... התכלית, של המציאות כולה - איך לחוות אותה? כשאדם מבין באמת וחווה באמת, את התכלית והסיבה, של כל האירועים כולם, הוא חווה שלמות. משום, ששביעות רצון מלאה מהמציאות, היא אפשרית, רק כאשר האדם מתבונן על כל המציאות, מנקודת המבט של הרצון הראשון באמת, שהוא זה שרוצה את כל המציאות כולה. וכאשר האדם מבין באמת את הסיבה האמיתית של האירוע, מנקודת המבט של המסובב הראשון, אז הוא חווה את השלמות, כמו שהמסובב הראשון, חווה שביעות רצון מלאה מהמציאות. ומי שרוצה להבין ולחוות את התכלית הסופית של כל המציאות כולה, בכל דבר, לשם כך עליו לקשר את עצמו, אל התכלית של כל דבר. והכוונה היא, שהאדם מוכרח לעשות את כל מעשיו, מתוך התבוננות על תכליתם. כי מי שעושה את ... התכלית של כל דבר, על ידי זה בסופו של דבר, האדם מגיע אל הבנת התכלית של כל המציאות כולה, ואז הוא מחובר אליה בחוויה שלו, וחווה את השלמות תמיד. ...

... כפי שהם. למצוא את עצמך = פירוק כל הנחות היסוד השגויות של האדם על עצמו. למצוא את עצמך = להסתכל על עצמך מבחוץ, דרך העיניים של המציאות שבתוכה אתה נמצא. למצוא את עצמך = לדעת ...

... למה באמת הוא סובל, אז הוא ימשיך לסבול. ומי שיבין למה באמת הוא סובל, מיד הוא יפסיק לסבול. כי אין שום סיבה של אמת למה לסבול, למה לרצות לשנות את המציאות, ולמה לחיות בעולם של נפרדות. והאדם משקר שיש רק נפרדות, שהשלמות נפרדת מהחיסרון, ועל ידי זה הוא סובל, בלי סיבה. ומי שרוצה להפסיק לסבול בלי סיבה, הוא ... את הסיבה האמיתית שהוא סובל. ועל האדם לקחת את הסיבה שבגללה הוא סובל, ולשאול את עצמו, האם הסיבה הזאת היא מחויבת. כגון, האם זה שאני רוצה לשנות את המציאות ולא רוצה אותה כפי מה שהיא, שזאת סיבת הסבל, האם זו אכן סיבה של אמת? האם היא מחויבת? ומאחר שהאדם מבין, שזה שהוא לא רוצה את המציאות כפי מה שהיא, זה אינו מחוייב אלא רק אפשרי, לכן על האדם להמשיך ולשאול, מאחר שזה לא מחוייב שאני לא ארצה את המציאות כפי מה שהיא, אז למה באמת אני לא רוצה אותה כפי מה שהיא? ועד שהאדם לא יבין, למה באמת הוא לא רוצה את המציאות כפי מה שהיא, שזאת בעצם סיבת הסבל של האדם, עד שהאדם לא יבין למה באמת הוא סובל, עד אז הוא ימשיך לסבול לנצח. ועל האדם להתעקש להבין, למה המציאות היא בצורה כזאת שבה אני לא רוצה אותה? למה היא כך ולא אחרת? ואז האדם מגלה, שהסיבה שהוא רוצה לשנות את המציאות, דהיינו, הסיבה שהוא מרגיש שחסר לו משהו במציאות הקיימת, היא רק משום שהוא תופש את עצמו, כקיים כישות נפרדת. וסיבת הסבל של האדם, היא הקיום העצמי שלו. שהאדם חושב שהוא קיים כישות נפרדת, שאז הוא מרגיש חיסרון תמידי, שמתלבש בכל מיני צורות, לשנות את המציאות. ואז על האדם להמשיך לשאול ולחקור בכל כוחו, למה באמת אני סובל, דהיינו, למה אני קיים? כי הסבל הוא בגלל הקיום. ובלי קיום אין סבל, וכשיש קיום נפרד, תמיד ... למה הוא סובל. והאדם מוכרח להבין למה הוא סובל. וכאשר האדם מרגיש שחייו אינם חיים, בלי להבין למה הוא קיים, דהיינו, כאשר האדם באמת רוצה להבין את המציאות, אז האדם מבין, שעד שהוא שואל למה הוא קיים, עליו לשאול, למה בכלל משהו קיים. כי שום דבר לא מוכרח שהוא יהיה קיים. כי כמו שהיש ישנו, כך גם הוא היה יכול ... הסבל הוא רק צורת קיום. ובלי להבין את סיבת הקיום, אי אפשר להבין את סיבת הקיום בצורה של סבל. והאדם מוכרח להבין, למה בכלל משהו קיים? ומה מחייב את המציאות שלנו להיות קיימת? כי כל קיומה של המציאות הוא רק אפשרי. וכל קיומן של הצורות הוא רק אפשרי וכולי. והאדם מוכרח להבין, למה משהו בכלל קיים, ולמה היש ישנו? ואז האדם מבין, שאין שום אפשרות להבין, ... הקיום של ה"אני", שהוא בעצם סיבת הסבל וכולי כנ"ל. ואז האדם מתחיל לחקור ולהבין, מה בכלל קיים? ומהו הקיום של מה שקיים? ואז כאשר האדם מתבונן אל תוך המציאות, אז הוא רואה שהמציאות נעלמת לו. כי בנקודת עומק כלשהי, האדם רואה שכל היש, הוא כולו אין. ואז האדם מתחיל לשאול את עצמו, האם בכלל היש ישנו והאין איננו? וכאשר האדם מתבונן עוד ... הוא סובל, הוא ימשיך לסבול. וכל זמן שקיומו של דבר אינו מחוייב, הרי שהוא לא סיבה של אמת. והאדם מוכרח להבין את סיבת קיומו. עד שהאדם מגיע אל מחוייב המציאות, שהיא אחדות המציאות, ששם הכל אחד ממש, ואז האפשרי נכלל במחויב, והכל מתאחד, ואין שום שאלה כלל. ...

... מהי מהות החיפוש אחרי האושר? ואיך ניתן להפסיק את החיפוש? אושר = הנאה בשלמות מהמציאות = האדם אינו מרגיש חסר של דבר כלשהו = האדם רואה את הטוב שיש ... מאחר שהוא כבר נמצא בטוב ביותר. מהות החיפוש אחר האושר, נובעת מכך שמצד האמת של המציאות, בכל דבר ודבר שיש במציאות, יש בו טוב אמיתי. הסיבה החידה שבגללה כל דבר הוא כפי מה שהוא ...

... - שהספר הזה יהפוך את האדם, להיות חכם גדול ואמיתי מי שילמד בספר הזה לעומקו, יהפוך להיות חכם גדול ואמיתי, גם בכל מה שקשור לסודות המציאות, אבל גם חכם אמיתי, בכל ענייני העולם הזה. כי כל החוכמה שיש בעולם הזה, יש לה שורש, שהוא השכל שיש בספר הזה. כי החוכמה של האדם, ...

... והוא לא צריך לנדוד רחוק, כדי לחוות חוויות חדשות וכדי להרגיש התחדשות. משום, שמצד האמת הכל מתחדש כל הזמן. ומי שבאמת חווה את המציאות בצורה כזו שהכל מתחדש כל הזמן, הוא ... וכל הדברים שיש בעולם, הם חלקים של הדבר השלם. והשכל של הדבר השלם, נמצא ומפוזר בתוך כל החלקים שבו. והאדם לומד את עצמו ואת המציאות, באמצעות הטיולים שלו בעולם. כי כל ...

... הדבר עצמו שעומד מולו, אלא להיות מסוגל להסתכל על הדברים בראיה רחבה יותר ולראות את התמונה המלאה. כי כאשר יש לאדם בעיה כלשהי, הפתרון של כל בעיה תמיד קיים כבר במציאות. אלא שהאדם לא רואה את הפתרון. וזה משום שהאדם מרוכז רק בדבר שמטריד אותו או רק בדבר ... לבעיה שלו, שנמצא קצת רחוק ממנו. ובנוסף על כל זה, מי שלא מסוגל להכיל גם את רגשותיהם של אחרים ולהתחשב גם באחרים, גם זה בדיוק כמו מי שלא מסוגל להכיל את כל המציאות, וממילא הוא סובל. כי מי שלא מסוגל להסתכל גם על אחרים, ולהתחשב גם באחרים, הרי שזה ...

... אם העוצמה הרגשית של האדם, כל הזמן הופכת להיות יותר טובה, בסופו של דבר, התחושה הזאת תעלם. כי כדי להתקדם רוחנית, לשם כך האדם צריך להגיע לתובנות כלשהן. שהן מאפשרות לו לחוות את המציאות בכל פעם בצורה חדשה. והאדם מגלה ומבין תובנות חדשות, באמצעות הכלים השכליים והרגשיים שלו. והכלים השכליים והרגשיים של האדם, הם מוגבלים. ולכן גם היכולת שלהם לייצר התחדשות ... תוך הגשמיות. דהיינו, על האדם פשוט לנסות להבין טוב יותר, את התהליכים שמתרחשים בתוכו, כאשר הוא נהנה מכל דבר שיש. וההבנה של האדם את עצמו בכל תחום, היא מובילה את האדם, אל השכל של המציאות, שהוא נמצא בכל דבר. שזאת ההארה הרוחנית. ...

... להיות מאושר. והשקר המפורסם ביותר, הוא השקר של החשיבה החיובית. והוא שמלמדים את האדם להסתכל על חצי הכוס המלאה ולחשוב חיובי ולראות רק את הטוב שיש במציאות. אבל זה שקר. ושקר כמו כל שקר, סופו ליפול. והחשיבה החיובית היא שקר, לא משום שהמציאות לא טובה, אלא משום שהאדם משקר את עצמו ולא באמת מבין את הטוב שיש במציאות, אלא רק מעמיד פנים כאילו הוא מרוצה מהמציאות. ולשקר אין רגליים. והשקר נופל. וגם החשיבה ... עובד ומתאמץ כדי להיות מאושר. וזאת לא אמת. וממילא האושר לא אמיתי. ומי שרוצה להיות מאושר באמת, עליו לומר את האמת. ואם האמת היא שהוא לא מרוצה מהמציאות, עליו לא לפחד אלא לומר שהוא לא מרוצה מהמציאות. והעיקר שיהיה עם אמת. כי האמת היא הדבר החשוב ... את עצמו, האם ועד כמה ולמה הן אמת או לא אמת. והרעיון הוא, שעל ידי זה שהאדם מחפש את האמת באמת ולא מפחד ממנה, אז בסוף האדם מקבל שכל, מבין את המציאות באמת, ואז האדם חי בשלום באמת עם המציאות, בלי צורך להתאמץ כדי להיות מאושר. ואז גם הרצון ... שיעשה האדם, וכל מה שישיג האדם, וכל מה שיאמר האדם, וכל מה שיחשוב האדם, שום דבר לא יעזור לאדם להיות מאושר באמת, מלבד אם האדם יקבל שכל שיבין את המציאות באמת, ואז ממילא יהיה מאושר באמת. וכל זמן שהאדם ...

... דהיינו, שהוא מאמין שיש איזה כוח חיצוני לו, שמנהל את העולם, נגד רצונו החופשי. ותפילה לאלוהים, היא כאשר האדם רוצה שאיזה כוח חיצוני, יעזור לו לשנות את המציאות. וכל תקוות לב שיש לאדם שהמציאות תשתנה לצורה אחרת, זוהי תפילה לאלוהים. כי התקווה של האדם שהמציאות תשתנה, היא בעצם תפילה בלב לכוח חיצוני, שיעזור לאדם. כך שכל מי שרוצה שהמציאות תשתנה עבורו, הוא בעצם מתפלל בליבו, לכוח חיצוני ממנו, שיעזור לו. וזוהי תפילה לאלוהים. וניתן לראות מנקודת מבט ... האמת, גם לחשוב שאתה נפרד מאלוהים, גם זו שלמות האמונה באלוהים, כי הצורה מחייה את עצמה וכולי. והטועים שיש להם גאווה, ושהם חושבים שהם משהו ממשי שהוא נפרד מהמציאות, נדמה להם, שהם לא אחראים לכל מה שקורה. וזה רק בגלל הגאווה השקרית שלהם. וכל זמן שהאדם לא חווה, שיש לו בחירה חופשית ... וכאשר האדם מאמין באלוהים ומתפלל אליו, הוא בעצם כופר באלוהים שהוא עצמו. כי הוא כופר בכך שהוא עצמו אחראי לכל מה שקורה וכולי. ועונשו (מצד הנפרדות), הוא שהמציאות היא לא כרצונו. כי מי שכופר באלוהים שהוא, העונש שלו הוא, שהוא לא חווה את האלוהים שהוא, והוא חווה שהוא ישות קטנה ... בעצם חוסר אמונה בכך שהכל מאלוהים ושהכל לטובה בשלמות מוחלטת. שאם היה האדם מרגיש בלב שלם שהכל מאלוהים ולטובה בשלמות מוחלטת, לא היה רוצה שאלוהים ישנה משהו במציאות. ובנוסף, עצם המחשבה של האדם שהוא מתפלל לאלוהים, היא עצמה כפירה בכך שאלוהים הוא עצמו זה שגורם לך להתפלל אליו. ... ושאלוהים הוא לא אין סופי, שזו כפירה באין סופיות של אלוהים. אבל כמובן שמצד האמת, גם הכפירה של התפילה לאלוהים, גם היא עצמה מאלוהים, וגם הרצון לשנות את המציאות, גם הוא בעצמו מושלם. הרצון לשנות את המציאות, הוא ביטוי לתפילה. והוא לא סותר את שלמות המציאות, כי החיסרון הוא עצמו מושלם. ...