... שהוא יאמין בו, ואתה משלב אותו בתוך סיפור אחר כלשהו. לדוגמה: נניח שאתה רוצה לגרום למישהו להאמין
שהמוצר שלך הוא טוב. אז יש כמובן את הדרך לומר לו באופן ישיר,
שהמוצר שלך הוא טוב. אבל אז הוא גם יטיל ספק באופן ישיר, האם
המוצר שלך הוא טוב או לא. וקיימת גם דרך נוספת, שאומרת שאם ברצונך לדוגמה לגרום לאדם כלשהו להאמין
שהמוצר שלך הוא
מוצר טוב, אז עליך לספר לו סיפור כלשהו בנושא כלשהו, ולצורך העניין לא ממש משנה הסיפור שתספר לו הנושא שלו וכיוב. אבל כן משנה, שבתוך הסיפור שתספר לו, בתוך הסיפור תשלב בתוכו את הרעיון שאומר
שהמוצר שלך הוא
מוצר טוב. שזה בעצם אומר, שאתה לא אומר לו באופן ישיר
שהמוצר שלך הוא
מוצר טוב כמסר גלוי, אלא אתה באופן עקיף, אומר לו
שהמוצר שלך הוא
מוצר טוב כמסר סמוי. ואתה עושה את זה, כאילו בדרך אגב וכאילו בצורה תמימה, בתוך סיפור אחר כלשהו. וזה כמובן הרעיון הבסיסי והמבנה הבסיסי של טכניקת השכנוע הזאת, שאומר, אתה ... עובדות שהאדם השני כבר חושב שהן אמת. שזה אומר, לעטוף את האפשרי בתוך מחויב. לדוגמה: נניח שאתה לוקח
מוצר שאתה יודע שהלקוח חושב שהוא
מוצר טעים ומתוק. ואתה אומר ללקוח,
המוצר הזה עשוי מחומרים בריאים ואיכותיים, שגורמים לטעם שלו להיות ככ מתוק וטעים בצורה ככ איכותית. שבעצם אתה מנצל את זה שהאדם יודע
שהמוצר הזה הוא X = מתוק וטעים. ואתה שותל לו את המחשבה ומעביר לו מסר סמוי, שאתה כאילו מדבר איתו על הטעם ועל המתיקות של
המוצר, כאשר בפועל אתה מעביר לו מסר סמוי,
שהמוצר הזה הוא עשוי מחומרים בריאים ואיכותיים. ומי שיעמיק בדוגמה הנל וכיוב, יראה שיש כאן עוד רמת עומק. והיא שאם אתה רוצה שהמסר שלך יהיה יותר בולט בסיפור, אז אתה לא יכול ... אותו רק ממך, ושכדי להבין אותו, לשם כך הוא יצטרך לשים לב למסר הסמוי שלך. ואסביר: נניח שמישהו יודע
שהמוצר שלך הוא טעים ומתוק. ואתה רוצה לשתול לו את המסר שאומר שהוא גם בריא ואיכותי. עכשיו, אם תאמר לו,
המוצר שלי הוא טעים בריא ואיכותי
המוצר שלי הוא בריא איכותי טעים ומתוק, בעצם המסר הסמוי שלך, הוא לא ככ סמוי, אלא הוא די גלוי. ולכן בעצם יש לבנות רעיון שאומר,
המוצר הזה הוא טעים ומתוק, בגלל שהוא איכותי ובריא. שבעצם במשפט כזה, הנושא המרכזי שלו הוא זה
שהמוצר הוא טעים ומתוק, והמסר הסמוי שבו, הוא
שהמוצר הוא איכותי ובריא. אבל במשפט כזה, המסר הסמוי, הוא לא ממש גלוי והוא לא ממש בולט. ולמה? כי כפי שהסברתי, המסר הסמוי צריך להיות משולב בסיפור בצורה כזו, שבה השומע יהיה חייב לשים לב למסר שלך, כדי להבין את המסר המרכזי שלך. ומאחר שהשומע כבר יודע
שהמוצר הזה הוא טעים ומתוק גם בלי שהוא יסכים ידע על המסר הסמוי שלך, הרי שבעצם הוא יכול להמשיך לחשוב ולהבין את המסר המרכזי שלך,
שהמוצר הזה הוא טעים ומתוק, גם בלי שהוא חייב להבין
שהמוצר הוא איכותי ובריא. ולמה? כי הוא יודע
שהמוצר הזה הוא טעים ומתוק, באמצעות ודרך סיבות נוספות אחרות, שבזכותן הוא יכול להבין
שהמוצר הזה הוא טעים ומתוק. והוא לא צריך להבין
שהמוצר הזה הוא בריא ואיכותי, כדי להבין שהוא בריא ומתוק. ולכן בעצם המסר הסמוי שלך, הוא מסר סמוי אפשרי ולא מסר סמוי מחויב. וככל שהאדם כבר מכיר את הסיפור שאתה רוצה לספר לו, ... יהיה חייב להסכים איתו, כדי להבין את הסיפור. ולכן, עליך לקחת את מה שהאדם כבר יודע כאמת, כגון
שהמוצר הוא טעים ומתוק. ועליך להוסיף על זה אינפורמציה נוספת, כגון לדוגמה שה