... הסיבה שאין הבדל בין מהות לצורה נובעת מההבנה שכל מה שנכון לגבי המהות נכון גם לגבי הצורה. כלומר, אנו רגילים לחשוב שהמהות, ההוויה של המציאות, היא משהו אינסופי, קבוע ונצחי, בעוד שהצורות הן ארעיות, זמניות ומוגבלות במקום ובזמן. אליעד ... זמן? הרעיון של לשים את כל הצורות האפשריות יחד באותו המקום ובאותו הרגע נראה כמופרך ובלתי נתפס. השכל שלנו רגיל לתפוס מציאות נפרדת ומוגבלת, ולכן כדי להקל עליו אנו משתמשים ברעיון של יקומים מקבילים. אליעד מסביר שאם באמת היינו ... זו מתארת סכנה נפשית או רוחנית, אך אליעד מסביר שיש לה משמעות חיובית ועמוקה יותר: כאשר האדם מתנתק מהמחשבות הרגילות, הולך לבדו ומתנתק מן העולם, הוא יכול להגיע לחוויית אחדות מוחלטת, ולהפוך את נפשו למחויבת - כלומר, לחוות את ... נחמן ומהות ההתבוננות בשקט הלילה הקשר בין סופר פוזיציה קוונטית לאחדות המציאות דרכים לחוות את האחדות מעבר לתפיסה השכלית הרגילה איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? אליעד מסביר שצורת הספר, כפי שהיא נתפסת בעינינו, אינה מוגבלת ... נמצאת בכל מקום ובכל זמן, כך גם הצורה אחת עמה ומשתתפת בכל תכונותיה. דוגמה לכך היא ספר פיזי: אנחנו רגילים לחשוב שהוא רק כאן ועכשיו, אבל ברמה גבוהה יותר של הבנה, הספר קיים בכל מקום עד אין סוף, ואפילו ... הרעיון של יקומים מקבילים הוא דרך לצמצם את ההבנה האמיתית שכל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן. עבור השכל הרגיל, קשה לקבל שכל הדברים מתקיימים בבת אחת באותו המקום ובאותו הזמן. לכן נוח יותר להסביר זאת באמצעות מודל של ... זו בדיוק הנקודה של האחדות המוחלטת: בכל רגע מתקיימות כל האופציות בבת אחת, אפילו אם איננו תופסים זאת באופן רגיל. מדוע התובנה הזו מובילה לרעיון של ריבוי אלוהים? כאשר אומרים שכל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן, עולה הרעיון ... ובאותו זמן? כשאומרים שלקחת את כל הצורות ולהניח אותן באותו המרחב ובאותו הרגע, השכל האנושי נתקל בסתירה כי הוא רגיל להבחין בין אובייקטים שונים בזמנים שונים. לכן, המודל של אין סוף יקומים עוזר לשכל להבין שיש אפשרות שכל האירועים ... נמצא בכל מקום ובכל זמן? היא מובילה לכך שמבינים שכל אירוע וכל צורה הם חלק ממחויב המציאות. עבור השכל הרגיל, זה אומר שיש אינסוף אפשרויות - ולכן אנו מתארים זאת כיקומים מקבילים. אך בהבנה עמוקה יותר, הכל מתרחש באחדות, ... השכל שלנו, אנחנו מבחינים בין מחויב לבין אפשרי. אבל אם מפנימים את אחדות המציאות, מבינים שהספר הוא גם האפשרות הרגילה (אולי הוא יהיה פה או לא) וגם מצב מחויב (בהכרח הוא פה ובכל מקום אחר). לכן אין סתירה במהות, ... נחמן ומהות ההתבוננות בשקט הלילה הקשר בין סופר פוזיציה קוונטית לאחדות המציאות דרכים לחוות את האחדות מעבר לתפיסה השכלית הרגילה שאלה: איך שאני מבינה, אתה אומר שיש בכל רגע את סך כל הצורות האפשריות, איך זה? אליעד: למשל, זה ...

... להיות אלוהים האמיתי כמצב שבו האדם משתחרר לחלוטין מכל ההגדרות, כולל הגדרת עצמו. מצב זה אינו ניתן לתיאור במושגים רגילים כמו קיים, לא קיים, הכל או כלום. זהו מצב ראשוני שבו האדם חווה את המציאות כפי שהיא באמת - ...

... בתחום אחר לחלוטין כמו אמנות או ספרות. זאת משום שההעמקה בתחום אחד באה על חשבון תחום אחר. לפי ההיגיון הרגיל, ככל שאתה מתמקד ומתמחה בדבר אחד, אתה מאבד את היכולת להתמחות בדברים אחרים. לעומת זאת, אליעד מציע כי דווקא ... דבר מסוים ועל ההיפך שלו בו - זמנית. הוא מסביר שהמוח האנושי מתקשה מאוד לבצע פעולה זו, כיוון שהוא רגיל לראות כל דבר בנפרד מההיפך שלו. אליעד מציין שהדרך להגיע למצב בו אפשר לחשוב בו - זמנית על דבר ...

... כך ההנאה שלו גדולה יותר. הנאה שאינה מוגדרת כהנאה, כי אין לה הפך וניגוד. זא, זאת לא חוויית הנאה רגילה שניתן להגדיר אותה כהנאה, כי אין לה שום הפך שיגדיר אותה. וזו עצמה ההגדרה שלה, שהיא, חוויה שלא ניתן ... ובשורשו, זאת שתיקה מוחלטת. אבל מצד הנפרדות, זאת לא שתיקה מוחלטת. ובחיצוניות, החכם האמיתי עושה פעולות שונות כמו אדם רגיל, וחושב כמו אדם רגיל. אבל בתוך תוכו, הכל קורה מעצמו, והחכם האמיתי נמצא בשתיקה מוחלטת, שאין בה שום שינוי כלל. ובשורש, ההנאה היא ... אמיתי, גם הוא נהנה מהנאה גשמית. אלא, שאצלו ההנאה הגשמית, היא מושלמת בשלמות שאין שלמות אחריה. כי אצל אדם רגיל, הוא נהנה מהנאה גשמית, אך ההנאה אינה שלמה. כי הוא אינו יודע שבאמת הצורה הסופית, היא מושלמת. אבל מי ...

... מנטרה הוא בכך שהיא נותנת פרספקטיבה שונה על השכל. כאשר חוזרים על מנטרה באופן מתמשך, היא דופקת את השכל הרגיל ומאפשרת לאדם לחוות מצב אחר, מצב שבו המחשבה אינה נתפסת כמוחלטת או כיחידה נכונה. כתוצאה מכך, כשחוזרים לחשוב בצורה רגילה, ניתן להסתכל על הדברים מנקודת מבט חדשה ולהטיל ספק במוחלטות של השכל. לדוגמה, אם אדם שינן מנטרה והגיע למצב ... הבדל. החוויה הזו עשויה לסייע לו להטיל ספק גם בתהליכים השכליים היומיומיים, מכיוון שהוא מכיר מניסיונו מצב שבו החשיבה הרגילה אינה פועלת. כך, המנטרה נותנת לאדם נקודת יחוס חדשה שמאתגרת את תפיסתו הקבועה על השכל ועל המציאות. מה ההבדל ... בשינון מנטרות וגם בויפאסנה המטרה הסופית דומה: להגיע למקום של אין שכל או של הבנה עמוקה שאינה תלויה בחשיבה רגילה. אפשר לשלב את שתי הטכניקות, אך כל אחת בנפרד, אם מבוצעת עד הסוף, תוביל להבנה עמוקה של אי - ... האדם מגיע להבנה עמוקה של המציאות ושל עצמו, ההבנה תישאר יציבה ותמשיך ללוות אותו גם כשהוא פועל בעולם באופן רגיל. הוא נותן דוגמה לכך שכאשר אדם קם מהכיסא לאחר ששינן מנטרה, הוא מיד חוזר לשכלו הרגיל, לעומת מי שהבין באופן מוחלט את האמת, שיכול להמשיך בפעולות היומיומיות ועדיין להישאר במצב של הבנה פנימית עמוקה. האם ... מנטרה מבוססת על חזרה על צלילים או מילים מסוימות. אליעד מסביר כי חזרתיות על מנטרה יכולה להוציא אותנו מהשכל הרגיל ולסייע לנו לחוות חוויות של אין או חוויות שמחוץ לתודעה המיינסטרימית. מה היתרונות של חזרה על מנטרה? כאשר חוזרים ...

... ממחישה את ביטול השאלות? אליעד מביא דוגמה להמחשת הרעיון: הוא מתאר מצב שבו אדם מביט על ספר ובקבוק. במבט רגיל, ברור לנו שיש כאן שני חפצים שונים: בקבוק וספר. אם האדם יסתכל עליהם מקרוב מאוד, למשל דרך מיקרוסקופ, ההבדלים ...

... קיים מצב שבו טוב לך ללא צורך בהשוואה לרע? אליעד כהן מציג רעיון מורכב יותר, שלפיו מחוץ לחוקיות וללוגיקה הרגילה, קיים מצב אפשרי שבו אתה יודע שטוב לך בלי שהיית זקוק קודם לכן לחוות סבל או חיסרון. במצב זה, ... האדם. כיצד משתנה החוויה של פעולות יומיומיות לאחר ההבנה? אליעד מתאר כי לאחר התהליך, האדם ממשיך לפעול בעולם בצורה רגילה - הולך למכולת, אוכל, מבצע פעולות יומיומיות - אך המשמעות הפנימית של הפעולות משתנה לחלוטין. לדוגמה, כאשר האדם רעב ...

... נותן דוגמה לכך בתפיסה האומרת שהכל הוא גם אחד וגם לא אחד בו - זמנית. הרעיון הזה נשמע לאדם רגיל כטירוף מוחלט, מכיוון שהוא לא יכול להכיל את המחשבה שדבר והיפוכו יכולים להתקיים ביחד. האדם בטוח שמדובר בשיגעון, אבל ... - זמנית שני דברים סותרים. הוא שואל, למשל, האם אפשרי שכוס תהיה מלאה וריקה בו - זמנית? לכאורה, התפיסה הרגילה אומרת שזה בלתי אפשרי. אבל אליעד מציין שאם האדם הוא אכן משוגע, אין לו שום בעיה לחשוב שהדבר אפשרי. ... יש, ומה שאין - אין) הם מוחלטים ונכונים תמיד, הוא לעולם לא יוכל לקבל מציאות סותרת. לכן, בעיני האדם הרגיל, מי שחושב הפוך מההיגיון הזה הוא משוגע. מה קורה אם אנחנו מבינים שההיגיון שלנו הוא לא האמת המוחלטת? אליעד ...

... הוא משתמש בדוגמה של תחושת רעב: בפעם הראשונה שאדם מרגיש רעב זה יכול להיות קשה, אבל עם הזמן הוא מתרגל ומבין שזה חלק טבעי מהחיים. אותו דבר תקף לכל תחושה קשה או אירוע טראומטי. מדוע כל חיסרון הוא סוג ...

... כמו שריפה של נייר באש, אנחנו בטוחים שזה חייב לקרות, אך אליעד מציין שהוודאות שלנו נובעת רק מכך שאנחנו רגילים לכך מהניסיון שלנו. במילים אחרות, אנחנו משערים שהמציאות חייבת להיות ככה ולא אחרת, אבל למעשה, זהו רק הרגל של חשיבה - ניסיון העבר יוצר תחושת חובה או מחויבות, אך הוא אינו מוכיח שהדבר באמת מחויב במובן הפילוסופי ... למה הניסיון אינו מוכיח מחויבות? אליעד מדגיש שהניסיון רק יוצר תחושה של מחויבות, אך לא מוכיח אותה. כלומר, אנחנו מתרגלים לראות שוב ושוב את אותה התוצאה, וכך נוצרת אצלנו אשליה שהדבר תמיד חייב להיות כך. הוא מסביר שתחושת המוחלטות ... שאין אופציה חלופית. אבל אליעד מסביר שמרבית הדברים שאנחנו חושבים שהם מחויבים, בעצם רק נתפסים כך על ידינו בגלל ההרגל שלנו לראותם כך. לדוגמה, אם אנחנו רואים שהשמש זורחת כל יום, זה מרגיש לנו מחויב לחלוטין, אבל בפועל, זה ... באופן אבסולוטי. אליעד קורא לנו להתבונן ולהבחין בין מה שבאמת מחויב מבחינה לוגית, לבין מה שרק נתפס כמחויב מתוך הרגל של הניסיון שלנו. מה המטרה בהתבוננות על אפשרי ומחויב? המטרה העיקרית שאליעד מכוון אליה היא לעורר את האדם לחשוב ...