... משום שתמיד היה הווה ויהיה, הוא מרגיש שחסר לו משהו. והמשהו שהאדם מרגיש תמיד בחסרונו, זאת השלמות של
המציאות. שכל זמן שישות האדם נפרדת ממנה, הרי שהיא חווה בחסרונה. וכדי שהאדם יסבול ולא יתמרד נגד הסבל, לכן קיימת האשליה שכאן הוא העולם הזה. ... כולה סבל. ואז הוא רוצה לברוח מהקיום שלו ולחזור להיות מה שהוא היה לפני שהוא היה, דהיינו, אחדות
המציאות. שאז האדם, בורח מגיהנום אל גן עדן. ומאחר שהגיהנום הוא אכזרי, לכן נוצר התעתוע שקיים העולם הזה, כדי שהאדם לא ישים לב שמרמים אותו ... העולם הזה, כי היא טובה מאוד עבורו. כך שהגיהנום, עבור האדם, הוא גן עדן, עבור אלוהים. ומי שחווה את
המציאות כאלוהים, גם הוא חווה את גן עדן, גם בגיהנום של העולם הזה. כי האדם מלא חסרונות תמיד. והחסרונות הם סבל גדול, עבור כל מי שהוא שקרן וטיפש. כי נפש האדם כל הזמן חווה חיסרון כלשהו, וזה סבל גדול, למי שרואה את
המציאות בעין אמיתית. אבל עבור מי שכבר ניצח את המשחק ואת המלחמה באמת, הוא דווקא נהנה להפסיד ולחוות קשיים במשחק, משום שבעיניו זה הכל משחק. ... עצמו באמת, אז כאלוהים, הוא נהנה לחוות גם את הנפרדות, שהיא כולה צורות שונות, שמעצימות את האחדות של
המציאות. ובסיכומו של דבר, על ידי זה שהאדם הוא איש אמת, על ידי זה הוא חווה את האחדות של
המציאות, ואז ממילא הנפרדות, שהיא הגיהנום של הקיום הנפרד של האדם, היא הופכת להיות גן עדן של ממש. ולא סתם גן עדן, אלא גן עדן שהוא הרבה יותר ...