... לנסות להגיע עם הלקוח להסכמה. לנסות ליצור תחושת הסכמה עם הלקוח בתחומים אחרים. לדבר אתו, וזה לא כל כך משנה על מה כרגע, לצורך העניין, זה יכול להיות על
המוצר, זה יכול להיות על הסיבות שבגללם הוא לא רוצה לקנות את
המוצר, יכול להיות כל דבר. ולהגיע אתו להסכמה. להגיע למצב שהלקוח יגיד: "נכון, אני מסכים אתך", הקונה יגיד: "כן אני מסכים אתך", הבנאדם השני יגיד: "כן אני מסכים אתך". ... וזה משהו שכבר הסברתי אותו בפעם אחרת, אבל זה באותו הקשר אז חזרתי עליו עוד פעם. ועכשיו, אני אוסיף עוד דבר, בהקשר הקודם של: הלקוח שלא מסכים לקנות את
המוצר, מה שצריך לעשות זה: המוכר צריך לשאול את עצמו: באיזה מצב אני המוכר חושב שהלקוח היה מוכן להסכים לקנות את
המוצר? לדוגמה, אם נגיד
המוצר היה עולה חצי מחיר, הלקוח היה מוכן להסכים לקנות אותו. אז מה שצריך לעשות ברגע שלקוח אומר "אני לא מוכן, אני לא רוצה לקנות את
המוצר הזה", שואלים את הלקוח "תגיד לי, ואם זה היה עולה לך חצי, היית מוכן לקנות אותו? היית רוצה לקנות אותו? היה יכול להתאים לך?", "כן, אתה יודע אם זה היה עולה לי חצי, הייתי מוכן לקנות אותו". מה בעצם עשינו? גרמנו ללקוח להיות בחוויה שהוא מסכים לקנות את
המוצר, מה לעשות
שהמוצר לא עולה חצי, הוא עולה כפול מהחצי, אבל קודם כל יצרנו הסכמה, עכשיו, אחרי שהלקוח אמר שהוא מסכים לקנות בחצי, עכשיו, בא נדבר על המחיר. אבל, יצרנו הסכמה. כנ"ל לגבי ... אז קודם כל בא ננסה לראות, נשאל אותו: "אם הייתי נותן לך את הרכב במתנה, היה מתאים לך הרכב?" בא נביא את הלקוח למצב שהוא קודם כל מסכים שהוא רוצה את
המוצר, שהסכים שהוא רוצה את
המוצר, אחרי שהוא מסכים שהוא רוצה את
המוצר, עכשיו אני אגיד לו: "טוב, אז איך אתה רוצה לשלם?" או "אתה יודע, אז בא נעשה לך ככה וככה וזה יהיה כמעט בחינם" נגיד, "אם נעשה לך בהרבה תשלומים, זה כאילו לא ... אוקי? סתם הייתה דוגמה. הרעיון הוא, להגיע אתו להסכמה, עוד פעם, המוכר צריך לשאול את עצמו: "באיזה מקרים אני יכול לשכנע את הלקוח להסכים שהוא רוצה את
המוצר הזה שהוא רוצה את הדבר הזה. באיזה מקרים אני ההורה, יכול לשכנע את הילד שהוא כן מסכים לדבר הזה. "אם אני אביא לך ככה וככה, אתה תסכים?", "תגיד לי ואם זה וזה, אתה ... הרף "טוב, תראה אז מה, אז למה זה כל כך חשוב לך שדווקא זה וזה? אז למה זה כל כך מפריע לך?" אבל, כבר נוצרה תחושה של הסכמה, הוא כבר הסכים שהוא רוצה את
המוצר. אמנם, הוא הסכים שהוא רוצה את
המוצר בתנאי ש, אמנם הוא הסכים שהוא מוכן לעשות ככה וככה רק אם, זה נכון. אבל עדיין הוא הסכים שהוא מוכן לעשות ככה וככה, גם זה יש לזה משמעות, כי במח של הבנאדם, ... המשפטים בשלמות אבל הוא גם לוקח, המח של הבנאדם כשהוא מפרש משפט, הוא מפרש אותו גם בחלקים, לא רק ביחידות שלמות ולכן, אם בנאדם אומר: "אני מוכן לקנות את
המוצר בתנאי ש" או "אם היה ככה וככה, אז הייתי קונה את
המוצר", התת מודע של השומע, של הלקוח היה: שהוא רוצה לקנות את
המוצר הזה. נכון שהוא אמר 'בתנאי ש', נכון שהוא אמר 'רק אם', נכון שהוא אמר 'רק כאשר', זה נכון, אבל אף על פי כן, בתת מודע שלו הוא אמר שהוא רוצה לקנות את
המוצר. והתת מודע של השומע שמע את המילים האלה: "אני רוצה לקנות את
המוצר". ומכאן, הרבה יותר קל לשכנע אותו לקנות את
המוצר. ולכן, לסיכומו של דבר, אם רוצים לשכנע בנאדם במשהו, איזה פעולה, איזה משהו, תבדוק: "תגיד לי ואם..." לבדוק באיזה מקרים הוא כן יכול להסכים ולשכנע אותו שהוא יסכים ... אני רוצה שתשימו לב, שמי שלא יודע לעשות את זה נכון, עוד יכול לדפוק את עצמו קצת, גם, למה? נגיד שהבנאדם אומר: "יקר לי 100 שקל", נגיד אומרים לו:
"המוצר עולה 100 שקל", אומר "יקר לי 100 שקל, אין לי 100 שקל". עכשיו, מה אנחנו יודעים? שנגיד יש לו 20 שקלים בכיס ואנחנו אומרים לו "תגיד לי ואם זה היה עולה 20 שקלים היית קונה?" יגיד "כן, הייתי קונה". אז קודם כל יצרנו אתו הסכמה, אמר שהוא רוצה את
המוצר, עכשיו בא נדבר על המחיר. אבל, אם בנאדם עושה את זה גרוע, אז, מזה נקרא לעשות את זה גרוע? זה להביע יותר מדי הזדהות עם ההתנגדות של הלקוח למצב שאליו אנחנו רוצים להוביל אותו בסוף. נגיד שלקוח אומר: "אין לי 100 שקלים" ואז המוכר, אם אין לו שכל אז הוא יגיד "כן, גם אני חושב
שהמוצר הזה מאוד..., 100 שקלים זה לא... זה יקר מדי, עזוב, 100 שקלים לא כדאי לקנות, תגיד לי אבל אם זה היה ב20 היית קונה?", "כן נכון נכון, הייתי קונה, נכון אתה צודק". ...