... הוכחה לכך שהוא טועה בגדול, ההוכחה לכך היא, שהוא לא מבין את כל המציאות כולה. כי אם האדם היה איש אמת באמת, הוא היה מתייחס לכל מה שקורה במציאות, מנקודת מבט אובייקטיבית, דהיינו, מנקודת המבט של הסיבה והשכל האמיתי, שבגללו המציאות היא כפי מה שהיא, ואז לא הייתה לו שום שאלה כלל. כי הוא היה רואה, את כל תמונת המציאות כולה באמת. ובכל פעם שהאדם רואה שהוא לא מבין את המציאות, זה רק משום שהוא טועה בגדול. כי הטעות, גורמת לאדם לעוות את המציאות ולראות אותה בצורה שקרית. ועל ידי זה נוצרות אצל האדם שאלות וסתירות. ולכן על ידי זה שהאדם מזכך את החשיבה שלו, להיות חשיבה אמיתית, על ידי זה הוא זוכה לראות את המציאות כפי מה שהיא באמת, והוא רואה את האמת, שהצורה והמהות הם אחד ושהכל מושלם. ואז אין שום שאלה ושום אי ...

... כי יש כאן שתי תפישות מציאות. ותפישת המציאות הראשונה, היא שיש בעולם שלנו טוב ורע, ... הכל טוב תמיד. ותפישת המציאות השנייה, היא שהכל אחד ושהכל טוב תמיד. ... בעולם חיים בתפישת המציאות שבה יש בעולם שלנו טוב ורע, ושבה לא ... אז הוא מגלה את תפישת המציאות שבה הכל טוב והכל אחד תמיד. ואז האדם ... לעצמו לחשוב, שתפישת המציאות של טוב ורע, היא לא מספיק טובה, כמו תפישת המציאות שבה הכל טוב תמיד. כי השכל של החכם ... של החכם לומר שתפישת המציאות שבה יש טוב ורע היא שגויה. כי במציאות שלנו בהחלט יש גם טוב וגם רע. ולא הכל ... הבדל בין שתי תפישות המציאות המנוגדות האלו. כי כלפי חוץ נראה שיש ... הבדל בין שתי תפישות המציאות האלו. והחכם האמיתי כאשר הוא אומר ... לאדם להבין שתפישת המציאות שבה יש טוב ויש רע, היא טובה בדיוק כמו תפישת מציאות שאומרת שהכל טוב ושהכל אחד תמיד, וטובה בדיוק כמו תפישת מציאות שאומרת שהכל רע, ושהכל לא אחד תמיד. כי מצד האמת מצד עומק המציאות, אין הבדל בין תפישות המציאות האלו. והחכם האמיתי, גם הוא יודע ... החכם האמיתי חווה את המציאות שיש בה טוב ורע, בדיוק כמו מציאות שבה הכל טוב, או הכל רע. ונבהיר: ... ורע. כי לשמחתנו אין מציאות שבה הכל רע. כי הרע הוא סופי. ולמרות שיש מציאות שבה כמעט הכל רע, הרי שאין מציאות שבה הכל רע. וכפי שכבר ביארתי את כל ... אין הבדל בין תפישות המציאות האלו. כי החכם האמיתי מכיל בתוכו את ... כי מי שמבדיל בין תפישת מציאות שמבדילה בין טוב לרע, לבין תפישת מציאות שלא מבדילה בין טוב לרע, הרי שבכך ... האם האדם יחווה את המציאות מתוך תודעה של אחדות ההפכים או שלא. ... של האדם על האמת שיש במציאות. כי כל אדם משקר את עצמו בכל מיני ... האחדות ואת הנפרדות של המציאות בו זמנית. כי מצד האמת יש במציאות שלנו אחדות ונפרדות בו זמנית. והכל ... הסיבה האמיתית שבגללה המציאות שלנו היא כפי מה שהיא. כי הרע נובע רק משום שהאדם לא מבין את המציאות. ועל ידי זה האדם נצמד אל האמת, על ...

... ושל אדישות קלינית וכיו"ב. וההיגיון בכך הוא, שמה שמניע את האדם לעשות דבר כזה או אחר, זה כמובן הרצון שלו. שהאדם חושב, שהמציאות תהיה טובה יותר, כאשר היא תהיה כך או אחרת. ואז, כאשר יש לאדם רצון שהמציאות תהיה כך או אחרת, אז ככל שיש לאדם רצון גדול יותר שהמציאות תהיה כך או אחרת, כך יש לו יותר חשק לעשות פעולות, כדי לשנות את המציאות שהיא תהיה כרצונו. אבל, כאשר האדם נמצא בתחושה של דיכאון ועצבות וכיו"ב, אז ממילא הדברים בחיים מאבדים את ... שלו, אז הדבר הופך להיות מאוד משמעותי עבורו. ואם האדם חושב, שדבר כלשהו, לא ממש יכול להשפיע על רמת שביעות הרצון שלו מהמציאות, אז ממילא הוא לא מייחס לו משמעות. ולכן, כאשר האדם נמצא בדיכאון בגלל איזו בעיה נפשית ומועקה נפשית פנימית, אז ... בעיני האדם באותו הרגע. אבל כיו"ב ממש, מי שהוא מאושר באמת מבפנים, גם הוא חווה סוג של אפתיה / אדישות / שאננות כלפי המציאות. ולמה? כי הדברים שחיצוניים לו, הם לא ממש משפיעים על רמת האושר שלו. ולכן ממילא הוא מגלה בהם פחות עניין. ולא ... אותו בגלל דיכאון וכיו"ב. אלא דווקא בגלל ההיפוך. שהאדם כ"כ טוב לו מבפנים, עד כדי כך, שלא ממש מעניין אותו לשנות את המציאות החיצונית לו. ואדם שחושב שהמציאות טובה כפי מה שהיא עכשיו, ואדם שחושב שהמציאות לא תהיה טובה יותר אם היא תשתנה, ממילא זה יוצר אצלו תחושה של קבלת המציאות כפי מה שהיא עכשיו, וממילא זה מוריד לו את החשק לנסות לשנות את המציאות. וזה לא בהכרח נובע מדיכאון, אלא לפעמים זה דווקא נובע משמחה. ועוד יש להוסיף ולומר, כי אם האדם יהיה עם אפתיה ... בעולם דברים שהם טובים יותר וטובים פחות. ושכל דבר בעולם, יכול להשפיע על הטוב והרע של האדם. ושהאדם מוכרח תמיד, לגרום למציאות להיות כמה שיותר טובה עבורו, כמה שהוא יכול. ומי שבא מגישה כזאת, אז ממילא, הוא לא יכול להיות אדיש למה שקורה סביבו, והוא לא יכול לחוות חוסר אנרגיה לשנות את המציאות שסביבו. ולמה? כי הוא חושב שהוא מוכרח לשנות תמיד את המציאות, שתהיה טובה כמה שיותר. והיתרון של החשיבה הזאת, הוא, שהיא גורמת לאדם כל הזמן לשפר את המציאות שלו. אבל מצד שני, היא גם גורמת לכך, שהאדם לעולם לא יהיה שבע רצון מהמציאות שלו. כי האדם הופך להיות אפאטי, כלפי דברים, שהוא שבע רצון מהם. כי ברגע שהאדם מרוצה מאיזה דבר, אז ממילא הדבר ... דבר לא טוב יותר או טוב פחות משום דבר אחר. אבל בו זמנית, צריך גם את הגישה הנגדית, שאומרת, שכן אפשר לשנות, כדי לעשות את המציאות לטובה יותר. או במילים אחרות, אפטיה / אדישות / שאננות / חוסר חשק / חוסר אנרגיה וכיו"ב, הם גם טובים מאוד, והם ... כי האדם יכול להיות אפאטי, משתי סיבות שונות בו זמנית. גם בגלל שהוא חושב שהכל טוב כפי מה שהוא כרגע. וגם בגלל שהוא חושב שהמציאות רעה, ושלא יעזור לו לשנות אותה, שזה יוצר אצלו תחושה של אדישות ואפאטיות כלפי המציאות. ואפתיה, לא נובעת דווקא בגלל סיבה כלשהי בלבד, אלא היא יכולה לנבוע משתי סיבות מנוגדות, בו זמנית, במינונים ...

... / התקפי כעס / התקפי עצבים - האדם חווה התקף עצבים / התקף כעס / התקף זעם, על דברים ספציפיים בחיים שלו בכלל, ועל המציאות באופן כללי, גם בלי לדעת ממה נובעים ההתקפים האלו. התקפי אימה - האדם חווה התקף אימה ותחושת רעד ופחד מאוד חזקה. התקפי פרנויה ... מאותו הדבר ממש, וכולם תלויים באותו הדבר ממש. והוא, במידת חוסר ההתאמה, שבין הרצון העצמי של האדם, לבין המצב של המציאות, באותו הרגע שהאדם חווה את ההתקף. כי כל ההתקפים הנפשיים, כולם נובעים, בסופו של דבר וגם בתחילתו של דבר, אך ורק מחוסר התאמה, בין הרצון העצמי של האדם, לבין המציאות. כגון לדוגמא: התקף של חרדה / התקף של פאניקה - שהוא נובע, מכך שהאדם מפחד וחושש בצורה עוצמתית ביותר, מכך שאולי המציאות לא תהיה כרצונו. כי אם האדם לא היה חושש מכך שהמציאות לא תהיה כרצונו, ממילא הוא לא היה נכנס להתקפת חרדה / התקפת פאניקה וכיו"ב. והרצון העצמי של האדם, לא מוכן לקבל את זה, שבמציאות קיימת אפשרות, שהיא תהיה נגד רצונו. והרצון של האדם רוצה, שהמציאות תהיה בלי אפשרות להיות נגד רצונו. אבל המציאות היא, שקיימת אפשרות, שהמציאות תהיה נגד רצונו של האדם. והאדם חווה התקף חרדה / התקף פאניקה, כאשר הוא חווה עימות, עם זה שהמציאות מכילה בתוכה את האפשרות, שהיא תהיה נגד רצונו. או לדוגמא: התקף של זעם / התקף של כעס / התקף של עצבים - שהוא נובע, מכך שהאדם חווה ניגוד קונפליקט ועימות, בין מה שהוא רוצה שיקרה, לבין המצב של המציאות באותו הרגע. ואם לא הייתה התנגדות, בין הרצון של האדם, לבין המציאות באותו הרגע, האדם לא היה נכנס להתקפת עצבים, ולא היה חווה התקפת כעס, מכך שהמציאות היא נגד רצונו. או לדוגמא: התקף של אימה / התקף של לחץ - שהאדם חווה התקפת אימה והתקפת לחץ, מעצם המחשבה שלו, שהמציאות היא לא כרצונו, ושאולי היא תהיה לא כרצונו. שזה, ורק זה, יוצר אצל האדם התקף אימה והתקף לחץ. כי בלי שהמציאות תהיה נגד רצונו של האדם, בלי זה אי אפשר לחוות אימה או לחץ. או לדוגמא: התקף של פרנויה - בין אם הוא נובע מהתקף של פסיכוזה / ... לפסיכוזה / סכיזופרניה. שהפרנויה יכולה לאיים על האדם ולהלחיץ אותו, רק כאשר יש לו רצון עצמי מוגדר, שהוא רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת. ואז יש לאדם גם איזה דמיון, שהמציאות תהיה לפי הדמיון שלו נגד רצונו, ואז האדם נכנס להתקפת פרנויה ופאניקה. אבל זה רק בגלל שיש לאדם רצון עצמי מוגדר כלשהו, ושהוא נכנס להתקפת פאניקה, שאולי המציאות תהיה נגד רצונו. או לדוגמא: התקף של דיכאון / התקף של בכי - ששניהם כמובן נובעים מתחושות מועקה מאוד גדולות שיש לאדם, לגבי זה שהמציאות היא לא כפי מה שהוא רוצה. וזה יוצר אצל האדם התקפת דיכאון שיוצרת לפעמים גם התקפת בכי. אבל הכל זה רק בגלל שהאדם רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת. שזה מה שמכניס אותו למועקה / דיכאון / עצבות / בכי וכולי. וכאשר האדם חווה התקף נפשי, המשמעות של ... נפשי מאוד גדול. עומס שנוצר מקונפליקט מתמשך בעוצמה מאוד חזקה, של חוסר התאמה וחוסר שביעות רצון, של האדם, ביחס למציאות. וההתקף הנפשי, הוא לא נוצר מעצמו ולא מופיע מעצמו פתאום, אלא הוא נובע, מכך שבתת המודע של האדם, יש המון כעסים והמון תסכול מהמציאות. מה שיוצר אצל האדם התפרצויות, כמו של הר געש, של כעס / חרדה / תסכול / דיכאון / בכי וכיו"ב. ומי שרוצה להתמודד עם ההתקפים ... דורש מהאדם טיפול נפשי פנימי ועמוק. עמוק, עד לשורש הרצון של האדם עצמו. עמוק, עד שהוא יביא את האדם לעשות שלום עם המציאות שבה הוא חי. עמוק, עד כדי כך שהאדם לא ידחיק בתת המודע שלו, כל מיני דברים שהוא לא מרוצה מהמציאות. עמוק, עד שהאדם יחיה בהרמוניה עם המציאות. והטיפול הנפשי שאותו אמור האדם לעבור, הוא לא בהכרח מול פסיכולוג / פסיכיאטר / מאמן אישי / מטפל נפשי וכיו"ב. כי אלו, לא בהכרח יודעים איך להביא את האדם למצב, שבו, הרצון העצמי שלו, יהיה תמיד בהתאמה מול המציאות. ולא רק שרובם לא יודעים להביא את האדם למצב הזה, אלא שרובם גם לא מבינים בכלל, את שורש בעיית ההתקף הנפשי של האדם. כגון אלו, ... להכל, יש את אותו שורש ממש. והכל נובע מאותה הסיבה ממש. שזה אך ורק בגלל המלחמה שיש, בין הרצון של האדם, לבין המציאות. ומי שרוצה טיפול נפשי אמיתי, אמור להתבונן אל תוכו (גם באמצעות סיוע, של אדם חכם מאוד, שכן מכיר את הנושא הזה לעומקו ולרוחבו), ולנסות להסתכל על הסיבה שבגללה יש לו רצונות שונים ומנוגדים למציאות. כי בלי רצון מנוגד למציאות, בלי זה אין שום רע כלל. ועל האדם להתבונן עמוק אל תוכו, ולגלות, למה הוא רוצה רצונות שונים מהמצב של המציאות. ועל האדם להתאמץ בכל כוחו, לעשות שלום עם ה

... מגיע לך יחס כזה? שיפוטיות שגויה, מציאות שעולה על כל דמיון, דמיון שעולה על כל מציאות, התאהבות לא הגיונית, אוהב את מי שלא אוהב אותך, למה אוהבים אותך? למה שונאים אותך? למה לא אוהבים אותך? מה עשית רע? למה הוא לא אוהב אותך? למה היא לא אוהבת אותך? ... ועוד. והנקודה היא, כי לפעמים המציאות עולה על כל דמיון, אבל לפעמים הדמיון עולה על כל מציאות. ז"א שלפעמים בן אדם מדמיין משהו בצורה כ"כ חזקה, עד כדי כך שזה משפיע על קבלת ההחלטות שלו, יותר מאשר מה שקורה במציאות בפועל. לדוגמא, נניח שיש לבן אדם כלב קטן וחמוד. ונניח שבמציאות הכלב הזה חמוד, קטנטן ואינו עושה רעה לאף אחד. אז במצב רגיל, אם מישהו יפחד מהכלב הזה, יהיה פשוט ניתן להראות לו את המציאות, שהכלב הזה לא עושה רע לאף אחד. אבל ישנם מצבים, שבהם לבן אדם יכול להיות דמיון מאוד חזק, שבו הוא מדמיין בתת מודע שלו / באופן מודע, שהכלב הקטן הזה עושה לו דבר ... הדמיון שהיה כל כך חזק, יותר מאשר המציאות בפועל. ויכול להיות גם מצב הפוך, שבו נניח שיש גבר שמכה את בת זוגתו. ואותה אישה מוכה, נניח שהמציאות היא שכשהיא איתו רע לה, ושיש לה את האפשרות לקום ולעזוב אותו ולהרגיש יותר טוב בלעדיו. אבל יתכן מצב שבו יש לה דמיון מאוד גדול, כאילו משהו שקורה ביקום מקביל / מציאות מקבילה, שבה היא מדמיינת מסיבה כלשהי, שמאוד טוב לה איתו, או שהיא מדמיינת שהקשר איתו מציל אותה ממשהו מאוד רע ודמיוני. ואז ממילא היא תאהב אותו. כי שוב, הדמיון גבר על המציאות. וזה בעצם אומר, שלפעמים מישהו אוהב / שונא אותך / מישהו / משהו, לא בגלל שבפועל במציאות עשית / לא עשית / קרה / לא קרה משהו טוב או רע. אלא לפעמים זה אך ורק בגלל הדמיון שיש בראש של הבן אדם השני, ביחס לאותו הדבר שכלפיו יש את הרגש, שעל פניו לא תואם את המציאות. וצריך לדעת לאתר את הרגש הזה ואת הסיבה הדמיונית שלו, ולטפל בה בהתאם... וכמובן, שככה גם ניתן לשלוט במישהו, ולגרום למישהו לאהוב / לשנוא משהו, על ידי ששותלים לו ... משהו, דמיון שיהיה יותר חזק מאשר במציאות בפועל. ...

... / להתאחד עם המציאות - מהי המשמעות? כיצד להגיע להרמוניה ואחדות המציאות? הרמוניה. להתאחד עם המציאות. מהי המשמעות? וכיצד לעשות זאת? להתאחד עם המציאות = להפוך את הישות של האדם לאחת עם המהות של המציאות. התאחדות עם המציאות = הרמוניה מושלמת של האדם ושל המציאות. האדם = המציאות = אחד. האדם הוא התודעה שלו. כאשר התודעה של האדם מתאחדת עם המציאות, הישות של האדם נעלמת ונטמעת בתוך המציאות. כאשר האדם מתאחד עם המציאות, הוא כבר אינו נפרד מהמהות של המציאות, אלא הוא והמהות של המציאות הם דבר אחד. להתאחד עם המציאות = להיות המציאות = לחוות את השלמות. להתאחד עם המציאות = להרגיש אחדות גמורה עם כל דבר / להרגיש אהבה עצמית כלפי כל דבר. להתאחד עם המציאות = לא להיות קיים כנפרד מהמציאות, אלא להיות היא עצמה = שלמות רגשית. השאלה היא איך עושים זאת? תשובה: כדי להתאחד עם המציאות, צריך לחשוב כמו המציאות. פירוש: ראשית נבהיר כי לחשוב כמו המציאות = לחפש את האמת האובייקטיבית שיש בכל דבר. האמת האובייקטיבית = האמת הבלתי תלויה של המציאות. האמת האובייקטיבית = נקודת המבט של המציאות על עצמה. נקודת המבט של המציאות על עצמה, היא האמת האובייקטיבית. השכל של המציאות, צורת המחשבה של המציאות, היא האמת האובייקטיבית של המציאות. מהי אמת אובייקטיבית: אמת אובייקטיבית = אמת שאינה שוללת דבר, אמת שנמצאת בכל ... להגיע אליה? ומהי האמת הזאת? = ביארתי במקומות אחרים כאשר האדם רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת, על ידי זה הוא עצמו הופך להיות המהות של המציאות עצמה. הישות הנפרדת של האדם משאר הדברים נעלמת, ובמקומה הישות וההוויה של האדם הופכת להיות המציאות כולה. האדם מתמזג בהרמוניה מושלמת עם ה

... חרדה ופחדים שונים. וכפי שכבר ביארתי, חרדה ופחד נובעים, מכך שהאדם לא רוצה שהמציאות תהיה בצורה כלשהי, נגד רצונו. כי כאשר האדם רוצה איזה דבר, אז נוצרים אצלו פחד וגם חרדה, שמא המציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה. ומי שרגיל לחשוב שלילי בחשיבה שלילית, הוא תמיד חושב שיקרו לו דברים רעים נגד רצונו. ואז ממילא יש לו הפרעות חרדה, מכך שיש לו חשיבה פסימית, שהמציאות תהיה נגד רצונו. אבל, גם מי שיש לו חשיבה חיובית, וגם מי שרגיל לחשוב חיובי בחשיבה אופטימית, גם ... כמה שהוא רוצה, שחשיבה חיובית תעזור לו. אבל בתוך תוכו, תמיד יש לאדם ספק, אולי המציאות לא תהיה כרצונו. ולכן תמיד יש לו חרדה ופחד כלשהם. אלא, שמי שחושב בחשיבה חיובית ובצורה חיובית, ... לכך שיהיו לו חרדות ופחדים, מעוד סיבה נוספת. והיא, משום שהוא חי בהכחשה לכך שהמציאות היא לא רק טובה, אלא היא רעה, בדיוק כמו שהיא טובה. לא יותר רעה מאשר היא טובה, ולא יותר טובה מאשר היא רעה. אלא, המציאות, היא רעה וטובה באותה המידה ממש. ומי שמשתדל לחשוב רק בצורה חיובית ובחשיבה חיובית, הוא פחדן ... הטוב והרע. אבל לא משנה אם האדם רואה כרגע את חצי הכוס המלאה או הריקה, תמיד יש במציאות בדיוק חצי כוס ריקה וחצי כוס מלאה. ומי שחושב חיובי ומסתכל רק על חצי הכוס המלאה, הוא שקרן וטיפש, שמרמה את עצמו, ובסופו של דבר, גורם לעצמו להרגיש יותר רע. כי במציאות שלנו, יש גם טוב וגם רע. ומי שמתרגל לחשוב בחשיבה חיובית, הוא גורם לעצמו לשנוא את הרע ולאהוב ... ולהכיר בכך, שיש גם טוב וגם רע. ושבכל דבר בעולם, יש בו גם טוב וגם רע. ומחוייב המציאות, שתמיד יהיו גם טוב וגם רע. ובנוסף לזכור גם, שמבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין שום טוב או רע ...

... הנכונות, ומסתכל עליהם כפי מה שראוי להסתכל עליהן, על ידי זה קודם כל הוא מרגיש טוב. ואחרי שהאדם מתייחס אל המציאות כפי מה שבאמת ראוי להתייחס אליה ומרגיש טוב, עכשיו באפשרותו של האדם לבחור האם להתעקש או לוותר, כרצונו. באפשרותו של האדם לבחור להתעקש על שטויות בשביל הכיף. ובאפשרותו של האדם ...

... ממילא הוא חסר את תחושת הטוב וזה דוחף אותו לעשות שופינג שסופו המינוס בבנק. כאשר האדם מרגיש תחושה של חסר במציאות שלו ברגע הזה, יש לו 2 אפשרויות בלבד כיצד להרגיש טוב יותר. אפשרות 1 על ידי שינוי פנימי מהותי. ... של מסע הרכישות והשופינג היא הבחירה באפשרות 2, דהיינו, שינוי חיצוני. כל מסע קניות מתחיל במחשבה שרוצה שהמציאות החיצונית תשתנה. המהות של המציאות עצמה לא משתנה כאשר האדם רוכש משהו. מה שהשתנה זו הצורה החיצונית של המציאות. אושר = מציאת הטוב האמיתי שיש בכל רגע באשר הוא כפי שהוא. הטוב האמיתי נמצא בכל הרגעים בצורה שווה. הטוב האמיתי אינו תלוי בצורה החיצונית של המציאות. כל זמן שאדם חושב שצורה אחת של מציאות טובה יותר מאחרת, הרי שהוא לעולם לא יוכל להגיע לאושר האמיתי הנצחי שאינו משתנה לעולם. מאחר שהאדם עדיין תלוי רגשית בצורה חיצונית כלשהי של המציאות. הרצון לשינוי חיצוני אינו יכול להביא אושר, מאחר שגם אם השינוי החיצוני מצליח, עדיין האדם תמיד מרגיש חסר וחוסר שקט נפשי. כאשר האדם תלוי רגשית בצורה החיצונית של המציאות, הרי שהוא תמיד חי בתוכו בחוסר שקט לגבי מה יקרה אם הצורה החיצונית של המציאות תשתנה. כאשר האדם מסתכל על החיצוניות ומחפש כל הזמן שינויים חיצוניים, על ידי זה נוצרים חובות ... פנימי מהותי. שינוי פנימי אין פירוש הפסקת השינויים החיצוניים. גם אדם שמחובר באחדות מלאה לטוב האמיתי של המציאות, גם הוא יכול לעבוד / לאכול / לקנות וכולי. ההבדל הוא, כי שינוי פנימי הוא כאשר האדם מקשר תמיד ... שמניע אותו. ולהזדהות תמיד עם הרצון הזה. כמו כן על האדם לחפש תמיד את הטוב האמיתי שיש בכל דבר ובכל רגע של המציאות כפי מה שהיא באותו הרגע. כאשר האדם סוגר את המינוס שיש בתוכו בשלמות, גם המינוס שבבנק ייסגר יחד ...

... הדרך לחקור את האירוע ולאתר את השורש, היא על ידי שאלת שאלות. היינו על האדם לשאול ולחקור על כל דבר, מדוע לא קרה אחרת, מדוע לא התרחש ההפך? מה אילץ את המציאות להיות כפי שהיא? מהו אותו גורם שגורם לדברים להיות כפי שהם? רק כאשר האדם מאתר את אותו הגורם האמיתי, רק אז באפשרותו לוודא כי הטעות לא ...