... לחפש את האמת. כאשר האדם יודע את האמת המלאה, הוא רואה את החלק של האמת המלאה בדעתו של הצד השני. המציאות מכילה בתוכה את כל הדעות כולן. המציאות מאפשרת את קיומן של כל הדעות כולן. המציאות אינה מעדיפה דעה אחת על דעה אחרת. השכל של המציאות הוא האמת, הוא התמונה המלאה שמבינה את כולם ואוהבת את כולם בצורה שווה. איך לצאת מוויכוח? תשובה: על ידי חיפוש האמת. אין שום דרך לסיים ויכוח אלא על ידי אמת. כאשר ...

... שלו וכולי. אבל, בשיפוטיות ובהבעת דעה עצמית, יש גם חיסרון. והוא, שהאדם מפסיק להיות נייטרלי, ומפסיק לחיות בהרמוניה עם המציאות. כי כאשר יש לאדם שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. אז, אם השיפוטיות שלו כלפי המציאות, היא לטובה, דהיינו, שהאדם שופט את המציאות לכף זכות ורואה את הטוב שבה, אז טוב לאדם. ואם האדם שופט את המציאות לרעה, דהיינו, דן את המציאות לכף חובה ורואה את הרע שיש בה, אז האדם ...

... בחיים, לזרום עם החיים, לקחת את החיים בקלות, הרמוניה בחיים, לחיות בהרמוניה, התאמה למציאות ובו יתבאר, כיצד יכול האדם לחיות בשלום עם המציאות, מתוך תחושה של הרמוניה בחיים ומתוך תחושה של זרימה בחיים, בלי מאבקים מיותרים? כי מי שיתבונן יראה, כי האדם, כל הזמן נמצא במאבק מתמיד עם המציאות. כי תמיד האדם רוצה לשנות את המציאות במשהו. ותמיד האדם מרוצה מהמציאות במשהו, אבל תמיד האדם גם רוצה לשנות את המציאות במשהו. והשאלה היא, איך לזרום עם החיים ואיך לחיות בהרמוניה עם המציאות? ומי שיתבונן יראה, כי מה שגורם לכך שהאדם יזרום עם החיים, זה הדברים הטובים שהאדם מוצא במציאות. כי כאשר האדם רואה את הטוב שיש בכל דבר, אז האדם מזדהה עם המציאות, אוהב את המציאות, וזורם איתה. אבל כאשר האדם לא רואה את הטוב שיש בכל דבר, על ידי זה האדם לא זורם עם המציאות, אלא נלחם בה כדי לשנות אותה. ומי שעוד יתבונן יראה, כי יש כמה נקודות מבט על המציאות. ונקודת מבט ראשונה היא, שבעולם שלנו, אין טוב או רע, אלא הכל שווה באותה המידה ממש. ומנקודת מבט שכזאת, אין שום קונפליקט עם המציאות. כי כאשר בעיני האדם אין טוב או רע, לא שייך להתנגד למציאות במשהו, ואז יש התאמה מלאה, בין האדם לבין המציאות. כי האדם כאילו נעלם ומתאחד עם המציאות, והופך להיות איתה באחדות, בזרימה מוחלטת. ויש עוד נקודת מבט, והיא, שהאדם יש לו רצון עצמי ודעה עצמית משל עצמו. וכאשר יש לאדם רצון עצמי, והעדפה אישית, ודעה עצמית משל עצמו, אז לפעמים נוצרים חיכוכים וחוסר התאמה, בין הרצון של האדם, לבין המציאות. ונכון שלפעמים האדם משנה את המציאות והוא מרוצה ממנה, אבל לפעמים האדם לא מצליח לשנות את המציאות, והוא לא מרוצה ממנה. והנה, כדי שהאדם יהיה קיים כמשהו ממשי עם זהות עצמית והגדרה עצמית, לשם כך הוא צריך, שכן תהיה לו העדפה אישית ושכן יהיה לו רצון עצמי. ושכן לפעמים הוא ינסה לשנות את המציאות להעדפה האישית שלו, ושכן הוא לא יהיה תמיד בהרמוניה עם המציאות. כי אם האדם יהיה בהרמוניה לגמרי עם המציאות, הוא גם ייעלם לגמרי מהמציאות, כי לא תהיה שום משמעות לקיום שלו. שזה לא בהכרח רע, ואת זה כבר ביארתי במקומות אחרים. אלא, שכאשר האדם יותר מידי מזדהה עם הרצון העצמי שלו ועם ההעדפות האישיות שלו, אז יש לו גם יותר מידי חיכוכים מיותרים וחוסר התאמה בינו לבין המציאות. והרעיון הוא, שזה בסדר גמור שתהיה לאדם העדפה אישית משל עצמו, אבל האדם צריך גם להסתכל על המציאות, גם מעוד נקודות מבט, שהן יהיו כמה שיותר קרובות לנקודת מבט נייטרלית, שבה יש רק הרמוניה עם המציאות. וכיצד יכול האדם לחזק אצל עצמו גם את נקודת המבט שלו, שבה הוא נמצא בהרמוניה עם המציאות? תשובה: על ידי זה שהאדם נצמד אל האמת עד הסוף, ורואה תמיד את שני הצדדים של המטבע. כי לכל מטבע יש שני צדדים. ויש גם את המטבע עצמו, שהוא לא נוקט שום צד. ומי שמסתכל על המציאות כאילו הוא המטבע עצמו, הוא בהרמוניה מלאה עם המציאות, ואין לו שום זהות עצמית. וזהות עצמית פירושה, שהאדם כן מסתכל על אחד הצדדים של המטבע, וכן מזדהה איתו רגשית, וכן מעדיף שהמציאות תהיה כך או אחרת. אבל אם האדם מסתכל רק על אחד הצדדים של המטבע, על ידי זה הוא מרחיק את עצמו מאיזון רגשי, והוא מרחיק את עצמו ממצב שבו הוא חי בזרימה עם ה

... לאכול. מה שבעצם יגרום לך לחשוב שאתה שבע. וזה נקרא שינוי המציאות. אפשרות 2 - באפשרותך לשנות את מה שאתה רוצה שיקרה. לדוגמא לשאול את עצמך, אולי זה טוב או לא משנה שאני רעב. ואז ... אלו נושאים בצריך ללמוד אותם בפני עצמם. איך משנים את המציאות ואיך משנים את הרצון. ובקיצור, הדרך להרגיש טוב, היא על ידי זה שמשנים את הרצון / את המציאות, ושואפים ליצור התאמה בין הרצון לבין המציאות כמה שיותר. מה עדיף, לרצות את מה שקורה או להשיג את מה שאתה רוצה? תשובה: זה לא משנה, העיקר שתהיה התאמה מלאה בלב ... ובמה זה תלוי? תשובה: בכך שתבין לעומק את מנגנון תפישת המציאות והרצון העצמי שלך, עד שתוכל לסנכרן ביניהם. הפתרון לא נמצא במרדף אחרי שינוי המציאות. הוא כן נמצא במרדף אחרי יצירת התאמה פנימית בין הרצון לבין המציאות. וכל זה באמצעות הבנת מנגנון הרצון ומנגנון המציאות כמה שיותר. וכמובן שאפשר לכתוב על זה עוד המון, על האם באמת ניתן לנצח את המשחק. ואולי בכלל להבין בוודאות שאי ... של המשחק. אבל הכל בסוף תלוי בכך שתבין את מנגנון הרצון והמציאות שלך. מהם הקשיים והאתגרים שיש במשחק החיים? תשובה: הקושי הראשון הוא ליצור התאמה בין הרצון לבין המציאות, במובן הפשוט ביותר. דהיינו, לא תמיד קל לשנות את מה שקורה / את מה שאתה חושב שקורה. ולא תמיד קל לשנות את מה ... השני הוא, שבכל פעם שתצליח ליצור התאמה בין הרצון שלך לבין המציאות שלך, באותו הרגע יתחיל להתפתח אצלך חוסר התאמה חדש, שיצור אצלך רצון חדש, לשנות את המציאות במשהו. הכי קשה, זה להצליח לרצות את מה שיש לך כפי שהוא בלי תנאי ובלי תלות במה שיש לך. ברגע שתצליח ליצור התאמה בין הרצון לבין המציאות, אוטומטית, או שמשהו ישתנה במציאות או שמשהו ישתנה ברצון שלך, או גם וגם. נסה לדמיין שהמציאות היא בדיוק מה שאתה רוצה, שכל מה שאתה רוצה, קורה. מה אתה מרגיש? מרוצה במאה אחוז? האם מופיעים פתאום רצונות ... הרצון, אלא גם להצליח לפצח את המנגנון שמייצר רצונות חדשים ומציאות חדשה בכל רגע מחדש. מה לגבי מישהו שמרגיש שהכל מושלם, האם הוא ניצח את המשחק? תשובה: כאשר אתה מרגיש שהכל מושלם, ... באמת מושלם לך. והיא, האם אתה מרגיש מושלם עם כל מה שקורה במציאות? האם אתה מבין שיש במציאות שלנו אפשרות שיקחו לך את כל תחושת הטוב שיש לך, ושפתאום יקרה משהו שיגרום לך להרגיש הכי רע שיש בעולם? האם המציאות מושלמת בעיניך, כולל האפשרות שהמציאות תשתנה לך ושהיא תהיה הכי רעה עבורך? שלמות אמיתית, היא כאשר הכל מושלם עבורך, בשלמות שאין שלמות גדולה ממנה. ... אבל את הכל צריך ללמוד בצורה מסודרת. שיטות מהירות לשינוי מציאות ולשינוי רצון. והכל על ידי הבנת מנגנון הרצון והבנת מנגנון המציאות שלך. האם יש פרדוקסים במשחק? תשובה: יש כל מיני דברים שנראים כפרדוקסים שכדאי להבין אותם. לדוגמא, שאי אפשר ... להרגיש טוב? למה דברים עושים לך טוב? למה אתה חושב ומפרש את המציאות בדרך מסוימת? איך לשנות את מה שאתה חושב שקורה? במה תלוי מה שאתה חושב שקורה? במה תלוי מה שאתה חושב שאתה רוצה? ...

... = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 2 נקדים ונגדיר: כל מה שהאדם יודע אותו בשכל אנושי, הוא יודע ... המקום והזמן הם מעין 2 תחושות שונות. קיימת תחושת זמן וקיימת תחושת מקום. המקום והזמן הם סוג של תחושה / חוויה / הוויה / ישות וכולי. גם המקום וגם הזמן נמצאים בתוך המציאות. הזמן והמקום הופיעו בבת אחת בתוך המציאות, יש מאין. שניהם בבת אחת. התחושה של הזמן היא אינה נגזרת של תחושת המקום. וכן תחושת המקום היא אינה נגזרת של תחושת הזמן. גם המקום וגם הזמן, הם נגזרת ותולדה ותוצאה של משהו אחר, דהיינו, הזמן והמקום וכמובן כל מה שיש בהם, הם נגזרת של מהותה של המציאות. ז"א בטרם היה העולם קיים כפי מה שהאדם מכיר אותו, בטרם בריאת העולם / המפץ הגדול, קודם לכן הייתה קיימת מציאות נצחית שלא היו בה לא זמן ולא מקום. אפשר לומר שלא היה בה שום דבר, דהיינו, היא הייתה כלום, ושמאותו הכלום הופיע משהו שהוא המקום והזמן. ואפשר גם לומר שהיה בה הכל, ושמאותו הכל נגזר ממנו חלק קטן שהם הזמן והמקום. נקודה להתבוננות: המקום נמצא בתוך המציאות. אם נשאל מה גדול יותר מאשר כל המקום כולו? נשיב: ה"שלם", ה"הכל", המציאות עצמה שבתוכה נמצא המקום. המהות של המציאות, גדולה מכל המקום כולו. וכאן יש להזכיר בקצרה את מה שכבר ביארתי, כי כל מרחב המקום כולו נכנס לתוך מחשבה אחת, כמו גם כל ציר הזמן כולו שנכנס לתוך רגע אחד (ראה כאן). בכל מקרה, מה שמקיף את המקום כולו הוא ה"הכל" דהיינו, המהות של המציאות שחלק ממנה הוא המקום. עכשיו נלך לכיוון ההפוך. אם ניקח את כל המקום כולו, נרוקן אותו, ... ולמה שאיננו האדם קורא כלום. אך האם זו האמת? האם באמת הכלום וה"אין" הזה הוא באמת כ"כ קטן, או שמא כאשר אנחנו מעלימים את ה"יש" אנחנו חוזרים אל ה"שלם" שממנו נגזרה כל המציאות כולה?! על האדם להתבונן בעין אמיתית ולהבין כי קיימת מהות כלשהי אחת שמהווה בכל רגע מחדש את כל מה שישנו. ז"א קיימת ישות אחת שהיא המהות הבסיסית ביותר של המציאות, שהמהות הזאת נמצאת בכל דבר שקיים. המהות של המציאות הייתה קיימת גם בטרם היה קיים הזמן וגם בטרם היה קיים המקום. המהות של המציאות קיימת גם עכשיו אחרי שיש זמן וגם עכשיו אחרי שיש מקום. המהות של המציאות שהייתה בטרם בריאת העולם / המפץ הגדול, נמצאת גם ממש עכשיו בתוך המקום והזמן. כל דבר שישנו, חייב שתהיה בו המהות של המציאות. המהות של המציאות היא גם מקיפה את המקום כולו, אך היא גם מהווה ונמצאת בכל המקום כולו ובכל מה שנמצא במקום עצמו בכל רגע ורגע. כל דבר שקיים, כולל בתוכו את המהות של המציאות. המהות של המציאות מהווה גם את הזמן עצמו. כל רגע ורגע של הזמן, מתהווה בכל רגע מחדש ממהותה של המציאות. למהות של המציאות שמות רבים. יש כאלו שקוראים לה בשם אלוהים, הקדוש ברוך הוא, הבורא, השם יתברך. יש כאלו שקוראים לה נשמת העולם, תודעת על, תת המודע, ברהמן, ה"שלם" האחד הנצחי, השכל של העולם, הישות האחת, המהות הנצחית. יש כאלו שקוראים לה שורש המציאות, מהות המציאות, סיבת הסיבות, רצון הרצונות, שורש המחשבות. וכן הלאה. כאשר אומרים (יהדות) אלוהים ברא ...

... האמיתי, התחפש ולבש בגדים של עבד. עד כדי כך, שנדמה לאדם שהוא עבד. כי האדם לא בוחר את רצונו, ולא את קיומו, ולא את המציאות שלו וכולי. כך שהאדם חווה, שהוא עבד, וממילא הוא סובל. ואיך יחזור ...

... באמת. הסבר: המציאות כמציאות מכילה בתוכה את כל הדעות המנוגדות זו לזו. המציאות מקבלת את כולם. המציאות אינה מתנגדת לאף דעה. המציאות מקבלת את כולם באחדות גמורה ובשלום מוחלט. שאלה: האם מישהו מבין את המציאות, יותר מאשר היא את עצמה? תשובה: כמובן שלא. האדם הוא רק חלק מהמציאות, והשכל של האדם הוא רק חלק מהשכל של המציאות, כך שלא יתכן שהשכל האנושי יהיה חכם יותר מהמציאות. מסקנה: מצד השכל האמיתי = השכל של המציאות = האמת = יש מקום לכולם לחיות ביחד ויש זכות קיום שווה לכל ... הבנה מלאה של המציאות, האמת הקיצונית הזאת יש לה יכולת הכלה לכל דעות השונות ... של השכל הכולל של המציאות עצמה. קיצוניות טובה = הבנה מלאה של המציאות = אמת אמיתית = שלמות = שלום = איזון אמיתי = אין צורך לוותר ... את התמונה המלאה של המציאות כולה. כאשר האדם רואה רק חלק מהתמונה המלאה, זה גורם לו להתרחק מהאחדות של המציאות, ולהתקרב אל השינויים של המציאות = שקר / דמיון / רע. ברגע שהאדם אינו קיצוני מספיק בלראות את כל האמת של המציאות שמכילה בתוכה את כולם, משם נוצר הרע וכולי. לסיכום: אין טוב ... = הבנה מלאה של המציאות = לקבל את כולם כמו שהמציאות עצמה מכילה את כולם = טוב = אמת. לחפש תמיד את האמת המלאה, זו ... = הבנה מלאה של כל המציאות = טוב = שלום. ...

... שהאדם קרוב יותר אל האמת, כך הוא מבין טוב יותר את המציאות. ככל שהאדם מבין טוב יותר את המציאות, כך הוא מקבל אותה יותר וכך טוב לו יותר = חשיבה חיובית. אם האדם חוקר את המציאות ולא טוב לו = אינו יודע את המציאות בידיעה שלמה. ז"א כל זמן שיש לאדם ספק כלשהו לגבי דבר כלשהו, הרי שהידיעה שלו אינה שלמה. כאשר הוודאות של האדם בשלמות שאין שלמות אחריה = הבנה שלמה של המציאות = קבלה של המציאות = טוב. מסקנה: אמת = טוב = חשיבה חיובית. ברמה המעשית: על האדם לחפש תמיד את האמת = לאמת שהמחשבות שרצות לו בראש אכן אמיתיות. כאשר האדם מאמת את הנכונות של כל ...

... פנימי = לא להרגיש חסר כלשהו. רצון חיצוני = שהמציאות תהיה בצורה חיצונית כלשהי. כאשר האדם מקשר את עצמו תמיד אל הרצון הפנימי, בסופו של דבר הוא יגיע לנקודה שבה הוא באמת לא ירגיש שום חסר. מאחר שזה מה שהוא באמת רוצה. אך כאשר האדם ... אחר החיצוני = מרדף אחר הצורה החיצונית של המציאות. שתיית מים מתוקים = מרדף אחרי הפנימי = מרדף אחרי המהות הפנימית של האדם. להסתכל על הפנימי = האדם מגיע אל הרצון הראשון שלו שממנו נובעים כל הרצונות שלו. ברגע שהאדם מגיע אל ... אל האמת, דהיינו, מסתכל על המהות האמיתית של המציאות כפי מה שהיא באמת, כך טוב לו יותר. ...

... כמעט מוחלטת, לכך שהרצון שלו יתמלא תמיד. ז"א האדם אובססיבי לכך שהוא תמיד ירגיש טוב, כמה שיותר טוב. ושהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, בכל רגע ורגע, לפי מה שהוא רוצה באותו הרגע. וכל בני האדם בעולם, כולם אובססיביים לכך, שהם ירגישו טוב, שהמציאות תהיה כרצונם, שהם לא יסבלו וכולי. ולאדם יש את הרצון הבסיסי שלו, שהוא הרצון להרגיש טוב. ובנוסף, יש לאדם רצונות ... חושב שהטוב שלו יתמלא בצורה אחרת. ואז האדם פועל בצורה כמעט כפייתית, לעשות תמיד את כל מה שהוא יכול, כדי שהמציאות תהיה כמה שיותר כרצונו. ולפעמים כאשר יש התנגשות בין רצונות שונים, אז לדבר כזה, קוראים אובססיה / התנהגות טורדנית ...