מבוא - התנאי היחיד ההכרחי להבנת הספר - בירור האמת וכאן יתבאר, מהו התנאי היחיד וההכרחי שאם יעשה אותו האדם, הרי שמובטח לו שהוא יבין את עומק פנימיות כוונת הספר? כי כפי שכבר ביארתי, הספר הזה הוא כולו משל ונמשל. וגם הנמשל עצמו, גם הוא משל לנמשל אחר. והנמשל...שהדבר הוא שקר. אך זו מחשבת הטועים בלבד. ואנשי אמת שאין בליבם כל אמונה כלל, הם יודעים, שלא להאמין למשהו, פירושו לבדוק את אותו הדבר ולראות האם הוא אמת או לא. וכדי שהאדם יבין את המציאות בכלל ואת הספר הזה בפרט, לשם כך עליו לנקות את עצמו מכל אמונה שהיא. כי כל זמן שיש לאדם אמונה כלשהי במשהו, הרי שהאמונה הזאת משפיעה לרעה על כושר השיפוט של האדם בכל תחומי החיים שלו, וממילא, האדם גם ייפול ויאמין לפחות בצורה חלקית, לדברי הספר. וכדי להבין את הספר (ואת המציאות), הכרחי שהאדם לא יאמין למה שהוא קורא, אלא יבדוק...

מבוא - איך ללמוד את הספר? מהי דרך הלימוד הנכונה? וכאן יתבאר, מהי הדרך הטובה ביותר ללמוד את הספר הזה? והתשובה לכך היא, כי הדרך הטובה ביותר ללמוד את הספר, היא ללמוד את הספר, כמה שיותר, בכמה שיותר דרכים, וכמה שיותר, יותר טוב. ויש להבין, כי השכל של הספר...הזה ממש. כי כל הדיבורים שיש בספר, כולם קשורים באופן ישיר, לכל אדם בכל זמן בכל מקום. וכולם עצות ושכל לאדם, כיצד לחוות את השלמות בכל מקום ובכל זמן. והאדם מוכרח להתבונן היטב על השכל שיש מאחורי הטקסט ולמצוא (לא לנסות למצוא, אלא למצוא!) את עצמו בטקסט, ולקחת ממנו עצות ושכל עבור עצמו באותו הרגע ובאותו המקום.

לאהוב מלכתחילה ולא בדיעבד - השקר של לאהוב / לקבל / להכיל את מה שיש והעניין הוא, כי העולם שלנו, מלא בטעויות כרימון. ואחת מהטעויות שבעולם, היא הטעות של לאהוב את מה שיש. שבו האדם אומר על כל דבר שהוא לטובה, אוהב את מה שיש, רואה את חצי הכוס המלאה, חושב בחשיבה.../ אלוהים, משנה את המציאות כל הזמן, למרות שהיא תמיד מילוי כל רצונו בשלמות. ובשורשו, הכל אחד). ויש אנשים שמלמדים את האדם לשקר שהכל לטובה. ושיש יותר טוב, מאשר הכל לטובה. ולכן הם מתפללים לאלוהים שעושה רק טוב, שיעשה להם יותר טוב. שכל אלו הם כמובן שקרים, כפי שמבין כל מי שיש לו שכל אמיתי. ויש אנשים שלא מבינים שהם סותרים את עצמם, בכך שהם אומרים מצד אחד שהכל טוב, ואעפכ רוצים לשנות את הטוב הזה. ומוחם העיקש והפתלתל, ממציא שקרים על גבי שקרים, כדי לתרץ את השקרים שלהם. אבל האמת לא תשתנה, והיא שעפ השכל, אם האדם...

העצות של החכם האמת - ללכת עד הסוף - ללכת על הקצה - אל האינסוף ומעבר לו כי לפעמים נדמה לאדם, שהוא הולך אחרי העצות של החכם האמיתי, ואעפכ הוא לא מצליח להגיע אל השלמות האין סופית. והכל, הוא רק מחמת השקר העצמי של האדם. כי אין האדם רחוק מהשלמות האין סופית...סופה, דהיינו, ייצמד אליה בשלמות, ויחקור ויבין את מהותה, גם אם היא שקר, הרי שבסופו של דבר, תמיד ובכל מצב, האדם יגיע אל האחדות של המציאות, שהיא נמצאת בסוף של כל הדברים, ושכל הדברים בסופם, מחוברים אליה. כי האדם הוא איש אמת, בדיוק כמו שהדמות שמשתקפת בחלום בשעת השינה היא אמת. כי אין לאדם בחייו, שום דבר שהוא בטוח בו באופן מוחלט. וממילא לא שייך שהאדם יהיה איש אמת, כל זמן שאין לו בחייו אפילו לא ידיעה אחת של אמת מוחלטת. כי כל דבר שנדמה לאדם שהוא אמת, הוא גם שקר! משום שהוא לבוש חיצוני, שהוא אינו מחויב המציאות...

שאלות - הנפרדות, היא שורש כל השאלות - איך לשאול ולראות, שהכל אחד ושאין שום שאלה? כי כמות המידע, היא אין סופית. ומי שרוצה שלמות, צריך לדעת את הכל. כי מי שחסר ידיעה, חסר דבר כלשהו, והוא אינו שלם. וכיצד ידע האדם את הכל, אם כמות המידע היא אין סופית? והעניין...צריך לדעת את הכל, אלא צריך להבין את הכל. ולהבין את הכל, פירושו להבין את מהות הדבר. ומי שידע ויבין דבר אחד בשלמות, יגיע לאחדות של המציאות, שכוללת בתוכה את הכל. והנה, האדם כל הזמן נתקל בשאלות חדשות. ובכל פעם שיש לאדם תשובה, מיד אחכ נוצרת שאלה חדשה, על התשובה הקודמת. והשאלה היא, איך מגיעים במהירות, לשורש האמיתי של כל השאלות. כדי למצוא מהר יותר את מהות כל השאלות, ואז כמובן להבין את השכל האחד, שהוא התשובה של כל השאלות? והעניין הוא, כי לכל השאלות שיש בעולם, יש שורש אחד ויחיד. והוא, ניגוד ההפכים של היש...

שקרים ושקרנים, איך לחשוף אותם ולגלות את האמת? כי האדם עצמו, מלא כולו בשקרים עצמיים לא מודעים, מתחילתו ועד סופו. והאדם מוכן להודות שיש לו שקרים עצמיים, אבל הוא לא מבין עד כמה הוא שקוע עמוק בהם. כי כל הרגשות / מחשבות / תחושות של האדם, יש בכולם גם שקר....האם השכל צודק או לא. וכל אחד נדמה לו, שהוא שואל את עצמו המון שאלות ושהוא מחפש את האמת. אבל אף אחד לא עוצר לשאול את עצמו באמת, האם בכלל יש שאלה כלשהי? ואולי השכל של האדם ככ משוגע, עד שבכלל מצד האמת האמיתית הכל אחד ממש, ואין שום שאלה כלל? כי מצד האמת האמיתית, אין שום שאלה כלל, כי היש והאין הם אחד ממש, ואין שום שכל כלל, וממילא אין גם שום שאלה. אבל האדם שואל שאלות, והוא נדמה בעיני עצמו כחכם. והוא לא רואה ולא מבין, שכל השאלות שלו החכמות בעיניו, הן בכלל הטעות שלו. ועל האדם לעקור את השאלות, עם השאלה, האם...

רגשות מודחקים - שלא לפחד ולהדחיק רגשות - התגלות הרגש האלוהי כי האדם, הוא גם רק מושלם כאלוהים ממש. ובכל רגע ורגע, יש בתוך האדם רגש מודחק של שלמות / אלוהים ממש. ולכן האדם, לעולם לא מאושר בשלמות. משום, שהוא רוצה להעצים ולגלות את הרגש של האלוהים שבו. והאדם...שהאדם רוצה להרגיש גם רע! ומצד האחדות, הסיבה האמיתית לכך היא, שאין שום שאלה כלל. אבל מצד הנפרדות הסיבה היא, שהאלוהים שבתוך האדם, רוצה להרגיש גם רע. ולכן הוא מדחיק את האלוהות, ויוצר את הצמצום של התודעה, שהיא האדם הנפרד. ומי שרוצה לזכות להתגלות הרגשית של האלוהים שבו, עליו למסור את נפשו בכל כוחו, שלא להדחיק את הרגשות שלו. ואין הכוונה לומר שעל האדם לבטא את הרגשות שלו, כלפי העולם החיצוני החוצה. אלא הכוונה היא, שעל האדם לבטא את הרגשות שלו, כלפי העולם החיצוני של המודעות שלו. דהיינו, שהאדם מוכרח להיות מודע...

אין שכל אין דאגות - מתי ולמה? כי השכל, מפריד בין טוב לבין רע. וכאשר יש הפרדה, בין טוב לבין רע, אז תמיד יש רק רע. כי כשיש הפרדה, אז הטוב שישנו, הוא לעולם חסר. והאדם תמיד רוצה, שיהיה לו יותר טוב ושלא יהיה לו פחות טוב. ולכן כאשר יש הפרדה, בין טוב לבין רע...והשכל מונע את תפישת המציאות שהכל אחד. וכאשר אין שכל בכלל, אז ורק אז אין הפרדה בין יש לבין אין, ואין רצון, ואין טוב ורע, ויש טוב אמיתי. וכיוב גם כאשר השכל שלם. כי בקצה של השכל, הכל מתאחד. כי כאשר האדם מסתכל על המהות של כל דבר ועל התכלית ועל הסיבה של כל דבר, הוא רואה שהכל אחד ממש, והיש והאין מתאחדים אצלו. וגם אז אין שכל של נפרדות, ואין דאגות. והטועים חושבים, שהמשוגעים אין להם דאגות. אבל גם למשוגע יש רצון, וגם הוא יש לו את הדאגות שלו. כמו לדוגמה הטעות שאומרת, שהמאמינים באלוהים, הם מאושרים יותר וחסרי...

אמונה - איך אפשר לחיות בעולם הנפרדות, בלי אמונה? כפי שהתבאר, האמונה השקרית היא שורש כל הרעות שיש בעולם, כולל כולן. וכל רע שיש בעולם, קיים רק בגלל אמונה שקרית. כי באמת, הכל מושלם. וכשהאדם מאמין שלא הכל מושלם, מיד הוא מרגיש חיסרון של נפרדות וכולי. ולכן...שהיא שורש כל הרעות שיש בעולם. והשאלה הנשאלת היא, כיצד אפשר לחיות בעולם בלי שום אמונה כלל? כי בלי שום אמונה כלל, האדם לא יכול לעשות שום פעולה, כי הוא לא יכול להיות בטוח בשום דבר. ובלי שום אמונה כלל, גם אין שום רצון כלל. כי האדם לא יכול להיות בטוח בשום דבר, אפילו לא בכך שהיש ישנו ושהאין איננו. ואם האדם לא בטוח בשום דבר, זה מבטל לו את הרצון לגמרי. אז כיצד אפשרי בכל זאת לחיות כאן בעולם שלנו בצורה רגילה? והתשובה הראשונה היא, שמי שנוח לו להמשיך לחיות כאן בעולם שלנו בצורה רגילה, שימשיך להאמין ולחיות כאן...

זמן - כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? על הזמן ועל המקום כי הזמן, הוא אין סופי. וגם המקום, הוא אין סופי. והטועים חושבים, שלזמן ולמקום יש התחלה. ואכן יכול להיות, שלזמן מוגדר כלשהו יש התחלה, אבל לזמן עצמו, אין כל התחלה ואין כל סוף כלל. כגון, שניתן לדוגמה לומר...והמקום מקיף את האדם מכל צדדיו. וגם ציר הזמן האין סופי, גם הוא כבר קיים, וגם הוא מקיף את האדם מכל צדדיו. וכל מה שהיה הווה ויהיה, הכל כבר קיים כרגע ובכל רגע אחר. ובכל רגע, האדם רואה חלק אחד של הזמן. אבל הזמן כולו, כבר קיים תמיד, בכל מקום. והכוונה היא, שכמו שבכל רגע, קיימות כל הישויות שנמצאות במרחב המקום, בו זמנית באותו הרגע, כך גם, בכל נקודה של מקום, קיימים בו זמנית, כל האירועים של הזמן, שיקרו באותו המקום. וכמו שברגע אחד, יש אין סוף מקום. כך גם במקום אחד, יש אין סוף זמן. וכל אירועי הזמן, שיקרו במקום...