... שליליות וכולי. ומבחינה סובייקטיבית ואישית, דהיינו, כאשר האדם שופט את המציאות שלנו, מנקודת המבט של ההעדפות האישיות שלו, הרי שבכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חסרונות וגם יתרונות. ויש כאן שתי ... ויסתכל על החסרונות של הדבר. כי האדם מרגיש טוב או רע, לפי מה שהוא שופט את המציאות. ואם האדם מתמקד בחסרונות של הדבר, דהיינו, הדברים הרעים, הרי שהוא מרגיש רע. ואם האדם מסתכל על היתרונות של ...

... לגבי דברים שונים שאתה רואה. כי האדם במשך היום נתקל בכל מיני אירועים שונים, דעות שונות, אנשים שונים וכיוב. וכאשר האדם נתקל באיזה דבר, האדם שופט את הדבר, האם הוא טוב או רע. ועד כמה הוא טוב ועד כמה הוא רע. והאדם מביע את דעתו האישית, על כל דבר ... ומפסיק לחיות בהרמוניה עם המציאות. כי כאשר יש לאדם שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. אז, אם השיפוטיות שלו כלפי המציאות, היא לטובה, דהיינו, שהאדם שופט את המציאות לכף זכות ורואה את הטוב שבה, אז טוב לאדם. ואם האדם שופט את המציאות לרעה, דהיינו, דן את המציאות לכף חובה ורואה את הרע שיש בה, אז האדם מרגיש רע. ותכף ומיד ... אז מוכרח שהאדם יחווה רגשות מעורבים כלפי כל דבר באשר הוא. ולמה? כי בכל דבר בעולם, יש בו תמיד, גם יתרונות וגם חסרונות כלשהם. וברגע שהאדם שופט איזה דבר, מוכרח שהוא ימצא בו, גם יתרונות כלשהם וגם חסרונות כלשהם. כי שום דבר הוא לא רע לגמרי ולא טוב לגמרי. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ולכן, ברגע שהאדם שופט דבר כלשהו, מוכרח שהוא ירגיש מכך, גם טוב כלשהו, וגם רע כלשהו. והכל לפי המינון, שהאדם חושב באותו ... בכלל כדאי להיות שיפוטי? והתשובה היא, שהשיפוטיות הטובה ביותר, היא שיפוטיות אמיתית. ושיפוטיות אמיתית וחשיבה שיפוטית אמיתית פירושה, שהאדם כן שופט את הדבר, אבל שופט אותו אך ורק לפי האמת בלבד. ולשפוט את הדבר לפי האמת, פירושו, שהאדם כן שופט את הדברים, אבל שופט אותו מתוך נקודת מבט, של כל התמונה המלאה כולה. דהיינו, את האמת, את כל האמת ואך ורק את האמת. כי יש שני סוגים של שיפוטיות, יש שיפוטיות שבה האדם שופט את אותו הדבר, מנקודת מבט צרה, שלא רואה את כל התמונה המלאה. ויש עוד נקודת מבט, של שיפוטיות אמיתית, שבה האדם שופט את הדבר, מנקודת מבט שרואה את כל התמונה המלאה. והשיפוטיות שלא רואה את כל התמונה המלאה, היא לא בהכרח שיפוטיות שקרית. אלא שהיא שקרית מההיבט הזה, שהיא לא רואה את כל הצדדים השונים של המטבע, ושופטת את האדם, לפי צד אחד של המטבע, שיכול מאוד להיות שהוא אכן אמיתי. אבל היא שוכחת, גם את שאר הצדדים של ... והרע, גם שם יש המון נקודות מבט, מנוגדות אחת לשנייה. ושיפוטיות אמיתית, היא כאשר האדם זוכר, קודם כל את כל נקודות המבט המנוגדות לגבי הדבר שהוא שופט אותו. דהיינו, זוכר גם את נקודת המבט שאומרת שהדבר הוא רע. וגם את נקודת המבט שאומרת שהדבר הוא טוב. ...

... שלו, היא מעורבת, גם עם שנאה. דהיינו, האהבה היא לא שלמה. כי כאשר האהבה, היא עם תנאים ועם סיבות, זה אומר, שהאהבה היא מתוך השכל של האדם. כי תנאים וסיבות, הם בשכל של האדם. שהשכל של האדם, שופט את הדבר. והאדם רואה את הטוב שיש בדבר, ואז האדם אוהב את הדבר, בגלל הטוב שיש בו. ...

... לאירוע כמו השואה, שמנקודת מבט אישית ורגשית ברור לנו שהוא רע, אך מנקודת מבט כללית לחלוטין, שאין בה אינטרסים אישיים או רגשות, זה לא טוב ולא רע - זה פשוט אירוע נייטרלי. הוא מבהיר שהמציאות לא שופטת אירועים, ורק האדם לפי הרצון האישי שלו קובע אם הם טובים או רעים. האם אפשר לחיות גם באחדות וגם בנפרדות? לפי אליעד, החוויה ...

... כל בעיה בחיים? אליעד משתמש בדוגמה של שופט שמקבל החלטות כדי להמחיש כיצד ניתן לפצח כל בעיה בחיים. הוא מסביר שאם אדם רוצה להשפיע על החלטת שופט, עליו להבין לעומק כיצד השופט חושב, לפי אילו חוקים הוא פועל, ומדוע הוא מקבל החלטה כזו או אחרת. אדם שיבין באופן מוחלט את מנגנון החשיבה של השופט, יוכל תמיד להשפיע עליו. באופן כללי, אדם שיבין לעומק את מנגנון התודעה של עצמו, יוכל להבין את כל התודעות האחרות בעולם, וכך יוכל לפתור כל ...

... ואושר שאינה תלויה בשום גורם חיצוני. לדוגמה, אם אדם קם בבוקר ושואל את עצמו מה עליו לעשות, הוא צריך שתהיה לו נקודת ייחוס - דבר שדרכו הוא שופט אם הפעולות שלו נכונות או לא. אדם שיש לו נקודת ייחוס ברורה יודע מה המטרה שלו בחיים ולכן יודע כיצד לפעול. המשמעות ...

... כאשר האושר, הוא עם תנאים ועם סיבות, זה אומר, שהאושר הוא מתוך השכל של האדם. כי תנאים וסיבות, הם בשכל של האדם. שהשכל של האדם, שופט מהדבר. והאדם רואה את הטוב שיש בדבר, ואז האדם ...

... הוא מציע להיות ער להטיה ולשוחד הפנימי שהאדם מביא עימו כאשר הוא שואל שאלה. למשל, אם שופט מקבל שוחד, גם אם הוא לא מתכוון לרמות, התפיסה שלו מוטה לכיוון מסוים. באותו אופן, כאשר אדם שואל שאלה ורוצה להגיע לתשובה מסוימת, ...

... מידה כנגד מידה? לדוגמה, כשאדם שופט מישהו אחר ואומר האדם הזה טיפש ולכן הוא רע או פחות טוב ממני, הוא מיד מפעיל ... שכר ועונש כלפי עצמו. בשנייה שהוא שופט אדם אחר, הוא בעצם קובע במוחו שתכונת הטיפשות היא שלילית. באותה שנייה ממש, ... האדם מעניש את עצמו ברגע שהוא שופט את האחר. התהליך הזה מתרחש בשני שלבים: שלב ראשון - הענשה מיידית: ברגע שאדם שופט מישהו אחר לשלילה, הוא בעצם מכניס לראשו תפיסה שלילית שאותה הוא משליך על ... הזמן עסוק בלשפוט את עצמו אם הוא שופט או לא. לדוגמה, אדם שמנסה לא לשפוט כדי לא להיענש, למעשה יוצר מצב שבו הוא כל הזמן שופט את עצמו: האם עכשיו אני שופט? האם עכשיו עשיתי טעות? ובכך הוא נשאר במעגל של סבל עצמי. מהו הפתרון ... פנימיים שהאדם יוצר לעצמו. כשהאדם שופט אחרים או את עצמו, הוא מייד חווה גיהנום בצורת סבל פנימי. כשהוא משתחרר ... שטבוע באדם עצמו. לדוגמה, אדם ששופט או מזלזל באחרים, כמו לומר על מישהו שהוא טיפש, בעצם מעניש את עצמו באותה פעולה ממש, בזמן אמת, בלי צורך בשופט חיצוני. הסיבה היא שבאותו רגע שהוא שופט אדם אחר לשלילה, הוא יוצר בתוך עצמו תודעה שלילית, שהיא עצמה העונש. איך מתרחש ... פועל בצורה של רצף וזיכרון. כשאדם שופט משהו פעם אחת כרע, התפיסה הזו נחרטת אצלו בזיכרון (מה שמכונה רשימו). בפעם ... התודעה הפנימי של האדם. כשהאדם שופט את עצמו או אחרים, הוא מיד חווה גיהנום פנימי בצורה של סבל נפשי ורגשי. כשהוא ...

... אתה עושה פעולות עזוב את הקטע הפסיכולוגי למה המצפון ומה זה ואיך זה אני יודע לא מאה אחוז אבל יודע, מצפון זאת אומרת יש לך שני אנשים אחד שעושה ואחד ששופט זה כמו אחד שכאילו שמבקר. ... תגיד לי אתה מסוגל להגיע לשאלה? ש: כן מצפון. אליעד: מה השאלה? ש: השאלה על מצפון מה התפקיד שלו ומה הוא עושה פה זה כאילו שיש לו שתי אנשים הוא כאילו שופט. אליעד: אז מה השאלה? ש: למה יש ...