הנחות יסוד של הסבל האנושי - מהי הנחת היסוד הראשונה, של הסבל האנושי? והעניין הוא, כי על האדם להישמר לנפשו, שלא להניח שום הנחת יסוד שגויה, ושלא להאמין בשום דבר בעולם, ושלא להכיל ושלא לחשוב על שום דבר שהוא אינו אמת מוחלטת. כי ברגע שהאדם מכיל בתוכו, מחשבה...בצורה אחרת. וכל הבעיות והצרות והייסורים וכולי שיש לאדם, כולם כולל כולם, שורשם בתפישת הנפרדות של האדם, שמפריד בין היש לבין האין. ואין אדם סובל, אלא אם כן נכנסה בו הטעות של האמונה, שהיא גורמת לאדם להאמין, שאכן הנפרדות היא אמיתית, למרות שהיא לא מייצגת את האמת. וכאשר הכל אחד, אז אין שום רע שנפרד מהטוב כלל, אלא יש רע אחר, שהוא טוב מאוד. ובסיכומו של דבר, על האדם לחשוף ולגלות את הנחת היסוד הראשונה שלו והבסיסית ביותר שלו, שהיא ההפרדה שהאדם מפריד, בין היש לבין האין. ועל האדם לחקור את מהות היש ואת מהות האין...

אמונה רעה תמיד - למה כל אמונה היא רעה תמיד? וכפי שכבר ביארתי, אמונה היא שורש כל הרע שיש בעולם. כי הרע שורשו בחוסר הבנת המציאות, דהיינו, שקר. והשקר שורשו באמונה. כי בלי שום אמונה כלל, אין לשקר שום קיום. כי אי אפשר לדעת דבר שאינו אמת, אלא באמצעות אמונה...תזרח השמש. אבל עליך לדעת שאתה רק מאמין בכך. ולא להיות בתחושה של וודאות לגבי זה. זה בסדר שתאמין במשהו, כל זמן שאתה זוכר שאתה רק מאמין בו. הבעיה היא, כאשר האדם מאמין במשהו, ושוכח שהוא רק מאמין בו. שאז כתוצאה מכך, האדם מרגיש את החיסרון, שנובע מהאמונות שלו. והרע הוא אכזרי מאוד, והוא מפתה את האדם להתקרב אליו ולהשתעבד אליו, על ידי זה שהוא גורם לו להאמין, באמונות שהן נראות כטובות. כגון שהאדם מאמין שיהיה טוב וכיוב. ועל ידי זה שהאדם מאמין בדבר כלשהו שהוא לא יודע אותו בוודאות, על ידי זה אחכ האדם מתחיל להאמין...

אלוהים - ההשמדה העצמית והריבוי העצמי של אלוהים התהליך שבו האין (אלוהים) מתהווה והופך להיות יש (העולם), אפשר להסתכל עליו משתי נקודות מבט שונות. ונקודת המבט הראשונה היא, כי אלוהים מבטא התנהגות, של שנאה עצמית ושל ניסיון התאבדות. ולמה? כי בעצם אלוהים לוקח...ועד כמה רחוק שאפשר מהאין סוף המקורי. והאמת היא, שהכל אחד. דהיינו, שיש כאן דבר והיפוכו. כי מצד אחד היש והאין הם שני הפכים. ומנקודת המבט הזו, האלוהים משמיד את עצמו, כי הוא מצמצם את האין סופיות שלו. אבל מנקודת מבט נוספת הכל אחד ממש. דהיינו, שגם אחרי הבריאה, הכל כמו לפני הבריאה. וכל סוף, הוא אחד עם האין סוף. ויש לנו ריבוי של ישויות אין סופיות. שרק כלפי חוץ הן נראות כנפרדות, ולכן זו התרבות. אך זו לא התאבדות או צמצום אמיתי, כי מצד האמת הכל אחד גם עכשיו, ואעפכ וכולי.

איך להגיע למצב, של רצון אמיתי לידיעת האמת? ובו יתבאר, איך לזכך את הרצון, ואיך להביא את עצמך למצב, שבו באמת תרצה רק את האמת? וכפי שכבר ביארתי, מי שרוצה להיות מאושר באמת, עליו להבין את המציאות באמת. וזה אפשרי, רק על ידי רצון אמיתי באמת, להבנת המציאות כפי...רוצה. וכל זמן שלא ברור לאדם מה באמת הוא רוצה, אז למה בכלל הוא משקיע משאבים להשיג את רצונותיו, כאשר הוא בכלל לא בטוח שהוא רוצה אותם?! והטועים, הם חושבים שהם יודעים מה באמת הם רוצים. אבל אף אחד לא יודע למה בכלל הוא רוצה את הרצונות שלו, ומהיכן מגיעים הרצונות שלו. ואם האדם לא יודע למה הוא רוצה את הרצונות שלו, ולמה יש לו רצון עצמי, הרי שהוא גם לא באמת יודע מה באמת הוא רוצה. כי הוא לא באמת מבין את הרצון האין סופי, שמניע את כל הרצונות שלו. (ואיך רצון אחד מלובש באין סוף רצונות משתנים, זהו עניין אחר וכפי...

סבל שנוצר, מידיעת האמת השקרית אין האדם סובל, אאכ הוא יודע את האמת המוגדרת. כי כאשר האדם לא יודע דבר, הוא לא יכול לרצות שום דבר, וממילא הוא לא יכול לסבול כלל. והאדם סובל, רק כאשר הוא יודע את האמת השקרית. כי האמת האמיתית היא, שהכל אחד ומושלם ממש. דהיינו...וכאשר כל הצורות הן ישות אחת ומושלמות, לא שייך לרצות צורה אחת, יותר מאשר צורה אחרת, וממילא לא שייך לסבול. אבל אדם שיודע את האמת השקרית, דהיינו, שהוא יודע ובטוח בכך שיש נפרדות, הוא סובל. ועל האדם לזכור ולהבין תמיד את האמת, שבאמת הכל אחד ומושלם ממש. ואז אין שום סבל כלל, אלא רק הנאה אמיתית של אחדות ושלמות אמיתית.

אלוהי החכם האמיתי / אלוהים של אלוהים - מיהו אלוהים, של החכם האמיתי? כי כל אחד יש לו אלוהים, וגם לאלוהים, יש אלוהים. אלא, שאצל אלוהים, אלוהיו, זה הוא עצמו ממש. וכאשר אדם שאינו חכם אמת, מדבר על אלוהים / מהות המציאות / המצוי הראשון / הסיבה הראשונה / הרצון...כי אלוהים האמיתי, הוא מדבר על עצמו תמיד, כי הוא מהות המציאות כולה. וכאשר אדם רגיל מדבר על אלוהים, מנקודת מבט מסוימת, גם הוא מבין וחווה שהוא מדבר על עצמו ממש. אך החוויה של האדם הרגיל, היא לא מספיק חזקה. אבל אצל החכם האמת, יש התגלות של אלוהים האמיתי באמת. כי אצלו, הלבושים החיצוניים שלו, נמצאים באחדות גדולה יותר, עם האני הראשון של המציאות, יותר מאשר בכל לבוש וצורה אחרת. ולכן, מי שרוצה לחזק אצל עצמו, את ההכרות שלו עם מי שהוא באמת, ועם אלוהים האמיתי שהוא עצמו ממש, ולדעת למה באמת הוא עצמו ממש כאלוהים...

לא לענות על שום שאלה, לפני שמבינים אותה - למה כל השאלות הן שקר כי הטועה, ברגע שהוא שומע איזו שאלה, הוא מיד מנסה לחשוב על התשובה שלה. והטועה, שברגע שהוא שומע שאלה, הוא מיד רץ למצוא תשובה, הוא נשאר טועה. כי מצד האמת, אין שום שאלה כלל. וכל השאלות שבעולם...רק ישות אחת בלבד, אין שום שאלה כלל בשום נושא כלשהו בעולם. וקיומן של כל השאלות בעולם, תלוי בהפרדה של היש והאין, שיוצרת את קיומן של שתי אפשרויות או יותר, וכך נוצרות השאלות והספקות והרצונות והחסרונות והצרות והסבל והייסורים וכל שאר הדברים הרעים. והכל, הוא רק משום הטעות של האדם, שמאמין שהיש והאין הם נפרדים זה מזה. וכאשר האדם שומע שאלה, עליו להתבונן היטב היטב על השאלה, לפני שהוא אפילו חושב, לנסות למצוא לה תשובה. ומי שרוצה להיות מאושר באמת, עליו לא לענות לשום שאלה בעולם, לפני שהוא מבין אותה, דהיינו, את...

אמונה היא שורש כל הרע שבעולם - למה אמונה היא מחלת הנפש הקשה ביותר בעולם? ובו יתבאר, מדוע ולמה האמונה השקרית, שבה האדם מאמין בדבר שהוא אינו אמת באמת, מדוע היא המחלה הקשה ביותר בעולם, עד שנראה לומר שהיא מחלה חשוכת מרפא? ומדוע היא הגורם היחיד לכל הצרות...לא שייך שום אמונה שקרית כלל. כי כאשר האדם יודע את האמת באופן מוחלט, וכאשר הדבר מבורר לאדם מכל צדדיו, לא שייכת שום אמונה שקרית כלל. והאמונה שייכת, רק במקום שבו יש חוסר ידיעה, או במקום שהאדם הטועה, בוחר להאמין בדבר שהוא הפך האמת. כי כל השקרים שבעולם, מקבלים את חיותם מהטעות שנקראת אמונה שקרית. ואין האדם משקר, אאכ יש בו אמונה שקרית. כי אם לאדם לא הייתה שום אמונה כלל, אז כאשר הוא לא היה יודע מהי האמת, הוא היה בחוויית מציאות של אמת, שהיא חוסר ידיעה. אך בכל מקרה האדם לא היה נופל לשקר כלשהו, אלא, או שהוא...

שכל משוגע ושכל חכם אמיתי - שנמצאים בתוך האדם עצמו בתוך כל אדם בכל זמן ובכל מקום, כבר יש בשלמות שכל של אמת, שרואה ומבין שהכל מושלם / שהכל אחד / שהחיסרון אינו נפרד מהשלמות. אלא, שהאדם לא משתמש בו. והאדם משתמש, רק בשכל של הנפרדות שלו, שהוא שכל של שטות, כאשר הוא לא מחובר, לשכל של האחדות, שבו הכל אחד מושלם. ועל ידי זה שהאדם מחפש את האמת, על ידי זה הוא מתחבר לשכל הפנימי ביותר שלו, שהוא השכל של האחדות. ואז ורק אז, גם השכל של הנפרדות, הופך להיות חכם באמת וכולי.

הכל כבר מושלם באמת - והאדם חווה את השלמות, כפי כמה שהוא רוצה לחוות אותה כי לאדם יש שאלות רבות, וכל התשובות כולן וכל ההבנה כולה וכל המידע כולו, הכל כבר נמצא בתוך האדם עצמו. והאדם חווה את עוצמת התשובה ואת השכל של השלמות, כפי כמה שהוא באמת רוצה לחוות אותם...לחוות, את המוחלטות. והאדם חווה ספקות, רק משום שהוא רוצה ספקות. כי אם האדם באמת לא ירצה שום ספקות, הוא תמיד יהיה באמת המוחלטת. ובשורה התחתונה, הכל כבר מושלם ממש, והאדם כבר יודע את הכל וכולי, אלא שהאדם חווה את השלמות הזאת, רק ובדיוק כפי כמה שהוא רוצה לחוות אותה.