אגו / פרדוקס האגו - האם ואיך אפשר להעלים את האגו לגמרי? ומדוע זה מיותר? אגו / רצון עצמי. כפי שכבר ביארתי, האגו של האדם יכול להיות גם האויב וגם האוהב של האדם, הכל תלוי בגישה של האדם ... יחד עם זאת, כאשר האדם רואה את האגו שלו כאויב, הדבר הזה גורם לכך שהוא רוצה להיפטר מהאגו / הרצון העצמי שלו לגמרי. והשאלה הנשאלת היא, האם בכלל אכן אפשר להיפטר מהאגו לגמרי? האם באמת יכול האדם לבטל את הרצון העצמי של עצמו? ולכאורה נראה, שאכן האדם יכול לבטל את הרצון העצמי ואת האגו של עצמו לגמרי. ואיך? דרך ראשונה לדוגמה, היא על ידי זה שהאדם מרגיל את עצמו לרצות את כל מה שקורה לו, ללא שום רצון לשנות את המציאות. בדרך הזאת, לכאורה האגו והרצון העצמי של האדם אמורים בסופו של תהליך להיעלם. כי אם יצליח האדם, להביא את עצמו, לרצות את המציאות כפי מה שהיא ללא שום שינוי, הרי שבעצם הצליח האדם לבטל את הרצון העצמי של עצמו. דרך נוספת לדוגמה, היא שעל האדם לנסות לבטל את הרצון שלו לקבל הנאה וסיפוק, ולהחליף את הרצון ... אך האדם לא יכול באמצעות האגו של עצמו, להעלים את האגו של עצמו לגמרי. נתבונן לרגע אחד על עניין הרצון העצמי. אם לא היה לאדם רצון עצמי כלשהו, הרי שלא הייתה דרך כלשהי שהוא ירגיש רע. ולכאורה, יכול האדם לנסות לבטל את הרצון העצמי של עצמו, על ידי זה שהוא ינסה להפסיק לרצות. אלא שזה לא יעבוד. משום, שכדי לא לרצות, לשם כך ... להפסיק לבחור ולהחליט החלטות. בנוסף, צריך גם לזכור, כי גם אילו אכן היה הדבר אפשרי להעלים את האגו / הרצון העצמי לגמרי, הרי שבמצב כזה שאין לאדם רצון עצמי ואגו, אומנם מצד אחד הוא לא יכול להרגיש רע, אך מהצד השני הוא גם לא יכול להרגיש טוב. אז מה עושים לגבי עניין העלמת האגו לגמרי? מי שיתבונן בעניין יראה, כי הדרך היחידה להיפטר מהאגו / הרצון עצמי לגמרי, היא על ידי כוח חיצוני לאדם שהוא זה שיעלים / יפסיק את האגו של האדם לגמרי. הדבר דומה ... האדם מבין את המציאות. וכאשר האדם מסתכל על המציאות כפי מה שהיא באמת ומבין אותה, על ידי זה האגו והרצון העצמי של האדם מרגישים טוב, וממילא האדם משתחרר מהצורך להעלים אותם. ונסכם: כאשר האדם מסתכל על המציאות בעין אמיתית, על ידי זה הוא מבין ואוהב את המציאות כפי מה שהיא, וממילא הוא לא צריך להעלים את האגו / הרצון העצמי של עצמו.

... לכך שהאדם לא מקבל את המציאות כפי מה שהיא, אלא רוצה לשנות אותה. כי אבן לדוגמה שאין לה שום רצון עצמי כלל, אצלה באמת אין הבדל בין שום דבר לשום דבר. ואם האדם היה רוצה את המציאות בשלמות כפי מה שהיא, הרי שלא היה צריך להישאר אצל האדם שום רצון עצמי כלשהו מכל סוג שהוא. וכל העדפה שיש לאדם לגבי דבר כלשהו, אפילו ההעדפה של האדם להיות בריא במקום להיות ... דווקא בצורה כלשהי. שזה בעצם ביטוי לכך שהאדם עדיין לא מרוצה מהמציאות כפי מה שהיא. וככל שיש לאדם יותר רצון עצמי שונה מהמציאות, כך רע לו יותר, וככל שהרצון העצמי של האדם תואם יותר את המציאות, כך טוב יותר לאדם. ונמצא אם כן, כי האדם כל הזמן נע בין ... מאפס את הרצון שלו ומשווה אותו למצב של המציאות בשלמות שאין שלמות אחריה. דהיינו, הנקודה שבה האדם משווה את הרצון העצמי שלו אל המציאות, נקודה שבה האדם חווה את ההעלמות של הרצון העצמי שלו, נקודה שבה האדם לא יכול להצביע על שום הבדל בין הרצון העצמי שלו לבין המציאות לגבי שום דבר בעולם. והנקודה הזאת היא נקודת האפס, שנמצאת בין ציר המספרים החיובי עד אין ...

... שהיא לא הפכה אותו למאושר, ומיד הוא מחפש מטרה חדשה. וכפי שכבר ביארתי, העניין הזה נובע מכך שיש לאדם רצון עצמי שהוא לא מרגיש שובע לעולם, ובכל פעם הוא רוצה דבר שונה ממה שיש. ולא משנה מה יש ומה יהיה ... ביותר, למה אני רוצה את מה שאני רוצה? האם נולדתי עם הרצונות האלו? מהיכן הם מגיעים? האם נולדתי עם רצון עצמי? האם בחרתי להיות בעל רצון עצמי? האם יש לי אפשרות להפסיק את הרצון העצמי של עצמי? האם אני באמת שולט ברצון העצמי שלי? ועל האדם לשאול את עצמו, אם אני באמת שולט ברצון העצמי שלי, אז מדוע אני לא מאושר? כי אם האדם מכיר את כל שיטות החשיבה החיובית וכיוב, ואם האדם באמת שולט ברצון העצמי של עצמו, אז האדם יכול בצורה מאוד פשוטה לשלוט ברצון העצמי של עצמו, ולהחליט שמעכשיו הוא רוצה להיות שמח בחלקו תמיד, ועל ידי זה להיות מאושר תמיד. אבל בפועל האדם ... מצליח לשלוט ברצונות של עצמו. והרצון של האדם כל הזמן משתנה. ואין הכוונה לומר כי בהכרח האדם לא שולט ברצון העצמי של עצמו, אלא הכוונה לומר שעל האדם לגלות ולנסות להבין את פשר הרצון העצמי של עצמו. וכאשר האדם מחפש את האושר, הרי שמה שהאדם באמת מחפש, זה להשביע ולמלא את הרצון העצמי של עצמו. כי האדם מנסה כל הזמן להגיע למצב שבו הוא יחווה מילוי רצון. וכל רגעי האושר שיש לאדם ... שהרצון מתמלא יותר, כך האדם מרגיש יותר אושר. וכל הרע שבעולם, שורשו בתחושת החיסרון שיש לאדם, שנוצרת על ידי הרצון העצמי של האדם. ויש לכל אדם המון רצונות שונים. וכאשר כמה רצונות מתמלאים בבת אחת, אז האושר גדול יותר. כי ... כאשר המון רצונות נוצרים בבת אחת, אז האדם מרגיש המון רע בבת אחת. וכל זמן שהאדם לא מבין את הרצון העצמי שלו, כיצד בדיוק הוא חושב שהוא יצליח למלא אותו? כי בלי להבין מהו הרצון העצמי, בלי זה אי אפשר למלא את הרצון העצמי. כי בלי להבין את השאלה ואת הבעיה באמת, בלי זה אי אפשר למצוא תשובה אמיתית לבעיה. כי השאלה היא ... עצמו הפתרון לכל הבעיות של האדם. והבשורה הטובה היא: שאחרי שהאדם מצליח פעם אחת להבין את האני שלו ואת הרצון העצמי שלו וכולי כנל, על ידי זה בעצמו האדם הפך להיות מאושר באמת. ולא צריך לעשות שום דבר, ולא יעזור ... כי האגו עצמו לא יכול לבטל את עצמו בכוחות עצמו. והאדם לא יכול בכח הרצון שלו להעלים ולהפסיק את הרצון העצמי של עצמו. כי כל מה שיעשה האדם, זה תמיד ינבע מהאגו והרצון העצמי. ואם האדם צריך להתאמץ כדי להיות מאושר, הרי שזה לא אושר. כי אושר, הוא כאשר האדם מאושר בלי צורך ...

לרצות את מה שיש - האם זה בכלל טוב? מהי הדרך היחידה להגיע לאיזון של הרצון העצמי? במאמר הזה נבאר, מדוע האדם לא יכול לעשות שום דבר כדי לרצות את מה שיש? נבאר גם מהו הדבר ... יכול לשקר את עצמו. והעניין הוא, כי במציאות שלנו יש כל הזמן התהוויות שונות. וגם האני של האדם וגם הרצון העצמי של האדם, וגם הרגשות / תחושות / מחשבות / ידיעות / זיכרונות וכיוב של האדם, הכל אלו התהוויות של ... תמיד ירגיש שהוא רוצה שהמציאות תמשיך להיות כפי מה שהיא. וגם זה עצמו רע. כי אם לא היה לאדם רצון עצמי כלל, הרי שממילא האדם לא היה נאחז בשום דבר, ותמיד היה טוב לאדם. אבל ברגע שיש לאדם רצון עצמי, ממילא או שרע לאדם מכך שהמציאות שונה מרצונו. או שרע לאדם מכך שהוא לא יכול להיות בטוח שהמציאות תמשיך ... שאותו הוא לא רוצה. וכולם מפחדים תמיד מכך שאולי יקרה להם איזה דבר רע בעתיד. וכל זמן שיש לאדם רצון עצמי, ממילא הוא חושב שיש רע בעולם, וממילא הוא מפחד ממנו. והדרך היחידה של האדם להיות מאושר באמת, היא על ידי זה שהאדם מסתכל אל תוך הרצון העצמי שלו, ורואה את שורש הרצון שלו, ומגיע עד לשורש הרצון של המציאות, ורואה שם את האחדות שיש בין הרצון לבין העדר הרצון. כי בשלב הראשון על האדם להסתכל אל תוכו אל תוך הרצון העצמי שלו, ולגלות מהיכן מגיעים הרצונות שלו. ועל האדם לשאול את עצמו, מה הסיבה ולמה אני רוצה את מה שאני ... גם את הישות של הרצון. ובנקודת שורש המציאות, שם אין שום נפרדות בין הרצון לבין העדר הרצון. כי שם הרצון עצמו הוא לא נפרד מההעדר שלו. וכאשר האדם רואה ומבין את כל זה, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש, ... ממש. וכאשר האדם מבין ומתבונן בכל זה, על ידי זה כל תפישת המציאות של האדם משתנה. ועל ידי זה הרצון העצמי של האדם משתנה. ועל ידי זה האדם מקבל שכל חדש גדול יותר. ועל ידי כל זה, האדם מגיע למצב שבו הוא חווה את הרצון העצמי שלו, כישות שבה אין נפרדות בין רוצה לבין לא רוצה. וזאת השלמות, כאשר האדם גם רוצה את מה שיש ...

... לרע, ממילא נוצרת אצלו חרדה ופחד מהרע. וביארתי שיש פרספקטיבה, שבה אין הבדל בין טוב לרע. וביארתי שהאדם צריך רצון עצמי, אך שהרצון העצמי לא יהיה נפרד מהמציאות. וכל זמן שיש לאדם רצון עצמי, תהיה לו חרדה שמא יקרה נגד רצונו. וביארתי שהשורש הוא בתפישת הטוב והרע. כי כאשר הכל אחד, אז תמיד ... כדי לסבול. כי הילד לא מבדיל בין טוב לרע. וביארתי שברגע אחד של מציאות, לא שייך סבל, כי אין רצון עצמי. וביארתי שגם כאשר האדם משיג את המטרות שלו, הוא לא מאושר, כי הטוב תלוי בסיבות חיצוניות. וביארתי שיש טוב ...

... לצאת ממנו? מהו בית הכלא השמור ביותר בעולם ולמה אי אפשר לצאת ממנו? בית הכלא השמור ביותר בעולם הוא הרצון העצמי של האדם. הרצון הזה, שמניע את האדם לפעול, לחשוב ולבחור, הוא בעצם בית כלא שאין ממנו דרך מילוט. האדם, ... גם האדם משועבד לרצון שלו - כל פעולה, כל מחשבה, כל החלטה שאדם עושה בחייו, נגזרת מהרצונות שלו. מדוע הרצון העצמי מאמלל את האדם? הרצון העצמי הוא מקור הסבל של האדם. הסיבה לכך היא שהרצון מגביל את הטוב האפשרי. אילו לא היה לאדם רצון עצמי, הוא היה חווה את המציאות בצורה מלאה ומאושרת, מבלי להרגיש שחסר לו דבר. לדוגמה, כאשר ילד קטן נולד, הכל ... בשלב זה הוא מתחיל להגיד אני רוצה את זה, ולא רוצה את זה, וכך מתחיל תהליך השעבוד שלו לרצונותיו. הרצון העצמי הוא משעבד ומעביד - האדם משקיע את כל זמנו ומרצו בניסיון לספק את רצונותיו, אך בכל פעם שהוא ממלא ... של חוסר סיפוק. האדם אינו מודע לכך שהוא אינו חופשי באמת, שכן מי שמחליט בשבילו בסופו של דבר זה הרצון העצמי שלו. האם אפשר בכלל להתנגד לרצון שלך? לכאורה האדם חושב שהוא יכול להתנגד לרצונו. אם הוא רוצה ללכת ימינה, ... מכאן, שהשעבוד לרצון הוא מוחלט, והוא אינו מסתיים לעולם. גם התודעה, ללא גוף פיזי, ממשיכה לחוות את הסבל של הרצון העצמי. מדוע לא ניתן לצאת מבית הכלא של הרצון העצמי? האדם שנמצא בתוך בית הכלא של הרצון מנסה לעיתים להשתחרר, אך גם הרצון להשתחרר הוא בעצמו סוג של רצון. ... האדם יבין לעומק את המציאות ויגיע לאמת מוחלטת, הוא יגלה שמציאות האמת אינה כוללת שום פרדוקס. רק אז ייעלם הרצון העצמי, מכיוון שהאדם יבין שהאני שרוצה דברים הוא רק אשליה. הדרך להשתחרר מהרצון היא להבין את מקורו של הרצון הראשוני ... לגלות שהכלא מעולם לא היה קיים, וכל פעולה בעולם היא תמיד תוצאה של רצונו האמיתי של האדם. איך להשתחרר מהרצון העצמי? מהו מקור הרצון של האדם? האם אפשר לחיות בלי רצון? מדוע הרצונות גורמים לסבל? מהו בית הכלא האמיתי של האדם? בית הכלא השמור בעולם שאין שום אפשרות בעולם לצאת ממנו, ובית הכלא הזה הוא הרצון העצמי של האדם. הרצון של האדם, זה שהאדם רוצה דברים זה הכלא הגדול בעולם. וזה בית הכלא השמור בעולם כי ... שמחליטים לך, נותנים לך לעסוק עבודות פרך. מענים אותך ולא משלמים לך אם זה אכזרי יותר. בית הכלא זה הרצון העצמי של האדם, מאמלל אותו. הרצון העצמי מגביל את הטוב של האדם, אם לא היה לאדם רצון עצמי היה מרגיש שהכל טוב. ככל שהרצונות של האדם מתגבשים הוא מתחיל לסבול. ברגע שילד מתחיל לדעת מה הוא רוצה זה טוב וזה רע. הרצון של האדם מגביל אותו ומשעבד אותו. כל יום האדם עובד אצל הרצון העצמי שלו. נדמה לאדם שהוא חופשי ועושה את מה שהוא רוצה. אדם עושה את מה שהוא רוצה והוא עבד של ... רק דרך אחת עי ששוללים את השורש של הפרדוקס עי שאדם יבין שלמציאות אין פרדוקס ממילא לא יהיה לו רצון עצמי. האם האדם יתבונן מספיק מי כאן רוצה? למה רוצה? המציאות רוצה? גם המציאות נמצאת בבית הכלא העצמי שלה, גם ...

... שאין בה טוב או רע, האדם לא צריך לרצות / לעשות שום דבר וכולי. אבל, כל זמן שיש לאדם רצון עצמי, ודעה עצמית משל עצמו, והעדפה עצמית משל עצמו, הרי שמוכרח שיהיה לאדם בחייו, גם טוב וגם רע. ואין שום אפשרות בעולם, שיהיה לאדם רצון עצמי, ושהוא לא ירגיש גם טוב וגם רע. כי ברגע שיש רצון עצמי, ממילא בכל דבר יש יתרונות וחסרונות, ביחס לרצון העצמי, ואז תמיד יש גם טוב וגם רע. ולכן, מי שרוצה להרגיש טוב, צריך לרצות להרגיש גם רע. זא כי ... על הרצון של עצמו להרגיש טוב? תשובה: על ידי ניתוק רגשי ועל ידי זה שהאדם לא מזדהה רגשית עם הרצון העצמי של עצמו. דהיינו, שהאדם לא מתייחס לרצון העצמי של עצמו, אלא מתעלם ממנו. על ידי הסתכלות חיצונית, שהאדם מסתכל על הרצון העצמי של עצמו, מנקודת מבט חיצונית לאדם עצמו. כאילו שהרצון העצמי שלו עצמו, לא קשור אליו בכלל. ונכון, זה לא דבר קל לעשות את זה. כי האדם רגיל, כן להזדהות עם הרצון העצמי של עצמו. אבל בהחלט קיימת דרך להגיע להתנתקות רגשית מוחלטת מהרצון העצמי. ואיך? על ידי התבוננות אל תוך הרצון העצמי. דהיינו, שהאדם שואל את עצמו, למה אני רוצה את מה שאני רוצה? והאם זה באמת טוב יותר או טוב ... זה לא יותר רע? ואולי זה לא טוב ולא רע? והשאלות האלו, מובילות את האדם לנקודת מבט חיצונית על הרצון העצמי של עצמו. ובסיכומו של דבר, על האדם להבין את חוקי משחק החיים. שכל זמן שיש הזדהות רצונית, עם הרצון העצמי, הרי שתמיד יהיו גם טוב וגם רע. ומי שלא מוכן להרגיש רע בכלל, צריך לוותר גם על הטוב. ומי ...

... כאילו נעלם ומתאחד עם המציאות, והופך להיות איתה באחדות, בזרימה מוחלטת. ויש עוד נקודת מבט, והיא, שהאדם יש לו רצון עצמי ודעה עצמית משל עצמו. וכאשר יש לאדם רצון עצמי, והעדפה אישית, ודעה עצמית משל עצמו, אז לפעמים נוצרים חיכוכים וחוסר התאמה, בין הרצון של האדם, לבין המציאות. ונכון ... כמשהו ממשי עם זהות עצמית והגדרה עצמית, לשם כך הוא צריך, שכן תהיה לו העדפה אישית ושכן יהיה לו רצון עצמי. ושכן לפעמים הוא ינסה לשנות את המציאות להעדפה האישית שלו, ושכן הוא לא יהיה תמיד בהרמוניה עם המציאות. כי ... לקיום שלו. שזה לא בהכרח רע, ואת זה כבר ביארתי במקומות אחרים. אלא, שכאשר האדם יותר מידי מזדהה עם הרצון העצמי שלו ועם ההעדפות האישיות שלו, אז יש לו גם יותר מידי חיכוכים מיותרים וחוסר התאמה בינו לבין המציאות. והרעיון ...

... רצונו העצמי של האדם עצמו יצר את החלום וגם את כל מה שנדמה לאדם שקרה נגד רצונו, זה בכלל רצון עצמי שלו. הדבר דומה לבמאי של סרט מצויר. מנקודת מבטו של הבמאי, כל מה שקורה בתוך הסרט טוב באותה המידה. ... שיש בתוך החלום, הם בכלל חלקים מהמהות העצמית של האדם עצמו. וכל מה שקורה לאדם בתוך החלום, זה בכלל רצון עצמי שלו. כך גם לגבי המציאות. המודעות של האדם בתוך המציאות, היא מעין מודעות של אדם בתוך חלום. המציאות חושבת ...

... ודבר עד הפרט הקטן ביותר, הוא חי בהרמוניה מושלמת עם המציאות, והוא לא צריך שתהיה לו איזו מטרה ואיזה רצון עצמי כדי ליהנות. משום שתמיד טוב לו בכל מצב, גם בלי מטרה וגם בלי רצון עצמי. כי אם נתייחס לרגע אחד למציאות כאל ישות בעלת רצון, הרי שנבין מיד שהמציאות עצמה מצד עצמה, היא תמיד ...