... להתנתק רגשית מהרצון העצמי שלו? תשובה: על ידי ניתוק רגשי אמיתי. דהיינו, שעל האדם במשך היום יום, להתרגל לחפש את האמת האובייקטיבית לגבי כל דבר, ולא להיות מושפע מהרגשות שלו, כאשר הוא שופט ומנתח את המציאות. ומי שמתרגל ...

... הטוב והרע שלו, את עצמו. וצריך להכיר בעובדות, שהן, שכל זמן שהאדם שופט את עצמו האם הוא טוב או רע, וכל זמן שהאדם בודק את ההערכה העצמית שלו לפי טוב או רע, וכל זמן שהאדם מעריך את עצמו לפי תפישה של טוב או רע, הרי שמחויב המציאות, שהוא בהכרח ... גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם, רק כאשר האדם מתנתק מהשכל שלו, ולא שופט את הדבר עם השכל שלו. כי כאשר האדם שופט כל דבר שהוא עם השכל שלו, ממילא יש לו שיפוטיות טובה וגם שיפוטיות רעה. וכדי לאהוב משהו בלי שום תנאים בכלל, דהיינו, לא לשנוא את הדבר, גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם, לשם כך ... הרגע שהאדם לא משתמש בשכל שלו כלפי עצמו, באותו הרגע האדם לא שופט גם שום דבר אחר. ואם האדם מגיע למצב שהוא לא שיפוטי כלפי עצמו בכלל, דהיינו, לא שיפוטי כלפי אף אחד בכלל, ממילא האדם לא אוהב ולא שונא אף אחד בעולם, בשום רמה שהיא. כי כאשר ... יש גם חסרונות כלשהן. ויש גם את נקודת המבט הנגדית, שבה האדם לא שופט את עצמו, ולא מעריך את עצמו לפי שיפוטיות של טוב ורע. שזה בעצם להתייחס לעצמך, בלי להשתמש בשכל של השיפוטיות שמבדילה בין טוב לבין רע. וכאשר האדם שופט את עצמו, בלי שום שיפוטיות, אז ממילא, האדם מגיע למצב, שהוא לא מוצא בעצמו שום חסרונות. אבל גם הוא לא מוצא בעצמו שום יתרונות. ולא רק בעצמו, אלא גם בשום דבר אחר. כי כשאין ...

מצבי רוח, שינוי רגשי, שינוי תודעתי, להחליף מקצוע, שינוי קריירה, מודעות עצמית, להיות מודע לעצמך, הזדהות רצונית

... ונייטרלי פירושו, שהוא אינו נוטה לצד כלשהו בגלל אינטרס אישי. אלא הוא שופט את הדברים ומתבונן בדברים, מנקודת מבט שאינה משוחדת, מנקודת מבט שאין ... אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ודעות קדומות כלשהן. כגון לדוגמה שופט בבית משפט. שהוא אמור לשפוט בצורה נייטרלית. אבל הוא לעולם לא יכול ... לגמרי. כי הוא עדיין כפוף לדעה הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה ...

... הכל טוב ורע באותה המידה ממש. ורק בעיני המתבונן, יש טוב ורע, וממילא יש יתרונות וחסרונות, ואז יש מחשבות חיובית וגם מחשבות שליליות וכולי. ומבחינה סובייקטיבית ואישית, דהיינו, כאשר האדם שופט את המציאות שלנו, מנקודת המבט של ... ויתרונות, הרי שאם האדם יחשוב חיובי, ויסתכל על היתרונות של הדבר, הרי שהוא ירגיש יותר טוב, מאשר אם הוא יחשוב שלילי, ויסתכל על החסרונות של הדבר. כי האדם מרגיש טוב או רע, לפי מה שהוא שופט את המציאות. ואם האדם מתמקד בחסרונות ...

... האדם נתקל באיזה דבר, האדם שופט את הדבר, האם הוא טוב או רע. ועד כמה הוא טוב ועד כמה הוא רע. והאדם מביע את דעתו האישית, על כל דבר שהוא נתקל בו. ולאו דווקא שהאדם מביע את דעתו כלפי חוץ, אלא גם השיפוטיות העצמית ... היא לטובה, דהיינו, שהאדם שופט את המציאות לכף זכות ורואה את הטוב שבה, אז טוב לאדם. ואם האדם שופט את המציאות לרעה, דהיינו, דן את המציאות לכף חובה ורואה את הרע שיש בה, אז האדם מרגיש רע. ותכף ומיד ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי לגבי איזה דבר, מיד יש לאדם רגש מעורב כלפי אותו ... חסרונות כלשהם. וברגע שהאדם שופט איזה דבר, מוכרח שהוא ימצא בו, גם יתרונות כלשהם וגם חסרונות כלשהם. כי שום דבר הוא לא רע לגמרי ולא טוב לגמרי. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ולכן, ברגע שהאדם שופט דבר כלשהו, מוכרח שהוא ירגיש מכך, גם טוב כלשהו, וגם רע כלשהו. והכל לפי המינון, שהאדם חושב באותו הרגע, האם ועד כמה הדבר הזה הוא טוב או רע. ולכן, יש גם צד לומר, שאולי עדיף שהאדם ... אמיתית פירושה, שהאדם כן שופט את הדבר, אבל שופט אותו אך ורק לפי האמת בלבד. ולשפוט את הדבר לפי האמת, פירושו, שהאדם כן שופט את הדברים, אבל שופט אותו מתוך נקודת מבט, של כל התמונה המלאה כולה. דהיינו, את האמת, את כל האמת ואך ורק את האמת. כי יש שני סוגים של שיפוטיות, יש שיפוטיות שבה האדם שופט את אותו הדבר, מנקודת מבט צרה, שלא רואה את כל התמונה המלאה. ויש עוד נקודת מבט, של שיפוטיות אמיתית, שבה האדם שופט את הדבר, מנקודת מבט שרואה את כל התמונה המלאה. והשיפוטיות שלא רואה את כל התמונה המלאה, היא לא בהכרח שיפוטיות שקרית. אלא שהיא שקרית מההיבט הזה, שהיא לא רואה את כל הצדדים השונים של המטבע, ושופטת את האדם, לפי צד אחד של המטבע, שיכול מאוד להיות שהוא אכן אמיתי. אבל היא שוכחת, גם את שאר הצדדים של המטבע. ושיפוטיות אמיתית שרואה את כל התמונה המלאה, פירושה, שהאדם זוכר תמיד, ... המנוגדות לגבי הדבר שהוא שופט אותו. דהיינו, זוכר גם את נקודת המבט שאומרת שהדבר הוא רע. וגם את נקודת המבט שאומרת שהדבר הוא טוב. ואז ורק אז, ממילא האדם זוכר גם את נקודת המבט, שאומרת, שמאחר שיש נקודות מבט ...

... היא מעורבת, גם עם שנאה. דהיינו, האהבה היא לא שלמה. כי כאשר האהבה, היא עם תנאים ועם סיבות, זה אומר, שהאהבה היא מתוך השכל של האדם. כי תנאים וסיבות, הם בשכל של האדם. שהשכל של האדם, שופט את הדבר. והאדם רואה את הטוב שיש בדבר, ואז האדם ...

... מבט כללית לחלוטין, שאין בה אינטרסים אישיים או רגשות, זה לא טוב ולא רע - זה פשוט אירוע נייטרלי. הוא מבהיר שהמציאות לא שופטת אירועים, ורק האדם לפי הרצון האישי שלו קובע אם הם טובים או רעים. האם אפשר ...

... ישירה כדי להגיע למצב של שחרור מוחלט. האמונה כשלעצמה נשארת תמיד ברמה יחסית ולא מוחלטת. איך לדעת אליעד ניתן לפצח כל בעיה בחיים? אליעד משתמש בדוגמה של שופט שמקבל החלטות כדי להמחיש כיצד ניתן לפצח כל בעיה בחיים. הוא מסביר שאם אדם רוצה להשפיע על החלטת שופט, עליו להבין לעומק כיצד השופט חושב, לפי אילו חוקים הוא פועל, ומדוע הוא מקבל החלטה כזו או אחרת. אדם שיבין באופן מוחלט את מנגנון החשיבה של השופט, יוכל תמיד להשפיע עליו. באופן כללי, אדם שיבין לעומק את מנגנון התודעה של עצמו, יוכל להבין את כל התודעות האחרות בעולם, וכך יוכל לפתור כל בעיה. מה פירוש הביטוי חור שחור ...

... קם בבוקר ושואל את עצמו מה עליו לעשות, הוא צריך שתהיה לו נקודת ייחוס - דבר שדרכו הוא שופט אם הפעולות שלו נכונות או לא. אדם שיש לו נקודת ...