותר קל לו להגיד "אני אוהב, אני אוהב, אני אוהב", כי זה ללא עלות. אבל מעשים, הוא מזלזל, מתייחס נגיד בזלזול ואז בא הבנאדם מהצד השני ואומר לו: "תקשיב, מה שחשוב לי זה מעשים, לא דיבורים, דיבורים, מה עוזר לי דיבורים? רוצה לראות מעשים בשטח. אבל מצד שני יש אנשים שאצלם זה הפוך, שהם לוקחים את המשפט שאומר: העיקר זה המעשים ולא הדיבורים ומסתתרים מאחוריו כדי כאילו להתנהג באהבה, אבל זה לא באמת בלב שלם, אי אפשר באמת לסמוך עליהם, כי עבורם, הדיבור יותר מחייב אותם מהמעשים. ש: לא הבנתי אליעד: נניח שאתה יש לך מחויב שחברה שלך תאהב אותך, נניח שזה המחויב שלך, אוקי? עכשיו, מה ההוכחה היותר גדולה שהיא אוהבת אותך? זה שהיא מתנהגת בצורה שהיא אוהבת אותך? או זה שהיא אומרת שהיא אוהבת אותך? תשובה, לא נכון, תשובה לא ... וזה וזה וזה אבל היא לא אוהבת אותך, היא מחכה לרגע להיפתר ממך, או שהיא אתך בלית ברירה, גם זאת אופציה. עכשיו זה אפשרות אחת ובמקרה כזה יהיה חשוב יותר הדיבורים. יש מצב, שחשוב יותר המעשים. למה? אם בנאדם, לדוגמה יותר קשה לו המעשים, כי עבורו המעשים יותר מחייב, הדיבורים זה בא לו יותר בקלות, אז אומרים לו: "אדוני, מה אכפת לי מדיבורים, דיבורים אתה לא מתכוון אליהם, רוצה לראות את המעשים". אבל השאלה היא עוד פעם, מה המשמעות של הדיבורים ומה המשמעות של המעשים? יש אנשים שעבורם ⬅לצפייה בהרצאה בנושא דיבור - לחץ כאן...