תקציר⬅ ... אותה תחושה. אליעד: אמרתי את אותה תחושה לא יודע בדיוק זה נשמע כזה חשוד בדיוק באופן מוחלט? ש: כן. אליעד: מלא? ש: כן. אליעד: סבבה אז את אותה תחושה האם אפשר להשיג את אותה תחושה בלי תלות בצורה החיצונית נכון? ש: כן. אליעד: אז מה האמת איך נדע מה התשובה אז קודם כל התשובה היא שכן בא נסביר איך זה עובד אוקי בסוף נגיד את אוכלת את רעבה את אוכלת ואז כשאת אוכלת את מרגישה איזו תחושה עכשיו התחושה הזאת זה משהו שהיה קיים בתוכך כאילו יש בתוכך תחושה של שובע והתחושה של השובע מתעוררת כאשר אכלת, התחלתי עם השובע אולי שובע נשמע לאנשים פחות הגיוני בוא ניתן דוגמא אחרת מישהו נגיד אוהב אותך ואז הוא גורם לך לאהוב את ... בלי טריגרים מבחוץ עוד שאלה. ש: זאת השאלה. אליעד: לא זאת לא השאלה זאת השאלה שלך אולי אבל זאת לא הייתה השאלה שלה היא שאלה האם אפשרי כל רגש פנימי האם אפשרי כל תחושת טוב לקבל אותה בלי הצורה החיצונית והתשובה היא שכן. עכשיו בוא ניתן דוגמא נגיד על הנושא של אכילה נגיד שאוכל עושה לך טוב האם את יכולה להשיג את אותה תחושה של טוב בלי האוכל? ש: לא נראה לי. אליעד: אז התשובה היא שכן. ש: אותה תחושה מה לדמיין את זה? אליעד: את רוצה תשובה? ש: כן. אליעד: אני אענה לך לא לדמיין נסביר פשוט לא אם את מדמיינת אוכל זה אומר שבסוף האוכל נתן לך את כאילו יצרת מציאות שבה את אוכלת אבל אני אומר עם אפשרות בלי אוכל, עכשיו ... ⬅לצפייה בהרצאה בנושא צורה חיצונית - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ומתוך אהבה אמיתית לעבר. דהיינו, להרגיש כלפי העבר שהוא היה מושלם בשלמות שאין שלמות אחריו, וטוב שאין טוב יותר ממנו. איך מגיעים לזה? תשובה: הכל כרוך בדבר אחד ויחיד. ברגע שהאדם מוצא את הטוב האמיתי שנמצא בכל רגע, בו ברגע כל העבר שלו מתהפך כולו למושלם באמת. נסביר: ההבדל בין העבר / הווה / עתיד, הוא רק בצורה החיצונית של המציאות. המציאות עצמה כמציאות אין בה שום שינוי לאורך כל הזמן. מהצד של המציאות עצמה קיים טוב אמיתי ותמידי בכל רגע. פירוש: מאחר שמצידה של המציאות כמציאות אין הבדל מהותי בין האירועים השונים, הרי שמצידה של המציאות הכל טוב תמיד. ז"א מנקודת המבט של המציאות על המציאות, הכל טוב תמיד. טוב אמיתי = אין שום רע כלל בשום מצב. ז"א קיים רובד כלשהו של הבנה ... את הטוב הזה? אם נתבונן נראה כי הטוב הזה קיים ברובד העמוק ביותר של המציאות, הרובד שבו המהות של כל האירועים השונים של המציאות זהה. ברובד הזה קיימת אחדות מהותית מוחלטת של כל האירועים השונים. מסקנה: מהות = אחדות = טוב. ברמה המעשית: כאשר האדם מרגיל את עצמו להסתכל תמיד על המהות של האירועים ולא על הצורה החיצונית שלהם, על ידי זה הוא מתקרב לנקודת המבט של האחדות הטובה. להסתכל על המהות = להסתכל על הפנימיות ולא על החיצוניות. להסתכל על המהות = לחקור באמת מה הופך כל דבר לטוב / רע. האם הצורה החיצונית שלו, או מהות אחרת פנימית?! בסופו של תהליך, האדם מגיע לנקודת המבט המיוחלת, נקודת המבט שבה לכל המציאות יש מהות אחת שהיא טובה באמת מצד עצמה. כאשר האדם מגיע אל נקודת הטוב האמיתי, הוא בעצם רואה גם את כל הטוב שהיה בכל מה שאירע לו ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא צורה חיצונית - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ממילא השלמות של האין המוחלט, היא נמצאת בכל ישות, של יש מוחלט וממשי. וכאשר האדם תופש את האחדות בצורה לא נכונה, דהיינו, שהאדם חושב שהאחדות, היא נפרדת מהנפרדות של העולם שלנו, ובצדק כנ"ל, כי היא מנוגדת לצורה החיצונית של העולם שלנו, אך אעפ"כ היא ישות אחת עם העולם שלנו, אז כאשר אדם כזה רואה שכל אמיתי וחכם אמיתי, אז לפעמים החכם האמיתי נדמה בעיניו כטיפש וכשקרן. משום שהחכם האמיתי, חי בעולם של נפרדות ממש, ללא שום אחדות כלל. כי האחדות של המציאות, היא נמצאת בעומק פנימיות כוונתו של החכם האמיתי, אך היא אינה מתגלה בשום צורה חיצונית אצל החכם האמיתי. כי האחדות קיימת בעומק פנימיות המציאות שלנו, כ"כ עמוק עד שהיא נמצאת מחוץ למקום ממש. ואעפ"כ היא ממלאת את כל המקום כולו. וכך גם האחדות של החכם האמת, שהיא לא נמצאת כלל בתוך דבריו ומעשיו, ואעפ"כ היא ממלאת את כל כולו. ורק מי שהוא חכם אמת, רק הוא יכול לזהות ולהכיר חכם אמת אחר. כי לכל שכל, יש שורש. ומי שמכיר את השכל של האחדות, ורואה ויודע את שורש השכל של ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא צורה חיצונית - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... כלשהי. ואיך שלא נסתכל על העניין, יש דבר אחד שממלא את כל הדברים כולם, גם את המקום ואת הזמן. וממלא את המקום ואת הזמן, פירושו שהוא לא תופס מקום וזמן, ושהוא בתוכם, בעומק, שהוא פנימי יותר מאשר הצורה שלהם. והדבר הזה, הוא גם מקיף את הכל. כי יש מציאות אחת, שבתוכה נמצא הכל. ואם יש שני דברים ושתי ישויות, הרי שיש משהו אחד שמחבר אותם במהותם, ללא הצורה החיצונית הנפרדת שלהם. ולא יכולות להיות שתי ישויות חסרות כל צורה. משום שהן בעצם ישות אחת ממש. וכאשר בסוף התהליך, מורידים את כל הצורות, נשארים עם ישות חסרת כל צורה. ואז הכל מתאחד. כי כאשר הכל חסר כל צורה שהיא, הרי שאין זמן ומקום, והכל אחד ממש. ומהות כל הדברים, היא אחת ממש. שיש דבר אחד, שממלא ומקיף את הכל, שהוא המכנה המשותף הרחב ביותר של כל הדברים כולם, והוא ההעדר ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא צורה חיצונית - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מופשטת / יכולת הפשטה - מהו השיא של חשיבה מופשטת? ואיך להגיע אליו? מי שיתבונן בעניין יראה, כי בעולם שלנו, לכל דבר יש את הצורה החיצונית שלו, ואת המשמעות שלו. כי כל דבר שיש בעולם, יש לו משמעות כלשהי, שהיא מעבר לשם שלו ולהגדרה שלו. וההגדרה של הדבר, היא בעצם רק רמז על המשמעות הפנימית שלו. וחשיבה מופשטת היא, כאשר האדם מצליח להסתכל על הדברים, לא רק כפי מה שהם נראים מבחוץ, אלא גם לפי המשמעות הפנימית שלהם. וכל אחד יש לו חשיבה מופשטת ברמה כלשהי. וככל ... שלו, שהיא מחוברת גם לכל שאר הדברים. וממילא הוא תמיד מכיל בתוכו את הכל, שזאת השלמות. ואיך להגיע לכל זה? על ידי זה שמחפשים את הסיבה של כל דבר. דהיינו, בפשיטות להתבונן ולנסות להבין, מה הסיבה שבגללה הדבר כך ולא אחרת. ועל ידי זה בסופו של דבר מגלים את השורש של הכל, ומגיעים לחשיבה מופשטת באמת, שבה הכל אחד תמיד, לצד הצורה החיצונית של הדברים. והחשיבה המופשטת היא כ"כ גדולה, עד שמצד אחד היא יכולה להיות בעולם השינויים וגם מהצד השני להיות בעולם האחדות. כי חשיבה מופשטת שלמה, היא כאשר האדם לא צריך לברוח אל האחדות, אלא הוא יכול לחיות בתוך העולם של הטוב והרע, ואעפ"כ להסתכל עליו בצורה מופשטת, ולראות בו את האחדות. כי מי שאין לו חשיבה מופשטת מספיק ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא צורה חיצונית - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... צריך לשאול את עצמו "יש משהו שכן היה מספק אותי?" אם התשובה אומרת כן אוקי סבבה לך תשיג את זה וזהו, אבל אם התשובה אומרת לא "וואלה באמת אין משהו שמספק אותי לא יודע מה יספק אותי" אתה יודע למה זה לא מספק אותך כי אתה מנסה לפתור בעיה פנימית כנראה באמצעות צורה חיצונית ולכן זה לא יכול לספק אותך. ש: זה תמיד בעיה פנימית? אליעד: בדרך כלל הסיטואציה היא שבן אדם יש לו איזה חיסרון פנימי והוא מנסה למלא אותו בצורה חיצונית, נגיד בן אדם נגיד מרגיש חוסר ערך עצמי ואז הוא רוצה שיאהבו אותו ואז אף פעם לא מספק אותו כמה שאוהבים אותו למה כי אם הוא היה מצפה שיאהבו באופן יחסי סבבה אז הנה באופן יחסי אוהבים אותך או אפילו באופן יחסי יאהבו אותו יותר אז באופן יחסי אוהבים אותו יותר אבל אם הוא אומר "לא אני רוצה יש לי בעיה פנימית עכשיו אני רוצה שהבן אדם ... ⬅לצפייה בהרצאה בנושא צורה חיצונית - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מבט על המציאות, שבה תמיד טוב לו, כי הכל זה ביטוי של רצונו, בדיוק כמו אלוהים שהכל זה ביטוי רצונו (ורצונו הוא ביטוי האחדות), שאז תמיד טוב לאדם. והטוב הזה, הוא לא תלוי בסיבה כלשהי ובצורה כלשהי. כי האדם טוב לו מעצם זה שהוא מכיל את המציאות כפי מה שהיא, בלי קשר לצורה החיצונית של המציאות. כי מנקודת מבט של אלוהים, הכל טוב תמיד. כי כאשר הכל כרצונך תמיד, אז הכל טוב תמיד. ולא ממש משנה מה היה הווה ויהיה, הכל טוב תמיד. ותמיד טוב באותה המידה, כי תמיד החוויה היא זהה, כי תמיד יש את חווית מילוי הרצון, בלי להיות תלוי בסיבה ובצורה כלשהי. וכאשר האדם במדרגה הזאת, אז תמיד טוב לו, בטוב אמיתי, שאינו תלוי בדבר. והבשורה הרעה היא, שמי שלא זוכה לכך שתמיד יהיה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא צורה חיצונית - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ההנאה של האדם מיופי, היא בצורה אסוציאטיבית. כי כל דבר שבו נתקל האדם, כל דבר מזכיר לאדם בתת המודע שלו דברים אחרים כלשהם. וכאשר האדם רואה איזה דבר שהוא בצורה חיצונית כלשהי, הדבר הזה גורם לאדם להיזכר בתת מודע שלו בדבר כלשהו, שיוצר עבורו משמעות כלשהי. כי לכל דבר בעולם יש משמעות. וכל עיצוב וכל יופי וכל צורה חיצונית של כל דבר בעולם, יש איזה משהו ואיזה רעיון ואיזה שכל ואיזו משמעות שמסתתרים מאחורי העיצוב והצורה החיצונית. והמשמעות של העיצוב ושל היופי, הוא הסיבה של הדבר. כי לכל דבר שיש בעולם, יש סיבה מדוע הוא כך ולא אחרת. והשלמות היא אחת. והשלמות באה לידי ביטוי בכל דבר בעולם. ובכל צורה וצורה שיש בעולם, יש בה ביטוי כלשהו של השלמות. מאחר שכל הדברים הם חלקים של השלם. ממילא השלמות של השלם, באה לידי ביטוי בכל החלקים. כך שבכל דבר בעולם ובכל צורה, יש ביטוי של השלמות. כי הצורה של הדבר נגזרת ומושפעת מהכוחות השונים שפעלו על הדבר ושיצרו את הצורה החיצונית שלו. ואם מדובר על אדם שיצר את הצורה החיצונית של הדבר, הרי שהוא יצר את הצורה החיצונית הזאת, מסיבה כלשהי, שהיא שכל כלשהו, שבא לידי ביטוי בצורה החיצונית של הדבר. ואם מדובר על עיצוב שהטבע עיצב את עצמו, כגון עלה של עץ או כל דבר אחר שיש בעולם, הרי שהתרחש תהליך כלשהו שגורם לדבר להיות בצורה הסופית שלו. ולכל תהליך יש משמעות. והמשמעות הזאת של התהליך, באה לידי ביטוי בעיצוב של העלה ושל כל דבר. והאדם שלא יודע ברמת המודעות שלו מהי השלמות, הוא לא יודע להבין איך ... הדברים בחיצוניות שלו. והחיסרון הוא בחיצוני. אבל הפנימיות של האדם, היא תמיד מחוברת לפנימיות ולשלמות של המציאות. וכאשר האדם רואה עיצוב כלשהו ויופי כלשהו וצורה חיצונית כלשהי, האדם מפרש את העיצוב הזה בצורה כלשהי, שיוצרת עבורו משמעות כלשהי, ושהיא זו שגורמת לאדם לאהוב דווקא יופי אחד יותר מאשר יופי אחר. כי מה שהאדם באמת אוהב, זה לא את היופי החיצוני, אלא את המשמעות הפנימית שתת המודע שלו מרגיש באמצעות הצורה החיצונית, והמשמעות הזאת גורמת לאדם להרגיש טוב יותר. וכאשר האדם רואה איזו צורה חיצונית כלשהי, הדבר הזה מייד מתפרש אצל האדם בתת המודע שלו בצורה אסוציאטיבית כלשהי, שמזכירה לאדם את המשמעות של הדבר. והצורה החיצונית הזו יכולה לגרום לאדם להרגיש טוב יותר או טוב פחות מהדבר. וכך האדם בוחר האם לאהוב את היופי הזה או לא. ומי שרוצה להבין את הדבר הזה טוב יותר, עליו פשוט לשאול את עצמו על כל דבר יפה או מכוער, מה המשמעות שהוא מייחס לצורה החיצונית. ועל האדם פשוט לנסות להבין טוב יותר את המשמעות שהוא מייחס לכל צורה חיצונית. כי אם האדם לא היה מייחס משמעות כלשהי לצורה החיצונית של הדבר, הרי שהוא לא היה מעדיף צורה אחת יותר מאשר צורה אחרת. ומכך שהאדם מעדיף דווקא יופי כלשהו, הרי שיש סיבה כלשהי ושכל כלשהו ומשמעות כלשהי להעדפה של האדם. כי האדם הרי בוחר את מה שגורם לו להרגיש טוב יותר. ויופי מסוים גורם לאדם להרגיש טוב יותר, בגלל המשמעות שהוא מייחס לאותה צורה חיצונית. ועל האדם פשוט לנסות להבין עם עצמו טוב יותר, את המשמעות שהוא מייחס לכל יופי חיצוני. ועל ידי זה האדם בעצם מבין את עצמו טוב יותר. כי מה שהאדם באמת מחפש, זה את המשמעות הפנימית ואת היופי הפנימי. אבל מחמת שהאדם לא מבין את המשמעות ואת היופי הפנימי שיש בכל דבר, על ידי זה הוא נמשך ליופי חיצוני שמזכיר לתת המודע שלו את הטוב שיש במציאות. כי האדם אוהב דברים שגורמים לו להרגיש טוב יותר. והאדם אוהב עיצוב ויופי וצורות חיצוניות, שגורמות לו להרגיש טוב יותר. וצורה חיצונית גורמת לאדם להרגיש טוב יותר, כאשר הצורה מתקשרת אצל האדם בצורה אסוציאטיבית לרעיון חיובי כלשהו. וניתן דוגמא: יש בעולם צורות שמבטאות זרימה והרמוניה. כגון עיגול, שאין בו נקודת עצירה. ויש בני אדם שאוהבים צורות עגולות, משום שזה מבטא אצלם את הרעיון של הזרימה ושהכל טוב וכולי. ויש בני אדם שצורות עגולות דווקא ... ששונה מהם, משום שזה גורם להם להרגיש התחדשות ויצירתיות וכולי. ובסיכומו של דבר, האדם אוהב את היופי ואת העיצוב החיצוני של הדברים, משום המשמעות שהוא מייחס לכל צורה חיצונית. וכאשר הצורה החיצונית גורמת לאדם להרגיש טוב יותר, בגלל הרעיון שתת המודע של האדם נזכר בו, באמצעות הצורה החיצונית הזו, על ידי זה האדם אומר שדבר אחד יפה יותר מאשר דבר אחר וכולי... ונוסיף: כי המאמר הזה מסביר גם מדוע אנשים נמשכים לחיצוניות. והאדם נמשך לחיצוניות, לא מתוך טיפשות, אלא מתוך זה שהתת מודע של האדם מוצא שכל כלשהו בתוך היופי החיצוני. והאדם אוהב דווקא חיצוניות מסוימת, בגלל המשמעות שהוא מייחס לה. ולא תמיד האדם ... ובסופו של דבר, בחיים האמתיים, האדם בהחלט נהנה מהחיצוניות, אבל כאשר היא מקושרת לשורש שלה. דהיינו, כאשר האדם מבין את המשמעות של כל דבר נפרד. וכל רגע הוא צורה חיצונית של מהותו של הזמן. ואם לא הייתה חיצוניות, לא היו רגעים שונים של הזמן וכולי. ובקיצור, האדם יכול ליהנות טוב יותר מהחיצוניות, אם הוא יבין את המשמעות הפנימית ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא צורה חיצונית - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מרגיש שחסר לו משהו. ואו שחסר לו שיהיה טוב יותר, או שחסר לו שלא יהיה טוב פחות וכולי. והאדם שעדיין לא רואה את השלמות, מבין, שאכן אין שום עולם הזה כלל, כי כאן הוא הגיהנום (עבור מי שלא חווה אותו כגן עדן. כי או שתמיד רע לך או שתמיד טוב לך באמת מבפנים). ואז נדמה לאדם שאם הוא יחליף את הצורה החיצונית של העולם הזה, אז אולי יהיה לו טוב יותר. ועל האדם להתבונן קצת ולהבין, כי מהות הסבל, היא בעצם הקיום העצמי של התודעה הנפרדת של האדם. וכל זמן שהאדם קיים, דהיינו, כל זמן שהאדם מודע לעצם קיומו, תמיד הוא יסבול. כי להיות מודע לקיומך, פירושו להיות מודע, גם למה שהוא לא אתה. כי בלי שיהיה "לא אני", לא שייך שיהיה "אני". והאדם חווה את ה"אני", רק בגלל שהוא חווה, גם את מה ששונה ונפרד ממנו. ועצם חווית ה"אני", מכילה בתוכה חוויה של חיסרון. שהאדם ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא צורה חיצונית - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... וגם זאת שאחריה מוחלטת, אז הן אחד, ובכל זאת הם שתיים. ובנוסף יש גם מהות מקבילה למהות האחרת, ובכל זאת הם אחד וגם יש ריבוי מהויות. בעולם שלנו כל הדברים שונים אחד מהשני. וכל ההפכים שנפרדים, הם נפרדים רק בצורה החיצונית. בין כל שתי ישויות שיש בעולם אפשר למצוא מכנה משותף וגם הפרדה מסוימת. ומה מהות ההפרדה בין כל הדברים שבעולם? שלאחד יש צורה מסוימת, ולשני אין את הצורה הזאת. למשל לאחד יש צורה של יד ולשני אין צורה של יד. ההבדל הוא בין יש לאין. יש צורה ואין צורה. שנבין שכול הדברים השונים שיש בעולם הם בגלל ההפרדה שיש בין האין ליש. ... אבל אפילו ההפכים מה שמפריד ביניהם זה המשחק של היש והאין. ומה ההפך של הספר הזה, כל מה שהוא לא הספר הזה. אבל תדע לך, שגם שני דברים שהפוכים אחד מהשני, כמו זה קר וזה חם, זה חי וזה מת, הם הפוכים רק בצורה החיצונית שלהם. אבל לכל הדברים בעולם יש מכנה משותף רחב מהם, שמקיף אותם. למשל שחור ולבן, למרות שהם שונים, המכנה המשותף שלהם למשל ששניהם צבעים, את שניהם אפשר לראות בעין, שניהם קיימים, שניהם ישנם. ולכן אם יש משהו שמקיף אותם, אז מפרספקטיבה מסוימת אין ביניהם הבדל. למשל שחור ולבן הם צבעים שונים, אבל מבחינת זה שהם צבעים, אז ... ⬅לצפייה בהרצאה בנושא צורה חיצונית - לחץ כאן...