... להיות נייטרלי? והאם כדאי להיות רק נייטרלי? ונייטרלי פירושו, שהוא אינו נוטה לצד כלשהו בגלל אינטרס אישי. אלא הוא שופט את הדברים ומתבונן בדברים, מנקודת מבט שאינה משוחדת, מנקודת מבט שאין לה אינטרסים אישיים, מנקודת מבט שאין לה רצון ... הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ודעות קדומות כלשהן. כגון לדוגמה שופט בבית משפט. שהוא אמור לשפוט בצורה נייטרלית. אבל הוא לעולם לא יכול להיות נייטרלי לגמרי. כי הוא עדיין כפוף לדעה הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי ...

... יכול להסתכל על עצמו: דרך אחת היא הפרספקטיבה שלפיה האדם אומר: אני מה שאני, לא טוב ולא רע, לא שופט את עצמי, לא משווה את עצמי לאחרים. בפרספקטיבה הזאת האדם לא יכול לאהוב את עצמו, אבל מצד שני הוא ... לשנוא את עצמו. הוא נמצא בנקודת איזון שבה אין משמעות לשיפוט עצמי. הדרך השנייה היא הפרספקטיבה שבה האדם כן שופט את עצמו. הוא מגדיר דברים טובים ודברים רעים בעצמו. מי שבוחר בדרך הזאת, חייב לדעת שאהבה עצמית תוביל בהכרח ...

... את התוצאה. האם אתה מודד מנהלים לפי מאמץ או לפי תוצאה? חשוב להבין שישנם שני סוגים של מנהלים: אלה ששופטים את העובדים והמנהלים שלהם לפי התוצאות, ואלה ששופטים לפי המאמץ. מנהלים המתמקדים בתוצאות לא יקבלו תירוצים כמו התאמצתי מאוד אבל לא הצלחתי. עבורם, התוצאה היא הדבר החשוב ... לפיקוח על אנשי הצוות שלו. ניהול על פי מאמץ או על פי תוצאה? אחת השאלות הקריטיות היא האם אנו שופטים את מנהלינו על פי המאמץ שלהם או על פי התוצאה שהם מביאים. בעולם העבודה, ישנם מנהלים שמודדים את עובדיהם ...

מצבי רוח, שינוי רגשי, שינוי תודעתי, להחליף מקצוע, שינוי קריירה, מודעות עצמית, להיות מודע לעצמך, הזדהות רצונית

... בכעס, כדי להראות שהבעיה היא בחרטה ולא בכעס עצמו. כלומר, הבעיה האמיתית אינה הרגש עצמו, אלא האופן שבו אנו שופטים ומפרשים אותו בדיעבד. כיצד לחנך ילדים להתמודד עם כעס מבלי להדחיק? בהקשר של חינוך ילדים, אליעד מציע לא ללמד ...

... אנשים לא לשפוט. הוא מסביר שבעצם גם זו שיפוטיות - כי אם אומרים לך לא לשפוט, אז אתה כבר שופט את השיפוטיות עצמה כשלילית. השיטה שהוא מציע היא לא לנסות לבטל את השיפוטיות, אלא דווקא לאמץ אותה ולהבין שבתוך ...

... באותה מידה, כלומר, מאבדים את משמעותם הרגילה. האדם לא סובל עוד מכיוון שהוא אינו מתנגד לרצונות שלו עצמם, ואינו שופט את המצב כטוב או רע. האם הרע הוא באמת טוב, או שזה רק משחק מילים? אליעד מדגיש במפורש שאסור ...

... שליטה במחשבות היא מיותרת? אליעד כהן מדגיש שהבעיה אינה במחשבות עצמן אלא בתחושה שהן רעות או טובות. ברגע שהאדם שופט את מחשבותיו ומנסה לשלוט בהן, הוא נכנס ללחץ מיותר. המפתח, לדבריו, הוא לא לשלוט במחשבות אלא להבין אותן לעומקן. ...

... עושה ועל כך שהוא מבין שהוא מתנהג בטמטום. כי לבן אדם נורמאלי, יש מערכת של שיפוטיות עצמית, שהבן אדם שופט את עצמו לטוב ולרע. ולכל בן אדם יש מטרות וערכים. וכאשר בין אדם עושה פעולות שמקדמות אותו למטרות שלו, ... התמכרות כפייתית כלשהי שהוא מנסה להיפטר ממנה, אבל הבן אדם לא מצליח. והבן אדם במערכת השיפוטיות העצמית שלו, הוא שופט את עצמו כאילו הוא מטומטם וטיפש, בגלל ההתנהגות הטיפשית שלו. שהוא עצמו מבין שהוא חושב כמו מטומטם ומתנהג כמו ...

... עם הצד השני. שזה בעצם אומר, שכאשר אתה כותב את ההסכם, אתה צריך לחשוב גם על נקודת המבט של השופט, איך הוא יקרא את ההסכם ומה הוא יבין מההסכם. ולכן חשוב להבין למה אתה כותב את ההסכם. ואם המטרה ... גם לכל מיני מקרי קצה כאלו ואחרים, שבהם לא תמיד שמים לב מה מסכימים, לפני שחותמים על ההסכם. איך שופט יפרש את ההסכם שלך? אז ברמת העיקרון, מה יקרה אם אחד הצדדים ירצה להפר את ההסכם והצד השני ירצה לכפות עליו את קיום ההסכם, לקבל פיצוי מוסכם בהתאם להסכם וכולי? במקרה כזה, יתכן מאוד שהצדדים יפגשו בבית המשפט והשופט יצטרך להחליט לטובת מי לפסוק. וכאשר השופט בא לפסוק בויכוח מסחרי שיש בין 2 צדדים, לעיני השופט יש המון שיקולים והמון ראיות, מלבד כמובן שיקול דעתו האישי והידע המקצועי של השופט, שבהתאם לכל אלו, השופט בסופו של דבר, שופט לטובת מי מהצדדים. ואחד מהדברים שמשפיעים על פסיקת בית המשפט לטובתך או לרעתך בבא היום בבית המשפט, היא גם ... דהיינו, שיש המון שיקולים, אבל שיקול מרכזי ביותר, הוא גם מה שכתוב בהסכם המסחרי שבין הצדדים. יחד עם זאת, השופט יכול לבחור להתעלם מההסכם הכתוב במקרים שונים או לפרש את ההסכם בצורות שונות, שלא בהכרח התכוונת אליהם. אז במה תלוי איך שופט יפרש את ההסכם שלך בבית המשפט? זה תלוי בהמון גורמים. 1 - זה תלוי לדוגמה, בשכל של השופט, כמה השכל שלו ישר או עקום. 2 - זה תלוי גם באיך שההסכם עצמו מנוסח, כמה ההסכם כתוב בצורה ... הפוכות. והרבה פעמים, מגלים את זה רק בבית המשפט. 3 - זה תלוי גם באיך עורכי הדין ינסו לפרש לשופט את מה שכתוב בהסכם. כי עורך דין ליטיגטור שעוסק בליטיגציה, דהיינו, עורך דין שעוסק בלטעון טענות בבית משפט ובלשכנע את השופט בבית המשפט, הוא יכול לקחת את הפסקאות של ההסכם ולנסות לפרש אותן בפני השופט, כמו שהוא רוצה, לטובת מה שהוא רוצה. 4 - זה תלוי גם בהבנה המקצועית של השופט, את התחום שאותו הוא שופט. כי לפעמים השופט לא ממש מבין את הסיטואציה שאותה הוא שופט, ואז יותר קל להטות את דעת השופט לצד כלשהו, בגלל שהשופט לא ממש מבין את הסיטואציה המשפטית שאותה הוא שופט. 5 - כמו כן זה תלוי גם בזמן של השופט, כמה זמן הוא מקדיש לקרוא את כל ההסכמים / הטענות / חומר הראיות וכולי. כי לפעמים לשופט אין חשק או זמן לעבור על כל הפרטים לעומק, ואז יכול לצאת עיוות דין במשפט. 6 - ויש גם את השיקול של אומד דעת הצדדים / אומד דעתם של הצדדים, שלפיו השופט יכול לפסוק באופן כללי (עע עילת הסבירות). מה זה השיקול של אומד דעתם של הצדדים בבית המשפט? אז אומד פירושו אומדן והערכה. דעת הצדדים, פירושה הדעה של הצדדים. ואומד דעת הצדדים פירושו, שהשופט מעריך מה הצדדים הסכימו ורצו שיקרה, כאשר המקרה מגיע לבית המשפט. דהיינו, כאשר השופט יתקל באיזו פסקה לא ברורה שניתן לפרש אותה בכמה פירושים אפשריים, או כאשר יהיו בהסכם, פסקאות שמנוסחות בצורה שהן סותרות אחת את השניה, אז במקרה כזה הרבה פעמים השופט ינסה לאמוד ולהעריך, מה לדעתו הצדדים סיכמו ביניהם בהסכמה המסחרית בעל פה, לפני כתיבת ההסכם. ובהתאם לזה לפסוק את פסק הדין. דהיינו, השופט ינסה לאמוד ולהעריך את דעת הצדדים בהסכמות המסחריות שהיו להם, בתורה שבעל פה, לפני שהם כתבו את ההסכם, שהוא התורה שבכתב לצורך העניין. ולפי זה השופט יפרש את ההסכם וכולי. במילים אחרות, ככל שההסכם כתוב ומנוסח יותר נכון, בצורה שלא ניתן לפרש אותה בכמה פירושים שונים, כך זה מגדיל את הסיכוי לכך שהשופט לא יוכל ללכת לכיוון של אומד דעת הצדדים. וגם בגלל זה מאוד חשוב איך ההסכם מנוסח, כדי להגדיל את ... יראה טוב ושיהיה כתוב בהסכם את מה שאתה רוצה שיהיה כתוב בהסכם, אלא חשוב שההסכם יהיה כתוב בצורה שגם השופט וגם הצד השני, לא יוכל להבין אותה אחרת בבא היום.