הנחות יסוד של הסבל האנושי - מהי הנחת היסוד הראשונה, של הסבל האנושי? והעניין הוא, כי על האדם להישמר לנפשו, שלא להניח שום הנחת יסוד שגויה, ושלא להאמין בשום דבר בעולם, ושלא להכיל ושלא לחשוב על שום דבר שהוא אינו אמת מוחלטת. כי ברגע שהאדם מכיל בתוכו, מחשבה...את אור האמת, והוא חי בחושך ובאפילה, של חוויית הנפרדות. וכך האדם סובל בסבל נצחי, של התחושה שחסר לו משהו, שהיא נובעת מחוויית ההפרדה של האדם. אבל מי שעיניו בראשו, ומי שהוא פיקח, הוא לא מאמין בשום דבר בעולם, עד שהוא לא מבורר לו באמת. וכאשר האדם מברר את האמת לגבי תפישת וחוויית הנפרדות שלו, אז הוא מגלה שאכן הדברים נפרדים זה מזה, אבל הוא מגלה גם, שמצד האמת, אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות, ואז ממילא האדם חווה את הנפרדות בצורה אחרת. וכל הבעיות והצרות והייסורים וכולי שיש לאדם, כולם כולל כולם, שורשם בתפישת...

אמונה רעה תמיד - למה כל אמונה היא רעה תמיד? וכפי שכבר ביארתי, אמונה היא שורש כל הרע שיש בעולם. כי הרע שורשו בחוסר הבנת המציאות, דהיינו, שקר. והשקר שורשו באמונה. כי בלי שום אמונה כלל, אין לשקר שום קיום. כי אי אפשר לדעת דבר שאינו אמת, אלא באמצעות אמונה...אותו בוודאות, על ידי זה אחכ האדם מתחיל להאמין גם באמונות נוספות, שגורמות לו לנזק. כי מהות האמונה, היא הריחוק מהאמת. וכל אמונה, פירושה שהאדם מתרחק מידיעת האמת. והכפירה בכל ושאלת השאלות והטלת הספק, היא מקרבת את האדם אל האמת. וכל המרבה הרי זה משובח. ועל ידי זה שהאדם מבין שכל אמונה באשר היא, היא רעה, על ידי זה האדם נשמר לנפשו ממש, מלהאמין לדבר כלשהו, ועל ידי זה האדם מגלה את האמת שהכל אחד, וחי חיים טובים באמת.

אלוהים - ההשמדה העצמית והריבוי העצמי של אלוהים התהליך שבו האין (אלוהים) מתהווה והופך להיות יש (העולם), אפשר להסתכל עליו משתי נקודות מבט שונות. ונקודת המבט הראשונה היא, כי אלוהים מבטא התנהגות, של שנאה עצמית ושל ניסיון התאבדות. ולמה? כי בעצם אלוהים לוקח...של מהות הדבר, ממילא זה אומר שגם לאחר הצמצום, הישות המצומצמת זהה לחלוטין למהות של עצמה, שהוא האין סוף. ואז ממילא יש לנו ריבוי של אין סוף. ואעפכ גם תהליך של התרבות, גם הוא סוג של התאבדות והשמדה עצמית. ולמה? משום שהתרבות, פירושה ליצור עוד ישויות שהן שונות מהישות המקורית. כי אם הן זהות לחלוטין לישות המקורית, הרי שאין כאן התרבות. ואם הן לא זהות לישות המקורית, הרי שיש כאן סוג של צמצום של הישות המקורית הראשונה. כי המציאות מכילה בתוכה רק ישות אחת שהיא אין סופית. ועכשיו אחרי הבריאה של הנפרדות, יש כאילו פחות...

איך להגיע למצב, של רצון אמיתי לידיעת האמת? ובו יתבאר, איך לזכך את הרצון, ואיך להביא את עצמך למצב, שבו באמת תרצה רק את האמת? וכפי שכבר ביארתי, מי שרוצה להיות מאושר באמת, עליו להבין את המציאות באמת. וזה אפשרי, רק על ידי רצון אמיתי באמת, להבנת המציאות כפי...גם רוצה את האמת, גם בלי שום תועלת עצמית. וכפי שביארתי את כל זה, במקום אחר. ולחפש את האמת באמת, פירושו, כאשר הסיבה והתוצאה מתאחדים (שזו בחינת אחדות הזמן של המציאות, שהסיבה = תוצאה). דהיינו, שהסיבה שהאדם מחפש ורוצה להבין את האמת, היא כדי להבין את האמת. שהתוצאה של הבנת האמת, היא גם הסיבה היחידה, שלמענה מחפש האדם את האמת. ויש לאדם כוח רצון. ובכח הרצון של האדם, האדם רוצה רצונות שונים. והאדם רוצה להיות מאושר בשלמות, כי אושר שהוא לא בשלמות, הוא גם סבל של ממש. וכדי להיות מאושר בשלמות, לשם כך צריך להבין...

סבל שנוצר, מידיעת האמת השקרית אין האדם סובל, אאכ הוא יודע את האמת המוגדרת. כי כאשר האדם לא יודע דבר, הוא לא יכול לרצות שום דבר, וממילא הוא לא יכול לסבול כלל. והאדם סובל, רק כאשר הוא יודע את האמת השקרית. כי האמת האמיתית היא, שהכל אחד ומושלם ממש. דהיינו...צורה אחת, יותר מאשר צורה אחרת, וממילא לא שייך לסבול. אבל אדם שיודע את האמת השקרית, דהיינו, שהוא יודע ובטוח בכך שיש נפרדות, הוא סובל. ועל האדם לזכור ולהבין תמיד את האמת, שבאמת הכל אחד ומושלם ממש. ואז אין שום סבל כלל, אלא רק הנאה אמיתית של אחדות ושלמות אמיתית.

אלוהי החכם האמיתי / אלוהים של אלוהים - מיהו אלוהים, של החכם האמיתי? כי כל אחד יש לו אלוהים, וגם לאלוהים, יש אלוהים. אלא, שאצל אלוהים, אלוהיו, זה הוא עצמו ממש. וכאשר אדם שאינו חכם אמת, מדבר על אלוהים / מהות המציאות / המצוי הראשון / הסיבה הראשונה / הרצון...זה שחושב את המציאות כולה. והחכם האמיתי, מדבר מנקודת המבט של מהות המציאות ממש. וכאשר החכם האמיתי מדבר על אלוהים, על מהות המציאות, על אחדות המציאות, על הישות שחושבת את החלום וכיוב, הוא לא מדבר על ישות שהיא נפרדת ממנו, אלא הוא מסתכל על האני שלו עצמו ממש, והוא מדבר על עצמו בגוף ראשון. ורק עבור השומעים, הוא מדבר איתם במושגים שלהם. אבל בחוויה של החכם האמת, הוא מדבר על עצמו תמיד. וגם כאשר החכם האמת מדבר על אדם אחר, הוא תמיד מדבר על עצמו. כי אלוהים האמיתי, הוא מדבר על עצמו תמיד, כי הוא מהות המציאות כולה...

לא לענות על שום שאלה, לפני שמבינים אותה - למה כל השאלות הן שקר כי הטועה, ברגע שהוא שומע איזו שאלה, הוא מיד מנסה לחשוב על התשובה שלה. והטועה, שברגע שהוא שומע שאלה, הוא מיד רץ למצוא תשובה, הוא נשאר טועה. כי מצד האמת, אין שום שאלה כלל. וכל השאלות שבעולם...האדם לעצמו, לכך, שהיש והאין נפרדים זה מזה. כי כאשר יש רק ישות אחת בלבד, אין שום שאלה כלל בשום נושא כלשהו בעולם. וקיומן של כל השאלות בעולם, תלוי בהפרדה של היש והאין, שיוצרת את קיומן של שתי אפשרויות או יותר, וכך נוצרות השאלות והספקות והרצונות והחסרונות והצרות והסבל והייסורים וכל שאר הדברים הרעים. והכל, הוא רק משום הטעות של האדם, שמאמין שהיש והאין הם נפרדים זה מזה. וכאשר האדם שומע שאלה, עליו להתבונן היטב היטב על השאלה, לפני שהוא אפילו חושב, לנסות למצוא לה תשובה. ומי שרוצה להיות מאושר באמת, עליו לא...

אמונה היא שורש כל הרע שבעולם - למה אמונה היא מחלת הנפש הקשה ביותר בעולם? ובו יתבאר, מדוע ולמה האמונה השקרית, שבה האדם מאמין בדבר שהוא אינו אמת באמת, מדוע היא המחלה הקשה ביותר בעולם, עד שנראה לומר שהיא מחלה חשוכת מרפא? ומדוע היא הגורם היחיד לכל הצרות...אמיתי, שהכל כמובן הוא עניין אחד. כי האמונה השקרית, היא הפך האמת. כי מהותה של האמונה השקרית, היא הקיום של השקר. כי אמונה שקרית שייכת, רק במקום שבו אין ידיעה ברורה ומוחלטת של האמת. כי היכן שיש ידיעה ברורה ומוחלטת של האמת, שם לא שייך שום אמונה שקרית כלל. כי כאשר האדם יודע את האמת באופן מוחלט, וכאשר הדבר מבורר לאדם מכל צדדיו, לא שייכת שום אמונה שקרית כלל. והאמונה שייכת, רק במקום שבו יש חוסר ידיעה, או במקום שהאדם הטועה, בוחר להאמין בדבר שהוא הפך האמת. כי כל השקרים שבעולם, מקבלים את חיותם מהטעות שנקראת...

שכל משוגע ושכל חכם אמיתי - שנמצאים בתוך האדם עצמו בתוך כל אדם בכל זמן ובכל מקום, כבר יש בשלמות שכל של אמת, שרואה ומבין שהכל מושלם / שהכל אחד / שהחיסרון אינו נפרד מהשלמות. אלא, שהאדם לא משתמש בו. והאדם משתמש, רק בשכל של הנפרדות שלו, שהוא שכל של שטות, כאשר הוא לא מחובר, לשכל של האחדות, שבו הכל אחד מושלם. ועל ידי זה שהאדם מחפש את האמת, על ידי זה הוא מתחבר לשכל הפנימי ביותר שלו, שהוא השכל של האחדות. ואז ורק אז, גם השכל של הנפרדות, הופך להיות חכם באמת וכולי.

הכל כבר מושלם באמת - והאדם חווה את השלמות, כפי כמה שהוא רוצה לחוות אותה כי לאדם יש שאלות רבות, וכל התשובות כולן וכל ההבנה כולה וכל המידע כולו, הכל כבר נמצא בתוך האדם עצמו. והאדם חווה את עוצמת התשובה ואת השכל של השלמות, כפי כמה שהוא באמת רוצה לחוות אותם...חווה את האמת המוחלטת הזאת, כפי כמה שהוא רוצה לחוות, את המוחלטות. והאדם חווה ספקות, רק משום שהוא רוצה ספקות. כי אם האדם באמת לא ירצה שום ספקות, הוא תמיד יהיה באמת המוחלטת. ובשורה התחתונה, הכל כבר מושלם ממש, והאדם כבר יודע את הכל וכולי, אלא שהאדם חווה את השלמות הזאת, רק ובדיוק כפי כמה שהוא רוצה לחוות אותה.